Persia and Yishmael in Jewish Eschatology

וְאֵ֗לֶּה שְׁמוֹת֙ בְּנֵ֣י יִשְׁמָעֵ֔אל בִּשְׁמֹתָ֖ם לְתוֹלְדֹתָ֑ם בְּכֹ֤ר יִשְׁמָעֵאל֙ נְבָיֹ֔ת וְקֵדָ֥ר וְאַדְבְּאֵ֖ל וּמִבְשָֽׂם׃ וּמִשְׁמָ֥ע וְדוּמָ֖ה וּמַשָּֽׂא׃ חֲדַ֣ד וְתֵימָ֔א יְט֥וּר נָפִ֖ישׁ וָקֵֽדְמָה׃ אֵ֣לֶּה הֵ֞ם בְּנֵ֤י יִשְׁמָעֵאל֙ וְאֵ֣לֶּה שְׁמֹתָ֔ם בְּחַצְרֵיהֶ֖ם וּבְטִֽירֹתָ֑ם שְׁנֵים־עָשָׂ֥ר נְשִׂיאִ֖ם לְאֻמֹּתָֽם׃

These are the names of the sons of Ishmael, by their names, in the order of their birth: Nebaioth, the first-born of Ishmael, Kedar, Adbeel, Mibsam, Mishma, Dumah, Massa, Hadad, Tema, Jetur, Naphish, and Kedmah. These are the sons of Ishmael and these are their names by their villages and by their encampments: twelve chieftains of as many tribes.—

אַחַ֣ר ׀ הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֗לֶּה גִּדַּל֩ הַמֶּ֨לֶךְ אֲחַשְׁוֵר֜וֹשׁ אֶת־הָמָ֧ן בֶּֽן־הַמְּדָ֛תָא הָאֲגָגִ֖י וַֽיְנַשְּׂאֵ֑הוּ וַיָּ֙שֶׂם֙ אֶת־כִּסְא֔וֹ מֵעַ֕ל כׇּל־הַשָּׂרִ֖ים אֲשֶׁ֥ר אִתּֽוֹ׃

Some time afterward, King Ahasuerus promoted Haman son of Hammedatha the Agagite; he advanced him and seated him higher than any of his fellow officials.

אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר רַבִּי: עֲתִידָה רוֹמִי שֶׁתִּפּוֹל בְּיַד פָּרַס, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לָכֵן שִׁמְעוּ עֲצַת ה׳ אֲשֶׁר יָעַץ (עַל) אֱדוֹם וּמַחְשְׁבוֹתָיו אֲשֶׁר חָשַׁב (עַל) יוֹשְׁבֵי תֵימָן אִם לֹא יִסְחָבוּם צְעִירֵי הַצֹּאן אִם לֹא יַשִּׁים עֲלֵיהֶם נְוֵהֶם״. מַתְקֵיף לַהּ רַבָּה בַּר עוּלָּא: מַאי מַשְׁמַע דְּהַאי ״צְעִירֵי הַצֹּאן״ פָּרַס הוּא — דִּכְתִיב: ״הָאַיִל אֲשֶׁר רָאִיתָ בַּעַל הַקְּרָנָיִם (הוּא) מַלְכֵי מָדַי וּפָרָס״. וְאֵימָא יָוָן, דִּכְתִיב: ״וְהַצָּפִיר הַשָּׂעִיר מֶלֶךְ יָוָן״! כִּי סְלֵיק רַב חֲבִיבָא בַּר סוֹרְמַקִי, אַמְרַהּ קַמֵּיהּ דְּהָהוּא מֵרַבָּנַן, אֲמַר לֵיהּ: מַאן דְּלָא יָדַע פָּרוֹשֵׁי קְרָאֵי מוֹתֵיב תְּיוּבְתָּא לְרַבִּי?! מַאי ״צְעִירֵי הַצֹּאן״ — זוּטְרָא דַּאֲחוֹהִי. דְּתָנֵי רַב יוֹסֵף: תִּירָס — זֶה פָּרַס. אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי אִלְעַאי: עֲתִידָה רוֹמִי שֶׁתִּפּוֹל בְּיַד פָּרַס, קַל וָחוֹמֶר: וּמָה מִקְדָּשׁ רִאשׁוֹן שֶׁבְּנָאוּהוּ בְּנֵי שֵׁם וְהֶחְרִיבוּהוּ כַּשְׂדִּיִּים — נָפְלוּ כַּשְׂדִּיִּים בְּיַד פָּרְסִיִּים. מִקְדָּשׁ שֵׁנִי שֶׁבְּנָאוּהוּ פָּרְסִיִּים וְהֶחְרִיבוּהוּ רוֹמִיִּים — אֵינוֹ דִּין שֶׁיִּפְּלוּ רוֹמִיִּים בְּיַד פָּרְסִיִּים? אָמַר רַב: עֲתִידָה פָּרַס שֶׁתִּפּוֹל בְּיַד רוֹמִי. אֲמַרוּ לֵיהּ רַב כָּהֲנָא וְרַב אַסִּי לְרַב: בָּנוֹיֵי בְּיַד סָתוֹרֵי?! אֲמַר לְהוּ: אִין, גְּזֵירַת מֶלֶךְ הִיא. אִיכָּא דְאָמְרִי, אֲמַר (לֵיהּ): אִינְהוּ נָמֵי הָא קָא סָתְרִי בֵּי כְנִישְׁתָּא. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: עֲתִידָה פָּרַס שֶׁתִּפּוֹל בְּיַד רוֹמִי, חֲדָא — דְּסָתְרִי בֵּי כְנִישְׁתָּא, וְעוֹד: גְּזֵירַת מֶלֶךְ הוּא שֶׁיִּפְּלוּ בּוֹנִין בְּיַד סוֹתְרִין. דְּאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: אֵין בֶּן דָּוִד בָּא עַד שֶׁתִּפְשׁוֹט מַלְכוּת רוֹמִי הָרְשָׁעָה בְּכׇל הָעוֹלָם כּוּלּוֹ תִּשְׁעָה חֳדָשִׁים, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לָכֵן יִתְּנֵם עַד עֵת יוֹלֵדָה יָלָדָה וְיֶתֶר אֶחָיו יְשׁוּבוּן עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״.

