Shabbatשבת

Peeling Vegetables With a Peeler on Shabbat

Sources address the permissibility of using a dedicated vegetable peeler to remove skins from carrots, cucumbers, and other produce on Shabbat. The discussion centers on whether peeling constitutes the prohibited labor of sorting (borer) and under what conditions it may be permitted.

מותר לקלף פירות וירקות במקלף המיוחד לכך

10 sources · 8 verified

Opens as a working sheet — explore, annotate, and export.

What the sources say

כתשו"ע ילקוט יוסף, אורח חיים שכא:טז פוסק במפורש שמותר לקלף פירות וירקות במקלף (מקלף) המיוחד לכך בשבת, ומפנה לדיון נוסף בהלכות בורר.

הרקע ההלכתי לשאלה נעוץ בשתי מלאכות: איסור טוחן, שעליו עמד הרמב"ם (הלכות שבת כא:כ) בכלל הכלל שלא לדוך בכלי המיוחד לכתישה, ואיסור בורר, שלפיו פסק שולחן ערוך, אורח חיים שכא:יט שאסור לקלף שומים ובצלים כשקולף להניח, אך מותר לאכול לאלתר.

על בסיס עיקרון ה'לאלתר' הרחיב משנה ברורה שכא:פג וקבע שכשם שמקילים בבורר אוכל מפסולת סמוך לסעודה, כך מקילים בקילוף, ושולחן ערוך, אורח חיים שכא:יב הוסיף שחיתוך ירק לאכילה מיד מותר אף לגבי מלאכת טוחן.

ערוך השולחן, אורח חיים שכא:טו ביאר שהאיסור תלוי בשימוש בכלי המיוחד לטחינה או גרירה, ואילו בסכין רגילה מותר, עיקרון הרלוונטי לדיון בכלי מקלף ייעודי.

ר' עובדיה יוסף (מעיין אומר ב:ג:כ) ציין שיש מקום להחמיר במקלף ירקות בשבת מצד מלאכת טחינה, אם כי בהיותו כלי קיימת הלכה להקל.

ר' עובדיה יוסף (מעיין אומר ב:ו:ב) סבר שכדאי להימנע משימוש בקולף ירקות בשבת, בנימוק שאין בכך צורך כמו בכיבוד — עמדה שמצטמצמת לגדר מידת חסידות ולא פסיקת איסור מוחלט — ומכאן מתחדד הפסק המקל של ילקוט יוסף כעמדת הדין הסופית.

Source 1 · Rishonim

Verified

Mishneh Torah, Sabbath 21:20

משנה תורה, שבת כא כא, וראה שם עוד

Mishneh Torah, Sabbath 21:20

המעוניין לדוק פלפלים וכדומה להוספה למאכל בשבת מותר לעשות זאת בידיים עם סכין ובקערה, אך אסור למוקתש מפני שהוא דומה לטחינה, ולכן אסור גם להשתמש בדרך זו לרפואה של בריא מגזרה שלא יאפו התבלינים.

הַצָּרִיךְ לָדוּק פִּלְפְּלִים וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן לִתֵּן לְתוֹךְ הַמַּאֲכָל בְּשַׁבָּת הֲרֵי זֶה כּוֹתֵשׁ בְּיַד הַסַּכִּין וּבַקְּעָרָה אֲבָל לֹא בְּמַכְתֶּשֶׁת מִפְּנֵי שֶׁהוּא טוֹחֵן. לְפִיכָךְ אָסוּר לַבָּרִיא לְהִתְרַפְּאוֹת בְּשַׁבָּת גְּזֵרָה שֶׁמָּא יִשְׁחֹק הַסַּמְמָנִין: הַצָּרִיךְ לָדוּק פִּלְפְּלִים וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן לִתֵּן לְתוֹךְ הַמַּאֲכָל בְּשַׁבָּת הֲרֵי זֶה כּוֹתֵשׁ בְּיַד הַסַּכִּין וּבַקְּעָרָה אֲבָל לֹא בְּמַכְתֶּשֶׁת מִפְּנֵי שֶׁהוּא טוֹחֵן. לְפִיכָךְ אָסוּר לַבָּרִיא לְהִתְרַפְּאוֹת בְּשַׁבָּת גְּזֵרָה שֶׁמָּא יִשְׁחֹק הַסַּמְמָנִין:

