Obligation to Fight in a Mandatory War

וְדִבְּר֣וּ הַשֹּֽׁטְרִים֮ אֶל־הָעָ֣ם לֵאמֹר֒ מִֽי־הָאִ֞ישׁ אֲשֶׁ֨ר בָּנָ֤ה בַֽיִת־חָדָשׁ֙ וְלֹ֣א חֲנָכ֔וֹ יֵלֵ֖ךְ וְיָשֹׁ֣ב לְבֵית֑וֹ פֶּן־יָמוּת֙ בַּמִּלְחָמָ֔ה וְאִ֥ישׁ אַחֵ֖ר יַחְנְכֶֽנּוּ׃ וּמִֽי־הָאִ֞ישׁ אֲשֶׁר־נָטַ֥ע כֶּ֙רֶם֙ וְלֹ֣א חִלְּל֔וֹ יֵלֵ֖ךְ וְיָשֹׁ֣ב לְבֵית֑וֹ פֶּן־יָמוּת֙ בַּמִּלְחָמָ֔ה וְאִ֥ישׁ אַחֵ֖ר יְחַלְּלֶֽנּוּ׃ וּמִֽי־הָאִ֞ישׁ אֲשֶׁר־אֵרַ֤שׂ אִשָּׁה֙ וְלֹ֣א לְקָחָ֔הּ יֵלֵ֖ךְ וְיָשֹׁ֣ב לְבֵית֑וֹ פֶּן־יָמוּת֙ בַּמִּלְחָמָ֔ה וְאִ֥ישׁ אַחֵ֖ר יִקָּחֶֽנָּה׃ וְיָסְפ֣וּ הַשֹּׁטְרִים֮ לְדַבֵּ֣ר אֶל־הָעָם֒ וְאָמְר֗וּ מִי־הָאִ֤ישׁ הַיָּרֵא֙ וְרַ֣ךְ הַלֵּבָ֔ב יֵלֵ֖ךְ וְיָשֹׁ֣ב לְבֵית֑וֹ וְלֹ֥א יִמַּ֛ס אֶת־לְבַ֥ב אֶחָ֖יו כִּלְבָבֽוֹ׃

Then the officials shall address the troops, as follows: “Is there anyone who has built a new house but has not dedicated it? Let him go back to his home, lest he die in battle and another dedicate it. Is there anyone who has planted a vineyard but has never harvested it? Let him go back to his home, lest he die in battle and another harvest it. Is there anyone who has paid the bride-price for a wife, but who has not yet taken her [into his household]? Let him go back to his home, lest he die in battle and another take her to wife.” The officials shall go on addressing the troops and say, “Is there anyone afraid and disheartened? Let him go back to his home, lest the courage of his comrades flag like his.”

וְדִבְּר֣וּ הַשֹּֽׁטְרִים֮ אֶל־הָעָ֣ם לֵאמֹר֒ מִֽי־הָאִ֞ישׁ אֲשֶׁ֨ר בָּנָ֤ה בַֽיִת־חָדָשׁ֙ וְלֹ֣א חֲנָכ֔וֹ יֵלֵ֖ךְ וְיָשֹׁ֣ב לְבֵית֑וֹ פֶּן־יָמוּת֙ בַּמִּלְחָמָ֔ה וְאִ֥ישׁ אַחֵ֖ר יַחְנְכֶֽנּוּ׃ וּמִֽי־הָאִ֞ישׁ אֲשֶׁר־נָטַ֥ע כֶּ֙רֶם֙ וְלֹ֣א חִלְּל֔וֹ יֵלֵ֖ךְ וְיָשֹׁ֣ב לְבֵית֑וֹ פֶּן־יָמוּת֙ בַּמִּלְחָמָ֔ה וְאִ֥ישׁ אַחֵ֖ר יְחַלְּלֶֽנּוּ׃ וּמִֽי־הָאִ֞ישׁ אֲשֶׁר־אֵרַ֤שׂ אִשָּׁה֙ וְלֹ֣א לְקָחָ֔הּ יֵלֵ֖ךְ וְיָשֹׁ֣ב לְבֵית֑וֹ פֶּן־יָמוּת֙ בַּמִּלְחָמָ֔ה וְאִ֥ישׁ אַחֵ֖ר יִקָּחֶֽנָּה׃ וְיָסְפ֣וּ הַשֹּׁטְרִים֮ לְדַבֵּ֣ר אֶל־הָעָם֒ וְאָמְר֗וּ מִי־הָאִ֤ישׁ הַיָּרֵא֙ וְרַ֣ךְ הַלֵּבָ֔ב יֵלֵ֖ךְ וְיָשֹׁ֣ב לְבֵית֑וֹ וְלֹ֥א יִמַּ֛ס אֶת־לְבַ֥ב אֶחָ֖יו כִּלְבָבֽוֹ׃

