שבת

קליפת ירקות במקלף בשבת

מקורות עוסקים בהיתר שימוש במקלף המיוחד להסרת קליפה מגזרים, מלפפונים וירקות נוספים בשבת. הדיון מתמקד בשאלה האם קליפה מהווה מלאכת בורר האסורה, ובאילו תנאים מותר להקל.

מותר לקלף פירות וירקות במקלף המיוחד לכך

10 מקורות · 8 מאומתים

נפתח כדף עבודה — חקור, הוסף הערות וייצא.

מה אומרים המקורות

כתשו"ע ילקוט יוסף, אורח חיים שכא:טז פוסק במפורש שמותר לקלף פירות וירקות במקלף (מקלף) המיוחד לכך בשבת, ומפנה לדיון נוסף בהלכות בורר.

הרקע ההלכתי לשאלה נעוץ בשתי מלאכות: איסור טוחן, שעליו עמד הרמב"ם (הלכות שבת כא:כ) בכלל הכלל שלא לדוך בכלי המיוחד לכתישה, ואיסור בורר, שלפיו פסק שולחן ערוך, אורח חיים שכא:יט שאסור לקלף שומים ובצלים כשקולף להניח, אך מותר לאכול לאלתר.

על בסיס עיקרון ה'לאלתר' הרחיב משנה ברורה שכא:פג וקבע שכשם שמקילים בבורר אוכל מפסולת סמוך לסעודה, כך מקילים בקילוף, ושולחן ערוך, אורח חיים שכא:יב הוסיף שחיתוך ירק לאכילה מיד מותר אף לגבי מלאכת טוחן.

ערוך השולחן, אורח חיים שכא:טו ביאר שהאיסור תלוי בשימוש בכלי המיוחד לטחינה או גרירה, ואילו בסכין רגילה מותר, עיקרון הרלוונטי לדיון בכלי מקלף ייעודי.

ר' עובדיה יוסף (מעיין אומר ב:ג:כ) ציין שיש מקום להחמיר במקלף ירקות בשבת מצד מלאכת טחינה, אם כי בהיותו כלי קיימת הלכה להקל.

ר' עובדיה יוסף (מעיין אומר ב:ו:ב) סבר שכדאי להימנע משימוש בקולף ירקות בשבת, בנימוק שאין בכך צורך כמו בכיבוד — עמדה שמצטמצמת לגדר מידת חסידות ולא פסיקת איסור מוחלט — ומכאן מתחדד הפסק המקל של ילקוט יוסף כעמדת הדין הסופית.

מקור 1 · ראשונים
מאומת

Mishneh Torah, Sabbath 21:20

משנה תורה, שבת כא כא, וראה שם עוד

Mishneh Torah, Sabbath 21:20

המעוניין לדוק פלפלים וכדומה להוספה למאכל בשבת מותר לעשות זאת בידיים עם סכין ובקערה, אך אסור למוקתש מפני שהוא דומה לטחינה, ולכן אסור גם להשתמש בדרך זו לרפואה של בריא מגזרה שלא יאפו התבלינים.

הַצָּרִיךְ לָדוּק פִּלְפְּלִים וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן לִתֵּן לְתוֹךְ הַמַּאֲכָל בְּשַׁבָּת הֲרֵי זֶה כּוֹתֵשׁ בְּיַד הַסַּכִּין וּבַקְּעָרָה אֲבָל לֹא בְּמַכְתֶּשֶׁת מִפְּנֵי שֶׁהוּא טוֹחֵן. לְפִיכָךְ אָסוּר לַבָּרִיא לְהִתְרַפְּאוֹת בְּשַׁבָּת גְּזֵרָה שֶׁמָּא יִשְׁחֹק הַסַּמְמָנִין: הַצָּרִיךְ לָדוּק פִּלְפְּלִים וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן לִתֵּן לְתוֹךְ הַמַּאֲכָל בְּשַׁבָּת הֲרֵי זֶה כּוֹתֵשׁ בְּיַד הַסַּכִּין וּבַקְּעָרָה אֲבָל לֹא בְּמַכְתֶּשֶׁת מִפְּנֵי שֶׁהוּא טוֹחֵן. לְפִיכָךְ אָסוּר לַבָּרִיא לְהִתְרַפְּאוֹת בְּשַׁבָּת גְּזֵרָה שֶׁמָּא יִשְׁחֹק הַסַּמְמָנִין:

