These sources address the halakhic obligations for lighting the Chanukah menorah when away from one's primary residence, including whether a guest eating at a host's table must light separately or may participate in the host's lighting, and the conditions under which each arrangement applies.
אכסנאי שאין מדליקין עליו בביתו צריך לתת פרוטה לבעל הבית
32 sources · 28 verified
Opens as a working sheet — explore, annotate, and export.
What the sources say
The question of lighting the Hanukkah menorah away from home and who bears the obligation when a guest eats at the host's table touches several distinct halachic issues.
Lighting menorah when away from home
The basic talmudic obligation is framed as 'a light for each person and his household,' with the menorah placed at the entrance of one's house — the Gemara (Shabbat 21b) establishes this as the foundational requirement, and the Shulchan Arukh (OC 671:5) codifies the placement at the entrance adjoining the public domain, with a window facing the street as the alternative for an upper floor.
The Gemara records that a guest is obligated in the Hanukkah light at his place of lodging, and Rabbi Zeira related that when he was unmarried he would participate with coins with his host, but once he married he relied on the lighting done on his behalf at home — the Gemara (Shabbat 23a) — establishing the two primary modes of fulfillment for one away from home.
The Tur (OC 677) rules, citing the Rosh, that a lodger who has a room designated for sleeping — even if he eats elsewhere — must light at his own entrance because passersby see him entering and leaving and will suspect he is not performing the mitzvah, and this concern for suspicion applies even today when candles are lit indoors, since neighbors walking past can see that no light is kindled.
The Shulchan Arukh (OC 677:1) rules that a lodger for whom no one is kindling at home must give a perutah to the landlord to partner in the oil; if he has his own entrance he must light there even if that space is used only for sleeping; the Rema adds that the prevailing custom is to light where one eats, following the Rashba.
The Mishnah Berurah (677:8) notes that when the lodger lights on account of suspicion rather than strict obligation, some hold he need not recite a blessing if he knows others are lighting for him at home, but if no one is lighting for him at home he must bless, since he is independently obligated and cannot be considered a partner in a distant household's lighting.
Rav Mordechai Eliyahu (Maamar Mordechai 11:7) rules that a guest staying away who has his own separate unit with an independent entrance must light there on account of suspicion; for Sephardim he lights without a blessing and should hear the blessing from the host, while for Ashkenazim he lights with a blessing; a guest who eats at a friend's or father's table only occasionally must go home to light at the proper time.
Rav Mordechai Eliyahu (Maamar Mordechai 11:9) rules that a married man staying in a hotel who has a separate room that opens to the outside must light there without a blessing, and if possible he should arrange to hear the blessings from someone who is independently obligated; an unmarried couple in a hotel with their own room must light there with a blessing.
Rav Mordechai Eliyahu (Maamar Mordechai 11:11) rules that one who goes to his father's home for a single day and eats and sleeps there must participate with his father in the lighting and may not light independently at home; for Ashkenazim following the mehadrin practice he may light with a blessing; a family spending the entire Shabbat of Hanukkah as guests need not light in their empty home but should participate with the host, and if they have a separate apartment they should light there with a blessing.
Rav Eliezer Melamed (Peninei Halakhah, Zemanim 13:14) rules that hotel guests must light Hanukkah candles; whole families and independent singles light with the blessings; those whose spouse or parents are lighting at home follow the Ashkenazic–Sephardic distinction on blessings; the preferred location is the hotel room rather than the communal dining room, and if a window faces the street the candles should be placed there.
Rav Eliezer Melamed (Peninei Halakhah, Zemanim 13:11) rules that a married man staying in a hotel must light where he is even though his wife is lighting at home; Ashkenazim recite the blessings, while Sephardim recite them abroad but not in Israel; Rav Eliezer Melamed (Peninei Halakhah, Zemanim 13:16) further addresses whether the obligation to light is tied to having a home, noting a machlokes among the poskim and ruling that one who lacks a house-like structure should light without a blessing.
Igros Moshe (Igros Moshe OC 4:125) addresses the halachic requirement governing where Hanukkah candles must be lit, engaging with the Gemara's ruling that the light belongs at the entrance of the house or doorway.
Revavos Ephraim (Revavos Ephraim 7:203) addresses the status of one who observes the Hanukkah candles, discussing why the observer uniquely recites blessings over the Hanukkah lights — on account of the preciousness of the miracle — and engaging with the Rambam's formulation that the candles are lit to display and reveal the miracles of the oil and the victory.
The foundational talmudic source establishing that a guest bears an independent obligation is the Gemara (Shabbat 23a), which records Rav Sheshet's ruling that a guest is obligated in the Hanukkah light, and Rabbi Zeira's practice of participating with coins with his host precisely because he lacked his own household lighting to rely upon.
The Arukh HaShulchan (OC 677:1) explains that one who has no wife and household and lodges permanently elsewhere bears a full obligation to light, and may fulfill it by partnering with the host through a monetary contribution, whereupon one of them recites the blessing and the other answers Amen; however, one who is a guest but has a wife and home elsewhere is discharged by the lighting done at his home, though some hold he must personally see the candles and recite the blessings for the miracle.
The Beit Yosef (OC 677:2) cites the Rosh's ruling that a son who eats at his father's table but has a separate sleeping room must light on account of suspicion; the Rashba disagrees and holds he need not light but must participate as a lodger would; and a grown son in his father's house who does not depend on his father's table is treated as a lodger who must participate.
Rav Mordechai Eliyahu (Maamar Mordechai 11:15) cites the Rashba's ruling that even one who eats at the host's table but sleeps in a separate room need not light independently, though he must still participate — either through a financial contribution or because the host acquires a share in the oil and wicks on his behalf.
Rav Mordechai Eliyahu (Maamar Mordechai 11:37) cites the Magen Avraham and the Mishnah Berurah to the effect that one who is fully dependent on the host's table is legally considered part of the household and is not required by strict law to light separately; this applies equally to students, servants, and others who eat at the host's table on a fixed basis.
The Mishnah Berurah (671:8) rules that all members of a household who are regularly dependent on the head of household's table — including adult sons and servants — are subsumed under his lighting and need not light independently.
Rav Mordechai Eliyahu (Maamar Mordechai 11:12) rules that a guest who eats, drinks, and sleeps at a friend's home — even if no one is lighting for him at home — fulfills his obligation through the host's lighting and need not contribute a perutah; it is nonetheless proper for him to stand beside the host at the moment of lighting; Ashkenazim following the mehadrin practice should light with a blessing.
Rav Mordechai Eliyahu (Maamar Mordechai 11:6) rules that a guest for whom no one is lighting at home must participate with a perutah with the host, and Ashkenazim following the mehadrin practice may light with a blessing, citing the Shulchan Arukh (OC 677:1) which codifies this participation requirement.
The Bach (OC 677:1) adds that when a partner contributes to the host's oil, the quantity of oil should visibly increase so that observers can see the partnership was formed, thereby avoiding any suspicion; even a partial addition suffices if it is recognizable.
The analogy to kiddush is relevant background: the Gemara (Pesachim 101a) explains that kiddush was recited in the synagogue specifically to discharge the obligation of guests who eat, drink, and sleep there, establishing the broader principle that a guest's obligation can be discharged through the host's act when the guest is fully dependent on that location.
