Mitzvotמצוות

Black Tefillin: Color Requirements and Halakha

Talmudic and later rabbinic sources address the halakhic requirements for the color of tefillin straps and boxes. The sources establish that black straps are obligatory according to Jewish law, while discussing whether the boxes must also be black or may be made of other materials.

רְצוּעוֹת שְׁחוֹרוֹת הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי

22 sources · 19 verified

Opens as a working sheet — explore, annotate, and export.

What the sources say

The requirement that tefilin straps be black on the outside is a halacha transmitted to Moshe from Sinai, as stated in Menachot 35a and affirmed by Shabbat 28b, with the Gemara resolving that the permission for green, black, or white straps in a certain baraita refers to the inner side, while the outer side must be black.

Mishneh Torah, Tefillin 3:14 rules that it is a beautification of the tefilin for the compartments (ketzitza) and the straps to be entirely black, and Beit Yosef, Orach Chayim 32:45 records that the Rosh, the Sefer HaTerumah, and the Mordechai all similarly held that the compartments should be black, though the strict Sinai-law obligation attaches to the straps.

Shulchan Arukh, Orach Chayim 32:40 rules that it is a mitzvah to make the leather of the compartments black, and Shulchan Arukh, Orach Chayim 33:3 rules that the straps must be black on the outside as a halacha transmitted to Moshe from Sinai, while the inner side may be any color except red; the Rema adds that after the fact the compartments are valid if blackened even by a non-Jew, but the straps are invalid even after the fact if blackened by a non-Jew.

Rav Mordechai Eliyahu (Maamar Mordechai Hilchot Stam 14:2) rules that both the straps of the hand-tefilin and the head-tefilin must be black on the outside as a halacha from Sinai, and Rav Mordechai Eliyahu (Maamar Mordechai Limot HaChol 8:85) adds that both the compartments and the straps must be blackened by a Jew, and if they subsequently fade they must be re-blackened; he further notes that some are accustomed to blacken the straps on both sides, though this is not strictly required.

Rav Mordechai Eliyahu (Maamar Mordechai Hilchot Stam 14:5) rules that ideally the straps should be completely and thoroughly black, but if most of the strap is black they are valid for use with a brachah, though the remaining portion should be re-dyed, and Rav Mordechai Eliyahu (Maamar Mordechai Hilchot Stam 14:6) adds that straps that have aged to a dark brown tending toward black remain valid, though they should ideally be re-dyed black.

Teshuvos V'hanhagos (1:48) takes a stringent view on the practice of applying a black coating over an already-black strap: because the shine produced by an outer coating makes the two layers discernible, it resembles sikra — an improper finishing coat applied not for the sake of the mitzvah — and on that basis he holds one should be stringent and treat such tefilin as invalid unless it can be verified that the straps were made properly, even while noting that such glossy straps are commercially sold and used for fine tefilin.

Mishneh Halachos (4:130) addresses the question of black on black in connection with the Sinai-law requirement, citing the principle that the outer black must be genuinely visible and the letters of Shaddai discernible from outside, in the context of establishing what counts as proper blackening.

Shevet HaLevi (5:13) engages with the case of straps that were blackened a second time when the upper layer was applied without the proper intent for the sake of the mitzvah while the original lower layer was done properly, exploring whether the valid inner layer remains operative or whether the outer layer's deficiency undermines the strap's validity, and considering whether re-blackening can retroactively restore them.

Source 1 · Chazal

Verified

Menachot 35a

מנחות ל״ה א — ד"ה אָמַר רַבִּי יִצְחָק

Menachot 35a:6

Describes the appearance and construction of tefillin and includes the requirement that the straps be black. It is a central Talmudic source for the halakhic treatment of black retzuot.

