Electric Razors and the Beard Prohibition

וְאֵינוֹ חַיָּיב עַד שֶׁיִּטְּלֶנּוּ בְּתַעַר. תָּנוּ רַבָּנַן: ״וּפְאַת זְקָנָם לֹא יְגַלֵּחוּ״, יָכוֹל אֲפִילּוּ גַּלָּחוֹ בְּמִסְפָּרַיִם יְהֵא חַיָּיב? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״לֹא תַשְׁחִית״. אִי ״לֹא תַשְׁחִית״, יָכוֹל אִם לִקְּטוֹ בְּמַלְקֵט וּרְהִיטָנִי יְהֵא חַיָּיב? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״לֹא יְגַלֵּחוּ״. הָא כֵּיצַד – גִּילּוּחַ שֶׁיֵּשׁ בּוֹ הַשְׁחָתָה, הֱוֵי אוֹמֵר זֶה תַּעַר.

The mishna teaches: And one is liable for marring the edges of his beard only if he removes the hair with a razor. The Sages taught a halakhic midrash: The verse states: “And the edge of their beard they may not shave” (Leviticus 21:5). One might have thought that for any manner of shaving, even if he shaved the beard with scissors, he would be liable; therefore, the verse states: “You may not mar the edge of your beard” (Leviticus 19:27), indicating that one is liable only for shaving that destroys the hair from the root, which is not the case with scissors. If the verse had stated only: “You may not mar,” one might have thought that even if he removed the hair with tweezers or with a plane he would be liable to receive lashes, as they destroy the hair from its roots; therefore, the verse states: “They may not shave,” indicating that only hair removal by means of shaving is prohibited, and that is not accomplished with a tweezers and a plane. How so? Based on these two verses, for what form of hair removal is one liable? One is liable only for shaving that involves marring. You must say that this is shaving with a razor.

וְאֵינוֹ חַיָּיב עַד שֶׁיִּטְּלֶנּוּ בְּתַעַר. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אֲפִילּוּ לִקְּטוֹ בְּמַלְקֵט אוֹ בִּרְהִיטָנִי – חַיָּיב.

And one is liable for marring the edges of his beard only if he removes the hair with a razor. Rabbi Eliezer says: Even if he removed the hair with tweezers [malket] or with a plane [rehitni], he is liable to receive lashes.

הקפת הראש והזקן הקפת הראש והשחתת הזקן גם באלו כתב הרמב"ם שאסרם הכתוב מפני שעושין כן עובדי כוכבים ע"כ וזה אינו מפורש ואין אנו צריכים לבקש טעם למצות כי מצות מלך הם עלינו אף לא נדע טעמן ופיאות הראש הם שתים סוף הראש הוא מקום חבורו ללחי מימין ומשמאל ואין חילוק בין אם מגלח הפיאות בלבד ומניח שאר השיער שבראש או שמגלח כל הראש עם הפיאות בכל ענין חייב וכתב הרמב"ם שאינו חייב אלא בתער אבל במספריים כעין תער מותר וא"א הרא"ש ז"ל כתב שגם במספריים נמי חייב על פיאות הראש ואחד מקיף ואחד ניקף חייבין וכגון שסייע בדבר שמטה עצמו אליו להקיפו וכתב בספר המצות אבל איסורא איכא אע"ג דלא סייע לפיכך אסור להיות ניקף ע"י עכו"ם המקיף הקטן חייב ואשה שהוקפה או שהקיפה פטורה ועבדים אע"ג שדינם כנשים לענין חיוב מצות חייבין בהקפת הראש כאנשים וטומטום ואנדרוגינוס חייבין מספק כתב הרמב"ם האשה אע"פ שהיא פטורה אסורה להקיף האיש ואפי' הקטן ובספר המצות כתב שהיא מותרת להקיף האיש כתב הרמב"ם שיעור הפיאות לא נתנו חכמים שיעור ושמענו מזקנינו שאין מניחין פחות מד' שערות ופיאות הזקן הן חמשה וזה מקומן לר"ח מקום חיבור הלחי לצדעים מימין ומשמאל ושני גבולי השפה מימין ומשמאל ואחת למטה בסוף הזקן בגרגרת ולרש"י אחת מקום חיבור הסנטר לעצם מימין ואחת כנגדו משמאל ואחת מקום חיבור הלחי לצדעים מימין וכנגדו משמאל ואחת למטה בסוף הזקן וי"א שעצם הלחי המחובר לצדעים הוא רחב הפנים ויש לו שני פיאות הרי זה ארבע ואחת למטה וכתב א"א הרא"ש ז"ל וירא שמים יצא ידי כולם ולא יעביר תער על כל זקנו כלל ולא כאותן שמניחין חוט כל שהוא על הפיאות כי לפעמים אין מכוונין על הפיאות אינו חייב עד שישחית בתער אשה שיש לה זקן מותר להשחיתו ואינה חייבת על השחתת זקן האיש כתב הרמב"ם השפה מותרת לגלחו בתער והוא השער שעל גבי השפה העליונה וכן השער המדולדל מן השפה התחתונה ואע"פ שהוא מותר לא נהגו ישראל אלא לגלח קצתו עד שלא תתעכב האכילה והשתייה:

מָה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שם כא, א), שֶׁאֵין הַחִיּוּב אֶלָּא בְּגִלּוּחַ שֶׁל תַּעַר, שֶׁנֶּאֱמַר וְלֹא תַשְׁחִית גִּלּוּחַ שֶׁיֵּשׁ בּוֹ הַשְׁחָתָה דַּוְקָא, וְזֶהוּ תַּעַר, כֵּן פֵּרְשׁוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה. וְכָתַב הָרַמְבַּ"ם זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה (ע"ז יב ז) וְאִם גִּלַּח בְּמִסְפָּרַיִם, פָּטוּר.

אינו חייב אלא בתער ויש אוסרים במספרי' כעין תער ויש לחוש לדבריה': אינו חייב על השחתת פאת הזקן אלא בתער אבל במספרים מותר אפילו כעין תער: הגה ומ"מ נזהרים כשמסתפרין במספרים שיעשה היקף הגילוח בחלק העליון מן המספרות ולא בתחתון פן יעשה הכל עם חלק התחתון והוי כתער (ת"ה סימן רצ"ה) מיהו נראה דתחת הגרון אין לחוש בזה הואיל ואינו עיקר מקום הפאות (ד"ע):

He is not liable unless he uses a razor. And there are those who forbid scissors that shave like a razor; and their words should be regarded. One is not liable in destroying the corner of the beard except by means of a razor, however by scissors it is permitted, even cutting so close as a razor. Rema: But in any case we are cautious when trimming with scissors to do the shaving motion with the upper piece of the scissors and not with the bottom piece, lest one does it all with the bottom piece and it be as a razor (See Siman 395). Anyhow, it seems that under the throat there is no concern about this, since it is not the main location of the pe'ot.

פְּאוֹת הַזָּקָן לֹא אָסְרָה תוֹרָה לְהַשְׁחִית אֶלָּא בְּתַעַר. וְהַפֵּאוֹת הֵן חָמֵשׁ, וְרַבּוּ בָהֶן הַדֵּעוֹת, לְפִיכָךְ יְרֵא שָׁמַיִם לֹא יַעֲבִיר תַּעַר עַל כָּל זְקָנוֹ כְּלָל, וַאֲפִלּוּ עַל הַשָּׂפָה הָעֶלְיוֹנָה אוֹ תַּחַת הַגָּרוֹן. וְאֵין חִלּוּק בֵּין תַּעַר לְאֶבֶן חַדָּה שֶׁחוֹתֶכֶת אֶת הַשְּׂעָרוֹת, כְּגוֹן פִּיגְמֶאנְטְ אוֹ פִּימְסֶענְשְטֵיין, שֶׁאָסוּר גַּם כֵּן. וְאוֹתָן שֶׁמְּסִירִין שְׂעַר הַזָּקָן עַל יְדֵי מִשְׁחָה מִסִּיד עִם אַוִירעם, יֵשׁ לָהֶם לִזָּהֵר, שֶׁלֹּא לִגְרֹר אֶת הַמִּשְׁחָה בְּסַכִּין, שֶׁמָּא יַחְתֹּךְ שֵׂעָר, רַק יִגְרְרוּ בְּקֵיסָם וְכַדּוֹמֶה (נוֹדָע בִּיהוּדָה תִנְיָנָא סִימָן פ).

