The Gra's interpretations of Proverbs address moral and spiritual guidance, including teachings on inheritance and charity, ethical conduct, the consequences of transgression, self-examination and divine protection, resistance to worldly temptation, the proper pursuit of wisdom, and the protective power of Torah and mitzvot. His commentary blends philosophical and halachic perspectives to extract practical moral instruction from biblical wisdom.
אל תחכם יותר ואל תלך בגדולות ונפלאות ממך
34 sources · 7 verified
Opens as a working sheet — explore, annotate, and export.
What the sources say
The core commentary to start with is the Gra's running Beur HaGra on Mishlei itself, which moves chapter by chapter interpreting the sefer as a guide to מוסר, wisdom, and practical conduct: the opening chapter frames the book's purpose as instilling character and resistance to the yetzer hara (Beur HaGra on Mishlei 1), chapter 3 ties Torah, mitzvos, and trust in Hashem to blessing and protection (Beur HaGra on Mishlei 3), and later chapters continue through warnings against desire and dishonesty (Beur HaGra on Mishlei 6), humility and perseverance in Torah (Beur HaGra on Mishlei 4), and the contrast between righteous and wicked conduct (Beur HaGra on Mishlei 10, Beur HaGra on Mishlei 12).
The commentary continues through the later chapters of Mishlei with the same method, treating repentance, humility, and self-control (Beur HaGra on Mishlei 16), the need to tailor one's path and study to individual temperament (Beur HaGra on Mishlei 14), restraint in speech and genuine friendship (Beur HaGra on Mishlei 18), self-examination and the interplay of thought, speech, and deed (Beur HaGra on Mishlei 20), and the dangers of suretyship alongside charity and judicial integrity (Beur HaGra on Mishlei 22).
On particular pesukim, the Gra draws out specific lessons: on 'בדרך טובים' he explains that the righteous person does good even to those undeserving of it (Beur HaGra on Mishlei 2), and on 'שכל טוב יתן חן' he explains that a person who combines Torah wisdom with good character traits earns universal esteem (Beur HaGra on Mishlei 13).
A recurring theme across unattributed fragments of his commentary is the proper use of wisdom, strength, and wealth: on 'אל יתהלל חכם בחכמתו' he explains that one may not glory in wisdom, strength, or wealth alone, but only when all of these are directed toward knowing Hashem and acting for the sake of Heaven (Vilna Gaon (Gra), Vilna Gaon (Gra)), and he extends this same idea to the verse about the eishet chayil and the vanity of mere charm and beauty absent yirat Hashem (Vilna Gaon (Gra)).
Beyond these, the Gra is cited for distinguishing 'חכמים' as referring to Torah matters and 'פקחים' to worldly affairs (Vilna Gaon (Gra)), for requiring a judge to be expert both in halachah and in the ways of the world (Vilna Gaon (Gra)), and for teaching that every mitzvah carries hidden reasons beyond the revealed one, illustrated from Shlomo's own miscalculation in marrying many wives (Vilna Gaon (Gra)).
The Even Sheleimah collects further Gra material organized by pasuk, covering themes such as the two faculties of thought and action and the balance of chesed and justice (Even Sheleimah 1:5), the danger of overreaching one's spiritual station through excess even of good things like honey/wisdom (Even Sheleimah 1:3), the yetzer hara's deceptive tactics compared to a merchant (Even Sheleimah 3:5), the severity of illicit desire and its consequence in Gehinnom (Even Sheleimah 3:9), fleeing worldly temptation and worthless company in favor of Torah (Even Sheleimah 4:19), the protective power of Torah and mitzvos against death (Even Sheleimah 7:11), and the merit a righteous person's good deeds bequeath to descendants (Even Sheleimah 10:3).
·
Source 1 · Acharonim
External
Beur HaGra on Mishlei 1
משלי עם ביאור הגר״א, ח״א סי׳ א׳
Beur HaGra on Mishlei 1
The passage explains that Mishlei’s purpose is to impart wisdom, מוסר, understanding, and practical guidance, emphasizing that action and self-discipline are the goal of learning; it interprets the opening verses as urging people to acquire balanced character traits, fear of Hashem, discernment, and resistance to the temptations of the yetzer hara, while warning that those who reject wisdom and rebuke will suffer the consequences of their choices.
On this pageThe passage explains that Mishlei’s purpose is to impart wisdom, מוסר, understanding, and practical guidance, emphasizing that action and self-discipline are the goal of learning; it interprets the opening verses as urging people to acquire balanced character traits, fear of Hashem, discernment, and resistance to the temptations of the yetzer hara, while warning that those who reject wisdom and rebuke will suffer the consequences of their choices.
Page 2
The Vilna Gaon (Rabbeinu Eliyahu of Vilna) Beur HaGra on Mishlei is not freely available in text. This PDF surfaced in our research. Please use the feedback buttons below to help us improve.
The passage interprets Mishlei 3 as teaching that Torah, mitzvos, proper character, trust in Hashem, and acceptance of rebuke bring wisdom, protection from temptation, blessing, long life, and peace.
On this pageThe passage interprets Mishlei 3 as teaching that Torah, mitzvos, proper character, trust in Hashem, and acceptance of rebuke bring wisdom, protection from temptation, blessing, long life, and peace.
