Shabbatשבת

Walking Through Airport Security on Shabbat

Sources explore whether passing through a security body scanner on Shabbat is permitted, examining the principles of unintended consequences (davar she-ein mekavven) and inevitable results (psik reisha) that determine when a person's passive movement triggers a prohibited act.

דבר שאין מתכוין מותר

7 sources · all verified

Opens as a working sheet — explore, annotate, and export.

What the sources say

The question of walking through an airport body scanner on Shabbos touches several distinct halachic issues, including whether activating electronic sensors constitutes a forbidden act and whether passing through a security checkpoint raises independent concerns.

Use of electronic sensors on Shabbos

A foundational principle governing unintended consequences on Shabbos is that an act which may or may not produce a forbidden labor is permitted when one does not intend that labor, as the Rambam (Mishneh Torah, Sabbath 1:3–6) rules explicitly: permitted actions performed on Shabbos during which a forbidden labor might incidentally occur are allowed provided the actor had no intent toward that labor.

This principle is codified in practical halacha by the Shulchan Arukh (Orach Chayim 337:1), which states that a davar she'eino mitkavven is permitted as long as the forbidden result is not an inevitable consequence (psik reisha), and the Mishnah Berurah (337) clarifies that even where a forbidden result is frequently produced, the act is still not a psik reisha if it is genuinely possible for the result not to occur.

The Gemara in Pesachim 25b establishes the broader framework: where avoidance is impossible and there is no intent to derive a forbidden benefit, everyone agrees the act is permitted, whereas the machlokes between Rabbi Yehuda and Rabbi Shimon concerns only the case where avoidance is possible and there is no intent — and Rava further limits Rabbi Shimon's leniency to cases where avoidance is not possible.

A related principle — that the Torah's prohibition is on direct performance of labor (ma'aseh) while indirect causation (gerama) is treated more leniently — is noted by the Gemara in Shabbat 120b, which derives from the pasuk 'lo ta'aseh kol melachah' that only direct performance is prohibited while gerama is technically permitted, though a rabbinic concern may apply when a person is agitated and liable to come to do the act directly.

Explore this topic

Passing through security screening

The permissibility of performing an otherwise permitted act on Shabbos that may incidentally trigger a secondary result depends heavily on whether the triggering of that result is classified as psik reisha, a distinction the Shulchan Arukh codifies in Shulchan Arukh (Orach Chayim 337:1) — if passing through the scanner inevitably activates the machine, it would not enjoy the leniency accorded to an unintentional act.

The Rambam (Mishneh Torah, Sabbath 1:3–6) illustrates with the case of one who walks on grass without intending to uproot it: even if uprooting occurs, it is of no consequence since he did not intend it — suggesting that bodily passage through a space that causes an incidental effect may be evaluated by the same standard of intent and inevitability.

The principle from Pesachim 25b — that where avoidance is impossible and there is no intent to derive benefit, the act is universally permitted — is directly relevant to whether a traveler who has no option but to pass through the scanner and derives no personal benefit from its electronic operation could be viewed as acting in a permitted manner.

Explore this topic
Source 1 · Chazal
Verified

Pesachim 25b

פסחים כ״ה ב — ד"ה אֶפְשָׁר וְקָא מִיכַּוֵּין

Pesachim 25b:8

Develops the principle of פסיק רישיה—an inevitable consequence—which is central to evaluating whether entering a scanner is permitted when activation or detection is certain even if unintended.

אֶפְשָׁר וְקָא מִיכַּוֵּין, לָא אֶפְשָׁר וְקָמִיכַּוֵין — כּוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דְּאָסוּר. לָא אֶפְשָׁר וְלָא מִיכַּוֵּין — כּוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דִּשְׁרֵי. כִּי פְּלִיגִי דְּאֶפְשָׁר וְלָא מִיכַּוֵּין. וְאַלִּיבָּא דְּרַבִּי יְהוּדָה, דְּאָמַר: דָּבָר שֶׁאֵין מִתְכַּוֵּין אָסוּר — כּוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דְּאָסוּר. כִּי פְּלִיגִי אַלִּיבָּא דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן, דְּאָמַר: דָּבָר שֶׁאֵין מִתְכַּוֵּין מוּתָּר. אַבָּיֵי כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן, וְרָבָא אָמַר: עַד כָּאן לָא קָא אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן — אֶלָּא הֵיכָא דְּלָא אֶפְשָׁר, אֲבָל הֵיכָא דְּאֶפְשָׁר — לָא.

The Gemara explains: In a case where it is possible to avoid deriving benefit and he intends to derive benefit from the prohibited object, or where it is not possible to avoid it and he intends to derive benefit, everyone agrees that it is prohibited, because he intended to derive benefit that was prohibited. And when it is not possible to avoid it and he does not intend to derive benefit, everyone agrees that it is permitted, as one had no choice in the matter. Where they disagree is in a case where it is possible for him to avoid the prohibition, and he does not intend to derive benefit from it. The Gemara limits the dispute further: And according to Rabbi Yehuda, who said that an unintentional prohibited act is prohibited, everyone agrees that it is prohibited, as Rabbi Yehuda maintains that one’s action is more significant than his intent. Where they disagree is in accordance with the opinion of Rabbi Shimon, who said that an unintentional prohibited act is permitted. Apparently, Abaye holds in accordance with the opinion of Rabbi Shimon. And Rava would say: Rabbi Shimon stated his opinion only with regard to a case where it is not possible to avoid the prohibition. However, in a case where it is possible to avoid the prohibition, no, he did not permit one to derive benefit from such a prohibition even unintentionally. This is one version of the dispute.

Source 2 · Chazal
Verified

Shabbat 120b

שבת ק״כ ב — ד"ה אִי הָכִי

Shabbat 120b:11

Discusses the principle of actions whose result is not intended (melakhah she-einah tzerikhah legufah) and the treatment of unintended outcomes in Shabbat law, relevant to whether a person's passage through a scanner constitutes a prohibited act.

אִי הָכִי, הָכָא נָמֵי, כְּתִיב: ״לֹא תַעֲשֶׂה [כׇל] מְלָאכָה״ — עֲשִׂיָּיה הוּא דְּאָסוּר, גְּרָמָא שְׁרֵי! מִתּוֹךְ שֶׁאָדָם בָּהוּל עַל מָמוֹנוֹ, אִי שָׁרֵית לֵיהּ — אָתֵי לְכַבּוֹיֵי.

The Gemara asks: If so, here too, with regard to Shabbat, it is written: “And the seventh day is Shabbat for the Lord your God, you shall not perform any labor” (Exodus 20:9). And here, too, one could derive: Performance is that which is prohibited; indirectly causing a prohibited action is permitted. The Gemara answers: Actually, Rabbi Yosei maintains there is no prohibition in indirectly causing a fire to be extinguished; however, since a person is agitated about his property, if you permit him to indirectly extinguish the fire, he will come to extinguish it directly.

Source 3 · Rishonim
Verified

Mishneh Torah, Sabbath 1:3-6

משנה תורה, הלכות שבת א׳:ג׳-ו׳

Mishneh Torah, Sabbath 1:3-6

Defines intentional and unintentional performance of Shabbat labor and the basic categories of liability. These distinctions are foundational to analyzing a person's passage through a functioning scanner.

דְּבָרִים הַמֻּתָּרִים לַעֲשׂוֹתָן בְּשַׁבָּת וּבִשְׁעַת עֲשִׂיָּתָן אֶפְשָׁר שֶׁתֵּעָשֶׂה בִּגְלָלָן מְלָאכָה וְאֶפְשָׁר שֶׁלֹּא תֵּעָשֶׂה. אִם לֹא נִתְכַּוֵּן לְאוֹתָהּ מְלָאכָה הֲרֵי זֶה מֻתָּר. כֵּיצַד. גּוֹרֵר אָדָם מִטָּה וְכִסֵּא וְסַפְסָל וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן בְּשַׁבָּת וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִתְכַּוֵּן לַחְפֹּר חָרִיץ בַּקַּרְקַע בִּשְׁעַת גְּרִירָתָן. וּלְפִיכָךְ אִם חָפְרוּ הַקַּרְקַע אֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ בְּכָךְ לְפִי שֶׁלֹּא נִתְכַּוֵּן. וְכֵן מְהַלֵּךְ אָדָם עַל גַּבֵּי עֲשָׂבִים בְּשַׁבָּת וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִתְכַּוֵּן לַעֲקֹר אוֹתָן. לְפִיכָךְ אִם נֶעֶקְרוּ אֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ. וְרוֹחֵץ יָדָיו בַּעֲפַר הַפֵּרוֹת וְכַיּוֹצֵא בּוֹ וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִתְכַּוֵּן לְהַשִּׁיר הַשֵּׂעָר. לְפִיכָךְ אִם נָשַׁר אֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ. וְכֵן פִּרְצָה דְּחוּקָה מֻתָּר לְהִכָּנֵס בָּהּ בְּשַׁבָּת אַף עַל פִּי שֶׁמַּשִּׁיר צְרוֹרוֹת. וְכֵן כָּל דָּבָר שֶׁאֵין מִתְכַּוֵּן כְּגוֹן זֶה הֲרֵי זֶה מֻתָּר: אֲבָל עָשָׂה מַעֲשֶׂה וְנַעֲשֵׂית בִּגְלָלוֹ מְלָאכָה שֶׁוַּדַּאי תֵּעָשֶׂה בִּשְׁבִיל אוֹתוֹ מַעֲשֶׂה אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִתְכַּוֵּן לָהּ חַיָּב. שֶׁהַדָּבָר יָדוּעַ שֶׁאִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא תֵּעָשֶׂה אוֹתָהּ מְלָאכָה. כֵּיצַד. הֲרֵי שֶׁצָּרִיךְ לְרֹאשׁ עוֹף לְצַחֵק בּוֹ הַקָּטָן וְחָתַךְ רֹאשׁוֹ בְּשַׁבָּת אַף עַל פִּי שֶׁאֵין סוֹף מְגַמָּתוֹ לַהֲרִיגַת הָעוֹף בִּלְבַד חַיָּב שֶׁהַדָּבָר יָדוּעַ שֶׁאִי אֶפְשָׁר שֶׁיַּחְתֹּךְ רֹאשׁ הַחַי וְיִחְיֶה אֶלָּא הַמָּוֶת בָּא בִּשְׁבִילוֹ. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה:

It is permissible to perform an act that is permitted on the Sabbath, despite the fact that it is possible - but it is not an absolute certainty - that, [as a result of one's actions], a forbidden labor will be performed, provided one does not have the intent to perform that labor. What is implied? A person may drag a bed, a chair, a bench and the like [on the ground] on the Sabbath, provided he does not intend to gouge out a groove in the earth while dragging them. Therefore, even if he did gouge out [a groove] in the ground [while dragging them], it is of no consequence, for he did not have this intent in mind. Similarly, a person may tread on grass on the Sabbath, as long as his intent is not to uproot it. Thus, should it be uprooted, that is of no consequence. Also, a person may rub powdered herbs and the like over his hands, provided he does not intend to remove his hair. Therefore, if the hair is removed, it is of no consequence. Based on the same rationale, one may enter a narrow opening on the Sabbath even though, [while doing so,] one causes pieces of the wall to fall. Similarly, it is permissible to perform any act with similar repercussions, provided that one does not have the intent of doing so. [In contrast,] when one performs a deed that results in the performance of a forbidden labor, and it is a certainty that this deed will cause [that labor] to be performed, one is liable even though one did not intend [to perform the forbidden labor]. What is implied? A person needs a fowl's head to serve as a toy for a child, and therefore cuts off the [fowl's] head on the Sabbath; although his ultimate purpose is not merely to slaughter the chicken, he is liable. It is obvious that it is impossible for the head of a living being to be cut off and for that being to survive. Instead, the [fowl's] death came about because of [this activity]. [Therefore, he is liable.] The same applies in other similar situations.

