שבת

קילוף ירקות בשבת

מקורות בוחנים את היתר קילוף מלפפונים וירקות נוספים בשבת, והאם הפעולה מהווה מלאכה אסורה כגון טחינה או ברירה, וכיצד כלים מיוחדים משפיעים על קביעת ההלכה.

המחתך הירק דק דק חייב משום טוחן

10 מקורות · כולם מאומתים

נפתח כדף עבודה — חקור, הוסף הערות וייצא.

מה אומרים המקורות

שאלת קילוף מלפפונים בשבת באמצעות קולפן נוגעת במספר סוגיות הלכתיות נפרדות: איסור הקלוף מצד בורר, ושימוש בכלי המיוחד לקילוף.

קילוף בשבת

השולחן ערוך (אורח חיים שכ"א:יט) פוסק שאסור לקלוף שומים ובצלים כשמקלף על מנת להניח לאחר זמן, אולם לאכול לאלתר – מותר.

המשנה ברורה (שכ"א:פג) מבאר שדין קילוף תלוי בדין בורר: כשם שבבורר הקילו כשבורר אוכל מתוך פסולת סמוך לסעודה, כך הקילו בקלוף לאלתר, והוא הדין לתפוחים, אגוזים ושקדים וכיוצא בהם.

חקור נושא זה

שימוש במקלף ירקות

רב מרדכי אליהו (מאמר מרדכי הלכות שבת, חלק ד' צד:טו) מחלק בין שימוש בסכין לבין שימוש בקולפן: קילוף בסכין מותר, מפני שהסכין אינו מיועד לקילוף בלבד אלא לשימושים נוספים; אולם בכלי המיוחד לקילוף בלבד – אסור, מפני שהוא נחשב ככלי המיועד לברירה.

עיקרון זה – שכלי המיוחד למלאכה אסור אף כשהמלאכה עצמה ניתנת לביצוע בשינוי – מוצא ביטויו גם ביחס למלאכת טוחן: הרמב"ם (משנה תורה, הלכות שבת כא:כ) קובע שהצריך לדוך פלפלים ידוכם ביד הסכין ובקערה, אך לא במכתשת, מפני שהמכתשת היא כלי המיוחד לטחינה; וכן המשנה ברורה (שכ"א:כה) מדגיש שבבוכנא המיוחדת לכתישה – אסור אפילו על גבי שולחן או בתוך קערה.

באותה רוח, הערוך השולחן (אורח חיים שכ"א:טו) מבאר שמה שאסרו הוא השימוש בכלי המיוחד לגרירה בלבד, ואילו בסכין או בכלי שאינו מיועד לכך במיוחד – מותר, ומביא ראיה מן הגמרא שמותר לחתוך גבינה בקרדום או במגירה.

רב אליעזר מלמד (פניני הלכה, שבת יא:ז) מציין בהקשר של כלים ייעודיים שיש לעיין בהלכה ח' לעניין מקלף, מה שמלמד שדין הקולפן נדון בנפרד כסוגיה עצמאית.

רב מרדכי אליהו (מאמר מרדכי הלכות שבת, חלק ד' צט:ד) מרחיב כלל זה ומורה שלכל הדעות אסור להשתמש בשבת בכלי המיוחד למלאכתו – כגון פומפייה, קוצץ ירקות (סלייסר), או קוצץ שום – אפילו הם ידניים, אף לדעות המקילות בחיתוך דק דק בסכין סמוך לסעודה.

חקור נושא זה
מקור 1 · ראשונים
מאומת

Mishneh Torah, Sabbath 21:20

משנה תורה, שבת כא כא, וראה שם עוד

Mishneh Torah, Sabbath 21:20

מי שצריך לדוק פלפלים וכדומיהם לתוך המאכל בשבת יכול לעשות זאת בסכין וקערה, אך לא במכתשת מפני שהיא גוונת טחינה, ובגלל זה אסור לבריא להתרפאות בשבת בגזרה שמא יישחק הסממנים.

