Chalav Yisrael: The Requirement for Milk Supervision

חָלָב שֶׁחֲלָבוֹ גוֹי וְאֵין יִשְׂרָאֵל רוֹאֵהוּ, וְהַפַּת, וְהַשֶּׁמֶן שֶׁלָּהֶן.

And these are items that belong to gentiles and are prohibited, but their prohibition is not that of an item from which deriving benefit is prohibited: Milk that was milked by a gentile and a Jew did not see him performing this action, and their bread and oil.

מַתְנִי׳ וְאֵלּוּ דְּבָרִים שֶׁל גּוֹיִם אֲסוּרִין וְאֵין אִיסּוּרָן אִיסּוּר הֲנָאָה: חָלָב שֶׁחֲלָבוֹ גּוֹי וְאֵין יִשְׂרָאֵל רוֹאֵהוּ, וְהַפַּת וְהַשֶּׁמֶן שֶׁלָּהֶן. רַבִּי וּבֵית דִּינוֹ הִתִּירוּ הַשֶּׁמֶן. גְּמָ׳ חָלָב לְמַאי נֵיחוּשׁ לַהּ? אִי מִשּׁוּם אִיחַלּוֹפֵי — טָהוֹר חִיוָּר, טָמֵא יָרוֹק! וְאִי מִשּׁוּם אִיעָרוֹבֵי — נֵיקוּם! דְּאָמַר מָר: חָלָב טָהוֹר עוֹמֵד, חָלָב טָמֵא אֵינוֹ עוֹמֵד. אִי דְּקָא בָעֵי לִגְבִינָה, הָכִי נָמֵי. הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן? דְּקָא בָעֵי לֵיהּ לְכַמְכָּא.

MISHNA: This mishna lists items belonging to gentiles which it is prohibited to consume, but from which it is permitted to derive benefit. And these are items that belong to gentiles and are prohibited, but their prohibition is not that of an item from which deriving benefit is prohibited: Milk that was milked by a gentile and a Jew did not see him performing this action, and their bread and oil. The mishna notes that Rabbi Yehuda HaNasi and his court permitted the oil of gentiles entirely. GEMARA: The Gemara asks: Concerning milk, with regard to what need we be concerned? Why is the milk prohibited? If it is due to the concern that a gentile might exchange the milk of a kosher animal with the milk of a non-kosher animal, this concern is unfounded, as kosher milk is white whereas non-kosher milk has a green tinge to it, and therefore they are easily distinguishable. And if it is prohibited due to the concern that it might be mixed with non-kosher milk, let the Jew curdle the milk obtained from the gentile, as the Master said: Milk from a kosher animal curdles, but milk from a non-kosher animal does not curdle. The Gemara answers: If one desires to eat it as cheese, indeed, one can simply curdle it, as the milk of non-kosher animals does not curdle. What are we dealing with here? We are dealing with a case where one desires to use the milk in kamkha, also known as kutaḥ, a food item that contains milk.

חלב שחלבו עו"ג ואין ישראל רואהו אסור שמא עירב בו חלב טמא ל"ש חלבו לצרכו או לצורך ישראל לפיכך היה חולב בביתו וישראל יושב מבחוץ אם יודע שאין לו דבר טמא בעדרו מותר אפילו אין הישראל יכול לראותו בשעה שהוא חולב היה לו דבר טמא בעדרו והישראל יושב מבחוץ והעו"ג חולב לצורך ישראל אפילו אינו יכול לראותו כשהוא יושב אם יכול לראותו כשהוא עומד מותר שירא שמא יעמוד ויראהו והוא שיודע שחלב טמא אסור לישראל. גבינות העו"ג אסורות ומפרש בגמרא כמה טעמים מפני שמעמידין אותה בעור קיבת נבלה ומפני שטחין פניה בשומן חזיר ושמערבין בה חלב טמא אף על פי שאין החלב הטמא נקפא חיישינן שמא ישאר ממנו מעט בין נקביה כתב הרמב"ם אפילו אם אין לחוש לאלו כגון שידוע שהעמידה בעשבים ואין בה חלב טמא הורו הגאונים שהיא אסורה שכבר גזרו על הגביגות בין שהעמידוה בדבר האיסור בין שהעמידוה בדבר המותר והאוכל גבינות העו"ג או חלב שחלבו עו"ג ואין הישראל רואהו מכין אותו מכות מרדות.

