Maharal and Ramchal on Moshiach

וְיָצָ֥א חֹ֖טֶר מִגֵּ֣זַע יִשָׁ֑י וְנֵ֖צֶר מִשׇּׁרָשָׁ֥יו יִפְרֶֽה׃ וְנָחָ֥ה עָלָ֖יו ר֣וּחַ יְהֹוָ֑ה ר֧וּחַ חׇכְמָ֣ה וּבִינָ֗ה ר֤וּחַ עֵצָה֙ וּגְבוּרָ֔ה ר֥וּחַ דַּ֖עַת וְיִרְאַ֥ת יְהֹוָֽה׃ וַהֲרִיח֖וֹ בְּיִרְאַ֣ת יְהֹוָ֑ה וְלֹֽא־לְמַרְאֵ֤ה עֵינָיו֙ יִשְׁפּ֔וֹט וְלֹא־לְמִשְׁמַ֥ע אׇזְנָ֖יו יוֹכִֽיחַ׃ וְשָׁפַ֤ט בְּצֶ֙דֶק֙ דַּלִּ֔ים וְהוֹכִ֥יחַ בְּמִישׁ֖וֹר לְעַנְוֵי־אָ֑רֶץ וְהִֽכָּה־אֶ֙רֶץ֙ בְּשֵׁ֣בֶט פִּ֔יו וּבְר֥וּחַ שְׂפָתָ֖יו יָמִ֥ית רָשָֽׁע׃ וְהָ֥יָה צֶ֖דֶק אֵז֣וֹר מׇתְנָ֑יו וְהָאֱמוּנָ֖ה אֵז֥וֹר חֲלָצָֽיו׃ וְגָ֤ר זְאֵב֙ עִם־כֶּ֔בֶשׂ וְנָמֵ֖ר עִם־גְּדִ֣י יִרְבָּ֑ץ וְעֵ֨גֶל וּכְפִ֤יר וּמְרִיא֙ יַחְדָּ֔ו וְנַ֥עַר קָטֹ֖ן נֹהֵ֥ג בָּֽם׃ לֹא־יָרֵ֥עוּ וְלֹֽא־יַשְׁחִ֖יתוּ בְּכׇל־הַ֣ר קׇדְשִׁ֑י כִּֽי־מָלְאָ֣ה הָאָ֗רֶץ דֵּעָה֙ אֶת־יְהֹוָ֔ה כַּמַּ֖יִם לַיָּ֥ם מְכַסִּֽים׃ {ס}

But a shoot shall grow out of the stump of Jesse, A twig shall sprout from his stock. The spirit of GOD shall alight upon him: A spirit of wisdom and insight, A spirit of counsel and valor, A spirit of devotion and reverence for GOD. He shall sense the truth by his reverence for GOD: He shall not judge by what his eyes behold, Nor decide by what his ears perceive. Thus he shall judge the poor with equity And decide with justice for the lowly of the land. He shall strike down a land with the rod of his mouth And slay the wicked with the breath of his lips. Justice shall be the girdle of his loins, And faithfulness the girdle of his waist. The wolf shall dwell with the lamb, The leopard lie down with the kid; The calf, the beast of prey, and the fatling together, With a little child to herd them. In all of My sacred mount Nothing evil or vile shall be done; For the land shall be filled with devotion to GOD As water covers the sea.

אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כׇּל הַנְּבִיאִים כּוּלָּן לֹא נִתְנַבְּאוּ אֶלָּא לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ, אֲבָל לָעוֹלָם הַבָּא – ״עַיִן לֹא רָאָתָה אֱלֹהִים זוּלָתְךָ אֱלֹהִים יַעֲשֶׂה לִמְחַכֵּה לוֹ״. וּפְלִיגָא דִּשְׁמוּאֵל, דְּאָמַר שְׁמוּאֵל: אֵין בֵּין הָעוֹלָם הַזֶּה לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ אֶלָּא שִׁעְבּוּד מַלְכִיּוֹת בִּלְבַד.

§ Rabbi Ḥiyya bar Abba says that Rabbi Yoḥanan says: In their prophecies with regard to redemption and the end of days, all the prophets prophesied only about the messianic era, but with regard to the World-to-Come the reward is not quantifiable, as it states: “No eye has seen it, God, aside from You, Who will do for those who await Him” (Isaiah 64:3). The Gemara notes: And this statement disagrees with the opinion of Shmuel, as Shmuel says: The difference between this world and the messianic era is only with regard to servitude to foreign kingdoms alone, as they will leave Eretz Yisrael.