הַצָּרִיךְ לָדוּק פִּלְפְּלִים וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן לִתֵּן לְתוֹךְ הַמַּאֲכָל בְּשַׁבָּת הֲרֵי זֶה כּוֹתֵשׁ בְּיַד הַסַּכִּין וּבַקְּעָרָה אֲבָל לֹא בְּמַכְתֶּשֶׁת מִפְּנֵי שֶׁהוּא טוֹחֵן. לְפִיכָךְ אָסוּר לַבָּרִיא לְהִתְרַפְּאוֹת בְּשַׁבָּת גְּזֵרָה שֶׁמָּא יִשְׁחֹק הַסַּמְמָנִין: הַצָּרִיךְ לָדוּק פִּלְפְּלִים וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן לִתֵּן לְתוֹךְ הַמַּאֲכָל בְּשַׁבָּת הֲרֵי זֶה כּוֹתֵשׁ בְּיַד הַסַּכִּין וּבַקְּעָרָה אֲבָל לֹא בְּמַכְתֶּשֶׁת מִפְּנֵי שֶׁהוּא טוֹחֵן. לְפִיכָךְ אָסוּר לַבָּרִיא לְהִתְרַפְּאוֹת בְּשַׁבָּת גְּזֵרָה שֶׁמָּא יִשְׁחֹק הַסַּמְמָנִין:

מקור 2 · אחרונים
מאומת

שוחזר מתוך "Arukh HaShulchan, Orach Chaim 321:22"

ערוך השולחן, אורח חיים

ערוך השולחן, אורח חיים שכ״א — ד"ה כתב רבינו הב"י בסעיף י'

Arukh HaShulchan, Orach Chaim 321:15

מסביר את גדרי קילוף מאכלים בשבת ואת ההבחנה בין פעולת אכילה רגילה לבין שימוש בכלי המיועד במיוחד להפרדת הקליפה מן המאכל.

כתב רבינו הב"י בסעיף י': אסור לגרור הגבינה בשבת במורג חרוץ בעל פיפיות שקורין ראלי"ן, ובלשונינו רי"ב אייזי"ן או טארטק"י. ולאו משום דבגבינה יש טחינה, שהרי דומה לבשר, אלא משום דכיון דכלי זו מיוחדת לענין טחינה, ששוחקין עליו צנון ותמכא שקורין קרי"ן - אסור לעשות עליה שום דבר. אבל בסכין - מותר לחתוך לחתיכות קטנות, ואפילו הוא גבינה קשה - מותר (מג"א סקי"ב). ורק בכלי המיוחד לגרירה, אפילו כלי קטן - אסור (שם). וכן מותר לחתכו בקרדום או במגירה, כדתנן ריש פרק כל הכלים (שבת קכ"ב:): "קרדום לחתוך בו את הדבילה, מגירה לגור בה את הגבינה" (שם).

מקור 3 · אחרונים
מאומת

שולחן ערוך, אורח חיים 321

שולחן ערוך, אורח חיים שכ״א — ד"ה שום בוסר ומלילות שריסקן מערב שבת

Shulchan Arukh, Orach Chayim 321:19

סימן 321 עוסק בהכנת מאכלים בשבת, ובכלל זה דיני חיתוך וקילוף. הוא משמש מסגרת יסוד לדיון בדין קילוף ירקות ובשאלה אם פעולת הקילוף נחשבת דרך אכילה או מלאכת בורר.

שום בוסר ומלילות שריסקן מערב שבת מחוסרים דיכה אסור לגמור דיכתן בשבת ואם אין מחוסרים אלא שחיקה מותר לגמור בשבת לפיכך מותר לגמור שחיקת הריפות בעץ פרור בקדירה בשבת אחר שמורידין אותה מעל האש: הגה ומותר להחליק האוכל בשבת ולא הוי בזה משום ממחק הואיל ואפשר לאכלו בלא זה ומ"מ המחמיר במאכל של תפוחים וכדומה שדרכו בכך תע"ב [מרדכי ר"פ כלל גדול] אסור לקלוף שומים ובצלים כשקולף להניח אבל לאכול לאלתר שרי ועיין לקמן סימן שי"ט [סמ"ג הגה"מ סי' כ"ב וב"י בשם סמ"ק ותה"ד ורבינו ירוחם]:

