Priestly Marriage Laws and Converts

מַתְנִי׳ כֹּהֵן הֶדְיוֹט לֹא יִשָּׂא אַיְלוֹנִית, אֶלָּא אִם כֵּן יֵשׁ לוֹ אִשָּׁה וּבָנִים. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אִשָּׁה וּבָנִים לֹא יִשָּׂא אַיְלוֹנִית, שֶׁהִיא זוֹנָה הָאֲמוּרָה בַּתּוֹרָה. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵין זוֹנָה אֶלָּא גִּיּוֹרֶת וּמְשׁוּחְרֶרֶת וְשֶׁנִּבְעֲלָה בְּעִילַת זְנוּת.

MISHNA: A common priest may not marry a sexually underdeveloped woman [aylonit], who is incapable of bearing children, unless he already has a wife and children. Rabbi Yehuda says: Even if he has a wife and children, he may not marry a sexually underdeveloped woman, as she is the zona about whom it is stated in the Torah that a priest may not marry her. Intercourse with her is considered a licentious act because she is incapable of bearing children. And the Rabbis say: The only women in the category of zona, who are therefore forbidden to a priest, are a female convert, a freed maidservant, and any woman who engaged in licentious sexual intercourse with a man she is prohibited from marrying.

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: בַּת גֵּר זָכָר כְּבַת חָלָל. תַּנְיָא, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: בַּת גֵּר זָכָר כְּבַת חָלָל זָכָר. וְהַדִּין נוֹתֵן: מָה חָלָל, שֶׁבָּא מִטִּפָּה כְּשֵׁרָה – בִּתּוֹ פְּסוּלָה, גֵּר, שֶׁבָּא מִטִּפָּה פְּסוּלָה – אֵינוֹ דִּין שֶׁבִּתּוֹ פְּסוּלָה? וְכוּלָּן מִקְרָא אֶחָד דָּרְשׁוּ: ״אַלְמָנָה וּגְרוּשָׁה לֹא יִקְחוּ לָהֶם לְנָשִׁים כִּי אִם בְּתוּלֹת מִזֶּרַע בֵּית יִשְׂרָאֵל״, רַבִּי יְהוּדָה סָבַר: עַד דְּאִית כׇּל זֶרַע מִיִּשְׂרָאֵל. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב סָבַר: ״מִזֶּרַע״, וַאֲפִילּוּ מִקְצָת זֶרַע.

§ The mishna teaches that Rabbi Yehuda says: The daughter of a male convert is like the daughter of a male ḥalal, and is prohibited from marrying into the priesthood. It is taught in a baraita that Rabbi Yehuda says: The daughter of a male convert is like the daughter of a male ḥalal, and is prohibited from marrying into the priesthood. And logic dictates that this is so: Just as in the case of a ḥalal, who comes from a fit drop of semen, as both his parents are Jewish, his daughter is nevertheless unfit to marry into the priesthood, in the case of a convert, who comes from an unfit drop, as he was born a gentile, is it not logical that his daughter should be unfit to marry into the priesthood? The Gemara comments: And all of the tanna’im who have a dispute with regard to the fitness of the daughter of a convert for marrying into the priesthood expounded a single verse. It states with regard to priests: “Neither shall they take as their wives a widow, nor her that divorced; but they shall take virgins of the seed of the house of Israel” (Ezekiel 44:22). Rabbi Yehuda holds: A priest may marry a woman only if the entire seed is from those born to the Jewish people, but not if one of the parents is a convert. Rabbi Eliezer ben Ya’akov holds: “Of the seed of the house of Israel” indicates that not all of the seed must come from the house of Israel, and even if part of the seed is from the house of Israel, that is sufficient to allow her to marry a priest.

אָמַר עוּלָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: בַּת גֵּר עַמּוֹנִי כְּשֵׁרָה לַכְּהוּנָּה. אֲמַר לֵיהּ רָבָא בַּר עוּלָּא לְעוּלָּא: כְּמַאן? אִי כְּרַבִּי יְהוּדָה, הָא אָמַר: בַּת גֵּר זָכָר — כְּבַת חָלָל זָכָר! וְאִי כְּרַבִּי יוֹסֵי, פְּשִׁיטָא, הָא אָמַר: אַף גֵּר שֶׁנָּשָׂא גִּיּוֹרֶת — בִּתּוֹ כְּשֵׁרָה לִכְהוּנָּה. וְכִי תֵּימָא, בְּהָנָךְ דִּרְאוּיִן לָבֹא בַּקָּהָל, אֲבָל הַאי דְּאֵין רָאוּי לָבֹא בַּקָּהָל — לָא, מְנָא לֵיהּ? דְּיָלֵיף מִכֹּהֵן גָּדוֹל בְּאַלְמָנָה. מָה לְכֹהֵן גָּדוֹל בְּאַלְמָנָה — שֶׁכֵּן בִּיאָתוֹ בַּעֲבֵירָה.

