The Concept of Shalom in Torah

כִּֽי־יֶ֣לֶד יֻלַּד־לָ֗נוּ בֵּ֚ן נִתַּן־לָ֔נוּ וַתְּהִ֥י הַמִּשְׂרָ֖ה עַל־שִׁכְמ֑וֹ וַיִּקְרָ֨א שְׁמ֜וֹ פֶּ֠לֶא יוֹעֵץ֙ אֵ֣ל גִּבּ֔וֹר אֲבִי־עַ֖ד שַׂר־שָׁלֽוֹם׃ (לם רבה) [לְמַרְבֵּ֨ה] הַמִּשְׂרָ֜ה וּלְשָׁל֣וֹם אֵֽין־קֵ֗ץ עַל־כִּסֵּ֤א דָוִד֙ וְעַל־מַמְלַכְתּ֔וֹ לְהָכִ֤ין אֹתָהּ֙ וּֽלְסַעֲדָ֔הּ בְּמִשְׁפָּ֖ט וּבִצְדָקָ֑ה מֵֽעַתָּה֙ וְעַד־עוֹלָ֔ם קִנְאַ֛ת יְהֹוָ֥ה צְבָא֖וֹת תַּעֲשֶׂה־זֹּֽאת׃ {פ}

For a child has been born to us, A son has been given us. And authority has settled on his shoulders. He has been named “The Mighty God is planning grace; The Eternal Father, a peaceable ruler”— In token of abundant authority And of peace without limit Upon David’s throne and kingdom, That it may be firmly established In justice and in equity Now and evermore. The zeal of GOD of Hosts Shall bring this to pass.

יִשָּׂ֨א יְהֹוָ֤ה ׀ פָּנָיו֙ אֵלֶ֔יךָ וְיָשֵׂ֥ם לְךָ֖ שָׁלֽוֹם׃ {ס}

GOD bestow favor upon you and grant you peace!

יְֽהֹוָ֗ה עֹ֭ז לְעַמּ֣וֹ יִתֵּ֑ן יְהֹוָ֓ה ׀ יְבָרֵ֖ךְ אֶת־עַמּ֣וֹ בַשָּׁלֽוֹם׃ {פ}

May strength be granted to GOD’s people; may GOD bless this people with well-being.

אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, עָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַנְחִיל לְכָל צַדִּיק וְצַדִּיק שְׁלשׁ מֵאוֹת וַעֲשָׂרָה עוֹלָמוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ח), לְהַנְחִיל אֹהֲבַי יֵשׁ וְאֹצְרֹתֵיהֶם אֲמַלֵּא. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חֲלַפְתָּא, לֹא מָצָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּלִי מַחֲזִיק בְּרָכָה לְיִשְׂרָאֵל אֶלָּא הַשָּׁלוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים כט), ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן ה' יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם:

Rabbi Yehoshua ben Levi said: In the world to come the Holy One, Blessed be He, will make each righteous person inherit three hundred and ten worlds, for it is written: "That I may cause those that love me to inherit yesh (numerical value of; and that I may fill their treasuries" (Proverbs 8:21. Rabbi Shimon ben Halafta said: the Holy One, Blessed be He, found no vessel that could contain blessing for Israel save that of peace, as it is written: "The Lord will give strength unto his people; the Lord will bless his people with peace" (Psalms 29:11).

אוהב שלום כיצד מלמד שיהא אדם אוהב שלום בישראל בין כל אחד ואחד כדרך שהיה אהרן אוהב שלום בין כל אחד ואחד שנא׳ (מלאכי ב) תורת אמת היתה בפיהו ועולה לא נמצא בשפתיו בשלום ובמישור הלך אתי ורבים השיב מעון (ר״מ אומר מה ת״ל ורבים השיב מעון) כשהיה אהרן מהלך בדרך פגע בו באדם רשע ונתן לו שלום למחר בקש אותו האיש לעבור עבירה אמר אוי לי היאך אשא עיני אחר כך ואראה את אהרן בושתי הימנו שנתן לי שלום נמצא אותו האיש מונע עצמו מן העבירה. וכן שני בני אדם שעשו מריבה זה עם זה הלך אהרן וישב אצל אחד מהם אמר לו בני ראה חברך מהו אומר מטרף את לבו וקורע את בגדיו אומר אוי לי היאך אשא את עיני ואראה את חברי בושתי הימנו שאני הוא שסרחתי עליו הוא יושב אצלו עד שמסיר קנאה מלבו. והולך אהרן ויושב אצל האחר וא״ל בני ראה חברך מהו אומר מטרף את לבו וקורע את בגדיו ואומר אוי לי היאך אשא את עיניו ואראה את חברי בושתי הימנו שאני הוא שסרחתי עליו הוא יושב אצלו עד שמסיר קנאה מלבו. וכשנפגשו זה בזה גפפו ונשקו זה לזה לכך נאמר (במדבר כ) ויבכו את אהרן שלשים יום כל בית ישראל: רודף שלום כיצד מלמד שיהא אדם רודף שלום בישראל בין כל אחד ואחד (כדרך שהיה אהרן רודף שלום בישראל בין כל אחד ואחד שנאמר (תהלים לד) סור מרע ועשה טוב בקש שלום ורדפהו: ר׳ שמעון בן אלעזר אומר) אם יושב אדם במקומו ושותק היאך רודף שלום בישראל בין כל א׳ וא׳ [אלא יצא ממקומו ויחזור בעולם וירדוף שלום בישראל] שנאמר (שם) בקש שלום ורדפהו. הא כיצד בקשהו ממקומך רדפהו למקום אחר אף הקב״ה עשה שלום במרום ואיזה שלום עשה הקב״ה במרום שלא קרא עשרה גבריאל עשרה מיכאל עשרה אוריאל עשרה רפאל כדרך שבני אדם קורין עשרה ראובן עשרה שמעון עשרה לוי עשרה יהודה שאלמלא עשה כדרך שבני אדם עושים כיון שקרא לאחד מהם באין לפניו ומתקנאין זה בזה אלא קרא גבריאל אחד מיכאל אחד כיון שקרא אחד הם באו לפניו ומשגרו לכל מקום שירצה ומנין שיראים זה את זה ומכבדין זה את זה וענותנין מבני אדם שבשעה שפותחין את פיהם ואומרים שיר זה אומר לחבירו פתח אתה שאתה גדול ממני וזה אומר לחבירו פתח אתה שאתה גדול ממני. לא כדרך שבני אדם עושין שזה אומר לחבירו אני גדול ממך וזה אומר לחבירו אני גדול ממך. וי״א כתות כתות הן כת אחת אומרת לחברתה פתחי את שאת גדולה ממני שנאמר (ישעיה ו) וקרא זה אל זה ואמר:

LOVING PEACE. What does this mean? It teaches that a man should love [to foster] peace in Israel between man and man, just as Aaron loved [to foster] peace in Israel between man and man, as it is stated, The law of truth was in his mouth, and unrighteousness was not found in his lips; he walked with Me in peace and uprightness, and did turn many away from iniquity. R. Meir said: What is meant by and did turn many away from iniquity? Whenever Aaron walked along the road and met a wicked man, he would offer him greetings. On the following day when that man was about to commit a transgression, he would say, ‘Woe is me! How can I raise my eyes after doing that and look Aaron in the face? I should be ashamed before him, since he greeted me’. Consequently that man withholds himself from transgression. Similarly, when two men had quarrelled one with the other, Aaron would go and sit with one of them and say, ‘My son, see what your companion is doing! He beats his breast and tears his clothes, exclaiming, “Woe is me! how can I raise my eyes and look my companion in the face? I am ashamed before him since it is I who offended him” ’. Aaron would sit with him until he had removed all enmity from his heart. Then Aaron would go and sit with the other and say likewise, ‘My son, see what your companion is doing! He beats his breast and tears his clothes, exclaiming, “Woe is me! how can I raise my eyes and look my companion in the face? I am ashamed before him since it was I who offended him” ’. Aaron would sit with him until he had removed all enmity from his heart. Later when the two met, they embraced and kissed each other. Therefore it is stated, They wept for Aaron thirty days, even all the house of Israel. PURSUING PEACE. What does this mean? It teaches that a man should pursue peace in Israel among all men in the same way that Aaron pursued peace in Israel among all men; as it is stated, Depart from evil, and do good; seek peace, and pursue it. R. Simeon b. Eleazar said: If a man stays at home in quietude, how can he pursue peace in Israel among all men? He should rather leave his home and go about the world so that he can pursue peace in Israel, as it is stated, Seek peace, and pursue it: meaning seek peace in your own place, and pursue it by going elsewhere. Even the Holy One, blessed be He, made peace on high. What manner of peace did He make on high? By not naming ten [angels] ‘Gabriel’, ten ‘Michael’, ten ‘Uriel’, or ten ‘Raphael’, after the manner of men who name ten [persons] ‘Reuben’, ten ‘Simeon’, ten ‘Levi’, or ten ‘Judah’. Had He done as men do, on summoning one [angel, all bearing that name] would come before Him and they would be envious of one another. He therefore named one [angel] ‘Gabriel’ and one ‘Michael’, so that when He summons an angel [by name] only one appears before Him and is sent wherever He wishes. And whence do we know that [the angels] reverence one another, respect one another, and are more humble than human beings? When they are about to open their mouths to sing hymns, one says to the other, ‘You begin, for you are greater than I’; and the other replies, ‘No, you begin, for you are greater than I’. This is quite unlike the behaviour of human beings, everyone saying to his fellow, ‘I am greater than you’. According to another view [the courteous remarks are made by] groups of angels, one group saying to the other, ‘You begin, for you are greater than we’; as it is stated, And one called unto another, and said.

