Minyan Requirements After Shemona Esrei

וְכֵן אָמַר רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה: מִנַּיִן שֶׁאֵין הַיָּחִיד אוֹמֵר ״קְדוּשָּׁה״ — שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְנִקְדַּשְׁתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״, כׇּל דָּבָר שֶׁבִּקְדוּשָּׁה לֹא יְהֵא פָּחוֹת מֵעֲשָׂרָה. מַאי מַשְׁמַע? דְּתָנֵי רַבְנַאי אֲחוּהּ דְּרַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא: אָתְיָא ״תּוֹךְ״ ״תּוֹךְ״. כְּתִיב הָכָא: ״וְנִקְדַּשְׁתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״, וּכְתִיב הָתָם: ״הִבָּדְלוּ מִתּוֹךְ הָעֵדָה הַזֹּאת״, מָה לְהַלָּן עֲשָׂרָה. אַף כָּאן עֲשָׂרָה. וּדְכוּלֵּי עָלְמָא מִיהַת מִפְסָק לָא פָּסֵיק.

Similarly, Rav Adda bar Ahava stated, in accordance with the second opinion: From where is it derived that an individual may not recite kedusha alone? As it is stated: “And I shall be hallowed among the children of Israel” (Leviticus 22:32), any expression of sanctity may not be recited in a quorum of fewer than ten men. The Gemara asks: How is this inferred from that verse? The Gemara responds: This must be understood in light of a baraita, which was taught by Rabbenai, the brother of Rabbi Ḥiyya bar Abba: It is inferred by means of a verbal analogy [gezera shava] between the words among, among. Here it is written: “And I shall be hallowed among the children of Israel,” and there, regarding Korah’s congregation, it is written “Separate yourselves from among this congregation” (Numbers 16:21). Just as there among connotes ten, so too here, among connotes ten. The connotation of ten associated with the word among written in the portion of Korah is, in turn, derived by means of another verbal analogy between the word congregation written there and the word congregation written in reference to the ten spies who slandered Eretz Yisrael: “How long shall I bear with this evil congregation?” (Numbers 14:27). Consequently, among the congregation there must be at least ten. And, in any case, everyone agrees that one may not interrupt his prayer in order to respond to kedusha.

וְכֵיצַד הִיא תְּפִלַּת הַצִּבּוּר. יִהְיֶה אֶחָד מִתְפַּלֵּל בְּקוֹל רָם וְהַכּל שׁוֹמְעִים. וְאֵין עוֹשִׂין כֵּן בְּפָחוֹת מֵעֲשָׂרָה גְּדוֹלִים וּבְנֵי חוֹרִין. וּשְׁלִיחַ צִבּוּר אֶחָד מֵהֶם. וַאֲפִלּוּ הָיוּ מִקְצָתָן שֶׁכְּבָר הִתְפַּלְּלוּ וְיָצְאוּ יְדֵי חוֹבָתָן מַשְׁלִימִין לָהֶם לַעֲשָׂרָה. וְהוּא שֶׁיִּהְיוּ רֹב הָעֲשָׂרָה שֶׁלֹּא הִתְפַּלְּלוּ. וְכֵן אֵין אוֹמְרִים קְדֻשָּׁה וְלֹא קוֹרְאִין בַּתּוֹרָה וּמְבָרְכִין לְפָנֶיהָ וּלְאַחֲרֶיהָ וְלֹא מַפְטִירִין בַּנְּבִיאִים אֶלָּא בַּעֲשָׂרָה:

What is implied by [the term,] communal prayer? One [person] prays aloud and all [the others] listen. This should not be done with fewer than ten adult free males. The leader of the congregation is [counted as] one of them. Even if some of them have already prayed and fulfilled their obligation, they can complete the [quorum of] ten provided the majority of the ten have not prayed. Similarly, we should not recite Kedushah, read the Torah with its blessings before and after it, or read the haftorah from the Prophets except in [a quorum of] ten.

