Jewish sources address the halakhic status of gambling and lottery participation, examining the grounds for prohibiting games of chance—including concerns about asmakhta (non-binding transactions), the moral and social problems with gambling, and the spiritual consequences of seeking wealth through chance rather than honest labor.
המשחקים בקוביא כיצד אלו שמשחקים בעצים או בצרורות
Opens as a working sheet — explore, annotate, and export.
What the sources say
The foundational debate runs from the Gemara itself: Sanhedrin 24b records that one who plays dice is disqualified from bearing witness, but the two Amoraim disagree on why — Rami bar Ḥama holds that gambling winnings constitute a form of theft because the loser never truly consents (it is an asmakhta), while Rav Sheshet holds that such transactions are not asmakhta at all, and the disqualification stems instead from the gambler's failure to engage in productive work that sustains the world.
This Talmudic dispute carries directly into the halakhic codes: Mishneh Torah, Robbery and Lost Property 6:11 rules that gambling with a non-Jew carries no prohibition of theft but does carry a prohibition of engaging in idle matters, since a person ought to occupy himself with wisdom and the settlement of the world — and Mishnah Sanhedrin 3:3 records Rabbi Yehudah's qualification that one is only disqualified when gambling is his sole occupation, implying that occasional gambling by someone with a trade is less serious.
The later authorities codify both the leniency and the residual concern: the Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 370 rules that gambling between Jews is rabbinically forbidden as a form of theft, yet the Rama there notes that the accepted practice follows the lenient opinion — that one who has another trade is not disqualified — while the Arukh HaShulchan, Choshen Mishpat 370 affirms this and explains that even where the theft concern is absent, the concern of occupying oneself with idle rather than constructive matters remains.
משלי י״ג:י״א
Proverbs 13:11
"Wealth gained by vanity shall diminish, but he who gathers little by little shall increase." This verse is classically cited in discussions of gambling as a biblical basis for the idea that wealth obtained without honest labor is spiritually and materially corrosive.
ה֭וֹן מֵהֶ֣בֶל יִמְעָ֑ט וְקֹבֵ֖ץ עַל־יָ֣ד יַרְבֶּֽה׃
Wealth may dwindle to less than nothing, But one who gathers little by little increases it.
משנה סנהדרין ג׳:ג׳
Mishnah Sanhedrin 3:3
The Mishnah lists a 'dice player' (מְשַׂחֵק בְּקוּבְיָא) as disqualified from serving as a witness or judge, placing gamblers in the category of those engaged in a morally questionable occupation. This is the foundational Talmudic source for the prohibition on gambling.
וְאֵלּוּ הֵן הַפְּסוּלִין, הַמְשַׂחֵק בְּקֻבְיָא, וְהַמַּלְוֶה בְרִבִּית, וּמַפְרִיחֵי יוֹנִים, וְסוֹחֲרֵי שְׁבִיעִית. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, אֵימָתַי, בִּזְמַן שֶׁאֵין לָהֶם אֻמָּנוּת אֶלָּא הִיא, אֲבָל יֵשׁ לָהֶן אֻמָּנוּת שֶׁלֹּא הִיא, כְּשֵׁרִין:
סנהדרין כ״ד ב — ד"ה מַתְנִי׳ וְאֵלּוּ הֵן הַפְּסוּלִין
Sanhedrin 24b:15
The Gemara debates why a dice player is disqualified: one opinion says it is because gambling constitutes 'asmakhta' (a transaction lacking genuine commitment), rendering winnings a form of theft; another says it is because the gambler contributes nothing to civilization. Both rationales have significant halakhic implications for the lottery.
מַתְנִי׳ וְאֵלּוּ הֵן הַפְּסוּלִין: הַמְשַׂחֵק בְּקוּבְיָא, וְהַמַּלְוֶה בְּרִיבִּית, וּמַפְרִיחֵי יוֹנִים, וְסוֹחֲרֵי שְׁבִיעִית. גְּמָ׳ מְשַׂחֵק בְּקוּבְיָא, מַאי קָא עָבֵיד? אָמַר רָמֵי בַּר חָמָא: מִשּׁוּם דְּהָוֵה אַסְמַכְתָּא, וְאַסְמַכְתָּא לָא קָנְיָא. רַב שֵׁשֶׁת אָמַר: כֹּל כִּי הַאי גַוְונָא לָאו אַסְמַכְתָּא הִיא, אֶלָּא לְפִי שֶׁאֵין עֲסוּקִין בְּיִישּׁוּבוֹ שֶׁל עוֹלָם. מַאי בֵּינַיְיהוּ? אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ דִּגְמַר אוּמָּנוּתָא אַחֲרִיתִי.