Source 4 · Acharonim
Verified

Shulchan Arukh, Orach Chayim 337

שולחן ערוך, אורח חיים של״ז — ד"ה דין כיבוד הבית ודבר שאינו מתכוין

Shulchan Arukh, Orach Chayim 337:1

An unintended consequence of an action is permitted if it is not a definite result of that specific action; therefore one may drag beds and chairs without intending to create furrows, and may sprinkle a floor without intending to level depressions, since the primary intent is only to avoid dust rising.

דין כיבוד הבית ודבר שאינו מתכוין. ובו ד סעיפים: דבר שאין מתכוין מותר והוא שלא יהא פסיק רישיה הילכך גורר אדם מטה כסא וספסל בין גדולים בין קטנים ובלבד שלא יתכוין לעשות חריץ מותר לרבץ הבית כיון שאינו מתכוין להשוות גומות אלא שלא יעלה האבק:

The Laws of Sweeping the House and Something Done Unintentionally, 4 Seifim: Something that one didn't intend to happen is allowed as long as it is not a definite consequence of the specific action (psik reisha). Therefore, a person may drag a bed, chair, or bench, whether it is big or small, provided that he doesn't intend to make a rut. One is permitted to sprinkle the floor because he does not intend to level the depressions [of the earth floor], rather he just doesn't want the dust to rise.

See also

Source 5 · Acharonim
Verified

Mishnah Berurah 337

משנה ברורה של״ז

Mishnah Berurah 337

Clarifies the practical parameters of walking through water and unintended consequences of movement, useful for distinguishing passive transit from transit that activates or causes a prohibited process.

(א) דבר שאין מתכוין - זה לשון הרמב"ם דברים המותרין לעשותן בשבת ובשעת עשייתן אפשר שתעשה בגללן מלאכה אחרת ואפשר שלא תעשה אם לא נתכוין לאותה מלאכה מותר וכן כונת המחבר: (ג) הלכך - פי' כיון דדבר שאין מתכוין מותר הלכך גורר דאע"ג דבגרירתו מצוי שיעשו חריצים בקרקע ואיכא בזה משום חשש חופר דהוא תולדה דחורש אפ"ה לאו פסיק רישא הוא אפילו בקרקע שאינה מרוצפת דאפשר שפיר שלא תחרוץ בקרקע:

See also

Source 6 · Acharonim
Verified

Mishnah Berurah 320

משנה ברורה ש״כ — ד"ה (א) אסור לסחטן - והסוחטן חייב

Mishnah Berurah 320:1

Explains the Shulchan Arukh's rules of squeezing and unintended effects on Shabbat. Its principles are relevant by analogy, though it does not address airport body scanners specifically.

(א) אסור לסחטן - והסוחטן חייב משום מפרק דהוא תולדה דדש: (ג) אסורים - גזירה שמא יבוא לסחטו לכתחלה:

See also

Source 7 · Acharonim
Verified

Shulchan Arukh, Orach Chayim 318

שולחן ערוך, אורח חיים שי״ח — ד"ה כשם שאסור לבשל באור כך אסור

Shulchan Arukh, Orach Chayim 318:3

Presents core rules of cooking and the status of actions that cause heat-related changes on Shabbat. It is relevant when assessing whether a scanner emits energy or causes a physical change, although the technology must be identified precisely.

כשם שאסור לבשל באור כך אסור לבשל בתולדות האור כגון ליתן ביצה בצד קדרה או לשברה על סודר שהוחם באור כדי שתצלה ואפילו בתולדות חמה כגון בסודר שהוחם בחמה אסור גזרה אטו תולדות האור וכן אסור להטמינה בחול או באבק דרכים שהוחמו מכח חמה אבל בחמה עצמה כגון ליתן ביצה בחמה או ליתן מים בחמה כדי שיוחמו מותר:

3. Just as it is forbidden to cook with fire, it is forbidden to cook with Toldas ha’ur (translation: Items that were on the fire), for example: to roast an egg by placing it beside a pot (hot from the fire), or to crack an egg over a garment heated on the fire. It is even forbidden to cook with Toldas hachama (translation: Items that were heated from the sun), for example: a garment hot from the sun, for fear that one will cook with Toldas ha’ur. It is also forbidden to place (the egg) inside sand or dust heated by the sun, but it is permitted in the sun itself, for example: to heat an egg by placing it in the sun, or to heat water by placing it in the sun.

Related sources· 7 found, not yet verifiedSign in to verify
  • Kuzari 2:26unverified