וּמִפְּנֵי זֶה יִתֵּן הַדִּין שֶׁכָּל חָלָב הַנִּמְצָא בְּיַד עַכּוּ"ם אָסוּר שֶׁמָּא עֵרֵב בּוֹ חֲלֵב בְּהֵמָה טְמֵאָה. וּגְבִינַת הָעַכּוּ"ם מֻתֶּרֶת שֶׁאֵין חֲלֵב בְּהֵמָה טְמֵאָה מִתְגַּבֵּן. אֲבָל בִּימֵי חַכְמֵי מִשְׁנָה גָּזְרוּ עַל גְּבִינַת הָעַכּוּ"ם וַאֲסָרוּם מִפְּנֵי שֶׁמַּעֲמִידִין אוֹתָהּ בְּעוֹר קֵבָה שֶׁל שְׁחִיטָתָן שֶׁהִיא נְבֵלָה. וְאִם תֹּאמַר וַהֲלֹא עוֹר הַקֵּבָה דָּבָר קָטָן הוּא עַד מְאֹד בֶּחָלָב שֶׁעָמַד בּוֹ וְלָמָּה לֹא יִבָּטֵל בְּמִעוּטוֹ. מִפְּנֵי שֶׁהוּא הַמַּעֲמִיד הַגְּבִינָה. וְהוֹאִיל וְדָבָר הָאָסוּר הוּא שֶׁהֶעֱמִיד הֲרֵי הַכּל אָסוּר כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר: יִשְׂרָאֵל שֶׁיָּשַׁב בְּצַד הָעֵדֶר שֶׁל נָכְרִי וּבָא הַנָּכְרִי וְהֵבִיא לוֹ חָלָב מִן הָעֵדֶר אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בָּעֵדֶר בְּהֵמָה טְמֵאָה הֲרֵי זוֹ מֻתָּר. וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא רָאָה אוֹתוֹ חוֹלֵב. וְהוּא שֶׁיָּכוֹל לִרְאוֹתוֹ כְּשֶׁהוּא חוֹלֵב כְּשֶׁיַּעֲמֹד. שֶׁהַנָּכְרִי מִתְיָרֵא לַחֲלֹב מִן הַטְּמֵאָה שֶׁמָּא יַעֲמֹד וְיִרְאֶה אוֹתוֹ:

Accordingly, logic would dictate that any milk found in the possession of a gentile is forbidden, lest the gentile have mixed the milk of a non-kosher animal with it. And the cheese of the gentiles should be permitted, for the milk of a non-kosher animal will not form cheese. Nevertheless, during the age of the Sages of the Mishnah, they issued a decree against gentile cheese and forbade it, lest they use the skin of the stomach of an animal they slaughtered - which is forbidden as a nevelah - to cause it to solidify. If one would say: The stomach skin is a very small entity when compared to the milk that it is used to solidify. Why is it not nullified because of its insignificant size? Because it is used as the catalyst to cause the cheese to curdle. Since the catalyst which causes it to curdle is forbidden, everything is forbidden, as will be explained. When a Jew sits near a herd belonging to a gentile and the gentile brings him milk from the herd, it is permitted [for him to partake of it] even though there are non-kosher animals in the herd. [This applies] even though he did not see him milk the animal, provided he could have seen him were he to stand. [The rationale is that] the gentile is afraid to milk the non-kosher animal lest [the Jew] stand and see him.