וְכֵן כַּיּוֹצֵא בָּזֶה בְּעַרְבִית לֹא יֹאמַר הַקַּדִּישׁ שֶׁלְּאַחַר תְּפִלַּת י"ח אֶלָּא אִם כֵּן הָיוּ עֲשָׂרָה בִּתְחִלַּת תְּפִלַּת י"ח, וְלֹא דַּי בְּמַה שֶּׁהָיוּ עֲשָׂרָה בִּשְׁעַת קְרִיאַת שְׁמַע וּבִרְכוֹתֶיהָ.

ומכל מקום אם התחילו לומר קדיש או קדושה בעשרה, ויצאו מקצתן באמצע – גומרין אותו הקדיש או הקדושה שהתחיל. והוא שנשתיירו ששה שהן רוב מהעשרה.

אם התחיל לומר קדיש או קדושה בעשר' ויצאו מקצתן גומרים אותו הקדיש או אותה הקדושה שהתחיל והוא שנשתיירו רובן: הגה ומ"מ עבירה הוא לצאת ועליה' נאמר ועוזבי ה' יכלו [ירושלמי] אבל אם נשארו י' מותר לצאת [מרדכי פ' בתרא דמגילה]: אם התחיל באבות ויצאו מקצתן גומר אפילו קדושה: הגה ואם יצאו מקצתן לאחר שהתחילו להתפלל יוצר לא יתחיל הש"צ להתפלל התפלה בקול רם דכבר נשלם תפלת יוצר ואם יצאו לאחר שהתחיל בקול רם וקדושה יכולים להשלים כל סדר קדושה ולומר הקדיש שלם שלאחריה דשייך לתפלה שהרי אומר תתקבל צלותהון וכו' אבל אין קורין בתורה דזהו ענין אחר ותפלת ערבית וקדיש שלאחריו לא שייך לק"ש וברכותיה [ר"ן פרק הקורא את המגילה שבולי הלקט ות"ה סי' ט"ו]:

If the chazzan started kaddish or kedusha with 10 people and a few left he can finish the kaddish and kedusha that he started as long as the majority of them remain. Rem"a: Nevertheless, it is a sin to leave. And regarding that, the verse says: "...and those who forsake the Lord shall perish" (Isaiah 1:28) [Yerushalmi]. But if there are 10 people remaining it is allowed [Mordechi in the last chapter of Tractate Megillah]. If [the chazzan] started with [the blessing of] Avot [in the Amidah] and a few people left, he can finish even Kedusha. Rem"a: If a few of them left after they began to pray "Yotzer Ohr", the prayer-leader should not begin to pray the audible [Amidah repetition] prayer because he already completed the prayer of Yotzer. And if they left after he began the audible [Amidah repetition] and Kedusha, they can complete the entire order of Kedusha and say the full Kaddish that comes after it because it belongs to the [Amidah] Prayer, in that behold it says "may their prayer be accepted..." [in the Kaddish]. But they may not read from the Torah (ie. when some left and you are now left with less than 10 men) because this is a different matter. And the evening [Amidah] Prayer and the Kaddish that comes after it - they do not belong to the recitation of the Sh'ma and its blessings. [Ran on the chapter "the one who reads the Megillah"; Shibolei Ha-Leket ... chapter 15]

(ו) אם התחיל - וה"ה בכל דבר שצריך עשרה כגון נ"כ וקריאת התורה והפטרה בנביא גומרין כל מה ששייך לענין זה כיון שכבר התחילו בו בעשרה אבל לא מתחילין מה שהוא ענין אחר: (י) הקדושה - וה"ה כל תפלת י"ח. ולפי מה שמבואר בהג"ה שבסעיף ג' גומר גם החצי קדיש וקדיש שלם שלאחריה. וכתבו האחרונים דיאמר ג"כ ברכה דאלהינו ברכנו בברכה המשולשת וכו' דכל שהתחיל בתפלת י"ח גומרה אע"ג דתנן אין נושאין כפים בפחות מעשרה ואפילו אם התחיל התפלה בעשרה וכדאיתא בר"ן וב"י היינו דוקא נ"כ ממש ומשום שהוא ענין אחר אבל תפלת אלקינו יאמר מאחר שהתחיל בתפלת י"ח וג"ז שייך לתפלת י"ח: