Rabbi Meir, Bruria, and Their Sons

אֲתוֹ חֲקַקוּ לִדְמוּתֵיהּ דְּרַבִּי מֵאִיר אַפִּיתְחָא דְרוֹמִי, אָמְרִי: כֹּל דְּחָזֵי לְפַרְצוּפָא הָדֵין לַיְיתֵיהּ. יוֹמָא חֲדָא חַזְיוּהִי, רְהוּט אַבָּתְרֵיהּ, רְהַט מִקַּמַּיְיהוּ, עָל לְבֵי זוֹנוֹת. אִיכָּא דְּאָמְרִי: בִּשּׁוּלֵי גוֹיִם חֲזָא, טְמַשׁ בְּהָא וּמְתַק בְּהָא. אִיכָּא דְּאָמְרִי: אֲתָא אֵלִיָּהוּ אִדְּמִי לְהוּ כְּזוֹנָה, כְּרַכְתֵּיהּ. אָמְרִי: חַס וְשָׁלוֹם, אִי רַבִּי מֵאִיר הֲוָה לָא הֲוָה עָבֵיד הָכִי. קָם עֲרַק, אֲתָא לְבָבֶל. אִיכָּא דְּאָמְרִי: מֵהַאי מַעֲשֶׂה, וְאִיכָּא דְּאָמְרִי: מִמַּעֲשֶׂה דִּבְרוּרְיָא.

They then went and engraved the image of Rabbi Meir at the entrance of Rome where it would be seen by everyone, and they said: Anyone who sees a man with this face should bring him here. One day, Romans saw Rabbi Meir and ran after him, and he ran away from them and entered a brothel to hide. Some say he then escaped capture because he saw food cooked by gentiles and dipped [temash] this finger in the food and tasted it with that other finger, and thereby fooled them into thinking that he was eating their food, which they knew Rabbi Meir would not do. And some say that he escaped detection because Elijah came, appeared to them as a prostitute and embraced Rabbi Meir. The Romans who were chasing him said: Heaven forbid, if this were Rabbi Meir, he would not act in that manner. Rabbi Meir arose, fled, and arrived in Babylonia. The Gemara notes: There are those who say that he fled because of this incident, and there are those who say that he fled due to embarrassment from the incident involving his wife Berurya.

מעשה היה ברבי מאיר, שהיה יושב ודורש בבית המדרש בשבת במנחה, ומתו שני בניו. מה עשתה אמו? הניחה שניהם על המטה ופרשה סדין עליהם. במוצאי שבת בא ר' מאיר מבית המדרש לביתו. אמר לה 'היכן שני בני?', אמרה 'לבית המדרש הלכו', אמר לה 'צפיתי לבית המדרש ולא ראיתי אותם', נתנו לו כוס של הבדלה והבדיל, חזר ואמר 'היכן שני בני?', אמרה לו 'הלכו למקום אחר ועכשיו הם באים', הקריבה לפניו המאכל ואכל ובירך, לאחר שבירך אמרה לו 'רבי, שאלה אחת יש לי לשאול לך', אמר לה 'אמרי שאלתך', אמרה לו 'רבי, קודם היום בא אדם אחד ונתן לי פקדון, ועכשיו בא ליטול אותו, נחזיר לו או לא?', אמר לה 'בתי מי שיש פקדון אצלו, הוא צריך להחזירו לרבו', אמרה לו 'רבי, חוץ מדעתך לא הייתי נותנת אצלו', מה עשתה? תפשתו בידה, והעלה אותו לאותו חדר, והקריבה אותו למטה, ונטלה סדין מעליהם, וראה שניהם מתים ומונחים על המטה, התחיל בוכה ואומר 'בני! בני! רבי! רבי! בני בדרך ארץ, ורבי שהיו מאירין פני בתורתן!', באותה שעה אמרה לו לרבי מאיר 'רבי, לא כך אמרת לי - אני צריך להחזיר הפקדון לרבו?', אמר (איוב א כא): "ה' נתן וה' לקח, יהי שם ה' מבורך".

מעשה היה ברבי מאיר, שהיה יושב ודורש בבית המדרש בשבת במנחה, ומתו שני בניו. מה עשתה אמו? הניחה שניהם על המטה ופרשה סדין עליהם. במוצאי שבת בא ר' מאיר מבית המדרש לביתו. אמר לה 'היכן שני בני?', אמרה 'לבית המדרש הלכו', אמר לה 'צפיתי לבית המדרש ולא ראיתי אותם', נתנו לו כוס של הבדלה והבדיל, חזר ואמר 'היכן שני בני?', אמרה לו 'הלכו למקום אחר ועכשיו הם באים', הקריבה לפניו המאכל ואכל ובירך, לאחר שבירך אמרה לו 'רבי, שאלה אחת יש לי לשאול לך', אמר לה 'אמרי שאלתך', אמרה לו 'רבי, קודם היום בא אדם אחד ונתן לי פקדון, ועכשיו בא ליטול אותו, נחזיר לו או לא?', אמר לה 'בתי מי שיש פקדון אצלו, הוא צריך להחזירו לרבו', אמרה לו 'רבי, חוץ מדעתך לא הייתי נותנת אצלו', מה עשתה? תפשתו בידה, והעלה אותו לאותו חדר, והקריבה אותו למטה, ונטלה סדין מעליהם, וראה שניהם מתים ומונחים על המטה, התחיל בוכה ואומר 'בני! בני! רבי! רבי! בני בדרך ארץ, ורבי שהיו מאירין פני בתורתן!', באותה שעה אמרה לו לרבי מאיר 'רבי, לא כך אמרת לי - אני צריך להחזיר הפקדון לרבו?', אמר (איוב א כא): "ה' נתן וה' לקח, יהי שם ה' מבורך".