אָמַר רַבִּי יִצְחָק: רְצוּעוֹת שְׁחוֹרוֹת הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי. מֵיתִיבִי: תְּפִילִּין אֵין קוֹשְׁרִין אוֹתָן אֶלָּא בְּמִינָן, בֵּין יְרוּקּוֹת בֵּין שְׁחוֹרוֹת בֵּין לְבָנוֹת, אֲדוּמּוֹת לֹא יַעֲשֶׂה, מִפְּנֵי גְּנַאי וְדָבָר אַחֵר. קָתָנֵי מִיהָא, בֵּין יְרוּקּוֹת בֵּין שְׁחוֹרוֹת וּבֵין לְבָנוֹת. לָא קַשְׁיָא: כָּאן – מִבִּפְנִים, כָּאן – מִבַּחוּץ. אִי מִבִּפְנִים, מַאי גְּנַאי וְדָבָר אַחֵר אִיכָּא? זִימְנִין דְּמִתְהַפְכִין לֵיהּ.

Rabbi Yitzḥak says: The requirement that the straps of the phylacteries be black is a halakha transmitted to Moses from Sinai. The Gemara raises an objection from a baraita: One may tie phylacteries only with straps of their same type, i.e., the straps must be made from hide, and it does not matter whether they are green, or black, or white. Nevertheless, one should not make red straps, because this is deprecatory to him, as it looks like he has wounds on his head, and also due to something else, i.e., lest people suspect him of engaging in sexual intercourse with a menstruating woman and getting blood on the straps. The Gemara explains the objection from the baraita: In any event, the baraita teaches that it does not matter whether the straps are green, or black, or white, whereas Rabbi Yitzḥak maintains that it is a halakha transmitted to Moses from Sinai that the straps of the phylacteries must be black. The Gemara answers that it is not difficult. Here, the baraita is referring to the inside of the straps, which touch the body. These may be any color other than red. Conversely, there, when Rabbi Yitzḥak says that the straps of the phylacteries must be black, he is speaking of the outside of the straps. The Gemara raises a difficulty: If the baraita is discussing the inside of the straps, what deprecatory matter or problem of something else is there with straps that are red on the inside? After all, this side is not seen. The Gemara answers: Sometimes his straps become reversed, and therefore these concerns are applicable.

Full text on Sefaria ↗

Source 2 · Chazal

Verified

Menachot 35b

מנחות ל״ה ב — ד"ה אָמַר רַב יְהוּדָה בְּרֵיהּ דְּרַב שְׁמוּאֵל

Menachot 35b:7

Continues the discussion of tefillin construction, including the form and external features of the batim and straps. It helps distinguish requirements of shape and appearance from any nonexistent requirement that the two components contrast in color.

אָמַר רַב יְהוּדָה בְּרֵיהּ דְּרַב שְׁמוּאֵל בַּר שִׁילַת מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב: קֶשֶׁר שֶׁל תְּפִילִּין הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי. אָמַר רַב נַחְמָן: וְנוֹיֵיהֶן לְבַר. רַב אָשֵׁי הֲוָה יָתֵיב קַמֵּיהּ דְּמָר זוּטְרָא, אִיתְהַפְכָא לֵיהּ רְצוּעָה דִתְפִילִּין. אֲמַר לֵיהּ: לָא סָבַר לַהּ מָר וְנוֹיֵיהֶן לְבַר? אֲמַר לֵיהּ: לָאו אַדַּעְתַּאי.

Rav Yehuda, son of Rav Shmuel bar Sheilat, says in the name of Rav: The form of the knot of phylacteries, i.e., that there must be the form of a letter dalet in the knot of the phylacteries of the head and the letter yod in the knot of the phylacteries of the arm, is a halakha transmitted to Moses from Sinai. Rav Naḥman says: And their decorative side, the black side of the knot where the shape of the letter is visible, must face outward. The Gemara relates: Rav Ashi was sitting before Mar Zutra when the strap of his phylacteries became reversed. Mar Zutra said to him: Doesn’t the Master hold in accordance with the ruling that their decorative side must face outward? Rav Ashi said to him: It did not enter my mind, i.e., I did not notice.

Full text on Sefaria ↗

Source 3 · Chazal

Verified

Shabbat 28b

שבת כ״ח ב — ד"ה אֶלָּא לִרְצוּעוֹת

Shabbat 28b:5

Discusses the halakhic status and source of the black leather used for tefillin. The sugya provides the Talmudic background for the color and leather requirements, although the detailed practical formulation appears in later codes.