Any unripe fruit or melilot that were mashed on Erev Shabbat, except for beating, are forbidden to complete their beating on Shabbat. Nothing may be lacking except that grinding is permitted to finish on Shabbat. Therefore it is permitted to complete the grinding of wheat groats with a morsel of the tree in a pot on Shabbat after on takes it off the fire. Rema It is permitted to smooth food on Shabbos and it is not considered Memachek (erasing) because the food is edible without smoothing. Nevertheless, one who is stringent with a [cooked] apple dish and the like, which are regularly smoothed, shall receive a blessing. [Mordechai]. It is forbidden to peel garlic or onions that are peeled to be left alone. However, to eat right away it is permitted. And see above Siman 319 [Sma"g; Hagahos Maimoni; Beis Yosef in the name of the Sma"k; Terumas HaDeshen; Rabbeinu Yerucham].

ראה גם

מקור 4 · אחרונים
מאומת

Shulchan Arukh, Orach Chayim 321:12

שולחן ערוך, אורח חיים שכ״א

Shulchan Arukh, Orach Chayim 321:12

החותך ירקות דק דק חייב משום טוחן, והאיסור חל על החתיכה עצמה לשם הנחה; אך אם חותך לאכול מיד, הכל מותר כיוון שזה נחשב אבורר לאכול מיד שהוא מותר בשבת.

המחתך הירק דק דק חייב משום טוחן. הגה וה"ה דאסור לחתוך גרוגרות וחרובים לפני זקנים [ב"י בשם תוספתא] ודוקא פירות וכדומה לזה אסור אבל מותר לפרר לחם לפני התרנגולים דהואיל וכבר נטחן אין לחוש דאין טוחן אחר טוחן [הגה"מ פרק כ"א ומרדכי ור"ן פרק כלל גדול וסמ"ג] וכל זה לא מיירי אלא לחותך ומניח אבל אם לאכלו מיד הכל שרי מידי דהוי אבורר לאכול מיד דשרי [תשובת הרשב"א והר"ן פרק כלל גדול] כדלעיל סי' שי"ט:

ראה גם

מקור 5 · אחרונים
מאומת

שוחזר מתוך "Mishnah Berurah 321:84"

משנה ברורה

משנה ברורה שכ״א — ד"ה (פג) לקלוף וכו' - משום בורר

Mishnah Berurah 321:83

מבאר את דיני קילוף פירות וירקות בשבת ואת ההבדל בין קילוף ביד, בסכין ובכלי ייעודי; הדגש המעשי הוא קילוף סמוך לסעודה ובאופן שאינו דרך מלאכה.

(פג) לקלוף וכו' - משום בורר וכשם שבבורר מקילינן לעיל כשבורר אוכל מן הפסולת והוא סמוך לסעודה כן ה"ה בזה: (פד) שומים ובצלים - וה"ה תפוחים ואגוזים ושקדים וכיוצא בזה ואם פותח פלוימי"ן וזורק הגרעינים הקשים להניח לאחר זמן הוי בורר ובתפוחים כה"ג י"ל ג"כ דאסור אבל מיד לפה שרי ליתן ואפשר אף לאותה סעודה שרי [פמ"ג]:

מקור 6 · אחרונים
מאומת

Mishnah Berurah

משנה ברורה שכ״א

Mishnah Berurah 321:25

בדוך (טחינה) בקערה בעזרת קتא של סכינא מותר, אך בקתא המיוחדת לכתישה אסור אפילו על השלחן, וחיתוך תבלין בסכין דקה אסור כמו בירקות.

