Avnei Nezer on the Three Oaths and Eretz Yisrael

...ורבי זירא ההוא שלא יעלו ישראל בחומה, ורבי יהודה השבעתי אחרינא כתיב, ורבי זירא ההוא מיבעי ליה לכדרבי יוסי ברבי חנינא, דאמר ג' שבועות הללו למה, אחת שלא יעלו ישראל בחומה, ואחת שהשביע הקב"ה את ישראל שלא ימרדו באומות העולם, ואחת שהשביע הקב"ה את העובדי כוכבים שלא ישתעבדו בהן בישראל יותר מדאי... ורבי זירא מיבעי ליה לכדרבי לוי, דאמר שש שבועות הללו למה, תלתא הני דאמרן, אינך שלא יגלו את הקץ, ושלא ירחקו את הקץ, ושלא יגלו הסוד לעובדי כוכבים...

from our library copy — not yet checked against the original

בְּהַקְרִיבְכֶם וְגוֹ׳ בְּשָׁבֻעֹתֵיכֶם. נִתְכַּוֵּן לוֹמַר כִּי אֵין הֶחָג עַל סִימַן מִנְחָה חֲדָשָׁה לְבַד, אֶלָּא גַּם לְתַשְׁלוּם סְפִירַת הַשָּׁבוּעוֹת, כִּי הוּא תִּקּוּן גָּדוֹל לְנִשְׁמוֹת עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כָּאָמוּר בְּסִפְרֵי אַנְשֵׁי אֱמֶת. וְדִקְדֵּק לוֹמַר ״בְּשָׁבֻעֹתֵיכֶם״ בְּכִנּוּי, לְהָעִיר כִּי הַשִּׁבְעָה שָׁבוּעוֹת הֵם בְּחִינַת שִׁבְעָה הַצַּדִּיקִים יְסוֹדֵי עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, כָּאָמוּר בְּסֵפֶר הַזֹּהַר (תיקונים כא:).

from our library copy — not yet checked against the original

וקראתם בעצם היום הזה. כבר ביארנו דעצם בא לדייק או יום ולא לילה. או במקום שא״א לפרש כן ע״כ בא לדייק למעוטי תוספת. וכן בזה המקרא א״א לפרש ולא לילה שהרי חג של עצרת קדוש מבערב כמו כל מועדי ה׳. אלא בא ללמדנו שלא לעשות מקרא קודש אלא בלילה ולא מבע״י. ומכאן נהנו ישראל שלא להתפלל בעצרת מבע״י. ולא כמש״כ המג״א הטעם משום דכתיב תמימות דאם כן בכל לילה שבין פסח לעצרת נמי ותו דתמימות בשבועות כתיב ואין עונין שעות אלא לימים. אלא העיקר הוא כמש״כ דמעצם הוא דנ״ל הכי :

from our library copy — not yet checked against the original

הג' מועדות הם נגד ג' בחינות דיבור מעשה מחשבה, כי בפסח נפתח הפה של איש ישראל, והדיבור לכן פה סח, לכן נתקן מגילת שיר השירים, כדכתיב במדרש נשיר למי שעשאנו שירים בעולם, כדכתיב, עם זו יצרתי לי תהלתי יספרו, ובשבועות בחינת המחשבה והדעת, שהוא קבלת התורה, ובסוכות בחינת המעשה... והג' רגלים נותנים חיות וברכה לכל השנה, כמו שכתוב והשיאנו וכו' את ברכת מועדיך כאשר רצית, שעל זה ניתנו הרגלים שאז בני ישראל מוכנים לקבל הברכות, לכן הם מכוונים נגד הג' ברכות שבברכת כהנים יברכך וגו' וישמרך בפסח, ליל שמורים, יאר בשבועות אור התורה, ישא וגו' הוא בסוכות פריסת סוכת שלום...

from our library copy — not yet checked against the original

ובכל שבועות מתעורר אור זה דהשגת תורה שבכתב על השלימות כלעתיד, היינו שכל אחד משיג שורש האור תורה הנעלם לעת עתה, ועתיד להתגלות עדיין בדורות הבאים אצל כל אחד בזרעו אחריו כי אין לך אדם שאין מוכן להוליד זרע דלא תוהו בראה ואפילו הסריס חמה שאין לו רפואה והוא בתולדה כן, היינו רק מצד טבע העולם הזה כפי הקלקולים שבו, אבל כפי מה שהאלקים עשה את האדם ישר שאין שום קלקול אין ראוי לשום בריה לצאת מהצורה והתכלית שנבראה לו, ומכוון הבריאה הוא לפרות ולרבות ולהוליד בדומה שעל זה נבראו אברי ההולדה, וכטענת חנה שדיים הללו שבראת בי ל"א להניק בו (ברכות לא ע"ב) ודברה לשון נקייה וכללה בזה ג"כ אברי ההולדה, ואברהם ושרה מטומטמים היו (יבמות ס"ד ע"א), כי הם היו התחלת תיקון חטא אדם וחוה, ונוצרו כפי הקלקול של חטאם בביאת נחש על חוה (שבת קמ"ו ע"ב) והולדת אדם הראשון רוחין שדים ולילין אותן מאה ושלשים שנה (עירובין י"ח ע"ב) להיות טומטמים לעונש זה, ואחר שתיקנו מה שהיה להם לתקן זכו גם הם להוליד, וכך כל איש חשוך בנים הוא מצד איזה חטא שלו באותו גוף [או בגלגול קודם או באיפה שלו באדם הראשון אם הוא סריס בתולדה וטומטום וכיוצא בו שזה מורה על חסרון שבתולדה, אבל כשאינו סריס בתולדה ודאי הוא מפני חטא עצמו] שאין מניח להתגלות אור נפשות הבנים צאצאיו וצאצאי צאצאיו הכלולים בו בכל אחד מישראל, כי לעולם נפשות הבנים כלולים באבות אלא שהם בהעלם עצום, ועל ידי השגת האור דשבועות שהוא התגלות אותו האור הגנוז בהעלם מנפשות דורותיו שהם אורות התורה שבעל פה שיתגלה על ידיהם, ואף על פי שעדיין הוא בהעלם עצום שהרי לא נגלה בפעל כלל, מכל מקום הוא אתחלתא דהתגלות ונתעורר השורש הזה של ההתגלות להאיר בלב, וממילא יוכל למשוך על ידי זה שפע ההתגלות לצאת מכח אל הפועל גמור בעולם הזה בהולדת זרע למינהו של הנפשות ואורות התורה שבעל פה הגנוזים בו, והתחלת אתחלתא זו הוא בשבועות, והוא ההתחלה שקודם החטא וגמרה ביום הכפורים שהוא התיקון שאחר החטא שנתכפר הכל, ושב לכמות שהיה קודם החטא וכמי שלא חטא ונגמר אז האתחלתא דשבועות, ואז נפרד עשו מהם לדרכו שעירה לעזאזל המדברה, ומכפר על מעשה עוזא ועזאל בקלקול הברית שבו עיקר הקטרוג עשו שנגע בכף ירך יעקב, ויעקב נסע סכותה הוא זמן שמחתינו, כי כל צער שיש לאדם בעולם הזה וביטול השמחה שלימה דישמח לב מבקשי ד' ושמחת צדיקים בד', הוא על ידי פגם הברית שהוא המבטל לשמחת לב אשה הוא האשה יראת ד' הרמוזה באשת חיל:

from our library copy — not yet checked against the original

Filed under: חזקת שלוש פעמים

Filed under: The Meaning of a Blessing

Filed under: The Meaning of a Blessing