והנה עכ"פ נתברר דלפי דעת כל רבותינו שהבאנו אפילו במקומות דלא שכיח כלל דבר טמא בעיר באופן שאין חשש לתערובת חלב טמא מ"מ אסור כשהישראל לא עמד עכ"פ מבחוץ בשעת החליבה או שיהא יוצא ונכנס ודי אפילו בקטן וקטנה ויתבאר עוד בזה מיהו עכ"פ האיסור הוא בכל אופן ודלא כאחד מגדולי האחרונים שהאריך בזה להקל לשתות חלב שלהם במקום שאין שם דבר טמא או שהוא רחוק המציאות שיחלובו את הטמא או שחלב טמא ביוקר והביא ראיה מאיזה גדולים שהקילו בכה"ג ומסיבה זו יש הרבה מתפרצים באיסור זה בדורנו בעוה"ר כאשר ראינו ושמענו ותולים א"ע באיזה ת"ח שעשה כן ולא ידעו ולא יבינו שחמורים דברי סופרים מד"ת והת"ח שעשה כן עונו ישא וכיון שנפסק לאיסור בטור וש"ע וכל גדולי אחרונים מי יוכל להעיז פניו ולמלא תאות נפשו ושומר נפשו ירחק א"ע מזה

דין חלב שחלבו עובד כוכבים ואין ישראל רואהו וגבינה וחמאה. ובו ג' סעיפים: חלב שחלבו עובד כוכבים ואין ישראל רואהו אסור שמא עירב בו חלב טמא היה חולב בביתו וישראל יושב מבחוץ אם ידוע שאין לו דבר טמא בעדרו מותר אפילו אין הישראל יכול לראותו בשעה שהוא חולב היה לו דבר טמא בעדרו והישראל יושב מבחוץ והעובד כוכבים חולב לצורך ישראל אפילו אינו יכול לראותו כשהוא יושב אם יכול לראותו כשהוא עומד מותר שירא שמא יעמוד ויראהו והוא שיודע שחלב טמא אסור לישראל: הגה ולכתחלה צריך להיות הישראל בתחילת החליבה ויראה בכלי שלא יהיה בכלי שחולבין בו דבר טמא (א"ו הארוך כלל מ"ה ונהגו להחמיר שלא יחלוב בכלי שדרכו של עובד כוכבים לחלוב בו שמא נשארו בו צחצוחי חלב של עובד כוכבים (שם) מיהו בדיעבד אין לחוש לכל זה (ש"ד ועס"ק ח') ושפחות שחולבות הבהמות בבית ישראל או בדיר שלהם כל מקום שאין בית עובד כוכבים מפסיק ואין לחוש לדבר טמא מותר אפילו לכתחילה להניח אותן לחלוב אע"פ שאין שם ישראל כלל דמאחר שהוא בבית ישראל או בשכונתו אין לחוש לדבר טמא (ש"ד סימן פ"ב בשם ר"ת ומהרא"י שם) אבל אם בית עובד כוכבים מפסיק צריך להיות ישראל שם כאילו חולבות בבית עובד כוכבים (או"ה שם) ואפי' ישראל קטן או קטנה מועילים דהעובד כוכבים מרתת לפניהם (ג"ז שם) ואם חלבו עובד כוכבים מקצת בהמות ולא היה שם ישראל ואח"כ בא ישראל אל האחרים עכשיו בזמן הזה שאין חלב דבר טמא מצוי כלל מותר (הגהות ש"ד) מיהו אם לא בא שם הישראל עד לאחר שנחלבו כולם הוי כחלב שחלבו עובד כוכבים דאסור' אע"פ שאין דבר טמא בעדרו (ב"י בשם הר"ף ובשם סמ"ק) חלב של עובד כוכבים אוסרת כלים שנתבשלה בהם כשאר איסור אע"פ שאינו רק ספק שמא עירב בה דבר טמא וכן גבינותיהם (תשובת הרשב"א סי' קמ"ג ובארוך) אבל לא חמאה שלהם אפילו במקום שנהגו בה איסור אינה אוסרת הכלים שנתבשלה בה ולא תערובות שלה שאם נתערבה בהיתר הכל שרי (בארוך) כדלעיל גבי פת של עובד כוכבים ועיין לעיל סי' קי"ב (תשובו' מהרי"ל ל"ח ואו"ה שם) חלב של עובד כוכבי' שנאסרה אינו מועיל אם יעשו אח"כ גבינות או חמאה ממנה אלא נשארת באיסורה וכל מה שנעשה ממנה אסור (מרדכי פא"מ ואגודה שם ותשובת מהר"מ סי' רי"ו ואו"ה ורשב"א וב"י ונ"ל שכ"ד הרמב"ם ודלא כהר' המגיד):

Milk that was milked by non-Jews and no Jew saw them do so, it is forbidden as perhaps non-kosher milk was mixed in. If it was milked in his house and a Jew was sitting outside, if it is known that there is no non-kosher animal in his herd, it is permitted, even if no Jew is able to see him at the time that he milks the animal. If he has a non-kosher animal in his heard, and the Jew sits outside, and the non-Jew is milking only for the sake of the Jew, even if the Jew is unable to see him when he is sitting, if he is able to see him when he stands, this is permitted, because the non-Jew fears that perhaps he will stand and be seen, and he knows that non-kosher milk is forbidden to the Jew. Rema: Initially, it is necessary for the Jew to be there are the beginning of the milking and check to make sure that the bucket is empty and does not contain non-kosher milk. And it is our custom to be stringent and not milk with vessels which are usually used for milking by non-Jews, lest some of their [non-Kosher] milk remain in the vessel. In any case, after the fact there is no need to be concerned for this. And regarding maidservants that milk domestic animals in the Jew's house or in his [animal] pen, any instance in which it is not a house of a non-Jew, that is enough and there is no need to be concerned about a non-kosher matter, and it is permitted even initially to leave them to milk even there is not a Jew around, because the non-Jewish milker is in his house or neighborhood, they are not suspected of milking non-kosher animals. But if a non-Jew takes a break, the Jew needs to be there, because it is like the case of the non-Jew's house. And even a Jewish child will suffice, because the non-Jew fears in their presence. In any case, if a Jew is not present until after he has finished milking, this milk is considered the milk of non-Jews that is forbidden, even thought no non-kosher animal exists in his herd. Milk of a non-Jew makes vessels non-kosher when they are cooked in them, just as any prohibited food, even though this is only an uncertainty whether he has mixed in something non-kosher. And so too with non-Jewish cheese, but not non-Jewish butter, even in a place where it is considered prohibited it does not prohibit vessels when cooked, and it is not a problem if it becomes mixed; if it is mixed in that which is permitted, everything is permitted, like above regarding the bread of non-Jews. See above in chapter 112. Milk of non-Jews that is forbidden, it will not work to make it into cheese or butter afterwards, rather it remains forbidden, and everything that is made from it is forbidden.