הִלֵּל וְשַׁמַּאי קִבְּלוּ מֵהֶם. הִלֵּל אוֹמֵר, הֱוֵי מִתַּלְמִידָיו שֶׁל אַהֲרֹן, אוֹהֵב שָׁלוֹם וְרוֹדֵף שָׁלוֹם, אוֹהֵב אֶת הַבְּרִיּוֹת וּמְקָרְבָן לַתּוֹרָה:

Hillel and Shammai received [the oral tradition] from them. Hillel used to say: be of the disciples of Aaron, loving peace and pursuing peace, loving mankind and drawing them close to the Torah.

אַל תִּקְרֵי ״בָּנָיִךְ״ אֶלָּא ״בּוֹנָיִךְ״. ״שָׁלוֹם רָב לְאֹהֲבֵי תוֹרָתֶךָ וְאֵין לָמוֹ מִכְשׁוֹל״. ״יְהִי שָׁלוֹם בְּחֵילֵךְ שַׁלְוָה בְּאַרְמְנוֹתָיִךְ״. ״לְמַעַן אַחַי וְרֵעָי אֲדַבְּרָה נָּא שָׁלוֹם בָּךְ. לְמַעַן בֵּית ה׳ אֱלֹהֵינוּ אֲבַקְשָׁה טוֹב לָךְ״.

Rabbi Elazar said that Rabbi Ḥanina said: Torah scholars increase peace in the world, as it is said: “And all your children [banayikh] shall be taught of the Lord, and great shall be the peace of your children” (Isaiah 54:13). If all the children of Israel are taught of the Lord, there will be peace for all. The Sages interpreted this verse homiletically: Do not read your children [banayikh], but your builders [bonayikh]. Torah scholars are those who build peace for their generation.

וּבִזְמַנִּים אֵלּוּ הַשְּׁכִינָה דְּבֵקָה וּקְשׁוּרָה עִמּוֹ וְאֵינָהּ מַנַּחַת אוֹתוֹ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה נֶעֱזָב וְנִפְרָד, אֶלָּא לְעוֹלָם אָדָם שָׁלֵם זָכָר וּנְקֵבָה, וַהֲרֵי שְׁכִינָה מִזְדַּוֶּגֶת לוֹ, צָרִיךְ אָדָם לִזָּהֵר שֶׁלֹּא תִפָּרֵד שְׁכִינָה מִמֶּנּוּ בִּהְיוֹתוֹ יוֹצֵא לַדֶּרֶךְ, וְיִהְיֶה זָרִיז וְנִשְׂכַּר לְהִתְפַּלֵּל תְּפִלַּת הַדֶּרֶךְ וְלֶאֱחֹז בַּתּוֹרָה, שֶׁבְּסִבָּה זוֹ שְׁכִינָה שֶׁהִיא שְׁמִירַת הַדֶּרֶךְ, עוֹמֶדֶת לוֹ תָמִיד בִּהְיוֹתוֹ זָהִיר מִן הַחֵטְא וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה. וְכֵן בִּהְיוֹת אִשְׁתּוֹ נִדָּה שְׁכִינָה עוֹמֶדֶת לוֹ כְּשֶׁשּׁוֹמֵר הַנִּדָּה כָּרָאוּי. אַחַר כָּךְ בְּלֵיל טָהֳרָתָהּ אוֹ בְּלֵיל שַׁבָּת אוֹ בְּבֹאוֹ מִן הַדֶּרֶךְ, כָּל אֶחָד מֵהֶן זְמַן בְּעִילַת מִצְוָה הוּא. וּשְׁכִינָה תָּמִיד נִפְתַּחַת לְמַעְלָה לְקַבֵּל נְשָׁמוֹת קְדוֹשׁוֹת, גַּם אִשְׁתּוֹ רָאוּי לִפְקֹד אֹתָהּ וּבָזֶה שְׁכִינָה תָמִיד עִמּוֹ, כֵּן פֵּרֵשׁ בַּזֹּהַר בְּפָרָשַׁת בְּרֵאשִׁית (דַּף מ"ט.). הַפְּקִידָה לְאִשְׁתּוֹ צָרִיךְ שֶׁתִּהְיֶה דַּוְקָא בִּזְמַן שֶׁהַשְּׁכִינָה בִּמְקוֹמָהּ, דְּהַיְנוּ כְּשֶׁהִיא בֵּין שְׁתֵּי זְרוֹעוֹת. אָמְנָם בִּזְמַן צָרַת הַצִּבּוּר שֶּׁאֵין הַשְּׁכִינָה בֵּין שְׁתֵּי זְרוֹעוֹת, אָסוּר. וְכֵן פֵּרְשׁוּ בַּתִּקּוּנִים פָּרָשַׁת בְּרֵאשִׁית (תִּקּוּן ס"ט).

