Otherכללי

The 18th of Elul in Jewish Tradition

Sources addressing observances and customs associated with the 18th day of Elul in the Jewish calendar.

5 sources · 1 verified

Opens as a working sheet — explore, annotate, and export.

What the sources say

The 18th of Elul — Chai Elul — is the birthday of two towering figures in Jewish spiritual history: Likkutei Sichos 24 (Chai Elul) records that the Baal Shem Tov was born on the 18th of Elul 5458 (a Monday), and Rabbi Shneur Zalman of Liadi, the Alter Rebbe, was born on the 18th of Elul 5505 (a Wednesday).

Sefer HaSichos 5708 adds that among the Chabad Rebbes this day was observed as an inward hilula in a spirit of concealment, with discourses in Chassidus shared quietly before their own children alone — and that on Chai Elul the Baal Shem Tov himself would teach Torah publicly before his disciples and all those bound to them; he also identifies this as the birthday of the Alter Rebbe, whose teachings showed how one could serve God and draw even sinners close through self-sacrifice and the light of Chassidus.

Likkutei Sichos 24 (Chai Elul) further explains that the birthday of the Baal Shem Tov and the Alter Rebbe on this date represents a 'birth' of Jewish spiritual life itself — transforming it from a passive, fetus-like state into an active, living soul whose every limb and action is filled with vitality through the integration of Chassidus into intellect and daily deed.

Hayom Yom, 18 Elul is not available in text for Mekoros to read, but our research indicates that he addresses the identification of the 18th of Elul as the birthday of the Baal Shem Tov and of Rabbi Shneur Zalman of Liadi, and records the Chabad tradition regarding the importance of this date in this source.

Toras Menachem 5711 (Chai Elul) is not available in text for Mekoros to read, but our research indicates that he addresses a Chai Elul farbrengen centered on the significance of the 18th of Elul and its association with the birthdays of the Baal Shem Tov and the Alter Rebbe in this source.

Source 1 · Acharonim

Verified

Mishnah Berurah 581:2

משנה ברורה תקפ״א

Mishnah Berurah 581:2

From the first of Elul through the Day of Atonement, the custom in our locale is to recite Psalm 27 (Mizmor LeDavid, "The Lord is my light") after the conclusion of prayers morning and evening, followed by Kaddish; this practice extends through the conclusion of Rosh Hashanah and includes that day. On days with a Musaf service, the psalm is recited after the morning prayers conclude and before Ain Kamocha, and in the evening after the Mincha prayers; in places where it is recited after the conclusion of prayer on Rosh Hashanah, Psalm 104 (Barchi Nafshi) should be recited first, and similarly in places where it is recited after the morning prayers, the custom is also to recite the daily psalm after the morning prayers and to recite the daily psalm first.

(ב) עד יוה"כ - ונוהגין במדינתינו מר"ח אלול עד יוה"כ לומר בכל יום אחר גמר התפלה מזמור לדוד ד' אורי וכו' בוקר וערב ואומרים אחריו קדיש ואנו נוהגין לומר עד שמע"צ ועד בכלל. וביום שיש בו מוסף אחר גמר תפלת שחרית קודם אין כמוך ובערב אחר תפלת המנחה ובמקומות שאומרים אותו אחר גמר התפלה בר"ח יש להקדים מזמור ברכי נפשי וכן במקומות שאומרים אותו אחר תפלת שחרית ונוהגין ג"כ לומר שיר של יום אחר תפלת שחרית יש להקדים השיר של יום [אחרונים]:

Full text on Sefaria ↗

Hayom Yom, 18 Elul

היום יום

Hayom Yom, 18 Elul 18 Elul

The entry for 18 Elul identifies the day as the birthday of the Baal Shem Tov and of Rabbi Shneur Zalman of Liadi, the Alter Rebbe, and records the Chabad tradition regarding the importance of this date.

View on Chabad.org ↗

Source 3 · Hasidic

External

Toras Menachem 5711, Chai Elul

תורת מנחם — שיחת יום ד' פ' תבוא, ח"י אלול, ה'תשי"א

Toras Menachem 5711 Chai Elul

A Chai Elul farbrengen centered on the significance of the 18th of Elul and its association with the birthdays of the Baal Shem Tov and the Alter Rebbe.