Ulla said that Rabbi Yoḥanan said: The daughter of an Ammonite convert is fit not only to marry an ordinary Israelite, but even to marry into the priesthood. Rava bar Ulla said to Ulla: In accordance with whose opinion did you state this halakha? If it is in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda, didn’t he say that the daughter of a male convert is like the daughter of a male ḥalal, one rendered unfit for the priesthood, which means that the daughter of any convert should be disqualified from the priesthood? And if you spoke in accordance with the opinion of Rabbi Yosei, it is obvious that this is the case, as he said that even if a male convert marries a female convert, his daughter is fit to marry into the priesthood. And if you would say that Rabbi Yosei spoke only of those converts who are fit to enter into the congregation, but with regard to this one, an Ammonite convert, who is not fit to enter into the congregation, his daughter is not fit to marry a priest, there is a difficulty: From where does he derive this distinction? The Gemara answers: He derives this from the case of a High Priest who married a widow, a woman whom he is prohibited from marrying. Just as his daughter is disqualified from marrying into the priesthood, so too is the daughter of an Ammonite convert disqualified from marrying into the priesthood. However, an objection may be raised: What comparison can be made to a High Priest who married a widow, which is a stringent prohibition, as his intercourse involves a transgression? Can one say the same with regard to the daughter of an Ammonite convert, who could be born from a permitted relationship, e.g., from a male Ammonite convert who married a female Ammonite convert?

תַּנְיָא, רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: גִּיּוֹרֶת פְּחוּתָה מִבַּת שָׁלֹשׁ שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד — כְּשֵׁירָה לַכְּהוּנָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְכֹל הַטַּף בַּנָּשִׁים אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ מִשְׁכַּב זָכָר הַחֲיוּ לָכֶם״, וַהֲרֵי פִּנְחָס עִמָּהֶם.

§ The Gemara cites another ruling of Rabbi Shimon ben Yoḥai, also related to the discussion of defining who is considered a virgin. It is taught in a baraita that Rabbi Shimon ben Yoḥai says: A female convert who converted when she was less than three years and one day old is permitted to marry into the priesthood, as it is stated: “But all the women children that have not known man by lying with him, keep alive for yourselves” (Numbers 31:18). This verse indicates that these women were fit for all of the warriors, and since Pinehas the priest was with them (see Numbers 31:6), it is clear that young converts are permitted to priests.

אֶלָּא אָמַר רָבָא: בְּבֶן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד דְּהָנָךְ פְּסוּלִים קָתָנֵי, דְּפָסְלִי בְּבִיאָתָן. וְכִדְתַנְיָא: בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד, גֵּר, עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי, מִצְרִי וַאֲדוֹמִי, כּוּתִי, נָתִין, חָלָל וּמַמְזֵר שֶׁבָּאוּ עַל כֹּהֶנֶת לְוִיָּה וְיִשְׂרְאֵלִית — פְּסָלוּהָ. גּוּפָא: בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד, גֵּר, עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי, מִצְרִי וַאֲדוֹמִי, כּוּתִי, נָתִין, חָלָל וּמַמְזֵר שֶׁבָּאוּ עַל כֹּהֶנֶת לְוִיָּה וְיִשְׂרְאֵלִית — פְּסָלוּהָ. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: כֹּל שֶׁזַּרְעוֹ פָּסוּל — פּוֹסֵל, כֹּל שֶׁאֵין זַרְעוֹ פָּסוּל — אֵינוֹ פּוֹסֵל. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: כֹּל שֶׁאַתָּה נוֹשֵׂא בִּתּוֹ — אַתָּה נוֹשֵׂא אַלְמְנָתוֹ, וְכֹל שֶׁאֵין אַתָּה נוֹשֵׂא בִּתּוֹ — אִי אַתָּה נוֹשֵׂא אַלְמְנָתוֹ.

Rather, Rava said that the mishna is teaching this halakha with regard to a nine-year-and-one-day-old boy who is one of those unfit males listed in a baraita, who disqualify a woman from marrying a priest by their intercourse, as they are unfit to enter the assembly of Israel through marriage, as it is taught in a baraita: A nine-year-and-one-day-old boy who is an Ammonite or a Moabite convert; or who is an Egyptian or an Edomite convert; or who is either a Samaritan [kuti], a Gibeonite, a ḥalal, or a mamzer, when he engaged in intercourse with a priestess, i.e., the daughter of a priest, a Levite, or an Israelite, he thereby disqualified her from marrying a priest, and, in the case of the daughter of a priest, from partaking of teruma. § The Gemara addresses the matter itself and cites the complete baraita. A nine-year-and-one-day-old boy who is an Ammonite or a Moabite convert; or who is an Egyptian or an Edomite convert; or who is either a Samaritan, a Gibeonite, a ḥalal, or a mamzer, when he engaged in intercourse with a priestess, or a Levite, or an Israelite, he thereby disqualified her from marrying into the priesthood. Rabbi Yosei says: Of the individuals mentioned above, anyone whose offspring is unfit to enter the assembly of Israel, disqualifies a woman with whom he engaged in intercourse from marrying into the priesthood. However, anyone whose offspring is not unfit does not disqualify a woman through intercourse. Rabban Shimon ben Gamliel says: Anyone whose daughter you may marry, you may marry his widow, even if you are a priest. Anyone whose daughter may marry a Jew of unflawed lineage does not disqualify a woman with whom he engaged in intercourse from marrying into the priesthood. And anyone whose daughter you may not marry, you may not marry his widow if you are a priest.

מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אַלְמְנוּת וְגֵירוּשִׁין בָּהּ, יָצְאוּ גּוֹי וְעֶבֶד שֶׁאֵין לוֹ אַלְמְנוּת וְגֵירוּשִׁין. וְרַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: כֹּל שֶׁזַּרְעוֹ פָּסוּל — פּוֹסֵל, וְכֹל שֶׁאֵין זַרְעוֹ פָּסוּל — אֵינוֹ פּוֹסֵל. מַאי אִיכָּא בֵּין תַּנָּא קַמָּא לְרַבִּי יוֹסֵי?

This verse is referring to a man who has potential widowhood and divorce with her, excluding a gentile and a slave, who do not have widowhood and divorce with her, as they cannot marry Jews at all. Therefore, they disqualify a woman from marrying into the priesthood through sexual intercourse, even if she does not have a child with them. § It was taught in the baraita under discussion (68a) that Rabbi Yosei says: Of the men unfit to enter the assembly of Israel, anyone whose offspring are also unfit disqualifies a woman with whom he engaged in intercourse from the priesthood. However, anyone whose offspring are not unfit does not disqualify her. The Gemara asks: What difference is there between the first tanna of the baraita and Rabbi Yosei?

מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמַדְנוּ שֶׁהַ (ויקרא כא ז יד) "זּוֹנָה" הָאֲמוּרָה בַּתּוֹרָה הִיא כָּל שֶׁאֵינָהּ בַּת יִשְׂרָאֵל. אוֹ בַּת יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּבְעֲלָה לְאָדָם שֶׁהִיא אֲסוּרָה לְהִנָּשֵׂא לוֹ אִסּוּר הַשָּׁוֶה לַכּל. אוֹ שֶׁנִּבְעֲלָה לְחָלָל אַף עַל פִּי שֶׁהִיא מֻתֶּרֶת לְהִנָּשֵׂא לוֹ. לְפִיכָךְ הַנִּרְבַּעַת לִבְהֵמָה אַף עַל פִּי שֶׁהִיא בִּסְקִילָה לֹא נַעֲשֵׂית זוֹנָה וְלֹא נִפְסְלָה לִכְהֻנָּה שֶׁהֲרֵי לֹא נִבְעֲלָה לְאָדָם. וְהַבָּא עַל הַנִּדָּה אַף עַל פִּי שֶׁהִיא בְּכָרֵת לֹא נַעֲשֵׂית זוֹנָה וְלֹא נִפְסְלָה לִכְהֻנָּה שֶׁהֲרֵי אֵינָהּ אֲסוּרָה לְהִנָּשֵׂא לוֹ: וְכֵן הַגִּיֹּרֶת וְהַמְשֻׁחְרֶרֶת אֲפִלּוּ נִתְגַּיְּרָה וְנִשְׁתַּחְרְרָה פְּחוּתָה מִבַּת שָׁלֹשׁ שָׁנִים הוֹאִיל וְאֵינָהּ בַּת יִשְׂרָאֵל הֲרֵי זוֹ זוֹנָה וַאֲסוּרָה לְכֹהֵן. מִכָּאן אָמְרוּ עַכּוּ"ם אוֹ נָתִין אוֹ מַמְזֵר אוֹ גֵּר עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי אוֹ מִצְרִי וֶאֱדוֹמִי רִאשׁוֹן וְשֵׁנִי אוֹ פְּצוּעַ דַּכָּא וּכְרוּת שָׁפְכָה אוֹ חָלָל שֶׁבָּאוּ עַל הַיְּהוּדִית עָשׂוּ אוֹתָהּ זוֹנָה וְנִפְסְלָה לִכְהֻנָּה וְאִם הָיְתָה כֹּהֶנֶת פְּסָלוּהָ מִן הַתְּרוּמָה. וְכֵן יְבָמָה שֶׁבָּא עָלֶיהָ זָר עֲשָׂאָהּ זוֹנָה. וְהָאַיְלוֹנִית מֻתֶּרֶת לְכֹהֵן וְאֵינָהּ זוֹנָה:

Based on the Oral Tradition, we learned that the term zonah used by the Torah refers to one who is not a nativeborn Jewess, a Jewish woman who engaged in relations with a man she was forbidden to marry, violating a prohibition that is universally applicable, or a woman who engaged in relations with a challal even though she is permitted to marry him. Accordingly, a woman who engages in relations with an animal, even though she is liable for execution by stoning is not deemed as a zonah, nor is she disqualified from marrying into the priesthood, for she did not engage in relations with a man. [Similarly, when] a man engages in relations with a woman in the niddah state even though she is liable for kerait, she is not deemed as a zonah, nor is she disqualified from marrying into the priesthood, for she is not forbidden to marry him. Similarly, a female convert or a freed [maid-servant] - even if she was converted or freed when she was less than three years old - since she is not a native-born Jewess, she is deemed a zonah and is forbidden to [marry] a priest. On this basis, [our Sages said: A woman who has relations with] a gentile, a netin, a mamzer, an Ammonite or Moabite convert, a first- or second-generation Egyptian or Edomite convert, a man with maimed testicles or a severed member, or a challal who has relations with a [nativeborn] Jewess causes her to be considered as a zonah and to be forbidden to [marry into] the priesthood. If she was a priest's daughter, she is disqualified from [partaking of] terumah. Similarly, a yevamah who engaged relations with a man other than her yevam becomes a zonah. An aylonit is permitted to [marry] a priest. She is not a zonah.

