These sources address whether work that is set in motion before Shabbat and completes automatically during Shabbat is permitted, establishing the foundational rules for timer-operated devices and the conditions under which such arrangements are halakhically acceptable.
מותר להתחיל במלאכה בערב שבת סמוך לחשיכה אף על פי שאינו יכול לגומרה מבעוד יום והיא נגמרת מאליה בשבת
Opens as a working sheet — explore, annotate, and export.
What the sources say
The question of operating a dishwasher on Shabbat via a preset timer touches several distinct halachic issues concerning actions initiated before Shabbat that continue automatically, the involvement of heat and cooking processes, and the permissibility of mechanical timers as a halachic mechanism.
The Rambam (Mishneh Torah, Sabbath 6:1) rules that it is rabbinically forbidden to instruct a non-Jew to perform labor on Shabbat on one's behalf, even if the instruction was given before Shabbat and even if the labor is needed only after Shabbat, lest the Shabbat be treated lightly and one come to perform the labor oneself.
The Rambam (Mishneh Torah, Sabbath 6:2) further distinguishes that if a non-Jew performs labor on Shabbat of his own accord for his own benefit, one may benefit from that labor on Shabbat itself, whereas if he did so for the sake of a Jew, benefit is forbidden until after Shabbat with time added.
The Rambam (Mishneh Torah, Sabbath 6:16) notes that one may lend or rent utensils to a non-Jew even though he will use them to perform labor on Shabbat, since we are not commanded regarding the rest of one's utensils — though one's animal and Hebrew slave are subject to a distinct obligation of rest.
The Gemara (Shabbat 18a) records that the household of Rabban Shimon ben Gamliel was accustomed to giving white garments to a non-Jewish launderer no fewer than three days before Shabbat, illustrating the importance of not having a non-Jew begin labor too close to Shabbat on one's behalf.
The Arukh HaShulchan (Orach Chaim 253:6) rules that one may not leave food in or near an oven when its heat is too intense, because concern that one might stoke the coals applies even where the fire is partially diminished, since the intense heat keeps one's mind focused on the cooking and creates temptation to intervene.
The Mishnah Berurah (253:1) distinguishes between שהייה, leaving food on a heat source from before Shabbat, and חזרה, returning food to a heat source on Shabbat itself, explaining that the permissibility of leaving food depends on whether it has already cooked to a minimum degree and on the nature of the heat source.
The Shulchan Arukh (Orach Chayim 252:1) rules that placing wool into a vat that is not on a fire is permitted before Shabbat only when the vat is sealed with clay, because if it were on a fire or unsealed one would fear that a person might stir its contents, and one who stirs in a pot even when it is not on a fire is liable for the prohibition of bishul.
The fundamental principle permitting pre-Shabbat initiation of processes that continue automatically is established already in the Mishnah (Shabbat 17:2), where Beit Hillel permits soaking ink and dyes before Shabbat even though the process continues into Shabbat, and in the Gemara (Shabbat 18a), which adds that one may load an olive press or wine press before Shabbat so that production continues on Shabbat on its own.
The Rambam (Mishneh Torah, Sabbath 3:1–3) codifies this principle explicitly, stating that it is permitted to begin a labor before Shabbat even if it is completed on its own on Shabbat, since the Torah's prohibition applies only to performing labor on Shabbat itself, and benefit from what is produced automatically on Shabbat is permitted.
The Mishnah Berurah (252:1) confirms that even where the action completed automatically would constitute a Torah-level prohibition if done on Shabbat itself — such as kneading or dyeing — beginning the process before Shabbat is permitted, since the forbidden act is done at a permitted time.
The Shulchan Arukh (Orach Chayim 338:3) rules that one may set a clock-bell mechanism before Shabbat so that it will ring throughout Shabbat, establishing a precedent that configuring an automatic mechanical device before Shabbat to operate during Shabbat is permitted.
Peninei Halakhah (Shabbat 17:26) states explicitly that one may install a Shabbat timer on an outlet and connect to it an electric oven or fan, setting the timer before Shabbat to turn the appliance on and off at desired times during Shabbat, since the prohibitions of Shabbat take effect only from the onset of Shabbat whereas actions performed before Shabbat whose effects continue into Shabbat are permitted.
Rav Moshe Feinstein (Iggerot Moshe, Orach Chayim 4:60) rules that it is strictly forbidden to use a timer set before Shabbat to perform creative labors such as cooking on Shabbat, arguing that permitting this would lead to severe desecration of Shabbat since people would run entire factories and perform all manner of labor automatically.
The Gemara (Shabbat 120b) establishes that the Torah prohibition states 'you shall not perform any labor,' implying that direct performance is what is forbidden while indirect causation is technically permitted, though the Gemara notes that where a person is agitated about his property one may not rely on this leniency lest he come to act directly.
The Shulchan Arukh HaRav (Orach Chayim 252:17) notes that the Torah prohibits only מלאכת מחשבת — intentional, deliberate labor — and that a Torah-level violation requires that the person consciously intend to perform the act, which bears on the analysis of automatically executed processes.
The Talmudic discussion in the Gemara (Shabbat 19) records a machlokes between Rabbi Yishmael and Rabbi Akiva over whether one may complete before Shabbat a process whose continuation on Shabbat occurs on its own, with Rabbi Yishmael permitting and Rabbi Akiva forbidding, reflecting the underlying tension in permitting automatic Shabbat processes.
שבת י״ז ב:א׳
Shabbat 17b:1
The Talmud discusses activities set in motion before Shabbat that continue on Shabbat, including the rules governing mills, ovens, and similar processes; these sugyot form a primary basis for timer questions.
טָבִי רִישְׁבָּא אָמַר שְׁמוּאֵל: אַף גִּידּוּלֵי תְרוּמָה תְּרוּמָה, בּוֹ בַּיּוֹם גָּזְרוּ.
שבת י״ח א — ד"ה הַשֶּׁמֶשׁ
Shabbat 18a:1
This passage develops the principle of shevitat kelim—whether one's utensils may perform work on Shabbat when arranged beforehand—and its limitations in different cases.
הַשֶּׁמֶשׁ. אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל: נוֹהֲגִין הָיוּ בֵּית אַבָּא שֶׁהָיוּ נוֹתְנִין כְּלֵי לָבָן לְכוֹבֵס גּוֹי שְׁלֹשָׁה יָמִים קוֹדֶם לַשַּׁבָּת. וְשָׁוִין אֵלּוּ וְאֵלּוּ, שֶׁטּוֹעֲנִין קוֹרַת בֵּית הַבַּד וְעִגּוּלֵי הַגַּת. תָּנוּ רַבָּנַן: פּוֹתְקִין מַיִם לַגִּינָּה עֶרֶב שַׁבָּת עִם חֲשֵׁיכָה וּמִתְמַלֵּאת וְהוֹלֶכֶת כׇּל הַיּוֹם כּוּלּוֹ, וּמַנִּיחִין מוּגְמָר תַּחַת הַכֵּלִים עֶרֶב שַׁבָּת וּמִתְגַּמְּרִין וְהוֹלְכִין כׇּל הַיּוֹם כּוּלּוֹ, וּמַנִּיחִין גׇּפְרִית תַּחַת הַכֵּלִים עֶרֶב שַׁבָּת עִם חֲשֵׁיכָה וּמִתְגַּפְּרִין וְהוֹלְכִין כׇּל הַשַּׁבָּת כּוּלָּהּ, וּמַנִּיחִין קִילוֹר עַל גַּבֵּי הָעַיִן וְאִיסְפְּלָנִית עַל גַּבֵּי מַכָּה עֶרֶב שַׁבָּת עִם חֲשֵׁיכָה וּמִתְרַפֵּאת וְהוֹלֶכֶת כׇּל הַיּוֹם כּוּלּוֹ. אֲבָל אֵין נוֹתְנִין חִטִּין לְתוֹךְ הָרֵיחַיִם שֶׁל מַיִם אֶלָּא בִּכְדֵי שֶׁיִּטָּחֲנוּ מִבְּעוֹד יוֹם.
the sun, i.e., as long as the sun is shining on Friday. Rabban Shimon ben Gamliel said: The ancestral house of my father, the dynasty of Nesi’im from the house of Hillel, was accustomed to give its white clothes to a gentile launderer no fewer than three days before Shabbat. And, however, these, Beit Shammai, and those, Beit Hillel, agree that, ab initio, one may load the beam of the olive press on the olives on Shabbat eve while it is still day, so that the oil will continue to be squeezed out of the olives on Shabbat. So too, one may load the circular wine press to accelerate the process of producing wine from the grapes. The Sages taught in a Tosefta: One may open a canal that passes adjacent to a garden on Shabbat eve at nightfall, so that water will flow into a garden and the garden continuously fills with water all day long on Shabbat. Similarly, one may place incense, perfumed herbs placed on coals to produce a fragrance, on coals beneath the clothes on Shabbat eve and the clothes may be continuously perfumed all day long. And, similarly, one may place sulfur beneath the silver vessels on Shabbat eve at nightfall for the purpose of coloring the vessels, and they may be continuously exposed to sulfur all day long. And one may place an eye salve [kilor] on the eye and a bandage [ispelanit] smeared with cream on a wound on Shabbat eve at nightfall, and the wound may continuously heal all day long on Shabbat. However, one may not place wheat kernels into the water mill unless he does so in a way so that they will be ground while it is still day on Friday and not on Shabbat.
שבת י״ז — ד"ה טָבִי רִישְׁבָּא אָמַר שְׁמוּאֵל
Shabbat 17:2
Beit Shammai hold that one may only initiate an action on Shabbat eve if it will substantially complete its designated purpose before Shabbat begins, whereas Beit Hillel permit initiating such actions even if they will continue and complete on Shabbat itself.
מַתְנִי׳ בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: אֵין שׁוֹרִין דְּיוֹ וְסַמָּנִים וְכַרְשִׁינִין אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיִּשּׁוֹרוּ מִבְּעוֹד יוֹם, וּבֵית הִלֵּל מַתִּירִין. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: אֵין נוֹתְנִין אוּנִּין שֶׁל פִּשְׁתָּן לְתוֹךְ הַתַּנּוּר אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיַּהְבִּילוּ מִבְּעוֹד יוֹם, וְלֹא אֶת הַצֶּמֶר לַיּוֹרָה אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיִּקְלוֹט הָעַיִן, וּבֵית הִלֵּל מַתִּירִין. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: אֵין פּוֹרְסִין מְצוּדוֹת חַיָּה וְעוֹפוֹת וְדָגִים אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיִּצּוֹדוּ מִבְּעוֹד יוֹם, וּבֵית הִלֵּל מַתִּירִין. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: אֵין מוֹכְרִין לְגוֹי וְאֵין טוֹעֲנִין עִמּוֹ וְאֵין מַגְבִּיהִין עָלָיו אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיַּגִּיעַ לְמָקוֹם קָרוֹב, וּבֵית הִלֵּל מַתִּירִין. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: אֵין נוֹתְנִין עוֹרוֹת לְעַבְּדָן, וְלֹא כֵּלִים לְכוֹבֵס גּוֹי אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיֵּעָשׂוּ מִבְּעוֹד יוֹם. וּבְכוּלָּן בֵּית הִלֵּל מַתִּירִין עִם
MISHNA: In this mishna there is a fundamental dispute between Beit Hillel and Beit Shammai: Must one begin refraining from actions prohibited on Shabbat on Shabbat eve? Or, may one initiate an action prior to Shabbat, even if he knows that it will continue on its own on Shabbat itself? These are the details of that dispute: Beit Shammai say: One may only soak dry ink in water and dry plants, which produce dyes, in water and vetch for animal food to soften them in water on Shabbat eve, adjacent to Shabbat, if there is clearly sufficient time for them to soak for their designated purpose while it is still day, before Shabbat begins, and their continued soaking on Shabbat will have no effect. And Beit Hillel permit doing so. Beit Shammai say: One may only place bundles of combed flax inside the oven on Shabbat eve if there is sufficient time so that they will be heated while it is still day. And one may only place wool into the dyer’s kettle if there is sufficient time for the wool to absorb the dye while it is still day. And Beit Hillel permit doing so. Beit Shammai say: One may spread traps for an animal and birds and fish only if there is sufficient time remaining in the day for them to be trapped in them while it is still day, and Beit Hillel permit doing so even if there is not sufficient time remaining in the day. Beit Shammai say: One may only sell an item to a gentile on Shabbat eve, and one may only load a burden on his donkey with him, and one may only lift a burden on him if there remains sufficient time for the gentile to arrive to a near place prior to Shabbat, and the Jew will play no role in the performance of a prohibited labor by the gentile on Shabbat. And Beit Hillel permit doing so. Beit Shammai say: One may not give skins to a gentile tanner, nor clothes to a gentile launderer, unless there is sufficient time for work on them to be completed while it is still day, before Shabbat begins. And in all of them Beit Hillel permit doing so with
שבת י״ט — ד"ה כּוּתָּח הַבַּבְלִי וְכׇל מִינֵי כּוּתָּח אָסוּר
Shabbat 19:1
The Gemara discusses whether actions that occur automatically without human intervention may be performed on Shabbat, citing two disputes: Rabbi Yishmael permits finishing the extraction of liquids from crushed garlic, grapes, and wheat stalks after nightfall if the crushing was done before Shabbat, while Rabbi Akiva prohibits it; and regarding honeycomb crushed before Shabbat where honey emerges on Shabbat itself, the anonymous opinion prohibits eating it as something prepared on Shabbat, while Rabbi Elazar permits it.
מַאן תַּנָּא דְּכֹל מִידֵּי דְּאָתֵי מִמֵּילָא, שַׁפִּיר דָּמֵי? אָמַר רַבִּי יוֹסֵי (בַּר) [בְּרַבִּי] חֲנִינָא: רַבִּי יִשְׁמָעֵאל הִיא, דִּתְנַן: הַשּׁוּם וְהַבּוֹסֶר וְהַמְּלִילוֹת שֶׁרִסְּקָן מִבְּעוֹד יוֹם, רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: יִגְמוֹר מִשֶּׁתֶּחְשַׁךְ, וְרַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: לֹא יִגְמוֹר. וְרַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר: רַבִּי אֶלְעָזָר הִיא. דִּתְנַן: חַלּוֹת דְּבַשׁ שֶׁרִיסְּקָן בְּעֶרֶב שַׁבָּת וְיָצְאוּ מֵעַצְמָן — אָסוּר, וְרַבִּי אֶלְעָזָר מַתִּיר.
The Gemara asks: Who is the tanna who holds that anything that comes on its own, and not as the result of an action, it may well be done on Shabbat? Rabbi Yosei bar Ḥanina said: It is the opinion of Rabbi Yishmael, as we learned in a mishna: With regard to the garlic and the unripe grapes, and the stalks of wheat that he crushed while it was still day, Rabbi Yishmael says: He may continue tending to them and finish after it gets dark, as after the crushing is completed these items are placed beneath a weight, so that the liquids will continue to seep out. And Rabbi Akiva says: He may not finish. And the amora Rabbi Elazar said: Our mishna is in accordance with the opinion of Rabbi Elazar the tanna. As we learned in a mishna: With regard to honeycombs that he crushed on Shabbat eve and the honey came out on its own on Shabbat day, it is prohibited to eat the honey, like anything that was prepared on Shabbat. And Rabbi Elazar permits eating it on Shabbat.
שבת ק״כ ב — ד"ה אִי הָכִי
Shabbat 120b:11
The sugya discusses the status of a person's property and actions on Shabbat, providing broader background for evaluating whether an automatically operating appliance is attributed to the user.
אִי הָכִי, הָכָא נָמֵי, כְּתִיב: ״לֹא תַעֲשֶׂה [כׇל] מְלָאכָה״ — עֲשִׂיָּיה הוּא דְּאָסוּר, גְּרָמָא שְׁרֵי! מִתּוֹךְ שֶׁאָדָם בָּהוּל עַל מָמוֹנוֹ, אִי שָׁרֵית לֵיהּ — אָתֵי לְכַבּוֹיֵי.
The Gemara asks: If so, here too, with regard to Shabbat, it is written: “And the seventh day is Shabbat for the Lord your God, you shall not perform any labor” (Exodus 20:9). And here, too, one could derive: Performance is that which is prohibited; indirectly causing a prohibited action is permitted. The Gemara answers: Actually, Rabbi Yosei maintains there is no prohibition in indirectly causing a fire to be extinguished; however, since a person is agitated about his property, if you permit him to indirectly extinguish the fire, he will come to extinguish it directly.
ביצה ל״ה — ד"ה וַהֲלֹא מוֹתָרוֹ חוֹזֵר
Beitzah 35:1
The passage discusses whether an item's status changes on Shabbat based on prior preparation, arguing that if someone declared during the week "I will eat from here until here tomorrow," they have established its use, and this principle applies not only to Shabbat but also to weekdays, demonstrating that a raw or incomplete item is considered prepared for Shabbat if it was fixed up after being passed over.
מַאי טַעְמָא, לָאו מִשּׁוּם דְּשַׁבָּת קָבְעָה? לָא, שָׁאנֵי הָתָם, כֵּיוָן דְּאָמַר: ״מִכָּאן וְעַד כָּאן אֲנִי אוֹכֵל לְמָחָר״ — קָבַע לֵיהּ. אִי הָכִי, מַאי אִרְיָא שַׁבָּת? אֲפִילּוּ בְּחוֹל נָמֵי! הָא קָא מַשְׁמַע לַן דְּטֶבֶל מוּכָן הוּא אֵצֶל שַׁבָּת, שֶׁאִם עָבַר וְתִקְּנוֹ — מְתוּקָּן.
Mishneh Torah, Sabbath 6:1
It is forbidden to tell a non-Jew to perform work for us on Shabbat even if the non-Jew is not obligated by Shabbat law, even if the instruction was given before Shabbat, and even if the work is needed only after Shabbat—this prohibition is rabbinic in order to prevent Shabbat from appearing trivial and to prevent one from coming to perform work oneself.
אָסוּר לוֹמַר לְנָכְרִי לַעֲשׂוֹת לָנוּ מְלָאכָה בְּשַׁבָּת אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ מְצֻוֶּה עַל הַשַּׁבָּת. וְאַף עַל פִּי שֶׁאָמַר לוֹ מִקֹּדֶם הַשַּׁבָּת. וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לְאוֹתָהּ מְלָאכָה אֶלָּא לְאַחַר הַשַּׁבָּת. וְדָבָר זֶה אָסוּר מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּהְיֶה שַׁבָּת קַלָּה בְּעֵינֵיהֶן וְיָבוֹאוּ לַעֲשׂוֹת בְּעַצְמָן:
משנה תורה, הלכות שבת ג׳:א׳-ג׳
Mishneh Torah, Sabbath 3:1-3
The Rambam establishes foundational laws concerning activities begun before Shabbat and the treatment of processes that continue into Shabbat, supplying the halakhic background for timer-based appliances.
מֻתָּר לְהַתְחִיל מְלָאכָה מֵעֶרֶב שַׁבָּת אַף עַל פִּי שֶׁהִיא נִגְמֶרֶת מֵאֵלֶיהָ בְּשַׁבָּת. שֶׁלֹּא נֶאֱסַר עָלֵינוּ לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה אֶלָּא בְּעַצְמוֹ שֶׁל יוֹם. אֲבָל כְּשֶׁתֵּעָשֶׂה הַמְּלָאכָה מֵעַצְמָהּ בְּשַׁבָּת מֻתָּר לָנוּ לֵהָנוֹת בְּמַה שֶּׁנַּעֲשָׂה בְּשַׁבָּת מֵאֵלָיו: כֵּיצַד. פּוֹתְקִין מַיִם לַגִּנָּה עֶרֶב שַׁבָּת עִם חֲשֵׁכָה וְהִיא מִתְמַלֵּאת וְהוֹלֶכֶת כָּל הַיּוֹם כֻּלּוֹ. וּמַנִּיחִין מֻגְמָר תַּחַת הַכֵּלִים וְהֵן מִתְגַּמְּרִין וְהוֹלְכִין כָּל הַשַּׁבָּת כֻּלָּהּ. וּמַנִּיחִים קִילוֹר עַל גַּב הָעַיִן וְאִסְפְּלָנִית עַל גַּבֵּי הַמַּכָּה וּמִתְרַפְּאִין וְהוֹלְכִין כָּל הַשַּׁבָּת כֻּלָּהּ. וְשׁוֹרִין דְּיוֹ וְסַמָּנִין עִם חֲשֵׁכָה וְהֵן שׁוֹרִין וְהוֹלְכִין כָּל הַשַּׁבָּת כֻּלָּהּ. וְנוֹתְנִין צֶמֶר לְיוּרָה וְאוּנִין שֶׁל פִּשְׁתָּן לַתַּנּוּר וְהֵם מִשְׁתַּנִּין וְהוֹלְכִין כָּל הַשַּׁבָּת כֻּלָּהּ. וּפוֹרְשִׂים מְצוּדוֹת לְחַיָּה וּלְעוֹפוֹת וּלְדָגִים עִם חֲשֵׁכָה וְהֵן נִצּוֹדִין וְהוֹלְכִין כָּל הַשַּׁבָּת כֻּלָּהּ. וְטוֹעֲנִין בְּקוֹרוֹת בֵּית הַבַּד וּבְעִגּוּלֵי הַגַּת עִם חֲשֵׁכָה וְהַמַּשְׁקִין זָבִין וְהוֹלְכִין כָּל הַשַּׁבָּת כֻּלָּהּ. וּמַדְלִיקִין אֶת הַנֵּר אוֹ אֶת הַמְּדוּרָה מִבָּעֶרֶב וְהִיא דּוֹלֶקֶת וְהוֹלֶכֶת כָּל הַשַּׁבָּת כֻּלָּהּ:
It is permissible to begin the performance of a [forbidden] labor on Friday, even though the labor is completed on its own accord on the Sabbath itself, for the prohibition against work applies only on the Sabbath itself. Moreover, when a task is carried out on its own accord on the Sabbath, we are permitted to derive benefit from what was completed on the Sabbath. What is implied? We may open an irrigation channel to a garden on Friday, causing it to continue to fill throughout [the Sabbath] day. We may place [burning] incense under garments, causing them to continue to be made fragrant throughout the entire Sabbath. We may apply salve to an eye or a bandage to a wound, causing them to continue to heal throughout the Sabbath. We may mix ink with herbs before night and let the mixture soak throughout the entire Sabbath. We may place wool into a vat or strands of flax into an oven so that their [color] continues to change throughout the entire Sabbath. We may lay out snares for wild beasts, birds, and fish at nightfall so that they continue being captured throughout the entire Sabbath. We may load the beams of an olive press or the round stones of a grape press at nightfall so that the liquids will continue to flow throughout the entire Sabbath. Similarly, we may light a candle or a fire [before] evening so that it continues to burn throughout the entire Sabbath.
Mishneh Torah, Sabbath 6:2
When a non-Jew performs work on Shabbat, a Jew is forbidden to benefit from that work until after Shabbat if the non-Jew did so for the Jew's sake, but permitted to benefit from it immediately on Shabbat if the non-Jew acted solely for their own purposes.
נָכְרִי שֶׁעָשָׂה מְלָאכָה מֵעַצְמוֹ בְּשַׁבָּת אִם בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל עָשָׂה אוֹתָהּ אָסוּר לֵהָנוֹת בְּאוֹתָהּ מְלָאכָה עַד מוֹצָאֵי שַׁבָּת וְיַמְתִּין בִּכְדֵי שֶׁתֵּעָשֶׂה. וְאִם בִּשְׁבִיל עַצְמוֹ בִּלְבַד עָשָׂה מֻתָּר לֵהָנוֹת בָּהּ בְּשַׁבָּת:
Mishneh Torah, Sabbath 6:16
One may lend or rent vessels to a non-Jew even though the non-Jew performs work with them on Shabbat, since we are not commanded regarding the cessation of work of vessels; however, one may not do so with one's animal or servant, since we are commanded regarding their cessation from work.
מֻתָּר לְהַשְׁאִיל כֵּלִים וּלְהַשְׂכִּירָן לְנָכְרִי וְאַף עַל פִּי שֶׁהוּא עוֹשֶׂה בָּהֶן מְלָאכָה בְּשַׁבָּת מִפְּנֵי שֶׁאֵין אָנוּ מְצֻוִּים עַל שְׁבִיתַת הַכֵּלִים. אֲבָל בְּהֶמְתּוֹ וְעַבְדּוֹ אָסוּר מִפְּנֵי שֶׁאָנוּ מְצֻוִּין עַל שְׁבִיתַת בְּהֵמָה וְעֶבֶד:
Mishneh Torah, Sabbath 6:10
A Jew may instruct a non-Jew on Shabbat to perform acts that would be forbidden to the Jew, such as climbing a tree or sailing to bring a shofar or a circumcision knife, or carrying hot water between courtyards without an eruv to wash a distressed child, and likewise all similar cases.
כֵּיצַד. אוֹמֵר יִשְׂרָאֵל לְנָכְרִי בְּשַׁבָּת לַעֲלוֹת בָּאִילָן אוֹ לָשׁוּט עַל פְּנֵי הַמַּיִם כְּדֵי לְהָבִיא לוֹ שׁוֹפָר. אוֹ סַכִּין לְמִילָה. אוֹ מֵבִיא לוֹ מֵחָצֵר לְחָצֵר שֶׁאֵין עֵרוּב בֵּינֵיהֶן מַיִם חַמִּין לְהַרְחִיץ בָּהֶם קָטָן וּמִצְטַעֵר. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה:
Shulchan Arukh, Orach Chayim 252:1
The governing siman: one may set in motion before Shabbat work that completes itself on Shabbat, with the qualifications regarding audible noise and appearances — the direct halachic basis for a timer.
מלאכות המותרים והאסורים להתחיל בע"ש כדי שיהיו נגמרים בשבת. מותר להתחיל במלאכה בערב שבת סמוך לחשיכה אף על פי שאינו יכול לגומרה מבעוד יום והיא נגמרת מאליה בשבת כגון לשרות דיו וסממנין במים והם נשרים כל השבת ולתת אונין (פי' אגודות) של פשתן לתנור כדי שיתלבנו ולתת צמר לתוך היורה שאינה על האש והיא טוחה בטיט שאם היא על האש אסור שמא יחתה (פי' יגלה ויעיר הגחלים במחתה) ואפי' אינה על האש אם אינה טוחה בטיט אסור שמא יגיס בה בכף והמגיס בקדיר' אפי' אינה על האש חייב משום מבשל ומותר לפרוס מצודות חיה ועופות ודגים והם נצודים בשבת ומותר למכור לנכרי ולהטעינו סמוך לחשיכה ובלבד שיצא מפתח ביתו מבעוד יום:
שולחן ערוך הרב, אורח חיים רנ״ב:י״ז
Shulchan Arukh HaRav, Orach Chayim 252:17
The Shulchan Arukh HaRav develops the laws of work begun before Shabbat and continuing automatically, clarifying the role of appearance, noise, and the character of the activity.
אֲבָל אִם לֹא הָיָה נִזְכָּר מֵהַחֵפֶץ מִשֶּׁחָשֵׁכָה — לֹא הָיָה עוֹבֵר עַל אִסּוּר שֶׁל תּוֹרָה, שֶׁלֹּא אָסְרָה תוֹרָה אֶלָּא מְלֶאכֶת מַחֲשֶׁבֶת, דְּהַיְנוּ שֶׁהוּא מְחַשֵּׁב וּמִתְכַּוֵּן לַעֲשִׂיַּת מְלָאכָה, וְשִׁגְגָתוֹ שֶׁמֵּבִיא עָלֶיהָ חַטָּאת הִיא, שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ שֶׁהַיּוֹם שַׁבָּת, אוֹ שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ שֶׁמְּלָאכָה זוֹ אֲסוּרָה:
משנה ברורה רנ״ב — ד"ה (א) לשרות דיו וכו' - ובשבת
Mishnah Berurah 252:1
The Mishnah Berurah explains the rules of starting work before Shabbat that continues on its own, including concerns of mar'it ayin, weekday activity, and the manner in which the work is initiated.
(א) לשרות דיו וכו' - ובשבת אסור משום מגבל שמערב הדיו והמים יחד וי"א דאסור משום צובע אפ"ה כיון שמתחיל בזמן המותר בע"ש וממילא נגמר הפעולה בשבת שרי וכן בכל הני דקחשיב יש בהן איסור דאורייתא כשעושה אותם בשבת אפ"ה כיון שמתחיל בע"ש שרי:
שולחן ערוך, אורח חיים של״ח — ד"ה זוג המקשקש לשעות עשוי ע"י משקולת
Shulchan Arukh, Orach Chayim 338:3
One may prepare and set a weighted clock on Friday so that it will ring throughout Shabbat.
