Letters and Sefirot in Divine Creation

בשלשים ושתים נתיבות פליאות חכמה חקק יה יהוה צבאות אלהי ישראל אלהים חיים ומלך עולם אל שדי רחום וחנון רם ונשא שוכן עד מרום וקדוש שמו וברא את עולמו בשלשה ספרים בספר וספר וספור:

YAH, ADONAI of Hosts, God of Israel, Living God and King of the World, EL SHADDAI, Merciful and Gracious, High and Exalted, Dwelling Ever Above, Holy Is His Name—He carved and created His World in Thirty-Two Wondrous Ways of Wisdom , with three linguistic tools: with Counting, with Writing, and with Speech.

עשר ספירות בלימה אחת רוח אלהים חיים ברוך ומבורך שמו של חי העולמים קול ורוח ודבור והוא רוח הקודש: שתים רוח מרוח חקק וחצב בה עשרים ושתים אותיות יסוד שלש אמות ושבע כפולות ושתים עשרה פשוטות ורוח אחת מהן: שלש מים מרוח חקק וחצב בהן כ"ב אותיות מתהו ובהו רפש וטיט חקקן כמין ערוגה חצבן כמין חומה סיבבם כמין מעזיבה ויצק עליהם שלג ונעשה עפר שנאמר כי לשלג יאמר הוא ארץ: ארבע אש ממים חקק וחצב בה כסא הכבוד שרפים ואופנים וחיות הקודש ומלאכי השרת ומשלשתן יסד מעונו שנאמר עושה מלאכיו רוחות משרתיו אש לוהט:

Ten Sephirot of Nothingness:/ One is the Breath of the Living God/ Blessed and benedicted is the name/ of the Life of Worlds/ The voice of breath and speech/ And this is the Holy Breath. Two: Breath from Breath./ With it He engraved and carved/ 22 Foundation Letters/ Three Mothers/ Seven Doubles/ and Twelve Elementals/ And one Breath is from them. Three: Water from Breath./ With it He engraved and carved/ [22 letters from]/ chaos and void/ mire and clay/ He engraved them like a sort of garden/ He carved them like a sort of wall/ He covered them like a sort of ceiling/ [And he poured snow over them/ and it became dust/ as it is written/ "For to snow He said, 'Become earth'" (Job 37:6).] Four: Fire from Water/ With it He engraved and carved/ the Throne of Glory/ Serafim, Ophanim, and holy Chayot/ and Ministering angels/ From these three He founded His dwelling/ as it is written:/ "He makes His angels of breaths,/ His ministers of flaming fire" (Psalms 104:4).

