Bent Walls and Elevated S'chach in a Sukkah

בַּיִת שֶׁנִּפְחַת וְסִיכֵּךְ עַל גַּבָּיו — אִם יֵשׁ מִן הַכּוֹתֶל לַסִּיכּוּךְ אַרְבַּע אַמּוֹת, פְּסוּלָה. וְכֵן חָצֵר שֶׁהִיא מוּקֶּפֶת אַכְסַדְרָה, סוּכָּה גְּדוֹלָה שֶׁהִקִּיפוּהָ בְּדָבָר שֶׁאֵין מְסַכְּכִין בּוֹ — אִם יֵשׁ תַּחְתָּיו אַרְבַּע אַמּוֹת, פְּסוּלָה.

In the case of a house that was breached, creating a hole in the middle of the roof, and one roofed over the breach, if from the wall to the roofing there are four or more cubits of the remaining original roof, it is an unfit sukka. If the roofing is less than four cubits from the wall, the sukka is fit, based on the principle of curved wall; the remaining intact ceiling is considered an extension of the vertical wall. And likewise, in the case of a courtyard that is surrounded on three sides by a portico, which has a roof but no walls, if one placed roofing over the courtyard between the different sides of the portico and the roof of the portico is four cubits wide, the sukka is unfit. Similarly, a large sukka that was surrounded at the edge of its roofing with material with which one may not roof a sukka, e.g., vessels susceptible to ritual impurity, if there are four cubits beneath the unfit roofing, the sukka is unfit. The principle of curved wall does not apply to unfit roofing that measures four cubits or more.

כִּי אֲתַאי הִלְכְתָא — לְגוּד, וְלָבוּד, וְדוֹפֶן עֲקוּמָּה.

When the halakha transmitted to Moses comes to teach, it is with regard to other halakhot concerning partitions, e.g., the halakhot of extending [gode], according to which an existing partition is extended upward or downward to complete the requisite measure; and the halakhot of joining [lavud], according to which two solid surfaces are joined if they are separated by a gap of less than three handbreadths; and the halakhot of a curved wall of a sukka. A sukka is fit even if there are up to four cubits of unfit roofing, provided that this roofing is adjacent to one of the walls of the sukka. In that case, the unfit roofing is considered a bent extension of the wall. These concepts are certainly not written in the Torah.

מַתְנִי׳ הָעוֹשֶׂה סוּכָּתוֹ כְּמִין צְרִיף, אוֹ שֶׁסְּמָכָהּ לְכוֹתֶל — רַבִּי אֱלִיעֶזֶר פּוֹסֵל מִפְּנֵי שֶׁאֵין לָהּ גַּג, וַחֲכָמִים מַכְשִׁירִין. גְּמָ׳ תָּנָא: מוֹדֶה רַבִּי אֱלִיעֶזֶר שֶׁאִם הִגְבִּיהָהּ מִן הַקַּרְקַע טֶפַח, אוֹ שֶׁהִפְלִיגָהּ מִן הַכּוֹתֶל טֶפַח — שֶׁהִיא כְּשֵׁרָה.

MISHNA: One who establishes his sukka like a type of circular hut, with no roof whose walls slope down from the center or who rested the sukka against the wall, by taking long branches and placing one end on the ground and leaning the other end against the wall to establish a structure with no roof, Rabbi Eliezer deems it unfit because it does not have a roof, and the Rabbis deem it fit; as, in their opinion, the roof and the walls may be a single entity, indistinguishable from each other. GEMARA: It was taught in a baraita: Rabbi Eliezer concedes that if one lifted one of these types of sukkot off the ground at least one handbreadth, thereby creating a vertical wall, or if one distanced the sukka resting against the wall one handbreadth from the wall, the sukka is fit. In these cases, the difference between the wall and the roof is conspicuous.