(כה) ובקערה - פי' אבל לא ידוך בקתא של סכינא במכתשת אף דשינה במה שדך בקתא של סכינא מ"מ במכתשת מיחזי כעובדא דחול וה"ה דדך בקתא ע"ג שלחן או בשולי כלי ע"ג שלחן דהוי תרי שינויי אבל בבוכנא המיוחדת לכתישה אפי' ע"ג שלחן או בתוך הקערה אסור. כתב הט"ז בסימן זה אין לשום הפלפלין תוך הבגד ולכתוש בסכין עליו דהוא מוליד ריחא אמנם בסימן תקי"א אות חי"ת בט"ז משמע דחזר מזה והסכים למהרש"ל דשרי משום דאינו מכוין לזה עי"ש. כתבו האחרונים דדוקא בקתא דסכינא הוא דהתירו לדוך הפלפלין אבל לחתוך אותם בסכין דק דק אסור וכמו בירק לקמן בסעיף י"ב וה"ה לכל תבלין:

ראה גם

מקור 7 · מודרני
מאומת

Rav Mordechai Eliyahu (Maamar Mordechai Hilchot Shabbat, Chelek 4 94:15)

מאמר מרדכי הלכות שבת, Chelek 4 צ״ד:ט״ו — ד"ה קילוף חששות בקילוף ישנם שתי חששות

Maamar Mordechai Hilchot Shabbat, Chelek 4 94:15

מותר לקלוף קליפה בסכין מכיוון שהיא כלי רב-תכליתי, אך אסור לקלוף בקולפן (כלי המיועד לקילוף בלבד) כיוון שזה נחשב לברירה.

קילוף בסכין וב"קולפן" מותר לקלוף קליפה שעל גבי מאכל בעזרת סכין, כיון שסכין אינו מיועד לקליפה בלבד אלא לשימושים נוספים. אמנם, אסור לקלף דבר מאכל כנ"ל בכלי המיועד לקילוף בלבד [=קולפן], כיון שהוא כלי המיועד לברירה.

מקור 8 · מודרני
מאומת

Rav Eliezer Melamed (פניני הלכה, שבת 11:7)

פניני הלכה, שבת י״א:ז׳

Peninei Halakhah, Shabbat 11:7

מילחייה מותרת בשבת למרות שהיא מפרידה בין מלח לחומרים אחרים, מכיוון שתכליתה היא פיזור המלח ולא ברירה, ובעניין מקלף ראה בהלכה ח.

במִלחיות רבות מניחים בנוסף למלח גם גרגירי אורז, כדי שיספגו את הלחות וימנעו את המלח מלהתגבש. ואף שחורי המִלחייה קטנים, ורק המלח יוצא דרכם, מותר להשתמש בה בשבת, מפני שאין היא נחשבת כלי שנועד לברירה אלא כלי שנועד לפזר את המלח במינון מסוים, והראייה, שגם אם לא היו במלח גרגירי אורז היו משתמשים במִלחייה. (ע"ע בהלכה ח לעניין מקלף, ובהלכה יג לעניין כף מחוררת וברירה ע"י מצקת, ובהערה 15 לגבי כלי לזיתים, ובהלכה יד לגבי תיון).

People often place grains of rice in salt shakers to prevent the salt from clumping. Although the holes of a salt shaker are small and only let the salt through (while blocking the rice), they nevertheless may be used on Shabbat, as their purpose is not to separate but to dispense salt. The proof of this is that people use salt shakers even when they do not contain grains of rice (see section 8 regarding a peeler, section 13 regarding a slotted spoon and Borer with a ladle, n. 15 regarding olives, and section 14 regarding a teapot).

מקור 9 · מודרני
מאומת

Rav Mordechai Eliyahu (Maamar Mordechai Hilchot Shabbat, Chelek 4 99:4)

מאמר מרדכי הלכות שבת, Chelek 4 צ״ט:ד׳ — ד"ה חיתוך אוכלין סמוך לסעודה יש אומרים

Maamar Mordechai Hilchot Shabbat, Chelek 4 99:4

לפי כל הדעות אסור לחתוך פירות וירקות בכלי המיוחד לטחינה בשבת, ואפילו לדעות המקילות בחיתוך דק סמוך לסעודה – המתר רק לחתוך בסכין או כלי שאינו מיוחד לטחינה.