And at these times, the Divine Presence is clinging and bound to him and It does not leave him, so that he not be abandoned and separated. Rather the man is always complete, male and female. And behold [since] the Divine Presence is coupled with him when he goes out on the way, a man must be careful that It not separate from him. And he [should] be alacritous and rewarded to pray the prayer of the way and to hold on to Torah. As from this reason, the Divine Presence - which is Protection of the way - always stands for him; in that he is being careful from sin and occupied with Torah. And so [too,] when his wife is a menstruant, the Divine Present stands upon him - when he observes [the laws of] the menstruant as is fitting. Afterwards on the night of her purity, on the Shabbat night or on his coming back from the way - each one of them is a time of commanded intercourse. And the Divine Presence above opens to accept holy souls; so is his wife fitting to visit her. And with this, the Divine Presence is always with him. So is it explained in the Zohar in Parshat Bereishit (p. 49a). The visiting of his wife must be specifically at the time that the Divine Presence is between the two Forearms (Kindness and Severity). However at a time that the Divine Presence is not between the two Forearms, it is forbidden. And so is it explained in the Tikkunim, Parshat Bereishit (Tikkun 69).

ואמר כי ליועצי שלום ראוי אליהם השמחה כאשר השלום הוא השלימות, וכמו שיתבאר עוד איך השלום הוא שלימות הכל והוא נותן המציאות אל הכל, ומפני כך ראוי אל רודפי השלום השמחה כי השמחה הוא כאשר נמצא דבר בשלימות כמו שהאבל על הפסד וחסרון, וזה בעצמו מה שנקרא שלום שהוא מלשון שלימות כי השלום משלים המציאות עד שנמצא הדבר בשלימות בלי חסרון ודבר זה יתבאר עוד ולכך ראוי אל יועצי שלום הרודפים שלום בין איש ובין אחיו שמחה כאשר השמחה היא על השלימות כמו האבל שהוא כאשר יש הפסד והעדר.

ואיך לא יעלה מורא על ראשו וחרדה גדולה בלב האדם השפל עד היכן גורם בעוונו לו ולאחרים. "וישובו המלאכים אל יעקב לאמר באנו אל אחיך כו'", ר"ל הרמז הגם שהדיבורים של הצדיק פועלים ונכנסים בלב עשו שיתהפך לאחיו כנ"ל, אעפ"כ "וגם הולך לקראתך" פירוש אעפ"כ הוא מתנגד והולך לקראתך ומעשיו הם התנגדות והיפך מעשיך הטובים. "וארבע מאות איש עמו" רמז שגם שעושה כל מעשים רעים אעפ"כ אומר שהוא בן עולם הבא, שיש לו ת' עלמין דכסופין, וזהו "עמו" שאומר שעמו הם ארבע מאות רמז לת' עלמין כנ"ל.

Only through the Clinging that exists in the rest of the tzadik's tefilah, and the tzadik's words from the clean and lucid thoughts, immediately this word comes to fruition, that [the tzadik's] enemies make peace. (4) "Thus you will say to my master, Esav" (Genesis 32:5) - behold the holy Torah teaches us how to behave in this bitter exile in which we are under the hand of the nations, and we are compelled to accept the exile with love until Hashem will have compassion towards us and redeems us in a complete redemption, soon. And while we are in the bitter exile we are compelled to be submissive to them and call them 'masters'.