והנה דברי הספר הזה עמקו שגבו ויסתרו מעיני שכל מבט המעיינים ואף אם רבו בו פירושים שונים עכ"ז עדיין בכל חלקיו צריכים אנו למודעי. ועכ"ז נפרש דבריו בכל האפשר לקוצר שכלנו הדל. וז"ל עשר ספירות בלי מה מספר עשר אצבעות חמש כנגד חמש וברית יחיד מכוונת באמצע במלת לשון ובמלת מעור עכ"ל. והנה מן הכתוב יוכרח כי בריאת שמים וחיליהם הם ע"י האצבעות שהם כינוי אל ספירותיו של ממ"ה. והנה האצבעות הם י' א"כ נמצאו שהספירות שבהן היה בריאת העולם הן י'. חמש נגד חמש. הוקשה לו שהכתוב אמר (ישעיה מ"ח י"ג) אף ידי יסדה ארץ וימיני טפחה שמים, הנה נמצא שהשמים הם מעשה יד אלקים שהם ה' אצבעות והן ה' ספירות לבד ולא י'. לזה אמר ה' כנגד ה' כי כיון שהשמים הם מעשה יד אלקים והארץ מעשה יד אלקים נראה כי ודאי שניהם יחד הם י' וזהו ה' כנגד ה' ה' מימין וה' משמאל ימין למעשה שמים ושמאל למעשה הארץ. וברית יחיד מכוונת באמצע. הוקשה לו כי אין מענין זה הכרח כי נאמר שהם ה' או שהם כ'. והטעם כי האצבעות הם כ' י' בידים וי' ברגלים כללם כ' [וכן נאמר בספירות ג"כ]. מה תאמר שהי' שברגלים הם צל ודמיון לי' שבידים ולעולם אינם אלא י' ספירות אלא שהרמז כי י' ספירות דבריאה צל ולבוש אל י"ס שבאצילות כמו שנבאר בשער אבי"ע בע"ה. א"כ נאמר שלעולם אינם אלא ה' וה' השמאליים הם צל אל הה' הימניים, ולעולם הספירות אינם אלא ה'. או חזר הדין ונימא שהם כ'. לזה הכריח שתיהן בבת אחת באמרו וברית יחיד כו'. וכלל הדברים כי מאחר שבין ה' לה' מצינו יחוד וברית המייחדם נמצא שהחמש הימיניים וה' השמאליים הם דבר א' וענין א' שכללם י' ספירות. מה שלא מצינו כן בין י' שבידים לי' שברגלים שנראה היותם שתי מערכות כל אחת מי' זו צל ולבוש לזו. והמכריעים בין ה' לה' הוא לשון מכריע בין האצבעות של ידים, וברית מעור בין י' שברגלים. ובספירות בענין הזה שהם חמש כנגד חמש, בדבר הזה פי' המפרשים שני פרושים. הא' הוא שערכו הספירות לשתי מערכות. המערכת הא' הוא כתר חכמה בינה גדולה גבורה הם ה', ואמרו שהם לנהל העליונים. ות"ת נצח והוד יסוד ומלכות, היא מערכת שניה לנהל התחתונים. ואף שאין ענין אמרם לנהל העליונים ולא לנהל התחתונים מוסכם אצלנו. עכ"ז בענין חלוק הספירות כיוונו יפה. כי כן סברת הרשב"י ע"ה בקצת מקומות ובפרט בענין התפילין כי ד' פרשיות של ראש הן חכמה ובינה גדולה גבורה, וביד הם ת"ת נצח הוד יסוד, כן בארו בזוהר פ' ואתחנן (דף רס"ד.). ועם היות שהדברים האלה צריכין עיון נמרץ כי הוא כתב במקום אחר כי ד' פרשיות הן ד' אותיות, עכ"ז יצא לנו מכללות דבריו כי הספירות נחלקות לב' מערכות כדברי המפרשים. וכן בענין מרכבות בספירות פירשו בתיקונים (בהקדמה ד"ג ובתז"ח דף קי"א) שפני אדם על הכסא הוא חכמה כ"ח מ"ה כמנין אד"ם, ונשר בינה, ואריה חסד, ושור גבורה, הרי מרכבה עליונה. ותחתיה מרכבה שניה, והם פני אדם ת"ת, נצח הוד יסוד, אריה שור נשר, הרי מרכבה שניה. וכתר עליון כולל הכל למעלה ומלכות כולל הכל למטה. הרי שחלק הספירות לשתי מערכות כנזכר. ובזולת אלה יש הכרחיות רבים ולא נאריך שלא לצאת מן המכוון.