אֲמַר לֵיהּ: נִיתְנְיֵיהּ בִּתְלָתָא יַרְחֵי. שְׁקַל קָלָא פְּתַק בֵּיהּ, אֲמַר לֵיהּ: וּמָה בְּרוּרְיָה דְּבֵיתְהוּ דְּרַבִּי מֵאִיר בְּרַתֵּיה דְּרַבִּי חֲנַנְיָה בֶּן תְּרַדְיוֹן, דְּתָנְיָא תְּלָת מְאָה שְׁמַעְתָּתָא בְּיוֹמָא מִתְּלָת מְאָה רַבְּווֹתָא, וַאֲפִילּוּ הָכִי לֹא יָצְתָה יְדֵי חוֹבָתָהּ בִּתְלָת שְׁנִין, וְאַתְּ אָמְרַתְּ בִּתְלָתָא יַרְחֵי?!

Rabbi Simlai said to him: Teach me the Book of Genealogies in three months. Rabbi Yoḥanan took a clod of dirt, threw it at him, and said to him: Berurya, wife of Rabbi Meir and daughter of Rabbi Ḥananya ben Teradyon, was so sharp and had such a good memory that she learned three hundred halakhot in one day from three hundred Sages, and nonetheless she did not fulfill her responsibility to properly learn the Book of Genealogies in three years because it is especially long and difficult. And you say that I should teach it to you in three months? After your inappropriate request, I am not inclined to teach you at all.

הָנְהוּ בִּרְיוֹנֵי דַּהֲווֹ בְּשִׁבָבוּתֵיהּ דְּרַבִּי מֵאִיר וַהֲווֹ קָא מְצַעֲרוּ לֵיהּ טוּבָא. הֲוָה קָא בָּעֵי רַבִּי מֵאִיר רַחֲמֵי עִלָּוַיְהוּ כִּי הֵיכִי דְּלֵימוּתוּ. אָמְרָה לֵיהּ בְּרוּרְיָא דְּבֵיתְהוּ: מַאי דַּעְתָּךְ — מִשּׁוּם דִּכְתִיב ״יִתַּמּוּ חַטָּאִים״, מִי כְּתִיב ״חוֹטְאִים״? ״חַטָּאִים״ כְּתִיב. וְעוֹד, שְׁפֵיל לְסֵיפֵיהּ דִּקְרָא ״וּרְשָׁעִים עוֹד אֵינָם״, כֵּיוָן דְּ״יִתַּמּוּ חַטָּאִים״ ״וּרְשָׁעִים עוֹד אֵינָם״? אֶלָּא בְּעִי רַחֲמֵי עִלָּוַיְהוּ דְּלַהְדְּרוּ בִּתְשׁוּבָה, ״וּרְשָׁעִים עוֹד אֵינָם״. בְּעָא רַחֲמֵי עִלָּוַיְהוּ, וַהֲדַרוּ בִּתְשׁוּבָה.

With regard to the statement of Rabbi Yehuda, son of Rabbi Shimon ben Pazi, that David did not say Halleluya until he saw the downfall of the wicked, the Gemara relates: There were these hooligans in Rabbi Meir’s neighborhood who caused him a great deal of anguish. Rabbi Meir prayed for God to have mercy on them, that they should die. Rabbi Meir’s wife, Berurya, said to him: What is your thinking? On what basis do you pray for the death of these hooligans? Do you base yourself on the verse, as it is written: “Let sins cease from the land” (Psalms 104:35), which you interpret to mean that the world would be better if the wicked were destroyed? But is it written, let sinners cease?” Let sins cease, is written. One should pray for an end to their transgressions, not for the demise of the transgressors themselves. Moreover, go to the end of the verse, where it says: “And the wicked will be no more.” If, as you suggest, transgressions shall cease refers to the demise of the evildoers, how is it possible that the wicked will be no more, i.e., that they will no longer be evil? Rather, pray for God to have mercy on them, that they should repent, as if they repent, then the wicked will be no more, as they will have repented. Rabbi Meir saw that Berurya was correct and he prayed for God to have mercy on them, and they repented.