    (כו) אָמַר הֶחָבֶר: מַה שֶּׁאָמַר: "לְאִשַּׁי" מְיַשֵּׁר כָּל קָשֶׁה. הוּא אוֹמֵר כִּי הַקָּרְבָּן הַהוּא וְהַלֶּחֶם וְרֵיחַ הַנִּיחֹחַ אֲשֶׁר הֵם מְיֻחָסִים אֵלַי, אָמְנָם הֵם לְאִשַּׁי, רְצוֹנוֹ לוֹמַר: הָאֵשׁ הַנִּפְעֶלֶת לִדְבָרוֹ יִתְבָּרֵךְ, אֲשֶׁר מַאֲכָלָה הַקָּרְבָּנוֹת, וְאַחַר כֵּן יֹאכְלוּ הַכֹּהֲנִים שְׁאָר חֶלְקָה, וְהַכַּוָּנָה בָזֶה תִּקּוּן הַסֵּדֶר כְּדֵי שֶׁיָּחוּל בּוֹ הַמֶּלֶךְ חוּל גְּדֻלָּה לֹא חוּל מָקוֹם. וְשִׂים דִּמְיוֹן הָעִנְיָן הָאֱלֹהִי הַנֶּפֶשׁ הַמְדַבֶּרֶת, הֶחָלָה בְגוּף טִבְעִי בַּהֲמִי, כַּאֲשֶׁר נִשְׁתַּוּוּ טְבָעָיו וְנִסְדְּרוּ כֹּחוֹתָיו הָעֶלְיוֹנִים וְהָרָאשִׁיִּים סִדּוּר נָכוֹן לְעִנְיָן יוֹתֵר נַעֲלֶה מֵעִנְיָן הַבְּהֵמוֹת, הָיָה רָאוּי שֶׁיָּחוּל מֶלֶךְ הַשֵּׂכֶל אֶצְלוֹ לְהוֹרוֹת אוֹתוֹ וּלְיַשְּׁרוֹ וּלְהִתְחַבֵּר אֶצְלוֹ כָּל עֵת אֲשֶׁר יִשָּׁאֵר הַסֵּדֶר הַהוּא, וְכַאֲשֶׁר יִפָּסֵד הַסֵּדֶר יִפָּרֵד מִמֶּנּוּ. וְדוֹמֶה לַכְּסִיל, כִּי הַשֵּׂכֶל צָרִיךְ לְמַאֲכָל וּלְמִשְׁתֶּה וּלְרֵיחַ, בַּעֲבוּר שֶׁרוֹאֶה אוֹתוֹ כִּי הוּא מַתְמִיד בְּהַתְמָדָתָם נִפְרָד בְּהִפָּרְדָם, וְאֵינֶנּוּ כֵן, אָכֵן הָעִנְיָן הָאֱלֹהִי מֵטִיב, רוֹצֶה הַטּוֹב לַכֹּל, וּבְעֵת שֶׁיִּסְתַּדֵּר דָּבָר וְיִכּוֹן לְקַבֵּל הַנְהָגָתוֹ לֹא יִמְנַע מִמֶּנּוּ לֶאֱצֹל עָלָיו אוֹר וְחָכְמָה וָדָעַת, וְכַאֲשֶׁר יִפָּסֵד סִדְרוֹ לֹא יְקַבֵּל הָאוֹר הַהוּא וְיִהְיֶה הֶפְסֵדוֹ. וְהִתְעַלָּה הָעִנְיָן הָאֱלֹהִי מֵהַשִּׂיג אוֹתוֹ שִׁנּוּי אוֹ הֶפֱסֵד וְכָל מַה שֶּׁיֵּשׁ בְּסֵדֶר עֲבוֹדָה מֵהָעֲבוֹדָה וְהַקָּרְבָּנוֹת וְהַקְּטֹרֶת וְהַזְּמִירוֹת וְהַמַּאֲכָל וְהַמִּשְׁתֶּה עַל תַּכְלִית הַטָּהֳרָה וְהַקְּדֻשָּׁה, נֶאֱמַר בָּהֶם:"עֲבוֹדַת ה', וְ" לֶחֶם אֱלֹהֶיךָ" וְזוּלָתִי זֶה, וְהַכֹּל כִּנּוּי לִרְצוֹנוֹ בַּסֵּדֶר הַטּוֹב בָּאֻמָּה וְהַכֹּהֲנִים, וְקִבּוּלוֹ מִנְחָתָם, עַל דֶּרֶךְ הַדִּמְיוֹן, וְחוּלוֹ אֶצְלָם לְכָבוֹד לָהֶם, וְהוּא נַעֲלֶה וְנִקְדָּשׁ מִן הַהֲנָאָה בְמַאֲכָלָם וּבְמִשְׁתֵּיהֶם, אַךְ מַאֲכָלָם לְנַפְשׁוֹתָם, כְּמוֹ שֶׁעִכּוּל הָאִצְטוּמְכָא וְהַכָּבֵד כַּאֲשֶׁר הָיָה נִתְקָן, וְאַחַר כָּךְ יִתָּקֵן הַצָּלוּל מִמֶּנּוּ בַלֵּב, וְהַצָּלוּל שֶׁבַּצָּלוּל בָּרוּחַ. יְתֻקַּן הַלֵּב וְהָרוּחַ וְהַמֹּחַ בַּמָּזוֹן הַהוּא, וִיתֻקְּנוּ גַם כֵּן כְּלֵי הָעִכּוּל וּשְׁאָר הָאֲבָרִים בָּרוּחוֹת הַהוֹלְכוֹת אֲלֵיהֶם דֶּרֶךְ הַדְּפָקִים וְהָעֲצָבִים וְהַוְּרִידִים הַשּׁוֹכְנִים. וּכְלָלוֹ שֶׁל דָּבָר שֶׁיִּהְיֶה הַמֶּזֶג כֻּלּוֹ מְתֻקָּן וּמְזֻמָּן לְקִבּוּל הַנְהָגַת הַנֶּפֶשׁ הַמְדַבֶּרֶת, אֲשֶׁר הִיא עֶצֶם נִפְרָד קָרוֹב לְעֶצֶם הַמַּלְאָכִים שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם "דִּי מְדָרְהוֹן עִם־בִּשְׂרָא לָא אִיתוֹהִי", וְיָחוּל בַּגוּּף חוּל מַלְכוּת וְהַנְהָגָה לֹא חוּל מָקוֹם, וְהִיא לֹא נֶהֱנֵית מֵהַמָּזוֹן הַהוּא מְאוּמָה, כִּי הִיא נַעֲלָה מִמֶּנּוּ. וְהָעִנְיָן הָאֱלֹהִי לֹא יָחוּל כִּי אִם בְּנֶפֶשׁ מְקַבֶּלֶת הַשֵּׂכֶל, וְהַנֶּפֶשׁ לֹא תִתְחַבֵּר כִּי אִם בְּרוּחַ חַם טִבְעִי, אִי אֶפְשָׁר לוֹ בִּלְתִּי מָקוֹר שֶׁיִּקָּשֵׁר בּוֹ, כְּהִקָּשֵׁר הַלַּהַב בְּרֹאשׁ הַפְּתִילָה. דִּמְיוֹן הַפְּתִילָה הִיא הַלֵּב, וְהַלֵּב צָרִיךְ אֶל מֶשֶׁךְ דָּם, וְהַדָּם לֹא יִתְהַוֶּה כִּי אִם בְּסִבַּת כְּלֵי הָעִכּוּל, עַל כֵּן הֻצְרַךְ אֶל הָאִצְטוּמְכָא, הַכָּבֵד וְשַׁמָּשֵׁיהֶם. וְכֵן נִצְטָרֵךְ הַלֵּב אֶל הָרֵאָה וְהַגָּרוֹן וְהָאַף וְהַקְּרוּם וְהַמֵּיתָר הַמֵּנִיעַ לְמֵיתַר הֶחָזֶה לַעֲבוֹדַת הַנְּשִׁימָה, לְהַשְׁווֹת מֶזֶג הַלֵּב בָּאַוִּיר הַנִּכְנָס וּבֶעָשָׁן הַיּוֹצֵא, וְהֻצְרַךְ לְבַעֵר מוֹתְרֵי הַמְּזוֹנוֹת אֶל כֵּלִים מִכֹּחוֹת דּוֹחוֹת וּכְלֵי הַיְצִיאָה וְהַשֶּׁתֶן, וְהָיָה הַגּוּף מִכָּל אֲשֶׁר זָכָרְנוּ. וְהֻצְרַךְ אֶל הַעְתָּקַת הַגּוּף מִמָּקוֹם לְמָקוֹם לְבַקָּשַׁת מַה שֶּׁצָרִיךְ אֵלָיו וְלִבְרֹחַ מִמַּה שֶּׁיַּזִּיקֵהוּ, וְכֵלִים שֶׁיָּבִיאוּ אֵלָיו וְיִדְחוּ מֵעָלָיו, וְהֻצְרַךְ אֶל יָדַיִם וְרַגְלַיִם, וְהֻצְרַךְ אֶל יועֲצִים מַתְרִים בְּמַה שֶּׁיִּירָא מִמֶּנּוּ וִיקַוָּה אוֹתוֹ, יוֹדְעִים מַה שֶּׁהָיָה, כּוֹתְבִים וּמַזְכִּירִים מַה שֶּׁעָבַר לְהִזָּהֵר מִכָּמוֹהוּ לֶעָתִיד אוֹ לְקַוּוֹתוֹ. וְהֻצְרַךְ אֶל הַחוּשִׁים הַנִּרְאִים וְהַנִּסְתָרִים, וְהָיָה הָרֹאשׁ מַחֲנֵיהֶם, בְּעֶזְרַת הַלֵּב וְהַמְשָׁכָתוֹ, וְהָיָה הַגּוּף כֻּלּוֹ מְסֻדָּר סֵדֶר אֶחָד, שָׁב אֶל הַנְהָגַת הַלֵּב אֲשֶׁר הוּא הַמַּחֲנֶה הָרִאשׁוֹן לַנֶּפֶשׁ, וְאִם תָּחוּל בַּמֹּחַ הוּא חוּל שֵׁנִי בְמִצּוּעַ הַלֵּב. וְכֵן נִסְדְּרָה הָאֻמָּה הַחַיָּה הָאֱלֹהִית כַּאֲשֶׁר אָמַר יְהוֹשֻׁעַ: "בְּזֹאת תֵּדְעוּן כִּי אֵל חַי בְּקִרְבְּכֶם", נִפְעֲלָה הָאֵשׁ בְּחֵפֶץ הָאֱלֹהִים בִּרְצוֹתוֹ בָאֻמָּה וְהָיְתָה אוֹת קִבּוּל מִנְחָתָם וּתְשׁוּרָתָם, כִּי הָאֵשׁ הוּא הַדַּק וְהַנַּעֲלֶה מִכָּל אֲשֶׁר תַּחַת גַּלְגַּל הַיָּרֵחַ מֵהַגּוּפוֹת, וְהָיָה מְקוֹם חוּלָהּ, שֻׁמַּן חֶלְבֵי הַקָּרְבָּנוֹת וַעֲתָרָם וַעֲשַׁן עֲנַן הַקְּּטֹרֶת וְהַשְּׁמָנִים, בְּדֶרֶךְ הָאֵשׁ אֲשֶׁר אֵינֶנָּה נִתְלֵית, כִּי אִם בְּחֵלֶב בְּשֻׁמָּן וּבְשֶׁמֶן, כַּחֹם הַטִּבְעִי אֲשֶׁר הוּא נִתְלֶה בְדַק הַשֻּׁמָּן מֵהַדָּם. וְצִוָּה הָאֵל יִתְבָּרֵךְ בְּמִזְבַּח הָעוֹלָה וּבְמִזְבַּח הַקְּטֹרֶת וְהַמְּנוֹרָה, וְאַחַר כֵּן הָעוֹלוֹת וּקְטֹרֶת הַסַּמִּים וְשֶׁמֶן הַמָּאוֹר וְשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה. אוּלָם מִזְבַּח הָעוֹלָה – לְהִדָּבֵק בּוֹ הָאֵשׁ הַגְלוּיָה, וּמִזְבַּח הַזָּהָב – לָאֵשׁ אֲ[שֶׁ]ר הִיא יוֹתֵר קַלָּה וְדַקָּה. אֲבָל הַמְּנוֹרָה – לְהִדָּבֵק בָּהּ אוֹר הַחָכְמָה וְהַדַּעַת, וְהַשֻּׁלְחָן – לְהִדָּבֵק בּוֹ הַשֶּׁפַע וְהַטּוֹבוֹת הַגּוּפִיּוֹת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ: "הָרוֹצֶה שֶׁיַּחְכִּים יַדְרִים, וְשֶׁיַּעֲשִׁיר יַצְפִּין". וְכָל אֵלֶּה עֲבוֹדוֹת לָאָרוֹן וְלַכְּרוּבִים אֲשֶׁר הֵם בְּמַדְרֵגַת הַלֵּב וְהָרֵאָה מְרַחֶפֶת עָלָיו. וְהֻצְרַךְ לָאֵלֶּה כֵּלִים וְשַׁמָּשִׁים, כְּמוֹ הַכִּיּוֹר וְכַנּוֹ וּמֶלְקָחַיִם וּמַחְתּוֹת וְקְעָרוֹת וְכַפּוֹת וּמְנַקִּיּוֹת וְסִירוֹת וּמִזְלָגוֹת וְזוּלַת זֶה, וְהֻצְרַךְ אֶל דָּבָר שֶׁיִּשְׁמוֹר אוֹתָם: הַמּשְׁכָּן וְהָאֹהֶל וּמִכְסֵהוּ, לִשְׁמֹר הַכֹּל: חֲצַר הַמִּשְׁכָּן וְכֵלָיו. וְהֻצְרַךְ לְנוֹשְׂאִים לְכָל אֵלֶּה, וּבָחַר הָאֱלֹהִים לָזֶה בְנֵי לֵוִי שֶׁהֵם הַקְּרוֹבִים, כָּל שֶׁכֵּן מֵעֵת הָעֵגֶל שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיֵּאָסְפוּ אֵלָיו כָּל־בְּנֵי לֵוִי", וּבָחַר לַנִּכְבָּד שֶׁבָּהֶם, וְהוּא אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן –לַנִּכְבָּד שֶׁבַּדְּבָרִים וְהַדַּק שֶׁבָּהֶם, כְּמוֹ שֶׁאָמַר: "וּפְקֻדַּת אֶלְעָזָר בֶּן־אַהֲרֹן הַכֹּהֵן שֶׁמֶן הַמָּאוֹר וּקְטֹרֶת הַסַּמִּים וּמִנְחַת הַתָּמִיד וְשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה", כָּל אֵלֶּה אֲשֶׁר נִתְלֵית בָּהֶם הָאֵשׁ הַדַּקָּה. וְאוֹר הַחָכְמָה וְהַדַּעַת, וְעוֹד: אוֹר הַנְּבוּאָה – בָּאוּרִים וְתֻמִּים. וְלַנִּכְבֶּדֶת שֶׁבְּכִתּוֹת הַלְוִיִּם אַחֲרָיו, וְהֵם בְּנֵי קְהָת – לָשֵׂאת הָאֲבָרִים הַפְּנִימִים, כְּמוֹ הָאָרוֹן וְהַשֻּׁלְחָן וְהַמְּנוֹרָה וְהַמִּזְבְּחוֹת וּכְלֵי הַקֹּדֶשׁ אֲשֶׁר יְשָׁרְתוּ בָהֶם, וּבָהֶם נֶאֱמַר: "כִּי עֲבֹדַת הַקֹּדֶשׁ עֲלֵיהֶם בַּכָּתֵף יִשָּׂאוּ", כַּאֲשֶׁר אֵין לָאֲבָרִים הַפְּנִימִים עֲצָמוֹת שֶׁעוֹזְרִים עַל נְשִׂיאָתָם, אֲבָל הַכֹּחוֹת וְהַרוּחוֹת וּמִכְסֵה הַתַּחַשׁ, וּלְמִי שֶׁתַּחְתָּם וְהֵם בְּנֵי מְרָרִי – לָשֵׂאת הָאֲבָרִים הַקָּשִׁים: קְרָסָיו, קְרָשָׁיו, בְּרִיחָיו, עַמּוּדָיו וַאֲדָנָיו. וְנֶעֶזְרוּ שְׁתֵּי הַכִּתּוֹת בִּנְשִׂיאָתָם בַּעֲגָלוֹת, כְּמוֹ שֶׁאָמַר: "שְׁתֵּי הָעֲגָלוֹת לִבְנֵי גֵרְשׁוֹן וְאַרְבַּע הָעֲגָלוֹת לִבְנֵי מְרָרִי כְּפִי עֲבוֹדָתָם". כָּל זֶה בְּסֵדֶר וּתְכוּנַת הַחָכְמָה הָאֱלֹהִית. וְאֵינֶנִּי גוֹזֵר חָלִילָה שֶׁהַכַּוָּנָה מֵהָעֲבוֹדָה הַזֹּאת הוּא הַסֵּדֶר הַזֶּה אֲשֶׁר זְכַרְתִּיו, אֲבָל – מַה־שֶּׁהוּא יוֹתֵר נִפְלָא וְנַעֲלֶה, וְשֶׁהִיא תוֹרָה מֵאֵת הָאֱלֹהִים יִתְבָּרָךְ, וּמִי שֶּׁקִּבְּלָהּ קִבּוּל שָׁלֵם מִבְּלִי שֶׁיִּתְחַכֵּם בָּהּ בְּשִׂכְלוֹ, הוּא מְעֻלֶּה מִמִּי שֶׁיִּתְחַכֵּם בָּהּ וְחָקָר. אַךְ מִי שֶׁנָּטָה מֵהַמַּדְרֵגָה הָעֶלְיוֹנָה הַהִיא אֶל הַמֶּחְקָר, טוֹב שֶׁיּוֹצִיא בָּהֶם מוֹצָאֵי הַחָכְמָה מִשֶּׁיַּעַזְבֵם לִסְבָרוֹת רָעוֹת וְלִסְפֵקוֹת מְבִיאוֹת אֶל אֲבַדּוֹן. (כו) אָמַר הֶחָבֶר: מַה שֶּׁאָמַר: "לְאִשַּׁי" מְיַשֵּׁר כָּל קָשֶׁה. הוּא אוֹמֵר כִּי הַקָּרְבָּן הַהוּא וְהַלֶּחֶם וְרֵיחַ הַנִּיחֹחַ אֲשֶׁר הֵם מְיֻחָסִים אֵלַי, אָמְנָם הֵם לְאִשַּׁי, רְצוֹנוֹ לוֹמַר: הָאֵשׁ הַנִּפְעֶלֶת לִדְבָרוֹ יִתְבָּרֵךְ, אֲשֶׁר מַאֲכָלָה הַקָּרְבָּנוֹת, וְאַחַר כֵּן יֹאכְלוּ הַכֹּהֲנִים שְׁאָר חֶלְקָה, וְהַכַּוָּנָה בָזֶה תִּקּוּן הַסֵּדֶר כְּדֵי שֶׁיָּחוּל בּוֹ הַמֶּלֶךְ חוּל גְּדֻלָּה לֹא חוּל מָקוֹם. וְשִׂים דִּמְיוֹן הָעִנְיָן הָאֱלֹהִי הַנֶּפֶשׁ הַמְדַבֶּרֶת, הֶחָלָה בְגוּף טִבְעִי בַּהֲמִי, כַּאֲשֶׁר נִשְׁתַּוּוּ טְבָעָיו וְנִסְדְּרוּ כֹּחוֹתָיו הָעֶלְיוֹנִים וְהָרָאשִׁיִּים סִדּוּר נָכוֹן לְעִנְיָן יוֹתֵר נַעֲלֶה מֵעִנְיָן הַבְּהֵמוֹת, הָיָה רָאוּי שֶׁיָּחוּל מֶלֶךְ הַשֵּׂכֶל אֶצְלוֹ לְהוֹרוֹת אוֹתוֹ וּלְיַשְּׁרוֹ וּלְהִתְחַבֵּר אֶצְלוֹ כָּל עֵת אֲשֶׁר יִשָּׁאֵר הַסֵּדֶר הַהוּא, וְכַאֲשֶׁר יִפָּסֵד הַסֵּדֶר יִפָּרֵד מִמֶּנּוּ. וְדוֹמֶה לַכְּסִיל, כִּי הַשֵּׂכֶל צָרִיךְ לְמַאֲכָל וּלְמִשְׁתֶּה וּלְרֵיחַ, בַּעֲבוּר שֶׁרוֹאֶה אוֹתוֹ כִּי הוּא מַתְמִיד בְּהַתְמָדָתָם נִפְרָד בְּהִפָּרְדָם, וְאֵינֶנּוּ כֵן, אָכֵן הָעִנְיָן הָאֱלֹהִי מֵטִיב, רוֹצֶה הַטּוֹב לַכֹּל, וּבְעֵת שֶׁיִּסְתַּדֵּר דָּבָר וְיִכּוֹן לְקַבֵּל הַנְהָגָתוֹ לֹא יִמְנַע מִמֶּנּוּ לֶאֱצֹל עָלָיו אוֹר וְחָכְמָה וָדָעַת, וְכַאֲשֶׁר יִפָּסֵד סִדְרוֹ לֹא יְקַבֵּל הָאוֹר הַהוּא וְיִהְיֶה הֶפְסֵדוֹ. וְהִתְעַלָּה הָעִנְיָן הָאֱלֹהִי מֵהַשִּׂיג אוֹתוֹ שִׁנּוּי אוֹ הֶפֱסֵד וְכָל מַה שֶּׁיֵּשׁ בְּסֵדֶר עֲבוֹדָה מֵהָעֲבוֹדָה וְהַקָּרְבָּנוֹת וְהַקְּטֹרֶת וְהַזְּמִירוֹת וְהַמַּאֲכָל וְהַמִּשְׁתֶּה עַל תַּכְלִית הַטָּהֳרָה וְהַקְּדֻשָּׁה, נֶאֱמַר בָּהֶם:"עֲבוֹדַת ה', וְ" לֶחֶם אֱלֹהֶיךָ" וְזוּלָתִי זֶה, וְהַכֹּל כִּנּוּי לִרְצוֹנוֹ בַּסֵּדֶר הַטּוֹב בָּאֻמָּה וְהַכֹּהֲנִים, וְקִבּוּלוֹ מִנְחָתָם, עַל דֶּרֶךְ הַדִּמְיוֹן, וְחוּלוֹ אֶצְלָם לְכָבוֹד לָהֶם, וְהוּא נַעֲלֶה וְנִקְדָּשׁ מִן הַהֲנָאָה בְמַאֲכָלָם וּבְמִשְׁתֵּיהֶם, אַךְ מַאֲכָלָם לְנַפְשׁוֹתָם, כְּמוֹ שֶׁעִכּוּל הָאִצְטוּמְכָא וְהַכָּבֵד כַּאֲשֶׁר הָיָה נִתְקָן, וְאַחַר כָּךְ יִתָּקֵן הַצָּלוּל מִמֶּנּוּ בַלֵּב, וְהַצָּלוּל שֶׁבַּצָּלוּל בָּרוּחַ. יְתֻקַּן הַלֵּב וְהָרוּחַ וְהַמֹּחַ בַּמָּזוֹן הַהוּא, וִיתֻקְּנוּ גַם כֵּן כְּלֵי הָעִכּוּל וּשְׁאָר הָאֲבָרִים בָּרוּחוֹת הַהוֹלְכוֹת אֲלֵיהֶם דֶּרֶךְ הַדְּפָקִים וְהָעֲצָבִים וְהַוְּרִידִים הַשּׁוֹכְנִים. וּכְלָלוֹ שֶׁל דָּבָר שֶׁיִּהְיֶה הַמֶּזֶג כֻּלּוֹ מְתֻקָּן וּמְזֻמָּן לְקִבּוּל הַנְהָגַת הַנֶּפֶשׁ הַמְדַבֶּרֶת, אֲשֶׁר הִיא עֶצֶם נִפְרָד קָרוֹב לְעֶצֶם הַמַּלְאָכִים שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם "דִּי מְדָרְהוֹן עִם־בִּשְׂרָא לָא אִיתוֹהִי", וְיָחוּל בַּגוּּף חוּל מַלְכוּת וְהַנְהָגָה לֹא חוּל מָקוֹם, וְהִיא לֹא נֶהֱנֵית מֵהַמָּזוֹן הַהוּא מְאוּמָה, כִּי הִיא נַעֲלָה מִמֶּנּוּ. וְהָעִנְיָן הָאֱלֹהִי לֹא יָחוּל כִּי אִם בְּנֶפֶשׁ מְקַבֶּלֶת הַשֵּׂכֶל, וְהַנֶּפֶשׁ לֹא תִתְחַבֵּר כִּי אִם בְּרוּחַ חַם טִבְעִי, אִי אֶפְשָׁר לוֹ בִּלְתִּי מָקוֹר שֶׁיִּקָּשֵׁר בּוֹ, כְּהִקָּשֵׁר הַלַּהַב בְּרֹאשׁ הַפְּתִילָה. דִּמְיוֹן הַפְּתִילָה הִיא הַלֵּב, וְהַלֵּב צָרִיךְ אֶל מֶשֶׁךְ דָּם, וְהַדָּם לֹא יִתְהַוֶּה כִּי אִם בְּסִבַּת כְּלֵי הָעִכּוּל, עַל כֵּן הֻצְרַךְ אֶל הָאִצְטוּמְכָא, הַכָּבֵד וְשַׁמָּשֵׁיהֶם. וְכֵן נִצְטָרֵךְ הַלֵּב אֶל הָרֵאָה וְהַגָּרוֹן וְהָאַף וְהַקְּרוּם וְהַמֵּיתָר הַמֵּנִיעַ לְמֵיתַר הֶחָזֶה לַעֲבוֹדַת הַנְּשִׁימָה, לְהַשְׁווֹת מֶזֶג הַלֵּב בָּאַוִּיר הַנִּכְנָס וּבֶעָשָׁן הַיּוֹצֵא, וְהֻצְרַךְ לְבַעֵר מוֹתְרֵי הַמְּזוֹנוֹת אֶל כֵּלִים מִכֹּחוֹת דּוֹחוֹת וּכְלֵי הַיְצִיאָה וְהַשֶּׁתֶן, וְהָיָה הַגּוּף מִכָּל אֲשֶׁר זָכָרְנוּ. וְהֻצְרַךְ אֶל הַעְתָּקַת הַגּוּף מִמָּקוֹם לְמָקוֹם לְבַקָּשַׁת מַה שֶּׁצָרִיךְ אֵלָיו וְלִבְרֹחַ מִמַּה שֶּׁיַּזִּיקֵהוּ, וְכֵלִים שֶׁיָּבִיאוּ אֵלָיו וְיִדְחוּ מֵעָלָיו, וְהֻצְרַךְ אֶל יָדַיִם וְרַגְלַיִם, וְהֻצְרַךְ אֶל יועֲצִים מַתְרִים בְּמַה שֶּׁיִּירָא מִמֶּנּוּ וִיקַוָּה אוֹתוֹ, יוֹדְעִים מַה שֶּׁהָיָה, כּוֹתְבִים וּמַזְכִּירִים מַה שֶּׁעָבַר לְהִזָּהֵר מִכָּמוֹהוּ לֶעָתִיד אוֹ לְקַוּוֹתוֹ. וְהֻצְרַךְ אֶל הַחוּשִׁים הַנִּרְאִים וְהַנִּסְתָרִים, וְהָיָה הָרֹאשׁ מַחֲנֵיהֶם, בְּעֶזְרַת הַלֵּב וְהַמְשָׁכָתוֹ, וְהָיָה הַגּוּף כֻּלּוֹ מְסֻדָּר סֵדֶר אֶחָד, שָׁב אֶל הַנְהָגַת הַלֵּב אֲשֶׁר הוּא הַמַּחֲנֶה הָרִאשׁוֹן לַנֶּפֶשׁ, וְאִם תָּחוּל בַּמֹּחַ הוּא חוּל שֵׁנִי בְמִצּוּעַ הַלֵּב. וְכֵן נִסְדְּרָה הָאֻמָּה הַחַיָּה הָאֱלֹהִית כַּאֲשֶׁר אָמַר יְהוֹשֻׁעַ: "בְּזֹאת תֵּדְעוּן כִּי אֵל חַי בְּקִרְבְּכֶם", נִפְעֲלָה הָאֵשׁ בְּחֵפֶץ הָאֱלֹהִים בִּרְצוֹתוֹ בָאֻמָּה וְהָיְתָה אוֹת קִבּוּל מִנְחָתָם וּתְשׁוּרָתָם, כִּי הָאֵשׁ הוּא הַדַּק וְהַנַּעֲלֶה מִכָּל אֲשֶׁר תַּחַת גַּלְגַּל הַיָּרֵחַ מֵהַגּוּפוֹת, וְהָיָה מְקוֹם חוּלָהּ, שֻׁמַּן חֶלְבֵי הַקָּרְבָּנוֹת וַעֲתָרָם וַעֲשַׁן עֲנַן הַקְּּטֹרֶת וְהַשְּׁמָנִים, בְּדֶרֶךְ הָאֵשׁ אֲשֶׁר אֵינֶנָּה נִתְלֵית, כִּי אִם בְּחֵלֶב בְּשֻׁמָּן וּבְשֶׁמֶן, כַּחֹם הַטִּבְעִי אֲשֶׁר הוּא נִתְלֶה בְדַק הַשֻּׁמָּן מֵהַדָּם. וְצִוָּה הָאֵל יִתְבָּרֵךְ בְּמִזְבַּח הָעוֹלָה וּבְמִזְבַּח הַקְּטֹרֶת וְהַמְּנוֹרָה, וְאַחַר כֵּן הָעוֹלוֹת וּקְטֹרֶת הַסַּמִּים וְשֶׁמֶן הַמָּאוֹר וְשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה. אוּלָם מִזְבַּח הָעוֹלָה – לְהִדָּבֵק בּוֹ הָאֵשׁ הַגְלוּיָה, וּמִזְבַּח הַזָּהָב – לָאֵשׁ אֲ[שֶׁ]ר הִיא יוֹתֵר קַלָּה וְדַקָּה. אֲבָל הַמְּנוֹרָה – לְהִדָּבֵק בָּהּ אוֹר הַחָכְמָה וְהַדַּעַת, וְהַשֻּׁלְחָן – לְהִדָּבֵק בּוֹ הַשֶּׁפַע וְהַטּוֹבוֹת הַגּוּפִיּוֹת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ: "הָרוֹצֶה שֶׁיַּחְכִּים יַדְרִים, וְשֶׁיַּעֲשִׁיר יַצְפִּין". וְכָל אֵלֶּה עֲבוֹדוֹת לָאָרוֹן וְלַכְּרוּבִים אֲשֶׁר הֵם בְּמַדְרֵגַת הַלֵּב וְהָרֵאָה מְרַחֶפֶת עָלָיו. וְהֻצְרַךְ לָאֵלֶּה כֵּלִים וְשַׁמָּשִׁים, כְּמוֹ הַכִּיּוֹר וְכַנּוֹ וּמֶלְקָחַיִם וּמַחְתּוֹת וְקְעָרוֹת וְכַפּוֹת וּמְנַקִּיּוֹת וְסִירוֹת וּמִזְלָגוֹת וְזוּלַת זֶה, וְהֻצְרַךְ אֶל דָּבָר שֶׁיִּשְׁמוֹר אוֹתָם: הַמּשְׁכָּן וְהָאֹהֶל וּמִכְסֵהוּ, לִשְׁמֹר הַכֹּל: חֲצַר הַמִּשְׁכָּן וְכֵלָיו. וְהֻצְרַךְ לְנוֹשְׂאִים לְכָל אֵלֶּה, וּבָחַר הָאֱלֹהִים לָזֶה בְנֵי לֵוִי שֶׁהֵם הַקְּרוֹבִים, כָּל שֶׁכֵּן מֵעֵת הָעֵגֶל שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיֵּאָסְפוּ אֵלָיו כָּל־בְּנֵי לֵוִי", וּבָחַר לַנִּכְבָּד שֶׁבָּהֶם, וְהוּא אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן –לַנִּכְבָּד שֶׁבַּדְּבָרִים וְהַדַּק שֶׁבָּהֶם, כְּמוֹ שֶׁאָמַר: "וּפְקֻדַּת אֶלְעָזָר בֶּן־אַהֲרֹן הַכֹּהֵן שֶׁמֶן הַמָּאוֹר וּקְטֹרֶת הַסַּמִּים וּמִנְחַת הַתָּמִיד וְשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה", כָּל אֵלֶּה אֲשֶׁר נִתְלֵית בָּהֶם הָאֵשׁ הַדַּקָּה. וְאוֹר הַחָכְמָה וְהַדַּעַת, וְעוֹד: אוֹר הַנְּבוּאָה – בָּאוּרִים וְתֻמִּים. וְלַנִּכְבֶּדֶת שֶׁבְּכִתּוֹת הַלְוִיִּם אַחֲרָיו, וְהֵם בְּנֵי קְהָת – לָשֵׂאת הָאֲבָרִים הַפְּנִימִים, כְּמוֹ הָאָרוֹן וְהַשֻּׁלְחָן וְהַמְּנוֹרָה וְהַמִּזְבְּחוֹת וּכְלֵי הַקֹּדֶשׁ אֲשֶׁר יְשָׁרְתוּ בָהֶם, וּבָהֶם נֶאֱמַר: "כִּי עֲבֹדַת הַקֹּדֶשׁ עֲלֵיהֶם בַּכָּתֵף יִשָּׂאוּ", כַּאֲשֶׁר אֵין לָאֲבָרִים הַפְּנִימִים עֲצָמוֹת שֶׁעוֹזְרִים עַל נְשִׂיאָתָם, אֲבָל הַכֹּחוֹת וְהַרוּחוֹת וּמִכְסֵה הַתַּחַשׁ, וּלְמִי שֶׁתַּחְתָּם וְהֵם בְּנֵי מְרָרִי – לָשֵׂאת הָאֲבָרִים הַקָּשִׁים: קְרָסָיו, קְרָשָׁיו, בְּרִיחָיו, עַמּוּדָיו וַאֲדָנָיו. וְנֶעֶזְרוּ שְׁתֵּי הַכִּתּוֹת בִּנְשִׂיאָתָם בַּעֲגָלוֹת, כְּמוֹ שֶׁאָמַר: "שְׁתֵּי הָעֲגָלוֹת לִבְנֵי גֵרְשׁוֹן וְאַרְבַּע הָעֲגָלוֹת לִבְנֵי מְרָרִי כְּפִי עֲבוֹדָתָם". כָּל זֶה בְּסֵדֶר וּתְכוּנַת הַחָכְמָה הָאֱלֹהִית. וְאֵינֶנִּי גוֹזֵר חָלִילָה שֶׁהַכַּוָּנָה מֵהָעֲבוֹדָה הַזֹּאת הוּא הַסֵּדֶר הַזֶּה אֲשֶׁר זְכַרְתִּיו, אֲבָל – מַה־שֶּׁהוּא יוֹתֵר נִפְלָא וְנַעֲלֶה, וְשֶׁהִיא תוֹרָה מֵאֵת הָאֱלֹהִים יִתְבָּרָךְ, וּמִי שֶּׁקִּבְּלָהּ קִבּוּל שָׁלֵם מִבְּלִי שֶׁיִּתְחַכֵּם בָּהּ בְּשִׂכְלוֹ, הוּא מְעֻלֶּה מִמִּי שֶׁיִּתְחַכֵּם בָּהּ וְחָקָר. אַךְ מִי שֶׁנָּטָה מֵהַמַּדְרֵגָה הָעֶלְיוֹנָה הַהִיא אֶל הַמֶּחְקָר, טוֹב שֶׁיּוֹצִיא בָּהֶם מוֹצָאֵי הַחָכְמָה מִשֶּׁיַּעַזְבֵם לִסְבָרוֹת רָעוֹת וְלִסְפֵקוֹת מְבִיאוֹת אֶל אֲבַדּוֹן.

    from our library copy — not yet checked against the original

  • וְאִישׁ כִּי יִמְכֹּר בֵּית מוֹשַׁב עִיר חוֹמָה בַּעֲבוּר שֶׁמִּמְכַּר בֵּיתוֹ שֶׁל אָדָם קָשֶׁה בְּעֵינָיו מְאֹד, וְיֵבוֹשׁ מִמֶּנּוּ בְּעֵת שֶׁיִּמְכְּרֶנּוּ, רָצְתָה הַתּוֹרָה שֶׁיִּגְאָלֶנּוּ בְּתוֹךְ הַשָּׁנָה הָרִאשׁוֹנָה. וּבַעֲבוּר כִּי הָאָדָם לְשָׂדֶה נֶעֱבָד וּמִמֶּנּוּ יֵצֵא לֶחֶם לְמִחְיָתוֹ, רָצָה שֶׁיֵּצֵא הַשָּׂדֶה בַּיּוֹבֵל. אֲבָל הַבַּיִת לְאַחַר הַיֵּאוּשׁ שֶׁשִּׁנָּה דִּירָתוֹ וְעָמַד שָׁנָה בְּבַיִת אַחֵר, לֹא יַזִּיק לוֹ, כִּי לֹא תִּמְעַט מִחְיָתוֹ אִם יֵחָלֵט. וּבָתֵּי הַחֲצֵרִים עֲשׂוּיִים לִשְׁמִירַת הַשָּׂדוֹת וְלִהְיוֹתָם מוֹשָׁב לְעוֹבְדֵי הָאֲדָמָה, וְעַל כֵּן דִּינָם כִּשְׂדֵה הָאָרֶץ:

    from our library copy — not yet checked against the original

  • Kuzari 4:38unverified

    "אֶחָד עַל גַּבֵּי שְׁלֹשָׁה, וּשְׁלֹשָׁה עַל גַּבֵּי שִׁבְעָה, וְשִׁבְעָה עַל גַּבֵּי שְׁנֵים עָשָׂר". וּבָאֵבָרִים הָאֵלֶּה מְקוֹם הִשְׁתַּתְּפוּת, כְּמוֹ: כְּלָיוֹת יוֹעֲצוֹת וּטְחוֹל שׂוֹחֵק וְכָבֵד כּוֹעֵס וְקֵבָה יְשֵׁנָה. וְאֵינֶנּוּ תֵמַהּ שֶׁיִּהְיֶה לַכְּלָיוֹת כֹּחַ בַּהֲטָבַת הָעֵצָה, כִּי אֲנַחְנוּ רוֹאִים כְּמוֹ זֶה בַּבֵּיצִים, שֶׁאֲנַחְנוּ רוֹאִים הַסָּרִיסִים יוֹתֵר חֲלוּשֵׁי הַשֵּׂכֶל מֵהַנָּשִׁים, וּמִפְּנֵי שֶׁנֶּעְדְּרוּ הַבֵּיצִים חָסְרוּ הַזָּקָן וְהָעֵצָה הַנְּכוֹנָה. וּ'טְחוֹל שׂוֹחֵק', בַּעֲבוּר שֶׁבַּכֹּחַ הַטִּבְעִי מְנַקֶּה הַדָּם וְהַמָּרָה הַשְּׁחוֹרָה מֵהָעֲכִירוּת וְהָעֹבִי, וּבְהִנָּקוֹתָם תִּהְיֶה הַשִּׂמְחָה וְהַשְּׂחוֹק. וְ'כָבֵד כּוֹעֵס', בַּעֲבוּר הַמְּרִירוֹת הַמִּתְיַלְּדוֹת בּוֹ. וְ'קֵבָה יְשֵׁנָה' כִּנּוּי לִכְלֵי הַמָּזוֹן. וְלֹא זָכַר הַלֵּב מִפְּנֵי שֶׁהוּא הַמֶּלֶךְ, וְלֹא – הַקְּרוּם וְהָרֵאָה, מִפְּנֵי שֶׁהֵם שַׁמָּשִׁים מְיֻחָדִים לוֹ, וְאֵינָם שַׁמָּשִׁים לִשְׁאָר הַגּוּף כִּי אִם בְּדֶרֶךְ הַמִּקְרֶה לֹא בַכַּוָּנָה הָרִאשׁוֹנָה, וְהַמֹּחַ נִכְנָס בְּחֶלְקֵי הַחוּשִׁים הַנּוֹלָדִים מִמֶּנּוּ, וְעוֹד יֵשׁ לָאֵבָרִים שֶׁהֵם לְמַטָּה מֵהַקְּרוּם הַחוֹלֵק סוֹד, מִפְּנֵי שֶׁהֵם הַטֶּבַע הָרִאשׁוֹן, וְהַקְּרוּם חוֹלֵק בֵּין עוֹלַם הַטֶּבַע וְעוֹלַם הַחַיִּים, כְּמוֹ שֶׁהַצַּוָּאר חוֹלֵק בֵּין עוֹלַם הַחַיִּים וֵּבין עוֹלַם הַדִּבּוּר, כַּאֲשֶׁר זָכַר אַפְלָטוֹן בְּסֵפֶר טִימֵאוּס. וְהַמּוֹצָאִים הָרִאשׁוֹנִים הֵם מֵעוֹלַם הַטֶּבַע, וְשָׁם שֹׁרֶשׁ הַהֲוָיָה, שֶׁמִּשָּם יֵצֵא הַזֶּרַע וְשָׁם יִבָּרֵא הָעֻבָּר בְּמַה שֶּׁבֵּין אַרְבַּעַת הַטְבָעִים, וּמִשָּׁם בָּחַר הַבּוֹרֵא הַנְּתָחִים הַמֻּקְרָבִים: הַחֵלֶב וְהַדָּם וְיוֹתֶרֶת הַכָּבֵד וּשְׁתֵּי הַכְּלָיוֹת, וְלֹא בָחַר בַּלֵּב וְלֹא בַמֹּחַ וְלֹא בָרֵאָה וְלֹא בַקְּרוּם. וְהַסּוֹד עָמֹק לִמְאֹד, וְהַפֵּרוּשׁ אָסוּר, וּכְבָר נֶאֱמַר: "אֵין דּוֹרְשִׁין בְּסֵפֶר יְצִירָה אֶלָּא בִתְנָאִים, שֶׁמְּעַט שֶׁהֵם מְזֻמָּנִים". וְאַחַר כֵּן אָמַר: "שֶׁבַע כְּפוּלוֹת; שֵׁשׁ צְלָעוֹת לְשִׁשָּה צְדָדִים וְהֵיכָל קָדוֹשׁ מְכֻוָּן בָּאֶמְצַע, בָּרוּךְ כְּבוֹד יְיָ מִמְּקוֹמוֹ, הוּא מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם וְאֵין עוֹלָמוֹ מְקוֹמוֹ". רֶמֶז לָעִנְיָן הָאֱלֹהִי הַמְחַבֵּר בֵּין הַהֲפָכִים. וְדִמָּהוּ בַנְּקֻדָּה וְהַמֶּרְכָּז מִגּוּף בַּעַל הַשִּׁשָּׁה צְדָדִים וּשְׁלֹשָׁה הֶמְשֵׁכִים, וְּבעֹוד שֶׁלֹּא תִקָּבַע הַתּוֹךְ לֹא יִקָּבְעוּ הַקְּצָווֹת, וְהֵעִיר עַל הָעֵרֶךְ אֲשֶׁר בֵּין אֵלֶּה וּבֵין הַכֹּחַ הַסּוֹבֵל לַכֹּל, שֶׁבּוֹ יִתְחַבְּרוּ הַהֲפָכִים בָּעֵרֶךְ הַנִּקְבָּע בְּ'עוֹלָם וְנֶפֶשׁ וְשָׁנָה', כִּי שָׂם לְכָל אֶחָד מֵהֶם דָּבָר כּוֹלֵל אֶת חֲלָקָיו וּמְסַדֵּר אוֹתוֹ. וְאָמַר: "תְּלִי בָעוֹלָם כַּמֶּלֶךְ בַּמִּלְחָמָה; תְּלִי שֵׁם הַתַּנִּין הַנִּזְכָּר בְּחָכְמַת הַתְּכוּנָה, הוּא בַעֲרָב 'גַ'וְזַהְר', רָמַז בּוֹ אֶל עוֹלָם הַשֵּׂכֶל, כִּי הַתַּנִּין בּוֹ מְכַנִּין הַדְּבָרִים הַנַּעֲלָמִים אֲשֶׁר לֹא יֻשְּׂגוּ בַחוּשׁ. וּרְצוֹנוֹ בַגַּלְגַּל – גַּלְגַּל הַשֶּׁמֶשׁ הַנּוֹטֶה שֶׁבּוֹ יִסְתַּדְּרוּ חֶלְקֵי הַשָּׁנָה. וְלֵב מְסַדֵּר הַחַיִּים וּמוֹשֵׁל בַּחֲלָקָיו, וְרוֹצֶה לוֹמַר, שֶׁהַחָכְמָה בַשְּׁלֹשָׁה אֶחָת, וְהָעִנְיָן הָאֱלֹהִי אֶחָד, וְהַחִלּוּף בֵּינֵיהֶם אֵינֶנּוּ כִּי אִם בְּהִתְחַלְּפוּת הִיּוּלֵיהֶם. וְדִמָּה הָעִנְיָן הָאֱלֹהִי כְּשֶׁהוּא מַנְהִיג הָרוּחָנִיִּים, כַּמֶּלֶךְ עַל כִּסְאוֹ', אֲשֶׁר יֵעָשׂוּ דְבָרָיו בְּרֶמֶז מְעַט אֵצֶל סְגֻלָּתוֹ וְעֲבָדָיו הַמַּכִּירִים אוֹתוֹ מִבְּלִי תְנוּעָה מֵהֶם וּמִמֶּנוּ. וְדִמָּהוּ כְּשֶׁהוּא מַנְהִיג הַגַּלְגַּלִּים 'כַּמֶּלֶךְ בַּמְּדִינָה', כִּי הוּא צָרִיךְ לְהֵרָאוֹת בְּפִנּוֹת הַמְּדִינָה שֶׁיֵּרָאֶה עַל כָּל חֵלֶק מִמֶּנָה מֶמְשַׁלְתּוֹ וּמוֹרָאוֹ וְתוֹעֲלוֹתָיו. וְדִמָּהוּ כְּשֶׁהוּא מַנְהִיג הַחַיִּים, כַּמֶּלֶךְ בַּמִּלְחָמָה', שֶׁהוּא בֵין הֲפָכִים, יִשְׁתַּדֵּל לְהַגְבִּיר אוֹהֲבָיו וְלִגְבֹּר עַל אוֹיְבָיו, וְהַחָכְמָה אֶחָת, כִּי אֵין הַחָכְמָה בַּגַּלְגַּלִּים גְּדוֹלָה מֵהַחָכְמָה בַּקָּטֹן שֶׁבַּחַיִּים, אַךְ גְּדֻלַּת מַעֲלָתָם בַּעֲבוּר שֶׁהֵם מֵחֹמֶר זַךְ וְקַיָּם, לֹא יְכַלֵּם כִּי אִם בּוֹרְאָם, וְהַחַיִּים מֵחֹמֶר מְקַבֵּל רֹשֶׁם מִתְפַּעֵל, רוֹשְׁמִים בּוֹ הַהֲפָכִים הַבָּאִים עָלָיו תָּמִיד מִקֹּר וָחֹם וְזוּלָתָם, וּמְכַלֶּה אוֹתָם הַזְּמָן, לוּלֵא הַחָכְמָה אֲשֶׁר הִתְחַכְּמָה לָהֶם בְּזָכָר וּבִנְקֵבָה לְהַשְׁאִיר הַמִּין בְּהֵאָבֵד הָאִישִׁים, וְזֶה בְּסִבּוּבֵי הַגַּלְגַּל וְהַזְּרִיחָה וְהַשְּׁקִיעָה אֲשֶׁר הֵעִיר עָלָיו הַסֵּפֶר הַזֶּה, וְאָמַר שֶׁאֵין הֶפְרֵשׁ בֵּין יְצִירַת הַזָּכָר וְהַנְּקֵבָה אֶלָּא מַה שֶּׁיֵשׁ בֵּין הֵרָאוֹת אֶבְרֵיהֶם וְהִסָּתְרָם, וּכְבָר מְבֹאָר זֶה בְּנִתּוּחַ, שֶׁאֶבְרֵי הַנְּקֵבָה כְּאֶבְרֵי הַזָּכָר אֶלָּא שֶׁהֵם מְהֻפָּכִים אֶל פְּנִים, כְּמוֹ שֶׁאָמַר: "זָכָר בְּ, אֶמֶשׁ' וְּנֵקֵבָה בְ'אָשָׁם', חוֹזֵר הַגַּלְגַּל פָּנִים וְאָחוֹר, אֵין בְּטוֹבָה לְמַעְלָה מֵעֹנֶג וְאֵין בְּרָעָה לְמַטָּה מִנֶּגַע, רְצוֹנוֹ לוֹמַר שֶׁאוֹתִיּוֹת אֶמֶשׁ וְאָשָׁם, וְעֹנֶג וָנֶגַע אַחַת הֵן, וְאֵין בֵּינֵיהֶם אֶלָּא הַהַקְדָּמָה וְהָאִחוּר, כְּמוֹ שֶׁהַזְּרִיחָה וְהַשְּׁקִיעָה לַגַּלְגַּל אֶחָד בְּחֻקּוֹ, וּבְחֻקֵּנוּ אֲנַחְנוּ – רָצוֹא וָשׁוֹב. וְרָמַז בָּאֵבָרִים שׁהֶםֵ לְמַטָּה מֵהַקְּרוּם, עַל מוֹצָאֵי הַטְּבָעִים הָאַרְבָּעָה, כְּמוֹ שֶׁאָמַר: "שְׁנֵי לוֹעֲזִים וּשְׁנֵי עַלִּיזִים, שְׁנֵי יוֹעֲצִים וּשְׁנֵי עֲלִיצִים, עֲשָׂאָן כְּמִין מְרִיבָה, עֲרָכָן כְּמִין מִלְחָמָה, מִקְצָת אֵלּוּ מִצְטָרְפִין עִם אֵלּוּ, וְאֵלּוּ כְנֶגֶד אֵלּוּ, אִם אֵין אֵלּוּ אֵין אֵלּוּ, וְכֻלָּם אֲדוּקִים זֶה בָזֶה". וְהָרֶמֶז מוּבָן לְגַמְרֵי, וְאִם יִקְשֶׁה לְבָאֵר הַפְרָדָתוֹ מִצֹרֶךְ בַּעֲלֵי חַיִּים אֶל הַהֲפָכִים, וְאֵיךְ גּוֹרְמִין הַצָּלָתוֹ מֵהַמִּלְחָמָה הַזֹּאת, וְלוּלֵא הַמִּלְחָמָה הַזֹּאת לֹא הָיְתָה הַצָּלָתוֹ זֹאת. אַחַר שֶׁסִּדֵּר הַיְצִירוֹת, וְהִקְדִּים הַדָּבָר הֶחָשׁוּב, וְהוּא רוּחַ אֱלֹהִים חַיִּים, אָמַר: "אַחַת,: רוּחַ אֱלֹהִים חַיִּים; שְׁתַּיִם: רוּחַ מֵרוּחַ; שָׁלֹשׁ: מַיִם מֵרוּחַ, אַרְבַּע: אֵשׁ מִמַּיִם". וְלֹא זָכַר הָאָרֶץ מִפְּנֵי שֶׁהִיא הַגּוּף וְהַחֹמֶר לַהֲוָיוֹת, כִּי כֻלָּם אֶרֶץ, אֲבָל אוֹמְרִים: זֶה גּוּף אִשִּׁי וְזֶה גּוּף אֲוִירִי וְזֶה גּוּף מֵימִי, עַל כֵּן הִקְדִּים שָׁלֹשׁ אִמּוֹת: אֵשׁ וּמַיִם וָרוּחַ, וְהִקְדִּים רוּחַ אֱלֹהִים וְהוּא רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, מִמֶּנָה נִבְרָאִים הַמַּלְאָכִים הָרוּחָנִיִּים, וּבָהּ מִתְחַבְּרוֹת הַנְּפָשׁוֹת הָרוּחָנִיּוֹת, וְאַחֲרֶיהָ הָאַוִּיר הַמֻּשָּׂג; וְאַחֲרָיו הַמַּיִם אֲשֶׁר מֵעַל לָרָקִיעַ, לֹא הִשִּׂיגָתַם הַקָּשַת הַפִּילֹוסוּפִים – עַל כֵּן לֹא הוּדוּ בָהֶם; וְאֶפְשָׁר שֶׁיֹּאמַר בּוֹ אוֹמֵר שֶׁהוּא כַּדּוּר הַקָּרָה שֶׁקוֹרִין בְּעַרְבֵי 'זַמְהַרִיר', וּמְקוֹם תַּכְלִית הַגָּעַת הֶעָבִים, וְאַחֲרָיו מְקוֹם הָאֵשׁ הַטִּבְעִי שֶׁקוֹרִין אוֹתוֹ בִּלְשׁוֹן עַרְבִי 'אַלְאַתִ'יר' כְּמוֹ שֶׁאָמַר: 'אֵשׁ מִמַּיִם' כַּאֲשֶׁר אוֹמְרִים עַל 'וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל־פְּנֵי הַמָּיִם', שֶׁרְצוֹנוֹ בַמַּיִם הָאֵלֶּה הַחֹמֶר הָרִאשׁוֹן בְּלִי אֵיכוּת אֲבָל תֹּהוּ וָבֹהוּ, עַד שֶׁהִתְאַיֵּךְ בְּחֵפֶץ הָאֱלֹהִים הַסּוֹבֵב אוֹתוֹ, וְכִנָּה אוֹתוֹ בְּ'רוּחַ אֱלֹהִים'. וְדַמּוֹת הַחֹמֶר הַטִּבְעִי בְּמַיִם דִּמְיוֹן נָכוֹן בְּיוֹתֵר, כִּי מַה שֶּׁהוּא יוֹתֵר דַּק מִןהַמַּיִם לֹא יִהְיֶה מִמֶּנוּ 'עֶצֶם טִבְעִי' חָזָק, וּמַה שֶּׁהוּא יוֹתֵר עָבֶה מִן הַמַּיִם לֹא יִשְׁתַּוּוּ פְּעִלּוֹת הַטֶּבַע בְּכָל חֲלָקָיו, מִפְּנֵי שֶׁהֵם חֲזָקִים, כִּי אֵין הַגּוּף הָאַרְצִי רָאוּי כִּי אִם לִ'מְלָאכוֹת', כִּי הַמְּלָאכָה אֵינָהּ כּוֹלֶלֶת כִּי אִם שִׁטְחֵי הַחֹמֶר וְלֹא כָּל חֲלָקָיו, וְהַטֶּבַע הוּא כוֹלֵל כָּל חֶלְקֵי הַדָּבָר, וְאֵין 'הֹוֶה' אֶלָא שֶׁהָיָה כְבָר בִּתְכוּנַת הַמַּיִם: זָב נִגָּר, וְאִם אֵינוֹ כֵן לֹא יִקָּרֵא הֹוֶה טִבְעִי אֲבָל הוּא 'מְלָאכוּתִי' אוֹ 'מִתְרַכֵּב' אוֹ 'מִקְרִי', וְאֵין הַטֶּבַע פּוֹעֵל בּוֹ אֶלָא בְעוֹדֶנּוּ בְּתֹכֶן הַמַּיִם יְצַיְּרֵהוּ בְחֶפְצוֹ, וְאַחַר כֵּן יַעֲזֹב מַה שֶּׁהֻצְרַךְ לְהִתְקַשּוֹת וְיִתְקַשֶּׁה. וְאָמַר עַל הַדּוֹמֶה לָזֶה: "עָשָׂה מִתֹּהוּ – מֶמֶשׁ, וְעָשָׂה אֵת אֲשֶׁר אֵינוֹ – יֶשְׁנוֹ, וְחָצַב עַמּוּדִים גְּדוֹלִים מֵאַוִּיר שֶׁאֵינוֹ נִתְפָּשׂ". וְעוֹד אָמַר: "מַיִם מֵרוּחַ; חָקַק וְחָצַב תֹּהוּ וָבֹהוּ וְרֶפֶשׁ וָטִיט, עֲשָׂאָן כְּמִין עֲרוּגָה, הִצִּיבָן כְּמִין חוֹמָה, סְכָכָן כְּמִין מַעֲזִיבָה, יָצַק מַיִם עֲלֵיהֶם וְנַעֲשׂוּ עָפָר". וְאָמַר עוֹד: "תֹּהוּ זֶה קַו יָרֹק שֶׁמַּקִּיף אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, בֹּהוּ אֵלּוּ אֲבָנִים מְפֻלָּמוֹת הַמְשֻׁקָּעוֹת בִּתְהוֹם, שֶׁמִּבֵּינֵיהֶם יוֹצְאִין מָיִם". וְרָמַז מְעַט מִסּוֹד הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד יוֹד הֵא וָו הֵא, שֶׁהוּא נֵאוֹת לָעֶצֶם הָאֱלֹהִי הַמִּתְאַחֵד אֲשֶׁר אֵין לוֹ מַהוּת, כִּי 'מַהוּת' הַדָּבָר – 'זוּלַת מְצִיאוּת' הַדָּבָר, וְהָאֱלֹהִים יִתְבָּרֵךְ מְצִיאוּתוֹ הוּא מַהוּתוֹ, כִּי 'מַהוּת' הַדָּבָר – 'גִּדְרוֹ', וְהַגֵּדֵר מְחֻבָּר מִסּוּגוֹ וְהֶבְדֵּלוֹ, וְאֵין סוּג וְאֵין הֶבְדֵּל לָעִלָּה הָרִאשׁוֹנָה, וְהִתְחַיֵּב שֶׁיִּהְיֶה הוּא…הוּא. וְכַאֲשֶׁר סִפֵּר כִּי סִבַּת רְבוֹת הַדְּבָרִים הוּא סִבּוּב הַגַּלְגַּל, כְּמוֹ שֶׁאָמַר: "חוֹזֵר גַּלְגַּל פָּנִים וְאָחוֹר", וְדִמָּה זֶה בְּהִתְמַזֵּג הָאוֹתִיּוֹת הַנִּפְרָדוֹת, "אָלֶף עִם כֻּלָּם וְכֻלָּם עִם אָלֶף, בֵּית עִם כֻּלָּם וְכֻלָּם עִם בֵּית, חוֹזְרוֹת חֲלִילָה; נִמְצָא – כָּל הַדִּבּוּר יוֹצֵא בְּמָאתַיִם וּשְׁלֹשִׁים וְאֶחָד שְׁעָרִים". וְאַחַר כֵּן אָמַר אֵיךְ הִתְרַבּוּ בְשִׁלּוּשׁ הָאוֹתִיּוֹת וְרִבּוּעָם: "שָׁלֹשׁ אֲבָנִים בּוֹנוֹת שִׁשָּׁה בָתִּים 'אַרְבַּע בּוֹנוֹת עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה בָתִּים, צֵא וַחֲשֹׁב מַה שֶּׁאֵין הַפֶּה יָכוֹל לְדַבֵּר וּמַה שֶּׁאֵין הָאֹזֶן יְכוֹלָה לִשְׁמֹעַ". כֵּן נִצְטָרֵךְ לַחֲקֹר מֵאַיִן נִתְרַבּוּ הַדְּבָרִים קֹדֶם סִבּוּב הַגַּלְגַּל – וְהַבּוֹרֵא אֶחָד הוּא, וְלַגַּלְגַּל עַל דֶּרֶךְ הַדִּמְיוֹן שִׁשָּׁה צְדָדִים – וְהִנִּיחַ בַּדִּבּוּר הַשִּׂכְלִי שֵׁמוֹת לַבּוֹרֵא וּבָחַר לוֹ בַּדִּבּוּר הַגַּשְׁמִי הָאוֹתִיּוֹת הַיּוֹתֵר דַּקּוֹת אֲשֶׁר הֵם כְּרוּחוֹת לִשְׁאָר הָאוֹתִיּוֹת, וְהֵם הֵא וָו יוֹד, וְאָמַר כִּי הַחֵפֶץ כְּשֶׁהוּא יוֹצֵא בַּשֵּׁם הַנִּכְבָּד הַזֶּה יִהְיֶה מַה שֶּׁיַחְפֹּץ יִתְבָּרָךְ. וְאֵין סָפֵק שֶׁהוּא וְהַמַּלְאָכִים מְדַבְּרִים הַדִּבּוּר הַשִּׂכְלִי, וְיוֹדְעִים מַה שֶּׁיִּהְיֶה בָּעוֹלָם הַגַּשְּׁמִי קֹדֶם יְצִירַת הָעוֹלָם, וְאֵיךְ יֵאָצֵל הַדִּבּוּר וְהַהֲבָרָה מִמֶּנוּ עַל הַמְדַבְּרִים שֶׁהֵם עֲתִידִים לְהִבָּרְאוֹת בָּעוֹלָם; וְהָיָה בְּדִין שֶׁיִּהְיֶה הָעוֹלָם הַגַּשְּׁמִי נִבְרָא בְּעִנְיָן שֶׁהוּא נֵאוֹת לַגַּשְׁמִיּוּת, בַּשֵּׁם הַנִּכְבָּד הַשִּׂכְלִי הַנֵּאוֹת לַשֵּׁם הַגַּשְּׁמִי יהו, יוה, הוי, היו, ויה, והי, הִתְחַיֵּב מִכָּל אֶחָד צַד מִצִּדֵּי הָעוֹלָם וְקָם הַגַּלְגַּל, וְזֶה מֵהַדְּבָרִים שֶׁאֵינָם מַסְפִּיקִים הַכֹּל, אִם מִפְּנֵי שֶׁהַמְבֻקָּשׁ עָמֹק מֵהַשִּׂיג אוֹ מִפְּנֵי שֶׁתְּבוּנוֹתֵינוּ מְקֻצָּרוֹת, אוֹ לִשְּׁנֵי הַדְּבָרִים יָחַד. וְעַל הַדּוֹמֶה לָזֶה חָקְרוּ הַפִּילוֹסוֹפִים, וֶהֱבִיאָם מֶחְקָרָם לֵאמֹר, כִּי מֵאֶחָד לֹא יִהְיֶה מִמֶּנּוּ כִּי אִם אֶחָד, וְקָבְעוּ מַלְאָךְ קָרוֹב נֶאֱצָל מִן הָרִאשׁוֹן, וְאַחַר כֵּן אָמְרוּ כִּי הַמַּלְאָךְ הַזֶּה יֵשׁ לוֹ שְׁתֵּי מִדּוֹת, אַחַת שֶׁהוּא יוֹדֵעַ מְצִיאוּתוֹ בְּעַצְמוּתוֹ, וְהַשֵּׁנִית יְדִיעָתוֹ שֶׁיֵּשׁ לוֹ סִבָּה, וְהִתְחַיֵּב מִמֶּנוּ שְׁנֵי דְּבָרִים: מַלְאָךְ וְגַלְגַּל הַכּוֹכָבִים הַקַּיָּמִים, וְזֶה גַם כֵּן: בְּמַה שֶּׁהִשְׂכִּיל מִן הָרִאשׁוֹן הִתְחַיֵּב מִמֶּנּוּ מַלְאָךְ שֵׁנְי, וּבְמַה שֶּׁהִשְׂכִּיל מֵעַצְמוּתוֹ הִתְחַיֵּב מִמֶּנּוּ גַּלְגַּל שַׁבְּתַאי, וְכֵן עַד הַיָּרֵחַ, וְאַחַר כֵּן אֶל הַשֵּׂכֶל הַפּוֹעֵל. וּכְבָר קִבְּלוּ בְנֵי אָדָם זֶה וְהִתְפַּתּוּ לוֹ, עַד שֶׁאָמְרוּ שֶׁהוּא מוֹפֵת, מִפְּנֵי שֶׁיִּחֲסוּ אוֹתוֹ אֶל פִּילוֹסוֹפֵי יָוָן. וְזֹאת טַעֲנָה גְרֵיָדא, אֵין בּהּ סִפּוּק וּמַקְשִׁים עָלֶיהָ בְּכַמָּה פָּנִים. אֶחָד מֵהֶם: לָמָּה עָמְדָה הָאֲצִילוּת הַזֹּאת, הַקֹּצֶר יָד מֵהָרִאשׁוֹן? וְאַחַר כֵּן נֹאמַר: לָמָּה לֹא הִתְחַיֵּב מֵהַשְׂכָּלַת שַׁבְּתַאי מַה שֶּׁלְּמַעְלָה מִמֶּנּוּ – דָּבָר אֶחָד, וּמֵהַשְׂכָּלָתוֹ הַמַּלְאָךְ הָרִאשׁוֹן – דָּבָר אַחֵר, וְתִהְיֶינָה צוּרוֹת אֲצִילוּת שַׁבְּתַאי אַרְבַּע? וּמֵאַיִן לָנוּ שֶׁמִּי שֶׁיַּשְׂכִּיל עַצְמוֹ יִתְחַיֵּב מִמֶּנּוּ גַּלְגַּל, וּמִי שֶׁהִשְׂכִּיל הָרִאשׁוֹן יִתְחַיֵּב מִמֶּנּוּ מַלְאָךְ, וּבָעֵת אֲשֶׁר יִטְעַן אֲרִיסְטוֹ שֶׁהוּא מַשְׂכִּיל אֶת עַצְמוֹ צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה נִתְבָּע שֶׁיֵּאָצֵל מִמֶּנּוּ גַּלְגַּל, וְאִם יִטְעַן שֶׁהִשְׂכִּיל הָרִאשׁוֹן, שֶׁיֵּאָצֵל מִמֶּנּוּ מַלְאָךְ. אָמְנָם זָכַרְתִּי לְךָ הַהַתְחָלוֹת הָאֵלֶּה שֶׁלֹּא תַבְהִילְךָ הַפִּילוֹסוֹפִיָּה, וְתַחֲשֹׁב שׁאֶםִ תֵּלֵךְ אַחֲרֶיהָ הָיִיתָ מֵנִיחַ לְנַפְשְׁךָ בַּמּוֹפֵת הַבָּרוּר, אֲבָל הַתְחָלוֹתָם כֻּלָּם לֹא יִסְבֹּל אוֹתָם שֵׂכֶל וְלֹא יִכָּנְסוּ תַּחַת הַהַקָּשָׁה. וְעוֹד כִּי אֵין בֵּין שְׁנַיִם מֵהֶם הַסְכָּמָה, אֶלָּא הַמְקַבְּלִים מֵהֶם שֶׁסוֹמְכִים עַל רַב אֶחָד, אִם אַבּוּדָקְלִיס וְאִם פִּיתָגוֹרִיס אוֹ אֲרִיסְטוֹ אוֹ אַפְלָטוֹן וְזוּלָתָם הַרְבֵּה, אֵין אֶחָד מֵהֶם מַסְכִּים עִם חֲבֵרוֹ.

    from our library copy — not yet checked against the original

  • Filed under: Washing one’s body on Shabbat

  • Filed under: Washing one’s body on Shabbat

  • Filed under: Washing one’s body on Shabbat

  • Filed under: Washing one’s body on Shabbat

Related sheets

Yamim Tovimימים טובים

Shofar on Rosh Hashanah When It Falls on Shabbat

Rosh Hashanah

Sources examine the biblical foundations for shofar-blowing on Rosh Hashanah and the rabbinic rulings that prohibit it outside the Temple when the holiday coincides with Shabbat. The passages address the tension between the Torah's command and Shabbat restrictions, as well as the historical shift in practice after the Temple's destruction.

View Sources30 sources
Halachaהלכה

Shofar on Shabbat: The Rabbinic Safeguard

Rosh Hashanah

Sources explore why the Sages suspended the blowing of shofar when Rosh Hashanah falls on Shabbat outside the Temple, examining the rabbinic concern that individuals might carry the shofar to an expert for instruction, and how this precaution overrides the biblical obligation.

View Sources28 sources
Halachaהלכה

Shofar and Shabbat: Why the Mitzvah Is Suspended

Rosh Hashanah

These sources explain the rabbinic enactment that prohibits sounding the shofar when Rosh Hashanah falls on Shabbat, despite the Torah's association of the holiday with the shofar blast. The sources address the reasoning behind the decree—a concern that people might carry the shofar to an expert—and discuss exceptions that applied in the Temple and among established courts.

View Sources37 sources
Chassidusחסידות

Mei HaShiloach on Shemitah

The Mei HaShiloach interprets the sabbatical year as a spiritual practice rooted in trust in God's sovereignty. Rather than viewing shemitah merely as a legal obligation, he teaches that both the land's rest and the remission of debts express Israel's recognition that all wealth and sustenance ultimately belong to the divine, countering the human tendency to grasp at personal ownership.

View Sources3 sources
Shabbatשבת

Shabbat as a Foretaste of the World to Come

These sources explore Shabbat as a spiritual experience that mirrors and prefigures the world to come. They describe how Shabbat embodies divine rest, light, and completion—qualities that characterize eternity—and how observing Shabbat with intention elevates human consciousness toward the ultimate divine union.

View Sources21 sources
Halachaהלכה

Worker Withdrawal and Employer Remedies in Halacha

Jewish law permits a laborer to withdraw from employment mid-job because he serves God, not man, but this right is limited when the work involves a time-sensitive loss (davar ha'aved). The sources explore how employers may recover damages through wage deduction and replacement-cost recovery, and when the principle of irreplaceable loss overrides the worker's freedom to retract.

View Sources17 sources

Explore more