Page 12
The Vilna Gaon (Rabbeinu Eliyahu of Vilna) Beur HaGra on Mishlei is not freely available in text. This PDF surfaced in our research. Please use the feedback buttons below to help us improve.
The passage, presented as a commentary by the Gra, interprets Mishlei 6 as warning against desire, falsehood, improper financial surety, laziness, corrupt judgment, and illicit relationships, while urging Torah study, mitzvot, disciplined character, diligence, and adherence to parental instruction.
On this pageThe passage, presented as a commentary by the Gra, interprets Mishlei 6 as warning against desire, falsehood, improper financial surety, laziness, corrupt judgment, and illicit relationships, while urging Torah study, mitzvot, disciplined character, diligence, and adherence to parental instruction.
Page 32
The Vilna Gaon (Rabbeinu Eliyahu of Vilna) Beur HaGra on Mishlei is not freely available in text. This PDF surfaced in our research. Please use the feedback buttons below to help us improve.
The passage, attributed to the Gra, offers an extended esoteric commentary on Mishlei 8–9, interpreting wisdom’s calls, pathways, gates, virtues, Torah study, and the creation narrative through layered spiritual structures and ethical teachings.
On this pageThe passage, attributed to the Gra, offers an extended esoteric commentary on Mishlei 8–9, interpreting wisdom’s calls, pathways, gates, virtues, Torah study, and the creation narrative through layered spiritual structures and ethical teachings.
Page 45
The Vilna Gaon (Rabbeinu Eliyahu of Vilna) Beur HaGra on Mishlei is not freely available in text. This PDF surfaced in our research. Please use the feedback buttons below to help us improve.
The passage comments on Mishlei verses about the contrasting conduct and consequences of the righteous and wicked, emphasizing truthful speech, wisdom, love, reproof, honest dealings, divine blessing, and the lasting stability of the righteous מול the wicked’s corruption and downfall.
On this pageThe passage comments on Mishlei verses about the contrasting conduct and consequences of the righteous and wicked, emphasizing truthful speech, wisdom, love, reproof, honest dealings, divine blessing, and the lasting stability of the righteous מול the wicked’s corruption and downfall.
Page 58
The Vilna Gaon (Rabbeinu Eliyahu of Vilna) Beur HaGra on Mishlei is not freely available in text. This PDF surfaced in our research. Please use the feedback buttons below to help us improve.
The passage explains verses from Mishlei as teaching humility, honoring and transmitting wisdom, continual study of Torah and timely observance of mitzvos, perseverance in מוסר, avoidance of evildoers and illicit desire, and disciplined conduct along the straight path.
On this pageThe passage explains verses from Mishlei as teaching humility, honoring and transmitting wisdom, continual study of Torah and timely observance of mitzvos, perseverance in מוסר, avoidance of evildoers and illicit desire, and disciplined conduct along the straight path.
Page 23
The Vilna Gaon (Rabbeinu Eliyahu of Vilna) Beur HaGra on Mishlei is not freely available in text. This PDF surfaced in our research. Please use the feedback buttons below to help us improve.
The passage, attributed within the text to the Gaon Rabbi Eliyahu, expounds numerous verses in Mishlei, contrasting the enduring merit and conduct of the righteous with the downfall, folly, deceit, and punishment of the wicked, while emphasizing Torah study, humility, truthful speech, self-restraint, charity, and association with the wise.
On this pageThe passage, attributed within the text to the Gaon Rabbi Eliyahu, expounds numerous verses in Mishlei, contrasting the enduring merit and conduct of the righteous with the downfall, folly, deceit, and punishment of the wicked, while emphasizing Torah study, humility, truthful speech, self-restraint, charity, and association with the wise.
Page 73
The Vilna Gaon (Rabbeinu Eliyahu of Vilna) Beur HaGra on Mishlei is not freely available in text. This PDF surfaced in our research. Please use the feedback buttons below to help us improve.
The passage offers the Gra’s interpretations of numerous Mishlei verses, emphasizing repentance through chesed, Torah, and fear of Hashem; humility and self-control; careful speech and conduct; the differing spiritual evaluation of righteous, intermediate, and wicked people; and the value of wisdom, charity, discipline, and guarding oneself from sin.
On this pageThe passage offers the Gra’s interpretations of numerous Mishlei verses, emphasizing repentance through chesed, Torah, and fear of Hashem; humility and self-control; careful speech and conduct; the differing spiritual evaluation of righteous, intermediate, and wicked people; and the value of wisdom, charity, discipline, and guarding oneself from sin.
Page 97
The Vilna Gaon (Rabbeinu Eliyahu of Vilna) Beur HaGra on Mishlei is not freely available in text. This PDF surfaced in our research. Please use the feedback buttons below to help us improve.
The passage presents extended interpretations of Mishlei, explaining that people must follow the path suited to their individual tendencies, cultivate wisdom and Torah through both straightforward study and pilpul, avoid relying solely on their own judgment, and pursue humility, justice, kindness, patience, and fear of Hashem.
On this pageThe passage presents extended interpretations of Mishlei, explaining that people must follow the path suited to their individual tendencies, cultivate wisdom and Torah through both straightforward study and pilpul, avoid relying solely on their own judgment, and pursue humility, justice, kindness, patience, and fear of Hashem.
Page 83
The Vilna Gaon (Rabbeinu Eliyahu of Vilna) Beur HaGra on Mishlei is not freely available in text. This PDF surfaced in our research. Please use the feedback buttons below to help us improve.