§ Apropos the opinion that Tiras is Persia, the Gemara addresses a related matter. Rabbi Yehoshua ben Levi said that Rabbi Yehuda HaNasi said: Rome is destined to fall into the hands of Persia, as it is stated: “Now hear the plan that the Lord has devised for Edom, and the thoughts He has considered for the residents of Teiman. Surely the youngest of the flock will drag them away, surely their habitation will be appalled due to them” (Jeremiah 49:20). Rabba bar Ulla strongly objected to this. From where may it be inferred that this phrase: Youngest of the flock, is Persia? It is as it is written: “The ram that you saw sporting two horns are the kings of Media and Persia” (Daniel 8:20), and the ram is a member of the flock mentioned in the verse. Still, how is that proof? And say that youngest of the flock refers to Greece, who will overthrow Rome, as it is written: “The goat is the king of Greece” (Daniel 8:21). The goat, too, could be characterized as a member of the flock. When Rav Ḥaviva bar Surmakei ascended from Babylonia to Eretz Yisrael, he stated this difficulty before a certain one of the Sages. That Sage said to him: One who does not know how to interpret verses is so arrogant that he raises an objection to the opinion of the great Rabbi Yehuda HaNasi? Indeed, Rabba bar Ulla misunderstood the basis of Rabbi Yehuda HaNasi’s interpretation. What is the meaning of the phrase: The youngest of the flock? It means the youngest of the brothers, a reference to Persia, as Rav Yosef taught: Tiras, the youngest of Japheth’s sons, that is Persia. Similarly, Rabba bar bar Ḥana said that Rabbi Yoḥanan said in the name of Rabbi Yehuda, son of Rabbi Elai: Rome is destined to fall into the hands of Persia. This is derived by means of an a fortiori inference: Just as the First Temple, that the descendants of Shem built it and the Chaldeans destroyed it, and in turn the Chaldeans, ruled by Belshazzar, fell to Persians, ruled by Darius the Mede and his son-in-law Cyrus the Persian; the Second Temple, that the Persians built it and the Romans destroyed it, is it not right that the Romans will fall into the hands of the Persians? In contrast, Rav said: Persia is destined to fall into the hands of Rome. Rav Kahana and Rav Asi, Rav’s students, said to Rav: The builders will fall into the hands of the destroyers? Is that justice? He said to them: Although it seems unjust, yes, that is the King’s decree. Some say that he said this to them: They, too, are destroyers of synagogues, and they are no better than the Romans. That was also taught in a baraita: Persia is destined to fall into the hands of Rome. One reason is that they destroyed synagogues. And furthermore, it is the King’s decree that the builders will fall into the hands of the destroyers, as Rav Yehuda said that Rav said: The son of David will come only when the wicked kingdom of Rome spreads its dominance throughout the world for nine months, as it is stated: “Therefore He will give them up until she who is to bear has borne; then the remnants of his brethren will return with the children of Israel” (Micah 5:2). The duration of Rome’s rule over the world will be the duration of a pregnancy, nine months.

חֶרֶב בָּאָה לָעוֹלָם עַל עִנּוּי הַדִּין, וְעַל עִוּוּת הַדִּין, וְעַל הַמּוֹרִים בַּתּוֹרָה שֶׁלֹּא כַהֲלָכָה:

The sword comes to the world for the delay of judgment, and for the perversion of judgment, and because of those who teach the Torah not in accordance with the accepted law.

לְאַחַר חֲמֵשֶׁת אֲלָפִים שָׁנָה אִיתְּמַר.

And it is written in the scroll: After 4,291 years have elapsed from the creation of the world, the world will end; during those years there will be the wars of the sea monsters between the leviathan and the animals, and among those years there will be the wars of Gog and Magog and the remaining years of the messianic period.

