Mitzvotמצוות

The Shaking of the Lulav: Directions and Meaning

Sources discuss the prescribed directions and patterns for shaking the lulav during Sukkot, from the basic halakhic structure codified in the Talmud and later codes to the mystical significance attributed to the motions in Kabbalistic sources.

מוֹלִיךְ וּמְנַעְנֵעַ רֹאשׁ הַלּוּלָב שָׁלֹשׁ פְּעָמִים

17 sources · 12 verified

Opens as a working sheet — explore, annotate, and export.

What the sources say

The foundational verse, Vayikra 23:40, commands taking the four species and rejoicing before God for seven days — but gives no explicit instruction about waving in directions, leaving the Gemara and later authorities to supply the rationale.

The Gemara in Sukkah 37b supplies two distinct reasons drawn from the analogous waving of the two loaves on Shavuot: Rabbi Yochanan teaches that moving the lulav back and forth in all four directions declares that all four directions belong to God, while raising and lowering it declares that the heavens and earth are His — whereas the Western tradition, cited in the same passage, gives a more protective rationale, that waving to the sides wards off evil winds and raising and lowering wards off harmful dews.

Mishneh Torah, Shofar, Sukkah and Lulav 7:9–10 codifies the ideal practice as extending the lulav forward and back, up and down, shaking it three times in each direction, and Mishneh Torah, Shofar, Sukkah and Lulav 7:10 specifies that this waving is performed during the recitation of Hallel at the verses of 'Hodu' and 'Ana Hashem hoshi'a na.'

Shulchan Arukh, Orach Chayim 651:8–10 legislates the full six-directional sequence — the four cardinal points, up, and down — with three shakings on each extension and retraction, and the Rema there adds that the tip of the lulav should be inclined toward each direction of shaking, noting the custom recorded from the Ari not to invert the lulav when shaking downward.

Mishnah Berurah 651:47–50 addresses the conventional order of the directions actually practiced in his communities, noting that one should always turn to one's right when proceeding through the circuit of directions.

Levush, Orach Chayim 651:8 frames the shaking itself as an expression of joyful song — comparing Israel's rejoicing with the lulav to a litigant who leaves the judge's presence having been found innocent and waves his staff in celebration, so that the na'anu'im are the musical ringing of that vindication.

Sulam on Zohar, Pinchas 821 offers the kabbalistic numerology underlying the practice: the lulav corresponds to the tzaddik–Yesod, its spine has eighteen vertebrae matching the eighteen total shakings (three per direction across six directions), and those eighteen correspond to the eighteen blessings of the Amidah and the eighteen divine Names in 'Havu la-Shem benei eilim.'

Pri Etz Chaim, Gate of Lulav 3 elaborates the deeper Lurianic intention behind all six directions of waving, explaining that each of the six motions draws illumination from the Da'at of Ze'ir Anpin outward through the six Chesed-expansions and back to the Malkhut positioned at the chest of Ze'ir Anpin.

Shem MiShmuel, Rosh Hashanah 8:26 characterizes the lulav-waving as drawing Da'at — divine knowledge and blessing — downward from above, the prayer before taking the lulav expressing a desire that divine abundance flow from the supernal Da'at into the world below, making it the inverse movement of the shofar which ascends from below upward.

Zohar, Emor 3:100b–101a and Sefat Emet, Sukkot 5658 both point toward the lulav and its waving as a vehicle for drawing joy and divine light across all directions and dimensions, the Sefat Emet noting that the waving of the lulav itself is the symbolic hint of this cosmic reach.

Source 1 · Tanach

Verified

Leviticus 23:40

ויקרא כ״ג

Leviticus 23:40

Emor

On the first day, one takes the fruit of a beautiful tree, palm fronds, a branch of a thick-leaved tree, and willows of the brook, and rejoices before the Lord for seven days.

וּלְקַחְתֶּ֨ם לָכֶ֜ם בַּיּ֣וֹם הָרִאשׁ֗וֹן פְּרִ֨י עֵ֤ץ הָדָר֙ כַּפֹּ֣ת תְּמָרִ֔ים וַעֲנַ֥ף עֵץ־עָבֹ֖ת וְעַרְבֵי־נָ֑חַל וּשְׂמַחְתֶּ֗ם לִפְנֵ֛י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶ֖ם שִׁבְעַ֥ת יָמִֽים׃

Full text on Sefaria ↗

Sukkah 37b-38a

סוכה ל״ז ב — ד"ה תְּנַן הָתָם

Sukkah 37b:9

The Talmud discusses the na'anu'im, the shaking or waving of the lulav, and records the directions in which it is performed. It connects the practice to the words 'thank God' and 'save now,' and distinguishes the motions during the recitation of Hallel.