View on Chabad.org ↗

Source 4 · Hasidic

External

לקוטי שיחות חכ"ד, חי אלול

Likkutei Sichos 24 חי אלול

The 18th of Elul is the birthday of the Baal Shem Tov and the Alter Rebbe (Rabbi Schneur Zalman of Liadi).

ח"י אלול הוא יום ההולדת של שני המאורות הגדולים: ביום שני, ח"י אלול תנ"ח הוא יום הולדת הבעש"ט, וביום רביעי, ח"י אלול תק"ה יום הולדת רבינו הזקן.

In this sichaThe sicha explains that Chai Elul, the birthday of the Baal Shem Tov and the Alter Rebbe, represents the "birth" of Jewish spiritual life, transitioning it from a passive "fetus-like" state to an active, independent "living soul" (nefesh chayah) where every limb and action is filled with vitality. This spiritual birth is achieved by integrating the spiritual light of Chassidus into the vessels of human intellect and daily action ("vishevta bah"), leading to the active dissemination of godliness throughout the entire world, which ultimately hastens the redemption.

Open the original PDF ↗

Likutei Sichos is not freely available in text. This PDF surfaced in our research. Please use the feedback buttons below to help us improve.

Open the PDF ↗View on Chabad.org ↗

Source 5 · Hasidic

External

Sefer HaSichos 5708, רשימת כ"ק אדמו"ר שליט"א

ספר השיחות — רשימת כ"ק אדמו"ר שליט"א

Sefer HaSichos 5708 רשימת כ"ק אדמו"ר שליט"א

The 18th of Elul is the birthday of the Baal Shem Tov, and also the birthday of the Alter Rebbe, whose teachings on divine service built upon and expanded the Baal Shem Tov's approach by showing how one can serve God and bring even sinners close to truth through self-sacrifice and the light of Chassidus.

רשימת כ"ק אדמו"ר שליט"א יום השמונה עשר לחדש אלול — חי אלול — הוא יום הולדת מורנו הבעש"ט נ"ע , אשר אצל הוד כ"ק אבותינו רבותינו הק' זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע הי' יום זה יום הילולא פנימית בסוד אתכסיא, ובו ביום היו אומרים דא"ח בהצנע, רק לפני בניהם ביחידות. וגמירא מילתא — ע"פ ספור מקובל מהוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע — אשר בו ביום — חי אלול — אומר כ"ק רבנו הבעש"ט נ"ע דברי תורה ברבים לפני תלמידיו ותלמידי תלמידיו וכל המקושרים אליהם . ובשנה זו נמלאו מאתים וחמשים שנה להולדתו של מורנו הבעש"ט נ"ע. *