MISHNA: And these on the following list are the ones who are disqualified by the Sages from bearing witness due to their unseemly behavior, as they are considered wicked individuals guilty of monetary transgressions: One who plays with dice [bekubbiyya] for money, and one who lends money with interest, and those who fly pigeons, and merchants who trade in the produce of the Sabbatical Year, which may be eaten but may not be sold as an object of commerce. GEMARA: With regard to one who plays with dice for money, what is he doing that disqualifies him from bearing witness? Rami bar Ḥama says: He is disqualified because gambling is a transaction with inconclusive consent [asmakhta], as one who gambles does not have conclusive consent to pay when he loses since he plays under the assumption that he will win. And as an asmakhta does not effect acquisition, the one who wins takes money that is not legally his, and is considered a robber. Rav Sheshet says: Any case like this is not an asmakhta. In a game of dice both sides realize that they might lose, and consent at the outset to pay if that happens. Rather, those who play dice are disqualified because they are not involved in settling the world, i.e., in productive occupations that demand hard work. Since they do not realize the effort required of most people to earn a living they might not be scrupulous about other people’s money, and their testimony cannot be relied upon. The Gemara asks: What is the practical difference between the explanations of Rami bar Ḥama and Rav Sheshet? The Gemara answers: The practical difference between them is in a case where the dice player learns another occupation, and is involved in that occupation as well. According to Rav Sheshet, since he has a productive occupation he is fit to bear witness. According to Rami bar Ḥama, since he is considered a robber, as the money he gains from gambling is not legally his, he is disqualified.
טור, חושן משפט ש״ע
Tur, Choshen Mishpat 370
The Tur discusses the two Talmudic reasons for the gambler's disqualification — asmakhta and social uselessness — and rules on their practical implications. The Tur's treatment is the basis for the later codes and highlights the moral dimension of gambling beyond mere technicality.
משחקי בקוביא כגון אלו שמשחקין בעצים או בצרור או בעצמות וכיוצא בזה או אלו שמריצין בהמות וכל הקלה במרוצה והנוצח חבירו שיקח כך וכך וכל כיוצא בזה גזל מדבריהם הוא ואסור: והרמב"ם כתב המשחק עם העכו"ם בקוביא אין בו משום גזל אבל יש בו משום שעוסק בדברים בטלים שאין ראוי לאדם לעסוק כל ימיו אלא בדבר חכמה ובישוב של עולם ויראה שפוסל משחק בקוביא משום גזל אפילו שיש לו מלאכה אחרת ועל כן מחלק בין משחק בקוביא עם עכו"ם או עם ישראל: ואדוני אבי הרא"ש ז"ל פוסק שאינו פסול אלא אם כן אין לו אומנות אחרת ואותו פסול אפילו משחק עם העכו"ם:
Mishneh Torah, Robbery and Lost Property 6:11
Playing with dice with a non-Jew does not contain a prohibition of theft, but it does contain a prohibition against engaging in idle matters that are not fitting for a person to occupy themselves with all their days, rather than matters of wisdom and settling the world.
וְהַמְשַׂחֵק בְּקֻבִּיָּא עִם הָעַכּוּ"ם אֵין בּוֹ אִסּוּר גֵּזֶל אֲבָל יֵשׁ בּוֹ אִסּוּר עוֹסֵק בִּדְבָרִים בְּטֵלִים שֶׁאֵין רָאוּי לְאָדָם שֶׁיַּעֲסֹק כָּל יָמָיו אֶלָּא בְּדִבְרֵי חָכְמָה וּבְיִשּׁוּבוֹ שֶׁל עוֹלָם:
Sefer Chasidim 400
One who lost money in a dice game with another stole back from the winner a piece of wood used in the game, then gambled again and won back what he had previously lost; when asked whether he committed a transgression, he was told that stealing from a thief has a certain legitimacy, and that the loser had despaired of recovering his money except through theft, though one who robs a robber thereby takes the law into his own hands.