תְּנַן הָתָם: שְׁתֵּי הַלֶּחֶם וּשְׁנֵי כִּבְשֵׂי עֲצֶרֶת כֵּיצַד הוּא עוֹשֶׂה? מַנִּיחַ שְׁתֵּי הַלֶּחֶם עַל גַּבֵּי שְׁנֵי הַכְּבָשִׂין, וּמַנִּיחַ יָדוֹ תַּחְתֵּיהֶן, וּמֵנִיף וּמוֹלִיךְ וּמֵבִיא, מַעֲלֶה וּמוֹרִיד. שֶׁנֶּאֱמַר: ״אֲשֶׁר הוּנַף וַאֲשֶׁר הוּרָם״. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מוֹלִיךְ וּמֵבִיא לְמִי שֶׁהָאַרְבַּע רוּחוֹת שֶׁלּוֹ, מַעֲלֶה וּמוֹרִיד לְמִי שֶׁהַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ שֶׁלּוֹ. בְּמַעְרְבָא מַתְנוּ הָכִי: אָמַר רַבִּי חָמָא בַּר עוּקְבָא אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא: מוֹלִיךְ וּמֵבִיא כְּדֵי לַעֲצוֹר רוּחוֹת רָעוֹת, מַעֲלֶה וּמוֹרִיד כְּדֵי לַעֲצוֹר טְלָלִים רָעִים. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בַּר אָבִין וְאִיתֵּימָא רַבִּי יוֹסֵי בַּר זְבִידָא: זֹאת אוֹמֶרֶת

We learned in a mishna there (Menaḥot 61a): With regard to the two loaves and the two lambs offered on the festival of Shavuot, how does he perform their waving before the altar? He places the two loaves atop the two lambs, and places his hand beneath them, and waves to and fro to each side, and he raises and lowers them, as it is stated: “Which is waved and which is lifted” (Exodus 29:27), indicating that there is waving to the sides as well as raising and lowering. Rabbi Yoḥanan said: He moves them to and fro to dedicate them to He Whom the four directions are His. He raises and lowers them to He Whom the heavens and earth are His. In the West, Eretz Yisrael, they taught it as follows. Rabbi Ḥama bar Ukva said that Rabbi Yosei, son of Rabbi Ḥanina, said: He moves them to and fro in order to request a halt to harmful winds, storms and tempests that come from all directions; he raises and lowers them in order to halt harmful dews and rains that come from above. Rabbi Yosei bar Avin said, and some say that it was Rabbi Yosei bar Zevila who said: That is to say,

Full text on Sefaria ↗

Source 3 · Rishonim

Verified

Mishneh Torah, Sukkah and Lulav 7:9-10

משנה תורה, הלכות שופר וסוכה ולולב ז׳:ט׳-י׳

Mishneh Torah, Shofar, Sukkah and Lulav 7:9-10

Maimonides codifies the obligation to take the four species and the practice of shaking them. His presentation preserves the halakhic structure of the mitzvah and the established directions of the na'anu'im.

מִשֶּׁיַּגְבִּיהַ אַרְבָּעָה מִינִין אֵלּוּ בֵּין שֶׁהִגְבִּיהָן כְּאַחַת בֵּין בָּזֶה אַחַר זֶה בֵּין בְּיָמִין בֵּין בִּשְׂמֹאל יָצָא. וְהוּא שֶׁיַּגְבִּיהָן דֶּרֶךְ גְּדִילָתָן. אֲבָל שֶׁלֹּא דֶּרֶךְ גְּדִילָתָן לֹא יָצָא. וּמִצְוָה כְּהִלְכָתָהּ שֶׁיַּגְבִּיהַּ אֲגֻדָּה שֶׁל שְׁלֹשָׁה מִינִין בְּיָמִין וְאֶתְרוֹג בִּשְׂמֹאל וְיוֹלִיךְ וְיָבִיא וְיַעֲלֶה וְיוֹרִיד וִינַעֲנֵעַ הַלּוּלָב שְׁלֹשָׁה פְּעָמִים בְּכָל רוּחַ וְרוּחַ:

Once a person lifts up these four species - whether he lifts them up together or one after the other - whether in his right hand or in his left hand - he has fulfilled his obligation. [This applies] only when he lifts them up as they grow. However, if he does not lift them up as they grow, he has not fulfilled his obligation. The fulfillment of the mitzvah as the law [requires is as follows]: One should lift up the three species as they are bound together in one's right hand and the etrog in one's left hand. Then, one should pass them back and forth, up and down, and shake the lulav three times in each direction.