Introduces the halakhic concept of a person being established as a guest at another’s meal and household, a principle used by later authorities in analyzing when a guest is considered connected to the host’s home.
The Gemara asks: But according to the opinion of Shmuel, why do I need to recite kiddush in the synagogue at all, if one does not fulfill his obligation with that kiddush? The Gemara answers: The purpose of kiddush in the synagogue is to fulfill the obligations of the guests who eat and drink and sleep in the synagogue. Since these visitors are staying in the synagogue for Shabbat, they must hear kiddush there.
The central Talmudic passage on Chanukah lighting, establishing the obligation, the basic place and time of lighting, and the concept that the lighting is associated with a household rather than merely an individual.
The Sages taught in a baraita: The basic mitzva of Hanukkah is each day to have a light kindled by a person, the head of the household, for himself and his household. And the mehadrin, i.e., those who are meticulous in the performance of mitzvot, kindle a light for each and every one in the household. And the mehadrin min hamehadrin, who are even more meticulous, adjust the number of lights daily. Beit Shammai and Beit Hillel disagree as to the nature of that adjustment. Beit Shammai say: On the first day one kindles eight lights and, from there on, gradually decreases the number of lights until, on the last day of Hanukkah, he kindles one light. And Beit Hillel say: On the first day one kindles one light, and from there on, gradually increases the number of lights until, on the last day, he kindles eight lights. The Sages taught in a baraita: It is a mitzva to place the Hanukkah lamp at the entrance to one’s house on the outside, so that all can see it. If he lived upstairs, he places it at the window adjacent to the public domain. And in a time of danger, when the gentiles issued decrees to prohibit kindling lights, he places it on the table and that is sufficient to fulfill his obligation.
שבת כ״ג ב — ד"ה אָמַר רַב יִצְחָק בַּר רְדִיפָה אָמַר
Shabbat 23b:2
Rav Huna rules that a lamp with two spouts—one wick in each—fulfills the Hanukkah lighting obligation for two people, while Rava holds that a bowl filled with oil and surrounded by wicks fulfills the obligation for multiple people if a vessel is overturned atop it (making each wick appear independent), but not if left uncovered (since it resembles a bonfire rather than individual flames), and does not fulfill even one person's obligation in that latter case.
Rav Yitzḥak bar Redifa said that Rav Huna said: Lighting an oil lamp that has two spouts, with one wick placed in each of the spouts, is considered to have fulfilled the obligation of kindling the Hanukkah light for two people. Similarly, Rava said: One who filled a bowl with oil and placed wicks all around it, if he overturned a vessel on top of it, it is considered to have fulfilled the obligation of lighting the Hanukkah light for several people, corresponding to the number of wicks. By overturning a vessel atop the bowl, each wick appears to be burning independently. If one did not overturn a vessel on top of it, he thereby made it appear like a type of bonfire. From afar, the light from all of the flames appear to be a single flame. And it is not even considered to have fulfilled the obligation of lighting the Hanukkah light for one person because the mitzva is specifically to light a flame and not a bonfire.
A guest is obligated to participate in lighting the Hanukkah menorah at the host's home, either through financial contribution as a partner in the lighting or through the host's lighting on the guest's behalf.
Rav Sheshet said: A guest is obligated in lighting the Hanukkah light in the place where he is being hosted. The Gemara relates that Rabbi Zeira said: At first, when I was studying in the yeshiva, I would participate with perutot, copper coins, together with the host [ushpiza], so that I would be a partner in the light that he kindled. After I married my wife, I said: Now I certainly need not do so because they light on my behalf in my house.
Rav Huna rules that wicks and oils prohibited for lighting on Shabbat may not be used for the Hanukkah lamp on either Shabbat or weekdays, because if the lamp is extinguished one becomes obligated to tend to it and relight it, creating risk of violating Shabbat; Rava explains this reasoning, while Rav Ḥisda permits such materials on weekdays but not on Shabbat, holding that extinguishment alone triggers this obligation.
Rav Huna said: Those wicks and oils with which the Sages said that one may not light the lamp on Shabbat, one may not light the lamp with them on Hanukkah either; both when it falls on Shabbat and when it falls during the week. Rava said: What is the reason for Rav Huna’s statement? He holds that if the Hanukkah light becomes extinguished, even though one lit it properly, one is bound to attend to it and relight it so that it will burn properly. Therefore, one must ensure that the wick burns properly from the outset. And utilizing the light of the Hanukkah lamp is permitted during the week. Consequently, in order to prevent him from inadvertently sinning on Shabbat, he must ensure from the outset that the wick burns well, lest he come to adjust the flame on Shabbat. Those wicks and oils do not burn well at all. And Rav Ḥisda said: Those same oils and wicks with which the Sages prohibited to light on Shabbat, one may light with them on Hanukkah during the week, but not on Shabbat. He holds that if the Hanukkah light is extinguished
Presents the foundational codification of the laws of a guest at another person’s Chanukah lighting, including the distinction between joining the host’s household and lighting independently.
אכסנאי חייב להדליק בפ"ע ואינו יוצא בשל בעל הבית ומיהו בפרוטה שיתן לו וישתתף עמו סגי ואם מדליקין עליו בביתו א"צ יותר ואם יש לו פתח פתוח לעצמו אינו יוצא במה שמדליקין בביתו ולא במה שישתתף עם בע"ה אלא צריך להדליק בפתחו כתב אדוני אבי הרא"ש ז"ל בתשובות בן האוכל אצל אביו או האוכל אצל חבירו ויש לו בית מיוחד לשינה צריך להדליק שכיון שיש לו בית מיוחד לשינה והעולם רואין אותו נכנס ויוצא בו איכא חשדא אם אינו מדליק שאין העולם יודעין שאוכל במקום אחר ואפילו לדידן שאנו מדליקין בפנים ומסתמא בני חצר יודעין שאוכל במקום אחר אפ"ה שייך חשד כי השכנים עוברים ושבים לפני פתח הבית ורואים שאינו מדליק ע"כ.
The mitzvah of lighting the menorah extends from sunset until half an hour into the night when people are passing by and seeing it in homes, thereby publicizing the miracle, requiring sufficient oil for that period; if more oil is added one may extinguish it after that time passes and use its light thereafter, though the mitzvah period technically continues all night. Unlike Rambam, who holds that if one failed to light at sunset one may light until people stop passing by the marketplace and afterward cannot light, and certainly cannot light the next day or complete it the following night after its time has passed, Tosafot argue that the time-measure Chazal gave applies only to their era when they lit outside and people passed by afterward, whereas for those lighting inside where only household members see it there is no need to be strict about timing; however, it is proper to light while household members are still awake, and since one lights at the home's entrance which is open, there is visibility to passersby and the time-measure should be observed.