אחד שחק עם חבירו בקוביא והרויח ואותו שהפסיד גנב לאותו שהרויח חתיכה של עץ ששוחקים בה כגון צחקת השקקי ודומיהן עד שחזר והרויח מה שכבר הרויח ממנו. ושאל אם יש לו עון. אמר ליה בתר גנבא גנוב טעמא טעים. ועוד יאוש עשית כשהרויח ממך ולא יכולת להרויח אלא דרך גנבה אבל הגוזל אחר הגזלן עביד אינש דינא לנפשיה:
שולחן ערוך, חושן משפט ש״ע
Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 370
The Shulchan Arukh rules on the laws of asmakhta and gambling, codifying who is disqualified as a witness and under what conditions gambling winnings are considered stolen property. This is the primary governing siman for the halakhic status of gambling.
המשחקים בקוביא כיצד אלו שמשחקים בעצים או בצרורות או בעצמות ועושים תנאי ביניהם שכל הנוצח את חבירו באותו שחוק יקח כך וכך וכן המשחקים בבהמה או בחיה או בעופות ועושים תנאי שכל שתנצח בהמתו או תרוץ יותר יקח מחבירו כך וכך וכן כל כיוצא בדברים אלו הכל אסור וגזל מדבריהם הוא: (טור הביאו בס"ו) יש מי שאומר שהמשחק בקוביא עם העכו"ם אין בו משום גזל אבל יש בו איסור עוסק בדברים בטלים שאין ראוי לאדם שיעסוק כל ימיו אלא בדברי חכמה ויישובו של עולם וחלקו עליו לומר שאינו פסול אלא א"כ אין לו אומנות אחרת: הגה אבל אם יש לו אומנות אחרת אפי' משחק עם ישראל אינו פסול (טור) וע"ל סי' ר"ז סי' י"ג וכבר פשט המנהג כסברא האחרונה לשחוק בקוביא ואין פסול אלא מי שאין לו אומנות אלא הוא ואם שחק עמו באמנה אם חייב לשלם ע"ל סי' ר"ז ושם:
שולחן ערוך, חושן משפט ר״ז
Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 207
The Shulchan Arukh discusses asmakhta — a conditional transaction where one party does not fully commit — and rules that such agreements are not legally binding. Lottery purchases may be analyzed under this category, as the 'winner' arguably acquires the pot through an asmakhta-type arrangement.
הגה ויש אומרים דג' חלוקין בדיני אסמכתא דכל מה שאין בידו ותלוי ביד אחרים כגון שא"ל קנה לי יין ממקום פלוני ואם לא תקנה תחייב לי בכך וכך דזה אינו תלוי בו דדילמא לא ירצו למכור לו הוי אסמכתא בכל ענין ולא קנה ומה שיש בידו לעשות אם לא גזים כגון שאמר אם אוביר ולא אעבוד אשלם במיטב לא הוי אסמכתא וקניא אבל אי גזים ואמר אם לא אעבוד אשלם אלפא זוזי הוי אסמכתא ולא קניא לפיכך כשמוכר מקנה ללוקח על תנאי אם תעשה לי כך תקנה הוי אסמכתא כיון שקיום התנאי אינו תלוי ביד המוכר רק ביד הלוקח אבל אם אין בידו לגמרי ולא ביד אחרים כגון המשחק בקוביא וכיוצא בו שאינו יודע אם ינצח או לא ואפילו הכי התנה ודאי גמר ומקני מספק בד"א כששוחקין במעות מוכנים אבל אם שוחקים באמנה אין מוציאין ממנו מה שהפסיד (טור בשם ר"י) וי"א אפי' נתן לו משכון על המעות לא מהני דמעות אין כאן משכון אין כאן כמו שנתבאר לעיל סי' ק"ץ סעיף ט' אבל כשמעות מוכנין על הדף מותר לשחוק ואין בו אסמכתא (מרדכי פרק זה בורר) ודלא כיש חולקין ואוסרין לשחוק בכל ענין (הגהות מרדכי הנ"ל) וי"א דאינו מותר רק כשהדף שהמעות מונחים עליו קנוי לשניהם (תוס' פ' הנ"ל ב"י בשם ר"י) וע"ל סי' ש"ע ולא מקרי אסמכתא אלא כשעיקר הדבר תולה בתנאי אבל מי שמחייב עצמו לחבירו ואומר אם יהיה בחיים יתן לו ואם לאו יתן ליורשיו זה לא מקרי אסמכתא דהא עכ"פ חייב ליתן לו וכן כל כיוצא בזה (ב"י בשם תשובת רשב"א) י"א הא דמשחק בקוביא לא הוי אסמכתא הוא מטעם דמאחר ששניהן מתנין זה כנגד זה וכל אחד יוכל להפסיד אגב דבעי למקני גמר ומקני ולכן כל שנים שהמרו זה עם זה קנו אם קנו מידן ודוקא שאין בידן גם כן אבל מה שבידן לא כמו שנתבאר גבי ערבון בסמוך סעיף י"א (טור ומרדכי פרק איזהו נשך בשם ר"ת) ואפי' בזה יש חולקין ולכן הוצרכו לתת טעמים אחרים גבי משחק בקוביא וקנסות שדוכין לקמן סעיף ט"ז:
בית יוסף, חושן משפט ש״ע — ד"ה ומ"ש רבינו בשם הרמב"ם שהמשחק עם
Beit Yosef, Choshen Mishpat 370:7
The Beit Yosef surveys Rishonim who debate whether gambling is a Torah-level prohibition or a rabbinic one, and whether the asmakhta rationale renders winnings actual theft. This discussion is crucial for determining whether lottery winnings are halakhically permitted to keep.