Full text on Sefaria ↗

Source 2 · Acharonim

Verified

Mishnah Berurah 321

משנה ברורה שכ״א — ד"ה (פג) לקלוף וכו' - משום בורר

Mishnah Berurah 321:83

הקילוף של ירקות נחשב בורר, אולם מותר כמו בבורר כשמוציאים האוכל מן הפסולת והוא סמוך לסעודה; וגם בירקות כשומים וביצלים ותפוחים ואגוזים — אם מוציאים ישירות לפה או לסעודה קרובה הדבר מותר, אך זריקת הקשיח להנחה לאחר זמן חשובה בורר ואסורה.

(פג) לקלוף וכו' - משום בורר וכשם שבבורר מקילינן לעיל כשבורר אוכל מן הפסולת והוא סמוך לסעודה כן ה"ה בזה: (פד) שומים ובצלים - וה"ה תפוחים ואגוזים ושקדים וכיוצא בזה ואם פותח פלוימי"ן וזורק הגרעינים הקשים להניח לאחר זמן הוי בורר ובתפוחים כה"ג י"ל ג"כ דאסור אבל מיד לפה שרי ליתן ואפשר אף לאותה סעודה שרי [פמ"ג]:

Full text on Sefaria ↗

Source 3 · Acharonim

Verified

Shulchan Arukh, Orach Chayim 321:12

שולחן ערוך, אורח חיים שכ״א

Shulchan Arukh, Orach Chayim 321:12

החותך ירק דק לשם טחינה חייב משום מלאכת טוחן, אך אם חותך לאכול מיד הוא מותר משום שזהו בורר לאכול מיד.

המחתך הירק דק דק חייב משום טוחן. הגה וה"ה דאסור לחתוך גרוגרות וחרובים לפני זקנים [ב"י בשם תוספתא] ודוקא פירות וכדומה לזה אסור אבל מותר לפרר לחם לפני התרנגולים דהואיל וכבר נטחן אין לחוש דאין טוחן אחר טוחן [הגה"מ פרק כ"א ומרדכי ור"ן פרק כלל גדול וסמ"ג] וכל זה לא מיירי אלא לחותך ומניח אבל אם לאכלו מיד הכל שרי מידי דהוי אבורר לאכול מיד דשרי [תשובת הרשב"א והר"ן פרק כלל גדול] כדלעיל סי' שי"ט:

Full text on Sefaria ↗

Shulchan Arukh, Orach Chayim 321:19

שולחן ערוך, אורח חיים שכ״א

Shulchan Arukh, Orach Chayim 321:19

מותר לחלוק ולשחוק אוכלים בשבת כשזה משום שחיקה בלבד (לא דיכה), אך יש מחמירים בעניין אוכלים שדרכם בכך כמו תפוחים; אסור לקלוף שומים וירקות כשקולף להניח אותם, אך מותר כשקולף לאכול מיד.

שום בוסר ומלילות שריסקן מערב שבת מחוסרים דיכה אסור לגמור דיכתן בשבת ואם אין מחוסרים אלא שחיקה מותר לגמור בשבת לפיכך מותר לגמור שחיקת הריפות בעץ פרור בקדירה בשבת אחר שמורידין אותה מעל האש: הגה ומותר להחליק האוכל בשבת ולא הוי בזה משום ממחק הואיל ואפשר לאכלו בלא זה ומ"מ המחמיר במאכל של תפוחים וכדומה שדרכו בכך תע"ב [מרדכי ר"פ כלל גדול] אסור לקלוף שומים ובצלים כשקולף להניח אבל לאכול לאלתר שרי ועיין לקמן סימן שי"ט [סמ"ג הגה"מ סי' כ"ב וב"י בשם סמ"ק ותה"ד ורבינו ירוחם]:

Full text on Sefaria ↗

Arukh HaShulchan, Orach Chaim 321:15

ערוך השולחן, אורח חיים שכ״א

Arukh HaShulchan, Orach Chaim 321:15

כלי המיוחד לגרירה אסור להשתמש בו על גבינה בשבת אפילו כלי קטן, אך חתיכה בסכין או בקרדום או במגירה מותר.