מצותה מסוף שקיעת החמה עד חצי שעה מן הלילה שאז העם עוברין ושבין ורואין בביתם ואיכא פירסומי ניסא הילכך צריך ליתן בה שמן כזה השיעור ואם נתן בה יותר יכול לכבות לאחר שיעבור זה הזמן וכן יכול להשתמש לאורה לאחר זה הזמן שעבר עיקר מצותה ומ"מ עדיין זמנה כל הלילה ודלא כהרמב"ם ז"ל שכתב שכח או הזיד ולא הדליק עם שקיעת החמה מדליק עד שתכלה רגל מן השוק עבר זה הזמן אינו מדליק אבל אם עבר כל הלילה ולא הדליק לא ידליק ביום המחרת דשרגא בטיהרא מאי אהני וכן לא ישלים בלילה של אחריו שכבר עבר זמנו וכ"כ ה"ר יצחק ב"ר יהודה והתוספות כתבו דלדידן א"צ לדקדק בזמן שנתנו חז"ל שיעור שלא נתנוהו אלא להם שהיו מדליקין בחוץ ולאחר זה הזמן אין עוברין ושבין אבל אנו שמדליקין בבית ואין היכירא אלא לבני הבית אין להקפיד על הזמן וכתב בס"ה ומ"מ נכון להדליק בעוד בני הבית נעורין ונראה שאף לדידן צריך לדקדק בשיעור שאע"פ שמדליקין בפנים כיון שמדליקין בפתח הבית והוא פתוח יש היכירא לעוברים ושבים :
Explains the practical parameters of the guest’s participation in the host’s lighting, including when a guest is considered dependent on the host’s household and when separate lighting or a contribution is appropriate.
(ח) צריך להדליק וכו' - וכיון דבזה ההדלקה אינו אלא משום חשדא י"א דלא יברך אם יודע שמדליקין עליו בביתו אבל אם אין מדליקין עליו בביתו צריך לברך דכיון שהוא מדליק בעצמו בודאי אינו משתתף עמהם בפריטי וחל עליו מדינא חובת הדלקה:
The passage discusses various laws and customs for lighting Chanukah candles, including: one should ideally light all eight nights in the same location (though this is not universal practice); preparations include optionally immersing in a mikvah beforehand, dressing in respectable garments, and checking that wicks and oil are properly prepared; one should gather household members before lighting to publicize the miracle and have them hear the blessings; the Shamash (helper candle) should be lit before reciting the blessings, and one should intend to fulfill the commandment; and the blessings must be recited while standing, though a weak person or elderly individual may sit.
On this pageThe passage discusses various laws and customs for lighting Chanukah candles, including: one should ideally light all eight nights in the same location (though this is not universal practice); preparations include optionally immersing in a mikvah beforehand, dressing in respectable garments, and checking that wicks and oil are properly prepared; one should gather household members before lighting to publicize the miracle and have them hear the blessings; the Shamash (helper candle) should be lit before reciting the blessings, and one should intend to fulfill the commandment; and the blessings must be recited while standing, though a weak person or elderly individual may sit.
Page 144
Nitei Gavriel is not freely available in text. This PDF surfaced in our research. Please use the feedback buttons below to help us improve.
Analyzes the sources and precedents underlying the law of the guest who eats at the host’s table and explains the mechanism of participation in the host’s lighting.
כתב א"א ז"ל בתשובות בן האוכל אצל אביו או אצל חבירו ויש לו בית מיוחד לשינה וכו' הרשב"א כתב בתשובה דא"צ להדליק אבל צריכים להשתתף כדין אכסנאי וכתב מהרי"א ז"ל בשם א"ח בן גדול בבית אביו ואינו סומך על שולחן אביו הרי הוא כאכסנאי וצריך להשתתף וה"ה בחתניו היכא דאין להם בית שידליקו בעבורם עכ"ל:
שולחן ערוך, אורח חיים תער״ז — ד"ה דין אכסנאי בחנוכה
Shulchan Arukh, Orach Chayim 677:1
The governing siman for a guest at another person’s home: a guest who participates in the host’s Chanukah expenses is included in the host’s lighting, while the law distinguishes between a guest who eats regularly with the host and one who does not.
דין אכסנאי בחנוכה. ובו ד סעיפים: אכסנאי שאין מדליקין עליו בביתו צריך לתת פרוטה לבעל הבית להשתתף עמו בשמן של נר חנוכה ואם יש לו פתח פתוח לעצמו צריך להדליק בפתחו אף על פי שאותו בית אינו מיוחד אלא לשינה והוא אוכל על שולחן בעל הבית והוא הדין לבן האוכל אצל אביו: הגה וי"א דבזמן הזה שמדליקין בפנים ממש ידליק במקום שאוכל וכן נהגו (תשובת הרשב"א סי' תקמ"ב): יש אומרים שאע"פ שמדליקין עליו בתוך ביתו אם הוא במקום שאין בו ישראל מדליק בברכות: הגה כי חייב לראות הנרות [מרדכי] וכן נוהגין ואפי' אם הוא אצל יהודים ורואה הנרות אם רוצה להחמיר על עצמו ולהדליק בפני עצמו מדליק ומברך עליהם וכן נוהגין [תרומת הדשן ומהרי"ל ותשו' מהרי"ל סי' קמ"ה]:
A lodger for whom no-one is kindling in his own house needs to give a perutah [i.e. a nominal sum] to the landlord to partner with him in the oil of the Hanukkah light. And if he has his own entrance, he needs to light in his entrance, even though that residence is only designated for sleeping, and he eats at the landlord's table. And it is the same law for a son who eats with his father. Rema: And there are those that say that nowadays when we kindle actually inside, one should kindle at the place where one eats, and so [people] have made it a custom. (Responsa of Rashba Section 542)</smal> There are those that say that even though [others] are kindling for him in his own house, if he is in a place where there are no Jews he should kindle with the benedictions. Rema: For he is obligated to see the lights, (Mordechai) and so is our custom. And even if he is near Jews and can see the lights, if he wants to be stringent upon himself and kindle for himself, he should kindle and recite the benedictions upon them, and so is our custom. (Terumat Hadeshen, Mahar"il, and Responsa of Mahar"il) Section 145).
Clarifies the household-based nature of Chanukah lighting and applies it to guests, lodgers, and people temporarily staying in another home.