אֶלָּא לִרְצוּעוֹת. וְהָאָמַר רַבִּי יִצְחָק רְצוּעוֹת שְׁחוֹרוֹת הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי? נְהִי דִּגְמִירִי שְׁחוֹרוֹת, טְהוֹרוֹת מִי גְּמִירִי?

Rather, the Gemara says that Rav Yosef came to teach with regard to the halakha of the straps of the phylacteries. The Gemara asks: Didn’t Rabbi Yitzḥak say: The straps of the phylacteries must be black is a halakha transmitted to Moses from Sinai? The Gemara responds: Although we learned this halakha, which states that the straps must be black, did we also learn that they must be from kosher animals? Rav Yosef was certainly referring to straps when he said that all heavenly service must be performed with the hides of kosher animals.

Full text on Sefaria ↗

Source 4 · Chazal

Verified

Menachot 35a:11

תלמוד בבלי, מנחות לה א וב

Menachot 35a:11

A tanna teaches that tefilin must be square, a law from Moses at Sinai; Rav Papa specifies this applies to their seams and diagonals; Rav Huna rules that tefilin are fit as long as the face of the box remains intact; and Rav Chisda holds that if two corners are broken they remain fit, but if three are broken they are disqualified.

תָּנָא: תְּפִילִּין מְרוּבָּעוֹת – הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי. אָמַר רַב פָּפָּא: בְּתִפְרָן וּבַאֲלַכְסוֹנָן. אָמַר רַב הוּנָא: תְּפִילִּין, כָּל זְמַן שֶׁפְּנֵי טַבְלָא קַיֶּימֶת – כְּשֵׁירוֹת. רַב חִסְדָּא אָמַר: נִפְסְקוּ שְׁתַּיִם – כְּשֵׁירוֹת, שָׁלֹשׁ – פְּסוּלוֹת.

Full text on Sefaria ↗

Source 5 · Rishonim

Verified

Mishneh Torah, Tefillin, Mezuzah and the Torah Scroll 3:14

משנה תורה, תפילין פרק ג, וראה שם עוד

Mishneh Torah, Tefillin, Mezuzah and the Torah Scroll 3:14

States that the straps of tefillin must be black according to halakhah transmitted from Moses at Sinai. Rambam's formulation establishes black as the required color for the straps, without stipulating a contrasting color for the boxes.

הָרְצוּעוֹת שֶׁל תְּפִלִּין בֵּין שֶׁל רֹאשׁ בֵּין שֶׁל יָד פְּנֵיהֶם הַחִיצוֹנִים שְׁחוֹרִים וְזוֹ הֲלָכָה לְמשֶׁה מִסִּינַי. אֲבָל אֲחוֹרֵי הָרְצוּעוֹת הוֹאִיל וּמִבִּפְנִים הֵן אִם הָיוּ יְרֻקּוֹת אוֹ לְבָנוֹת כְּשֵׁרוֹת. אֲדֻמּוֹת לֹא יַעֲשֶׂה שֶׁמָּא תֵּהָפֵךְ הָרְצוּעָה וּגְנַאי הוּא לוֹ. וְלֹא יִהְיֶה אֲחוֹרֵי הָרְצוּעָה לְעוֹלָם אֶלָּא כְּעֵין הַקְּצִיצָה אִם יְרֻקָּה יְרֻקִּין וְאִם לְבָנָה לְבָנִים. וְנוֹי הוּא לַתְּפִלִּין שֶׁיִּהְיוּ כֻּלָּן שְׁחוֹרוֹת הַקְּצִיצָה וְהָרְצוּעָה כֻּלָּהּ:

Full text on Sefaria ↗

Source 6 · Rishonim

Verified

Tur, Orach Chayim 32

טור, אורח חיים ל״ב

Tur, Orach Chayim 32

Presents the laws of tefillin, including the black straps and the required external form of the compartments. It is an important pre-Shulchan-Arukh codification for the question.