קְדֹשִׁים יִהְיוּ לֵאלֹהֵיהֶם הַקְּדֻשָּׁה הִיא הַפְּרִישׁוּת, כַּאֲשֶׁר פֵּרַשְׁתִּי בְּסֵדֶר שֶׁל מַעְלָה (רמב"ן על ויקרא י"ט:ב'), יֹאמַר שֶׁאֲפִלּוּ בַּמֻּתָּר לְיִשְׂרָאֵל יִהְיוּ הַכֹּהֲנִים פְּרוּשִׁים, יִבָּדְלוּ מִטֻּמְאַת הַמֵּתִים וְנִשּׂוּאֵי הַנָּשִׁים שֶׁאֵינָן הֲגוּנוֹת לָהֶם בְּטַהֲרָה וּבִנְקִיּוּת:

THEY SHALL BE HOLY UNTO THEIR G-D. Holiness signifies separateness, as I have explained in the section above. Scripture is thus stating that even in those things which are permissible to Israelites, the priests should exercise self-control, avoiding the impurity of the dead, and marrying of women who are unfit for them in purity and cleanliness.

כֹּהֵן זָכָר שֶׁהוּא אָסוּר לִשָּׂא זוֹנָה וַחֲלָלָה אָסוּר בְּגִיֹּרֶת וּמְשֻׁחְרֶרֶת שֶׁהִיא כְּזוֹנָה כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. אֲבָל הַכֹּהֶנֶת מֻתֶּרֶת לְהִנָּשֵׂא לְחָלָל וּלְגֵר וְלִמְשֻׁחְרָר שֶׁלֹּא הֻזְהֲרוּ כְּשֵׁרוֹת לְהִנָּשֵׂא לִפְסוּלִין שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כא א) "בְּנֵי אַהֲרֹן" וְלֹא בְּנוֹת אַהֲרֹן. נִמְצָא הַגֵּר מֻתָּר לִשָּׂא מַמְזֶרֶת וְלִשָּׂא כֹּהֶנֶת:

A male priest who is forbidden to marry a zonah and a challalah is forbidden to marry a female convert and freed maid-servant for they are equivalent to zonot as we explained. A woman of the priestly family, however, is permitted to marry a challal, a convert, or a freed servant. For women of acceptable lineage were not forbidden against marrying men of unacceptable lineage. [This is derived from the phrase "the descendants" [- literally, the sons -] of Aaron," i.e., sons and not daughters. Thus a convert is permitted to marry a female mamzer and also, the daughter of a priest.