The passage interprets verses from Mishlei, emphasizing restraint in speech, humility, Torah study and observance, the consequences of folly and slander, trust in God, charity, proper conduct in disputes, and the value of genuine friendship.
On this pageThe passage interprets verses from Mishlei, emphasizing restraint in speech, humility, Torah study and observance, the consequences of folly and slander, trust in God, charity, proper conduct in disputes, and the value of genuine friendship.
Page 106
The Vilna Gaon (Rabbeinu Eliyahu of Vilna) Beur HaGra on Mishlei is not freely available in text. This PDF surfaced in our research. Please use the feedback buttons below to help us improve.
The passage provides extended commentary on Mishlei, explaining verses about wisdom, justice, self-examination, truthful conduct, restraint from quarrels and gossip, honoring parents, perseverance in Torah, and the ways מחשבה, דיבור, and מעשה reveal and shape a person’s character.
On this pageThe passage provides extended commentary on Mishlei, explaining verses about wisdom, justice, self-examination, truthful conduct, restraint from quarrels and gossip, honoring parents, perseverance in Torah, and the ways מחשבה, דיבור, and מעשה reveal and shape a person’s character.
Page 116
The Vilna Gaon (Rabbeinu Eliyahu of Vilna) Beur HaGra on Mishlei is not freely available in text. This PDF surfaced in our research. Please use the feedback buttons below to help us improve.
The passage interprets Mishlei’s teachings on humility, wealth, prudence, Torah and mitzvos, education according to one’s nature, charity, avoiding quarrelsome people, judicial integrity, and the dangers of suretyship.
On this pageThe passage interprets Mishlei’s teachings on humility, wealth, prudence, Torah and mitzvos, education according to one’s nature, charity, avoiding quarrelsome people, judicial integrity, and the dangers of suretyship.
Page 126
The Vilna Gaon (Rabbeinu Eliyahu of Vilna) Beur HaGra on Mishlei is not freely available in text. This PDF surfaced in our research. Please use the feedback buttons below to help us improve.
The passage interprets Mishlei 24 as urging avoidance of wicked company, perseverance after falling, impartial judgment, responsibility to save those in danger, and diligent study of Torah and refinement of one’s character.
On this pageThe passage interprets Mishlei 24 as urging avoidance of wicked company, perseverance after falling, impartial judgment, responsibility to save those in danger, and diligent study of Torah and refinement of one’s character.
Page 139
The Vilna Gaon (Rabbeinu Eliyahu of Vilna) Beur HaGra on Mishlei is not freely available in text. This PDF surfaced in our research. Please use the feedback buttons below to help us improve.
The passage offers extensive commentary attributed to the Gra on Mishlei 26–27, explaining its metaphors about fools, harmful speech, strife, hidden hatred, self-deception, rebuke, Torah study, friendship, prudence, and the consequences of various character traits.
On this pageThe passage offers extensive commentary attributed to the Gra on Mishlei 26–27, explaining its metaphors about fools, harmful speech, strife, hidden hatred, self-deception, rebuke, Torah study, friendship, prudence, and the consequences of various character traits.
Page 152
The Vilna Gaon (Rabbeinu Eliyahu of Vilna) Beur HaGra on Mishlei is not freely available in text. This PDF surfaced in our research. Please use the feedback buttons below to help us improve.
The passage interprets Mishlei verses on divine kingship, Torah learning, righteousness, leadership, repentance, charity, trust in God, and the contrasting consequences of wickedness and integrity.
On this pageThe passage interprets Mishlei verses on divine kingship, Torah learning, righteousness, leadership, repentance, charity, trust in God, and the contrasting consequences of wickedness and integrity.
Page 161
The Vilna Gaon (Rabbeinu Eliyahu of Vilna) Beur HaGra on Mishlei is not freely available in text. This PDF surfaced in our research. Please use the feedback buttons below to help us improve.
The passage comments extensively on Mishlei, explaining its teachings on humility, faith, Torah study, moderation, proper conduct, and the symbolic meanings of its proverbs.
On this pageThe passage comments extensively on Mishlei, explaining its teachings on humility, faith, Torah study, moderation, proper conduct, and the symbolic meanings of its proverbs.
Page 168
The Vilna Gaon (Rabbeinu Eliyahu of Vilna) Beur HaGra on Mishlei is not freely available in text. This PDF surfaced in our research. Please use the feedback buttons below to help us improve.
The passage interprets Mishlei 31 as teaching restraint from wine for kings and officials, the duty to advocate for the distressed and judge fairly, and an allegorical reading of the eshet chayil as Torah, whose wisdom and mitzvos protect and refine a person.
On this pageThe passage interprets Mishlei 31 as teaching restraint from wine for kings and officials, the duty to advocate for the distressed and judge fairly, and an allegorical reading of the eshet chayil as Torah, whose wisdom and mitzvos protect and refine a person.
Page 175
The Vilna Gaon (Rabbeinu Eliyahu of Vilna) Beur HaGra on Mishlei is not freely available in text. This PDF surfaced in our research. Please use the feedback buttons below to help us improve.
The passage explains “the ways of the good” as benefiting others, while a righteous person gives of his own even to someone who is not deserving.
בדרך טובים - טוב ומטיב עם הבריות, וצדיק נותן משלו אף למי שאינו ראוי.