כתב רבינו הב"י בסעיף י': אסור לגרור הגבינה בשבת במורג חרוץ בעל פיפיות שקורין ראלי"ן, ובלשונינו רי"ב אייזי"ן או טארטק"י. ולאו משום דבגבינה יש טחינה, שהרי דומה לבשר, אלא משום דכיון דכלי זו מיוחדת לענין טחינה, ששוחקין עליו צנון ותמכא שקורין קרי"ן - אסור לעשות עליה שום דבר. אבל בסכין - מותר לחתוך לחתיכות קטנות, ואפילו הוא גבינה קשה - מותר (מג"א סקי"ב). ורק בכלי המיוחד לגרירה, אפילו כלי קטן - אסור (שם). וכן מותר לחתכו בקרדום או במגירה, כדתנן ריש פרק כל הכלים (שבת קכ"ב:): "קרדום לחתוך בו את הדבילה, מגירה לגור בה את הגבינה" (שם).

Full text on Sefaria ↗

Source 6 · Acharonim

Verified

Mishnah Berurah 321:25

משנה ברורה שכ״א

Mishnah Berurah 321:25

במכתשת המיוחדת לכתישה אסור לדוך בקתא של סכינא אפילו על שלחן, אך בקתא של סכינא בקערה מותר להדיח בה לאחר ששינה את הפעולה בשתי דרכים, ואילו לחתוך בסכין דק אסור כמו בירקות.

(כה) ובקערה - פי' אבל לא ידוך בקתא של סכינא במכתשת אף דשינה במה שדך בקתא של סכינא מ"מ במכתשת מיחזי כעובדא דחול וה"ה דדך בקתא ע"ג שלחן או בשולי כלי ע"ג שלחן דהוי תרי שינויי אבל בבוכנא המיוחדת לכתישה אפי' ע"ג שלחן או בתוך הקערה אסור. כתב הט"ז בסימן זה אין לשום הפלפלין תוך הבגד ולכתוש בסכין עליו דהוא מוליד ריחא אמנם בסימן תקי"א אות חי"ת בט"ז משמע דחזר מזה והסכים למהרש"ל דשרי משום דאינו מכוין לזה עי"ש. כתבו האחרונים דדוקא בקתא דסכינא הוא דהתירו לדוך הפלפלין אבל לחתוך אותם בסכין דק דק אסור וכמו בירק לקמן בסעיף י"ב וה"ה לכל תבלין:

Full text on Sefaria ↗

Rav Ovadia Yosef (Maayan Omer 2:6:2)

מעין אומר בשם הרב עובדיה יוסף, ח״ב פ״ו סי׳ ב׳

Maayan Omer 2:6:2

כדאי להימנע מהשימוש בקולף ירקות בשבת, וההנמקה היא שאין בזה צורך כמו בכיבוד.

On this pageכדאי להימנע מהשימוש בקולף ירקות בשבת, וההנמקה היא שאין בזה צורך כמו בכיבוד.

Maayan Omer 2:6:2 — page scan on HebrewBooks

Page 330

Ma'ayan Omer carries the oral rulings of Rav Ovadia Yosef, recorded in his name by R. Yehuda Naki. Ma'ayan Omer is not freely available in text. This PDF surfaced in our research. Please use the feedback buttons below to help us improve.

View on HebrewBooks — p. 330 ↗

Source 8 · Modern

External

Rav Ovadia Yosef (Maayan Omer 2:3:20)

מעין אומר בשם הרב עובדיה יוסף, ח״ב פ״ג סי׳ כ׳

Maayan Omer 2:3:20

במקלף ירקות בשבת יש מקום להחמיר לאיסור משום טחינה, אם כי הוא כלי וקיימת הלכה להקל בו.

On this pageבמקלף ירקות בשבת יש מקום להחמיר לאיסור משום טחינה, אם כי הוא כלי וקיימת הלכה להקל בו.