מקור 2 · אחרונים
מאומת

Mishnah Berurah 321

משנה ברורה שכ״א — ד"ה (פג) לקלוף וכו' - משום בורר

Mishnah Berurah 321:83

הקילוף של ירקות נחשב בורר, אולם מותר כמו בבורר כשמוציאים האוכל מן הפסולת והוא סמוך לסעודה; וגם בירקות כשומים וביצלים ותפוחים ואגוזים — אם מוציאים ישירות לפה או לסעודה קרובה הדבר מותר, אך זריקת הקשיח להנחה לאחר זמן חשובה בורר ואסורה.

(פג) לקלוף וכו' - משום בורר וכשם שבבורר מקילינן לעיל כשבורר אוכל מן הפסולת והוא סמוך לסעודה כן ה"ה בזה: (פד) שומים ובצלים - וה"ה תפוחים ואגוזים ושקדים וכיוצא בזה ואם פותח פלוימי"ן וזורק הגרעינים הקשים להניח לאחר זמן הוי בורר ובתפוחים כה"ג י"ל ג"כ דאסור אבל מיד לפה שרי ליתן ואפשר אף לאותה סעודה שרי [פמ"ג]:

מקור 3 · אחרונים
מאומת

Shulchan Arukh, Orach Chayim 321:12

שולחן ערוך, אורח חיים שכ״א

Shulchan Arukh, Orach Chayim 321:12

החותך ירק דק לשם טחינה חייב משום מלאכת טוחן, אך אם חותך לאכול מיד הוא מותר משום שזהו בורר לאכול מיד.

המחתך הירק דק דק חייב משום טוחן. הגה וה"ה דאסור לחתוך גרוגרות וחרובים לפני זקנים [ב"י בשם תוספתא] ודוקא פירות וכדומה לזה אסור אבל מותר לפרר לחם לפני התרנגולים דהואיל וכבר נטחן אין לחוש דאין טוחן אחר טוחן [הגה"מ פרק כ"א ומרדכי ור"ן פרק כלל גדול וסמ"ג] וכל זה לא מיירי אלא לחותך ומניח אבל אם לאכלו מיד הכל שרי מידי דהוי אבורר לאכול מיד דשרי [תשובת הרשב"א והר"ן פרק כלל גדול] כדלעיל סי' שי"ט:

ראה גם

מקור 4 · אחרונים
מאומת

Shulchan Arukh, Orach Chayim 321:19

שולחן ערוך, אורח חיים שכ״א

Shulchan Arukh, Orach Chayim 321:19

מותר לחלוק ולשחוק אוכלים בשבת כשזה משום שחיקה בלבד (לא דיכה), אך יש מחמירים בעניין אוכלים שדרכם בכך כמו תפוחים; אסור לקלוף שומים וירקות כשקולף להניח אותם, אך מותר כשקולף לאכול מיד.

שום בוסר ומלילות שריסקן מערב שבת מחוסרים דיכה אסור לגמור דיכתן בשבת ואם אין מחוסרים אלא שחיקה מותר לגמור בשבת לפיכך מותר לגמור שחיקת הריפות בעץ פרור בקדירה בשבת אחר שמורידין אותה מעל האש: הגה ומותר להחליק האוכל בשבת ולא הוי בזה משום ממחק הואיל ואפשר לאכלו בלא זה ומ"מ המחמיר במאכל של תפוחים וכדומה שדרכו בכך תע"ב [מרדכי ר"פ כלל גדול] אסור לקלוף שומים ובצלים כשקולף להניח אבל לאכול לאלתר שרי ועיין לקמן סימן שי"ט [סמ"ג הגה"מ סי' כ"ב וב"י בשם סמ"ק ותה"ד ורבינו ירוחם]:

ראה גם

מקור 5 · אחרונים
מאומת

Arukh HaShulchan, Orach Chaim 321:15

ערוך השולחן, אורח חיים שכ״א

Arukh HaShulchan, Orach Chaim 321:15

כלי המיוחד לגרירה אסור להשתמש בו על גבינה בשבת אפילו כלי קטן, אך חתיכה בסכין או בקרדום או במגירה מותר.