מִדִּינֵי הַמִּצְוָה. מָה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יבמות סא א) שֶׁהַזּוֹנָה הָאֲמוּרָה כָּאן הִיא, כָּל שֶׁאֵינָהּ בַּת יִשְׂרָאֵל, דִּכְלָן בִּכְלַל זוֹנוֹת הֵן, וְעוֹד שֶׁכֵּיוָן שֶׁאֵין קִדּוּשִׁין תּוֹפְסִין בָּהֶן זִמָּה הִיא. וְכֵן תִּקָּרֵא זוֹנָה כָּל בַּת יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּבְעֲלָה לְאָדָם שֶׁהִיא אֲסוּרָה לִנָּשֵׂא לוֹ אִסּוּר הַשָּׁוֶה בְּכֹל, לְאַפּוֹקֵי אַלְמָנָה שֶׁנִּבְעֲלָה לְכֹהֵן גָּדוֹל אוֹ גְּרוּשָׁה לְכֹהֵן הֶדְיוֹט, שֶׁאֵין אִסּוּר זֶה שָׁוֶה בְּכָל אָדָם וְאֵינָהּ נַעֲשֵׂית זוֹנָה בְּכָךְ. וְכֵן נָמֵי תִּקָּרֵא זוֹנָה, כָּל שֶׁנִּבְעֲלָה לְכֹהֵן חָלָל וְאַף עַל פִּי שֶׁהִיא מֻתֶּרֶת לְהִנָּשֵׂא לוֹ, שֶׁאֵין הֱיוֹתָהּ זוֹנָה תָּלוּי בִּבְעִילָה שֶׁל אִסּוּר, אֶלָּא בִּפְגִימָה. וּמִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמַדְנוּ, שֶׁאֵינָהּ פְּגוּמָה אֶלָּא מֵאָדָם הָאָסוּר לָהּ שֶׁתִּנָּשֵׂא לוֹ אוֹ מִכֹּהֵן חָלָל. וְלָמַדְנוּ מֵעַתָּה, שֶׁהַנִּרְבַּעַת לִבְהֵמָה, אַף עַל פִּי שֶׁהִיא בִּסְקִילָה לֹא נַעֲשֵׂית זוֹנָה, דְּדַוְקָא בְּעִילַת אָדָם הוּא שֶׁעוֹשֶׂה אוֹתָהּ זוֹנָה (שם נט ב). וְכֵן אִם נִבְעֲלָה בְּעוֹדָהּ נִדָּה לְמִי שֶׁרְאוּיָה שֶׁתִּנָּשֵׂא לוֹ אֵינָהּ נַעֲשֵׂית זוֹנָה בְּכָךְ, וְאַף עַל פִּי שֶׁהִיא בְּכָרֵת. וְכֵן הַבָּא עַל הַפְּנוּיָה אֲפִלּוּ הָיְתָה קְדֵשָׁה, כְּלוֹמַר שֶׁהִפְקִירָה עַצְמָהּ לַכֹּל, אֵינָהּ נַעֲשֵׂית זוֹנָה כָּל זְמַן שֶׁלֹּא נִבְעֲלָה לְמִי שֶׁאֲסוּרָה לְהִנָּשֵׂא לוֹ, כְּלוֹמַר, שֶׁהִיא עֶרְוָה עָלָיו, וַאֲפִילּוּ מֵחַיָּבֵי לָאוִין אוֹ אֲפִלּוּ מֵחַיָּבֵי עֲשֵׂה, בִּכְלַל אִסּוּר זֶה. וּלְפִיכָךְ אָמְרוּ, שֶׁגּוֹי אוֹ עֶבֶד אוֹ נָתִין אוֹ מַמְזֵר אוֹ גֵּר עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי אוֹ מִצְרִי וַאֲדוֹמִי רִאשׁוֹן וְשֵׁנִי אוֹ פְּצוּעַ דַּכָּא וּכְרוּת שָׁפְכָה, שֶׁבָּא אֶחָד מֵהֶן עַל יְהוּדִית עֲשָׂאָהּ זוֹנָה וְנִפְסֶלֶת לַכְּהֻנָּה. וְאִם הִיא כֹּהֶנֶת נִפְסֶלֶת מִן הַכְּהֻנָּה. וְכֵן הַנִּבְעֶלֶת לְמִי שֶׁעוֹשֶׂה אוֹתָהּ זוֹנָה בֵּין בְּאֹנֶס בֵּין בְּרָצוֹן בֵּין בִּשְׁגָגָה, בֵּין כְּדַרְכָּהּ בֵּין שֶׁלֹּא כְּדַרְכָּהּ, מִשֶּׁהֶעֱרָה בָּהּ נִפְסְלָה מִשּׁוּם זוֹנָה, וּבִלְבַד שֶׁתִּהְיֶה בַּת שָׁלֹשׁ שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד וָמַעְלָה, וְיִהְיֶה הַבּוֹעֵל בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד וָמַעְלָה. וְכֵן מֵעִנְיַן הַמִּצְוָה מָה שֶׁאָמְרוּ (נדרים צ, ב) בְּאֵשֶׁת כֹּהֵן שֶׁאָמְרָה לְבַעְלָהּ נֶאֱנַסְתִּי, וַאֲפִלּוּ עֵד אֶחָד מֵעִיד לוֹ עָלֶיהָ שֶׁכֵּן הוּא כִּדְבָרֶיהָ שֶׁזָּנְתָה שֶׁאֵינָהּ אֲסוּרָה עָלָיו בְּכָךְ, דְּאָמְרִינַן שֶׁמָּא עֵינֶיהָ נָתְנָה בְּאַחֵר. וּמִכָּל מָקוֹם אֲסוּרָה לְכָל כֹּהֵן אַחֲרֵי מוֹת אִישָׁהּ, דְּשַׁוֵּיתַהּ נַפְשָׁהּ חֲתִיכָה דְּאִסּוּרָא, וְאִם הָיְתָה נֶאֱמֶנֶת לוֹ אוֹ הָעֵד נֶאֱמָן לוֹ הֲרֵי זֶה יוֹצִיאֶנָּה עַל כָּל פָּנִים לָצֵאת יְדֵי סָפֵק. וְהוֹרוּנוּ מוֹרֵינוּ (עי' שו"ת הרשב"א סי' אלף רלח), יִשְׁמְרֵם אֵל, דְּדַוְקָא שֶׁבָּאת לוֹמַר כֵּן בֵּין הִיא אוֹ הָעֵד, מִתּוֹךְ שָׁלוֹם שֶׁבֵּינוֹ לְבֵינָהּ, אֲבָל אָמְרָה כֵּן בֵּין הִיא בֵּין עֵד, מִתּוֹךְ קְטָטָה שֶׁיֵּשׁ בֵּינוֹ לְבֵינָהּ, יֵשׁ לָדוּן בַּדָּבָר שֶׁאֵינוֹ זָקוּק לְהוֹצִיאָהּ עַל כָּל פָּנִים, שֶׁחֲזָקָה הִיא דְּשַׁקּוֹרֵי מְשַׁקְּרָא, וְאֵין רָאוּי לְהַאֲמִינָהּ בְּדִבּוּרָהּ בְּעֵד אֶחָד אֶלָּא בִּשְׁנֵי עֵדִים כְּשֵׁרִים, אֲבָל מִכָּל מָקוֹם אִם דַּעְתּוֹ סוֹמֶכֶת בִּדְבָרֶיהָ אוֹ בְּדִבְרֵי הָעֵד הַרְבֵּה, רָאוּי לוֹ לָחוּשׁ מִלָּבוֹא עָלֶיהָ. וְיֶתֶר רֻבֵּי פְּרָטֵי הַמִּצְוָה, בִּיבָמוֹת וּבְקִדּוּשִׁין [ה' איסורי ביאה פי"ח].