Page 9
The Vilna Gaon (Rabbeinu Eliyahu of Vilna) Beur HaGra on Mishlei is not freely available in text. This PDF surfaced in our research. Please use the feedback buttons below to help us improve.
The passage explains that one who possesses Torah wisdom and good character traits finds favor, so that everyone praises him.
שכל טוב יתן חן - מי שיש בו שכל, שהיא התורה, וגם הוא טוב, במדות טובות, יתן חן, שהכל מתפארים בו.
Page 81
The Vilna Gaon (Rabbeinu Eliyahu of Vilna) Beur HaGra on Mishlei is not freely available in text. This PDF surfaced in our research. Please use the feedback buttons below to help us improve.
The passage explains that charm, beauty, wisdom, strength, and wealth are empty grounds for praise when detached from fear of God, but become praiseworthy when accompanied by knowledge of God and directed לשם שמים.
...הנה שלמה המלך אמר בסוף משלי שקר החן והבל היופי אשה יראת ה' היא תתהלל, ובאמת מצינו גבי האמהות אשר נשתבחו בחן וביופי... וצריך לומר דהפירוש בפסוק כן הוא, שקר החן והבל היופי, היינו כשהן בלתי יראת ה', והם כנזם זהב באף חזיר, אבל אשה יראת ה' היא תתהלל, רוצה לומר דגם החן והיופי תתהלל. ועל דרך זה יש לפרש גם כן הפסוק אל יתהלל חכם בחכמתו וגבור בגבורתו וגו' כי בזאת יתהלל המתהלל השכל וידוע אותי בפסוק זה רבו הדקדוקים אבל לפי הנאמר יש לומר דהפירוש כך הוא, שאין להתהלל בחכמה ובגבורה ובעשירות בלבד, אלא בזאת יתהלל, רוצה בכל אלה תתהלל כשישכיל ויודע אותי... שהכל יהיה כוונתו לשם שמים.
The passage interprets the verse “Let not the wise man glory in his wisdom…” to mean that wisdom, strength, and wealth are worthy of praise when one uses them with understanding and knowledge of God, directing them all for the sake of Heaven.
ועל דרך זה יש לפרש גם כן הפסוק אל יתהלל חכם בחכמתו וגו' כי בזאת יתהלל המתהלל השכל וידוע אותי. דהפירוש כך הוא, שאין להתהלל בחכמה ובגבורה ובעשירות לבד, אלא בזאת יתהלל, רוצה לומר בכל אלה יתהלל כשישכיל ויודע אותי בהן, דהיינו שידע איך להתנהג בהעשירות ובהגבורה ובחכמה שהכל יהיה כונתו לשם שמים.
The passage explains that wisdom, strength, and wealth are not themselves grounds for praise; a person should take pride in using them wisely and knowing how to conduct them all for the sake of Heaven.
ורחל היתה - מה שאמר שלמה כי אם בזאת יתהלל המתהלל וגו', הפירוש כך, שאין להתהלל בחכמה ובגבורה ועשירות לבד, אלא בזאת יתהלל, בכל אלה יתהלל כשישכיל וידע אותי בהם, שידע איך להתנהג בעשירות גבורה וחכמה, שהכל יהיה לשם שמים.
The passage explains that a dayan must be well versed both in Jewish law and in worldly affairs, reflecting the verse’s description of judges as “wise and discerning.
למדו היטב - על הדיין להיות בקי בדין וגם בהוויות העולם, וזה שאמר בפסוק חכמים ופקחים.
The passage quotes the Gra as teaching that every matter, including the mitzvot, has many reasons, though Chazal revealed only the simple one; it illustrates this with Shlomo, who misunderstood the Torah’s warning against multiplying wives and was ultimately led astray.
ואמר הגר"א ז"ל שעל כל ענין יש הרבה טעמים, רק שחז"ל לא גילו רק הטעם הפשוט, כמו כן במצוות התורה, אף במקום שכתבה התורה טעם המצוה, יש עוד טעמים רבים נסתרים, ואינו רשאי לעבור על המצוה, וראיה משלמה שאמר לא ירבה לו נשים משום שלא יסיר את לבבו, והוא סבר שיגייר אותם וילמדם להיטיב דרכם, ולבסוף החטיאו אותו.
Gra explains that a person must examine his path, distance himself from wrongdoing, and ask God to establish and protect his steps; he also teaches that effective moral instruction combines wisdom with self-discipline and the proper use of kindness, judgment, and fairness.