מַתְנִי׳ הַמְשַׁלְשֵׁל דְּפָנוֹת מִלְמַעְלָה לְמַטָּה, אִם גָּבוֹהַּ מִן הָאָרֶץ שְׁלֹשָׁה טְפָחִים — פְּסוּלָה. מִלְּמַטָּה לְמַעְלָה, אִם גָּבוֹהַּ עֲשָׂרָה טְפָחִים — כְּשֵׁרָה. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: כְּשֵׁם שֶׁמִּלְּמַטָּה לְמַעְלָה עֲשָׂרָה טְפָחִים, כָּךְ מִלְמַעְלָה לְמַטָּה עֲשָׂרָה טְפָחִים. גְּמָ׳ בְּמַאי קָמִיפַּלְגִי? מָר סָבַר מְחִיצָה תְּלוּיָה מַתֶּרֶת, וּמַר סָבַר מְחִיצָה תְּלוּיָה אֵינָהּ מַתֶּרֶת.

MISHNA: One who lowers the walls of the sukka from up downward, if the lower edge of the wall is three handbreadths above the ground, the sukka is unfit. Since animals can enter through that space, it is not the wall of a fit sukka. However, if one constructs the wall from down upward, if the wall is ten handbreadths high, even if it does not reach the roofing, the sukka is fit. Rabbi Yosei says: Just as a wall built from down upward must be ten handbreadths, so too, in a case where one lowers the wall from up downward, it must be ten handbreadths in length. Regardless of its height off the ground, it is the wall of a fit sukka, as the legal status of a ten-handbreadth partition is that of a full-fledged partition in all areas of halakha. GEMARA: The Gemara asks: With regard to what principle do Rabbi Yosei and the Rabbis disagree? The Gemara explains: One Sage, Rabbi Yosei, holds that a suspended partition, even if it does not reach all the way down, renders it permitted to carry on Shabbat, like a full-fledged partition. And one Sage, the Rabbis, holds that a suspended partition does not render it permitted to carry on Shabbat.

תְּנַן: וְכֵן חָצֵר הַמּוּקֶּפֶת אַכְסַדְרָה. וְאַמַּאי? נֵימָא פִּי תִקְרָה יוֹרֵד וְסוֹתֵם! תַּרְגְּמַהּ רָבָא אַלִּיבָּא דְּאַבָּיֵי: כְּשֶׁהִשְׁוָה אֶת קֵירוּיוֹ.

The Gemara cites another proof. We learned in the mishna: With regard to a courtyard that is surrounded on three sides by a portico, if there are four cubits beneath the unfit roofing, the sukka is unfit. The Gemara asks: And why is the sukka unfit? Let us say that the edge of the roof descends and seals, forming a fit partition at the point where the roofing of the sukka begins? Rava interpreted the mishna in accordance with the opinion of Abaye: It is a case where one equalized the level of its roofing, i.e., the roofing of the sukka with the level of the roof of the portico. Since the edge of the roof of the portico is not visible inside the sukka, the principle: The edge of the roof descends and seals, does not apply.

"וַתְּכַס אֶת הַמַּחֲנֶה". אֵינִי יוֹדֵעַ כַּמָּה! תִּלְמֹד לוֹמַר (במדבר יא,לא) "וּכְאַמָּתַיִם עַל פְּנֵי הָאָרֶץ." שְׁתֵּי אַמּוֹת הָיְתָה גְבוֹהָה מִן הָאָרֶץ, כְּדֵי שֶׁיְּהֵי אָדָם עוֹמֵד כְּנֶגֶד לִבּוֹ, וְנוֹטֵל דָּבָר שֶׁלֹּא בְצַעַר, שֶׁמִּלִּבּוֹ וּלְמַטָּן שְׁתֵּי אַמּוֹת, וּמִלִּבּוֹ וּלְמַעְלָן אַמָּה אַחַת.

רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: (במדבר יא,לא) "וּכְאַמָּתַיִם עַל פְּנֵי הָאָרֶץ." שְׁתֵּי אַמּוֹת הָיְתָה גְּבוֹהָה מִן הָאָרֶץ, אֲבָל הַמָּן, לֹא נָטְלוּ אוֹתוֹ יִשְׂרָאֵל אֶלָּא מִן הַגָּבוֹהַּ. אָמַרְתָּ, צֵא וּרְאֵה כֵּיצַד הָיָה הַמָּן יוֹרֵד לְיִשְׂרָאֵל: יוֹצָא רוּחַ צְפוֹנִית, וְהִיא מְכַבֶּדֶת אֶת הַמִּדְבָּר, וְהָיָה הַמָּטָר יוֹרֵד וּמְכַבֵּשׁ הָאָרֶץ, וְהַטַּל עוֹלֶה, וְהָרוּחַ מְנַשֶּׁבֶת בּוֹ, וְעוֹשָׂה אוֹתוֹ כְּמִין שֻׁלְחָנוֹת שֶׁלַּזָּהָב, וְהַמָּן יוֹרֵד עֲלֵיהֶן, וְהָיוּ יִשְׂרָאֵל נוֹטְלִין וְאוֹכְלִין.

וששאלתם הא דתנן הרחיק את הסיכוך מן הדפנות שלשה טפחים פסולה ולא כך היא שמעתא דא"כ קשיא גוד אסיק מחיצאתא השתא היכא דגבוהה סוכה עשר אמות וחדא דופן מדפנותיה אין גבוהה אלא עשרה טפחים רואים אותה כאלו היא דבוקה מן הסכך ואמרי' גוד אסיק מחיצאתה אלא האי הרחיק את הסיכוך מן הדופן בשוין לדופן כגון שהיה גגה של סוכה ארבע אמות חסר שלשה טפחים דומיא דסכך פסו' דאויר פוסל במיעוט שלשה טפחים סכך פסול פוסל בארבע' כגון בגדים אוכלים או נסרים שיש בהם רוחב ארבעה טפחים פוסל בארבעה:

וששאלתם הא דתנן המשלשל דפנות מלמעלה למטה הלכה כת"ק או כר' יוסי כך ראינו שהלכה כחכמים ואין הלכה כרבי יוסי חדא דיחיד ורבים הלכה כרבים ועוד מדאמר רב חסדא אמר אבימי מחצלת ארבעה ומשהו מתרת בסוכה משום דופן:

התם דאיתיה לדופן פחות מארבע אמות - התם דאיכא שם דופן עליו דכל דופן שאינו פחות מי' שמו דופן ואפילו גבוה עד לרקיע הלכך עד ארבע אמות חסר משהו אגמריה רחמנא למשה דופן עקומה: הכא - פחות מי' אין שם דופן עליו אלא השתא הוא דבעינן לשוייה דופן הלכך במה שאינו דופן לא אגמרי' רחמנא דהא דופן עקומה אגמרי' והאי לאו דופן היא והלכך פחות מג' טפחים בכל דוכתא לבוד הוא שפיר דמי ואי לא לא:

סבר אביי למימר גוד אסיק מחיצתא. לבסוף מסיק בעינן מחיצות הניכרות ולא דמי לסיכך על גבי אכסדרה שאין לה פצימין דשילהי פירקין (דף יח:) דפי תקרה חשיב שפיר מחיצות הניכרות:

סֻכָּה שֶׁאֵין לָהּ גַּג פְּסוּלָה. כֵּיצַד. כְּגוֹן שֶׁהָיוּ רָאשֵׁי הַדְּפָנוֹת דְּבוּקוֹת זוֹ בָּזוֹ כְּמִין צְרִיף. אוֹ שֶׁסָּמַךְ רֹאשׁ הַדֹּפֶן שֶׁל סֻכָּה לַכֹּתֶל. אִם הָיָה לָהּ גַּג אֲפִלּוּ טֶפַח. אוֹ שֶׁהִגְבִּיהַּ הַדֹּפֶן הַסָּמוּךְ לַכֹּתֶל מִן הַקַּרְקַע טֶפַח הֲרֵי זוֹ כְּשֵׁרָה. סֻכָּה עֲגֻלָּה אִם יֵשׁ בְּהֶקֵּפָהּ כְּדֵי לְרַבֵּעַ בָּהּ שִׁבְעָה טְפָחִים עַל שִׁבְעָה טְפָחִים אַף עַל פִּי שֶׁאֵין לָהּ זָוִיּוֹת הֲרֵי זוֹ כְּשֵׁרָה:

