Was Malachi the Prophet Ezra?

ה֤וּא עֶזְרָא֙ עָלָ֣ה מִבָּבֶ֔ל וְהֽוּא־סֹפֵ֤ר מָהִיר֙ בְּתוֹרַ֣ת מֹשֶׁ֔ה אֲשֶׁר־נָתַ֥ן יְהֹוָ֖ה אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַיִּתֶּן־ל֣וֹ הַמֶּ֗לֶךְ כְּיַד־יְהֹוָ֤ה אֱלֹהָיו֙ עָלָ֔יו כֹּ֖ל בַּקָּשָׁתֽוֹ׃ {פ} כִּ֤י עֶזְרָא֙ הֵכִ֣ין לְבָב֔וֹ לִדְרֹ֛שׁ אֶת־תּוֹרַ֥ת יְהֹוָ֖ה וְלַעֲשֹׂ֑ת וּלְלַמֵּ֥ד בְּיִשְׂרָאֵ֖ל חֹ֥ק וּמִשְׁפָּֽט׃ {ס}

that Ezra came up from Babylon, a scribe expert in the Teaching of Moses that the ETERNAL God of Israel had given, whose request the king had granted in its entirety, thanks to the benevolence of GOD toward him. For Ezra had dedicated himself to study the Teaching of GOD so as to observe it, and to teach laws and rules to Israel.

מַשָּׂ֥א דְבַר־יְהֹוָ֖ה אֶל־יִשְׂרָאֵ֑ל בְּיַ֖ד מַלְאָכִֽי׃

A pronouncement: The word of GOD to Israel through Malachi.

יִרְמְיָה כָּתַב סִפְרוֹ וְסֵפֶר מְלָכִים וְקִינוֹת. חִזְקִיָּה וְסִיעָתוֹ כָּתְבוּ (יִמְשָׁק סִימָן:) יְשַׁעְיָה, מִשְׁלֵי, שִׁיר הַשִּׁירִים וְקֹהֶלֶת. אַנְשֵׁי כְּנֶסֶת הַגְּדוֹלָה כָּתְבוּ (קַנְדָּג סִימָן:) יְחֶזְקֵאל וּשְׁנֵים עָשָׂר, דָּנִיֵּאל וּמְגִילַת אֶסְתֵּר. עֶזְרָא כָּתַב סִפְרוֹ, וְיַחַס שֶׁל דִּבְרֵי הַיָּמִים עַד לוֹ.

Jeremiah wrote his own book, and the book of Kings, and Lamentations. Hezekiah and his colleagues wrote the following, and a mnemonic to remember which books they wrote is yod, mem, shin, kuf: Isaiah [Yeshaya], Proverbs [Mishlei], Song of Songs [Shir HaShirim], and Ecclesiastes [Kohelet]. The members of the Great Assembly wrote the following, and a mnemonic to remember these books is kuf, nun, dalet, gimmel: Ezekiel [Yeḥezkel ], and the Twelve Prophets [Sheneim Asar], Daniel [Daniel ], and the Scroll of Esther [Megillat Ester]. Ezra wrote his own book and the genealogy of the book of Chronicles until his period.

תַּנְיָא, אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קׇרְחָה: מַלְאָכִי זֶה עֶזְרָא, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: מַלְאָכִי שְׁמוֹ. אָמַר רַב נַחְמָן: מִסְתַּבְּרָא כְּמַאן דְּאָמַר מַלְאָכִי זֶה עֶזְרָא, דִּכְתִיב בִּנְבִיאוּת מַלְאָכִי: ״בָּגְדָה יְהוּדָה וְתוֹעֵבָה נֶעֶשְׂתָה בְיִשְׂרָאֵל וּבִירוּשָׁלִָם כִּי חִלֵּל יְהוּדָה קֹדֶשׁ ה׳ אֲשֶׁר אָהֵב וּבָעַל בַּת אֵל נֵכָר״.

It is taught in a baraita: Rabbi Yehoshua ben Korḥa said: Malachi is in fact Ezra. And the Rabbis say otherwise: Malachi was his real name, and it was not merely another name for Ezra or another prophet. Rav Naḥman said: It stands to reason that indeed, they are one and the same person, like the opinion of the one who said that Malachi is Ezra, since there is a similarity between them, as it is stated in Malachi’s prophecy: “Judah has dealt treacherously, and a disgusting thing has been done in Israel and in Jerusalem; for Judah has profaned the sanctity of the Lord which he loved, and has married the daughter of a strange god” (Malachi 2:11).

חגי זכריה ומלאכי הם שנבאו בבית שני ובחגי וזכריה נכתב זמן נבואתם ובמלאכי לא נכתב ואפשר שהיה האחרון שבהם וכן יראה כי לא נזכר בדבריו בנין הבית כמו שנזכרו חגי וזכריה כמו שכתוב והתנביאו חגי וזכריה בר עדוא נביאיא ואמר יושבי יהודאי בנין ומצלחין בנבואת חגי נביאיה וזכריה בר עדוא ורז"ל אמרו מלאכי זה עזרא ולא מצאנו בשום מקום שקראו נביא אלא עזרא הסופר:

תניא ר"ש בן קרחה אומר מלאכי זה עזרא וחכמים אומרים מלאכי שמו אמר רב נחמן בר יצחק מסתברא כמאן דאמר מלאכי זה עזרא דכתיב בנבואתיה דמלאכי בגדה יהודה ותועבה נעשה בישראל ומאן מפריש נשים נכריות מישראל זה עזרא דכתיב ויען שכניה בן יחיאל ויאמר לעזרא אנחנו מעלנו בה' ונשב נשים נכריות ע"כ:

אנשי כנסת הגדולה - חגי זכריה ומלאכי זרובבל ומרדכי וחבריהם: כתבו יחזקאל - שנתנבא בגולה ואיני יודע למה לא כתבו יחזקאל בעצמו אם לא מפני שלא נתנה נבואה ליכתב בחוצה לארץ וכתבום אלו לאחר שבאו לארץ וכן ספר דניאל שהיה בגולה וכן מגילת אסתר ושנים עשר מתוך שהיו נבואותיהם קטנות לא כתבום הנביאים עצמם איש איש ספרו ובאו חגי זכריה ומלאכי וראו שרוח הקדש מסתלקת שהיו הם נביאים אחרונים ועמדו וכתבו נבואותיהם וצרפו נבואות קטנות עמם ועשאום ספר גדול שלא יאבדו מחמת קטנם:

The men of the Great Assembly —Ḥaggai, Zekharya, Malakhi, Zerubavel, and Mordekhai and their comrades. they wrote Yeḥezkel — for he prophecied in exile. And I do not know why Yeḥezkel didn't wrote it himself, if not because prophecy is not allowed to be written outside of the Land, so they wrote them after they came to the land. And thus the book of Daniel, which was in exile, and thus the Scroll of Esther and the Twelve of whose prophecies were minor — the prophets did not write it together, but rather each wrote their own book, and Ḥaggai, Zekharya, and Malakhi came and saw that the Holy Spirit was withdrawing, that they were the last prophets, and they arose and wrote their prophecies and attached the minor prophecies with them, and made them a great big that would not be lost because of their small size.