Mythical Beasts in Jewish Sources

אַתָּ֤ה פוֹרַ֣רְתָּ בְעׇזְּךָ֣ יָ֑ם שִׁבַּ֥רְתָּ רָאשֵׁ֥י תַ֝נִּינִ֗ים עַל־הַמָּֽיִם׃ אַתָּ֣ה רִ֭צַּצְתָּ רָאשֵׁ֣י לִוְיָתָ֑ן תִּתְּנֶ֥נּוּ מַ֝אֲכָ֗ל לְעָ֣ם לְצִיִּֽים׃

it was You who drove back the sea with Your might, who smashed the heads of the monsters in the waters; it was You who crushed the heads of Leviathan, who left it as food for the denizens of the desert;

הֵן־תֹּחַלְתּ֥וֹ נִכְזָ֑בָה הֲגַ֖ם אֶל־מַרְאָ֣יו יֻטָֽל׃ עֲֽ֭טִישֹׁתָיו תָּ֣הֶל א֑וֹר וְ֝עֵינָ֗יו כְּעַפְעַפֵּי־שָֽׁחַר׃ מִ֭פִּיו לַפִּידִ֣ים יַהֲלֹ֑כוּ כִּיד֥וֹדֵי אֵ֝֗שׁ יִתְמַלָּֽטוּ׃ מִ֭נְּחִירָיו יֵצֵ֣א עָשָׁ֑ן כְּד֖וּד נָפ֣וּחַ וְאַגְמֹֽן׃ נַ֭פְשׁוֹ גֶּחָלִ֣ים תְּלַהֵ֑ט וְ֝לַ֗הַב מִפִּ֥יו יֵצֵֽא׃

See, any hope [of capturing] it must be disappointed; One is prostrated by the very sight of it. Its sneezings flash lightning, And its eyes are like the glimmerings of dawn. Firebrands stream from its mouth; Fiery sparks escape. Out of its nostrils comes smoke As from a steaming, boiling cauldron. Its breath ignites coals; Flames blaze from its mouth.

הִנֵּה־נָ֣א בְ֭הֵמוֹת אֲשֶׁר־עָשִׂ֣יתִי עִמָּ֑ךְ חָ֝צִ֗יר כַּבָּקָ֥ר יֹאכֵֽל׃ הִנֵּה־נָ֣א כֹח֣וֹ בְמׇתְנָ֑יו וְ֝אוֹנ֗וֹ בִּשְׁרִירֵ֥י בִטְנֽוֹ׃ עֲ֭צָמָיו אֲפִיקֵ֣י נְחֻשָׁ֑ה גְּ֝רָמָ֗יו כִּמְטִ֥יל בַּרְזֶֽל׃

Take now behemoth, whom I made as I did you; It eats grass, like the cattle. Its strength is in its loins, Its might in the muscles of its belly. Its bones are like tubes of bronze, Its limbs like iron rods.

דַּבֵּ֨ר וְאָמַרְתָּ֜ כֹּה־אָמַ֣ר ׀ אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֗ה הִנְנִ֤י עָלֶ֙יךָ֙ פַּרְעֹ֣ה מֶלֶךְ־מִצְרַ֔יִם הַתַּנִּים֙ הַגָּד֔וֹל הָרֹבֵ֖ץ בְּת֣וֹךְ יְאֹרָ֑יו אֲשֶׁ֥ר אָמַ֛ר לִ֥י יְאֹרִ֖י וַאֲנִ֥י עֲשִׂיתִֽנִי׃

Speak these words: Thus said the Sovereign GOD: I am going to deal with you, O Pharaoh king of Egypt, Mighty monster, sprawling in your channels, Who said, My Nile is my own; I made it for myself.

שָׁ֭ם אֳנִיּ֣וֹת יְהַלֵּכ֑וּן לִ֝וְיָתָ֗ן זֶֽה־יָצַ֥רְתָּ לְשַֽׂחֶק־בּֽוֹ׃

There go the ships, and Leviathan that You formed to sport with.

בַּיּ֣וֹם הַה֡וּא יִפְקֹ֣ד יְהֹוָה֩ בְּחַרְבּ֨וֹ הַקָּשָׁ֜ה וְהַגְּדוֹלָ֣ה וְהַחֲזָקָ֗ה עַ֤ל לִוְיָתָן֙ נָחָ֣שׁ בָּרִ֔חַ וְעַל֙ לִוְיָתָ֔ן נָחָ֖שׁ עֲקַלָּת֑וֹן וְהָרַ֥ג אֶת־הַתַּנִּ֖ין אֲשֶׁ֥ר בַּיָּֽם׃ {ס}

In that day GOD will punish With a great, cruel, mighty sword Leviathan the Elusive Serpent— Leviathan the Twisting Serpent; The Dragon of the sea will be slain.