וכיון שפרשתי הקצים האלו ובארתים, אומר עתה, כבר ידענו שאם לא תשלם תשובתנו נעמוד עד ‏השלמת הקץ, ואם ישלם הקץ קודם שנשוב לא יתכן שתהיה הישועה ואנחנו חוטאים, שהוא הגלנו ‏מפני חטאינו, וכאשר ארך גלותינו ולא שבנו, ישיבנו קודם שנתקן? יהיה זה בשוא. אבל קדמוננו ז"ל ‏קבלו, שתקראנה אותנו צרות רבות ורעות, שנבחר בעבורם התשובה, ונהיה ראויים להגאל. והוא ‏מה שאמרו, אם ישראל עושין תשובה נגאלין, ואם לאו, הקדוש ברוך הוא מעמיד עליהם מלך, ‏שגזרותיו קשות כהמן, והם עושין תשובה ונגאלין. ואומר אחר זה, כי על שני הענינים יחד, ר"ל אם לא נחזור בתשובה ויהיו המאורעים של בן יוסף, ‏ואם נחזור בתשובה ולא יהיו, יראה לנו משיח בן דוד פתאום. ואם יהיה משיח בן יוסף קודם לו, ‏יהיה כשליח לו וכמתקן האומה וכמסקל הדרך, כמ"ש (מלאכי ג' א') הנני שולח מלאכי ופנה דרך ‏לפני, וכמצרף אש לבעלי החטאים הגדולים, וכמכבס בורית לבעלי החטאים הקלים, כמו שאמר ‏אחריו (שם ב') ומי מכלכל את יום בואו ומי העומד בהראותו כי הוא כאש מצרף וכבורית מכבסים.

וְאַל יַעֲלֶה עַל דַּעְתְּךָ שֶׁהַמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת אוֹתוֹת וּמוֹפְתִים וּמְחַדֵּשׁ דְּבָרִים בָּעוֹלָם אוֹ מְחַיֶּה מֵתִים וְכַיּוֹצֵא בִּדְבָרִים אֵלּוּ [ב.] אֵין הַדָּבָר כָּךְ. שֶׁהֲרֵי רַבִּי עֲקִיבָא חָכָם גָּדוֹל מֵחַכְמֵי מִשְׁנָה הָיָה. וְהוּא הָיָה נוֹשֵׂא כֵּלָיו שֶׁל בֶּן כּוֹזִיבָא הַמֶּלֶךְ. וְהוּא הָיָה אוֹמֵר עָלָיו שֶׁהוּא הַמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ. וְדִמָּה הוּא וְכָל חַכְמֵי דּוֹרוֹ שֶׁהוּא הַמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ. עַד שֶׁנֶּהֱרַג בַּעֲוֹנוֹת. כֵּיוָן שֶׁנֶּהֱרַג נוֹדַע לָהֶם שֶׁאֵינוֹ. וְלֹא שָׁאֲלוּ מִמֶּנּוּ חֲכָמִים לֹא אוֹת וְלֹא מוֹפֵת. וְעִקַּר הַדְּבָרִים כָּכָה הֵן. שֶׁהַתּוֹרָה הַזֹּאת חֻקֶּיהָ וּמִשְׁפָּטֶיהָ לְעוֹלָם וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים. וְאֵין מוֹסִיפִין עֲלֵיהֶן וְלֹא גּוֹרְעִין מֵהֶן: וְאִם יַעֲמֹד מֶלֶךְ מִבֵּית דָּוִד הוֹגֶה בַּתּוֹרָה וְעוֹסֵק בְּמִצְוֹת כְּדָוִד אָבִיו. כְּפִי תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְשֶׁבְּעַל פֶּה. וְיָכֹף כָּל יִשְׂרָאֵל לֵילֵךְ בָּהּ וּלְחַזֵּק בִּדְקָהּ. וְיִלָּחֵם מִלְחֲמוֹת ה'. הֲרֵי זֶה בְּחֶזְקַת שֶׁהוּא מָשִׁיחַ. (אִם עָשָׂה וְהִצְלִיחַ וּבָנָה מִקְדָּשׁ בִּמְקוֹמוֹ וְקִבֵּץ נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל הֲרֵי זֶה מָשִׁיחַ בְּוַדַּאי. וִיתַקֵּן אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לַעֲבֹד אֶת ה' בְּיַחַד שֶׁנֶּאֱמַר כִּי אָז אֶהְפֹּךְ אֶל עַמִּים שָׂפָה בְרוּרָה לִקְרֹא כֻלָּם בְּשֵׁם ה' וּלְעָבְדוֹ שְׁכֶם אֶחָד):