נדצ"ל טז ט:לֵב אָדָ ם יְחַ שֵּׁ ב דַּ ְרכּוֹ וַ ה' יָכִ ין צַ עֲ דוֹ.בהגר"א -הענין שיש באדם ב' שכלים,שכל המחשבה ושכל המעשה,וצריך האדם תמיד לחשוב על דרכו אשר דרך בה אם יש בה עון להרחיקה ולא ידרוך בה עוד,ויבקש מהקב"ה לסייעו שיכין צעדו,כי מה' מצעדי גבר,והיינו שיציל מכל רע וימנע הרע ממנו,וזהו וה' יכין צעדו. לָקַ חַ ת מוּסַ ר הַ שְׂ כֵּל צֶ דֶ ק וּמִ שְׁ פָּ ט וּמֵ שָׁ ִרים.בהגר"א -לידיעה צריך תחלה לידע החכמה,ואח"כ ליסר את עצמו במוסר,אבל לענין עשיה,העיקר הוא המוסר.צדק וגו',כלומר זהו השכל שצריך האדם לקחת,שיהא בו כלולים כל המדות,והיינו צדק לעשות חסד וצדקה עם כל הבריות.וכשילך בדרך זו לבד,אין זה מוסר השכל,כי לא יצליח,שלפעמים צריך האדם למדת הכעס,שהוא משפט והיינו בינו לבין עצמו.כמשחז"ל )ברכות ה ע"א( לעולם ירגיז אדם כו',ולא לילך אחר תאותו.ואף לשאר בני אדם צריך למדת הכעס,לתת דין לרשעים,לאיש כדרכיו כפי הדין.וכן משרים, שלפעמים צריך למדת היושר,וזהו על פי רוב.ולכן מוסר השכל אינו רק אם יהיה כלול מכל השלשה הנ"ל,ואז יצליח בכל דרכיו.
Gra interprets the verse’s locations as moral directives: renounce bodily appetites, distance oneself from idle company, keep the day of death before one’s eyes, associate with the righteous and scholars, and avoid the wicked so as not to imitate their ways.
אֵ לֶּה הַ ְדּבָ ִרים אֲ שֶׁ ר ִדּבֶּ ר משֶׁ ה אֶ ל כָּל יִשְׂ ָראֵ ל בְּ עֵ בֶ ר הַ יּ ְַרדֵּ ן בַּ מִּ ְדבָּ ר בָּ עֲ ָרבָ ה מוֹל סוּף בֵּ ין פָּ ארָ ן וּבֵ ין תֹּפֶ ל וְ לָבָ ן וַ חֲ צֵ רֹת וְ ִדי זָהָ ב.בהגר"א " -במדבר",פירוש שדרך ישר לאיש,שאל יביט בתאוות עולם הזה דהיינו תאות אכילה,וישים עצמו כמדבר ללמוד תורה".בערבה",שיתרחק מחבורת אנשים המבטלין מתלמוד תורה וישב במדבר ובערבה.ו"במדבר" קאי על הפרשה מתאות אכילה ו"בערבה" קאי על חבורת אנשים כמו שנאמר )ירמיהו יז ו(".והיה כערער בערבה ולא יראה כי יבא טוב" דהיינו שלא יראה כי יבא טוב על חבורת אנשיו",ושכן חררים במדבר",ששם בלי מזון".מול סוף",שיחשוב האדם תמיד על יום המיתה וישים הסוף למולו.ואמר בתחלה שני דברים לשבור התאוות שהם מבחוץ,ואחר כך אמר להכניע את היצר הרע שהוא מבפנים,כמו שאמרו רבותינו ז"ל )ברכות ה ע"א( לעולם ירגיז אדם יצר טוב על כו',ואם לאו יזכור לו יום המיתה. דרך ברייתו של אדם להיות נמשך בדעותיו ובמעשיו אחר ריעיו וחביריו,נוהג כמנהג אנשי מדינתו,לפיכך צריך אדם להתחבר לצדיקים ולישב אצל החכמים תמיד,כדי שילמוד ממעשיהם, ויתרחק מן הרשעים ההולכים בחשך,כדי שלא ילמוד ממעשיהם.הוא ששלמה אומר,הולך את
The Gra explains these verses as cautioning against pursuing wisdom, spiritual levels, or hidden teachings beyond one’s proper capacity before mastering halachah, since this can cause a person to fall and lose what he has learned; each person should follow his own divinely appointed path.
ְדּבַ שׁ מָ צָ אתָ אֱ כֹל דַּ יֶּ ךָּ פֶּ ן תִּ שְׂ בָּ עֶ נּוּ וַ הֲ קֵ אתוֹ.בהגר"א -דבש מצאת אכול דייך גו',הענין שאל תחכם יותר ואל תלך בגדולות ונפלאות ממך,כי פן תאשם ותקיא כל מה שיגעת ולמדת.ואמר דבש שהוא ד"עה ב"ינה ש"כל,אם מצאת אל תלך בגדולות ונפלאות ממך,כי פן תלך למקום שאין ראוי לך ותפול משם.והן הג"ר שאסור להסתכל בהם והבן. אָכֹל ְדּבַ שׁ הַ ְרבּוֹת א טוֹב וְ חֵ קֶ ר כְּ בֹדָ ם כָּבוֹד.בהגר"א -אכול דבש הרבות לא טוב,כלומר ומפני מה מט הצדיק,כיון שהוא צדיק.ומפני מה מטה רגליו ולא יכול לעמוד,היינו מפני שאכילת דבש הרבות הוא לא טוב,והיינו לילך במדרגה שאינו ראויה לו להלך בגדולות ונפלאות ממנו,לכן מט הצדיק,ומחמת זה נרפש ונשחת המעיין והמקור,והיינו שאבדה מחמת זה חכמת חכמיו ובינת נבוניו תסתתר. כֹּל פָּ עַ ל ה' לַמַּ עֲ נֵהוּ וְ גַם ָרשָׁ ע לְ יוֹם ָרעָ ה.בהגר"א -דרך להאדם איך להתנהג ולילך ברצונו יתברך,ועצה טובה,כי כל אדם ואדם יש לו דרך בפ"ע לילך בו,כי אין דעתם דומה זה לזה ואין פרצופיהן דומין זה לזה,ואין טבע ב' בני אדם שוה],עי' המשך דבריו לעיל הערה.[ אִ ישׁ מַ חְ סוֹר אֹ הֵ ב שִׂ מְ חָ ה אֹ הֵ ב יַ יִן וָ שֶׁ מֶ ן א יַעֲ שִׁ יר.בהגר"א -הלחם הוא הלכות,ויין ושמן הן אגדות שהן רמז וסודות.והרוצה להלוך בגדולות ונפלאות ואינו רוצה לקיים הדינים וללמוד אותם,לא יעשיר,כי איזהו עשיר השמח בחלקו,ואינו הולך בגדולות ובנפלאות קודם שממלא כריסו בלחם,שהוא לבב אנוש יסעד,וא"א לבא להסודות כי אם ע"י זה,לכן לא יעשיר שלא יהיה לו כלום.
אבן שלמה, ג׳:ה׳ — ד"ה האי גלגלא דרקיעא הוא דהדר נטר
Even Sheleimah 3:5
The Gra interprets the talmudic tale of a merchant showing where heaven and earth meet as an allegory for the yetzer hara enticing a person to abandon Torah for worldly prosperity, while true sustenance and blessing come through God and the prayers of Israel.
ז"ל הגמ' ב"ב עד ע"א:אמר לי )ההוא טייעא( תא אחוי לך היכא דנשקי ארעא ורקיעא אהדדי אזלי וחזאי דעביד כוי כוי שקילתא לסלתאי ואנחתא בכוותא דרקיעא אדמצלינא בעיתא ולא אשכחיתה אמרי ליה איכא גנבי הכא אמר לי האי גלגלא דרקיעא הוא דהדר נטר עד למחר כי השתא ומשכחת לה].אמר לי )אותו סוחר(,בא וארא לך איפה שמנשקים ארץ ורקיע יחד,הלך והראה שעשה כוי,כוי לקח לסל לחם שלי והניח בחלון של הרקיע ועד שהתפללתי תפילה ולא מצאתי אמר לו יש גנבים כאן אמר לי הגלגל הזה של הרקיע הוא וחזר שטר עד למחר כי עתה ומצאתה [.בהגר"א -פי' כי היצר נקרא סוחר דאסחר לגופא בזיניו בישין כמ"ש בזהר,והוא מסיתו לפרוש מד"ת מפאת שמראה לאדם עיני הראות הטוב מחמדת העולם ומלואה,והאדם בהשקפה ראשונה לא יאבה שמוע אליו,בזכרו יפה שעה אחת קורת רוח בעה"ב מכל חיי העולם הזה.אף הוא היצר ישוב אמריו לו,הלא אמרו רז"ל,גדול הנהנה מיגיע כפו יותר מירא שמים,ואז תזכה לשתי שולחנות של עולם הזה ועולם הבא.וזה אומרו תא קום מן עסק התורה ואחוי לך מקום שתזכה לשניהם,וזה היכא דנשקא ארעא ורקיע אהדדי,כנ"ל שתזכה לשתי שולחנות.הלכתי ופרשתי מן התורה,ושמעתי לעצתו,וראיתי כי לא לאדם דרכו,לא לכל אדם מועיל יגיע כפו בעולם הזה,כמ"ש לא לחכמים לחם ולא לנבונם עושר.ונראה זאת לעין כי לא ביד האדם להתעשר ולא לשבוע מיגיע כפו,רק ה' נותן לחם לכל בשר,כמ"ש דלתי שמים פתח וגו',וכן יפתח ה' לך את אוצרו הטוב את השמים לתת מטר ארצך בעתו,ולברך את כל מעשי ידיך.וכן אנחנו מתפללים שערי שמים פתח ואוצרך הטוב תפתח,כי חלונות יש ברקיע שמשם הקב"ה מקבל תפילת ישראל,ומשם משפיע להם מזונות בכל יום.וזה אומרו "וחזי דעביד כוי,כוי שקלתי לסלחתאי ואנחת בכותא דרקיע" פי' שהתפללתי לה' שיתן לי מזונתי",אדמצלינא בעיתא ולא אשכחי" כמ"ש )נדה ע ע"ב( שאלו את ר"י,מה יעשה אדם ויתעשר,אמר להם ירבה בסחורה וישא ויתן באמונה.אמרו לו,הרבה עשו כן ולא הועילו,אלא יבקש ממי שהעושר שלו וכו'.מאי קא משמע לן דהא בלא הא לא סגי.לזה עשה גם כן,שהתפלל קודם למי שהעושר שלו,ואח"כ חזר על פרנסתו,אע"פ כן לא מצא".אמינא גנבי איכא הכא",פי שקליפת נוגה היא הגונבת השפע מן הקדש,והוא בעונותיהם של בני אדם שאינם נושאים ונותנים באמונה ומאנין את חבריהם,כן היא עושה ומאנה את הקדושה,וגונבת נפשות רחמנא ליצלן.ע"כ נאמר כל ארחות בוצע בצע את נפש בעליו יקח,לכך סבר שהיא גנבה שפעו ומזונותיו,שלכך אמר ג"כ ישא ויתן באמונה ואראה לישא וליתן באמונה,א"ל לא תועלי,כי גלגל הוא החוזר בעולם,לא בזכותא תליא מילתא אלא במזלא,כי שכר מצוה בהאי עלמא ליכא,כמ"ש היום לעשותם ומחר לקבל שכרם.וזה אמרו "גלגל רקיע דהדר",ע"כ לא תשמע לעצת היצר הרע לבטל מהתורה,ושכר מעשיך נשמר עד למחר "נטר עד למחר הכא",שתבא לכאן "ומשכחת למה ותמצא כל שכרך מוכן". אמרו הכל תלוי במזל ואפילו ס"ת בהיכל.והענין קשה להולמו.והענין הוא כמ"ש בתענית ר"א דחיקא ליה שעתא כו',ואמרו בזוהר ובתיקונים,לפי שבגלגל הראשון פגם מה שפגם,לכן דחקה לא שעתו.