Maayan Omer 2:3:20 — page scan on HebrewBooks

Page 154

View on HebrewBooks — p. 154 ↗

Source 9 · Modern

Verified

Kitzur Shulchan Arukh Yalkut Yosef, Orach Chaim 321:16

קיצור שלחן ערוך ילקוט יוסף, Orach Chaim שכ״א:ט״ז — ד"ה אולם מותר לקלף פירות וירקות במקלף

Kitzur Shulchan Arukh Yalkut Yosef, Orach Chaim 321:16

מותר לקלף פירות וירקות במקלף המיוחד לכך בשבת.

אולם מותר לקלף פירות וירקות במקלף המיוחד לכך. [וראה לעיל הל' בורר סע' סא] .

View on toratemetfreeware.com ↗

Source 10 · Modern

Verified

Rav Eliezer Melamed (Peninei Halakhah, Shabbat 11:7)

פניני הלכה, שבת י״א:ז׳

Peninei Halakhah, Shabbat 11:7

במִלחייה (כלי פיזור מלח) חורי קטנים שיוצא דרכם רק המלח, מותר להשתמש בה בשבת מכיוון שנועדה לפזר מלח במינון מסוים ולא לברירה, וההוכחה שגם ללא גרגירי אורז היו משתמשים בה.

במִלחיות רבות מניחים בנוסף למלח גם גרגירי אורז, כדי שיספגו את הלחות וימנעו את המלח מלהתגבש. ואף שחורי המִלחייה קטנים, ורק המלח יוצא דרכם, מותר להשתמש בה בשבת, מפני שאין היא נחשבת כלי שנועד לברירה אלא כלי שנועד לפזר את המלח במינון מסוים, והראייה, שגם אם לא היו במלח גרגירי אורז היו משתמשים במִלחייה. (ע"ע בהלכה ח לעניין מקלף, ובהלכה יג לעניין כף מחוררת וברירה ע"י מצקת, ובהערה 15 לגבי כלי לזיתים, ובהלכה יד לגבי תיון).

Full text on Sefaria ↗

Related sources· 9 found, not yet verifiedSign in to verify

Mishnah Berurah 321:84unverified
(פד) שומים ובצלים - וה"ה תפוחים ואגוזים ושקדים וכיוצא בזה ואם פותח פלוימי"ן וזורק הגרעינים הקשים להניח לאחר זמן הוי בורר ובתפוחים כה"ג י"ל ג"כ דאסור אבל מיד לפה שרי ליתן ואפשר אף לאותה סעודה שרי [פמ"ג]:
Same passage as Mishnah Berurah 321:83
Maamar Mordechai Hilchot Shabbat, Chelek 4 99:6unverified
הכנת סלט לאחרים מותר להכין סלט וכיו"ב בשבת, באופנים המותרים (לעיל) גם לצורך אחרים [בעניין הגדרת דק: אם לגבי האדם שחתך, החיתוך הינו עבה יותר ממה שהוא רגיל להכין במשך ימי השבוע – מותר לו לחתוך כך בשבת, גם אם בשביל האוכלים זה נחשב דק (כיון שהם חותכים בעובי זה גם במשך שאר ימות השבוע), כיון שהחותך חתך כדין, ואין על האוכל איסור]. [הערה 10] ראה בתוס' (שבת ע"ד ע"א ד"ה "בורר ומניח"), וכן הוכיח הב"י (סי' שכ"א) לגבי חיתוך ירקות שמותר לאחד להכין ולברור לאחרים.
from our library copy — not yet checked against the original
Maamar Mordechai Hilchot Shabbat, Chelek 4 94:15unverified
קילוף חששות בקילוף ישנם שתי חששות בפעולת קילוף פירות, ירקות, גרעינים, קטניות וכיו"ב בשבת: א. מצד איסור דש. ב. מצד איסור בורר. קילוף בסכין וב"קולפן" מותר לקלוף קליפה שעל גבי מאכל בעזרת סכין, כיון שסכין אינו מיועד לקליפה בלבד אלא לשימושים נוספים. אמנם, אסור לקלף דבר מאכל כנ"ל בכלי המיועד לקילוף בלבד [=קולפן], כיון שהוא כלי המיועד לברירה. [הערה 32] ראה בבית יוסף (סי' שי"ט) שכתב, וז"ל: "הא דמפלגינן בין בורר בידו לבורר בקנון ותמחוי לבורר בנפה וכברה, נראה מדברי רש"י בפרק כלל גדול שהברירה נעשית בקנון ותמחוי ונפה וכברה, שכך כתב שם: בקנון – כלי עץ שעושין כעין צינור רחב מאחריו וקצר מלפניו ובעלי מטבע עושין אותו, והבורר בו קטנית נותן קטנית במקום הרחב ומנענעו, והקטנית מפני שהוא סגלגל מתגלגל ויורד דרך פיו הקצר והפסולת נשאר בכלי, פטור אבל אסור – מותר לכתחילה לא הוי דדמי לברירה, וחייב חטאת לא הוי דכלאחר יד הוא, דעיקר ברירה בנפה ובכברה, אבל ביד לא דמי לבורר כלל", עכ"ל. כתב הביאור הלכה (סי' שכ"א ד"ה "מידי דהוה"), וז"ל: "ולכאורה הלא בבורר לא התירו כ"א ביד ולא בכלי, דאז חשיב בורר בכל גווני, וא"כ היה לנו לאסור בעניננו כשמחתך בכלי, כ"א במפרר ביד. ועיין בריב"ש סימן קפ"ד שמעורר שם ג"כ בזה, אבל מכל דברי הפוסקים משמע דבעניננו אפילו כשמחתך בסכין – שרי. והטעם כתב הפמ"ג, דכמו בבורר דרך אכילה הוא כשבורר בידו לאכול לאלתר, ה"נ בעניננו דרך אכילה הוא אפילו כשמחתך בסכין לאכול לאלתר, דדרך אכילה הוא בסכין, אם לא כשמחתך בכלי המיוחדת לטחינה, כמו לגרור גבינה על רי"ב אייזי"ן וכיו"ב [אך שמפקפקים בזה משום דאינו גידולי קרקע], דאז דמי לנפה וכברה דשייך שם בורר אפילו בלאלתר. ויש לעיין אם חותך הבצלים והצנון דק דק בסכין גדול המיוחד לזה [שקורין בלשוננו הא"ק מעסע"ר], אולי עכ"פ דומה לקנון ותמחוי דאינו מיוחד כ"כ כמו נפה וכברה, ואפ"ה אסרו רבנן לכתחלה, כיון דמיוחד קצת לברירה, וכנ"ל בריש סימן שי"ט, ע"ש, ואפשר דה"ה בעניננו", עכ"ל. ועוד עיין באגלי טל (בורר אות ו'), ביאור הלכה (סי' שכ"א בסופו ד"ה "לאלתר שרי") ושו"ת קול אליהו (שבת פרק כ"א שאלה י"ב). וע"ע להלן סעי' כ"ט בדין אם רגיל לאכול את קליפת המלפפון. וע"ע שו"ת מאמר מרדכי (ח"ד סי' ע"ט).
from our library copy — not yet checked against the original
Jerusalem Talmud Kilayim 3:2unverified
משנה: כָּל מִין זְרָעִים אֵין זוֹרְעִין בַּעֲרוּגָה וְכָל מִין יְרָקוֹת זוֹרְעִין בַּעֲרוּגָה. חַרְדָּל וַאֲפוּנִין הַשּׁוֹפִין מִין זֵרְעוֹנִין. אֲפוּנִין הַגַּמַּלּוֹנִין מִין יֶרֶק. גּוֹבֵל שֶׁהָיָה גָבוֹהַּ טֶפַח וְנִתְמָעֵט כָּשֵׁר. שֶׁהָיָה כָּשֵׁר מִתְּחִילָּתוֹ. הַתֶּלֶם וְאַמַּת הַמַּיִם שֶׁהֵן עֲמוּקִין טֶפַח זוֹרְעִין לְתוֹכָן שְׁלֹשָׁה זֵירְעוֹנִין אֶחָד מִיכָּן וְאֶחָד מִיכָּן וְאֶחָד בְּאֶמְצַע.
from our library copy — not yet checked against the original
Berakhot 57bunverified
כל מיני ירקות יפין לחלום חוץ מראשי לפתות, והאמר רב לא איעתרי עד דחזאי ראשי לפתות, כי חזא בכנייהו חזא (במחובר). עשרה דברים מחזירין את החולה לחליו וחליו קשה, אלו הן, האוכל... ושחלים... ויש אומרים אף קשואים... תנא דבי רבי ישמעאל, למה נקרא שמן קשואין, מפני שהן קשים לגוף כחרבות, איני והכתיב ויאמר ה' לה שני גוים בבטנך, אל תקרי גוים אלא גיים, ואמר רבי יהודה אמר רב אלו אנטונינוס ורבי שלא פסק משלחנם לא צנון ולא חזרת לא בימות החמה ולא בימות הגשמים, לא קשיא, הא ברברבי והא בזוטרי.
from our library copy — not yet checked against the original
Pesachim 39aunverified
ואלו ירקות שאדם יוצא בהן ידי חובתו בפסח, בחזרת בתמכא ובחרחבינא ובעולשין ובמרור... רבי יהודה אומר כל שיש לו שרף, רבי יוחנן בר ברוקה אומר כל שפניו מכסיפין, אחרים אומרים כל ירק מר יש לו שרף ופניו מכסיפין...
from our library copy — not yet checked against the original
Pesachim 114bunverified
פשיטא היכא דאיכא שאר ירקות מברך אשאר ירקות (בפסח) בורא פרי אדמה ואכיל, והדר מברך על אכילת מרור ואכיל, היכא דליכא אלא חסא מאי...
from our library copy — not yet checked against the original
Mishnah Berurah 177:5unverified
Filed under: ירקות