ויהיו מרובעין ושחורין ואם עשאן מצבע אחר כשרים אלא שעיקר מצותן להיות שחורין יהיה החריץ ניכר בין בית לבית וכה יעשה יקח דפוס של עץ שיהיה מרובע ריבוע גמור באלכסון ארכו כרחבו ואין שיעור מפורש בתלמוד לאורך ורוחב ריבוע הבתים אלא שבשימושא רבא כתב שצריך שיהיה ארבע הבתים אצבעיים על אצבעיים ולא נהגו כן אלא עושין אורך ורוחב הבתים בלא שיעור גם גובהן וחוקק בדפוס ג' חריצין עומקן כדי רוחב הפרשיות כדי שיגיע חריץ שבין בית לבית למקום התפר ולוקח עור דק מבהמה או חיה טהורה ומרככו ומרטיבו במים ונותנו על הדפוס ומכניסו בחריצין עד שיתייבש ויתקשה ובעודו לח יעשה כמין שי"ן בולטת מקמטי העור אחת מימינו ואחת משמאלו של שמאלו שהוא ימין הקורא פירוש העומד לנגדו יעשה לה ארבעה ראשים ושל ימינו יעשה לה שלש ראשים ואחר שיתייבש ויתקשה העור יפה על הדפוס יוציא הדפוס וישארו כמין ארבעה בתים והשיני"ן ימשוך למטה עד שיגיע חריץ השי"ן ותחתיתו עד מקום התפר והעור של הדפוס יניח ארוך מצד אחד ויכפלנו על הבתים ויתפרנו עם העור הנשאר משלשה צדי הבתים עובר מכל צד והוא הנקרא תיתורא ובאותו העור שהניח ארוך מצד אחד יעשה בו גם המעברתא כיצד שיחתוך המעברתא משני צדדין שלא תהא רחבה כמו התיתורא כדי שיהא ניכר ריבוע של התיתורא ובאותה מעברתא עוברת הרצועה ועל שם כך נקראת מעברתא שהרצועה עוברת בה מצד זה לצד זה ויש שלוקחין עור עב וחזק וכופלין אותו לשנים וחותכין בכפל העליון נקב מרובע כפי ריבוע הבתים ומכניסין בו הבתים והנשאר בעור הדק של הבתים מד' רוחות פושטים אותו הנה והנה בין שני הכפלים של עור העב ותופרין אותו עמהם והוא הנקרא תיתורא ומאותו עור העב עושין גם המעברתא וטוב לעשות כן כי מחמת שהוא עב וחזק מתקיים בית מושב התפילין ותופרו וריבועו:

Full text on Sefaria ↗

Source 7 · Rishonim

Verified

Rabbeinu Bahya, Shemot 13:16

רבינו בחיי, שמות יג טז

Rabbeinu Bahya, Shemot 13:16

The passage states that tefilin straps are black as a halacha from Moshe at Sinai, and explains this blackness alludes to the depth of their apprehension; it also discusses the placement and function of tefilin of the head and hand, their straps reaching to the navel, and the mystical significance of their components.

והיות הרצועות מקיפות את הראש ירמוז להמשכת השפע עד ה' אחרונה שהוא קשר הכל, והיות הרצועות מגיעות עד הטבור ירמוז להמשכה עד הקו האמצעי ומשם ולמטה, והיותם שחורות מהלכה למשה מסיני ירמוז לעומק השגתם, וטעם הנחתם בראש כי הוא מקומם הראוי ושם כח הנשמה, וכל מה שיש בתפילין של ראש יש בתפילין של יד ביריעה אחת ובבית אחת להורות שה' אחרונה כלן כלולות בה והיא כוללת כל המדות של מעלה והקשר שבו רמז לצדיק

Full text on Sefaria ↗

Source 8 · Acharonim

Verified

Shulchan Arukh, Orach Chayim

שולחן ערוך, אורח חיים ל״ב — ד"ה עור הבתים מצוה לעשותו שחור [וע"ל

Shulchan Arukh, Orach Chayim 32:40

Rules that the leather of the tefillin compartments and their straps must be black. This is the governing practical source for the color requirement, though it does not require a contrasting color combination.

עור הבתים מצוה לעשותו שחור [וע"ל סימן ל"ג] חריץ שבין בית לבית צריך שיגיע עד התפר ואם לא הגיע כשרה והוא שיהיה ניכר החריץ כדי שיהיו ד' ראשיה נראין לכל:

It's a commandment to make the leather of the compartments black Rema: and see above chapter 33. The notch that's between each compartment needs to reach [down] until the stitching, and if it doesn't reach it is valid, and that's if the notch is recognizable so that there are four "heads" visible to all.

Full text on Sefaria ↗

Shulchan Arukh, Orach Chayim 33

שולחן ערוך, אורח חיים ל״ג — ד"ה עור הרצועו' צריך שיהיה מעור בהמה

Shulchan Arukh, Orach Chayim 33:3

The straps of tefilin must be black on the outside, but may be any color on the inside except red (lest people assume they were dyed with blood); ideally a Jew should dye them black for the sake of the mitzvah, though if a non-Jew dyed the casings black after the fact they remain valid, whereas the straps themselves are invalid if dyed by a non-Jew even after the fact.

עור הרצועו' צריך שיהיה מעור בהמה חיה ועוף הטהורים וצריך שיהיה מעובד לשמו רצועו' בין מעור בין מקלף כשרות הלכה למשה מסיני שיהו הרצועו' שחורות מבחוץ אבל מצד פנים יעשה מאיזה צבע שירצה חוץ מאדום שמא יאמרו שמדם חטטיו נצבעו והאדימו: טוב שישחירם ישראל לשמן ולא עכו"ם: הגה ומיהו בדיעבד כשר אם השחיר עור הבתים אבל הרצועות אפי' בדיעבד פסול [מצא כתוב]:

The leather [that's used] for the straps must be from skin of a kosher domesticated animal, wild animal, or bird. And they must be processed for the sake of the mitzvah. Straps, whether they come from the skin or from parchment, are valid. It is a law passed to Moshe on Sinai that the straps must be black on the outside, but on the inside they may be any color that one wishes except for red. For [people] might [see it and] say that from the blood of the scabs [of the wearer] they were dyed. It is better that they should be dyed black by a Jew for the sake of the mitzvah, and not by a non-Jew. Rema: However, after the fact, they are valid if the leather of the casings were dyed black [by a non-Jew]. But [regarding the] straps, even after the fact they are invalid....

Full text on Sefaria ↗

Arukh HaShulchan, Orach Chaim 32:73

ערוך השולחן, אורח חיים ל״ב:ע״ג

Arukh HaShulchan, Orach Chaim 32:73

Discusses the requirement that tefillin straps be black and the practical implications for their appearance and manufacture. It is useful for contemporary clarification of black tefillin components.

ודע שיש אומרים דאפילו בבתים עצמן יכול לעשות מכמה עורות ולתופרן, דתפירה חשיב חיבור (מגן אברהם סעיף קטן נ"ב בשם אגודה וסה"ת, עיין שם). וכתבו שכן משמע בתוספות מנחות (לב א דיבור המתחיל "דילמא"), שכתבו שאפילו בהפרשיות יכול להדביק לשיטת רש"י, עיין שם – וכל שכן בהבתים. וכתבו דאף על גב דאמרינן בירושלמי דתפילין ומזוזות אין נכתבין אלא בעור אחד – זהו כשלא תפר העורות זה בזה, עיין שם.

Full text on Sefaria ↗

Source 11 · Acharonim

Verified

Beit Yosef, Orach Chayim 32

בית יוסף, אורח חיים ל״ב — ד"ה ושחורים ואם עשאן מצבע אחר כשרים

Beit Yosef, Orach Chayim 32:45

The passage discusses whether tefilin components must be black: while the straps are required to be black, the houses (batim) may be made of white leather since only the straps are explicitly called black in the sources, though several authorities note that it is nevertheless a beautification of tefilin for everything to be black, and one view suggests the leather of the houses should also be black.