ומ"ש רבינו בשם הרמב"ם שהמשחק עם עכו"ם בקוביא אין בו משום גזל אבל יש בו משום שעוסק בדברים בטלים וכו' בפ"ו מהלכות גזילה:ומ"ש רבינו ויראה שפוסק משחק בקוביא משום גזל אפי' שיש לו מלאכה אחרת וע"כ מחלק בין משחק בקוביא עם העכו"ם או עם ישראל טעמו משום דבפ' זה בורר אמתני' דפסל משחק בקוביא בעי בגמרא שם מאי קא עביד אמר רמי בר חמא משום דהוה אסמכתא ולא קניא רב ששת אמר כה"ג לאו אסמכתא היא אלא לפי שאין עסוקין בישובו של עולם מאי בינייהו איכא בינייהו דגמר אומנות אחריתא תנן אמר רבי יהודה אימתי בזמן שאין לו אומנות אלא הוא אבל אם יש לו אומנות שלא הוא ה"ז כשר אלמא טעמא דמתני' משום ישובו של עולם הוא וכ"ת פליגי רבנן עליה דרבי יהודה ואמר ריב"ל ור' יוחנן כל מקום שאמר רבי יהודה אימתי אינו אלא לפרש דברי חכמים גברא אגברא קא רמית מ"ס פליגי ומ"ס לא פליגי הא קמן דלרב ששת דמשחק בקוביא לא מיפסל משום גזל אלא משום שאינו עוסק בישובו של עולם ור"י לפרש דברי חכמים אתא ולא מיקרי אינו עוסק בישובו של עולם אלא כשאין לו אומנות אלא הוא וכיון דלא מיתסר משום גזל לא שנא לן בין משחק עם העכו"ם למשחק עם ישראל וכיון דהרמב"ם כתב דמשחק עם העכו"ם אינו אסור משום גזל אלא משום שאינו עוסק בישובו של עולם משמע בהדיא דעם ישראל מיתסר משום גזל כרמי בר חמא וכבר נתבאר בגמ' דלרמי בר חמא פליגי רבנן עליה דרבי יהודה וסברי דאפי' יש לו אומנות שלא הוא פסול: ומ"ש וא"א פוסק שאינו פוסל אלא א"כ אין לו אומנות אחרת ואותו פסול אפי' משחק עם העכו"ם טעמו מפני שכתב שם משחק בקוביא מאי קא עביד אמר רב ששת לפי שאין עוסקין בישובו של עולם אבל משום אסמכתא לא מיפסל דכל כה"ג לא הוי אסמכתא ובפרק איזהו נשך כתב משחק בקוביא כיון שאין בידו כלל ואין דבר לתלות בו ולומר דאדעתא דהכי התנה שהיה סבור שלא יבוא לידי כך הילכך ודאי גמר ומקני וכבר כתב רבינו זה בסי' ר"ז והאריך בדבר והרי"ף ג"כ כתב דברי רב ששת והשמיטה לדרמי בר חמא וכן משמע דכיון דרמי בר חמא פליג אדריב"ל ור"י לית הלכתא כוותיה ויש לתמוה על הרמב"ם ז"ל שפסק לרמי בר חמא וכבר תמה עליו ה' המגיד והניח הדבר בצ"ע וכבר כתבתי ליישב דעת הרמב"ם בביאורי לספר שופטים פרק י"ב מהלכות עדות:
מסילת ישרים י״א — ד"ה וְהִנֵּה אֲנַחְנוּ רוֹאִים
Mesillat Yesharim 11:3
The Ramchal discusses the trait of cleanliness (nekiyut) from forbidden or morally dubious financial gain. He warns against acquiring money through means that, while perhaps technically permitted, involve taking from others without proper exchange — a concern that many authorities apply directly to gambling.
