הוא הרה׳׳ג הרב יצחק זילברשטיין שליט׳׳א בצירוף ידידי הרה״ג ר׳ יואל שוורץ שליט׳׳א ובעזרת ר׳ רפאל מאיר שליט׳׳א[ עיי׳׳ש בספר וכל הספר הוא הלכה למעשה בענינים שלא נדע שוב מזד. והרחמן r יל אותנו מכף אויבנו, אכי״ר. סימץ פא.
רַבִּי זְעֵירָא אוֹמֵר: חָמֵשׁ עָרְלוֹת בָּעוֹלָם, אַרְבַּע בָּאָדָם וְאַחַת בָּאִילָן. אַרְבַּע בָּאָדָם מִנַּיִן? עָרְלַת הָאֹזֶן, שֶׁנֶּאֱמַר ״הִנֵּה עֲרֵלָה אָזְנָם״. עָרְלַת שְׂפָתַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר ״וַאֲנִי עֲרַל שְׂפָתָיִם״. עָרְלַת הַלֵּב, שֶׁנֶּאֱמַר ״וּמַלְתֶּם אֵת עָרְלַת לְבַבְכֶם״. עָרְלַת בָּשָׂר מִנַּיִן? ״וְעָרֵל זָכָר אֲשֶׁר לֹא יִמּוֹל אֶת בְּשַׂר עָרְלָתוֹ״. וְאוֹמֵר ״כִּי כָל הַגּוֹיִם עֲרֵלִים וְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל עַרְלֵי לֵב״. וְעָרְלַת הַלֵּב אֵינָהּ מַנַּחַת לַעֲשׂוֹת רְצוֹן בּוֹרְאוֹ, וּלְעָתִיד לָבֹא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵסִיר אֶת עָרְלַת הַלֵּב מֵעֲלֵיהֶן, וְאֵינָן מַקְשִׁין אֶת עָרְפָּם לִפְנֵי בּוֹרְאָם, שֶׁנֶּאֱמַר ״וַהֲסִרֹתִי אֶת לֵב הָאֶבֶן מִבְּשַׂרְכֶם וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב בָּשָׂר״. וְאוֹמֵר ״וּנְמַלְתֶּם אֵת עָרְלַת בְּשַׂרְכֶם״. אַחַת בָּאִילָן, (מִנַּיִן?), שֶׁנֶּאֱמַר ״כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ וּנְטַעְתֶּם כָּל עֵץ מַאֲכָל וַעֲרַלְתֶּם עָרְלָתוֹ אֶת פִּרְיוֹ״.
from our library copy — not yet checked against the original
ויאמר ה' אל לבו, הרשעים הן ברשות לבן, (תהלים י"ד) אמר נבל בלבו... אבל הצדיקים לבן ברשותן, (שמואל א' א') וחנה היא מדברת על לבה...
from our library copy — not yet checked against the original
וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה בְּמִדְבַּר סִינַי פְּקֹד אֶת בְּנֵי לֵוִי. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרַח (תהלים צב, יג). מָה הַתְּמָרָה הַזּוֹ צִלָּהּ רָחוֹק, כָּךְ מַתַּן שְׂכָרָן שֶׁל צַדִּיקִים רָחוֹק. מָה הַתְּמָרָה הַזּוֹ עוֹשֶׂה תְּמָרִים וְעוֹשָׂה נוֹבְלוֹת, כָּךְ יִשְׂרָאֵל יֵשׁ בָּהֵן בְּנֵי תּוֹרָה וְיֵשׁ בָּהֵן עַמֵּי הָאָרֶץ. מַה תְּמָרָה הַזּוֹ יֵשׁ בָּהֵן נוֹבְלוֹת שֶׁאֵין נִכְנָסִין לָאוֹצָר, וְעוֹשָׂה תְּמָרִים וְהֵן נִכְנָסִין לָאוֹצָר, כָּךְ יִשְׂרָאֵל כְּשֶׁהֵן בַּמִּדְבָּר, מֵהֶן נִכְנְסוּ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וּמֵהֶן לֹא נִכְנְסוּ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרַח. מָה הַתְּמָרָה הַזּוֹ אִם נִקְצְצָה אוֹ נֶעֶקְרָה אֵין עוֹלָה תַּחְתֶּיהָ אַחֶרֶת, וְכָךְ הָאֶרֶז, כְּשֶׁהוּא נִקְצָץ אוֹ נֶעֱקָר, אֵינוֹ מַחֲלִיף לְפִיכָךְ נִמְשָׁלִים הַצַּדִּיקִים לַתְּמָרָה וְלָאֶרֶז. צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרַח. מַה הַתְּמָרָה הַזּוֹ עוֹשָׂה תְּמָרִים וְעוֹשָׂה קוֹצִים, וְכָל מִי שֶׁמְּבַקֵּשׁ לִגְנֹב הַתְּמָרִים, הַקּוֹצִים שֶׁבָּהּ שׁוֹלְטִים בּוֹ, כָּךְ הַצַּדִּיקִים וְהַחֲכָמִים בְּנֵי תּוֹרָה, כָּל מִי שֶׁאֵינוֹ מְשַׁמֵּר עַצְמוֹ מֵהֶם, נוֹפֵל בַּגֵּיהִנָּם וְלוֹקֶה בָּעוֹלָם הַזֶּה. לָמָּה, שֶׁנְּשִׁיכָתָן נְשִׁיכַת שׁוּעָל, וַעֲקִיצָתָן עֲקִיצַת עַקְרָב, וּלְחִישָׁתָן לְחִישַׁת שָׂרָף, וְאַף כָּל דִּבְרֵיהֶם כְּגַחֲלֵי אֵשׁ. צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרַח. מְדַבֵּר בְּשִׁבְטוֹ שֶׁל לֵוִי, שֶׁהִפְרִישׁוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּמַעֲשֵׂיהֶם הַטּוֹבִים. וְלָמָּה נִמְשְׁלוּ לְתָמָר. לוֹמַר לְךָ, מַה תָּמָר אֵין לוֹ אֶלָּא לֵב אֶחָד, כָּךְ שֵׁבֶט לֵוִי אֵין לוֹ אֶלָּא לֵב אֶחָד לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, מִי לַה' אֵלַי וַיֵּאָסְפוּ אֵלָיו כָּל בְּנֵי לֵוִי (שמות לב, כו). מַה כְּתִיב אַחֲרָיו, שְׁתוּלִים בְּבֵית ה' בְּחַצְרוֹת אֱלֹהֵינוּ יַפְרִיחוּ (תהלים צב, יד). לְלַמֶּדְךָ, שֶׁלֹּא הָיוּ זָזִין מִבֵּית הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: עֵינַי בְּנֶאֶמְנֵי אֶרֶץ לָשֶׁבֶת עִמָּדִי הוֹלֵךְ בַּדֶּרֶךְ תָּמִים הוּא יְשָׁרְתֵנִי (שם קא, ו). לְכָךְ נֶאֱמַר: שְׁתוּלִים בְּבֵית ה', שֶׁלֹּא הָיְתָה עֶזְרָה חֲסֵרָה מֵהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: בְּחַצְרוֹת אֱלֹהֵינוּ יַפְרִיחוּ. מַהוּ בְּחַצְרוֹת אֱלֹהֵינוּ. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: אַשְׁרֵי תִּבְחַר וּתְקָרֵב יִשְׁכֹּן חֲצֵרֶיךָ, נִשְׂבְּעָה בְּטוּב בֵּיתְךָ קְדוֹשׁ הֵיכָלֶךָ (תהלים סה, ה). אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הוֹאִיל וְהֵן לִגְיוֹנוֹתַי שֶׁאֵינָן זָזִין מִבֵּיתִי, לֵךָ וּסְפוֹר אוֹתָם. לְכָךְ נֶאֱמַר: פְּקֹד אֶת בְּנֵי לֵוִי.
from our library copy — not yet checked against the original
אמר נבל בלבו, זה שאמר הכתוב (ירמיה י"ז) אני ה' חוקר לב בוחן כליות, למה הזכיר את הלב ואת הכליות מכל האברים, אלא העינים הולכות אחר הלב, והאזנים ומאתים וארבעים ושמונה אברים שבאדם כולם הולכים אחר הלב, והכליות יועצות את הלב, והלב גומר, לפיכך אינו מזכיר אלא הלב והכליות בלבד, והקב"ה חוקר את הלב ובוחן את הכליות, וכן הוא אומר (דברי הימים א' כ"ח) ואתה שלמה בני דע את אלקי אביך ועבדהו בלב שלם וגו', כי כל לבבות דורש ה', מהו כי כל לבבות, אלו שני לבבות שיש לו לאדם, יצר טוב ויצר רע...
from our library copy — not yet checked against the original
Filed under: מוסר
Filed under: R' Y. Berkovits wrote:
Filed under: חֵלב