נידון מה שנוהגים שמה אפילו הכשרים בישראל שנזהרים מחלב שחלבו נכרי ואין ישראל רואה מ"מ פשוט להם והיתר גמור לאכול פת שנילש עם חלב הנ"ל ולוקחים מנחתום גוי להדי' ואם אין לזה שום היתר שאלת אם יש לצרפם לזימון הואיל ואוכלים דבר אי' דרבנן שוב דנת על עיקר הדין אי חלב נאסרה במנין אפילו במקום וזמן שאין בהמה טמאה הראוי' לחלוב מצוי ביניהם כבזמן ומקומות אלו שהבהמות הטמאים המצויים גם הגוים ממאסים חלבם: הנה בש"ד כ' ומביאו פר"ח סי' קי"ד וז"ל חלב שחלבו גוי ואין ישראל רואהו אין בהמה בדיר אסורה דלא ליפוק חורבא מיניה ופורץ גדר ישכנו נחש כך פסק רש"י ז"ל עכ"ל ולא הראה מקום איה מקומו ברש"י אולי בתשובה אך נ"ל מבואר כן במס' ע"ז ל"ה ע"א בטעם איסור הגבינה א"ר חנינא משום דא"א לה בלא צחצוחי חלב עפירש"י ומה שהקשו התוס' הא הגוי לא יהיה שוטה לערב חלב טמא שאינו עומד בשרוצה לגבן והמעיי' בלשון רש"י יבין דבר לאישורו דס"ל לרש"י דחלב גזירה קדמוניות היתה קודם שאסרו גבינה ואז אסרו החלב שאין ישראל רואהו אע"ג דתחלת גזירתו הי' משום חשש עירב דבר טמא מ"מ כיון שגזרו ואסרו במנין סתם אסרו כל חלב שאין ישראל רואה החליבה או יכול לראות אפי' ליכא חשש דבר טמא כגון החולב לגבן מ"מ החלב אסורה אמנם כשנשתנה מצורתה ונעשית חמאה או גבינה לא גזרו וחזרה להתיר וכ"כ ס' זו כ"מ נמצא באותו הדור הי' החלב אסור אפי' חולב לגבן כך נאסר במנין והגבינה הנעשה מזה הי' מותר כיון שנשתנה והנה החלב הלז כל זמן שלא נשתנית היא איסור גמור ככל האי' ואוסרת תנור ופת והכלים שוב בדור אחר נמנו לאסור הגבינה הנעשית ממנה משום נהי דאותו חלב שיקפה ונשתני' הותר' מ"מ אותו צחצוחי' שנשארו ביני אטפי לא נשתנו אעפ"י שהוא חלב טהור בודאי מ"מ כל זמן שהחלב בעין ולא נשתנה היא אסור משום גזירה קדמוניות דחלב שחלבו נכרי ואין ישראל רואהו כל עין רואה יבין שזה דעת רש"י במתק לשונו ולק"מ ק' תוספות ונ"ל דהאומרים דפליגי אר' חנינא וס"ל טעם אחר באיסור גבינה היינו משום דלא ס"ל לחוש לביני אטפי כאשר יבואר אי"ה ותלי' זה בב' לשונות מס' ע"ז ל"ה ע"ב ואי בעית אימא אפי' תימא דקבעי ליה לגבינה איכא דקאי ביני אטפי אבל לישנא קמא לא חייש לביני אטפי אפילו בישראל הקונה חלב מנכרי לגבן מכ"ש נכרי חולב לעצמו לגבן ולא דפליגי לישנא אי הי' גזירה סתומה או לא אלא פליגי בלשון תחלת הגזירה ולכ"ע החלב נאסרה במנין ושוב אסורה בכל מקום ובכל זמן אך פליגי אי תחלת הגזירה גם הי' אחלב שעושי' ממנה גבינה ומשום ביני אטפי או מתחלה לא נחתי להכי ונ"ל עוד המדקדק ויעיי' בלשונותיו של ה"ה ממ"א באיזה מקומן שם יראה ויבין כי בהא לא מספקי' כלל ולא נחלק אדם מעולם דחלב דביני אטפי אותה שלא נשתית אסורה שהרי נאסרה במנין ואוסרת תערובתה ומה לי שערבה בקדרה או בגבינה וחמאה ולא יאכל הגבינה כ"א בהסרת צחצוחי החלב ההיא ובזה לא פליגי אך ר' חנינא ס"ל אסרו הגבינה הנכרית משום צחצוחי חלב גזרו על הגבינה אפי' בהסיר הצחצוחית ע"י בישול ועל זה פליגי אמוראי וס"ל גבינה מבושלת לא נאסרת אלא מטעם ניקור או שומן חזיר או העמדת הקיבה ופסק רמ"בם כוותי' וכן חלב שחלבו נכרי וקנאה ישראל ועשה ממנה גבינות גם ללישנא קמא היה אסור אם לא יסורו האי דקאי ביני אטפי אבל אי בשיל לה שרי ואב"א משום דקאי ביני אטפי אסרי אפי' לגבן ישראל ולא קיי"ל כל"ב ההוא דלביני אטפי לא חיישי' לאיסו' מבושל אבל בלי בשול פשיטא דאסור ואי לא תפרש כן דברי ה"ה אין מובן לדבריו במה שכפל דרמ"בם לית ליה הך דביני אטפי ולא חשש לצחצוחי חלב ושוב כ' וכפל דלרמ"בם לא הותר גבינה וחמאה אלא בבישול ומייתי תוספתא על זה אע"כ כנ"ל:

כְּגוֹן דֶּרֶךְ מָשָׁל: הָאוֹכֵל בִּשְׂרָא שְׁמֵינָא דְּתוֹרָא וְשׁוֹתֶה יַיִן מְבוּשָּׂם לְהַרְחִיב דַּעְתּוֹ לַה׳ וּלְתוֹרָתוֹ, כִּדְאָמַר רָבָא: ״חַמְרָא וְרֵיחָא כוּ׳״, אוֹ בִּשְׁבִיל כְּדֵי לְקַיֵּים מִצְוַת עֹנֶג שַׁבָּת וְיוֹם טוֹב, אֲזַי, נִתְבָּרֵר חַיּוּת הַבָּשָׂר וְהַיַּיִן שֶׁהָיָה נִשְׁפָּע מִקְּלִיפַּת נוֹגַהּ, וְעוֹלֶה לַה׳ כְּעוֹלָה וּכְקָרְבָּן. אַךְ מִי שֶׁהוּא בְּזוֹלְלֵי בָּשָׂר וְסוֹבְאֵי יַיִן, לְמַלֹּאת תַּאֲוַת גּוּפוֹ וְנַפְשׁוֹ הַבַּהֲמִית, שֶׁהוּא בְּחִינַת יְסוֹד הַמַּיִם מֵאַרְבַּע יְסוֹדוֹת הָרָעִים שֶׁבָּהּ שֶׁמִּמֶּנּוּ מִדַּת הַתַּאֲוָה, הִנֵּה עַל יְדֵי זֶה יוֹרֵד חַיּוּת הַבָּשָׂר וְהַיַּיִן שֶׁבְּקִרְבּוֹ, וְנִכְלָל לְפִי שָׁעָה בְּרַע גָּמוּר שֶׁבְּשָׁלֹשׁ קְלִיפּוֹת הַטְּמֵאוֹת, וְגוּפוֹ נַעֲשֶׂה לָהֶן לְבוּשׁ וּמֶרְכָּבָה לְפִי שָׁעָה. עַד אֲשֶׁר יָשׁוּב הָאָדָם וְיַחֲזוֹר לַעֲבוֹדַת ה׳ וּלְתוֹרָתוֹ, כִּי לְפִי שֶׁהָיָה בְּשַׂר הֶיתֵּר וְיַיִן כָּשֵׁר, לְכָךְ יְכוֹלִים לַחֲזוֹר וְלַעֲלוֹת עִמּוֹ בְּשׁוּבוֹ לַעֲבוֹדַת ה׳, שֶׁזֶּהוּ לְשׁוֹן ״הֶיתֵּר״ וּ״מוּתָּר״, כְּלוֹמַר שֶׁאֵינוֹ קָשׁוּר וְאָסוּר בִּידֵי הַחִיצוֹנִים שֶׁלֹּא יוּכַל לַחֲזוֹר וְלַעֲלוֹת לַה׳.

Such is the case, for example, of he who eats fat beef and drinks spiced wine in order to broaden his mind for the service of G–d and His Torah; as Rava said, “Wine and fragrance [make a man’s mind more receptive],” or in order to fulfill the command concerning enjoyment of Shabbat and the Festivals. In such a case the vitality of the meat and wine, originating in the kelipat nogah, is distilled and ascends to G–d like a burnt offering and sacrifice. On the other hand, he who belongs to those who gluttonously guzzle meat and quaff wine in order to satisfy their bodily appetites and animal nature, derived from the so-called element of water of the four evil elements contained therein, from which comes the vice of lust—in such case the energy of the meat and wine consumed by him is degraded and absorbed temporarily in the utter evil of the three unclean kelipot, and his body temporarily becomes a garment and vehicle for them, until the person repents and returns to the service of G–d and His Torah. For, inasmuch as the meat and wine were kosher, they have the power to revert and ascend with him when he returns to the service of G–d. This is implied in the terms “permissibility” and “permitted” (muttar), that is to say, that which is not tied and bound by the power of the “extraneous forces” preventing it from returning and ascending to G–d.