דברי' הפוסלי' בסכך. ובו ד' סעיפים: סכך פסול פוסל באמצע בד' טפחי' אבל פחות מד' כשר ומותר לישן תחתיו מן הצד אינו פוסל אלא בד' אמות אבל פחות מד' אמות כשרה דאמרינן דופן עקומ' דהיינו לומר שאנו רואים כאלו הכותל נעקם ויחשוב זה הסכך הפסול מגוף הכותל ודבר זה הלכה למשה מסיני הלכך בית שנפחת באמצע וסיכך במקום הפחת ונשאר מן התקר' סביב בין סכך כשר לכותלים פחות מד' אמות כשר' ומיהו אין ישנים תחתיו כל זמן שיש בו ד"ט בד"א בסוכה גדולה שיש בה יותר על הסכך פסול ז' טפחים על ז' טפחים אבל בסוכה קטנה שאין בה אלא ז' על ז' בין באמצע בין מן הצד בשלשה טפחים פסולה בפחות משלשה כשרה וישנים תחתיו ומצטרף להשלים הסוכה לכשיעור:

Things That Are Invalid For S'chach, having four Seifim: 1. Invalid s'chach, makes a sukkah invalid in the middle if it is four tefachim. However, less than 4 is valid and one is permitted to sleep under it. From the side, it does not invalidate except if the invalid s'chach measures 4 amot, but less than 4 it is valid, for we say it is a curved wall; for we could say that we see it as if the wall is bent, and we consider this invalid s'chach to be from the body of the wall. This is a law given to Moshe at Sinai. Therefore, for this reason, a house which is reduced in the middle and one covers the middle area with s'chach, and there remains from the ceiling around the valid s'chach less than 4 amot between it and the walls, it is valid. However, we do not sleep underneath it whenever it measures 4 tefachim. With regard to what have these things been said? With regard to a large sukkah that has, in addition to the invalid s'chach, more than 7 x 7 tefachim. However, in a small sukkah which only has 7 x 7, whether in the middle or on the side, when there are three tefachim, it is invalid. When there are less than three tefachim, it is a valid sukkah and we may sleep underneath it and it joins together to complete the measure of the sukkah.

זה שאמרנו בביאור של דופן עקומה, דחשבינן לסכך כאלו הוא מן הדופן, ונעקם ונכפף – כן כתב רש"י (יז א), וכן כתב הרמב"ם בפרק חמישי סוף דין יד, וזה לשונו: רואין כאלו הכותל נעקם, ויחשב זה הסכך הפסול מגוף הכותל – וכשרה. ודבר זה הלכה למשה מסיני. עד כאן לשונו. אבל אם כן יש להבין: כיון דחשבינן לה של הכותל, אם כן הסכך הכשר רחוק הרבה מן הכותל? אך נראה לעניות דעתי דהעניין כן הוא: דכך נאמרה ההלכה – דחשבינן לסכך הפסול כאלו הוא מן הדופן ונתעקם, ואחר כך חשבינן כאלו הדופן נתעקם והולך ומגיע להסכך הכשר. וראיה לדבר זה מהך דאיצטבא, שיתבאר בסימן הבא, כשהסוכה גבוה למעלה מעשרים אמה, ובנה בה איצטבא למעט הגובה. ואמרינן בגמרא (ד א) דאם יש משפת איצטבא ולכותל פחות מארבע אמות – כשרה מטעם דופן עקומה. ושם בעל כרחך כאלו הדופן נתעקמה ובא להאיצטבא, וכמו שכתב הרמב"ם בפרק רביעי דין יד, וזה לשונו: בנה איצטבא באמצעה… פחות מארבע אמות – כשרה, וכאלו המחיצה נוגעת באיצטבא…עד כאן לשונו, הרי להדיא כדברינו. (ומה שרש"י שם דחה פירוש זה – היינו שלא זה בלבד, אבל תרווייהו צריכי. וגם באיצטבא יש לומר כן, עיין שם. ודייק ותמצא קל.) יש אומרים דלא אמרינן דופן עקומה אלא במחיצות המגיעות להסכך. אבל אם אין המחיצות מגיעות לסכך – לא אמרינן דופן עקומה (ר"ן וכסף משנה שם). והטעם נראה דכל היכי דמפסיק אויר, אפילו בגובה – אין מקום להדופן לצרפה, ואיך נאמר שהסכך הפסול הוא מן הדופן ונתעקם? הלא אינו מגיע להדופן שבהצד, מפני האויר המפסיק. אבל הטור כתב דאמרינן דופן עקומה אפילו אין הדופן אלא עשרה טפחים, והגג גבוה ממנו הרבה, שאנו רואין הדופן כאלו עולה עד למעלה, ואז נאמר דופן עקומה. עד כאן לשונו. כלומר: שזה עצמו רואין כאלו הדופן עולה עד למעלה. ואי קשיא: אם כן גם באויר נימא דופן עקומה? דאינו כן, דדווקא באויר דפנות שלמעלה מהכשר סוכה שאין בו צורך – יש לומר כן, ולא באויר שעל הגג, שהוא עיקר מקום הכשר סוכה. ולענין דינא יש להחמיר. (וכן כתב הב"ח, והמגן אברהם סעיף קטן א. והט"ז סעיף קטן א האריך להקשות על המחמירים. ולפי מה שכתבתי אתי שפיר. ודייק ותמצא קל.)

ומ"ש הלכך בית שנפחת מן הצד וכו' משנה בפ"ק (יז.) בית שנפחת וסיכך על גביו אם יש בין הכותל ולסיכוך ד"א פסול' משמע הא פחות מד"א כשירה ומפרש בגמ' בר"פ דטעמא משום דאמרי' דופן עקומה ופירש"י בית שנפחת וסיכך וכו'. גגו נפחת באמצעו רחוק מן הדפנות לכל צד וסיכך על הפחת באמצעו ונמצא תקרת הבית שהיא פסולה מפסקת בין הדפנות לסכך כשר: אם יש מן הסכך ולכותל ד"א פסולה. דארבע אמות לא נאמר למשה בסיני דופן עקומה אבל פחות כשירה הל"מ רואין תקרת הבית כאילו היא הדופן שנעקם למעלה ואין כאן סכך פסול לפסול הסוכה: ומ"ש רבינו דאמרי' דופן עקומ' אפי' אין הדופן אלא י"ט והגג גבוה ממנו הרבה וכו' נראה שלמד כן מדפירש"י הא דתנן (שם) הרחיק את הסיכוך מן הדופן ג"ט פסולה. לאו בגובהה קאמר אלא במשכה: פסולה. דאויר פוסל בג' אפילו מן הצד ומכאן אני אומר ומפרש הא דאמרי' דבסכך פסול מן הצד אמרי' דופן עקומה להכשיר עד ד"א היינו דחשבינן לסכך כאילו הוא מן הדופן ונעקם ונכפף למעלה ובאויר ליכא למימר הכי ואינו מפרש רואין את הדופן כאילו הוא עקום והולך תחת הסכך פסול ומגיע לסכך כשר ומוציא את הפסול מן הסוכה דא"כ גבי אויר נמי נימא הכי ע"כ נראה מדבריו שאע"ג שהסכך גבוה מן הדפנות כמה אמרי' דופן עקומה להכשיר מדקאמר דא"כ גבי אויר נמי נימא הכי כלומר היכא שהסיכוך מרוחק מן הדפנות במשכה כמו במתני' שנמצא אויר מפסיק בין הדופן ולסכך במשך ואם איתא דכל שמפסיק אויר בין הסכך ולדופן בגובה לא אמרי' דופן עקומה לא הוה שייך לומר גבי אויר דריחוק במשך דנימא דופן עקומה דכ"ש הוא אבל הר"ן כתב בריש סוכה גבי בנה בה אצטבא מן הצד פי' דופן עקומה שרואי' כאילו הדופן נעקם וכאילו הסכך כולו שמן הדופן ולאצטבא הוא הדופן אלא שנתעקם שכן דרכן של כותלים להתעקם אבל א"א לפרש רואין כאילו הדופן נתקרב לסכך דא"ה היכי אמרי' לקמן דאויר אפילו מן הצד פוסל בג' נימא רואין הדופן כאילו נתקרב ולא יהא פוסל אלא בד' אמות שיותר קל לדופן להתקרב כשאין שם סכך מפסיק אלא ודאי ה"ט לפי שרואין הסכך כאילו הוא דופן וכשיש שם אויר מפסיק אין לומר כן ולפי שעה זו הדבר ברור שאין אוכלין באותו שיעור שבין דופן לאצטבא כיון שאנו דנין סכך שעניו כאילו הוא דופן ולפי שטה זו ג"כ ע"כ בשהדפנות מגיעות לסכך עסקינן אבל אין דפנות מגיעות לסכך לא אמרי' דופן עקומה עכ"ל ומ"מ זה שכתב שאין אוכלין באותו שיעור שבין דופן לאצטבא דהיינו סכך פסול דאנו אומרים דופן עקומה היינו כשיש בסכך פסול ד"ט אבל אם הוא פחות מד"ט ישינים ואוכלין תחתיו כמ"ש רבי' וכתב הר"ן בספ"ק שזהו לדעת הרז"ה אבל הראב"ד סובר שאין ישינים תחתיו אא"כ הוא פחות מג': ודע שזה שהסכימו רש"י והר"ן לפרש דופן ועקומה שרואין כאילו הדופן נעק' וכאילו הסכך כולו שמן הדופן לאצטב' הוא הדופן אלא שנתעקם כך הם דברי הרמב"ם בפ"ה:

ז) שם. דאמרינן דופן עקומה וכו' ואפי' אין הדופן אלא י"ט והגג גבוה ממנו הרבה אנו רואין הדופן כאלו עולה עד למעלה ואז נאמר דופן עקומה. עור. ט"ז סק"א. א"ר או' ב' אבל הר"ן כתב בשהדפנות מגיעות עד הסכך עסקינן אבל אין הדפנות מגיעות לסכך לא אמרינן דופן עקומה יעו"ש והב"ד ב"י. וכ"כ הב"ח דלענין הלכה יש להחמיר כדעת הר"ן דלא אמרינן דופן עקימה באויר כל עיקר לא באויר דמשך ולא באויר דגובה כיון שיצא מתורת לבוד עכ"ל. וכ"ה דעת מ"א סק"א. וכ"כ הריטב"א בחי' לסוכה לדף ד' ד"ה היתה גבוה ך' אמה ובנה בה אצטבא וכו' כדברי הר"ן ז"ל. וכתב המאמ"ר או' ב' דמר"ן ז"ל לא הזכיר כלום מזה בש"ע ונראה שדעתו להחמיר דמסתמיות דבריו מוכח טפי לאיסור מלהיתר עכ"ד: ח) כשעושים סוכה בתוך הבית ולמעלה הגג המכוסה בשנדלין הנקרא בלע"ז טיג"ש צריך ליטול עד מקום שיהיה פחות מג' נגד הדפנות כיון דאין הדפנות מגיעות לסכך וכן העושה סוכתו בחוץ ומצטרף כותלים הבנויים תחת הגג של שנדלין הנקרא טיג"ש ואין הכותלים מגיעים להגג אפי' פחות מג' והגג בולט הוא ד"ט אליבא דהר"ן אין לסוכה זו מחיצות וצריך ליזהר בזה כי מציי הוא פמ"א ח"א סי' ס"א. י"א בהגב"י. מ"ב בב"ה:

היו דפנותיה גבוהים שבעה ומשהו והעמידם בפחות משלשה סמוך לארץ כשרה אפי' הגג גבוה הרבה ובלבד שיהא מכוון כנגדן ואפי' אינן מכוון ממש רק שהוא בתוך שלשה כנגדו כשרה ואם אינה גבוה אלא י' טפחים אפילו אין בדופן אלא ארבע ושני משהויין כשרה שמעמידה באמצע ואמרינן לבוד למעלה ולמטה וחשוב כסתום היו הדפנות גבוהות מן הארץ שלשה טפחים פסולה:

If its walls are taller than seven tefachs and a bit and they are erected less than three tefachs from the ground, it is valid even if the roof is much higher, as long as they are directly under it. Even if they are not precisely under it, as long as they are within three [tefachim] it is kosher. If [the roof] is only ten tefachim high, even if the wall is only four and two bits tall, it is kosher when it is placed in the middle. We [legally consider it to] extend above and below, and it is considered closed. If the walls are more than three tefachim above the ground, it is invalid.

ובפרי מגדים כתב דאם יש פחות מד"א לדופן סכך גזול דבכ"מ אמרינן דופן עקומה בסכך פסול אך כאן תלוי לקצת שיטות הראשונים שדופן עקומה היינו דרואין אנו שהדופן נעקם ובא לכאן תחת הסכך כשר כאן אבל להשיטות הסוברים דרואין אנו הסכך כאילו הוא דופן וכ"ה שיטת רש"י ער"נ בסוכה דהביא שיטות אלו ובב"י סי' תרל"ב אם כן לדעה זו הסכך עצמו נעשה דופן אם כן פסול כאן דדופן גזול ג"כ פסול ודבריו נכונים. ולשיטה זו שרואין הסכך כאילו הוא דופן הסכימו הרבה ראשונים אם כן כאן פסול ועט"ז שם וזה נכון.

אם דפנות הסוכה גבוהים עשרה טפחים, אפילו אם אין הדפנות מגיעים לסכך, מפני שגג הסוכה גבוה הרבה, והדפנות רחוקים מן הגג כמה אמות, כשרה, דאמרינן גוד אסיק מחיצתא, והוי כאילו המחיצות מגיעות לסכך. ובלבד שיהא הסכך מכוון כנגד הדפנות, ואם אינו מכוון ממש, אלא שהוא בתוך ג' טפחים כנגד הדפנות, כשרה. ואם היו הדפנות גבוהים ורחוקים מן הארץ שלשה טפחים, אפילו אם היו הדפנות עצמם גבוהים יותר מעשרה טפחים, פסולה. [משנה (סוכה טז.), הרמב"ם (פ"ד מהל' סוכה ה"ד), וטור וש"ע תרל ס"ט] .

ואם אמנם נראים דברי הטו"ז להלכה בכל זאת אין בידינו להכריע בה, וראוי לחוש לדברי הר"ן שלא להכשיר סוכה בדופן עקומה שהדפנות גבוהות מן הסכך. אולם בשאלה דנדון דידן יש להכשיר לכל הדעות, שאף לדעת הר"ן שאין מכשירין בדופן עקומה שהיא רחוקה מן הסכך, ולפיכך האיצטבא הבולטת מן הגג, הואיל והיא גבוהה שני מטרים מההסכך, אינה נדונית כדופן עקומה, מכל מקום הסכך שתחת האיצטבא אעפ"י שהוא סכך פסול משום האיצטבא הבולטת שעליו הרי הוא מתחבר אל הדופן ונעשה דופן עקומה ונכשרת הסוכה על ידה. אלא שאם הוא ברוחב ד' טפחים אין ישנים תחתיו (שו"ע או"ח סי' תרלב סעיף א). ולכן מוטב לעשות דופן כהלכתה מחוץ לאיצטבא או תחת האיצטבא בפחות משלשה טפחים כדי שתהיה כשרה לאכול ולישון בה גם בשלשה טפחים שמתחת לאיצטבא. והנלענ"ד כתבתי.