Full text on Sefaria ↗

Source 4 · Rishonim

Verified

Mishneh Torah, Shofar, Sukkah and Lulav 7:10

משנה תורה, לולב ז א והלאה

Mishneh Torah, Shofar, Sukkah and Lulav 7:10

One shakes the lulav by moving it forward and backward three times and upward and downward three times, specifically during the recitation of Hallel at the verses "Hodu la-Shem ki tov" (beginning and end) and "Ana Adonai hoshia na," and the lulav may be taken throughout the day but not at night.

כֵּיצַד. מוֹלִיךְ וּמְנַעְנֵעַ רֹאשׁ הַלּוּלָב שָׁלֹשׁ פְּעָמִים וּמֵבִיא וּמְנַעְנֵעַ רֹאשׁ הַלּוּלָב שָׁלֹשׁ פְּעָמִים וְכֵן בַּעֲלִיָּה וִירִידָה. וְהֵיכָן מוֹלִיךְ וּמֵבִיא. בִּשְׁעַת קְרִיאַת הַהַלֵּל בְּ (תהילים קיח א) (תהילים קיח כט) "הוֹדוּ לַה' כִּי טוֹב" תְּחִלָּה וָסוֹף וּבְ(תהילים קיח כה) "אָנָּא ה' הוֹשִׁיעָה נָּא". וְכָל הַיּוֹם כָּשֵׁר לִנְטִילַת לוּלָב וְאֵינוֹ נוֹטֵל בַּלַּיְלָה:

Full text on Sefaria ↗

Source 5 · Rishonim

Verified

Zohar, Emor 3:100b-101a

ספר הזהר, אמור

Zohar, Emor 3:100b-101a

Emor

The Zohar treats the four species as a unified symbolic configuration connected with divine names, the supernal structure, and Sukkot's spiritual rectification. This supplies a mystical framework for understanding the lulav's multidirectional movement.

וְעַל יְדֵי דְּכַהֲנָא נַהֲרִין בּוּצִּינִין בְּכֹלָּא, עֵילָּא וְתַתָּא לְמֶחְדּוּ חֵידּוּ, וּלְאַשְׁכְּחָא חֵידּוּ בְּכָל סִטְרִין. בְּאַדְלְקוּתָא דְּבוּצִּינִין, דְּהָא תְּרֵין אִלֵּין עַל יְדֵי דְּכַהֲנָא, לְאִשְׁתַּכְּחָא חֵידוּ בְּכָל סִטְרִין, וְאִלֵּין אִינּוּן אַדְלְקוּתָא דְּבוּצִּינִין וּקְטֹרֶת. וְהָא אוֹקִימְנָא (משלי כ״ז:ט׳) שֶׁמֶן וּקְטֹרֶת יְשַׂמַּח לֵב, (ע"כ רעיא מהימנא)

Full text on Sefaria ↗

Source 6 · Acharonim

Verified

Shulchan Arukh, Orach Chayim 651:8-10

שולחן ערוך, אורח חיים תרנ״א:ח׳-י׳

Shulchan Arukh, Orach Chayim 651:8-10

The governing code records the directions and pattern of shaking the lulav, including forward and backward motions and the customary order of the four directions. This is the primary practical source for how the ritual is performed.

הנענוע הוא שמוליך ידו מכנגדו והלאה וינענע שם שלשה פעמים בהולכה ושלשה פעמים בהובאה [טורף הלולב ומכסכס העלין בכל נענוע] [ר"ן פ' לולב הגזול] ואח"כ מטה ידו לצד אחר ועושה כן וכן לכל צד מארבע צדדין ומעלה ומטה: הגה וההולכה וההבאה היא עצמה הנענוע כי מוליך ומביא ג"פ לכל רוח [טור בשם גאון] ומטין ראש הלולב לכל צד שמנענע נגדו וכשמנענע למטה הופכו למטה ומקרי דרך גדילתן [ב"י] הואיל ומחזיק אותן בידו דרך גדילתן [ב"י] ויש מדקדין שלא להפוך הלולב כשמנענעין למטה [מהרי"ל וב"י בשם אביו וכן שמע ממהר"ר שכנא שראה כן ממהר"ר יעקב פולק וכ"כ בכתבי האר"י] והמנהג כסברא ראשונה וכן נ"ל עיקר: יקיף דרך ימין בנענעו מזרח דרום מערב צפון:

Shaking involves extending the hands to the front and shaking three times outwards and three times inwards [disturbing the lulav and shaking the leaves each shake] [Ra"n ch. "Lulav HaGazul]. After this, one extends the hands to another side and repeats. Similarly, for each of the four sides, up, and down. Rema: The extension and retraction itself is the shaking, as one extends and retracts three times in each direction (Tur in the name of a gaon). One points the tip of the lulav in the direction of the shaking. When shaking down, point it to the ground, which is considered similar to how it grows (Beit Yosef) based on holding it in the hand the way that it grows (Beit Yosef). Some are precise not to flip over the lulav when shaking down (Mahari"l and Beit Yosef in the name of his father who heard from Mahar"ar Shachnah that he saw this from Mahar"ar Yaakov Polk, and it is written in the writings of the Ar"i). The practice is like the first opinion, and this seems to me to be right. One should cycle to the right when shaking: east, south, west, and north.

Full text on Sefaria ↗

Source 7 · Acharonim

Verified

Pri Etz Chaim, Sha'ar HaLulav, Chapter

פרי עץ חיים, שער הלולב — ד"ה ועתה נבאר

Pri Etz Chaim, Gate of Lulav:3

The kabbalistic treatment of lulav explains the directional motions as spiritually significant acts that draw and distribute divine influence. It offers a mystical rationale for extending the ritual beyond a single physical orientation.

ועתה נבאר, למה צריך כל אותן הנענועין. והענין, כי הלא הם ו' נענועים לד' קצוות ומעלה ומטה. ובכל נענוע והולכה מאלו הו', אנו מחזירין ומביאין אל המלכות העומדת בחזה דז"א כנ"ל. אמנם נענועין עצמם הלא בארנו, כי כוונת הנענועים הוא, להמשיך הארה מן הדעת דז"א, אל החסדים המתפשטים בז"א. וכבר בארנו במקום אחר, כי כמו שאנו אומרים, שהחסדים המתפשטים הם ה"ח מחסד עד הוד, אחר כך יש בחינה אחרת שהוא כללות הארת ה"ח אלו המתקבצין ביסוד, והנה הם ו' בחינות. כך ממש למעלה בדעת דז"א, כי יש שם ה' חסדים, ועוד יש תחתיהן הבחינה הכוללת את כולם. כי אם לא היה כך בשרשם למעלה במקום הדעת, האיך היה למטה ביסוד ז"א, כללות הארת ה"ח נמצא, כי ו' בחי' החסדים הם בדעת דז"א, והם סוד ו' קצוות העליונים שיש בדעת דז"א, ונודע כי שורש הו"ק, הם כולם למעלה בדעת, וזה שאמרו בתיקונים, כי הדעת הוא נשמת הת"ת. ופי' - כי בדעת יש בה ו"ק, שהם שרשים אל ו"ק שבגוף, הנקרא ת"ת, כי הת"ת אינו הגוף עצמו, רק עם בחינת ו"ק. והנה נמצא, כי הו' נענועין שאנו עושין, הוא נגד ו"ק הנ"ל שבדעת, להמשיך הארה משם אל הלולב וד' מינים הו"ק תחתונים כנ"ל. ועתה נבאר, ענין ו"ק שבדעת מה הם. הנה דע, כי סדר הנענועים לו"ק הם - דרום, חסד. צפון, גבורה. מזרח, ת"ת. מערב, יסוד, שבו מתערבין כל הארת החסדים, וכללותן אחר תערובתן, הוא הנשאר ביסוד כנודע, ולכן נקרא מערב. מעלה ומטה, הם נ"ה, וכן תמצא כתוב בתיקונים בפירוש, והענין, כי נ"ה הם סוד שחקים ורחיים העליונים, הטוחנין מן לצדיקים, והם ב' רחיים זה על גב זה, והעליון נקרא נצח, ותחתון הוד. גם הסוד הוא במה שידעת, כי יעקב ורחל כשמזדווגים, זה בנצח וזה בהוד, ואז יעקב אתי על רחל, לכן נקרא נ"ה מעלה ומטה. גם הענין במה שידעת, כי הם סוד שתי קרנים, והאחת גבוהה מחברתה, לכן הנצח נקרא עליונה וגבוהה, והוד נקרא תחתונה. גם זה סוד הרמוז בהיכלות פרשת פקודי, כי ב' היכלות הם נ"ה, היכל עצם השמים והיכל נוגה, והנה ראוי היה שיהיו סמוכים זה אצל זה, ועל כל זה אינו כן, רק היכל נוגה אשר הוא כנגד הנצח, למעלה מהיכל עצם השמים שהוא הוד: וא"כ, צריך שתוליך הלולב בדרך זה - תחלה לדרום, ואח"כ לצפון, ואח"כ מזרח, ואח"כ מעלה, ואח"כ מטה, ואח"כ מערב, הם ו"ק ממש, חג"ת נה"י. ואחר שנענע בהוד, שהוא בחינה אחרונה שבה"ח שבדעת, אח"כ תנענע ביסוד הנקרא מערב, על שם שאין לו בחי' בפני עצמו, רק תערובת החסדים העליונים והארתן בו, ולכן נקרא מערב, ולכן תמיד רוח מערבי באחרונה מכולם: ולכן הסוד נענועים הוא, שתחלה תנענע ג' נענועים נגד דרום, ותכוין בג' הולכת הנענועים ההם, להמשיך מבחינת הדרום שבדעת, שהוא מבחינת חסד כנ"ל. ולא תעשה ג' הולכות רצופים, ואח"כ ג' הובאות. רק הולכה, ואחר כך הובאה, הולכה והובאה, הולכה והובאה. אח"כ תוליך אל צפון, ותעשה ג' הולכות וג' הובאות. כנ"ל גבי דרום, ותכוין להמשיך מג' מוחין הכוללים בגבורה שבדעת, להמשיך אל נוקבא בחזה. וכן תעשה עד שתגמור כל הו"ק הנ"ל, ואז הם ח"י נענועים, כנגד ח"י עולמות, שהוא יסוד סוד ח"י כללות המוחין, הג' שבכל קצה מן הו"ק כנ"ל, לכן נקרא היסוד חי, כי מקבל משם, וכנגדן הם הו"ק תחתונים. הרי נתבאר היטיב סדר נענועין, וכוונתן:

Full text on Sefaria ↗

Source 8 · Acharonim

Verified

Levush, Orach Chayim 651:8

לבוש מלכות, Orach Chayim תרנ״א:ח׳ — ד"ה מן התורה בלקיחת הגבהה בעלמא סגי

Levush, Orach Chayim 651:8

God commanded Israel to rejoice with their lulavim like a person acquitted by a judge who receives a token from the judge as a sign of vindication and celebrates with it; the waving is a form of song of praise (rinun), and therefore one should wave the lulav at the time of the blessing and during the recitation of Hallel, when singing praise to God for His miracles and wonders, such that the trees of the forest also sing.

נתן הקב״ה מצוה זו לישראל, שיהיו שמחים בלולביהם, כאדם היוצא לפני השופט זכאי, ונותן השופט מקל או דבר אחר לסימן שהוא יצא זכאי וישמח בו. והניענוע הוא הרינון. הילכך ינענע מיד בשעת הברכה, וכן בשעת קריאת ההלל, שהוא השיר והשבח להקב״ה על נסיו ונפלאותיו אשר עשה עמנו, ירנן גם כן בעצי היער.

View on Mekoros Sefarim ↗

Source 9 · Acharonim

Verified

Mishnah Berurah 651:47-50

משנה ברורה תרנ״א:מ״ז-נ׳

Mishnah Berurah 651:47-50

The Mishnah Berurah explains the Shulchan Arukh's directions for na'anu'im and discusses the underlying concern that the motions should be performed deliberately and in the prescribed manner. It is a standard practical companion to the governing siman.

והטעם דהחכמים הזהירו אותנו תמיד שתמיד תקח את הדרך שהוא בימין שלך במקום שיש ימין ושמאל לפניך תבחר לך הימין שלך ואין חילוק בין איטר לאינו איטר [מ"א] ועתה אסדר בקצרה סדר הנענועים כפי מה שנהוג במדינותינו.

Full text on Sefaria ↗

Source 10 · Hasidic

Verified

Shem MiShmuel, Rosh Hashanah 8:26

שם משמואל, ראש השנה תרע"א תרע"ו

Shem MiShmuel, Rosh Hashanah 8:26

The lulav represents a drawing down of consciousness from above to below, and through taking and shaking it, blessing flows from supernal consciousness to the earthly realm and the House of God, constituting a descent of holiness from above to below—the opposite of the shofar, which represents a movement from below to above.

אך ענין לולב הוא המשכת הדעת ממעלה למטה, וכמו שאנו אומרים בהתפלה שקודם נטילת לולב ובנענועי אותם תשפיע שפע ברכות מדעת עליון לנוה אפריון למכון בית אלקינו והוא התפשטות קדושה מלמעלה למטה היפוך מענין השופר שהוא ממטה למעלה כנ"ל:

Full text on Sefaria ↗

Source 11 · Hasidic

Verified

recovered from “Sefat Emet, Deuteronomy, Sukkot 5658”

Sefat Emet, Sukkot 5658

שפת אמת, דברים, לסוכות כ״ה

Sefat Emet, Deuteronomy, Sukkot 25

The lulav and its wavings are a symbol or hint of something deeper.

וזה רמז הלולב ונענועיו.

Full text on Sefaria ↗

Source 12 · Modern

Verified

Sulam on Zohar, Pinchas 821

זהר, פנחס רעיא מהימנא תתכא

Sulam on Zohar, Pinchas 821

Pinchas

The lulav corresponds to the righteous person as a foundational principle, likened to the spine with its twenty-four vertebrae that match the twenty-four shakings of the lulav, which parallel the twenty-four blessings of the Amidah prayer, the twenty-four mentions of the divine name in "Give unto the Lord, O ye sons of the mighty," and the twenty-four instances in the Shema recitation; the lulav is shaken toward six directions—south, north, east, up, down, and west—with three shakings per direction totaling twenty-four.

לולב דא צדיק וכו': לולב זה צדיק, שהוא יסוד, כי הלולב דומה לחוט השדרה, שיש בו ח"י טבעות, כנגד ח"י נענועים שבלולב. והם כנגד ח"י ברכות של תפלת העמידה, והם כנגד ח"י אזכרות, דהיינו שמות הויה, שבהבו לה' בני אלים. וכנגד ח"י אזכרות שבקריאת שמע. והנענוע של הלולב, הוא לששה צדדים, דרום, צפון, מזרח, מעלה, מטה, ומערב. שהוא בחשבון ששה, וג' נענועים לכל צד, הם בחשבון ח"י.

Full text on Sefaria ↗

Source 13 · Modern

External

סדר הנטילה

נטעי גבריאל, ארבעת המינים סי׳ נ״א

Nitei Gavriel, Arbaas HaMinim, perek 51

Communities in Tzfat and Tiberias that pray according to the Arizal's method are accustomed to shake the lulav in the order of the world's directions—forward, backward, to the left, upward, downward, and to the right—a practice also recorded in Teshurot Yeshua Moshe and Tzel HaChochmah for those who follow the Arizal's way.

המקומות בעיה״ק צפת וטבריה שמתפללים עפ״י האריז״ל נהגו לנענע לפי סדר רוחות העולם לפניו לאחוריו לשמאלו למעלה למטה ולימינו, וכ״כ בשו״ת ישועת משה ח״א סי' מ״ד. וכ״כ בצל החכמה ח״ג סי׳ ס׳׳ג שהנוהגים עפ״י האריז״ל יש לעשות לעולם

On this pageCommunities in Tzfat and Tiberias that pray according to the Arizal's method are accustomed to shake the lulav in the order of the world's directions—forward, backward, to the left, upward, downward, and to the right—a practice also recorded in Teshurot Yeshua Moshe and Tzel HaChochmah for those who follow the Arizal's way.

Nitei Gavriel, Arbaas HaMinim, perek 51 — page scan on HebrewBooks

Page 226

Nitei Gavriel is not freely available in text. This PDF surfaced in our research. Please use the feedback buttons below to help us improve.

View on HebrewBooks — p. 226 ↗

Source 14 · Modern

External

סדר הנענועים

נטעי גבריאל, ארבעת המינים סי׳ נ״ב

Nitei Gavriel, Arbaas HaMinim, perek 52

There is a custom to avoid turning one's face toward the west direction when shaking the lulav, instead holding it over the shoulder in that direction.

ויש נוהגין שבצד מערב אינם הופכים פניהם לאותו צד

On this pageThe cited passage discusses the physical orientation during the shaking of the four species (נענועים). It notes different customs: some turn their face towards each direction they shake, some always face east and only move their hands, and others turn to all directions except west, where they hold the Lulav over their shoulder.

Nitei Gavriel, Arbaas HaMinim, perek 52 — page scan on HebrewBooks

Page 238

Nitei Gavriel is not freely available in text. This PDF surfaced in our research. Please use the feedback buttons below to help us improve.

View on HebrewBooks — p. 238 ↗

Source 15 · Modern

External

מספר הנענועים ־ היכן מנענעים

נטעי גבריאל, ארבעת המינים סי׳ נ״ג

Nitei Gavriel, Arbaas HaMinim, perek 53

During Hallel, the lulav is shaken once at the first 'Hodu', twice at 'Ana', and once at the final 'Hodu', according to the Arizal and Shulchan Aruch, with no distinction between the chazzan and congregation.

לדעת האר^׳ל והשו״ע וכן נתפשט ברוב מקומות, מנענעים כהלל בהודו הראשון פעם אחת ובאנא שתי פעמים, ובהודו האחרון פעם אחת, ואין חילוק בין הש״ץ להציבור

On this pageAccording to the Arizal, the Shulchan Aruch, and widespread custom, during Hallel one performs the wavings (na'anuim) once during the first 'Hodu', twice during 'Ana', and once during the final 'Hodu'. This practice applies equally to both the chazzan and the congregation. This section of chapter 53 outlines the different customs for shaking the Lulav (נענועים) during the recitation of 'Hodu' and 'Ana'. It details the word-by-word directional systems of both the Arizal and the Shulchan Aruch, as well as the Ashkenazic custom based on the Rema regarding when the congregation and the cantor shake.

Nitei Gavriel, Arbaas HaMinim, perek 53 — page scan on HebrewBooks

Page 240

Nitei Gavriel is not freely available in text. This PDF surfaced in our research. Please use the feedback buttons below to help us improve.

View on HebrewBooks — p. 240 ↗

Source 16 · Modern

External

אופן הנענועים

נטעי גבריאל, ארבעת המינים סי׳ נ״ד

Nitei Gavriel, Arbaas HaMinim, perek 54

One must be careful during the wavings that the tip of the lulav does not touch a wall, and the etrog should be held in close contact with the lulav during the waving, ideally touching it directly at the binding without any barrier between them.

יש להזהר בשעת הנענועים שלא יגע ראש הלולב בכותל

On this pageIn Chapter 54 (regarding the laws of waving the Four Species), the author rules that one must be careful not to let the tip of the lulav touch a wall during the wavings, and should initially avoid rubbing the etrog against the lulav so as not to transfer its scent. Furthermore, the etrog must be held closely joined to the lulav during the waving. Discusses the ideal manner of holding the Lulav and Esrog together during the waving (na'anu'im). While keeping them in contact is not strictly legally required to fulfill the mitzvah, it is highly preferred; one should ensure they touch and avoid inserting fingers or creating any barrier between them. The text discusses the proper placement of the esrog in relation to the lulav when holding them. It details that the esrog should touch the bottom of the lulav, with some authorities ruling that it should touch the lulav directly without being blocked by the hadassim or aravos, while according to the Arizal it should be joined specifically at the binding of all the species.

Nitei Gavriel, Arbaas HaMinim, perek 54 — page scan on HebrewBooks

Page 246

Nitei Gavriel is not freely available in text. This PDF surfaced in our research. Please use the feedback buttons below to help us improve.

View on HebrewBooks — p. 246 ↗

Source 17 · Modern

External

נענועים בלולב בהלל י״א שמנהג בעלמא

תשובות והנהגות, ח״ג סי׳ ר״ב

Teshuvos V'hanhagos 3:202

The author rules that a person without a lulav when the congregation recites Hallel should recite Hallel together with the community and perform the shaking afterward when the lulav becomes available.

ולפי זה נלע"ד שאדם שאין לו לולב ואתרוג בשעה שהציבור אומרים הלל ואינו יכול לנענע ולא נטל עוד לולב, יאמר עכשיו הלל עם הציבור ואח"כ יטול הלולב

On this pageThe author analyzes the nature of the custom of shaking the lulav (נענועים) during Hallel, questioning whether it is primarily a communal practice (reminiscent of the Temple) or applies equally to an individual praying alone. He rules that if a person does not yet have a lulav when the congregation recites Hallel, they should recite Hallel with the congregation and perform the shaking later when the lulav becomes available.

Teshuvos V'hanhagos 3:202 — page scan on HebrewBooks

Page 219

Rav Moshe Sternbuch Teshuvos V'hanhagos is not freely available in text. This PDF surfaced in our research. Please use the feedback buttons below to help us improve.

View on HebrewBooks — p. 219 ↗

Related sources· 8 found, not yet verifiedSign in to verify

Shulchan Arukh, Orach Chayim 651:9Shulchan Arukh, Orach Chayim 651unverified
הנענוע הוא שמוליך ידו מכנגדו והלאה וינענע שם שלשה פעמים בהולכה ושלשה פעמים בהובאה [טורף הלולב ומכסכס העלין בכל נענוע] [ר"ן פ' לולב הגזול] ואח"כ מטה ידו לצד אחר ועושה כן וכן לכל צד מארבע צדדין ומעלה ומטה: הגה וההולכה וההבאה היא עצמה הנענוע כי מוליך ומביא ג"פ לכל רוח [טור בשם גאון] ומטין ראש הלולב לכל צד שמנענע נגדו וכשמנענע למטה הופכו למטה ומקרי דרך גדילתן [ב"י] הואיל ומחזיק אותן בידו דרך גדילתן [ב"י] ויש מדקדין שלא להפוך הלולב כשמנענעין למטה [מהרי"ל וב"י בשם אביו וכן שמע ממהר"ר שכנא שראה כן ממהר"ר יעקב פולק וכ"כ בכתבי האר"י] והמנהג כסברא ראשונה וכן נ"ל עיקר: יקיף דרך ימין בנענעו מזרח דרום מערב צפון:
Same passage as Shulchan Arukh, Orach Chayim 651:8-10
Teshuvos V'hanhagos 3:201הנענועים בלולב בשעת ברכה מנענע מיד אחר ברכה בשמחהscan
Revavos Ephraim 8:253סדר נטילת הלולבscan
Shevet HaLevi 8:151scan
Shulchan Arukh, Orach Chayim 645:3unverified
Filed under: Lulav
Sukkah 29bunverified
Filed under: Lulav
Sukkah 32aunverified
Filed under: Lulav
Sukkah 32bunverified
Filed under: Lulav

Related sheets

Yamim Tovimימים טובים

Eating Meals in the Sukkah

Sukkot

Sources explore the obligation to eat and dwell in the sukkah during the festival of Sukkot, grounding the practice in the Torah's command to remember both the Exodus from Egypt and God's protective Clouds of Glory in the wilderness. Rabbinic sources detail the scope of this obligation and its spiritual significance.

View Sources28 sources

Yamim Tovimימים טובים

The Purpose of Shofar on Rosh Hashanah

Rosh Hashanah

Sources explore the spiritual and symbolic purposes of shofar blowing on Rosh Hashanah, including awakening repentance, affirming God's kingship, and invoking divine remembrance. Biblical, rabbinic, and medieval sources present both the mitzvah's scriptural basis and its deeper moral and theological significance.

View Sources11 sources

Halachaהלכה

Shofar and Shabbat: Why the Mitzvah Is Suspended

Rosh Hashanah

These sources explain the rabbinic enactment that prohibits sounding the shofar when Rosh Hashanah falls on Shabbat, despite the Torah's association of the holiday with the shofar blast. The sources address the reasoning behind the decree—a concern that people might carry the shofar to an expert—and discuss exceptions that applied in the Temple and among established courts.

View Sources37 sources

Yamim Tovimימים טובים

Shofar on Rosh Hashanah When It Falls on Shabbat

Rosh Hashanah

Sources examine the biblical foundations for shofar-blowing on Rosh Hashanah and the rabbinic rulings that prohibit it outside the Temple when the holiday coincides with Shabbat. The passages address the tension between the Torah's command and Shabbat restrictions, as well as the historical shift in practice after the Temple's destruction.

View Sources30 sources

Yamim Tovimימים טובים

The Shofar's Call to Spiritual Awakening

Rosh Hashanah

Sources explore how the shofar blast on Rosh Hashanah serves as a spiritual awakening, rousing the soul from indifference to examine deeds and return to God before the day of judgment. Classical, Hasidic, and modern sources converge on the shofar's symbolic and metaphysical power to inspire teshuvah and renew one's relationship with the divine.

View Sources26 sources

Yamim Tovimימים טובים

Spiritual Awakening Through the Shofar

Rosh Hashanah

These sources explore the multiple dimensions of the shofar's sound on Rosh Hashanah: as a call to repentance and self-examination, a proclamation of divine kingship, and a remembrance that connects the listener to God and to the binding of Isaac. The shofar functions both as a ritual obligation and as a spiritual wake-up call inviting moral awareness.

View Sources36 sources

Explore more

Eating Meals in the Sukkah The Purpose of Shofar on Rosh Hashanah Shofar and Shabbat: Why the Mitzvah Is Suspended

Find sources for your own idea