כתב רבינו הב"י בסעיף י': אסור לגרור הגבינה בשבת במורג חרוץ בעל פיפיות שקורין ראלי"ן, ובלשונינו רי"ב אייזי"ן או טארטק"י. ולאו משום דבגבינה יש טחינה, שהרי דומה לבשר, אלא משום דכיון דכלי זו מיוחדת לענין טחינה, ששוחקין עליו צנון ותמכא שקורין קרי"ן - אסור לעשות עליה שום דבר. אבל בסכין - מותר לחתוך לחתיכות קטנות, ואפילו הוא גבינה קשה - מותר (מג"א סקי"ב). ורק בכלי המיוחד לגרירה, אפילו כלי קטן - אסור (שם). וכן מותר לחתכו בקרדום או במגירה, כדתנן ריש פרק כל הכלים (שבת קכ"ב:): "קרדום לחתוך בו את הדבילה, מגירה לגור בה את הגבינה" (שם).

מקור 6 · אחרונים
מאומת

Mishnah Berurah 321:25

משנה ברורה שכ״א

Mishnah Berurah 321:25

במכתשת המיוחדת לכתישה אסור לדוך בקתא של סכינא אפילו על שלחן, אך בקתא של סכינא בקערה מותר להדיח בה לאחר ששינה את הפעולה בשתי דרכים, ואילו לחתוך בסכין דק אסור כמו בירקות.

(כה) ובקערה - פי' אבל לא ידוך בקתא של סכינא במכתשת אף דשינה במה שדך בקתא של סכינא מ"מ במכתשת מיחזי כעובדא דחול וה"ה דדך בקתא ע"ג שלחן או בשולי כלי ע"ג שלחן דהוי תרי שינויי אבל בבוכנא המיוחדת לכתישה אפי' ע"ג שלחן או בתוך הקערה אסור. כתב הט"ז בסימן זה אין לשום הפלפלין תוך הבגד ולכתוש בסכין עליו דהוא מוליד ריחא אמנם בסימן תקי"א אות חי"ת בט"ז משמע דחזר מזה והסכים למהרש"ל דשרי משום דאינו מכוין לזה עי"ש. כתבו האחרונים דדוקא בקתא דסכינא הוא דהתירו לדוך הפלפלין אבל לחתוך אותם בסכין דק דק אסור וכמו בירק לקמן בסעיף י"ב וה"ה לכל תבלין:

ראה גם

מקור 7 · מודרני
חיצוני

Rav Ovadia Yosef (Maayan Omer 2:6:2)

מעין אומר בשם הרב עובדיה יוסף, ח״ב פ״ו סי׳ ב׳

Maayan Omer 2:6:2

כדאי להימנע מהשימוש בקולף ירקות בשבת, וההנמקה היא שאין בזה צורך כמו בכיבוד.

בעמוד זהכדאי להימנע מהשימוש בקולף ירקות בשבת, וההנמקה היא שאין בזה צורך כמו בכיבוד.

Maayan Omer 2:6:2 — סריקת עמוד ב-HebrewBooks
עמוד 330

Ma'ayan Omer carries the oral rulings of Rav Ovadia Yosef, recorded in his name by R. Yehuda Naki. Ma'ayan Omer is not freely available in text. This PDF surfaced in our research. Please use the feedback buttons below to help us improve.

מקור 8 · מודרני
חיצוני

Rav Ovadia Yosef (Maayan Omer 2:3:20)

מעין אומר בשם הרב עובדיה יוסף, ח״ב פ״ג סי׳ כ׳

Maayan Omer 2:3:20

במקלף ירקות בשבת יש מקום להחמיר לאיסור משום טחינה, אם כי הוא כלי וקיימת הלכה להקל בו.

בעמוד זהבמקלף ירקות בשבת יש מקום להחמיר לאיסור משום טחינה, אם כי הוא כלי וקיימת הלכה להקל בו.

Maayan Omer 2:3:20 — סריקת עמוד ב-HebrewBooks
עמוד 154

Ma'ayan Omer carries the oral rulings of Rav Ovadia Yosef, recorded in his name by R. Yehuda Naki. Ma'ayan Omer is not freely available in text. This PDF surfaced in our research. Please use the feedback buttons below to help us improve.