לכל הדעות אסור לחתוך פירות וירקות מגידולי קרקע בכלי המיוחד לטחינה בשבת. וגם לדעות המקילות בחותך דק דק סמוך לסעודה – מותר לחתוך דק דק דווקא בסכין או בכלי אחר שאינו מיוחד לטחינה, אך בכלי המיוחד לטחינה [כגון: פומפיה או קוצץ ירקות (סלייסר), קוצץ שום, אפילו הוא ידני] – אסור להשתמש בשבת.

מקור 10 · מודרני
מאומת

Rav Mordechai Eliyahu (Maamar Mordechai Hilchot Shabbat, Chelek 4 99:19)

מאמר מרדכי הלכות שבת, Chelek 4 צ״ט:י״ט — ד"ה למעשה השו"ע

Maamar Mordechai Hilchot Shabbat, Chelek 4 99:19

השו"ע פוסק שהחותך ירק דק דק חייב משום טוחן, וזוהי דעת המחמירים שיש איסור טוחן בירקות אפילו כשרוצים לאוכלן כחיים, וכן כתב הבא"ח שכל גידולי קרקע שהם אוכל גמור כולל ירקות וגרוגרות וחרובין יש בהם איסור טוחן כאשר חותכים אותם דק דק.

למעשה השו"ע (סי' שכ"א סעי' י"ב) כתב: "המחתך הירק דק דק – חייב משום טוחן", הרי סתם לשונו כדעת המחמירים שאפילו בירקות שרוצה לאוכלן חיין יש מלאכת טוחן, וראה במשנ"ב (שם ס"ק ל"ח). וכך כתב הבא"ח (ש"ש פרשת משפטים סעי' א'): "ואע"ג דמלאכת הטחינה עיקרה היא בתבואה וקטניות, עם כל זה כל גידולי קרקע פירות וירקות שהם אוכל גמור – יש בהם איסור טוחן, הואיל ויש במינו טחינה, דהיינו שיש בתבואה וקטניות שהם ג"כ גידולי קרקע, לפיכך אסור לחתוך הירק דק דק, וכן אסור לחתוך גרוגרות וחרובין דק דק בעבור הזקנים, דאם חתכם דק דק – יש בזה איסור טוחן".

מקורות קשורים· נמצאו 8, טרם אומתוהתחבר כדי לאמת
  • אולם מותר לקלף פירות וירקות במקלף המיוחד לכך. [וראה לעיל הל' בורר סע' סא] .

    מתוך עותק הספרייה שלנו — טרם נבדק מול המקור

  • משנה: כָּל מִין זְרָעִים אֵין זוֹרְעִין בַּעֲרוּגָה וְכָל מִין יְרָקוֹת זוֹרְעִין בַּעֲרוּגָה. חַרְדָּל וַאֲפוּנִין הַשּׁוֹפִין מִין זֵרְעוֹנִין. אֲפוּנִין הַגַּמַּלּוֹנִין מִין יֶרֶק. גּוֹבֵל שֶׁהָיָה גָבוֹהַּ טֶפַח וְנִתְמָעֵט כָּשֵׁר. שֶׁהָיָה כָּשֵׁר מִתְּחִילָּתוֹ. הַתֶּלֶם וְאַמַּת הַמַּיִם שֶׁהֵן עֲמוּקִין טֶפַח זוֹרְעִין לְתוֹכָן שְׁלֹשָׁה זֵירְעוֹנִין אֶחָד מִיכָּן וְאֶחָד מִיכָּן וְאֶחָד בְּאֶמְצַע.

    מתוך עותק הספרייה שלנו — טרם נבדק מול המקור

  • Berakhot 57bלא מאומת

    כל מיני ירקות יפין לחלום חוץ מראשי לפתות, והאמר רב לא איעתרי עד דחזאי ראשי לפתות, כי חזא בכנייהו חזא (במחובר). עשרה דברים מחזירין את החולה לחליו וחליו קשה, אלו הן, האוכל... ושחלים... ויש אומרים אף קשואים... תנא דבי רבי ישמעאל, למה נקרא שמן קשואין, מפני שהן קשים לגוף כחרבות, איני והכתיב ויאמר ה' לה שני גוים בבטנך, אל תקרי גוים אלא גיים, ואמר רבי יהודה אמר רב אלו אנטונינוס ורבי שלא פסק משלחנם לא צנון ולא חזרת לא בימות החמה ולא בימות הגשמים, לא קשיא, הא ברברבי והא בזוטרי.