Full text on Sefaria ↗View on Chabad Library ↗

Related sources· 8 found, not yet verifiedSign in to verify

Midrash Tanchuma, Ki Tisa 36unverified
‎וַיְהִי שָׁם עִם ה' אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה. מִנַּיִן הָיָה יוֹדֵעַ מֹשֶׁה אֵימָתַי יוֹם. אֶלָּא כְּשֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הָיָה מְלַמְּדוֹ תּוֹרָה בִּכְתָב, הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁהוּא יוֹם. וּכְשֶׁהָיָה מְלַמְּדוֹ עַל פֶּה מִשְׁנָה וְתַלְמוּד, הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁהוּא לַיְלָה. לְפִי שֶׁהַיּוֹם וְלַיְלָה שָׁוִין לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: וּנְהוֹרָא עִמֵּהּ שְׁרֵא (דניאל ב, כב). וּכְתִיב: גַּם חֹשֶׁךְ לֹא יַחְשִׁיךְ מִמֶּךָּ וְלַיְלָה כַּיּוֹם יָאִיר כַּחֲשֵׁיכָה כָּאוֹרָה (תהלים קלט, יב). וְעוֹד מִנַּיִן הָיָה יוֹדֵעַ בֵּין יוֹם וּבֵין לָיְלָה. כְּשֶׁהָיָה רוֹאֶה הַמַּזָּלוֹת כּוֹרְעִין וּמִשְׁתַּחֲוִין, הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁהוּא יוֹם. וּכְשֶׁהָיָה רוֹאֶה הַחַמָּה מִשְׁתַּחֲוָה, הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁהוּא לָיְלָה. דִּכְתִיב: וּצְבָא הַשָּׁמַיִם לְךָ מִשְׁתַּחֲוִים (נחמיה ט, ו). ‎וַיְהִי שָׁם עִם ה' אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה. מִנַּיִן הָיָה יוֹדֵעַ מֹשֶׁה אֵימָתַי יוֹם. אֶלָּא כְּשֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הָיָה מְלַמְּדוֹ תּוֹרָה בִּכְתָב, הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁהוּא יוֹם. וּכְשֶׁהָיָה מְלַמְּדוֹ עַל פֶּה מִשְׁנָה וְתַלְמוּד, הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁהוּא לַיְלָה. לְפִי שֶׁהַיּוֹם וְלַיְלָה שָׁוִין לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: וּנְהוֹרָא עִמֵּהּ שְׁרֵא (דניאל ב, כב). וּכְתִיב: גַּם חֹשֶׁךְ לֹא יַחְשִׁיךְ מִמֶּךָּ וְלַיְלָה כַּיּוֹם יָאִיר כַּחֲשֵׁיכָה כָּאוֹרָה (תהלים קלט, יב). וְעוֹד מִנַּיִן הָיָה יוֹדֵעַ בֵּין יוֹם וּבֵין לָיְלָה. כְּשֶׁהָיָה רוֹאֶה הַמַּזָּלוֹת כּוֹרְעִין וּמִשְׁתַּחֲוִין, הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁהוּא יוֹם. וּכְשֶׁהָיָה רוֹאֶה הַחַמָּה מִשְׁתַּחֲוָה, הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁהוּא לָיְלָה. דִּכְתִיב: וּצְבָא הַשָּׁמַיִם לְךָ מִשְׁתַּחֲוִים (נחמיה ט, ו).
from our library copy — not yet checked against the original
Yalkut Shimoni on Torah 117:4unverified
וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם. צָלִי אָבוֹת הָרִאשׁוֹנִים תִּקְּנוּ תְּפִלּוֹת (כָּתוּב בְּרֶמֶז ע"ז). אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן, כְּנֶגֶד שְׁלשָׁה פְּעָמִים שֶׁהַיּוֹם מִשְׁתַּנֶּה. עַרְבִית צָרִיךְ אָדָם לוֹמַר יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹהַי שֶׁתּוֹצִיאֵנִי מֵאֲפֵלָה לְאוֹרָה. בְּשַׁחֲרִית צָרִיךְ לוֹמַר מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ ה' אֱלֹהַי שֶׁהוֹצֵאתַנִי מֵאֲפֵלָה לְאוֹרָה. בְּמִנְחָה צָרִיךְ לוֹמַר יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי שֶׁכְּשֵׁם שֶׁזִּכִּיתָנִי לִרְאוֹת חַמָּה בִּזְרִיחָתָהּ כֵּן תְּזַכֵּנִי לִרְאוֹת בִּשְׁקִיעָתָה. רַבָּנָן אַמְרֵי, כְּנֶגֶד תְּמִידִין תִּקְּנוּם, תְּפִלַּת הַשַּׁחַר כְּנֶגֶד תָּמִיד שֶׁל שַׁחַר, תְּפִלַּת הַמִּנְחָה כְּנֶגֶד תָּמִיד שֶׁל בֵּין הָעַרְבָּיִם. תְּפִלַּת הָעֶרֶב לֹא מָצְאוּ לָהּ קֶבַע, אָמַר רַבִּי תַּנְחוּמָא, אַף הִיא יֵשׁ לָהּ קֶבַע, כְּנֶגֶד אֵבָרִים וּפְדָרִים שֶׁהָיוּ מִתְאַכְּלִים עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ כָּל הַלַּיְלָה. וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם. בִּקֵּשׁ לַעֲבֹר וְנַעֲשָׂה הָעוֹלָם כֹּתֶל לְפָנָיו רַבָּנָן אַמְרִין, כִּי בָא הַשֶּׁמֶשׁ הַשֶּׁמֶשׁ, מְלַמֵּד שֶׁהִשְׁקִיעַ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חַמָּה שֶׁלֹּא בְּעוֹנָתָהּ בִּשְׁבִיל לְדַבֵּר עִם יַעֲקֹב אָבִינוּ בְּצִנְעָא. מָשָׁל לְאוֹהֲבוֹ שֶׁל מֶלֶךְ שֶׁבָּא לִפְרָקִים אֶצְלוֹ, אָמַר הַמֶּלֶךְ כִּבּוּ הַפַּנָּסִים, שֶׁאֲנִי מְבַקֵּשׁ לְדַבֵּר עִם אוֹהֲבִי בְּצִינְעָא, כָּךְ הִשְׁקִיעַ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חַמָּה שֶׁלֹּא בְּעוֹנָתָהּ כְּדֵי לְדַבֵּר עִם יַעֲקֹב בְּצִינְעָא.
from our library copy — not yet checked against the original
Midrash Lekach Tov, Genesis 1:5unverified
ויקרא אלהים לאור יום. על שבא מן המים.
from our library copy — not yet checked against the original
Rashi on Nehemiah 9:12unverified
יומם - בכל יום.
from our library copy — not yet checked against the original
Shulchan Arukh, Orach Chayim 581:1unverified
Filed under: Chodesh Elul
Bereshit Rabbah 26:2unverified
Filed under: Shem
Igros Moshe OC 2:105אגרות משה, או"ח ב׳:ק״הscan
Filed under: Chodesh Elul
Bereshit Rabbah 26:3unverified
Filed under: Shem