Then the officials shall address the troops, as follows: “Is there anyone who has built a new house but has not dedicated it? Let him go back to his home, lest he die in battle and another dedicate it. Is there anyone who has planted a vineyard but has never harvested it? Let him go back to his home, lest he die in battle and another harvest it. Is there anyone who has paid the bride-price for a wife, but who has not yet taken her [into his household]? Let him go back to his home, lest he die in battle and another take her to wife.” The officials shall go on addressing the troops and say, “Is there anyone afraid and disheartened? Let him go back to his home, lest the courage of his comrades flag like his.”

אֲבָל בְּמִלְחֶמֶת מִצְוָה, הַכֹּל יוֹצְאִין, אֲפִלּוּ חָתָן מֵחֶדְרוֹ וְכַלָּה מֵחֻפָּתָהּ.

בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים — בְּמִלְחֲמוֹת הָרְשׁוּת, אֲבָל בְּמִלְחֲמוֹת מִצְוָה — הַכֹּל יוֹצְאִין, אֲפִילּוּ חָתָן מֵחֶדְרוֹ וְכַלָּה מֵחוּפָּתָהּ.

אֵין הַמֶּלֶךְ נִלְחָם תְּחִלָּה אֶלָּא מִלְחֶמֶת מִצְוָה. וְאֵי זוֹ הִיא מִלְחֶמֶת מִצְוָה זוֹ מִלְחֶמֶת שִׁבְעָה עֲמָמִים. וּמִלְחֶמֶת עֲמָלֵק. וְעֶזְרַת יִשְׂרָאֵל מִיַּד צָר שֶׁבָּא עֲלֵיהֶם. וְאַחַר כָּךְ נִלְחָם בְּמִלְחֶמֶת הָרְשׁוּת וְהִיא הַמִּלְחָמָה שֶׁנִּלְחָם עִם שְׁאָר הָעַמִּים כְּדֵי לְהַרְחִיב גְּבוּל יִשְׂרָאֵל וּלְהַרְבּוֹת בִּגְדֻלָּתוֹ וְשִׁמְעוֹ: מִלְחֶמֶת מִצְוָה אֵינוֹ צָרִיךְ לִטּל בָּהּ רְשׁוּת בֵּית דִּין. אֶלָּא יוֹצֵא מֵעַצְמוֹ בְּכָל עֵת. וְכוֹפֶה הָעָם לָצֵאת. אֲבָל מִלְחֶמֶת הָרְשׁוּת אֵינוֹ מוֹצִיא הָעָם בָּהּ אֶלָּא עַל פִּי בֵּית דִּין שֶׁל שִׁבְעִים וְאֶחָד:

A king should not wage other wars before a milchemet mitzvah. What is considered as milchemet mitzvah? The war against the seven nations who occupied Eretz Yisrael, the war against Amalek, and a war fought to assist Israel from an enemy which attacks them. Afterwards, he may wage a milchemet hareshut, i.e. a war fought with other nations in order to expand the borders of Israel or magnify its greatness and reputation. There is no need to seek the permission of the court to wage a milchemet mitzvah. Rather, he may go out on his own volition and force the nation to go out with him. In contrast, he may not lead the nation out to wage a milchemat hareshut unless the court of seventy one judges approves.

