Nefesh HaChayim
נפש החיים, שער א ד׳ — ד"ה כי הלא נ"נ וטיטוס
Nefesh HaChayim, Gate I 4:5
R. Chaim of Volozhin presents the human being as profoundly shaped by thought, speech, and action, with spiritual worlds responding to human conduct. It can support the idea that inner life and communal reality are deeply interconnected.
כי הלא נ"נ וטיטוס לא עשו במעשיהם שום קלקול כלל למעלה כי לא להם חלק ושורש בעולמות העליונים שיהו יכולים לנגוע שם כלל במעשיהם. רק שבחטאינו נתמעט ותש כביכול כח גבורה של מעלה. את מקדש ה' טמאו כביכול המקדש העליון. ועי"כ היה להם כח לנ"נ וטיטוס להחריב המקדש של מטה המכוון נגד המקדש של מעלה. כמו שארז"ל (איכה רבתי) קמחא טחינא טחינת. הרי כי עונותינו החריבו נוה מעלה עולמות עליונים הקדושים. והמה החריבו רק נוה מטה. א"כ בעת אשר יתור האדם לחשוב בלבבו מחשבה אשר לא טהורה בניאוף ר"ל. הרי הוא מכניס זונה סמל הקנאה בבית ק"הק העליון נורא בעולמות העליונים הקדושים ח"ו. ומגביר ר"ל כחות הטומאה והס"א בבית ק"הק העליון. הרבה יותר ויותר ממה שנגרם התגברות כח הטומאה ע"י טיטוס בהציעו זונה בבית ק"הק במקדש מטה. לזאת הרי כי ודאי עיקר ענין הקדש והמקדש ושריית שכינתו ית' הוא האדם שאם יתקדש עצמו כראוי בקיום המצות כולן שהם תלויין ג״כ בשורשן העליון בפרקי אברי השיעור קומה כביכול של כלל כל העולמות כולם. (וע' זוהר תרומה קס״ב ב' ואת המשכן תעשה גו'. הא הכא רזא דיחודא כו' עש״ה) אז הוא עצמו המקדש ממש ובתוכו ה' ית״ש. כמ״ש (ירמיה ז') היכל ה' היכל ה' המה. וכמאמרם ז״ל. ושכנתי בתוכם בתוכו לא נאמר אלא בתוכם כו' לזאת כשקלקלו פנימיות המקדש שבתוכם. אז לא הועיל המקדש החיצוני ונהרסו יסודותיו ר״ל.
For surely Nebuchadnezzar and Titus, via their actions, didn’t cause a single blemish or ruination above, because they have no place or root in the higher worlds that they could affect in any way via their actions. It was only because of our sins that the greatness of heaven lessened and weakened (so to speak), God’s Temple was defiled (so to speak)—the heavenly Temple—and by way of this, Nebuchadnezzar and Titus were given power to lay waste to the earthly Temple, which is the counterpart of the heavenly Temple. As the sages said (Kohelet Rabba 1:43): “pre-milled flour did you mill.” After all, our sins ruined the upper dwelling, the lofty holy worlds, while they ruined only the lower dwelling. This being so, at the moment when a man strays to think in his hearts/minds [plural] a thought that isn’t pure, related to adultery (God save us), he introduces a prostitute, the symbol of envy in the house of the heavenly Holy of Holies, dreadful, in the holy, lofty worlds (heaven forefend), and increasing (God save us) the power of impurity and the “other side” in the house of the heavenly Holy of Holies, much more and even more than what the powers of impurity caused by Titus when he installed a prostitute in the interior of the Holy of Holies in the earthly Temple. For this reason, definitely the focal point of holiness and the Holy Temple, and the appearance in a particular place of the Sh’kheena, is man. For if he makes himself as holy as is possible by fulfilling all of the commandments (for they are also dependent on their upper roots, in the components of the organs/limbs of the Stature, so to speak, of the entirety of all the worlds taken together, and refer to Zohar T’rooma 162b “and you shall make the Tabernacle… this is the secret of the unity…”,—refer there in depth), then he becomes the actual Holy Temple, and within him is YHV”H (blessed be He), as is written (Yirmiya 7:4):” They [emphatic—three times] are the abode of YHV”H. And as they (OBM) said: “and I will dwell within them”—it does not say “among them” but rather “within them.” And for this reason, when they ruined the inner aspect of the Holy Temple within them, then the external Holy Temple no longer served its purpose and its foundations were destroyed (may the Merciful save us).