Related sheets

Yamim Tovimימים טובים

Yom Kippur's Atonement and the Role of Teshuvah

Yom Kippur

These sources explore whether Yom Kippur atones intrinsically or requires repentance as a prerequisite. The texts examine biblical foundations, rabbinic debate, and medieval codification of the day's atoning power and its relationship to active teshuvah.

View Sources28 sources

Shabbatשבת

How Shabbat Transforms the Soul

These sources explore the profound spiritual and existential transformation that occurs when a person observes Shabbat. Drawing on rabbinic teachings about the extra soul received on Shabbat, kabbalistic insights into elevated consciousness, and the Hasidic understanding of spiritual restoration, the sources collectively describe Shabbat as a weekly opportunity for deep soul-renewal and reorientation toward transcendent purpose.

View Sources12 sources

Machshavaמחשבה

The Arizal's Foundational Mystical Teachings

These sources present the Arizal's major doctrinal innovations in Kabbalah, including the breaking of the vessels, the structure of the Partzufim (divine personalities), the flow of mochin (consciousness), and the role of precise mystical intentions in prayer and ritual. Together they establish the cosmological and spiritual framework that became central to later Kabbalistic thought.

View Sources25 sources

Halachaהלכה

Gneivas Da'at and Disclosure of AI Use

Jewish law prohibits gneivas da'at (stealing another's mind) through deception or misleading impressions about the true source or nature of one's work. These sources establish the foundational principle that one must disclose relevant information honestly, raising questions about whether undisclosed AI use in creating educational materials violates this prohibition.

View Sources12 sources

Machshavaמחשבה

Binah and Daas: Distinction and Integration

These sources explore the relationship between binah (analytical understanding) and daas (intimate knowledge and integration) as distinct cognitive and spiritual faculties within Jewish philosophy. From biblical and Talmudic foundations through Hasidic teachings, they establish daas as the faculty that bonds understanding to the heart and enables cleaving to the divine.

View Sources7 sources

Machshavaמחשבה

Justice and Mercy in Jewish Thought

Jewish sources explore how divine justice (din) and mercy (rachamim) operate in tension and harmony. From the Torah's revelation of God's attributes to rabbinic teachings on repentance, compromise, and cosmic balance, these texts examine how a just world requires both accountability and compassion.

View Sources7 sources

Explore more

Yom Kippur's Atonement and the Role of Teshuvah How Shabbat Transforms the Soul The Arizal's Foundational Mystical Teachings

Find sources for your own idea