וענין דחיקת השעה,הוא כמ"ש בתיקונים,שאינו נולד בשעה המוכנת לו,ואינו מוכן למזגו.ואותו השעה דוחקת לו,לפי שאינו שעתו המוכנת לו לטבעו.ואמרו אשרי מי שנולד בשעתו המוכנת לו.וזהו אדם שיש לו מזל ושעתו עומדת לו,והכל כפי מה שהיה בגלגול,שדחק הוא את השעה,השעה דוחקתו.וכל הנדחה מפני השעה,שעה עומדת לו.וז"ש הכל תלוי במזל בשעה שנולד,אפילו התורה ג"כ,למי שנולד בשעה המוכן לתורה,כמ"ש התקונים ובמדרש ]קהלת זוטא פ"א[,שאלה ההיא מטרוניתא לר"י מהו שכתב יהיב חוכמתא לחכימין כו',לטיפשים מיבעי
Gra explains that adultery stems from desire and lust, through which a person destroys his soul, and connects this punishment to the “pit of destruction” rather than the ordinary seven compartments of Gehinnom, as a measure-for-measure consequence of corrupting one’s way.
נֹ אֵ ף אִ שָּׁ ה חֲ סַ ר לֵב מַ שְׁ חִ ית נַפְ שׁוֹ הוּא יַעֲ שֶׂ נָּה.בהגר"א -נואף אשה חסר לב,הוא תאוה וחמדה הרוצה להשחית נפשו,הוא יעשנה,כי משחית נפשו מכל וכל.והענין,כי שבעה מדורי גיהנם הן כמ"ש בגמרא,וההולך אחר התאוה והחמדה נידון בבאר שחת,כמ"ש )משלי כג כז( כי שוחה עמוקה זונה ובאר צרה נכריה.והנידון בז' מדורי גיהנם,נידון י"ב חודש,דהיינו בכל א' ב' חדשים,ובב' בכל א' חודש א',כמו ז' כוכבים שמשמשין בשנה על י"ב מזלות,וריב"ן סבר ז' שבועות נגד הז' מדורין.אבל הנידון בבאר שחת הוא נשחת שם,ולכן משחית נפשו,מפני שהוא שוחה עמוקה,והוא באר צרה ונובע תמיד מדה כנגד מדה,והבן כמ"ש כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ,ולכן נידון בשחת.
אבן שלמה, ז׳:י״א — ד"ה העוסק בתורה וכן המחזיק תלמיד חכם
Even Sheleimah 7:11
Gra explains that the Talmudic lament over death refers to two forms of death, from which Torah and mitzvot protect: Torah, called the Tree of Life and a path, shields from death, while mitzvot, compared to a lamp, save from Gehinnom and help one merit the Land of Life.
ז"ל הגמ':אמרו ליה רבנן לרב המנונא זוטי בהלולא דמר בריה דרבינא לישרי לן מר אמר להו ווי לן דמיתנן ווי לן דמיתנן אמרי ליה אנן מה נעני בתרך אמר להו הי תורה והי מצוה דמגנו עלן].שהרב ישיר לנו.אמר להם אולי לנו שנמות אולי לנו שנמות.אמרו לו,ומה אנו עונים אחריך,אמר להם:הרי יש תורה ויש מצות שיגן עלינו[,ע"כ.בהגר"א -שב' מיתות הן,כמ"ש מות תמות,מות ושאול,שהן נגד עץ חיים וג"ע,שהוא דכר ונוק'.וז"ש הי תורה והי מצוה,כי תורה עץ חיים היא כו',והיא קולטת מן המיתה.ומצות מצילין מן הגיהנם,כמ"ש )משלי ו כג( כי נר מצוה. וכמ"ש במדרש רות,כל פקודא ופקודא כו',ובשבילם זוכה לארץ החיים,וכמ"ש ועמך כולם צדיקים ואמר וי שהוא סוד ו"י וכו'. אם תזכה באורייתא,כל אות ואות יהיה מלאך דיעזרך באתרא הדין.ואורייתא דאקרי אורחא.
The Gra explains that a righteous person’s worldly “fruit” is inherited by his children and grandchildren, while the enduring principal remains for the World to Come; he also interprets “fortunate is the person who listens to me” as studying in order to practice, attending batei midrash daily and synagogues regularly, with the “doors of Torah” representing charity and justice.