איתא בגמרא (כג א): אכסנאי חייב בנר חנוכה, אלא שיכול להשתתף בפריטי ביחד עם הבעל הבית. כלומר: מי שאין לו אשה ובית, אלא הוא לבדו ישיבתו קבוע בבית אחר – הרי החיוב עליו להדליק נר חנוכה. ואם אינו רוצה להדליק בעצמו – משתתף עם הבעל הבית, ואחד מהם מברך, והשני עונה "אמן". אבל כשהוא אורח, ויש לו במקום אחר אשה ובית – הרי מדליקין בביתו, ונפטר גם הוא. אלא שיש אומרים דברכת "שעשה נסים" ו"שהחיינו" – מחוייב בעצמו לראות נרות חנוכה, ולברך שני הברכות בלילה ראשונה, ובכל הלילות רק ברכה אחת "שעשה נסים". וכבר כתבנו בזה בסימן הקודם סעיף ז, ושדעתינו נוטה כן, אף שיש חולקים. עיין שם. וכתבו הרי"ף והרמב"ם בסוף פרק רביעי: דאורח שהיה לו פתח בפני עצמו, אף על פי שבביתו מדליקין עליו או משתתף בפריטי – מכל מקום צריך להדליק לבדו מפני החשד, עיין שם. ונראה שאין זה רק לפי דין הגמרא, שהיו מדליקין בפתחי חצרות או בתים. אבל לדידן, שמדליקין בבית – ליכא חשדא. ויש מי שכתב דהאידנא שמדליקין בפנים, אם יש להאורח חדר בפני עצמו – מדליק (מגן אברהם סעיף קטן ג). ולא ידעתי למה: והרי בבית לא שייך חשדא, שהרי בני הבית יודעים שהשתתף בפריטי, או שיש לו אשה ובית במקום אחר?ונראה לי דוודאי כשמשתתף בפריטי – אינו צריך להדליק בפני עצמו. אלא כשאינו משתתף, ובני הבית סוברים שאין לו אשה ובית – בזה אפשר יש חשדא, וצריך עיון. ויש מוסיף עוד לומר: דאפילו אין לו חדר בפני עצמו, כיון שנהגו שכל אורח מדליק – גם הוא חייב להדליק משום חשדא, דמי יודע אם הוא בחור או נשוי (אליה רבה סעיף קטן א)? והנה אם המנהג כן – וודאי דהולכין אחר המנהג. אבל זה שכתב דמי יודע וכו' – אינו מובן: דזה לא שייך רק על בחור רך בשנים. אבל מי שהוא גדול בשנים – פשיטא שיש לו אשה. ולכן צריך עיון בכל זה. ודע שיש מי שכתב דכשמדליק מפני החשד – אינו צריך לברך (כנסת הגדולה). ואינו כן, דכיון שמדליק בפני עצמו, אם כן אינו רוצה לצאת בשל בני ביתו, ולמה לא יברך (וכן משמע ממגן אברהם סעיף קטן ד)?ודע דזה דבזמן הגמרא צריך להדליק מפני החשד כשיש לו פתח פתוח לעצמו, כמו שכתבתי – זהו אפילו שני הפתחים הם ברוח אחד צריך לברך. ולא דמי לסימן תרעה, דהתם החשד על הבעל הבית, ובני עירו יודעים ששניהם של אדם אחד. אבל בחשדא דאורח – וודאי דיש חשד גם ברוח אחד, שהרי אינו שייך לבעל הבית זה (שם סעיף קטן ב). וכתבו הטור והשולחן ערוך: דהא דאם יש לו פתח פתוח לעצמו צריך להדליק בפתחו – זהו אף על פי שאותו בית אינו מיוחד אלא לשינה, והוא אוכל על שולחן בעל הבית. והוא הדין הבן האוכל אצל אביו. עד כאן לשונו. ואפילו אוכל בקביעות אצל אביו, כיון דלשינה יש לו חדר בפני עצמו – צריך להדליק מפני החשד. ואף על גב דעיקר הוא המקום שאוכל שם, כמו שכתב רבינו הרמ"א, דיש אומרים דבזמן הזה שמדליקין בפנים ממש – ידליק במקום שאוכל, וכן נהגו. עד כאן לשונו. מכל מקום לפי דינא דגמרא, בפתח פתוח לעצמו, דהחשד הוא מפני העוברין דרך שם, ואינהו לא ידעי שאינו אוכל שם – לפיכך צריך להדליק. אבל בזמן הזה דההדלקה בפנים – תלוי רק במקום שאוכל. ולכן האורח כשאוכל עם הבעל הבית, וכל שכן בן האוכל אצל אביו – אינו צריך להדליק בפני עצמו בחדרו, שהרי בני הבית יודעים שהוא אוכל ביחד, והוי בכלל בני הבית. ומצות נר חנוכה "איש וביתו", כלומר: לכל בני הבית. (כן נראה לעניות דעתי. ונראה לי דזהו גם כוונת המגן אברהם בסעיף קטן ו, עיין שם. ודייק ותמצא קל.)ופשוט הוא דמי שאוכל בבית חבירו באקראי – צריך להדליק בפני עצמו, או אשתו מדלקת עליו בביתו, במקום שהוא דר שם. (שם סעיף קטן ז. ומה שכתב דמכל מקום מצוה בו יותר מבשלוחו, עיין שם – לא ידעתי כוונתו. דאם כן רבי זירא בגמרא – למה לא עשה כן? וצריך עיון.)
שולחן ערוך, אורח חיים תער״א — ד"ה נר חנוכה מניחו על פתח הסמוך
Shulchan Arukh, Orach Chayim 671:5
Sets out the basic location and presentation requirements for the Chanukah lights, relevant when determining whether and where a person staying temporarily away from home can light.
נר חנוכה מניחו על פתח הסמוך לר"ה מבחוץ אם הבית פתוח לר"ה מניחו על פתחו ואם יש חצר לפני הבית מניחו על פתח החצר ואם היה דר בעליה שאין לו פתח פתוח לר"ה מניחו בחלון הסמוך לר"ה ובשעת הסכנה שאינו רשאי לקיים המצוה מניחו על שלחנו ודיו וצריך נר אחר להשתמש לאורו ואם יש מדורה אין צריך נר אחר ואם הוא אדם חשוב שאין דרכו להשתמש לאור המדורה צריך נר אחר:
One should place the Hanukkah light at the entrance which adjoins the public domain, on the outside. If the house opens to the public domain, he should place it at its entrance. If there is a courtyard in front of the house, he should place it at the entrance of the courtyard. If he lives in the upper floor, having no entrance leading to the public domain, he should place it at a window that adjoins the public domain. In a time of danger, when one is not allowed to perform mitzvot, it is enough that he place it on his table. He needs another light to use for its illumination. And if there is a bonfire, he needs no other light. But if he is a dignified person, whose way is not to use the illumination of a bonfire, he needs another light.
Shabbat 21aunverifiedFiled under: Placement of the Chanukah Candles
Source 14 · Acharonim
Verified
Mishnah Berurah 672
משנה ברורה תער״ב
Mishnah Berurah 672:11
Explains the practical timing rules for Chanukah lighting and the consequences of arriving late or being unable to light at the ordinary time while away from home.
(יא) כל הלילה - עד עמוד השחר ובברכה והיינו דוקא אם בני הבית נעורים אבל אם ישנים אין לברך עליהם אלא ידליק בלא ברכה דכמו דלדידהו לא היה מברך אלא בזמן פרסום הנס ה"נ לדידן. ואם בא לביתו קודם עה"ש ומצא ב"ב ישנים מן הנכון שיקיצם כדי שיוכל להדליק בברכה:
Tosafot on Menachot 20bunverifiedFiled under: Earliest and Latest time to light Chanukah Candles
Bach, Orach Chayim 672:1unverifiedFiled under: Earliest and Latest time to light Chanukah Candles
Magen Avraham 672:1unverifiedFiled under: Earliest and Latest time to light Chanukah Candles
Source 15 · Acharonim
Verified
Shulchan Arukh, Orach Chayim 672
שולחן ערוך, אורח חיים תער״ב — ד"ה זמן הדלקת נר חנוכה
Shulchan Arukh, Orach Chayim 672:1
Addresses the proper time for Chanukah lighting and the relationship between lighting at the required time and delayed lighting, relevant to travelers arriving at or leaving a hotel overnight.