וְאַחַר שֶׁחוֹזְרִין כָּל הַחוֹזְרִין מֵעוֹרְכֵי הַמִּלְחָמָה. מְתַקְּנִין אֶת הַמַּעֲרָכוֹת. וּפוֹקְדִים שָׂרֵי צְבָאוֹת בְּרֹאשׁ הָעָם. וּמַעֲמִידִין מֵאָחוֹר כָּל מַעֲרָכָה וּמַעֲרָכָה שׁוֹטְרִים חֲזָקִים וְעַזִּים. וְכַשִּׁילִין שֶׁל בַּרְזֶל בִּידֵיהֶם. הָרוֹצֶה לַחְזֹר מִן הַמִּלְחָמָה הָרְשׁוּת בְּיָדָן לַחְתֹּךְ אֶת שׁוֹקוֹ. שֶׁתְּחִלַּת נְפִילָה נִיסָה. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים שֶׁמַּחְזִירִין אֲנָשִׁים אֵלּוּ מֵעוֹרְכֵי הַמִּלְחָמָה בְּמִלְחֶמֶת הָרְשׁוּת. אֲבָל בְּמִלְחֶמֶת מִצְוָה הַכּל יוֹצְאִין וַאֲפִלּוּ חָתָן מֵחַדְרוֹ וְכַלָּה מֵחֻפָּתָהּ:

After these individuals depart from the battlefront, the army is arrayed again and commanding officers are appointed at the head of the nation. Powerful officers with iron axes in their hands are placed in the rear of each array of troops. If a person wants to leave the battle, they have permission to chop off his legs, for flight is the beginning of defeat. In which instances are the above-mentioned individuals sent away from the battlefront? In a milchemet hareshut. By contrast, in a milchemet mitzvah, the entire nation must go out to war, even a groom from his chamber, and a bride from her pavilion.

מִדִּינֵי הַמִּצְוָה. מָה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שם מד ב) שֶׁאֵין מַחְזִירִין מֵעוֹרְכֵי הַמִּלְחָמָה אֵלּוּ הַנִּזְכָּרִים בַּכָּתוּב אֶלָּא בְּמִלְחֶמֶת הָרְשׁוּת, אֲבָל בְּמִלְחֶמֶת מִצְוָה הַכֹּל יוֹצְאִין, אֲפִלּוּ חָתָן מֵחֶדְרוֹ וְכַלָּה מֵחֻפָּתָהּ. וּמָה שֶׁאָמְרוּ (מלכים ז, ד) שֶׁאַחַר שֶׁחָזְרוּ בְּמִלְחֶמֶת הָרְשׁוּת כָּל הַחוֹזְרִין, שֶׁהַנִּשְׁאָרִים מְתַקְּנִין אֶת הַמַּעֲרָכוֹת, וּפוֹקְדִין שָׂרֵי צְבָאוֹת בְּרֹאשׁ הָעָם, וּמַעֲמִידִין מֵאֲחוֹרֵי כָּל מַעֲרָכָה שׁוֹטְרִים חֲזָקִים וְכַשִּׁילִין שֶׁל בַּרְזֶל בִּידֵיהֶם, וְכָל הַמְּבַקֵּשׁ לַחְזֹר מִן הַמִּלְחָמָה הָרְשׁוּת בְּיָדָם לַחְתֹּךְ אֶת שׁוֹקָיו מִפְּנֵי שֶׁתְּחִלַּת נְפִילָה נִיסָה. וְיֶתֶר פְּרָטֶיהָ, מְבֹאָרִים בְּמַסֶּכֶת סוֹטָה [ה' מלכים ומלחמותיהם פ"ו ופ"ז].

From the laws of the commandment — that which they, may their memory be blessed, said (Sotah 44b) that we only send back from the battle lines those mentioned in Scripture in an optional war, but in a commanded war, everyone goes out [to war], even a groom from his room and a bride from her canopy; and that which they said (Mishneh Torah, Laws of Kings and Wars 7:4) that after all those sent back from an optional war are sent back, those left arrange the battle lines and appoint army leaders at the front of the people and position strong sentries at the back of all the battle lines [with] iron axes in their hands, and they have the authority in their hands to cut off the shins of anyone who seeks to leave from the war, since the beginning of [an army] falling is fleeing; and the rest of its details — are elucidated in Tractate Sotah. (See Mishneh Torah, Laws of Kings and Wars 6,7.)

ומבן עשרים יוצא למלחמה כי בן י"ג נעשה בר מצוה ובן כ' נעשה בן תורה כדאיתא בזוה"ק. וכל מלחמתן הי' בכח התורה כמ"ש רש"י בפ' דברים שלא היו צריכין כלי זיין לולי חטא המרגלים לכן דור ראשון נקראו אנשי המלחמה.