טוֹב יַנְ חִ יל בְּ נֵי בָ נִ ים וְ צָ פוּן לַצַּ ִדּיק חֵ יל חוֹטֵ א.בהגר"א -טוב ינחיל בני בנים,כי לעוה"ז אינו ניתן רק הפירות ולא הקרן,כמ"ש שאוכלין פירותיהן בעוה"ז והקרן קיימת לעה"ב.וגם הפירות אינן אוכלין בעצמן הצדיקים כי אם הבנים שלהם,כמ"ש במדרש,אלמלא אכלו אבות את הפירות, לא היינו באין לעולם.וכמ"ש רשע וטוב לו,הוא רשע בן צדיק.והיינו מפני שהפירות נקראין טוב כי מה שהצדיק אוכל הפירות בעה"ז,היינו אם הוא טוב לבריות,כמ"ש בישעיה אמרו לצדיק כי טוב כי פרי גו',וזהו טוב ינחיל בני בנים,והיינו טוב שהוא הפירות ינחיל הצדיק לבני בנים וכ"ש לבנים. אַ שְׁ ֵרי אָדָ ם שֹׁמֵ עַ לִ י לִ שְׁ קֹ ד עַ ל דַּ לְ תֹתַ י יוֹם יוֹם לִ שְׁ מֹ ר מְ זוּזֹת פְּ תָ חָ י.בהגר"א -אשרי אדם שומע לי לשקוד,כלומר ללמוד ע"מ לקיים.לשקוד על דלתותי יום יום,הן בתי מדרשות,שצריכין ללמוד כל היום וכל הימים,וזהו יום יום.לשמור מזוזות פתחי,הן בתי כנסיות,וזהו לשמור. וכמ"ש )ברכות ח ע"א( אקדימו וחשיכו לבי כנישתא כי היכי דתורכו חיי,כמ"ש אח"כ )משלי ח לה( כי מוצאי מצא חיים.והענין,שהדלתי תורה הן צדקה ומשפט,כמ"ש לעיל באורח צדקה אהלך עושה משפט וצדקה,מפסיד אף העושר וממשלה שמגיע לו ממצוה אחרת.
The passage distinguishes between “wise men,” referring to those learned in Torah, and “clever men,” referring to those knowledgeable in worldly matters.
...והנה בכל מקום שכתב חכמים הוא בתורה, ופקחים היינו במילי דעלמא...
The passage explains that Mishlei’s purpose is to teach wisdom and moral discipline, enabling a person to avoid the yetzer hara’s traps and temptations when it overcomes him.
On this pageThe passage explains that Mishlei’s purpose is to teach wisdom and moral discipline, enabling a person to avoid the yetzer hara’s traps and temptations when it overcomes him.
Page 2
The Vilna Gaon (Rabbeinu Eliyahu of Vilna) Beur HaGra on Mishlei is not freely available in text. This PDF surfaced in our research. Please use the feedback buttons below to help us improve.
The passage states that one should not learn or praise an unnecessary interpretation, but rather study an interpretation that had not previously existed, and discusses how honor diminishes and causes loss during youth and later years.
On this pageThe passage states that one should not learn or praise an unnecessary interpretation, but rather study an interpretation that had not previously existed, and discusses how honor diminishes and causes loss during youth and later years.
Page 152
The Vilna Gaon (Rabbeinu Eliyahu of Vilna) Beur HaGra on Mishlei is not freely available in text. This PDF surfaced in our research. Please use the feedback buttons below to help us improve.
ילמוד פירוש אשר לא היה מעולם )ואסר אלו הב' ב קיז ובקציר כמ״ש למעלה שהן סוף ימיו ונערותו שהכבוד מגרע לו ומאבדו בימי נערותו ובימי ^ ט תו ומ״ש תחילה בקין קודם לקציר לסי שהוא רבותא יותר שאף בזקטהו י הי לו הכבוד לחסרון וכל
תהי' לצל יומם גו' : ' א ! מ ^ ל י שלמה. שלמה הוא שלס ה' שבימיו היהה הה* בשליסוח ומשלי הוא שלם יי ו מ א חכמה שלמה והספר הזה הוא בסוד הדעה והוא ע ד מוסר שאמר בהמילת הספר ממש כי אמר שס ג׳ דברים חכמה ומוסר ולהבין אמרי בינה
ל י שלמה. שלמה הוא שלס ה' שבימיו היהה הה* בשליסוח ומשלי הוא שלם יי ו מ א חכמה שלמה והספר הזה הוא בסוד הדעה והוא ע ד מוסר שאמר בהמילת הספר ממש כי אמר שס ג׳ דברים חכמה ומוסר ולהבין אמרי בינה ואסר כ ע דן ג' משלי ומשלי הזה
הכסיל לעשות פתאום !כמו כן החכמה לאיש הבונה ג״כ בא פתאום איזו פירוש או איזה דבר חכמה : כ ד ( מגו ר ת ר ש ע הי א ת בו אנו כי הרשע מתיירא מן העבירות שבידו והעבירה עצמה משלמה לו . ו ת או ת צ רי קי ם י תן הקב״ה כלומר שאס הי׳
אלא מעט כי הן משועבדים לו למלאכתו לכן אסר וחיים לנערותיך : א נ ס ך וגו׳ כלומר הרשעים אף שאין מי רודף אחריהם מ״מ ־נסו אבל צדיקים ככפיר יבטח ושינה לשונו שאמר אצל הרשע נסו לשון רבים ורשע לשון יחיד ובצדיקים יבטח להורות שכשיש