זוג המקשקש לשעות עשוי ע"י משקולת מותר לערכו ולהכינו מבעוד יום כדי שילך ויקשקש כל השבת:
On Friday, it is permitted to hang a clock that will ring on Shabbat.
ערוך השולחן, אורח חיים רנ״ג:ו׳
Arukh HaShulchan, Orach Chaim 253:6
An oven is prohibited for use on Shabbat even if the fire has been raked out or covered with ash or fueled with straw or stubble, because one may not place food in it or on it, nor may one rely on it to cook food incompletely or to cook it completely if it will shrink and benefit from further cooking, since the oven remains very hot and one does not set one's mind aside from it, and there is concern one might stoke the remaining small fire—even if it is of straw and stubble or covered—because raking removes only most of the fire and coals but cannot remove every spark, and the oven's heat remains, so there is concern one might stoke it to burn away the remaining sparks.
אבל התנור, אף על פי שגרף האש או כיסה באפר או שהסיקוהו בקש או בגבבא - אין משהין בתוכו ולא על גביו, ולא סומכין לו תבשיל שלא בשל כל צרכו, או שבשל כל צרכו ומצטמק ויפה לו, הואיל שהבלו חם ביותר - אינו מסיח דעתו, וחוששין שמא יחתה בזו האש המעוטה, אפילו היא של קש וגבבא או מכוסה. ולמה אסרו לשהות בתנור אף על פי שגרוף - מפני שהגורף אינו גורף אלא רוב האש ועצמה, ואי אפשר לגרוף כל האש עד שלא תשאר ניצוץ אחת, מפני שהבלו חם - חיישינן שמא יחתה כדי לבער הניצוצות הנשארות בתנור" עכ"ל.
משנה ברורה רנ״ג — ד"ה הנה מפני שהסימן הזה רבו פארותיו
Mishnah Berurah 253:1
The passage distinguishes between two halakhic categories regarding food left on a stove before Shabbat: "shehaya" (placing food on the stove before Shabbat and removing it on Shabbat) and "chazara" (removing food before Shabbat and returning it to the stove on Shabbat), and presents the dispute between Chananya and the Sages regarding whether partially cooked food may remain on an uncovered, unraked stove, with Rishonim disagreeing on which category requires a covered and raked stove and which permits a partially cooked food even without such precautions.
הנה מפני שהסימן הזה רבו פארותיו וכדי שלא יבלבל עיני הקורא בו אמרתי להעתיק מספר מחצית השקל פתיחה קטנה אליה מעיקרי הדינים שלה כדי שירוץ הקורא בו. דע שיש ענין שהיה וענין חזרה. שהיה מקרי שנותן תבשיל מע"ש ע"ג כירה לא דרך הטמנה ומניחו עומד ע"ג כירה ובשבת נוטל מהכירה. וחזרה מקרי כשהניחם מע"ש ע"ג כירה ובשבת נוטלו מהכירה ורוצה להחזירה שנית ע"ג כירה [זהו עיקר דין חזרה לכו"ע אבל יש עוד ענין חזרה שנוטלו מע"ש סמוך לחשיכה ומחזירו כמבואר בס"ב בהג"ה] ופליגי חנניה ורבנן דחנניה ס"ל אם התבשיל כבר נתבשל כמאכל בן דרוסאי הוא כחצי בישול [וי"א כשליש בישול] מותר להשהותה ע"ג כירה אפילו אם אינה גרופה מן הגחלים ואינה קטומה [היינו שמכוסה הגחלים באפר] וחכמים ס"ל דאסור אם אינה גרופה וקטומה אא"כ נתבשל כל צרכו ומצטמק ורע לו. ובריש פרק כירה תנן כירה שהסיקוה וכו' בגפת ובעצים לא יתן עד שיגרוף או עד שיתן את האפר ומבעי להש"ס האי לא יתן דתנן ר"ל לא ישהה אלא אם כן גרוף וקטום ואתיא כרבנן דחנניה או לא יתן ר"ל לא יחזיר אבל שהיה מותרת אפילו אינו גרוף וקטום ואתיא כחנניה ולא איפשיטא האי בעיא. ופסקו הרי"ף והרמב"ם והעומדים בשיטתם לשהות תנן וכרבנן דחנניה דאפילו לשהות בעינן ע"ג גרופה וקטומה. והתוספות פסקו להחזיר תנן אבל לשהות מותר אפילו על אינה גרופה משנתבשל כמאכל בן דרוסאי וכחנניה. והן השתי דעות שהובאו בשו"ע בסימן זה דעה א' היא דעת הרי"ף והרמב"ם והי"א שמביא המחבר בסוף ס"א הוא דעת רש"י ותוספות הנ"ל זהו מה שבארנו בקצרה ומעתה נבוא לבאר את דברי השו"ע בעז"ה: (ב) אם הוסקה וכו' - משום דכל הני עבדי גחלים וחיישינן שמא יחתה בהם:
Peninei Halakhah, Shabbat 17:26
Rav Melamed's contemporary summary of using timers (sha'on Shabbat) for appliances, distinguishing lights and heating from noisy household machines like washing machines and dishwashers.
חשמל ומכשיריו / שעון שבת והרחקת זמן פעולתו איסורי השבת חלים מעת כניסת השבת, אבל לפני כניסת השבת מותר לבצע פעולות שהשפעתן תימשך ביום השבת. כמו כן ניתן להתקין שעון-שבת על שקע ולחבר אליו תנור חשמלי או מאוורר, ולכוון את השעון באופן שידליק ויכבה את המכשיר בשעות הרצויות.
מעין אומר בשם הרב עובדיה יוסף, ח״ב פ״א סי׳ צ״א
Maayan Omer 2:1:91
The author rules against operating a dishwasher on Shabbat via a Shabbat timer set to run at a specific time, even when dishes are loaded during Shabbat, and adds a note about what would occur if one waited until after Shabbat.
שאלה: האם מותר להפעיל "מדיח כלים" ע"י שעון שבת שיפעל בשעה מסוימת, ובמשך השבת לשים בו את הכלים? תשובה: לא יעשה. והוסיף אח"כ מה יקרה אם יחכה עד מוצאי שבת.
On this pageThe author rules that one should not set a dishwasher to run on Shabbat using a Shabbat timer, even if the dishes are loaded during Shabbat. He maintains this restriction even for the two days of Rosh Hashanah, though he notes that another rabbi permitted it in cases of great need.
Ma'ayan Omer carries the oral rulings of Rav Ovadia Yosef, recorded in his name by R. Yehuda Naki. Ma'ayan Omer is not freely available in text. This PDF surfaced in our research. Please use the feedback buttons below to help us improve.
אגרות משה, או"ח ד׳:ס׳
Iggerot Moshe, Orach Chayim 4:60
Rav Moshe Feinstein rules that it is strictly forbidden to use a preset timer to perform creative labor on Shabbat, as permitting this would enable widespread desecration through automatic operation of all manner of work in factories and workshops.
הנה לענ"ד פשוט שאסור להתיר זה דהרי ע"י מורה שעות כזה יכולים לעשות כל המלאכות בשבת ובכל בתי החרושת (פעקטעריס) ואין לך זלזול גדול לשבת מזה
On this pageRav Moshe Feinstein rules that it is strictly forbidden to use a timer (time switch) set before Shabbat to perform creative labors, such as cooking, on Shabbat. He argues that permitting this would lead to a severe desecration of Shabbat, as people would run entire factories and perform all manner of work automatically.
Igros Moshe is not freely available in text. This PDF surfaced in our research. Please use the feedback buttons below to help us improve.
מעין אומר בשם הרב עובדיה יוסף, ח״ג פ״ה סי׳ כ״א
Maayan Omer 3:5:21
The author rules against using a Shabbat timer to operate a dishwasher on Rosh Hashanah to avoid the labor of hand-washing dishes, even though loading the dishes and the machine's automated operation are not intrinsically prohibited.
שאלה: אדם שבראש השנה לא רוצה לטרוח בשטיפת כלים, האם מותר לשים שעון שבת ל״מדיח כלים״ כדי שיפעילנו בשני הימים של ראש השנה ? תשובה: לא יעשה.
On this pageThe author rules that one should not set a Shabbat timer before Rosh Hashanah to run a dishwasher on the holiday to avoid the chore of hand-washing dishes. While placing dishes in the machine is not intrinsically prohibited, and the machine's operation is automated by the pre-set timer, the ruling remains that this should not be done.
Ma'ayan Omer carries the oral rulings of Rav Ovadia Yosef, recorded in his name by R. Yehuda Naki. Ma'ayan Omer is not freely available in text. This PDF surfaced in our research. Please use the feedback buttons below to help us improve.
כל העושה מלאכה בשבת אף על פי שאינו צריך לגופה של מלאכה חייב עליה. כיצד הרי שכבה את הנר מפני שהוא צריך לשמן או לפתילה כדי שלא יאבד או כדי שלא ישרף או כדי שלא יבקע חרש של נר, מפני שהכיבוי מלאכה והרי נתכוין לכבות ואף על פי שאינו צריך לגוף הכבוי ולא כבה אלא מפני השמן או מפני החרש או מפני הפתילה הרי זה חייב. וכן המעביר את הקוץ ארבע אמות ברשות הרבים, או המכבה את הגחלת כדי שלא יזוקו בהן רבים חייב, ואף על פי שאינו צריך לגוף הכבוי או לגוף ההעברה אלא להרחיק ההיזק הרי זה חייב, וכן כל כיוצא בזה. (ראה ראב"ד).