וְהִנֵּה אֲנַחְנוּ רוֹאִים, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא רֹב בְּנֵי הָאָדָם גַּנָּבִים בְּגָלוּי הֵם, דְּהַיְנוּ שֶׁיִּשְׁלְחוּ יָד מַמָּשׁ בְּמָמוֹן חַבְרֵיהֶם לָקַחַת וְלָשׂוּם בִּכְלֵיהֶם, אַף עַל פִּי כֵן, רֻבָּם טוֹעֲמִים טַעַם גְּנֵבָה בְּמַשָּׂאָם וּמַתָּנָם בְּמָה שֶׁיּוֹרוּ הֶתֵּר לְעַצְמָם לְהִשְׂתַּכֵּר אִישׁ בְּהֶפְסֵדוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ וְיֹאמְרוּ, לְהַרְוִיחַ שָׁאנֵי. כִּי לֹא הַמַּעֲשֶׂה הַנִּכָּר וּמְפֻרְסָם בְּעֹשֶׁק וּבְגָזֵל הוּא לְבַדּוֹ הָאָסוּר. אֶלָּא כָּל שֶׁסּוֹף סוֹף יַגִּיעַ אֵלָיו וְיִגְרֹם אוֹתוֹ, כְּבָר הוּא בִּכְלַל הָאִסּוּר. וְעַל עִנְיָן זֶה אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין פא): וְאֶת אֵשֶׁת רֵעֵהוּ לֹא טִמֵּא (יחזקאל יח): שֶׁלֹּא יָרַד לְאֻמָּנוּת חֲבֵרוֹ.
CLEANLINESS FROM THEFT: We can observe that even though most people are not blatant thieves, literally taking with their hands the possession of their fellow and putting it in their own possessions, nevertheless, most people experience a taste of theft in their business dealings by rationalizing permission to profit through their fellow's loss. They may tell themselves: "Business is different". For it is not only the explicit and well known deed of theft or oppression which is forbidden but rather anything which may eventually lead to such a deed and cause it is included in the prohibition. On this our sages of blessed memory said (Sanhedrin 81a): "'he did not defile the wife of his fellow' (Yechezkel 18:6) - that he did not encroach upon his fellow's trade".
ערוך השולחן, חושן משפט ש״ע
Arukh HaShulchan, Choshen Mishpat 370
The Arukh HaShulchan analyzes the conditions under which gambling is prohibited and distinguishes between occasional and habitual gamblers. He notes that in his era many authorities permitted occasional gambling, providing important nuance for lottery participation.
המשחקים בקוביא כיצד כגון אלו שמשחקים בקלפים או בעצים וצרורות או בעצמות ועושים ביניהם תנאי שכל הנוצח את חבירו באותו שחוק יקח כך וכך וכן המשחקים בבהמה וחיה ועוף ועושים תנאי שכל שבהמתו תנצח שתרוץ יותר יקח מחבירו כך וכך וכל כיוצא בדברים אלו הכל אסור והוא גזל מדבריהם והמשחק בקוביא עם הכותי אין בו משום גזל אבל יש בזה איסור עוסק בדברים בטלים ואין ראוי לאדם לעסוק כל ימיו אלא בדברי חכמה ומשא ומתן וישובו של עולם וזהו דעת הרמב"ם ז"ל: וכבר בארנו בסימן ר"ז סעיף כ"ג דרבים נסתבכו בדברי הרמב"ם ז"ל ובארנו שמה הנראה לנו מדבריו ז"ל דבקוביא שהקנין הוא מעכשיו אין בזה משום אסמכתא וסתם קוביא הוי הקנין מעכשיו ומ"מ כיון דאין זה ישובו של עולם עשו חז"ל שחוק הקוביא כגזל ובכותי לא החמירו וכשר לעדות אא"כ אין לו אומנות אחרת ורבים מרבותינו חולקים עליו וס"ל דקוביא אין בה משום גזל כלל מהטעמים שנתבארו שם ורק אם אין לו אומנות אחרת פסלוהו חז"ל מפני שאינו עוסק בישובו של עולם ולדעה זו הסכים רבינו הרמ"א והשוחק באמנה אינו חייב לשלם כמ"ש שם: