Sources addressing whether fully cooked food that has dried out may be resoaked with boiling water on Shabbat, examining the halakhic status of adding liquid to previously cooked substances and the distinction between cooking and soaking.
יד סולדת בו — אסור, אין יד סולדת בו — מותר
24 sources · 19 verified
Opens as a working sheet — explore, annotate, and export.
What the sources say
The question of pouring boiling water into a dried-out cholent on Shabbat touches several distinct halachic issues: the act of pouring hot water from a primary vessel, the special status of a vessel or food that has dried out on Shabbat, and the underlying prohibition of bishul as it applies to already-cooked food.
Pouring hot water on Shabbat
The Gemara in Shabbat 40b establishes the foundational threshold: heating water or oil to the point where the hand spontaneously recoils (yad soledet bo) is prohibited, while heating below that threshold is permitted, and derives from an incident involving Rabbi Yehuda HaNasi that a secondary vessel (kli sheni) does not cook.
The Mishnah in Shabbat 145b distinguishes between soaking and rinsing: anything that was cooked before Shabbat may be soaked in hot water even on Shabbat, while anything not previously cooked in hot water may only be rinsed — with the exception of items for which rinsing itself constitutes the completion of the prohibited labor of cooking.
The Shulchan Arukh (OC 318:4) codifies this distinction, ruling that a solid food item that has already been cooked may be immersed in hot water on Shabbat, whereas an uncooked solid may not be immersed but may have hot water poured over it — with specific exceptions for aged salted foods whose rinsing completes their preparation.
Rav Mordechai Eliyahu (Maamar Mordechai Hilchot Shabbat 52:41) rules that it is forbidden to pour boiling water at the level of yad soledet bo into a cup that contains even a small amount of cold water, because the hot water will cook the cold water; however, adding a small amount of boiling water into a cup with a large amount of cold water — such that the hot water clearly will not cook the cold water — is permitted.
Rav Eliezer Melamed (Peninei Halakhah, Shabbat 10:9) records that some authorities hold that because the Torah-level prohibition of bishul applies even to a few drops of water, it is forbidden to pour hot water from a boiler into a cup that has residual drops of cold water on its walls, and therefore the cup should be thoroughly dried before pouring hot water into it.
Rav Betzalel Stern (B'tzel HaChochma 2:74) concludes that pouring hot water from a primary vessel into an insulated bottle on Shabbat is permitted, citing the principle that liquid cools somewhat at the vessel walls, and that the prohibition of insulation (hatmanah) does not apply in such a case.
The Igros Moshe (OC 1:95) addresses whether one may pour boiling water into a vessel that has dried out on Shabbat, examining the permissibility of heating a dry object and whether this constitutes forbidden bishul.
The Shulchan Arukh (OC 318:4) draws a key distinction based on prior cooking status: a food item that is already fully cooked and has become dry (without liquid) may be immersed in hot water on Shabbat, precisely because there is no prohibition of bishul achar bishul (re-cooking) for a dry, already-cooked solid.
The Mishnah Berurah (318:32) clarifies that the ruling permitting immersion of a dry cooked food in hot water applies even to a boiling primary vessel — meaning that a food from which the liquid has been removed may be placed in a hot kli rishon — but one may not place such a vessel directly on a fire.
Nishmat Shabbat (vol. 4:2) directly addresses the case of cholent that has begun to scorch on Shabbat, ruling that it is permitted to pour hot water directly from a kettle (kli rishon) that is on the fire into the cholent pot even while it remains on the fire, provided the flame is covered (garaf and katum), because the food is already fully cooked; though the author notes that some contemporary authorities advise caution.
Rav Mordechai Eliyahu (Maamar Mordechai Hilchot Shabbat 53:24) addresses an analogous situation of adding water to a cholent on Shabbat, ruling stringently that any additional cooking is forbidden, because water in a bag placed in the cholent from before Shabbat is likely somewhat cooler than the rest of the dish and will be further heated when released into it.
Rav Shlomo Zalman Auerbach (Minchas Shlomo Tinyana 10) examines whether pouring hot water into a vessel that has cooled down on Shabbat constitutes prohibited hatmanah, analyzing the conflicting views of Rashi, the Rambam, and various Acharonim regarding whether the prohibition applies to transferred liquids in a secondary vessel.
The Tzitz Eliezer (11:29) discusses whether pouring hot water from a kettle into an insulated vessel on Shabbat constitutes prohibited hatmanah, presenting multiple halachic perspectives including considerations of second-vessel cooling and the intent of the person.
The Rambam in Mishneh Torah, Shabbat 9:3–4 establishes that one who cooks food that has already been completely cooked, or food that requires no cooking at all, is not liable — laying the groundwork for the principle that there is no prohibition of bishul achar bishul for fully cooked food.
The Gemara in Shabbat 38a records a dispute between Rabbi Meir and Rabbi Yehuda: Rabbi Meir holds that fully cooked food left on the fire on Shabbat is always permitted to eat (whether done inadvertently or deliberately), while Rabbi Yehuda restricts this when further reduction (mitztamek) improves the dish.
The Shulchan Arukh HaRav (OC 318:9) rules that any moist cooked food that has cooled below yad soledet bo is subject to the prohibition of bishul achar bishul if reheated on Shabbat to the point of yad soledet bo, whereas food that remains above that threshold and is merely brought to a boil is not subject to the prohibition.
The Arukh HaShulchan (OC 318:28) applies the bishul analysis stringently to tea, ruling that pouring hot water over tea leaves — even via a secondary vessel — constitutes forbidden bishul because the completion of their preparation through this pouring is itself the primary labor, and the claim that tea has already been cooked at its place of origin is rejected as erroneous.
Rav Eliezer Melamed (Peninei Halakhah, Shabbat 12:12) notes a related debate among Rishonim about whether liquefying a congealed food by heating it constitutes a forbidden act of producing something new, with most Rishonim permitting it indirectly through warming, while Ashkenazic practice is to be stringent in the first instance.
שבת מ׳ ב — ד"ה אָמַר רַבִּי יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל
Shabbat 40b:7
The Talmud discusses the laws of heating and cooking on Shabbat, including the concern that hot water and cooked substances may undergo prohibited cooking processes.
Rav Yehuda said that Shmuel said that the halakha is: With regard to both oil and water, heating either one to the point where the hand spontaneously recoils from it is prohibited. Heating either one to the point where the hand does not spontaneously recoil from it is permitted. The Gemara asks: And what are the circumstances in which a hand spontaneously recoils from it? Not all hands are equal in their sensitivity to heat. The Sage, Raḥava, said: Any water that could cause a baby’s stomach to be scalded is considered water from which the hand spontaneously recoils. Rav Yitzḥak bar Avdimi said: One time I followed Rabbi Yehuda HaNasi into the bathhouse on Shabbat to assist him, and I sought to place a jar of oil in the bathtub for him, to heat the oil somewhat before rubbing it on him. And he said to me: Take water from the bath in a secondary vessel and place the oil into it. The Gemara remarks: Learn from this comment of Rabbi Yehuda HaNasi three halakhot: Learn from it that oil is subject to the prohibition of cooking. This explains why he prohibited placing it in the bathtub. And learn from it that a secondary vessel is not hot and does not cook. And learn from it with regard to oil that warming it is tantamount to cooking it.
שבת קמ״ה ב — ד"ה מַתְנִי׳ כׇּל שֶׁבָּא בְּחַמִּין מֵעֶרֶב שַׁבָּת
Shabbat 145b:6
The sugya discusses cooked foods and the status of cooking after cooking, a foundational source for analyzing whether a fully cooked cholent can undergo another cooking process when liquid is added.
MISHNA: Any salted food item that was already placed in hot water, i.e., cooked, before Shabbat, one may soak it in hot water even on Shabbat. And anything that was not placed in hot water before Shabbat, one may rinse it in hot water on Shabbat but may not soak it, with the exception of old salted fish and small salted fish and the kolyas ha’ispanin fish, for which rinsing with hot water itself is completion of the prohibited labor of cooking. GEMARA: We learned in the mishna that an item that was cooked before Shabbat may be soaked in hot water on Shabbat. The Gemara asks: In what case would soaking in hot water be required after the item was already cooked? Rav Safra said: In the case of the chicken of Rabbi Abba, which for medical reasons was cooked so thoroughly that it completely dissolved. And Rav Safra said: One time I happened to come there and he fed me chicken prepared that way, and if not for the fact that Rabbi Abba gave me three-leaf-, i.e., year, old wine to drink, I would have been forced to vomit.
The sugya addresses the status of food that was cooked before Shabbat and the continuing rules governing heating it on Shabbat, relevant to the broader context of cholent preparation and maintenance.
The Gemara raises an objection to this statement from that which was taught in a baraita: One who forgot a pot atop a stove and it cooked on Shabbat, if he did so unwittingly, he may eat it; if he did so intentionally, he may not eat it. In what case is this statement said? It is in a case where the pot contains hot water that was not yet completely heated, and the same applies to cooked food that was not yet completely cooked. However, if it contains hot water that was already completely heated and cooked food that was already completely cooked, whether the pot was left there unwittingly, or whether the pot was left there intentionally, one may eat it; this is the statement of Rabbi Meir. Rabbi Yehuda says that there is a distinction: Hot water that was already completely heated is permitted because, in that case, the longer it remains on the fire, the more it shrivels, i.e., evaporates, and deteriorates. In that case, one would certainly not come to increase the heat because he would not want to lose more water through evaporation. However, cooked food that was completely cooked, it is prohibited to leave it on the fire because it shrivels and improves. There is room for concern that he will stoke the coals to increase the heat under the food. And there is a general principle: Anything that shrivels and improves, e.g., cabbage, and beans, and meat cut into small pieces is prohibited; and anything that shrivels and deteriorates is permitted.
שבת י״ח ב — ד"ה וְהַשְׁתָּא דְּאָמַר מָר גְּזֵירָה שֶׁמָּא יְחַתֶּה
Shabbat 18b:4
The Talmud establishes principles concerning food placed near or upon heat before Shabbat and the continuing concern of cooking on Shabbat, providing background for hot food kept on a Shabbat heat source.
The Gemara comments: And now that the Master said that in these cases the prohibition of placing the pot on the fire is due to a decree issued by the Sages lest he stoke the coals; with regard to this pot of raw meat, it is permitted to place it in an oven on Shabbat eve at nightfall. What is the reason for this? Since it is not fit for consumption during the night, as it will not be cooked by then, he diverts his thoughts from it and will not come to stoke the coals. And the same is true of cooked meat; it is permitted to place it on the fire on Shabbat eve at nightfall. Since it is reasonably cooked, one will not come to stoke the coals to cook it more. Meat that is cooked and not sufficiently cooked is prohibited, as there is concern lest he come to stoke the coals. And if he threw a raw bone into this pot, he may well do so, as due to the bone he will not remove the meat to eat it in the evening.
שבת ל״ט ב — ד"ה מִמַּעֲשֶׂה שֶׁעָשׂוּ אַנְשֵׁי טְבֶרְיָא וְאָסְרִי לְהוּ
Shabbat 39b:1
The Sages prohibited the people of Tiberias from insulating a pot in something that increases heat over Shabbat, and this practice was abolished both on Shabbat itself and even before Shabbat begins; Ulla rules according to the people of Tiberias, but Rav Naḥman responds that even the people of Tiberias abandoned this practice.
From this action performed by the people of Tiberias and the fact that the Sages prohibited them from using the water, the conclusion is that the practice of insulating a pot in something that increases the heat over the course of Shabbat was abolished on Shabbat. And not only is it prohibited to do so on Shabbat itself, but it is also prohibited while it is still day before Shabbat. Running pipes of cold water through hot water is similar to insulating water in something that adds heat. Ulla said: The halakha is in accordance with the people of Tiberias. Rav Naḥman said to him: The people of Tiberias have already broken their pipes. Even they reconsidered their position.
Rambam's formulation of the prohibition of cooking on Shabbat and the categories of cooking and heating that establish the halakhic background for adding hot water to food.
A person who breaks open an egg over a warm cloth, over sand, or over the dust of the roads that are heated by the sun is not liable even though it becomes roasted, for the derivatives of the heat of the sun are [governed by] different [laws than those governing] the derivatives of fire. Nevertheless, the Sages instituted a decree forbidding cooking with [the derivatives of the heat of the sun], lest [one cook with] the derivatives of fire. Similarly, a person who cooks using the [hot] springs of Tiberias and the like is not held liable. A person who cooks food that has been completely cooked, on a fire, or who cooks food that does not need to be cooked at all is not liable.
A classic code section on Shabbat prohibitions, including cooking and related acts, often cited in the halakhic ancestry of modern rulings on electrical appliances and heat-producing devices.
מיחם של נחשת שהעבירו מעל האש ואין בו מים או שיש בו מים חמין לא יתן בו מים צוננין מועטין מפני שהן מתחממין: אבל נותן בו מים רבים להפשירה אפי' אם מפעפעין אותו ומחזיקין אותו שרי כיון שאינו מכוין לכך.
Rav (Ari'ah) writes that some practice digging a pit near the fire lined with bricks, stoking and raking it, burying a pot in it, and covering it—citing as precedent the Talmudic ruling that a pot may remain in an oven on Shabbat since it is considered sheihyah (resting) rather than insulation with something that adds heat; he distinguishes this pit method because there is much air between the pit walls and the pot (unlike insulation where the pot touches the retaining medium), making it no stricter than sheihyah on a stovetop, whereas the common practice of placing a pot on the stovetop, covering it, and wrapping it in blankets cannot be permitted since fire underneath adds heat, and even Rabbi Zeira's case of a covered basket shows that once an object rests on something that adds heat, insulation is forbidden—though Rav distinguishes his pit method as not resembling typical insulation since the pot
כתב א"א ז"ל יש נוהגין לעשות חפירה אצל מקום האש מרוצפת בלבנים סביב ומסיקין אותה וגורפין אותה ומטמינים בה הקדרה ומכסין אותה ומביאים ראייה למנהגם מהא דאיתא בפ"ק דשבת קדרה חייתא ובשיל שרי ליתן לתוך התנור ולא דמי כולי האי דהתם הוי בתורת שהייה אבל הכא שהוא הטמנה ובדבר המוסיף הבל לא ויש לחלק הא דאסרינן הטמנה בדבר המוסיף הבל היינו משום גזירה שמא יטמין ברמץ ודוקא כעין הטמנה ברמץ שהרמץ נוגע בקדרה סביב אבל בתנור וכן בחפירה זו שיש אויר הרבה בין הדפנות לקדירה לא דמי להטמנה ואין להחמיר בה יותר מבשהייה על גבי כירה ובענין זה היה הוא מטמין היה לו כירה שדפנותיה גבוהין יותר מפי הקדרה ואויר בין דופני הכירה לקדרה ונותן הקדרה לתוכה ומכסה פי הכירה בלוח או בדבר אחר והיה נותן בגדים על הכיסוי והיה אומר שאין זה דרך הטמנה כיון שאין הקדרה נוגעת בשום דבר אלא עומדת על הכירה ואויר בינה לדפנות אבל הטמנה שמטמינין רוב העולם שמניחין הקדרה על הכירה ומכסין אותה וסביבותיה בבגדים איני יודע טעם להתיר דאע"פ שמותר להטמין בכסות כיון שיש תחת הקדרה אש שמוסיף הבל אסור דאמר ר' זירא קופה שטמן בה אסור להניחה על גבי גפת של זיתים אלמא אע"פ שטומן בקופה בהיתר כיון שנתונה על גבי דבר המוסיף הבל אסור כ"ש שהוא אסור כשהקדרה נתונה על גבי האש וגם על הטמנה של א"א ז"ל יש לפקפק מההוא דקופה שטמן וכו' אלא שהוא היה מחלק להתיר כיון שאינו דרך הטמנה כמו בקופה שהוא דרך הטמנה.
The passage discusses the halakhic meaning of "mikveh of their waters," explaining that it refers to springs, wells, and pits; the Gaon notes that the word "mayim" (waters) can denote both fresh and salt water, and that when "mayim" appears adjacent to a construct state it is always doubled in form (like "mimei" or "mimecha"), whereas in the singular it appears as "mi" (as in "ki mi niddah lo zoruk"), and the phrase "and in wood and in stones" refers to water that was in homes in wooden vessels or stone basins.
ומקוה מימיהם. הם המעיינים והבארות והבורות, ואמר הגאון כי מימי כפול, מים מתוקים, ומים מרים כמֵי הים על כן כתוב הקורא למי הים (עמוס ה ה), והנה שכח מי הירדן יכרתון (יהושע ג יג) ומלת מים כאשר היא סמוכה אל סימן המדבר לעולם היא כפולה כמו מימי (ש"א כה יא) ומימיך (יחז' יב יה), גם על לשון רבים, כי לא יתכן לומר מימוֹ ומימה, ומצאנו מי על לשון יחיד "כי מי נדה לא זורק" (במד' יט יג), וטעם ובעצים ובאבנים, המים שהיו בבתים בכלי עץ, או בכיור הנעשים מאבן:
שולחן ערוך, אורח חיים שי״ח — ד"ה תבשיל שנתבשל כל צרכו יש בו
Shulchan Arukh, Orach Chayim 318:4
The passage discusses the laws of cooking on Shabbat, including what is permitted and forbidden regarding heating and soaking foods, whether by direct heat or derivative heat, and distinguishing between foods that were fully cooked before Shabbat versus those that were not.
תבשיל שנתבשל כל צרכו יש בו משום בישול אם נצטנן: הגה וי"א דוקא אם מצטמק ויפה לו [רבי ירוחם ח"ג] ואם לא נתבשל כל צרכו ואפי' נתבשל כמאכל בן דרוסאי שייך בו בישול אפי' בעודו רותח וה"מ שיש בו בישול אחר בישול בתבשיל שיש בו מרק אבל דבר שנתבשל כבר והוא יבש מותר לשרותו בחמין בשבת ואם הוא דבר יבש שלא נתבשל מלפני השבת אין שורין אותו בחמין בשבת אבל מדיחים אותו בחמין בשבת חוץ מן המליח הישן ומן הדג שנקרא קולייס האספנין שאינם צריכים בישול אלא מעט והדחתן היא גמר מלאכתן: הגה וה"ה כל דבר קשה שאינו ראוי לאכול כלל בלא שרייה דאסור לשרותו בשבת דהוי גמר מלאכה [הגהות מרדכי]: דבר שנתבשל כל צרכו והוא יבש שאין בו מרק מותר להניחו כנגד המדורה אפילו במקום שהיד סולדת בו: הגה ואפי' נצטנן כבר אבל אם הוא רותח אפי' בדבר שיש בו מרק מותר ויש מקילין לומר דכל שאינו נותנו על גבי האש או הכירה ממש רק סמוך לו אפילו נצטנן מותר [המגיד פכ"ב] ונהגו להקל בזה אם לא נצטנן לגמרי וכמו שכתבתי לעיל סי' רנ"ג:
4. Food fully cooked which has cooled down may not be reheated because of the Melacha of Bishul (cooking). RAMA some hold that this is only if the food is Mitztamek ve’yafe lo. [R' Yerucham] Food not fully cooked, even if cooked to the degree of Ma’achal ben Derusa’i and even if the food is hot, is nevertheless forbidden to cook any further. The reheating that is forbidden, only applies to food with liquid, but a cooked food item that is a solid (has no liquid), may be immersed in hot water on Shabbos. A solid food item that has not been cooked before Shabbos, may not be immersed into hot water on Shabbos, but one may pour hot water over it on Shabbos, with the exception of aged salted food and a fish called “Kulias ha’ispanin”, which do not require much cooking, and by pouring water over them one completes the Melacha. RAMA: This rule applies to all hard foods that cannot be eaten without first marinating them. Therefore one may not soak them (in hot water) on Shabbos, as it is a completion of a Melacha. [Ha'gahot Mordechai] 15. One is permitted to place fully cooked dry food, with no liquid, near a fire, even in a place that is Yad soledes bo, RAMA: even if it is now cold, but if it is hot, even if liquid is present it is permitted. Some authorities are lenient and say that even if the food has cooled down it is permitted to place next to fire, as long as it is not placed above a fire or Kirah. (HaMagid, Perek 22). The custom in this matter is to be lenient as long as it has not completely cooled down, as I have written in Siman 253.
ערוך השולחן, אורח חיים שי״ח — ד"ה וכיון שנתבאר דכל דבר שהדחתן זו
Arukh HaShulchan, Orach Chaim 318:28
A detailed codification of the laws of cooking on Shabbat, clarifying the application of bishul to already-cooked food and to adding hot liquid during Shabbat.
וכיון שנתבאר דכל דבר שהדחתן זו היא גמר מלאכתן הוי בישול וחייב בשבת, לפי זה העשב שקורין טֵה שמערין עליהם חמין, ודבר ידוע שבישולן קל, ואפילו בכלי שני מתבשלים כמו שעינינו רואות, המערה עליהן חמין בשבת אפילו על ידי כלי שני - חייב חטאת. ורבים נכשלים בזה בטענות של הבל: יש שאומרים שהטי"י כבר נתבשל במקומו ואין בישול אחר בישול. וטעות גדול הוא, אפילו אם האמת כן הוא, דבשם אין הבישול לבשלו אלא לעשותו פירא שיהא ראוי לבישול, ואיך נאמר על זה שהוא כבר מבושל, והרי מוכרין אותו עתה בכסף מלא כדי לבשלו. וגם שמעתי ששקר הדבר, שאין מבשלין אותו במקומו. ויש שעושין על ידי כלי שני, והיינו שמערין מים חמין מהכלי ראשון לצנצנת, ונותנים עליו הטי"י ואחר כך נותנים המים והטי"י להטשאני"ק, ואחר כך שופכין עליהם החמין מכלי ראשון, וממה נפשך חייבים חטאת, ובפרט שעינינו רואות שמתבשלים בכלי שני ובכלי שלישי, שבישולן קל. ויש שנוהגים לערות עליהם רותחים מכלי ראשון מבעוד יום, ועומד מעט ואחר כך שופכים המים והטי"י נשאר יבש, ולמחרת בבוקר שופכים עליו חמין מכלי ראשון, שהרי כבר נתבשל מאתמול ואין בישול אחר בישול בדבר יבש. אך בזה האופן צריך להשהות החמין על הטי"י מבעוד יום מעט זמן כדי שיתבשל, ולא לערות החמין על הטי"י ותיכף לשפוך החמין לחוץ, דברגע אחת לא יתבשלו. והדרך הישר הוא להכין הסענ"ס מבעוד יום, וכן אנו נוהגים, וכן הדין בקאוו"א ובשארי מיני בישולים כאלו כמו סאקאלאד"א וקאק"א.
The standard practical commentary on the laws of cooking on Shabbat in siman 318, addressing cooked foods, liquid, reheating, and the conditions under which adding heat or liquid may constitute cooking.
(לב) והוא יבש - ר"ל שהריקו המרק ממנו: (לג) מותר לשרותו - אפילו בכלי ראשון רותח כדי שיהיה נימוח שם ויהיה דבר לח דאין בישול אחר בישול אבל לא יתנו לכ"ר שעומד על גבי האש: (לד) אותו בחמין - שהיד סולדת בהן ואפילו אם לא יניחו שם עד שיהיה נימוח ואפילו בכלי שני נמי אסור לשרות דמיחזי כמבשל ולא דמי לתבלין בסעיף ט' דלא אסר אלא בכלי ראשון דתבלין עשויין למתק הקדירה ולא מיחזי כמבשל:
Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Orach Chayim 318:13
A practical Sephardi-oriented discussion of the laws of cooking on Shabbat, including the treatment of cooked foods, hot liquids, and the relevant vessel distinctions.
יג) שם. ולאחרים מותר למו"ש מיד, דלא בעינן בכדי שיעשו אלא במלאכה הנעשית ע"י עכו"ם בשביל ישראל משום דקל בעיניו ויבוא לעשות כן פעם אחרת אבל דבר שעושה ישראל בידים ודאי ליכא למיחש דאתי לבשולי בהדיא. ב"י, ט"ז סק"א, מ"א שם, ומיהו אם בישל עכו"ם מים בשבת ונצטנן דלא נהנה כלל ממלאכת שבת י"ל דא"צ למו"ש כדי שיעשו שאף לטעם שלא יאמר לו דהא שותה צונן אבל בו ביום אסור לכ"ע דאיתעביד איסורא, א"א או' ב' ומ"מ נראה דבמקום ששותין מי בורות ומרתיחין אותו כדי שלא יזיק ואח"כ שותין אותו צריך להמתין במו"ש בכדי שיעשו דהא אהנו מעשה עכו"ם: יד) שם. מותר למו"ש מיד. ואם היה מו"ש יו"ט אסור דאין שבת מכין ליו"ט ליקוטי מהרי"ו סי' ב' כנה"ג בהגה"ט. מ"א שם. א"ר או' ג' תו"ש או' ב' ער"ה או' ד' וי"א שאין הכנה שייך בזה ויש לחוש לסברא הראשונה. ר"ז או' ג' וכן אם בישל לחולה בשבת ומו"ש יו"ט אסור לבריא. ודוקא בדבר שאינו נאכל כמות שהוא חי. א"א שם ואם היה יו"ט ביום א' וביום ב' יום ב' מותר כמ"ש סי' תקי"ג סעי' ה' בהגה יעו"ש. ומים שהוחמו בשבת אם נצטננו למו"ש והוא יו"ט ודאי לא שייך הכנה. א"א שם. ולנוהגין שלא לשתות מים כ"א מרתיחין אותו וכמ"ש באו' הקודם נראה דשייך הכנה ואין לשתותו במו"ש אם הוא יו"ט:
שולחן ערוך הרב, אורח חיים שי״ח — ד"ה כָּל דָּבָר לַח יֵשׁ בּוֹ בִּשּׁוּל
Shulchan Arukh HaRav, Orach Chayim 318:9
A systematic treatment of the laws of cooking on Shabbat, including the status of fully cooked foods, liquids, and adding hot material to a cooked dish.
Some say that since the Torah's prohibition on cooking applies even to scattered droplets of water, it is forbidden to pour hot water from a kettle into a cup that has cold water droplets on its walls, because the hot water would cook those cold droplets; therefore the cup must be thoroughly dried of all moisture before hot water may be poured into it.
יש אומרים שהואיל ואיסור בישול מן התורה חל גם על טיפות ספורות של מים, אסור לערות מים חמים מן הדוד לתוך כוס שיש על דפנותיה רסיסי טיפות של מים קרים, מפני שהמים החמים יבשלו את רסיסי המים הקרים. ולכן יש לנגב היטב את הכוס מכל רטיבות, ורק לאחר מכן מותר למזוג לתוכה מים חמים (אג"מ או"ח א, סו"ס צג; מנח"י ט, ל; שש"כ א, נב).
מאמר מרדכי הלכות שבת, Chelek 3 נ״ג:כ״ד — ד"ה הוספת מים לסיר רותח מותר לאדם
Maamar Mordechai Hilchot Shabbat, Chelek 3 53:24
Some have a lenient practice of placing a bag of hot water in the cholent pot before Shabbat, and if one sees on Shabbat that the cholent lacks water, one may make a hole in the bag so its water enters the dish; however, the author's view is to be stringent, since it is reasonable to assume the water in the bag is somewhat less hot than the rest of the cholent and will warm up further upon entering it, and any additional cooking is prohibited.
יש נוהגים להקל לשים שקית מים חמים בסיר החמין מערב-שבת, ואם רואה בשבת שחסר מים לחמין יעשה חור בשקית בשבת כדי שהמים שבשקית יתווספו לתבשיל, אבל דעתנו להחמיר, מפני שסביר להניח שהמים שבשקית לא חמים כמו שאר התבשיל אלא מעט פחות וכשיכנסו לתבשיל יתחממו מעט יותר, וכל תוספת בישול אסורה.
מאמר מרדכי הלכות שבת, Chelek 3 נ״ב:מ״א — ד"ה מותר להעביר תבשיל חם כשיעור "יד
Maamar Mordechai Hilchot Shabbat, Chelek 3 52:41
Pouring boiling water into a small amount of cold water is forbidden, but it is permitted to add a small quantity of boiling water into a cup containing a large amount of cold water, provided it is clear that the boiling water will not cook the cold water.
עירוי מים רותחים לתוך מעט מים אסור לערות מים רותחים כשיעור "יד סולדת בו" לתוך כוס שיש בה מעט מים קרים. אמנם, מותר לתת מעט מים רותחים כנ"ל לתוך כוס שיש בה מים קרים מרובים, באופן שברור שהמים הרותחים לא יבשלו את המים הקרים.
Moshe Feinstein discusses whether one may pour boiling water into a thermos (tzermaas) that has dried out on Shabbat, addressing the permissibility of heating a dry object on Shabbat and whether this constitutes forbidden cooking (melacha).
On this pageMoshe Feinstein discusses whether one may pour boiling water into a thermos (tzermaas) that has dried out on Shabbat, addressing the permissibility of heating a dry object on Shabbat and whether this constitutes forbidden cooking (melacha).
Page 154
Igros Moshe is not freely available in text. This PDF surfaced in our research. Please use the feedback buttons below to help us improve.
The passage discusses two main matters: (1) whether on Shabbat it is permitted to pour hot water from a first-vessel into an insulated bottle to retain heat, and whether this constitutes forbidden insulation; and (2) the status of forbidden matter that falls into liquid in such a bottle—whether it is subject to the laws of a first-vessel or second-vessel. The author concludes that pouring is permitted, citing the Keren LeDavid and testimony from the Aderet regarding the rulings of Rabbi Pinhas of Peshischa, and that the prohibition of insulation does not apply since the liquid cools somewhat at the vessel walls; concerning fallen matter, the author rules it has the status of a second-vessel, and therefore does not rule strictly even if a prohibited item falls into the liquid.
On this pageThe passage discusses two main matters: (1) whether on Shabbat it is permitted to pour hot water from a first-vessel into an insulated bottle to retain heat, and whether this constitutes forbidden insulation; and (2) the status of forbidden matter that falls into liquid in such a bottle—whether it is subject to the laws of a first-vessel or second-vessel. The author concludes that pouring is permitted, citing the Keren LeDavid and testimony from the Aderet regarding the rulings of Rabbi Pinhas of Peshischa, and that the prohibition of insulation does not apply since the liquid cools somewhat at the vessel walls; concerning fallen matter, the author rules it has the status of a second-vessel, and therefore does not rule strictly even if a prohibited item falls into the liquid.
Page 369
B'tzel HaChochma is not freely available in text. This PDF surfaced in our research. Please use the feedback buttons below to help us improve.
The passage discusses whether it is permitted on Shabbat to pour hot water into a thermos (or insulated vessel) that has cooled down, examining this question through the lens of the halakhic prohibition against insulating (hatmana) hot foods. It analyzes conflicting views between Rashi and the Rambam regarding whether the prohibition applies only to a primary vessel in which food was originally cooked or also to transferred liquids, considers how various Acharonim (particularly the Tur, Shulchan Aruch, Peri Megadim, and Magen Avraham) have ruled on this matter, and explores whether pouring hot water into a secondary vessel constitutes prohibited insulation or merely maintaining heat in a vessel that no longer qualifies as a primary cooking vessel.
On this pageThe passage discusses whether it is permitted on Shabbat to pour hot water into a thermos (or insulated vessel) that has cooled down, examining this question through the lens of the halakhic prohibition against insulating (hatmana) hot foods. It analyzes conflicting views between Rashi and the Rambam regarding whether the prohibition applies only to a primary vessel in which food was originally cooked or also to transferred liquids, considers how various Acharonim (particularly the Tur, Shulchan Aruch, Peri Megadim, and Magen Avraham) have ruled on this matter, and explores whether pouring hot water into a secondary vessel constitutes prohibited insulation or merely maintaining heat in a vessel that no longer qualifies as a primary cooking vessel.
Page 33
Minchas Shlomo is not freely available in text. This PDF surfaced in our research. Please use the feedback buttons below to help us improve.
The passage discusses whether it is permissible on Shabbat to pour hot water from a kettle into a thermos bottle, presenting multiple halachic perspectives and sources, including the positions of Rashi, Rambam, Ran, Chazal, and various Acharonim (later authorities) such as the Chazal, Maharil, Maharam, and others who debate whether such action constitutes prohibited "insulation" (hatmina) or falls outside its restrictions based on principles of second-vessel cooling, the intent of the person, and the thermos's design.
On this pageThe passage discusses whether it is permissible on Shabbat to pour hot water from a kettle into a thermos bottle, presenting multiple halachic perspectives and sources, including the positions of Rashi, Rambam, Ran, Chazal, and various Acharonim (later authorities) such as the Chazal, Maharil, Maharam, and others who debate whether such action constitutes prohibited "insulation" (hatmina) or falls outside its restrictions based on principles of second-vessel cooling, the intent of the person, and the thermos's design.
Page 79
Tzitz Eliezer is not freely available in text. This PDF surfaced in our research. Please use the feedback buttons below to help us improve.
Some early poskim (Sefer Ha-Teruma and Rosh) prohibit melting solid substances because it creates something new, but the majority hold that the prohibition on crushing snow stems from the hand-action involved (comparable to squeezing fruit), and therefore one may liquefy congealed food indirectly by heating it; Sephardic custom is lenient while Ashkenazic custom is stringent le-khatḥila but permits leniency when necessary.
לדעת מקצת מן הראשונים (התרומה והרא"ש), טעם האיסור לרסק קרח ולהופכו למים, מפני שמולידים בזה דבר חדש, שדבר קרוש הפך לנוזלי. ולפי דעתם אסור גם לחמם מאכל קרוש ולהופכו לנוזלי. אולם לדעת רוב הפוסקים, האיסור לרסק שלג או ברד אינו מפני שנוצר מזה דבר חדש, אלא מפני שריסוק השלג נעשה בידיים, וזה דומה לפעולה של סחיטת פירות. ולדעתם מותר להפוך את הרוטב הקרוש לנוזלי על ידי פעולה עקיפה של חימום (רמב"ם, רמב"ן, רשב"א, סמ"ג, סמ"ק). וכן מנהג ספרד להקל בזה. ולמנהג אשכנז, לכתחילה יש להחמיר שלא להפוך מאכל קרוש לנוזלי על ידי חימום, ובשעת הצורך אפשר להקל (שו"ע או"ח שיח, טז).
A few poskim (Sefer Ha-Teruma and Rosh) maintain that one may not crush ice and turn it into water because turning a solid into a liquid is considered producing something new. According to this, heating congealed gravy or the like is also prohibited, since heating the gravy will liquefy it. However, according to the majority of poskim, the prohibition of crushing snow is not because something new is being formed, but because crushing snow is similar to squeezing fruit in that both actions are done with one’s hands. According to them, one may liquefy congealed gravy indirectly by warming it (Rambam, Ramban, Rashba, Smag, Smak). The Sephardic custom is to be lenient in this regard. The Ashkenazic custom is to be stringent le-khatḥila and refrain from liquefying congealed food by heating it. When necessary, even Ashkenazim may be lenient (SA 318:16).
שו"ת הרב הראשי, כ״ג:ט״ז — ד"ה עירוי מים רותחים לתרמוס א שאלה
Shut HaRav HaRashi 23:16
The Chazon Ish rules that pouring water from a kli rishon into a thermos bottle on Shabbat is permitted, since even if the thermos is considered insulated, it qualifies as a kli sheni, and a vessel surrounded by cloth is not considered hatmana (insulation), as the prohibition applies only to burying a vessel in cloth but not to placing items inside a vessel, since the entire vessel protects its contents from cooling quickly and placing items in a vessel on Shabbat is not forbidden.
וכתב החזו"א (סי' ל"ז ס"ק ל"ב): "ונראה לפ"ז דמותר לערות מים ממיחם לבקבוק טרמ"וס בשבת, דאפי' אם נחשוב את הטרמ"וס כמוטמן במוכין, אכתי יש כאן היתר של כלי שני, ואפשר דכלי מרוצף סביבו בבגד לא חשיב הטמנה, דלא גזרו אלא להטמין את הכלי בבגד, אבל ליתן בתוך כלי אינו בכלל הטמנה, דהרי כל הכלי מגין על מה שבתוכו שלא יצטנן במהרה, ולא אסור ליתן לתוך כלי בשבת".
One may pour hot water from a kettle (kli rishon) that is on the fire into a cholent pot that has begun to scorch on Shabbat, provided the flame is covered, since the food is already fully cooked; however, stirring while the pot remains on the fire is forbidden, and replacing the lid is permitted only if the food is certainly fully cooked.
שאלה - טשאלינ״ט שמתחיל׳ להתחרך אי מותר לשפוך לתוכח מים חמין מכלי ראשון חעומד על גבי חאש
On this pageThe cited passage (Siman 2) discusses whether one may pour hot water into a cholent that has begun to scorch on Shabbat. It rules that it is permitted to pour hot water directly from a kettle (kli rishon) that is on the fire, even while the cholent pot itself remains on the fire, provided the flame is covered (garaf and katum). The passage discusses pouring hot water from a primary vessel (kli rishon) into a pot of fully cooked food, such as cholent, while it is still on the fire. While some authorities restrict this due to concerns of stirring (maggis) on the fire, the author permits it because the food is already fully cooked, though he notes that some contemporary authorities advise briefly lifting the cholent pot off the fire while pouring. Discusses whether it is permissible to stir a cholent pot after pouring hot water into it to help mix the water in. The author rules that while the pot is on the fire, stirring is strictly forbidden, but if the pot was removed from the fire and is still held in one's hand, it is technically permitted, though stringency is recommended. Discusses whether one may replace the lid on a cholent pot that is on the fire after pouring hot water into it. If the food is fully cooked, some permit replacing the lid, but if there is any doubt whether it is fully cooked, it is strictly forbidden because speeding up the cooking process is a biblical violation. For bones that are not fully cooked, authorities clash on whether they are counted since they are not meant to be eaten.
Page 49
Nishmat Shabbat is not freely available in text. This PDF surfaced in our research. Please use the feedback buttons below to help us improve.
דבר שנתבשל כל צרכו והוא יבש שאין בו מרק מותר להניחו כנגד המדורה אפילו במקום שהיד סולדת בו: הגה ואפי' נצטנן כבר אבל אם הוא רותח אפי' בדבר שיש בו מרק מותר ויש מקילין לומר דכל שאינו נותנו על גבי האש או הכירה ממש רק סמוך לו אפילו נצטנן מותר [המגיד פכ"ב] ונהגו להקל בזה אם לא נצטנן לגמרי וכמו שכתבתי לעיל סי' רנ"ג:
Same passage as Shulchan Arukh, Orach Chayim 318:4
חריף מתבשל גם בכלי שני, וראה בילקוט יוסף ]חלק ד/ג עמוד ר׳[ שהביא סנח מעיז פרס ג אומר סימן לג שאלה: האם מותר בשבת לשפוך מים חמים על עלי נענע שבתוך מסננת, עושים זאת כדי שלא יעברו התולעים? תשובה: מבחינת העלים זה עירוי מכלי
מיחם המופעל על ידי "שעון שבת"
אסור להשתמש במים שהוחמו בשבת במיחם חשמלי, גם אם המיחם מופעל בשבת על-ידי שעון שבת.
גדר בישול האסור בשבת
בישול בחום כשיעור "יד סולדת בו"
גדר בישול של תבשיל לח בשבת הינו – חימום עד לחום כשיעור "יד סולדת בו". ולכן, אדם שחימם תבשיל לחום כשיעור "יד סולדת בו" עבר על איסור "בישול" בשבת.
[הערה 31] ראה בהרחבה בפרק נ"א דיני חזרה סעיפים י"ז-כ"א.
[הערה 32] שו"ע (סי' שי"ח סעי' י"ד) "מותר ליתן קיתון של מים או שאר משקים כנגד האש להפיג צנתן, ובלבד שיתנם רחוק מהאש בענין שאינו יכול להתחמם באותו מקום עד שתהא היד סולדת (פי' מתחממת ונכוית) בו, דהיינו מקום שכריסו של תינוק נכוית בו; אבל אסור לקרבו אל האש למקום שיכול להתחמם שתהא היד סולדת בו, ואפילו להניח בו שעה קטנה שתפיג צנתו – אסור, כיון שיכול להתבשל שם".
from our library copy — not yet checked against the original
שקיות/עלי תה שבושלו בערב שבת
באופן עקרוני, שקיות או עלי תה שאדם בישלם על האש בערב שבת והתייבשו עד שלא ניכרים בהם הנוזלים, מותר לשרותם בכלי ראשון בשבת [כנ"ל סעי' ס"א] וכן לערות עליהם מים רותחים מכלי ראשון בשבת. לכן אם הכין תמצית בערב שבת בדרך זו, ונגמרו הנוזלים שבהיכול להוסיף עליה מים חמים.
עירוי על תמצית תה
אסור לערות מים רותחים מכלי ראשון על תמצית תה נוזלית בשבת, אפילו אם התמצית חמה [כגון: שמניחה על גבי המיחם כל השבת].
[הערה 86] ראה שו"ע (סי' רנ"ג סעי' ד'). ואם התמצית אינה חמה כשיעור שהיד סולדת בו, הרי שלדעת השו"ע בתבשיל לח – יש בישול אחר בישול.
from our library copy — not yet checked against the original
טב בשבת
בגד שנרטב בשבת וחזר ונתייבש מותר לטלטלו [ומותר אף ללובשו].
[הערה 7] כיון שהיה מותר בבין השמשות, וכתב השו"ע (סי' ש"י סעי' ג'): "בין באיסור אכילה בין באיסור טלטול כל דבר שהיה ראוי בין השמשות אם אירע בו דבר שנתקלקל בו ביום וחזר ונתקן בו ביום, חזר להיתרו; אבל דבר שהוקצה בין השמשות – אסור כל היום".
from our library copy — not yet checked against the original
סיר מבושל כל צרכו שאינו עומד על האש
מותר להגיס בסיר מבושל כל צרכו שאינו עומד על האש, וקל וחומר שמותר להוציא ממנו אוכל בכף, ואפילו אם הוא רותח [שיד סולדת בו]. ויש מחמירים. ולמעשה מנהג בני אשכנז להחמיר, ובני ספרד להקל. והמחמיר תבוא עליו ברכה.
הוספת מים רותחים לסיר
אסור להוסיף מים רותחים לתוך סיר העומד על גבי האש, משני טעמים: א. משום חשש "מגיס". . משום חשש "בישול". אמנם מנהג בני אשכנז – להקל (באופן שאין בעיה משום דיני חזרה]. והמחמיר מבני אשכנז תבוא עליו ברכה.
[הערה 43] כתב הבית יוסף (סי' שכ"א בסופו) בשם הרמב"ם בתשובה (שו"ת רמב"ם, בלאו, סי' ש"ה): "שנשאל על קדירה של דייסא שמשהין אותה ע"ג כירה בשבת, למחר כשמורידין אותה מעל הכירה מכניסים בה עץ הפרור ומגיסין בה הרבה, ומערבין אותה ומכין אותה בעץ הפרור עם צדדי הקדרה או בתוך הקערה עד שמתערב הבשר והריפות והמים ותיסמך ותיעשה כולה גוף אחד. ופעמים מסירין מים מעל פניה ואח"כ מערבין אותה ופעמים מוסיפין לה מים חמים לפי מה שהיא צריכה, כל אלו המעשים – אסור או מותר"?
[הערה 44] רמ"א (סי' שי"ח סעי' י"ח).
[הערה 45] עיין בתשובות הרמב"ם (בלאו, סימן ש"ה): שאלה קדרה של דיסא שמשהין אותה על גבי כירה בשבת למחר כשמורידים את הקדרה מעל הכירה מכניסין בה עץ הפרור ומגיסין בה הרבה ומערבין אותה ומכין אותה בעץ הפרור עם צדדי הקדרה או בתוך הקערה עד שמתערב הבשר והריפות והמים ותסמך ותעשה כולם גוף אחד ופעמים מסירין מים מעל פניה ואחר כך מערבין אותה ופעמים מוסיפין לה מים חמים לפי מה שהיא צריכה כל אלו המעשים אסור או מותר.
[הערה 46] כתב השו"ע (סי' רנ"ג סעי' ד'), וז"ל: "יש למחות ביד הנוהגים להטמין מבעו"י קומקום של מים חמין ונותנים אותם לתוך הקדירה בשבת כשהתבשיל מצטמק". הנה, בדרך כלל מרן כותב את הלכותיו בשו"ע בלשון פסיקה, וכאן כותב בלשון: "יש למחות". ויש להבין: מדוע שינה מרן בדין זה מלשונו ולא כתב בצורה חותכת: "אסור להטמין קומקום של מים חמים מערב שבת"? וגם יש להבין: מה עניין ה"מחאה" המוזכרת כאן?
[הערה 47] שכל ההיתר הוא, או כששניהם על האש או כששניהם לא על האש. ראה בחזו"א (או"ח סי' ל"ז ס"ק י').
from our library copy — not yet checked against the original
בישול מים בשבת אם אסור מה"ת וכן בכל דבר שהוא נאכל כמות שהוא חי. יש לעיין בדברי הפ"ח יו"ד סי' ס"ח ס"ק י"ח ד"ה עוד הביא, ט"ל אורות במלאכת האופה דן ל"ז ע"ד, תפארת ישראל בקונטרס כלכלת שבת סי' י"א במלאכת האופה, מטה אהרן במערכת האל"ף דף כ"א ע"ג ברכ"י א"ח סי' שח"י, וראיתי להג' בשו"ת שו"מ מהדורא ג' בח"א כי' ר"ל וז"ל הן אמת דהפר"ח יו"ד סי' ס"ח נסתפק אי שייך במים משום בישול, ואני תמה דש"ס מפורש בע"ז דף ל"ז ע"ב מה מים שלא נשתנו מברייתן ע"י האור אף אוכל שלא נשתנה ע"י האור, ועיין פנ"י דף מ' בשבת שכתב דלא שייך בישול משום דבמים אין הבישול ניכר בהם כלל. ואני כתבתי עה"ג דלכאורה גם במים ניכר הבישול שנשתנו ע"י הבישול כמ"ש בחולין דף ק"ה דיד סולדת אסור לנט"י ופירש"י משום שבישלו ונשתנו ולפי מאי דר"ל בסי' ק"ס דמים ראשונים אף שי"ס בהם נוטלים והיינו משום שלא עיין בב"י רס"י ק"ס א"כ ל"ש בישול במים וכו' עי"ש והנה המעיין בפר"ח שם יראה דלא נסתפק במים אי שייך בישול אלא פשיט"ל דשייך בישול והביא שתי ראיות לדבריו ועוד רצה להוכיח כן ממ"ש בשבת דף ע"ד ע"ב האי מאן דאתיך כופרא וכו' ודחה ראיה זו משום דבכופרא בשעת הבישול מיהא ניכר השינוי משא"כ במים דאינו ניכר השינוי כלל וסיים דשאר הראיות הן מכריעות למ"ש הרמב"ם דיש בישול במים עי"ש, ומ"ש לתמוה מש"ס דע"ז הנ"ל לא ירדתי לסוף דעתו מאי בעי בזה אי כונתו להוכיח דאין בשול במים מדאינו משתנה מברייתו ע"י האור ועל דרך שכתב הפנ"י משום שאין הבישול ניכר בים וכו' תימה על תמיהתו דאיך יתכן לומר כן דהרי ראיות הג' פר"ח מש"ס שתים זו שמענו דיש בישול למים עומדות כנגדו וגם דברי הרמב"ם שהביא שם וגם על הפנ"י יש לתמוה במה שפשוט בעיניו דאין במים משום בישול (ס' פנ"י אמצ"א ואסהדותיה דשו"מ קאמינא) דהוא היפך הש"ס והרמב"ם, ובמסקנת השו"מ נראה דר"ל דאין במים משום בישול והוא פלא לע"ד. והנה שו"ת שו"מ הלזו נדפסה גם בספר שם אריה בשמו בחיו"ד סי' י"ט, ובסי' כ"א השיב הג' המחבר על קצת מדבריו ולא נתעורר עליו עמ"ש ע"ד הפר"ח הנ"ל. ואני בער ולא אדע להבין דבריהם דרבנן קדישי בזה, הן אמת דבשו"ת ויקרא אברהם א"ח סי' ט"ו האריך בענין זה, והביא מ"ש הכס"א בסי' שי"ח שמבשל מים בשבת חייב חטאת ודחה ראיותיו וגם ראיות הפר"ח הנ"ל כיעי"ש. הנה כבר כתב ע"ד הפתח הדביר בח"ג סי' שי"ח אות ט' דנעלם ממנו דמבואר בש"ס ותוס' והר"ן והרמב"ם ומדברי הטור ומרן דגם במחמם מים לבד חייב משום בישול, וציין שם חדש דף נ"ו ועי"ש מה שהאריך בזה, ובמקנה אברהם במערכת הדל"ת אות פ"ד שקו"ט בתשובת הרדב"ז שהביא בברכ"י הנ"ל ולא ראה מ"ש בברכ"י וטל אורות הנ"ל כיעוי"ש:
from our library copy — not yet checked against the original
