The Maharal on Israel and the Nations

ועוד, כי לפי סדר המציאות אין ראוי שתהיה אומה משעבדת באחרת להכביד עול עליה, כי השם יתברך ברא כל אומה ואומה לעצמה. רק מה שראוי שיהיו ישראל "עליון על גויי הארץ" (ר' דברים כח, א) כאשר עושים רצון המקום - דבר זה ענין אחר, כי כך ראוי לפי סדר המציאות בשביל מעלתן ומדריגתן. אבל שאר האומות, לפי סדר המציאות, ראוי שכל אומה ואומה מצד שנבראת לעצמה, שלא תהא רשות אחרים עליה. ואם היה נשאר דבר זה תמיד, הוא הגלות ויד האומות מושלים על ישראל, היה דבר זה, שאינו לפי סדר המציאות, והוא שנוי סדר העולם, עומד תמידי, ודבר זה אי אפשר. ולכך מן הגלות נוכל לעמוד על הגאולה:

Furthermore, according to the order of existence, it is not appropriate for a nation to be subjugated by another under the weight of a yoke upon it. Because the Blessed Holy One created each nation with its own purpose. The idea that the People of Israel should be "higher than all the other nations of the earth" (Deut 28:1) when they do the will of the Almighty is a separate concept, because it is the order of existence that [in those conditions] they should be on a higher level. But in the case of the rest of the nations, according to the order of existence, it is appropriate that each one of them from the point of view of being created for its own purpose, should not be under the authority of others. And if such a state of affairs were to exist permanently, namely the exile and the hand of other nations ruling over the People of Israel, then such a state of affairs contrary to the order of existence, an alteration in the order of the world, would be impossible. Therefore we can only understand redemption from exile.

ולכך נקראו ישראל "בני בכורי", כי אי אפשר שיהיה לאחד שני בכורים. אבל כיון שהם נקראים "בני בכורי", והבכור הוא אחד, מורה שיש כאן חבור גמור, לפי שהם מושפעים מאמתת עצמו. ודבר זה, שרוצה לומר שהם בנים באין חסרון. ולכן אל תתגודדו למת, שהיה דרך שלהם לעשות השחתה בעצמם בשביל ההשחתה שהגיע למת.

It has become clear to you that that which God, may He be blessed, took the Jewish people for Himself is not because of the righteousness of the Jewish people or their deeds. Rather it was a more encompassing choice. Hence it is not fit to say that with the removal of the cause – which is the righteousness of the Jewish people – the result would also be removed, meaning His taking them as a people for Himself. And even though their deeds, good or bad, caused there to be more or less attachment [to God], as this is certainly according to the majority of [their] deeds, such that there would be more or less [of it] – nevertheless, [God's] actual choice was not because of any deed at all.

ולולי* זה, לא היה צריך לדברים אלו. ותמצא הכנה הזאת מיוחדים בה העם אשר בחר השם יתברך.

The natural world was created in the seven days of creation – corresponding with the seven natural days are the seventy nations – for each day 10. There is one nation which is above nature and that corresponds to the eighth which is above nature

כי כל התחתונים, אף שהם שלמים, יש להם צירוף אל הרע, ואינם נבדלים ממנו לגמרי. אבל העליונים הם שלמים, מסולקים מן הרע, כאשר ידוע למי שיודע דברים אלו. ולכך אמר שנולד מהול, כי הנולד מהול הוא מסולק ונבדל מן הרע, הוא הערלה, שהיא רעה.

ולא תמצא שום אומה בעולם שנבראת אחר ישראל, רק כלם קודמים להם. שאף אדום וישמעאל, וכן עמון ומואב, היו אומות גדולות קודם שהיו ישראל לעם. כאילו טבע הבריאה חייב דבר זה. כי בדבר שהוא שלמות הכל, ראוי שבו יושלם הכל. וכמו האדם שהוא שלמות כל מעשה בראשית, ובו נשלם כל מעשה בראשית. כך ישראל היו שלמות כל העולם, בהם יושלם הכל.

שאם היה שש מאות, עדיין היה מספר חסר, בעבור שלא היה בו מספר אלף, שהוא יותר גדול. וכן אילו היה שש אלף, היה מספר חסר, בעבור שחסר מאה, שהוא בין שש ובין אלף. ולפיכך המספר השלם מספר שש מאות אלף, כי עתה יש כאן כל המספרים. כי מספר רבוא לא תמצא רק מעט, ואין צריך למספר הזה. כי אף במקום שיכול למנות מספר רבוא, אין מונה בו כי אם באלף. ועוד, כי לשון "רבוא" מלשון רב, בעבור שהוא החשבון היותר גדול, ואין ראוי מספר זה לישראל, כי אין זה מספר של שלימות, רק מספר של רבוי, והרבוי אינו שלם, כי השלם [הוא] אשר אין בו תוספת וחסרון, והרבוי יש בו תוספת, שהוא רבוי.

One can further understand that the Egyptians overpowered Israel both in term of Israel's form (tzurah) and their substance (chomri). There are two aspects to every people or nation. They are made up of substance which makes them a people and they are also defined by their form which gives the nation its uniqueness. The two verses quoted above refer to the two aspects of the people of Israel (the fiery furnace and the womb). The subjugation of Israel had to do with its substance and with its uniqueness. Israel's substance was controlled by subjugation, and its form was controlled by jealousy, opposition and oppression.

וזה בשביל כי השעבוד הוא מורה על מיעוט המציאות, כי אשר הוא משועבד לאחרים הרי נתלה באחר, ואין זה נקרא מציאות, כיון שתלוי באחר. וכאשר היו ישראל מאמינים היו חזקי המציאות אשר אין ראוים אל השיעבוד מאחרים, ולהיות נתלים בזולתן. ולכך בשביל חוזק מציאות היו יוצאים לחירות, ודבר זה הוא ענין עמוק.