זמן הדלקת נר חנוכה. ובו ב סעיפים: אין מדליקין נר חנוכה קודם שתשקע החמה אלא עם סוף שקיעתה לא מאחרים ולא מקדימים ויש מי שאומר שאם הוא טרוד יכול להדליק מפלג המנחה ולמעלה ובלבד שיתן בה שמן עד שתכלה רגל מן השוק: שכח או הזיד ולא הדליק עם שקיעת החמה מדליק והולך עד שתכלה רגל מן השוק שהוא כמו חצי שעה שאז העם עוברים ושבים ואיכא פרסומי ניסא הילכך צריך ליתן בה שמן כזה השיעור ואם נתן בה יותר יכול לכבותה לאחר שעבר זה הזמן וכן יכול להשתמש לאורה לאחר זה הזמן: הגה יש אומרים שבזמן הזה שמדליקין בפנים אינו צריך ליזהר להדליק קודם שיכלה רגל מן השוק [ד"ע וטור בשם תוס'] ומ"מ טוב ליזהר גם בזמן הזה: ומיהו הני מילי לכתחלה אבל אם עבר זה הזמן ולא הדליק מדליק והולך כל הלילה ואם עבר כל הלילה ולא הדליק אין לו תשלומין: הגה ובלילות האחרות ידליק כמו שאר בני אדם אע"פ שלא הדליק בראשונה: [מצא כתוב בשם מהרי"ל ואגודה וד"ע]:
Chanukah candles are not lit before sunset, but rather with the end of sunset, neither later nor before. And there are those who say that if one is busy, it is permissible to light from Plag Hamincha and onward, as long one puts enough oil [so that the lamp will remain lit] until people stop passing through the marketplace. If one did not light with sunset, either due to forgetfulness or on purpose, he should go ahead and light until people stop passing through the marketplace, which is approximately half an hour, because then the people are passing and coming home and thus the miracle is publicized. Therefore one must place enough oil for that time, and if one put more oil in, he may extinguish the candle after that time has passed, and may use the light after that time. Re"ma: There are those who say that in this time, when people light indoors, there is no need to be careful to light before people stop passing through the marketplace (these are his own words, and the words of the Tur, quoting Tosafot), and regardless, it is good to be careful even now. And this is the ideal case. But it this time has passed and s/he has not lit, go ahead an light all night, and if the entire night has passed and s/he has not lit, there is no making up for it later. Rema: And on other nights, one should light like all other people, even though s/he did not light at first. [He found this written in the name of the Maha"ril and also shared it as his own opinion.]
Tosafot on Menachot 20bunverifiedFiled under: Earliest and Latest time to light Chanukah Candles
Bach, Orach Chayim 672:1unverifiedFiled under: Earliest and Latest time to light Chanukah Candles
Magen Avraham 672:1unverifiedFiled under: Earliest and Latest time to light Chanukah Candles
Source 16 · Acharonim
External
Rav Gavriel Zinner (Nitei Gavriel, Chanuka 24)
נטעי גבריאל, חנוכה פרק כ״ד
Nitei Gavriel, Chanuka 24
One should prepare matches or fire in the room before lighting the Chanukah menorah to avoid needing to go to another room if the flame extinguishes; regarding the blessings, one must recite them standing (though the elderly and infirm may sit), and on the first night three blessings are recited ("she'asah nisim," "she'hecheyanu," and a third), while on subsequent nights only two blessings are said ("she'asah nisim" and "she'asah nisim la'avoteinu"), with variations in custom regarding phrasing and the inclusion of "she'hecheyanu.
On this pageOne should prepare matches or fire in the room before lighting the Chanukah menorah to avoid needing to go to another room if the flame extinguishes; regarding the blessings, one must recite them standing (though the elderly and infirm may sit), and on the first night three blessings are recited ("she'asah nisim," "she'hecheyanu," and a third), while on subsequent nights only two blessings are said ("she'asah nisim" and "she'asah nisim la'avoteinu"), with variations in custom regarding phrasing and the inclusion of "she'hecheyanu.
Page 150
Nitei Gavriel is not freely available in text. This PDF surfaced in our research. Please use the feedback buttons below to help us improve.
Discusses the location of the menorah and practical considerations for lighting in a place of residence, providing background for hotel and temporary lodging cases.
(ח) לא ידליקו יותר - בין בלילה ראשונה ובין בשארי לילות דהכל נגררים אצל בעה"ב אפילו בניו הגדולים ומשרתיו כיון שהם סמוכים על שולחנו בקביעות הם בכלל בני ביתו: (ט) וי"א דכל אחד וכו' - לבד מאשתו דהיא כגופו:
A resident innkeeper is obligated to light Chanuka candles; the Agudah cites an opinion that one who shares a Chanuka lamp with a partner must add to what his partner contributed, so it is evident he participated (to dispel suspicion he did not), though even adding only part of his partner's contribution suffices if his addition is visible; the Rif rules similarly in Bava Metzia chapter 2, and the Rambam explains that even when others light for him in his house, he does not fulfill his obligation if he has his own entrance, because of the appearance of suspicion, and this is how our teacher rules.
אכסנאי חייב להדליק וכו' כתב באגודה שמעתי מי ששיתף עם חבירו לנר חנוכה צריך להוסיף מה שיתן לו חבירו ע"כ וטעמו דאם לא ניכר שהוסיף בשביל חבירו איכא חשדא לומר שלא נשתתף ולפ"ז אפי' לא הוסיף כל מה שנתן לו אלא מקצת נמי סגי דניכר דנשתתף במה שהוסיף על מה שהיה רגיל ואם יש לו פתח וכו' כך פסק הרי"ף בפ' ב"מ ופי' הרמב"ם דאף כשמדליקין עליו בביתו אינו יוצא דכיון שיש לו פתח פתוח לעצמו איכא חשדא וכך הם דברי רבינו:
Moshe Feinstein addresses the location for lighting Chanukah candles, with the passage beginning to discuss the halakhic requirement from the gemara that one must light at the entrance of the house or at the doorway.
On this pageMoshe Feinstein addresses the location for lighting Chanukah candles, with the passage beginning to discuss the halakhic requirement from the gemara that one must light at the entrance of the house or at the doorway.
Page 218
Igros Moshe is not freely available in text. This PDF surfaced in our research. Please use the feedback buttons below to help us improve.
Rashi explains that one who observes Chanukah candles recites two blessings (Shehecheyanu and She'asah Nisim), whereas the observer does not recite a blessing over lighting the candle itself, and the passage explores why Chanukah uniquely obligates a blessing for an observer (unlike other mitzvot such as lulav or sukkah) on account of the preciousness of the miracle, and discusses interpretations of the Rambam's language "to show and reveal" the miracles of the oil and victory as the reason candles are lit at night.
On this pageRashi explains that one who observes Chanukah candles recites two blessings (Shehecheyanu and She'asah Nisim), whereas the observer does not recite a blessing over lighting the candle itself, and the passage explores why Chanukah uniquely obligates a blessing for an observer (unlike other mitzvot such as lulav or sukkah) on account of the preciousness of the miracle, and discusses interpretations of the Rambam's language "to show and reveal" the miracles of the oil and victory as the reason candles are lit at night.