ושחורים ואם עשאן מצבע אחר כשרים בפרק הקומץ שם אהא דאמרינן רצועות שחורות הל"מ כתבו התוס' יש עושים בתים של תפילין מעור לבן דלא נאמר שחורות אלא ברצועות וכ"כ האגור בשם הרשב"א וכ"כ הרא"ש וכתב עוד מ"מ נוי תפילין הוא שיהיה הכל שחור ובספר התרומה רצועות שחורות הל"מ ושמא ג"כ עור הבתים צריך להיות שחור והמרדכי כתב שדקדק ר"י מהגמרא שהקציצה בעינן שחור כמו הרצועות :

Full text on Sefaria ↗

Source 12 · Acharonim

Verified

Levush, Orach Chayim 33:3

לבוש מלכות, Orach Chayim ל״ג:ג׳ — ד"ה ועור דרצועות צריך שיהא מעור בהמה

Levush, Orach Chayim 33:3

The straps of tefilin must be made from leather of permitted animals or birds and worked specifically for tefilin; the straps are valid whether made from leather or parchment, and there is a tradition from Sinai that the straps must be black on the outside, though the inside may be any color except red (to avoid the appearance that they were dyed with blood of insects, which would be disrespectful to tefilin).

ועור דרצועות צריך שיהא מעור בהמה חיה ועוף הטהורים, דמן המותר בפיך בעינן בכל מלאכת שמים. (ועיין לעיל סימן לב סעיף לז ולקמן סימן תקפו סעיף א). וצריך גם כן שיהיו מעובדין לשמן, כיון שעל כל פנים צריכין עיבוד, הוי עיבודן צורך תפילין ובעינן לשמן כמו בתפילין עצמן. והרצועות כשרות בין עשאן מעור בין עשאן מקלף, שהכל נקרא עור. והלכה למשה מסיני שיהיו הרצועות שחורות בחוץ, אבל מצד פנים יעשה מאיזה צבע שירצה, חוץ מאדום, שמא יאמרו שמדם חטטין נצבעו והאדימו והוא גנאי לו וזלזול לתפילין.

View on Mekoros Sefarim ↗

Source 13 · Modern

External

Rav Moshe Sternbuch (Teshuvos V'hanhagos 1:48)

תשובות והנהגות, ח״א סי׳ מ״ח

Teshuvos V'hanhagos 1:48

Black over black is problematic because even though the color appears uniform, the shine created by the coating makes the dye discernible and thus resembles sikra (an improper coating), which is invalid since it was made not for its own sake; therefore one should be stringent and invalidate such tefilin unless it can be verified that such straps are made properly, though the writer notes that such glossy straps are sold commercially and purchased for fine tefilin.

On this pageBlack over black is problematic because even though the color appears uniform, the shine created by the coating makes the dye discernible and thus resembles sikra (an improper coating), which is invalid since it was made not for its own sake; therefore one should be stringent and invalidate such tefilin unless it can be verified that such straps are made properly, though the writer notes that such glossy straps are sold commercially and purchased for fine tefilin.

Teshuvos V'hanhagos 1:48 — page scan on HebrewBooks

Page 44

Rav Moshe Sternbuch Teshuvos V'hanhagos is not freely available in text. This PDF surfaced in our research. Please use the feedback buttons below to help us improve.

View on HebrewBooks — p. 44 ↗

Source 14 · Modern

External

Rav Menashe Klein (Mishneh Halachos 4:130)

משנה הלכות, ח״ד סי׳ ק״ל

Mishneh Halachos 4:130

The passage states that black on the inside with a black strap visible on the outside is halakha leMoshe miSinai, and cites the Sefer Yuchsin requiring that the letters of Shaddai be visible from outside; it also explains that tefilin are a crown of Torah, supporting a practice of fasting for forty days.