אגרת תימן להרמב"ם זצ"ל

The Iggeret Teiman, by the Rambam, may the memory of the righteous be a blessing

עַד דְּאִשְׁתַּלִּימוּ אִנּוּן שְׁנִין לְמֵאָה, כְּדֵין וא"ו יִתְחַבַּר בְּה"א, וּכְדֵין (ישעיהו ס״ו:כ׳) וְהֵבִיאוּ אֶת כָּל אֲחֵיכֶם מִכָּל הַגּוֹיִם מִנְחָה לַיְיָ וְגו'. וּבְנֵי יִשְׁמָעֵאל (ישראל) זְמִינִין בְּהַהוּא זִמְנָא לְאַתְעָרָא (עליהון) עִם כָּל עַמִּין דְּעַלְמָא לְמֵיתֵי עַל יְרוּשָׁלֵם דִּכְתִיב, (זכריה י״ד:ב׳) וְאָסַפְתִּי אֶת כָּל הַגּוֹיִם אֶל יְרוּשָׁלַ ם לַמִלְחָמָה וְגו'. וּכְתִיב, (תהילים ב׳:ב׳) יִתְיַצְּבוּ מַלְכֵי אֶרֶץ וְרוֹזְנִים נוֹסְדוּ יָחַד עַל יְיָ וְעַל מְשִׁיחוֹ. וּכְתִיב יוֹשֵׁב בַּשָּׁמַיִם יִשְׂחָק יְיָ יִלְעַג לָמוֹ.

until the completion of the century. The Vau will then join the He, and then “they shall bring all your brethren out of all the nations for an offering unto the Lord” (Is. 66, 20). The children of Ishmael will at the same time rouse all the peoples of the world to come up to war against Jerusalem, as it is written, “For I will gather all nations against Jerusalem to battle, etc.” (Zech. 14, 2), also, “The kings of the earth stand up, and the rulers take counsel together, against the Lord, and against his anointed” (Ps. 2, 2); and further, “He that sitteth in heaven laugheth, the Lord hath them in derision” (Ibid. 2, 4).

ועוד תדע, כי מלכות ישראל הוא מלכות נבדלת מן מלכות האומות, ולכך המשיח מתעלה ומתגדל מתוך* מלכות האומות, כמו שיוצא הפרי מתוך הקליפה. וכך מלכות ישראל הוא נבדל מן מלכות האומות, ומלכות האומות נחשב כמו קליפה אל מלכות ישראל. וכמו הפרי שהוא גדל בתוך הקליפה, כאשר הפרי על שלימותו אז הקליפה נופלת ונבדלת ממנו, אבל* מכל מקום תחלת גידול הפרי הוא תוך הקליפה, כך ישראל מלכות שלהם היא מתעלה ומתגדל מתוך מלכות האומות. והיינו שמכח מציאות מלכות האומות וממדרגתם, מתעלה אל מדריגה יותר עליונה.

וירא אליו ה' באלוני כו' (בראשית יח, א). ויש לדקדק למה לא כתב וירא ה' אל אברהם ולמה אינו מזכיר שמו. ונראה, כי הבורא ברוך הוא משפיע שפע לברואיו ויש שפע אשר לא צמצם עדיין בעולמות. והנה השפע אשר היא מצומצם בעולמות הוא באותיות כגון עולם השרפים הצמצום הוא באותיות שרפים וכן לכל העולמות שלהם וכן לעולם התחתון לכל אחד כפי אותיות שלו, היינו לאברהם השפע מצמצום אברהם וכן לכל אדם.

‎Genesis 18,1. “Hashem appeared to him (Avraham) in the ‎groves of Mamre.” Since we have been told that G’d had ‎departed from Avraham in 17,23, we would have expected the ‎verse here to mention the subject Avraham by name. Why does ‎the Torah only write ‎לו‎, “to him?” G’d, i.e. aspects of the ‎אין ‏סוף‎, G’ds Essence, dispensed different amounts of ‎שפע‎, “original ‎light,” eventually converted in the lower domains of the universe ‎into matter of varying degrees of physical densities. Every such ‎שפע‎, represents a distillation, ‎צמצום‎, “shrinkage, of this original ‎light. [If I understood the concept correctly, Ed.] This process is ‎reflected already in the different names we have for G’d, the ‎letters in these names reflecting varying degrees of G’d’s having ‎restricted His manifestations to His creatures in order to make it ‎compatible with what His creature can tolerate. This principle ‎applies not only to creatures in the lower part of the universe, i.e. ‎our planet, but also to the different categories of “angels,” ‎disembodied servants of the Lord in the celestial spheres, ‎according to the spiritual level attained by the creature, angel, or ‎human being, as the case may be. When such a human being ‎has been given a “name” by its Creator, this “name” reflects the ‎degree to which this person is able to absorb G’d’s “light,” ‎without being harmed by it.