    מתוך עותק הספרייה שלנו — טרם נבדק מול המקור

  • Pesachim 39aלא מאומת

    ואלו ירקות שאדם יוצא בהן ידי חובתו בפסח, בחזרת בתמכא ובחרחבינא ובעולשין ובמרור... רבי יהודה אומר כל שיש לו שרף, רבי יוחנן בר ברוקה אומר כל שפניו מכסיפין, אחרים אומרים כל ירק מר יש לו שרף ופניו מכסיפין...

    מתוך עותק הספרייה שלנו — טרם נבדק מול המקור

  • Pesachim 114bלא מאומת

    פשיטא היכא דאיכא שאר ירקות מברך אשאר ירקות (בפסח) בורא פרי אדמה ואכיל, והדר מברך על אכילת מרור ואכיל, היכא דליכא אלא חסא מאי...

    מתוך עותק הספרייה שלנו — טרם נבדק מול המקור

  • מסווג תחת: Fruits and Vegetables

  • Mishnah Berurah 177:5לא מאומת

    מסווג תחת: ירקות

  • Mishnah Berurah 202:42לא מאומת

    מסווג תחת: Processed fruits and vegetables

דפים קשורים

שבת

קליפת ירקות במקלף בשבת

מקורות עוסקים בהיתר שימוש במקלף המיוחד להסרת קליפה מגזרים, מלפפונים וירקות נוספים בשבת. הדיון מתמקד בשאלה האם קליפה מהווה מלאכת בורר האסורה, ובאילו תנאים מותר להקל.

צפה במקורות9 מקורות
שבת

קיצוץ ירקות דק בשבת

מקורות אלה עוסקים בדינים הלכתיים של הכנת ירקות בשבת, במיוחד האם חיתוך דק של מאכל מותר או אסור כצורה של מלאכת טוחן. המקורות דנים בגודל, באופן החיתוך ובמטרתו, וכיצד גורמים אלה קובעים האם הפעולה מפרה את דיני שבת.

צפה במקורות17 מקורות
שבת

שימוש בספוג בשבת

מקורות בוחנים את מעמדו ההלכתי של הספוג וחומרים ספוגיים לניקוי בשבת, תוך התמקדות באיסור סחיטת משקה מחומר ספוג. ההלכה מבדילה בין ספוג בעל ידית או שפה שניתן להחזיק בו ללא סחיטה לבין ספוג רגיל המשחרר מים בעת אחיזה.

צפה במקורות24 מקורות
הלכה

הדינים ההלכתיים של מוקצה בשבת

מקורות העוקבים אחר התפתחות וההשלכות המעשיות של הגבלות המוקצה, מדיוני התלמוד ועד לפסקי ההלכה של השולחן ערוך. הטקסטים מבררים אילו קטגוריות של חפצים אסור להזיז בשבת ומה היא הנימוקה מאחורי איסורים אלה.

צפה במקורות8 מקורות
שבת

פתיחת אריזות מזון ביום טוב

מקורות עוסקים בשאלה האם מותר לפתוח אריזה סגורה של מזון ביום טוב כאשר העטיפה הופכת לכלי שימושי. הדיון מתבסס על הלכות שבת ויום טוב בנוגע לתיקון כלים, הריסת מכולות וההיתר של פעולות הנדרשות להכנת האוכל.

צפה במקורות20 מקורות
שבת

מוקצה וסמים בשבת

המקורות דנים בגזירת חז״ל לא להעביר דברים המוקצים מן המלאכה, כפי שחלה על תרופות וכלים רפואיים בשבת. הם קובעים כי אמנם פריטים המיועדים בלבד למטרות רפואיות הם בדרך כלל מוקצים, אך ההגבלה מתבטלת לגמרי כשחיי אדם בסכנה, והדבר הופך להיות מצווה להחזיק בתרופות וכלים רפואיים להצלת נפש.

צפה במקורות10 מקורות