From the laws of the commandment is that which they, may their memory be blessed, said (Yevamot 61a) that the licentious woman spoken about in the Torah is anyone who is not a daughter of Israel — as they are all in the category of licentious women; and also since marriage to them is not effective, it is licentiousness (by definition). And also called a licentious woman is any daughter of Israel that has had intercourse with a man that it is forbidden for her to marry — the prohibition of which is the same under all circumstances. [The latter is] to exclude a widow that has had intercourse with a high priest or a divorcee with a common priest, as this prohibition is not the same with every man; and [so] she is not [defined as] a licentious woman with it. And likewise also called a licentious woman is all who have had intercourse with a profaned priest (challal) — and even though she is permitted to marry him. As her being [defined as] a licentious woman is not dependent on prohibited intercourse, but rather on her becoming defective. And we learned from the heard tradition that she is only defective from a man that is forbidden for him to marry her or from a profaned priest. And from [this], we learned that one who has mated with a beast does not become a licentious woman, even though she is [punishable] with stoning — as it is specifically the intercourse of a man that makes her a licentious woman (Yevamot 59b). And so [too,] if she had intercourse when she was still a menstruant with someone to whom it is fitting for her to be married; she does not become a licentious woman with that, even though it is [punishable] with excision. And likewise [in a case of] one who has intercourse with a single woman — even if she was a prostitute, meaning she made herself available to all — she does not become a licentious woman so long as she has not had intercourse with someone she is forbidden to marry, meaning that she is a sexual prohibition for him. And even prohibitions of [only] a negative commandment or even [those forbidden by] the obligations of a positive commandment are included in this prohibition. And therefore they said that if one of [the following] — a [gentile], a slave, a natin, a mamzer, an Ammonite or Moavite convert, an Egyptian or Edomite [convert] of the first or second [generation], one whose testes are crushed or whose member is cut off — had intercourse with a Jewish woman, he makes her into a licentious woman and she is disqualified to the priesthood. And if she is a priestess, she is disqualified from the priesthood. And so [a woman] who has had intercourse with someone who makes her a licentious woman is disqualified on account of [being] a licentious woman, from when he inserts himself in her — whether through rape, through consent, through inadvertence, and whether in her [conventional] way or not in her way — and [that is] only when she was three years and a day [old] and above, and the [man] was nine years and a day and above. And also from the matter of the commandment is that which they said (Nedarim 90b) about the wife of a priest who says to her husband, “I was raped,” — and even if a witness testifies to him that it was so, like her words, that she was [made] licentious — that she does not become forbidden to him with this. As we say, maybe she put her eyes on someone else [and is seeking a pretext for divorce]. And nonetheless, she is forbidden to any [other] priest after the death of her husband; as she made herself into a “piece of forbidden matter.” And if she was trusted by him or the witness was trusted, behold this one should [divorce] her in any case to remove the doubt. And our teachers, God should keep them, instructed us (see Teshuvot HaRashba 1268) [that the latter is] specifically when she came to say this — whether she or the witness — from amidst peace between him and her. But if she said this — whether she or the witness — from amidst a spat between him and her, we should determine the matter, [such] that he is not obliged to [divorce] her regardless. As there is [then] an assumption that she was lying, and [hence] it is not fitting to believe her in her words with one witness, but rather [only] with two fit witnesses. But nonetheless, if his opinion is very reliant upon her words or the words of the witness, it is fitting to be concerned [and not] have intercourse with her. And the rest of the many details of the commandment are in Yevamot and in Kiddushin. (See Mishneh Torah, Laws of Forbidden Intercourse 18.)

שהזהיר כהן גדול מליקח אלמנה. והוא אמרו אלמנה וגרושה וגו'.

ואין העובדי כוכבים קרוים אדם - תימא דבריש מס' ע"ז (ג. ושם) ופ' ד' מיתות (סנהדרין דף נט. ושם) דרשינן דעכו"ם העוסק בתורה הרי הוא ככהן גדול שנאמר אשר יעשה אותם האדם וגו' כהנים לוים וישראלים לא נאמר אלא האדם ופי' בקונטרס בסנהדרין (ג"ז שם ד"ה האדם) דההוא לית ליה הך דר"ש דהכא ויתכן לפי ספרים דגרסי התם רבי ירמיה אבל לספרים דגרסי התם ר' מאיר קשיא דשמעינן ליה לר"מ בפ' קמא דכריתות (דף ו:) דסך שמן המשחה לעכו"ם פטור ומשמע דטעמא משום דכתיב על בשר אדם ואין עובד כוכבים קרוי אדם ומיהו מצי למימר דטעמא דרבי מאיר דפטור הוי מטעם דכל שהוא בסך הרי הוא בלא ייסך וכל שאין בסך אין בלא ייסך ור"ת מפרש דיש חילוק בין אדם להאדם דעובדי כוכבים בכלל האדם נינהו והא דקאמר כהנים לוים וישראלים לא נאמר ה"ק אדם לא נאמר דהוי משמע כהנים לוים וישראלים אלא האדם וכל הני קראי דמייתי כתיב אדם דלא פריך מקראי דכתיב האדם וה"ר משולם היה אומר דגבי פורענות דוקא קאמר אתם קרוין אדם דלא רצה לכתוב ישראל בהדיא גבי פורענות אבל גבי האדם וחי הוה ליה למכתב בהדיא כהנים לוים וישראלים כמו שרגיל בכל מקום והא דפריך מהני קראי אע"ג דעובדי כוכבים נמי קרויין אדם מ"מ פריך כיון דגבי פורענות ישראל קרוין אדם היכא דלא איירי אלא בעובדי כוכבים דוקא לא הוה ליה למיקרינהו אדם והא דכתיב (תהילים קכ״ד:ב׳) בקום עלינו אדם היינו לפי שהזכיר השם וכן ואתה אדם ולא אל גבי חירם (יחזקאל כ״ח:ב׳) והא דכתיב ואתן אדם תחתיך (ישעיהו מ״ג:ד׳) הא דרשינן בברכות (דף סב:) אל תקרי אדם וכו' והא דכתיב והארץ נתן לבני אדם (תהילים קט״ו:ט״ז) ודרשינן מיניה (גיטין מז.) דיש קנין לעובדי כוכבים היינו בני אדם הראשון:

And the gentiles are not called "man" - This is astonishing, as in Avodah Zarah (3a) and Sanhedrin (59a), we expound that a gentile who engages in Torah is like a Kohen Gadol because the verse states: “You shall therefore keep My statutes and My ordinances, which if a man do, and shall live by them” (Leviticus 18:5). It is not stated: Priests, Levites, and Israelites, but rather the general term "man". Rashi explains in Sanhedrin (ibid) that that drashah is unlike R. Shimon here. We can say so according to the texts there that say R. Yirmeyah. However, according to the texts that say R. Meir, this is difficult; We know that R. Meir holds (Keritsut 6b) that one who anoints a gentile with the official anointing oil [that has been consecrated] is exempt; It connotes that this is because it says "on flesh of man", and gentiles are not called man! We can say that R. Meir exempts because the people commanded not to anoint (i.e. Israelites), one may not anoint them. Those not commanded not to anoint, there is no prohibition to anoint them. Rabbeinu Tam explains that "man" and "the man" are different. Gentiles are included in "the man". But surely, it says "it does not say Priests, Levites and Israelites"! (If "man" excludes gentiles, it should have said "it does not say "man""!) This means that it does not say "man", which would connote Priests, Levites and Israelites, rather, "the man". [Support for this is that] in all the verses we ask from, it says "man". We do not ask from verses that say "the man". Rabbeinu Meshulam used to say: Only regarding punishments, we say "[only] you are called "man"." [G-d] did not want to explicitly write Israel regarding punishments; However, regarding "which if a man do, and shall live by them", [if this excluded gentiles], it should have written explicitly Priests, Levites and Israelites, like it normally writes everywhere. Why do we ask from these verses, even though also gentiles are called "man"? Even so, we ask. Since regarding punishments Israelites are called "man", when the verse discusses only gentiles, it should not have called them "man". But surely it says "when a man rose up against us" (Psalms 124:2)! This is because the verse mentions G-d's Name. The same applies to "yet you are a man, and not G-d" (Ezekiel 28:2) regarding Hiram. But surely it says "I will give men in exchange for you" (Isaiah 43:4)! We expound in Berachot (62b) "do not read this "Adam", [rather, Edom]." But surely it says "and He has given the earth to the children of men" (Psalms 115:16) and we expound from this (Gittin 47a) that gentiles can acquire [land in the land of Israell]! [The verse calls them] children of Adam the first [man].

איזהו היא זונה כל שאינה בת ישראל או בת ישראל שנבעלת לאדם שהיא אסורה לינשא לו איסור השוה לכל או שנבעלה לחלל אף על פי שהיא מותרת לינשא לו לפיכך הנרבעת לבהמה אע"פ שהיא בסקילה לא נעשית זונה ולא נפסלה לכהונה שהרי לא נבעלה לאדם הבא על הנדה אע"פ שהיא בכרת לא נעשית זונה ולא נפסלה לכהונה שהרי אינה אסורה לינשא לו וכן הבא על הפנויה אפי' היתה קדשה שהפקירה עצמה שהיא במלקות לא נעשית זונה ולא נפסלה מהכהונה שהרי אינה אסורה לינשא לו אבל הנבעלת לאחד מאיסורי לאוין השוין בכל ואינה מיוחדת בכהנים או מאיסורי עשה וא"צ לומר למי שהיא אסורה לו משום ערוה או לכותי ועבד הואיל והיא אסורה לינשא לו הרי זו זונה וכן הגיורת והמשוחררת אפילו נתגיירה ונשתחררה פחות מבת ג' שנים הואיל ואינה בת ישראל הרי זו זונה ואסורה לכהן וכן יבמה שבא עליה זר עשאה זונה וי"א שהבא על חייבי עשה או על חייבי לאוין אפי' חייבי לאוין דשאר לא עשאה זונה חוץ מהבא על היבמה:

Who is deemed a "zonah" [who is forbidden to a kohen]? Whoever is not a Jewess, or who is a Jewess that had sexual relations with a man to whom she is forbidden to marry in a generally applicable prohibition, or who had sexual relations with a "cholol" (the child of a kohen and a woman who was forbidden to the kohen), even though she is permitted to be married to this man. Accordingly, a woman who committed bestiality, even though she [is punished] with stoning, she does not become a zonah and she does not become invalid to a kohen, because she did not have sexual relations with a human. And a man that has relations with a menstruating woman, even though she is punished with kareth, she does not become a zonah and she does not become invalid to a kohen, because she is not forbidden to him. And similarly a man that has relations with a single woman, even though she is a lewd woman that made herself freely available, which is punishable with lashes, she does not become a zonah and she does not become invalid to a kohen, because she is not forbidden to him. However, a woman who had sexual relations with someone who is forbidden by a Biblical negative commandment, which are generally prohibited and are not uniquely [forbidden] to kohanim, or with someone who is forbidden by a Biblical affirmative commandment—and it need not even be said with someone who is forbidden by virtue of a forbidden incestual relationship—or with a non-Jew or slave, since she is forbidden to this person to marry, she is deemed a zonah. And so with a convert and a freed slave, even if she converted or was freed while she was less than three years old, since she was not a Jewess, she is deemed a zonah and is forbidden to a kohen. And so a woman who is subject to yibum (levirate marriage) with whom an unrelated person had relations, she becomes a zona. Some opinions say that one who has relations with one who is forbidden by a Biblical affirmative commandment or by a Biblical negative commandment—even the other negative commandments—she does not become a zonah except for instance in which one has relations with a woman subject to yibum.

איזהו זונה האמורה בתורה שכהן הבא עליה לוקה משום זונה? לדעת הרמב"ם פי"ח מא"ב כל שאינה בת ישראל ואפילו נתגיירה או נשתחררה פחותה מבת ג' שגים ויום אחד, וכן בת ישראל שנבעלה לאדם שהיא אסורה להנשא לו איסור השוה בכל, לאפוקי אם אסורה לו מפני איסור כהונה כמו אלמנה לכה"ג וגרושה לכהן הדיוט – אינה נעשית זונה, דמאיסורי כהונה נעשית חללה ולא זונה, אבל באיסור השוה בכל כמו חייבי כריתות, ואפילו חייבי לאוין כמו הנבעלת לממזר ולנתין ולגר עמוני ומואבי, או אפילו חייבי עשה כמו גר מצרי ואדומי – כשנבעלה לו נעשית זונה. וכן הנבעלת לפצוע דכא וכרות שפכה – נעשית זונה ואסורה לכהונה, וכהן הבא עליה לוקה משום זונה, ואם היתה כהנת נפסלה מן התרומה. ונתן הרמב"ם כלל בזה: הנבעלת לאדם שהיא אסורה להנשא לו איסור השוה בכל, לאפוקי איסורי כהונה מפני שאינו שוה בכל כמ"ש, ולאפוקי הנרבעת לבהמה אע"פ שהיא בסקילה – לא נעשית זונה שהרי לא נבעלה לאדם, וכן הבא על הנדה אף שהיא בכרת – לא נעשית זונה שהרי אינה אסורה להנשא לו, וכן הבא על הקדשה אף שלשיטתו חייבים מלקות, מ"מ כיון שאינה אסורה להנשא לו – לא נעשית זונה. ובכל אלו שלא נעשית זונה – לא נפסלה לכהונה, דזה בזה תלי לשיטתו דהנפסלת לכהונה היא זונה או חללה, ורק מאיסורי כהונה נעשית חללה, ומשארי איסורים נעשית זונה. ורק מוצאת מכלל הזה הנבעלת לחלל – אע"פ שמותרת להנשא לו – מ"מ נעשית זונה משום דכתיב "ולא יחלל זרעו בעמיו", ודרשינן – מה הוא פוסל אלמנה בביאתו, אף זרעו נמי שהם חללים פוסלים כל אשה בביאתם מתרומה וכהונה [שם ס"ט.], וכיון שפוסלה מכהונה ממילא היא זונה כמ"ש. ולשיטת הרמב"ם הסכימו כמה מרבותינו: רש"י [שם ס"א ד"ה ושנבעלה], ונמק"י, והרע"ב [שם], והרשב"א [שם ס"ח בד"ה מנה"מ, דתלי איסור כהונה בזונה ע"ש].

כל שאינה בת ישראל. היינו סיפ' דכ' וכן הגיורת והמשוחררת ולא ידעתי לאיזה טעם כפל דבריו וכן הוא בהרמב"ם (פי"ח מהא"ב):

הגיע לי מכתב בענין השאלת אם מותר לכהן לישא גיורת שנולדה מנישואי תערובות של ישראל ונכרית ונתגיירה בת עשר שנים. הנה כשנשאלתי על זה השבתי לאיסור

הנה ברמב"ם פט"ז מאיסורי ביאה ה"א, ואפילו כהן שהוא פצוע דכא מותר לישא גיורת ומשוחררת לפי שאינו בקדושתו

שאלה: בחורה חוזרת בתשובה נפגשה עם כהן למטרת נישואין ואז נזכרה שהייתה עם בחור שאמו גוירה בגיור קונסרבטיבי והם שומרים קצת מסורת. שומרים כשרות, עושים קידוש ומדליקים נרות שבת, האם היא מותרת לכהן? תשובה: מותר.