אַךְ בֶּאֱמֶת, כְּשֶׁתְּדַקְדֵּק בִּלְשׁוֹן רַעְיָא מְהֵימְנָא דִלְעֵיל, ״וְאִילָנָא דְּטוֹב וָרָע דְּאִיהוּ אִיסּוּר וְהֶיתֵּר כוּ׳״, וְלֹא אָמַר ״תּוֹרַת אִיסּוּר וְהֶיתֵּר״ אוֹ ״הִלְכוֹת אִיסּוּר וְהֶיתֵּר״, אֶלָּא רוֹצֶה לוֹמַר, דְּגוּף דָּבָר הָאָסוּר וְדָבָר הַמּוּתָּר – הוּא מֵאִילָנָא דְטוֹב וָרָע, שֶׁהוּא קְלִיפַּת נוֹגַהּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּעֵץ חַיִּים. וְזֶהוּ לְשׁוֹן ״אָסוּר״, שֶׁהַקְּלִיפָּה שׁוֹרָה עָלָיו וְאֵינוֹ יָכוֹל לַעֲלוֹת לְמַעְלָה כְּדָבָר הַ״מּוּתָּר״, דְּהַיְינוּ – שֶׁאֵינוֹ קָשׁוּר וְאָסוּר בִּקְלִיפָּה, וְיוּכַל לַעֲלוֹת עַל־יְדֵי הָאָדָם הָאוֹכְלוֹ בְּכַוָּונָה לַה׳, וְגַם בִּסְתָם, כָּל אָדָם הָעוֹבֵד ה׳ שֶׁבְּכֹחַ הָאֲכִילָה הַהִיא לוֹמֵד וּמִתְפַּלֵּל לַה׳, וְנִמְצָא שֶׁנַּעֲשָׂה אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה וְהַתְּפִלָּה הָעוֹלָה לַה׳ – מִכֹּחַ הַנִּבְרָר מֵהַמַּאֲכָל הַהוּא. מַה־שֶּׁאֵין־כֵּן בִּדְבַר אִיסּוּר, שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לַעֲלוֹת לֹא בְּשַׁבָּת וְלֹא בְּחוֹל, גַּם כְּשֶׁמִּתְפַּלֵּל וְלוֹמֵד בַּכֹּחַ הַהוּא, אִם לֹא שֶׁאָכַל לְפִיקּוּחַ נֶפֶשׁ שֶׁהִתִּירוּ רַבּוֹתֵינוּ־זִכְרוֹנָם־לִבְרָכָה וְנַעֲשָׂה הֶיתֵּר [גָּמוּר].

But, in truth, when you will examine closely the above-quoted text of the Raaya Mehemna—“And the Tree of Good and Evil, i.e., prohibition and permission…” (you will note that) he did not say “the teaching of prohibition and permission” or “the laws of prohibition and permission.” Rather, he meant to say that “that which is prohibited,” and “that which is permitted” is of the Tree of Good and Evil, i.e., of kelipat nogah, as stated in Etz Chaim. That, too, is the etymological meaning of assur: the kelipah hovers over it and it cannot rise upward like that which is muttar, i.e., it is not tied and bound (assur) to the kelipah and is able to ascend by means of the person consuming it with his mind on G–d, or by any person serving G–d. For it is with the energy from this consumption that he studies and prays to G–d. Thus, from the energy extracted from that food are formed the the letters of Torah and of the prayers which ascend to G–d. It is otherwise with a proscribed matter. It cannot ascend, either on Shabbat or during the weekdays, even if one were to pray and study with that energy [unless one ate to save an endangered life, which is permitted by our Sages, of blessed memory, and becomes permissible (hetter)].