Page 174
Revavos Ephraim is not freely available in text. This PDF surfaced in our research. Please use the feedback buttons below to help us improve.
מאמר מרדכי הלכות חנוכה, י״א:ז׳ — ד"ה אורח שיש לו יציאה נפרדת אכסנאי
Maamar Mordechai Hilchot Chanukah 11:7
A guest lodging without candles lit for him at his own home, if he has a separate entrance to outside, must light there to avoid suspicion; Sephardim light without blessing and hear the blessing from the host, while Ashkenazim light with a blessing; one eating at another's or his father's house by chance does not fulfill his obligation through their lighting and must go home to light in time with a blessing, or if very difficult request his wife to light; if he has his own house even though candles are lit there, he must light at his current residence for passersby; a guest is obligated to light on his own and does not fulfill through the host's lighting, but if he gives the host a peruta to participate with him that suffices, or if candles are lit for him at his home he needs nothing more, but if he has his own separate entrance he cannot fulfill through either the host's lighting or participation—rather he must light at his own entrance.
אכסנאי שמתארח ולא מדליקים עליו בביתו, ויש לו יחידה עם יציאה נפרדת לבחוץ [לחצר או לרשות הרבים] – צריך להדליק שם מפני החשד, לספרדים – מדליק אך אינו מברך וישמע את הברכה מבעל הבית, ולאשכנזים – מדליק בברכה. האוכל בבית חבירו או אביו באקראי – אינו יוצא בהדלקת אביו או חבירו, וצריך ללכת לביתו להדליק בזמן עם ברכה, ואם קשה לו מאוד – יבקש על אשתו שתדליק. ואם היה לו בית בפני עצמו, אף על פי שמדליקין עליו בתוך ביתו – צריך להדליק בבית שהוא בו מפני העוברין", כלומר שאדם שמתארח אצל חבירו ולא מדליקים עליו בביתו – צריך להשתתף עם בעל הבית, ואם יש לו פתח מיוחד צריך להדליק שם מפני החשד. "אכסנאי חייב להדליק בפני עצמו ואינו יוצא בשל בעל הבית, ומיהו בפרוטה שיתן לו וישתתף עמו – סגי, ואם מדליקין עליו בביתו – אין צריך יותר, ואם יש לו פתח פתוח לעצמו – אינו יוצא במה שמדליקין בביתו ולא במה שישתתף עם בעל הבית אלא צריך להדליק בפתחו", וכן כתב באורחות חיים (סי' י"ג).
מאמר מרדכי הלכות חנוכה, י״א:ט׳ — ד"ה אורח נשוי שיש לו יציאה נפרדת
Maamar Mordechai Hilchot Chanukah 11:9
A married person staying in a hotel where others kindle on his behalf should light in his private room (if it opens to the outside) without a blessing, though if possible he should hear the blessings from one obligated to light, answer amen, and then light himself; a couple staying in a hotel (where the hotel owner does not reside) in their own private room must light there with a blessing.
נשוי שמתארח בבית מלון וכדו', ומדליקים עליו בביתו, אם יש לו יחידה נפרדת שפתוחה לבחוץ – צריך להדליק שם בלי ברכה, ואם הדבר אפשרי, יהדר לשמוע ברכות ממי שחייב להדליק ויענה אמן ואחר כך ידליק בעצמו. זוג במלון זוג שמתארח במלון, (שלא גר שם בעל המלון), ויש להם חדר בפני עצמם צריך להדליק שם בברכה.
מאמר מרדכי הלכות חנוכה, י״א:ו׳ — ד"ה רווקה רווקה שאינה סמוכה על שולחן
Maamar Mordechai Hilchot Chanukah 11:6
A guest staying at a host's home who does not have candles lit for him at his own house must contribute money to the host to become a partner in the Hanukkah oil, and according to Ashkenazi custom of those who follow mehidrin, he may recite a blessing when lighting; the Shulchan Aruch rules that such a guest must give money to the host to share in the Hanukkah lamp oil.
דיני המתארח אכסנאי שמתארח ולא מדליקים עליו בביתו – צריך להשתתף בפרוטה עם בעל הבית [דהיינו לשלם חלק ממחיר הנרות או השמן ובכך נהיה שותף בהדלקה], לבני אשכנז הנוהגים כמהדרין יכול להדליק נרות בברכה. ופסק השו"ע (סי' תרע"ז סעי' א'): "אכסנאי שאין מדליקין עליו בביתו – צריך לתת פרוטה לבעל הבית להשתתף עמו בשמן של נר חנוכה".
מאמר מרדכי הלכות שבת, Chelek 1 י״ב:ל״ג — ד"ה מתארחת במלון ומדליקה בחדר האוכל המתארחת
Maamar Mordechai Hilchot Shabbat, Chelek 1 12:33
When a woman staying in a hotel where Shabbat candle lighting is prohibited in rooms lights instead in the dining room, each woman lights according to her custom—Sephardic practice: the first woman recites a blessing and the others do not (and the first woman fulfills the obligation for the others), while Ashkenazi practice: each woman lights and blesses separately; additionally, those staying in hotels must be careful to light after plag haminchah, as hotels often do not properly observe the correct times, and lighting before plag haminchah does not fulfill the obligation.
מתארחת במלון ומדליקה בחדר האוכל
המתארחת בבית מלון שלא מאשר להדליק נרות שבת בחדרים, וכתחליף מקצה מקום להדלקה בחדר האוכל – תדליק כל אשה נרות על פי מנהגה. למנהג הספרדים – הראשונה תדליק בברכה והאחרות ללא ברכה, והזריזה שמדליקה ראשונה – נשכרת. למנהג האשכנזים – כל אשה תדליק ותברך בפני עצמה.
[הערה 43] עיין שו"ע (סי' רס"ג סעי' ח') ובא"ח (ש"ש נח סעי' י"א).
[הערה 44] המתארחים בבתי המלון – צריכים להיזהר להדליק נרות אחרי פלג המנחה, ומצוי שבבתי המלון לא משגיחים על הזמנים כדבעי. וע"כ החכם עיניו בראשו ישים לב שלא ידליקו לפני זמן פלג המנחה, מכיון שלא יוצאים ידי חובת נרות שבת בהדלקה זו.
מאמר מרדכי הלכות חנוכה, י״א:י״א — ד"ה ההולך ליום אחד מי שהולך לאביו
Maamar Mordechai Hilchot Chanukah 11:11
One who visits his father for a single day and eats and sleeps there must participate with his father in the lighting and cannot light in his own home; for Ashkenazim who follow the custom of each household member lighting, he may light with a blessing. A family staying as guests elsewhere throughout Shabbat during Chanukah need not light candles in their empty home on Erev Shabbat, and where they are staying on Shabbat they fulfill their obligation by contributing money to the host and participating in his lighting (for Ashkenazim they light with a blessing, and if they are entirely dependent on the host for both eating and sleeping, see section 25); and if they have a separate dwelling, they light there with a blessing.