מקור 9 · מודרני
מאומת

Kitzur Shulchan Arukh Yalkut Yosef, Orach Chaim 321:16

קיצור שלחן ערוך ילקוט יוסף, Orach Chaim שכ״א:ט״ז — ד"ה אולם מותר לקלף פירות וירקות במקלף

Kitzur Shulchan Arukh Yalkut Yosef, Orach Chaim 321:16

מותר לקלף פירות וירקות במקלף המיוחד לכך בשבת.

אולם מותר לקלף פירות וירקות במקלף המיוחד לכך. [וראה לעיל הל' בורר סע' סא] .

מקור 10 · מודרני
מאומת

Rav Eliezer Melamed (Peninei Halakhah, Shabbat 11:7)

פניני הלכה, שבת י״א:ז׳

Peninei Halakhah, Shabbat 11:7

במִלחייה (כלי פיזור מלח) חורי קטנים שיוצא דרכם רק המלח, מותר להשתמש בה בשבת מכיוון שנועדה לפזר מלח במינון מסוים ולא לברירה, וההוכחה שגם ללא גרגירי אורז היו משתמשים בה.

במִלחיות רבות מניחים בנוסף למלח גם גרגירי אורז, כדי שיספגו את הלחות וימנעו את המלח מלהתגבש. ואף שחורי המִלחייה קטנים, ורק המלח יוצא דרכם, מותר להשתמש בה בשבת, מפני שאין היא נחשבת כלי שנועד לברירה אלא כלי שנועד לפזר את המלח במינון מסוים, והראייה, שגם אם לא היו במלח גרגירי אורז היו משתמשים במִלחייה. (ע"ע בהלכה ח לעניין מקלף, ובהלכה יג לעניין כף מחוררת וברירה ע"י מצקת, ובהערה 15 לגבי כלי לזיתים, ובהלכה יד לגבי תיון).

מקורות קשורים· נמצאו 8, טרם אומתוהתחבר כדי לאמת
  • (פד) שומים ובצלים - וה"ה תפוחים ואגוזים ושקדים וכיוצא בזה ואם פותח פלוימי"ן וזורק הגרעינים הקשים להניח לאחר זמן הוי בורר ובתפוחים כה"ג י"ל ג"כ דאסור אבל מיד לפה שרי ליתן ואפשר אף לאותה סעודה שרי [פמ"ג]:

    אותו קטע כמו Mishnah Berurah 321:83

  • הכנת סלט לאחרים מותר להכין סלט וכיו"ב בשבת, באופנים המותרים (לעיל) גם לצורך אחרים [בעניין הגדרת דק: אם לגבי האדם שחתך, החיתוך הינו עבה יותר ממה שהוא רגיל להכין במשך ימי השבוע – מותר לו לחתוך כך בשבת, גם אם בשביל האוכלים זה נחשב דק (כיון שהם חותכים בעובי זה גם במשך שאר ימות השבוע), כיון שהחותך חתך כדין, ואין על האוכל איסור]. [הערה 10] ראה בתוס' (שבת ע"ד ע"א ד"ה "בורר ומניח"), וכן הוכיח הב"י (סי' שכ"א) לגבי חיתוך ירקות שמותר לאחד להכין ולברור לאחרים.