Related sheets

Shabbatשבת

Peeling Vegetables on Shabbat

Sources examine the permissibility of peeling cucumbers and other vegetables on Shabbat, focusing on whether the action constitutes a prohibited melacha (craft) such as grinding or sorting, and what role specialized tools play in determining halakhic status.

View Sources10 sources

Shabbatשבת

Cutting Vegetables Finely on Shabbat

These sources address the halakhic rules governing the preparation of vegetables on Shabbat, specifically whether finely slicing food is permitted or prohibited as a form of the melakhah of grinding (tochen). The sources discuss the size, manner, and purpose of cutting, and how these factors determine whether an action violates Shabbat law.

View Sources17 sources

Shabbatשבת

The Laws of Muktzeh on Shabbat

These sources establish the foundational principles and practical applications of muktzeh—the prohibition against moving certain objects on Shabbat. They explore the major categories of muktzeh (inherently forbidden items, tools reserved for prohibited work, and objects set aside for financial reasons) and clarify when indirect handling or movement for permitted purposes is permissible.

View Sources12 sources

Halachaהלכה

The Halachic Laws of Muktzeh on Shabbat

Sources tracing the development and practical application of muktzeh restrictions, from Talmudic discussions through the codified rulings of the Shulchan Arukh. These texts clarify which categories of objects are prohibited from being moved on Shabbat and the reasoning behind these prohibitions.

View Sources8 sources

Halachaהלכה

The Halachic Categories of Muktzeh

These sources outline the major categories of muktzeh on Shabbat, including items set aside due to lack of money, items considered repulsive, and items whose use is forbidden. They establish the distinctions between permitted and prohibited handling of objects during Shabbat.

View Sources9 sources

Shabbatשבת

Laundry, Haircuts, and Mending on Chol HaMoed

Sources examine the Talmudic and codified laws governing laundry, haircuts, and clothing repairs during the intermediate days of the festivals. They present the general prohibitions and the specific exceptions recognized for circumstances of need or special status.

View Sources9 sources

Explore more

Peeling Vegetables on Shabbat Cutting Vegetables Finely on Shabbat The Laws of Muktzeh on Shabbat

Find sources for your own idea