And see, the words of this book are profound and lofty, and they are hidden from the eyes of the intellect, [from] the glance of those who look carefully. And although there are many different interpretations of it, we still, in all of its parts, need those who explain. And nevertheless we will explain its matters with all that is within the possibility of the limitations of our meagre intellect. And this is what it says: “Ten Sefirot without what(-ness), the number of ten fingers, five opposite five, and the single covenant standing in the middle, in the word of the tongue and in the circumcision of the genitals.” [Sefer Yetzirah 1:3] Until here the citation. And see, from scripture it is established that the creation of the heavens and their forces is through the fingers, which are other names for the Sefirot of the Supernal King. And see, there are 10 fingers. And if this is so, the conclusion is that the Sefirot, with whom the worldwas created, they [are] 10. “Five opposite five”. There is a difficulty to it that Scripture says: “Further, My hand founded the earth, and My right hand measured out the heavens”(Isaiah 48:13). See, we find that the heavens are the work of the hand of G-d, which are five fingers, and they are only five Sefirot and not ten. To this he says: “Five opposite five”, because if the heavens are the work of a hand of G-d, and the earth is the work of a hand of G-d, we see that for sure the two of them together are ten [fingers], and this is “five opposite five”, five from the right hand and five from the left hand, the right hand for making the heavens, the left hand for making the earth. “and the single covenant corresponding in the middle”. There is a problem to it, as from this topic there is no necessity, because we could say that they [= the fingers] are five or that they are twenty. And factually there are twenty fingers, ten on the hands and ten on the feet, their sum [being] twenty. [And thus we could say about the Sefirot also]. What you could say [is] that the ten “fingers” that are on the feet, they are shadow and resemblance of the ten that are on the hands, and there are always only ten Sefirot, but that the allusion is that the ten Sefirot in [the world of] Beriah are shadow and clothing for the ten Sefirot that are in [the world of] Atsilut, as we will explain in the Gate of Atsilut, Beriah, Yetsirah, Asiya [Gate XVI], with help of HaShem. If thus, we might say that they are always only five, and the five left ones are shadow for the five right ones, and the Sefirot they are always only five, or the conclusion is drawn again and we might say that they are twenty. To this [= to avoid these interpretations] it is necesssary that the two of them are in one house, in his saying “and a single covenant” etc. And the general principle of the matters is, as we found unity and a unifying covenant between five and five, that we will find that the five right ones and the five left ones are one matter and one subject, that their sum is ten Sefirot. Which we did not find between the ten [fingers] of the hand and the ten on the feet, since we have seen that they are two [different] arrangements, each one [an arrangement] of ten, this one shadow and clothing of that one. And the harmonizers between five and five are the tongue - harmonizing between the fingers-, and the covenant of the genitals - between the ten that are on the feet -. And on the Sefirot, on the subject that they are “five opposite five”; in this matter the commentators have given two explanations. The first one is that the Sefirot are arranged in two arrangements. The first arrangement is: Keter, Chochmah, Binah, Gedolah, Gevurah, these are five, and they say that they are to direct the upper ones. And Tif’eret, Netsach, Hod, Yesod and Malchut, this is the second arrangement, to direct the lower ones. And although there is no subject telling [us] that they are to direct the upper ones nor to direct the lower ones, it is accepted among us. Nevertheless on the subject of the division of the Sefirot, they have aimed rightly, because this is the opinion of Rashbi, of blessed memory, in some places, especially on the subject of the Tefilin, because the four portions [texts in the compartments of the bayit] of the head are Chochmah and Binah, Gedolah and Gevurah, and [of the bayit] on the hand they are Tif’eret, Netsach, Hod and Yesod, thus its explanation in the Zohar (Parashat Vaetchanan, III.264a). And if these matters involve intense meditation, because it is written that the four portions are the four letters [of the Tetragram; see Tikkunei haZohar (Haqdamot) 3a] , if this is so, it [then] follows for us that the Sefirot are divided into two arrangements according to the words of the commentators. And thus on the subject of the chariots in the Sefirot, its explanation in the Tikkunim (Tikkunei haZohar, Haqdamot 3; Tikkunei Zohar Hadash 111) [is] that the face of Adam on the throne is Chochmah(חכמה) [also spelt as] כח מה, power of What (מה), as the numerical value of Adam (אדם) [מה and אדם both have the numerical value of 45], the eagle [is] Binah, the lion Chesed and the bull Gevurah; this is the chariot up high. And below it is a second chariot , [where] the face of Adam [is] Tif’eret, and Netsach, Hod and Yesod [are] lion, bull and eagle [respectively] this is the second chariot. And upper Keter complements everything above, and Malkut complements everything below. See, this divides the Sefirot in two arrangements as we have mentioned. And besides these there are many [other] indispensable things [to mention], but we will not make it long [here] so as not to stray from what we intend.

כבר הודעתיך במאמר ס' הזוהר פ' שלח לך בענין נשים דעתן קלה מה עניינו והנה כאשר נמשך הברכה שהיא סוד אימא עילאה בסוד ברוך כבוד ה' ממקומו כנודע והברכה הזאת נמשכת אל נוקבא דז"א דרך ההדיוט שהוא ז"א ואז אין דעתה קלה כבתחילה לפי שאז יש לה מוחין גמורים וסוד הענין הוא כמו שהודעתיך בשער רוח הקדש בענין היחודים ענין שם בוכ"ו הנמשך משם אהי"ה שבבינה המתפשטת עד הנוקבא לתת לה מוחין וסוד בוכ"ו הוא בגי' ד"ל כשיעור קומת המלכות ארך שלשים באמה ורוחב ד' באמה כנודע ומכח זה השם נעשה בה מלוי המלוי של אדנ"י שהם ד"ל אותיות בזה האופן אל"ף למ"ד פ"א דל"ת למ"ד תי"ו נו"ן וא"ו נו"ן יו"ד וא"ו דל"ת וז"ס הדיוט שהוא בגי' ד"ל: עוד מצאתי דרך שני במא' הנז' ויש בו מהאמור ויש בו חידוש ג"כ וז"ל כבר הודעתיך ענין אומרם ז"ל נשים דעתן קלה וזה הוא בהיו' נוק' דז"א מאחוריו אמנם בהיותם פב"פ אז הברכה שמקבל ז"א הנק' הדיוט מן אי' עילאה הנק' ברכה לצור' נוקבי' אין הברכה ההיא קלה אמנם יש בה דעת שלם כי אז נותן בה הארת ע"ב ק"ל וע"ב קד"ם שהם בגי' תח"י נפשי ותהללך שהם חיי המלכות הנק' נפש הם סוד ולכל תי"ת הארץ כי אז נקראת כך גם מאיר בה הוי"ה דההי"ן דבן וגם תוסיף ד' אותיו' ההויה הרי הכל דע"ת נמצא כי בתתו לה כל הברכה והארה הזאת אז אינה ברכה קלה אלא דעת שלם נותן בה והנה הדיוט בגי' ד"ל שהוא שם בוכ"ו תמורת שם (ע"ב) אהי"ה כנודע וגם הוא מספר ד"ל אותיות שיש במלוי המלוי של שם אדנ"י:

וְאַף שֶׁלֹּא הוּזְכַּר שֵׁם ״אֶבֶן״ בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, אַף־עַל־פִּי־כֵן, נִמְשָׁךְ חַיּוּת לָאֶבֶן עַל יְדֵי צֵירוּפִים וְחִילּוּפֵי אוֹתִיּוֹת, הַמִּתְגַּלְגְּלוֹת בְּרל״א שְׁעָרִים פָּנִים וְאָחוֹר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּסֵפֶר יְצִירָה, עַד שֶׁמִּשְׁתַּלְשֵׁל מֵעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת וְנִמְשָׁךְ מֵהֶן צֵירוּף שֵׁם ״אֶבֶן״, וְהוּא חַיּוּתוֹ שֶׁל הָאֶבֶן. וְכֵן בְּכָל הַנִּבְרָאִים שֶׁבָּעוֹלָם, הַשֵּׁמוֹת שֶׁנִּקְרָאִים בָּהֶם בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ – הֵן הֵן אוֹתִיּוֹת הַדִּבּוּר, הַמִּשְׁתַּלְשְׁלוֹת מִמַּדְרֵגָה לְמַדְרֵגָה מֵעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, עַל יְדֵי חִילּוּפִים וּתְמוּרוֹת הָאוֹתִיּוֹת בְּרל״א שְׁעָרִים, עַד שֶׁמַּגִּיעוֹת וּמִתְלַבְּשׁוֹת בְּאוֹתוֹ נִבְרָא לְהַחֲיוֹתוֹ. לְפִי שֶׁאֵין פְּרָטֵי הַנִּבְרָאִים יְכוֹלִים לְקַבֵּל חַיּוּתָם מֵעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת עַצְמָן שֶׁבַּתּוֹרָה, שֶׁהַחַיּוּת הַנִּמְשָׁךְ מֵהֶן עַצְמָן – גָּדוֹל מְאֹד מִבְּחִינַת הַנִּבְרָאִים פְּרָטִיִּים, וְאֵין כֹּחַ בָּהֶם לְקַבֵּל הַחַיּוּת, אֶלָּא עַל יְדֵי שֶׁיּוֹרֵד הַחַיּוּת וּמִשְׁתַּלְשֵׁל מִמַּדְרֵגָה לְמַדְרֵגָה פְּחוּתָה מִמֶּנָּה, עַל יְדֵי חִילּוּפִים וּתְמוּרוֹת הָאוֹתִיּוֹת, וְגִימַטְרִיָּאוֹת שֶׁהֵן חֶשְׁבּוֹן הָאוֹתִיּוֹת, עַד שֶׁיּוּכַל לְהִתְצַמְצֵם וּלְהִתְלַבֵּשׁ וּלְהִתְהַוּוֹת מִמֶּנּוּ נִבְרָא פְּרָטִי.

Now, although the name even (stone) is not mentioned in the Ten Utterances recorded in the Torah, nevertheless, life-force flows to the stone through combinations and substitutions of the letters which are transposed in the “two hundred and thirty-one gates,” either in direct or reverse order, as is explained in the Sefer Yetzirah, until the combination of the name even descends from the Ten Utterances, and is derived from them, and this is the life-force of the stone. And so it is with all created things in the world—their names in the Holy Tongue are the very “letters of speech” which descend, degree by degree, from the Ten Utterances recorded in the Torah, by means of substitutions and transpositions of letters through the “two hundred and thirty-one gates,” until they reach and become invested in that particular created thing to give it life. [This descent is necessary] because individual creatures are not capable of receiving their life-force directly from the Ten Utterances of the Torah, for the life-force issuing directly from them is far greater than the capacity of the individual creatures. They can receive the life-force only when it descends and is progressively diminished, degree by degree, by means of substitutions and transpositions of the letters and by gematriot, their numerical values, until the life-force can be condensed and enclothed and there can be brought forth from it a particular creature.