    מתוך עותק הספרייה שלנו — טרם נבדק מול המקור

  • קילוף חששות בקילוף ישנם שתי חששות בפעולת קילוף פירות, ירקות, גרעינים, קטניות וכיו"ב בשבת: א. מצד איסור דש. ב. מצד איסור בורר. קילוף בסכין וב"קולפן" מותר לקלוף קליפה שעל גבי מאכל בעזרת סכין, כיון שסכין אינו מיועד לקליפה בלבד אלא לשימושים נוספים. אמנם, אסור לקלף דבר מאכל כנ"ל בכלי המיועד לקילוף בלבד [=קולפן], כיון שהוא כלי המיועד לברירה. [הערה 32] ראה בבית יוסף (סי' שי"ט) שכתב, וז"ל: "הא דמפלגינן בין בורר בידו לבורר בקנון ותמחוי לבורר בנפה וכברה, נראה מדברי רש"י בפרק כלל גדול שהברירה נעשית בקנון ותמחוי ונפה וכברה, שכך כתב שם: בקנון – כלי עץ שעושין כעין צינור רחב מאחריו וקצר מלפניו ובעלי מטבע עושין אותו, והבורר בו קטנית נותן קטנית במקום הרחב ומנענעו, והקטנית מפני שהוא סגלגל מתגלגל ויורד דרך פיו הקצר והפסולת נשאר בכלי, פטור אבל אסור – מותר לכתחילה לא הוי דדמי לברירה, וחייב חטאת לא הוי דכלאחר יד הוא, דעיקר ברירה בנפה ובכברה, אבל ביד לא דמי לבורר כלל", עכ"ל. כתב הביאור הלכה (סי' שכ"א ד"ה "מידי דהוה"), וז"ל: "ולכאורה הלא בבורר לא התירו כ"א ביד ולא בכלי, דאז חשיב בורר בכל גווני, וא"כ היה לנו לאסור בעניננו כשמחתך בכלי, כ"א במפרר ביד. ועיין בריב"ש סימן קפ"ד שמעורר שם ג"כ בזה, אבל מכל דברי הפוסקים משמע דבעניננו אפילו כשמחתך בסכין – שרי. והטעם כתב הפמ"ג, דכמו בבורר דרך אכילה הוא כשבורר בידו לאכול לאלתר, ה"נ בעניננו דרך אכילה הוא אפילו כשמחתך בסכין לאכול לאלתר, דדרך אכילה הוא בסכין, אם לא כשמחתך בכלי המיוחדת לטחינה, כמו לגרור גבינה על רי"ב אייזי"ן וכיו"ב [אך שמפקפקים בזה משום דאינו גידולי קרקע], דאז דמי לנפה וכברה דשייך שם בורר אפילו בלאלתר. ויש לעיין אם חותך הבצלים והצנון דק דק בסכין גדול המיוחד לזה [שקורין בלשוננו הא"ק מעסע"ר], אולי עכ"פ דומה לקנון ותמחוי דאינו מיוחד כ"כ כמו נפה וכברה, ואפ"ה אסרו רבנן לכתחלה, כיון דמיוחד קצת לברירה, וכנ"ל בריש סימן שי"ט, ע"ש, ואפשר דה"ה בעניננו", עכ"ל. ועוד עיין באגלי טל (בורר אות ו'), ביאור הלכה (סי' שכ"א בסופו ד"ה "לאלתר שרי") ושו"ת קול אליהו (שבת פרק כ"א שאלה י"ב). וע"ע להלן סעי' כ"ט בדין אם רגיל לאכול את קליפת המלפפון. וע"ע שו"ת מאמר מרדכי (ח"ד סי' ע"ט).

    מתוך עותק הספרייה שלנו — טרם נבדק מול המקור

  • משנה: כָּל מִין זְרָעִים אֵין זוֹרְעִין בַּעֲרוּגָה וְכָל מִין יְרָקוֹת זוֹרְעִין בַּעֲרוּגָה. חַרְדָּל וַאֲפוּנִין הַשּׁוֹפִין מִין זֵרְעוֹנִין. אֲפוּנִין הַגַּמַּלּוֹנִין מִין יֶרֶק. גּוֹבֵל שֶׁהָיָה גָבוֹהַּ טֶפַח וְנִתְמָעֵט כָּשֵׁר. שֶׁהָיָה כָּשֵׁר מִתְּחִילָּתוֹ. הַתֶּלֶם וְאַמַּת הַמַּיִם שֶׁהֵן עֲמוּקִין טֶפַח זוֹרְעִין לְתוֹכָן שְׁלֹשָׁה זֵירְעוֹנִין אֶחָד מִיכָּן וְאֶחָד מִיכָּן וְאֶחָד בְּאֶמְצַע.