וְהַנָּחָשׁ֙ הָיָ֣ה עָר֔וּם מִכֹּל֙ חַיַּ֣ת הַשָּׂדֶ֔ה אֲשֶׁ֥ר עָשָׂ֖ה יְהֹוָ֣ה אֱלֹהִ֑ים וַיֹּ֙אמֶר֙ אֶל־הָ֣אִשָּׁ֔ה אַ֚ף כִּֽי־אָמַ֣ר אֱלֹהִ֔ים לֹ֣א תֹֽאכְל֔וּ מִכֹּ֖ל עֵ֥ץ הַגָּֽן׃

Now the serpent was the shrewdest of all the wild beasts that the ETERNAL God had made. It said to the woman, “Did God really say: You shall not eat of any tree of the garden?”

אר"א, אלין אינון ע' ממנן רברבן על ע' עמין: וע"כ כתוב אחרי המקרא הנ"ל, ויברא אלקים את התנינים הגדולים, ואמר ר"א שהם רומזים על שרי מעלה, שאלו הם שבעים ממונים, שרים של שבעים עמים.

(סִימָן: כׇּל, שָׁעָה, יַרְדֵּן) אָמַר רַב: יְהוּדָה אָמַר רַב: כֹּל מַה שֶּׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעוֹלָמוֹ – זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם. אַף לִוְיָתָן נָחָשׁ בָּרִיחַ וְלִוְיָתָן נָחָשׁ עֲקַלָּתוֹן – זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם, וְאִלְמָלֵי נִזְקָקִין זֶה לָזֶה – מַחְרִיבִין כָּל הָעוֹלָם כּוּלּוֹ. מָה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא? סֵירַס אֶת הַזָּכָר, וְהָרַג הַנְּקֵבָה וּמְלָחָהּ לַצַּדִּיקִים לֶעָתִיד לָבֹא, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְהָרַג אֶת הַתַּנִּין אֲשֶׁר בַּיָּם״. וְאַף בְּהֵמוֹת בְּהַרְרֵי אֶלֶף – זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם, וְאִלְמָלֵי נִזְקָקִין זֶה לָזֶה מַחֲרִיבִין כָּל הָעוֹלָם כּוּלּוֹ. מָה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא? סֵירַס הַזָּכָר, וְצִינֵּן הַנְּקֵבָה וּשְׁמָרָהּ לַצַּדִּיקִים לֶעָתִיד לָבֹא, שֶׁנֶּאֱמַר: ״הִנֵּה נָא כֹחוֹ בְמׇתְנָיו״ – זֶה זָכָר, ״וְאוֹנוֹ בִּשְׁרִירֵי בִטְנוֹ״ – זוֹ נְקֵבָה. אָמַר רַבָּה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: עָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַעֲשׂוֹת סְעוּדָה לַצַּדִּיקִים מִבְּשָׂרוֹ שֶׁל לִוְיָתָן, שֶׁנֶּאֱמַר: ״יִכְרוּ עָלָיו חַבָּרִים״; וְאֵין ״כֵּרָה״ אֶלָּא סְעוּדָה – שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיִּכְרֶה לָהֶם כֵּרָה גְדוֹלָה וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׁתּוּ״; וְאֵין ״חֲבֵרִים״ אֶלָּא תַּלְמִידֵי חֲכָמִים – שֶׁנֶּאֱמַר: ״הַיּוֹשֶׁבֶת בַּגַּנִּים, חֲבֵרִים מַקְשִׁיבִים לְקוֹלֵךְ, הַשְׁמִיעִנִי״.

§ The Gemara provides a mnemonic for the following statements of Rav Yehuda citing Rav: Everything; time; Jordan. Rav Yehuda says that Rav says: Everything that the Holy One, Blessed be He, created in His world, He created male and female. Even leviathan the slant serpent and leviathan the tortuous serpent He created male and female. And if they would have coupled and produced offspring, they would have destroyed the entire world. What did the Holy One, Blessed be He, do? He castrated the male and killed the female, and salted the female to preserve it for the banquet for the righteous in the future. As it is stated: “And He will slay the serpent that is in the sea” (Isaiah 27:1). And He created even the beasts on the thousand hills (see Psalms 50:10) male and female. And they were so enormous that if they would have coupled and produced offspring, they would have destroyed the entire world. What did the Holy One, Blessed be He, do? He castrated the male and cooled the sexual desire of the female and preserved it for the righteous in the future. As it is stated about the beasts: “Lo now, his strength is in his loins” (Job 40:16); this is referring to the male. The continuation of the verse: “And his force is in the stays of his body”; this is the female, alluding to the idea that they did not use their genitals for the purpose of procreation. Rabba says that Rabbi Yoḥanan says: In the future, the Holy One, Blessed be He, will make a feast for the righteous from the flesh of the leviathan, as it is stated: “The ḥabbarim will make a feast [yikhru] of him” (Job 40:30). And kera means nothing other than a feast, as it is stated: “And he prepared [va’yikhreh] for them a great feast [kera]; and they ate and drank” (II Kings 6:23). And ḥabbarim means nothing other than Torah scholars, as it is stated: “You that dwell in the gardens, the companions [ḥaverim] hearken for your voice: Cause me to hear it” (Song of Songs 8:13). This verse is interpreted as referring to Torah scholars, who listen to God’s voice.

בְּבָתֵּי גַוָּאֵי, הָא בְּבָתֵּי בָרָאֵי. וְאָמַר רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב: עוֹד רָקִיעַ אֶחָד יֵשׁ לְמַעְלָה מֵרָאשֵׁי הַחַיּוֹת, דִּכְתִיב: ״וּדְמוּת עַל רָאשֵׁי הַחַיָּה רָקִיעַ כְּעֵין הַקֶּרַח הַנּוֹרָא״. לְמַעְלָה מֵהֶן — חַיּוֹת הַקֹּדֶשׁ. רַגְלֵי הַחַיּוֹת כְּנֶגֶד כּוּלָּם, קַרְסוּלֵי הַחַיּוֹת כְּנֶגֶד כּוּלָּן, שׁוֹקֵי הַחַיּוֹת כְּנֶגֶד כּוּלָּן, רְכוּבֵּי הַחַיּוֹת כְּנֶגֶד כּוּלָּן, יַרְכֵי הַחַיּוֹת כְּנֶגֶד כּוּלָּן, גּוּפֵי הַחַיּוֹת כְּנֶגֶד כּוּלָּן, צַוְּארֵי הַחַיּוֹת כְּנֶגֶד כּוּלָּן, רָאשֵׁי הַחַיּוֹת כְּנֶגֶד כּוּלָּן, קַרְנֵי הַחַיּוֹת כְּנֶגֶד כּוּלָּן. לְמַעְלָה מֵהֶן — כִּסֵּא כָּבוֹד. רַגְלֵי כִּסֵּא הַכָּבוֹד כְּנֶגֶד כּוּלָּן, כִּסֵּא הַכָּבוֹד כְּנֶגֶד כּוּלָּן, מֶלֶךְ אֵל חַי וְקַיָּם רָם וְנִשָּׂא שׁוֹכֵן עֲלֵיהֶם, וְאַתָּה אָמַרְתָּ: ״אֶעֱלֶה עַל בָּמֳתֵי עָב אֶדַּמֶּה לְעֶלְיוֹן״ — ״אַךְ אֶל שְׁאוֹל תּוּרָד אֶל יַרְכְּתֵי בוֹר״.

to the inner houses, where there is only light; that source, according to which He is surrounded by darkness, is referring to the outer houses. And Rav Aḥa bar Ya’akov said: There is one more firmament above these, which is above the heads of the divine creatures, as it is written: “And over the heads of the divine creatures there was the likeness of a firmament, like the color of the terrible ice” (Ezekiel 1:22). And above them, above all the firmaments, are the divine creatures. The feet of the divine creatures correspond in distance to all the firmaments; the ankles of the animals correspond to all of them, the shins of the animals correspond to all of them, the knees of the animals correspond to all of them, the thighs of the animals correspond to all of them, the bodies of the animals correspond to all of them, the necks of the animals correspond to all of them, the heads of the animals correspond to all of them, and the horns of the animals correspond to all of them. Above them is the Throne of Glory: The feet of the Throne of Glory correspond to all of them, the Throne of Glory corresponds to all of them, and the living, almighty, lofty, exalted King dwells above them. And you, Nebuchadnezzar, say: “I will ascend above the heights of the clouds; I will be like the Most High” (Isaiah 14:15), but the next verse states: “Yet you shall be brought down to the netherworld, to the uttermost parts of the pit” (Isaiah 14:15).

לויתן. הוא התלי ונקרא בריח בעבור שהוא מבריח מן הקצה אל הקצה:

אוחים. אין אח לו, והם חיות שישתומם כל רואם: ושעירים. כדמות שדים, והם שעירים ברים:

אוחים hap. leg. Beasts at whose sight everyone is terrified. שעירים Beasts like Shedim; wild goats.

וּמְפֹרָשׁ מִזֶּה בְּפִרְקֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הַגָּדוֹל (פרק מו), לְפִיכָךְ הָיוּ נוֹתְנִין לוֹ לְסַמָּאֵל שֹׁחַד בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁלֹּא לְבַטֵּל אֶת קָרְבָּנָם, שֶׁנֶּאֱמַר "גּוֹרָל אֶחָד לַה' וְגוֹרָל אֶחָד לַעֲזָאזֵל", גּוֹרָלוֹ שֶׁל הקב"ה לְקָרְבַּן עוֹלֶה, וְגוֹרָלוֹ שֶׁל עֲזָאזֵל שְׂעִיר הַחַטָּאת, וְכָל עֲוֹנוֹתֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל עָלָיו, שֶׁנֶּאֱמַר "וְנָשָׂא הַשָּׂעִיר עָלָיו". כִּי הוּא הָעִלָּה לְכוֹכְבֵי הַחֶרֶב וְהַדָּמִים וְהַמִּלְחָמוֹת וְהַמְּרִיבוֹת וְהַפְּצָעִים וְהַמַּכּוֹת וְהַפֵּרוּד וְהַחֻרְבָּן, וְהַכְּלָל נֶפֶשׁ לְגַלְגַּל מַאְדִּים, וְחֶלְקוֹ מִן הָאֻמּוֹת הוּא עֵשָׂו, שֶׁהוּא עַם הַיּוֹרֵשׁ הַחֶרֶב וְהַמִּלְחָמוֹת, וּמִן הַבְּהֵמוֹת הַשְּׂעִירִים וְהָעִזִּים, וּבְחֶלְקוֹ עוֹד הַשֵּׁדִים הַנִּקְרָאִים מַזִּיקִין בִּלְשׁוֹן רַבּוֹתֵינוּ

התנינם. דָּגִים גְּדוֹלִים שֶׁבַּיָּם, וּבְדִבְרֵי אַגָּדָה הוּא לִוְיָתָן וּבֶן זוּגוֹ שֶׁבְּרָאָם זָכָר וּנְקֵבָה וְהָרַג אֶת הַנְּקֵבָה וּמְלָחָהּ לַצַּדִּיקִים לֶעָתִיד לָבֹא, שֶׁאִם יִפְרוּ וְיִרְבּוּ לֹא יִתְקַיֵּם הָעוֹלָם בִּפְנֵיהֶם:

התנינים THE HUGE CREATURES — the large fishes that are in the sea; and according to the statement of the Agada (Bava Batra 74b) it means here the Leviathan and its consort which He created male and female. He, however, killed the female and preserved it in salt for the benefit of the righteous in the time to come, for had they been permitted to be fruitful and to multiply the world could not have endured because of them.

וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הַתַּנִּינִם הַגְּדֹלִים בַּעֲבוּר גֹּדֶל הַנִּבְרָאִים הָאֵלֶּה שֶׁיֵּשׁ מֵהֶם אָרְכָּם פַּרְסָאוֹת רַבּוֹת, הִגִּידוּ הַיְּוָנִים בְּסִפְרֵיהֶם שֶׁיָּדְעוּ מֵהֶם אֲרֻכִּים חֲמֵשׁ מֵאוֹת פַּרְסָה, וְרַבּוֹתֵינוּ גַּם כֵּן הִפְלִיגוּ בָּהֶם (עיין ב"ב עג), בַּעֲבוּר זֶה יִחֵס בָּהֶם הַבְּרִיאָה לֵאלֹהִים כִּי הוּא שֶׁהִמְצִיאָם מֵאַיִן מִבְּרֵאשִׁית וְרַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ (בבא בתרא עד) כִּי הַתַּנִּינִים הַגְּדוֹלִים הוּא לִוְיָתָן וּבַת זוּגוֹ, שֶׁבְּרָאָם זָכָר וּנְקֵבָה וְהָרַג הַנְּקֵבָה וּמְלָחָהּ לַצַּדִּיקִים לֶעָתִיד לָבֹא.