Sefat Emet on Joseph's Dreams and Exile

תרל"ג

Sefat Emet – Rabbi Yehudah Leib Alter of Ger, translated by Rabbi Arthur Green

וכ' תולדות יעקב יוסף. כי יעקב הוא התורה. ויוסף הוא התיקון היוצא מן התורה אל המקבלים שיתמשכו אחר התורה.

במדרש בזעקך כו' כינוסו וכינוס בניו כו'. דהנה ביעקב כתיב שנולדו לו הבנים בפדן ארם. ולבסוף וישב יעקב כו'. ובעשו נולדו לו האלופים בארץ כנען. ואח"כ כתיב וילך אל ארץ מפני יעקב. כי הכל הולך אחר החיתום והגמר. וכל הכח של עשו ואשר נתיירא יעקב ממנו הכל היה בהיותו בדרך קודם שחזר לא"י למקום שורשו. ואח"כ כשכינס עצמו ובניו ממילא ברח לו עשו מפניו. כדכתיב וילך כו' מפני יעקב אחיו. פי' פני הוא הארה הפנימיות שנתגלה כחו של יעקב אש. ממילא נעשה בית עשו לקש כי הא בהא תליא. וז"ש בזעקך יצילוך קבוציך. פי' הסימן של אמת הוא כשיכול אדם לבוא אל האחדות ונשאר דבוק בשורש האחדות. אז ניצול הוא מכל דבר רע. וכמו בשבת שבנ"י מתאחדין ברזא דאחד אז יתפרדו כל פועלי און. והרשעים להיפוך מתפרדין לבסוף וא"י להיות נשאר בהאחדות כנ"ל כי אם כמוץ אשר תדפנו רוח. ויעקב אבינו בכל תהלוכותיו עד עתה הי' להמשיך כל הניצוצות שנמצאו בלבן ובעשו. לכן אחר שכתוב האלופי עשו כתיב וישב ופרש"י במשל המרגליות שנפל בין החול כו'. ויעקב הבין וראה שבודאי נמצא שם מרגליות והרבה לטרוח ללחום מלחמות ה' והוציאן משם. לכן כתיב אח"כ וישב יעקב כו' [וישב לשון תשובה. מגורי אביו כ' במד' לשון גרים ע"ש]:

The Midrash explains that it was the power of Yaakov gathering his sons that protected him from Eisav. Yaakov's children were born in Padan Aram, and he ultimately dwelt in the land of his fathers. In contrast, Eisav's children were born in Canaan, but he eventually left because of Yaakov. The end is what truly matters; Yaakov returned to his roots, whereas Eisav was afraid of Yaakov. Yaakov's original fear of Eisav was during his journey, but once he gathered his children, Eisav fled because of Yaakov. On a deeper level, the word פני refers to Yaakov's inner light, revealing his internal strength as the fire of Yaakov. Consequently, "the house of Eisav was like straw," as they are interdependent; when one rises, the other falls. The pasuk from Yeshaya 57:13, "When you call out, you will be saved when you are grouped together," signifies that unity and connection to the source of unity bring salvation. On Shabbos, Bnei Yisrael unify with the secret of Oneness, causing all who sin to separate from them. For the wicked, the order is reversed; they start united but eventually separate, "like chaff blown away in the wind." Yaakov's struggles with Lavan and Eisav aimed to extract the sparks of holiness trapped among them. The Torah quickly lists Eisav's chiefs and then focuses on Yaakov and his children, akin to sifting through sand to find a diamond. Yaakov understood that among his travails were diamonds—sparks of holiness—requiring him to fight Hashem's battles to extract them. This explains the use of the word וישב, signifying Teshuva, and מגורי, connected to גרים, hinting at the sparks of holiness.

נראה כי יוסף זכה ע"י המכירה שנתבזה מהשבטים ויפשיטו כו'. וע"י שלא הרהר אחר השם ית' והאמין כי הכל לטובה. עי"ז וינס ויצא החוצה. שהי' לו סיוע שיוכל לבזות עצמו עבור רצון הבורא ית'. ויש ללמוד הרבה ממעשיות הללו שבתורה. איך לקבל כל הנהגות השי"ת בשמחה ואהבה. כי הוא נורא עלילה כו'. וענין מכירת יוסף נראה כי הי' לפלא בעיני השבטים איך הבדיל יוסף עצמו ואחד עשר כוכבים כו' הלא י"ב שבטי י"ה הם. ובאמת אין פתרון לדבר זה. אך השי"ת מסבב מסיבות שנעשו ב' בניו שבטים מנשה ואפרים. ושבט לוי נמנה בפ"ע. והכל הי' אז בלי פירוש. ויוסף נתעלה באמת שלא הי' בכלל השבטים כמ"ש נזיר אחיו:

It seems that Yosef's sale as a slave and his degradation by his brothers, who stripped him of his clothing, were pivotal moments. By maintaining his faith in Hashem and believing that everything happens for the good, Yosef was later able to flee Potiphar's house without his clothing. This earlier experience prepared him to degrade himself for Hashem’s will. Yosef's actions teach us the importance of accepting Hashem's ways with joy and love. As Tehillim 66:5 says, "For He is held in awe.” The whole episode of Yosef’s sale was bewildering to his brothers. They couldn't understand how Yosef could separate himself and claim that eleven stars would bow to him when there were supposed to be twelve tribes of Hashem. In reality, Hashem orchestrated events so that Yosef’s sons, Menashe and Efraim, became their own tribes, and Levi was counted separately. At the time, none of this made sense. Ultimately, Yosef was elevated above his brothers and not counted among the tribes, as it says, “He was a crown unto his brothers” (Bereishit 49:26).