One should not presume that the Messianic king must work miracles and wonders, bring about new phenomena in the world, resurrect the dead, or perform other similar deeds. This is definitely not true. Proof can be brought from the fact that Rabbi Akiva, one of the greater Sages of the Mishnah, was one of the supporters of King Bar Kozibah and would describe him as the Messianic king. He and all the Sages of his generation considered him to be the Messianic king until he was killed because of sins. Once he was killed, they realized that he was not the Mashiach. The Sages did not ask him for any signs or wonders. The main thrust of the matter is: This Torah, its statutes and its laws, are everlasting. We may not add to them or detract from them. If a king will arise from the House of David who diligently contemplates the Torah and observes its mitzvot as prescribed by the Written Law and the Oral Law as David, his ancestor, will compel all of Israel to walk in (the way of the Torah) and rectify the breaches in its observance, and fight the wars of God, we may, with assurance, consider him Mashiach. If he succeeds in the above, builds the Temple in its place, and gathers the dispersed of Israel, he is definitely the Mashiach. He will then improve the entire world, motivating all the nations to serve God together, as Tzephaniah 3:9 states: 'I will transform the peoples to a purer language that they all will call upon the name of God and serve Him with one purpose.'

כי מי שאמר כי הנסים אשר יבאו מן השם יתברך אין להם כלל סדר מושכל, אין הדבר כך כלל. אבל כמו שיש לעולם הטבע סדר מסודר, נוהג על פי טבעו, כך יש לנסים סדר גם כן. כי הנסים בעולם, במה שיש לעולם קשור וחבור והתאחדות עם העולם הנבדל, ויש לזה סדר מסודר, כי אין הדבוק ההוא רק בסדר מסודר, ומפני זה לא יתחדשו הנסים רק בזמן מן הזמנים, ואינם תמידים.

חבור נר מצוה. על נר חנוכה חוצבה. נופת צופים ומדבש עריבה.

כי כבר אמרנו שהשגה* של אדם היא מתיחסת אליו, יחויב מזה שהדבר שהוא נבדל ממנו לגמרי, אחר שהוא נבדל ממנו, אין ראוי שיהיה לאדם השגה בו. אבל במה שהתורה היא דברי אלקים חיים ביד הנביא, לכך הדברים שבתורה לפי השגת הנביא. כי החכם ישיג מצד שכלו, ומכיון שהוא ישיג מצד שכלו, יוכל להשיג הדברים הנעלמים והנסתרים ביותר.

1 It is to God's honor that a thing (thing, word - דבר) is concealed and it is to their honor, that kings research a thing (Proverbs 25, 2). In Midrash Rabbah (9,1) Rabbi Levi in the name of Rabbi Hama Bar Hanina: "From the first word of the Book of Genesis, 'בראשית' until 'ויכלו': "It is for God's honor that a thing is concealed," and from there ('ויכלו') and onwards, it speaks of "the honor of kings is to research a thing..." 2 It is the case that human conception is inherent in man; it is his conceiving.

והנה ע״פ הדברים האלה חיברתי לך קורא נעים חיבור קטן זה וכוונתי בו להציע לפניך כללי האמונה והעבודה על בורים באופן שתוכל לעמוד עליהם אל נכון ויצטיירו בשכלך ציור מספיק מוצל מן הערבוב והמבוכה ותראה שרשיהם וענפיהם במדריגותם בבירור האפשרי שיתישבו על לבך ותקנה אותם בשכלך במובחר שבפנים ומשם והלאה יקל לך למצא דעת אלקים בכל חלקי התורה ופירושיה ולעמוד על כל סתוריה כברכת ה׳‎ אלקיך אשר יתן לך והנה נשתדלתי לסדר הדברים בסידור שנראה לי יותר נאות ובמלות שחשבתים היותר הגונות לתת לך ציור שלם מהדברים האלה אשר גמרתי להשכילך ע״כ גם אתה עתה צריך אתה לדקדק על כל זה ולשמור את כל זה שמירה מעולה עד תמצא מקום שיועיל לך ולא תוותר על שום דקדוק פן יתעלם ממך ענין הכרחי אבל זה אשר תעשה תדקדק על כל המלות ותשתדל לעמוד על תוכן הענינים ולעצור כל אמיתתם בשכלך ומצאתה לך מנוח אשר ייטיב לך והנה קראתי שם הספר דרך ה׳‎ כי הנה הוא כלל מדרכיו ית׳‎ שגלה לנו ע״י נביאיו והודיענו בתורתו ובהם מנהלנו ומנהל כל בריותיו וחלקתי אותו לד׳‎ חלקים הא׳‎ אדבר בו על כלל יסודות המציאות ופרטותיו הב׳‎ בהשגחתו ית׳‎ הג׳‎ בנבואה והד׳‎ בעבודה ואתה אחי כל מבקש ה׳‎ בדרך הזה לך וה׳‎ יהיה עמך ונתן לך עינים לראות ואזנים לשמוע נפלאות מתורתו אכי״ר:

Now see, pleasant reader, that it is according to these things that I have written this short composition. And my intention in it was to present with clarity in front of you the general principles of faith and [divine] service in such a way that you could understand them properly, so that they create a model for you sufficiently free of jumble and confusion. Then you will clearly see their roots and branches and contexts; such that they will sit well upon your heart, and you will acquire them with your mind in the most superior way. And from then on, it will be easy for you to find knowledge of God in all of the sections of the Torah and its commentaries and to understand all of its secrets, 'according to the blessing that the Lord, your God, will bestow upon you.' And see that I have tried to arrange the things in an order that I have thought to be more pleasant, and with words that I have considered fitting, in order to give a full picture of these things which I have decided to teach you. Hence you must now also be precise about all this and hold on to it with outstanding diligence until you find a place where it will help you. And do not neglect any nuance, lest an essential matter escape you. Rather this is what you should do: Be precise with all the words, and make efforts to understand the content of all of the matters and to store all of their truth in your mind. Then you will find it to be a comfort that will benefit you. And behold I have entitled the book, The Way of God. For it truly consists of His ways, may He be blessed, that He revealed to us through His prophets and made known to us through His Torah, and by which He leads us and leads all of His creatures. And I have divided it into four sections: In the first I will speak about the principle of the foundations of existence and its details; in the second about His providence, may He be blessed; in the third about prophecy; and in the fourth about [divine] service. And you, my brother [among] all the seekers of the Lord - go in this 'way' and may the Lord be with you and give you eyes to see and ears to hear the 'wonders of His Torah.' Amen, may it be His will.

וזה כי הגאולה, עם שהיא בעולם הזה, מדריגת הגאולה עוד יותר, מעולם העליון. ובשביל כך קנו ישראל מעלה עליונה, עד שמגיע מדריגתה ומעלתה עד עולם העליון. ועל מדריגה העליונה האלקית הזה מצות חכמים לשתות ארבע כוסות.

עשית אברהם אב לגרים: ומרוב טובו וחסדו ית׳‎ גזר ונתן מקום אפילו לענפי שאר האומות שבבחירתם ומעשיהם יעקרו עצמם משרשם ויוכללו מענפיו של אאע״ה אם ירצו. והוא מה שעשהו ית״ש לאברהם אב לגרים ואמר לו ונברכו בך כל משפחות האדמה ואולם אם לא ישתדלו בזה ישארו תחת אילנותיהם השרשיים כפי ענינם הטבעי:

Abraham becoming the father of converts: Yet from His great goodness and kindness, may He be blessed, He made room even for the branches of other nations to uproot themselves from their roots, by their choice and their actions, and to include themselves in the branches of our father Abraham, peace be upon him, if they [so] desired. And this is His, may His name be blessed, making Abraham the father of converts. And He said to him (Genesis 12:3), "and all the families of the earth shall bless themselves by you." However, if they do not make efforts about this, they will stay within their root trees, according to their natural situation.