מי שהולך לאביו ליום אחד, ואוכל וישן שם – צריך להשתתף עם אביו בהדלקה, ואינו יכול להדליק בביתו, ולאשכנזים הנוהגים כמהדרין שכל אחד מבני הבית מדליק, יכול להדליק בברכה. משפחה היוצאת להתארח במקום אחר למשך כל השבת בחנוכה – אינם צריכים להדליק נרות חנוכה בערב שבת בביתם הריק, ובמקום בו הם שוהים בשבת ישתתפו בפרוטה עם בעל הבית ויצאו ידי חובה בהדלקתו [ולאשכנזים ידליקו עם ברכה, ואם הם סמוכים לגמרי על בעל הבית הן באכילה והן בשינה ראה בסעי' כה]. ואם יש להם דירה נפרדת – ידליקו שם בברכה.
The Magen Avraham rules that a guest who regularly eats at the host's table is considered part of the host's household and is not obligated by law to light the menorah himself (though may do so to be stringent), and the Mishnah Berurah adds that this applies to students lodging away from home and to servants who regularly eat at the host's table, as opposed to one who eats alone.
אולם המג"א (ריש סי' תרע"ז) כתב: "אם סמוך על שלחן בעל הבית, הוא בכלל בני ביתו ומדינא אין צריך להדליק, אלא אם רוצה להיות ממהדרין וכ"מ בב"י בשם מהרי"א ע"ש", וכן כתב המשנ"ב (שם ס"ק א'): "אכסנאי וכו' – וה"ה הבחורים שלומדים שלא בביתם צריכין להשתתף עכ"פ ודוקא בבחור שאוכל בפני עצמו, אבל אם סמוך על שולחן בעה"ב הוא בכלל בני ביתו, והוא הדין משרתיו כיון שהם סמוכין על שולחנו בקביעות מדינא אין צריך להדליק אלא אם כן רוצה להיות מן המהדרין", וראה לקמן בהערה כו.
מאמר מרדכי הלכות חנוכה, י״א:י״ב — ד"ה משפחה המתארחת מוצאי שבת משפחה כנ"ל
Maamar Mordechai Hilchot Chanukah 11:12
A guest eating and sleeping at another's home is exempt from contributing to Chanukah candles and fulfills his obligation through the host's lighting, though it is proper for him to stand nearby during the lighting; however, for Ashkenazim who are mehadrin—where each household member lights—the guest should light with a berachah.
המתארח אצל חבירו המתארח בבית חבירו [אוכל, שותה וישן], אף על פי שלא מדליקים עליו בביתו – אינו צריך להשתתף בפרוטה, שיוצא ידי חובה בהדלקת בעל הבית, וטוב שיעמוד לידו בשעת ההדלקה, אמנם לאשכנזים המהדרין שכל אחד מבני הבית מדליק – ידליק עם ברכה.
מאמר מרדכי הלכות חנוכה, י״א:ט״ו — ד"ה אמירה טוב שיאמר לו בפירוש שהוא
Maamar Mordechai Hilchot Chanukah 11:15
One who eats at the host's table is not obligated to light the menorah himself even if he sleeps alone in the house, but should nonetheless participate or have the host purchase a share for him in the oil and wicks.
[הערה 32] כתב בשו"ת הרשב"א (חלק א סימן תקמב): "גם מי שאוכל על שלחן בעל הבית, אפילו שוכב בבית בפני עצמו – אינו צריך להדליק, אבל מכל מקום צריך להשתתף או שיקנה לו בעל הבית חלק בשמן ופתילות", והביאוהו המג"א (ס"ק א'), המשנ"ב (ס"ק ג') וכה"ח (ס"ק ה').
Hotel guests must light Hanuka candles, with berakhot if they are independent households or unmarried persons, or without berakhot (Sephardic custom) or with berakhot (Ashkenazic custom) if a spouse or parents are lighting at home; one should light in the hotel room if possible, preferably at a window facing the street, remain there for at least half an hour, extinguish any remaining candles before leaving, and light in the dining room only if the hotel prohibits candles in rooms.
המתארחים בבית מלון צריכים להדליק נרות. ונחזור בקצרה על מה שכבר נתבאר בהלכות הקודמות: אם הם משפחה או רווק עצמאי, ידליקו בברכה. ואם יש להם בן זוג שמדליק בביתם, או שהם סמוכים על שולחן הוריהם שמדליקים בביתם, למנהג ספרד ידליקו בלא ברכה, ולמנהג אשכנז ידליקו בברכה. והנכון שידליקו את הנרות בחדרם, מפני שהוא מיוחד להם לעומת חדר האוכל שהוא מקום ציבורי. אם יש בחדר חלון הפונה לרשות הרבים, ידליקו ליד החלון. ויישארו בחדר לכל הפחות חצי שעה, וכשיצאו יכבו את הנרות, כדי שלא תפרוץ שם שריפה. ואם בעלי המלון אינם מסכימים שידליקו נרות בחדרים, בלית ברירה ידליקו בחדר האוכל או בלובי.
People staying in a hotel must light Ḥanuka candles. Let us briefly review what we explained in the previous sections. Whole families and independent unmarried people must light with the berakhot. If one’s spouse is lighting at home, or if one is dependent on one’s parents who are lighting at home, then according to Sephardic custom one should light without the berakhot, while according to Ashkenazic custom one should light with the berakhot. It is best to light in one’s hotel room, as this room is set aside for personal use, as opposed to the dining room, which is for communal use. If the hotel room has a window facing the street, one should light there. Someone should remain in the room for at least half an hour after one lights, so the candles are not left unattended and a fire is not caused as a result. If, after half an hour, one wants to leave the room, one should put out any candles that are still lit. If the hotel management does not permit guests to light candles in their rooms, then since there is no alternative one should light in the dining room.
One who stays in a hotel or empty apartment must light candles there even if his wife is lighting at home, with berakhot according to Ashkenazic custom and according to Sephardic custom only outside Israel; a married soldier on reserve duty need not light if his wife lights at home, though he should hear berakhot from another soldier or light himself in the mess hall if no one else is lighting; a married man's obligation through his wife's lighting applies only while she remains at home, but if she is a guest elsewhere he must light where he is with berakhot according to all customs.
ואם הוא מתארח בדירה ריקה או בבית מלון, למרות שאשתו מדליקה בביתו, ידליק שם נרות. למנהג אשכנז ידליק בברכה, ולמנהג ספרד אם הוא בארץ ידליק בלא ברכה, ואם הוא בחוץ לארץ ידליק בברכה. וכן חייל נשוי שיצא למילואים, אינו צריך להדליק נרות מפני שאשתו מדליקה עבור שניהם בביתם, וישמע את הברכות מחייל אחר שידליק נרות. ואם אין שם מי שידליק נרות, ידליק נרות בברכה בחדר האוכל, כי גם אם הוא נוהג כמנהג ספרד, מצווה להדליק נרות עבור שאר החיילים הרווקים. ואם כולם שם דתיים ונשואים ומדליקים עליהם בביתם, אם הם עשרה, ידליקו נרות בברכה בבית הכנסת. ומה שלמדנו שהנשוי יוצא בהדלקת אשתו, זה בתנאי שהיא נשארה בביתם, אבל אם נסעה להתארח במקום אחר, כגון בבית הוריה, חזר החיוב לבעלה, ולכל המנהגים חובה עליו להדליק נרות במקום שהוא נמצא, וידליק בברכה.
If he is staying in a hotel or in an empty apartment, even if his wife is lighting candles at home, he should light where he is. According to Ashkenazic custom, he should recite the berakhot; according to Sephardic custom, if he is in Israel he should not recite the berakhot, while if he is abroad he should recite them. A married soldier on reserve duty does not need to light candles, as his wife is lighting on behalf of both of them at home. He should hear the berakhot from a different soldier who is lighting. If no one on the base is lighting, he should light in the mess hall with the berakhot. Even if he follows Sephardic custom, in this case it is a mitzva to light candles for the rest of the unmarried soldiers. If everyone at the base is observant, married, and has someone lighting at home on his behalf, the above does not apply. Nevertheless, in such a case, if there are ten people present, they should light candles at the base’s synagogue with the berakhot. The law that a married man fulfills his obligation through his wife’s lighting applies as long as she remains at home. However, if she is a guest elsewhere (for example, in her parents’ home), her husband is once again obligated to light. In such a case, according to all customs he must light where he is with the berakhot.
Poskim dispute whether the obligation to light Ḥanuka candles is bound to having a home: some hold that only one with a home fulfills the mitzva, so homeless persons, hikers sleeping outdoors, and soldiers in small tents cannot fulfill it; others hold that even the homeless must light wherever they are, and in cases of uncertainty they should light without berakhot. However, those in large tents, trains, planes, or ships with cabins light with berakhot since these are considered homes for this purpose, though if safety prohibits lighting, one passenger may light one candle for all to fulfill the collective obligation.
נחלקו הפוסקים בשאלה, האם חיוב הדלקת נרות חנוכה קשור לבית. יש אומרים שתקנת חכמים היא שמי שיש לו בית ידליק נרות, אבל מי שמתגורר ברחוב, אינו יכול לקיים את המצווה. וכן מי שיצא לטיול והוא ישן בשדה, או חייל שנמצא באוהל קטן שאין בו שיעור בית (כשני מטר על שני מטר), אינו יכול לקיים את המצווה. ויש אומרים שגם מי שאין לו בית חייב להדליק נרות במקום שבו הוא נמצא. וכיוון שיש בזה ספק, מי שאין לו בית ידליק נרות בלא ברכה. למשל, היוצא לטיול בחנוכה וישן בשדות ובדרכים, ידליק נרות בלא ברכה. וכן חייל שישן בשוחות או באוהל קטן, ידליק בלא ברכה. אבל מטייל או חייל שישן בתוך אוהל גדול, האוהל נחשב כבית, וידליק בברכה בפתח האוהל. הנוסעים במשך כל הלילה ברכבת או מטוס או ספינה שיש בה חדרים, אף שהם בנסיעה, ידליקו שם נרות בברכה, כיוון שחלל הקרון או המטוס או החדר שבספינה נחשב כבית לעניין מצוות הדלקת נרות חנוכה. אמנם פעמים שמסיבות בטיחותיות לא ירשו להדליק שם נרות. ואם יסכימו שאחד מהנוסעים ידליק נר אחד עבור כולם, יוכלו לצאת בו ידי חובתם.
The poskim disagree about whether the obligation to light Ḥanuka candles is limited to the home. Some argue that the Sages ordained that only one who has a home must light candles. Therefore, one who lives on the street cannot fulfill the mitzva. Similarly, one who is hiking or camping and intends to sleep in a field, or a soldier who is living in a tent that is too small to qualify as a house (about two square meters), cannot fulfill the mitzva. Others maintain that even one who does not have a home must light candles wherever he is. Since there is uncertainty in these cases, one who does not have a home should light without the berakhot. For example, one who is hiking or camping on Ḥanuka and sleeps in a field or by the road should light candles without the berakhot. Similarly, a soldier sleeping in a trench or a small tent should light without the berakhot. However, if a hiker or soldier is sleeping in a large tent, he should light with the berakhot at the tent’s entrance, as the tent is considered a home. One who is traveling through the night on a train, a plane, or a ship with cabins should light with the berakhot. Even though he is in transit, the inside of the train, plane, or ship is considered a home for the purpose of lighting Ḥanuka candles. However, sometimes safety considerations do not allow for lighting candles. If those in charge allow one passenger to light one candle for everyone, all the passengers have fulfilled their obligation.
יש אומרים שאע"פ שמדליקין עליו בתוך ביתו אם הוא במקום שאין בו ישראל מדליק בברכות: הגה כי חייב לראות הנרות [מרדכי] וכן נוהגין ואפי' אם הוא אצל יהודים ורואה הנרות אם רוצה להחמיר על עצמו ולהדליק בפני עצמו מדליק ומברך עליהם וכן נוהגין [תרומת הדשן ומהרי"ל ותשו' מהרי"ל סי' קמ"ה]:
Same passage as Shulchan Arukh, Orach Chayim 677:1
בהערה ו׳, ובב״ח סי׳ תרע״ז כתב אם מי שמדליקין עליו לא שם אינו מעכב מדינא ויוצא אפי׳ אינו עומד אצלו, דעיקר החיוב על ... ממנו להדליק נרות לפרסומי ניסא, רכבות אורח חיים אפרים תלז ועי׳ מקראי קודש חנוכה סימן נ״ג, ושו״ת אגרות
כבר בחדר אוכל, ויש אומרים שבזה יכול נמי לברך. ז. בחור שנוסע לשבת לבד למקום אחר חייב לצאת חובת הדלקה, ומדליק או משתתף במקום שישן או נותן פרוטה לבעה״ב להשתתף בהדלקת הנר במקום שאוכל שמצוה מן המובחר טפי. ח. בנר חנוכה יש
המלון, שחובת נר חנוכה היא חובת איש וביתו ויוצא בעל כרחו בנר שמדליקין עליו בביתו ואם ירצה להדליק בחדרו בלי ברכה תע״ב עכ״ל שם. דדידי הרה״ג ר׳ מנשה קליין שליט״א כתב לי בזה וז״ל. בדבר שאלתו בבן א״י שמדליקין עליו בביתו והוא
וגם כאן בהדלקה מדליק בסתמא להוציא ידי חובה כל מי שעל פי ההלכה יוצאים בהדלקתו. ומ״מ אין ברור לי הדבר בדעת מו״ר נר״ו שמדובר אפילו בלא ידע שיבואו לו אורחים. כד ראה בשו״ת מהרש״ם ]חלק ד׳ סימן קמו׳[ בדין הנמצא בליל חנוכה
וחתר לביתו האם שוב ידליק נר חנוכה, מספר חובת הדר שי״א שידליק שוב )ובלי ברכה(. ולענ״ד פשוט הוא שידליק דעיקר חיוב ההדלקה במקום לינה ולא במקום האכילה ובפרט שהולך פעם אחת, ועיץ בשו״ת שארית יוסף )לגיס הרמ״א סימן ע״ג( שנשאל
והרב שמו מעיז פרק ז׳ אומר סימז יג שאלה: האם מי שמתארח בשבת חנוכה יכול להדליק נרות חנוכה בביתו בערב שבת, ולאחר מכן נוםע מביתו ומתארח בשבת במקום אחר. כאשר הנרות ידלקו חצי שעה אחר צאת הכוכבים ורואים אותם מרשות הרבים ויש בהם