    מתוך עותק הספרייה שלנו — טרם נבדק מול המקור

  • Berakhot 57bלא מאומת

    כל מיני ירקות יפין לחלום חוץ מראשי לפתות, והאמר רב לא איעתרי עד דחזאי ראשי לפתות, כי חזא בכנייהו חזא (במחובר). עשרה דברים מחזירין את החולה לחליו וחליו קשה, אלו הן, האוכל... ושחלים... ויש אומרים אף קשואים... תנא דבי רבי ישמעאל, למה נקרא שמן קשואין, מפני שהן קשים לגוף כחרבות, איני והכתיב ויאמר ה' לה שני גוים בבטנך, אל תקרי גוים אלא גיים, ואמר רבי יהודה אמר רב אלו אנטונינוס ורבי שלא פסק משלחנם לא צנון ולא חזרת לא בימות החמה ולא בימות הגשמים, לא קשיא, הא ברברבי והא בזוטרי.

    מתוך עותק הספרייה שלנו — טרם נבדק מול המקור

  • Pesachim 39aלא מאומת

    ואלו ירקות שאדם יוצא בהן ידי חובתו בפסח, בחזרת בתמכא ובחרחבינא ובעולשין ובמרור... רבי יהודה אומר כל שיש לו שרף, רבי יוחנן בר ברוקה אומר כל שפניו מכסיפין, אחרים אומרים כל ירק מר יש לו שרף ופניו מכסיפין...

    מתוך עותק הספרייה שלנו — טרם נבדק מול המקור

  • Pesachim 114bלא מאומת

    פשיטא היכא דאיכא שאר ירקות מברך אשאר ירקות (בפסח) בורא פרי אדמה ואכיל, והדר מברך על אכילת מרור ואכיל, היכא דליכא אלא חסא מאי...

    מתוך עותק הספרייה שלנו — טרם נבדק מול המקור

  • Mishnah Berurah 177:5לא מאומת

    מסווג תחת: ירקות

דפים קשורים

שבת

קילוף ירקות בשבת

מקורות בוחנים את היתר קילוף מלפפונים וירקות נוספים בשבת, והאם הפעולה מהווה מלאכה אסורה כגון טחינה או ברירה, וכיצד כלים מיוחדים משפיעים על קביעת ההלכה.

צפה במקורות10 מקורות
שבת

קיצוץ ירקות דק בשבת

מקורות אלה עוסקים בדינים הלכתיים של הכנת ירקות בשבת, במיוחד האם חיתוך דק של מאכל מותר או אסור כצורה של מלאכת טוחן. המקורות דנים בגודל, באופן החיתוך ובמטרתו, וכיצד גורמים אלה קובעים האם הפעולה מפרה את דיני שבת.

צפה במקורות17 מקורות
שבת

הלכות מוקצה בשבת

מקורות אלו קובעים את העקרונות היסודיים והיישומים המעשיים של מוקצה—האיסור על הנעת דברים מסוימים בשבת. הם בוחנים את קטגוריות מוקצה העיקריות (דברים אסורים בעצמם, כלים המיועדים לעבודה אסורה, וחפצים שהוצאו מן השימוש מטעמים כלכליים) וברורים מתי מותר טיפול עקיף או הנעה למטרה מותרת.

צפה במקורות12 מקורות
הלכה

הדינים ההלכתיים של מוקצה בשבת

מקורות העוקבים אחר התפתחות וההשלכות המעשיות של הגבלות המוקצה, מדיוני התלמוד ועד לפסקי ההלכה של השולחן ערוך. הטקסטים מבררים אילו קטגוריות של חפצים אסור להזיז בשבת ומה היא הנימוקה מאחורי איסורים אלה.

צפה במקורות8 מקורות
הלכה

קטגוריות הלכתיות של מוקצה

המקורות מתארים את הקטגוריות העיקריות של מוקצה בשבת, כולל חפצים שנתונים בצד משום חסרון כיס, חפצים שחשובים למגונה וחפצים שאיסור להשתמש בהם. הם קובעים את ההבחנות בין התיר והאסור בטיפול בחפצים בזמן השבת.

צפה במקורות9 מקורות
שבת

כביסה, תספורת ותיקון בגדים בחול המועד

מקורות בוחנים את הדינים התלמודיים והקבועים בנוגע לכביסה, תספורת ותיקון בגדים בימי חול המועד. הם מציגים את האיסורים הכלליים ואת החריגויות המיוחדות המוכרות במקרים של צורך או מעמד מיוחד.

צפה במקורות9 מקורות