The Torah forbids shaving the corners of the beard, only when done with a razor. The beard has five "corners" and there are many opinions as to what they are. Therefore, a God-fearing Jew, should not use a razor on any part of the beard, even on his upper lip or under the chin. There is no difference between a razor and a sharp stone which cuts the hair, such as pigment or pumice stone, which are also forbidden. Those who remove their beard by means of a cream prepared from lime and avirem, should be careful not to scrape off the cream with a knife, which might cut the hair; but they should scrape it with a strip of wood or something similar.

מחוקות העובדי כוכבי' הי' להצטער על מתיהם ולתלוש שערם ולשרט בבשרם מחמת צער והעושה זה היה לוקה משום ושרט לנפש כו' וצריך להזהיר בזה הנשים שלא יתלשו שערות ראשם שמא יבואו לידי קרחה וי"א דבשני שערות חייב.

על השחתת פאת הזקן אינו חייב אלא כשמגלח בתער, שזהו נקרא "השחתה". אבל במספריים אפילו כעין תער – מותר. ומיהו המדקדקים נזהרים כשמספרים במספריים, שאין עושין בזוג התחתון כלום אלא בעליון. כי חוששין שמא יעשה כל הגילוח בתחתון, דשמא פי הזוג בעליון לא יחתוך והוי כעין תער ממש. מיהו תחת הגרון אין לחוש לזה, שאין שם עיקר מקום הפאות.

וכתב הרמב"ם שאינו חייב אלא בתער וכו' בסוף הלכות ע"ז כתב וז"ל מותר ללקט הפיאה במספריים וכתב נמוקי יוסף שכן כתב ה"ר ישעיה וכ"פ סמ"ק וטעמא מדתנן בפרק בתרא דמכות אינו חייב עד שיטלנו בתער ומשמע להו ז"ל דבין אפאת זקן בין אפאת הראש קאי ובהדיא תניא בתוספתא גבי פאת הראש אינו חייב עד שיטלנו בתער ומשמע דאינו חייב דקתני במתני' ובברייתא לאו דוקא אלא הו"ל כאילו קתני אין כאן צד איסור ומותר לכתחלה: וא"א הרא"ש ז"ל כתב שגם במספריים נמי חייב על פיאות הראש כלומר במספרים כעין תער וטעמו מבואר בדבריו בסוף מכות שהוא משום דסבר דהא דתנן אינו חייב עד שיטלנו בתער אפיאות זקן דוקא קאי אבל אפיאות ראש לא בעינן תער וכ"מ בגמרא דקאמר ואיזהו סוף ראשו זה המשוה צדעיו לאחורי אזניו ופדחתו ולא פירש בו גלוח של השחתה כמו בזקן וכן מוכח בפ' ג' מינים (נזיר מא.) והא דתניא בתוס' גבי פאת הראש אינו חייב עד שיטלנו בתער במספרים כעין תער קאמר וכ"כ התוס' בריש מסכת שבועות (ב:) וכתב רבינו ירוחם שכן נראה עיקר וכ"פ סמ"ק וכתב בתה"ד סימן רצ"ה בשם גליון דמסכת שבועות יש נזהרים כשמספרים במספרים שאין עושין בתחתון כלום אלא בעליון כי חוששין שמא יארע שלא יחתוך זוג העליון אלא בתחתון והוא כמו תער ע"כ וכתב עליו אמנם קשה מאד להיות נזהר בדבר זה אמנם נראה דנכון ליזהר שלא יספר פאת הזקן במספרים שהוא חדוד מאד אבל אם אינו חדוד א"א לתחתון בלי דבוק העליון עכ"ל:

גילוח הזקן דבתער אסור ובמספרים מותר וע"פ הקבלה אסור כמבואר בש"ע יו"ד סימן קפ"א עי"ש ובדברי רבני האחרונים ראיתי להרב מרדכי צהלון הו"ד בשו"ת שמש צדקה חיו"ד סוף סי' ס"א שהביא ראיה דמדינא דגמרא שרי ממ"ש בהוריות דף י"ב ע"א ע"פ כשמן הטוב וכו' ב' טיפין וכו' וכשהיה מספר עולות ויושבות לו בעיקר זקנו וכ' וז"ל הא קמן שאהרן היה מספר זקנו אבל לא בעיקר שערות שלא להשחית הזקן וכו' עכ"ד ותמוהים דבריו לענ"ד דמלבד דמה שהבין בכונת הש"ס הוא היפך משמעות הלשון ועוד איך לא ראה דברי רש"י שם דמתרגם לה בכשהיה מדבר עם חבירו עולות וכו' ולא כשהיה מתגלח איברא דרש"י בכריתות דף ה' ע"ב (דאיתא נמי התם הך ברייתא) כתב מספר מדבר ל"א מסתפר דשקיל למיזייה ע"כ והא הו"ל לאתויי דללישנא אחרינא דגרים מסתפר ש"מ דמותר מדין הש"ס אבל מש"ס דהוריות לפום גירסא דילן מספר ודאי אין ראיה. ומתשובת הרב מוהר"י מברונא בסי' ט' נראה דמן הדין מותר לכל הפחות במספרים שלא כעין תער ועי"ש במפתחות שהכנים חפיפה תחת לספר הכתוב בפנים והרואה בתכשיטין שבפנים ישר יחזו דכל משאו ומתנו הוא על לספר.

הגה ויש מחמירים שלא להסתפר מעובד כוכבים אפילו במקום רבים בתער אם לא שיראה במראה (תוספות ומרדכי פא"מ) ונהגו להקל כסברא ראשונה:

ע"ד השאלה בזה"ל, הנה זה המציאו מכונות-גלוח חשמליות חדשות, הפועלות בצורה שונה מאלה הרגילות והידועות, וסוחר אחד יר"ש שואל אם מותר לו למכור ולהציע אותן לחרדים שומרי תורה ומצוות.

לא להתגלח במכונת גילוח ואלו שמתגלחים רק אם לא מהדקים זאת לפנים יש להם על מה לםמוך. ושאלו האם מותר למכור מכונות גילוח וכן אם מותר לטכנאי להוריד םכין אחת? תשובה: מותר. שלדעתו הדבר אסור משום ספקא דאורייתא לחומרא. ב מבחינת

מעיז לא תשחית אומר תכא פרק יא לא תשחית סימז א שאלה: מה מםקנת רבנו להלכה האם מותר להשתמש במכונת גילוח או שיש בזה משום בל תשחית? תשובה: המיקל יש לו על מה לסמוך, ובתנאי שאינו מהרק. ואמרתי לרבנו: יש תשובה של הרב רפפורט

הנה נתתי לעורר ע"ד המכשלה הגדולה אשר רבים עדיין משתמשים במכונות גלוח

הנה כ"מ העיר על תשובתי (מנח"י ח"ד סי' קי"ג) בענין מכונת הגילוח, אשר קבלתי ע"ז כמה מכתבי תהלה מגדולי הדור שהסכימו לדברי