On this pageThe passage states that black on the inside with a black strap visible on the outside is halakha leMoshe miSinai, and cites the Sefer Yuchsin requiring that the letters of Shaddai be visible from outside; it also explains that tefilin are a crown of Torah, supporting a practice of fasting for forty days.

Mishneh Halachos 4:130 — page scan on HebrewBooks

Page 221

Rav Menashe Klein Mishneh Halachos is not freely available in text. This PDF surfaced in our research. Please use the feedback buttons below to help us improve.

View on HebrewBooks — p. 221 ↗

Source 15 · Modern

External

Rav Shmuel Wosner (Shevet HaLevi 5:13)

שבט הלוי, ח״ה סי׳ י״ג

Shevet HaLevi 5:13

The passage discusses whether tefilin straps that have been blackened a second time (after being blackened initially for the purpose of the mitzvah) may be considered valid when the upper layer of blackening was done not for the sake of the mitzvah but the lower layer was, and explores various halakhic positions on whether a hidden defective layer invalidates the straps and whether reblackening can retroactively permit them.

On this pageThe passage discusses whether tefilin straps that have been blackened a second time (after being blackened initially for the purpose of the mitzvah) may be considered valid when the upper layer of blackening was done not for the sake of the mitzvah but the lower layer was, and explores various halakhic positions on whether a hidden defective layer invalidates the straps and whether reblackening can retroactively permit them.

Shevet HaLevi 5:13 — page scan on HebrewBooks

Page 18

Shevet HaLevi is not freely available in text. This PDF surfaced in our research. Please use the feedback buttons below to help us improve.

View on HebrewBooks — p. 18 ↗

Source 16 · Modern

Verified

Rav Mordechai Eliyahu (Maamar Mordechai Hilchot Stam 14:2)

מאמר מרדכי הלכות סת"ם, י״ד:ב׳ — ד"ה עור רצועות התפילין שלא עובד לשמה

Maamar Mordechai Hilchot Stam 14:2

The color of tefilin straps must be black on the outside, for both arm and head tefilin, a halakha transmitted to Moshe at Sinai.

צבע הרצועות צבע שחור הלכה למשה מסיני שיהיו רצועות התפילין, בין של יד ובין של ראש, שחורות מבחוץ.

View on harav.org ↗

Source 17 · Modern

Verified

Rav Mordechai Eliyahu (Maamar Mordechai Hilchot Stam 14:5)

מאמר מרדכי הלכות סת"ם, י״ד:ה׳ — ד"ה התלבנו הרצועות השחירו את הרצועות כדין

Maamar Mordechai Hilchot Stam 14:5

L'chatchila one should take care that the straps be entirely black, though tefilin whose straps were not dyed properly or have become lightened are still kosher for a bracha if most of them are black, though one should dye this part as well.

לכתחילה יזהר שהרצועות יהיו שחורות בשלמותם. אמנם תפילין שהרצועות שלהם לא נצבעו כראוי או שהלבינו – אם רובם צבוע שחור, כשרות לברכה. ומכל מקום, יש לצבוע גם חלק זה.

View on harav.org ↗

Source 18 · Modern

Verified

Rav Mordechai Eliyahu (Maamar Mordechai Hilchot Stam 14:6)

מאמר מרדכי הלכות סת"ם, י״ד:ו׳ — ד"ה רצועות שנשתנה צבעם רצועות שחורות שהתיישנו

Maamar Mordechai Hilchot Stam 14:6

Black straps that have aged and become dark brown tending toward black are valid for use, though initially one should re-dye them black.

רצועות שחורות שהתיישנו ונהיו בצבע חום כהה הנוטה לשחור – כשרות, ומכל מקום, לכתחילה – יחזור ויצבעם בצבע שחור.

View on harav.org ↗

Source 19 · Modern

Verified

Rav Mordechai Eliyahu (Maamar Mordechai Hilchot Stam 14:7)

מאמר מרדכי הלכות סת"ם, י״ד:ז׳ — ד"ה צבע שחור מתקלף רצועות תפלין שנצבעו

Maamar Mordechai Hilchot Stam 14:7

Tefilin straps dyed black where the dye does not absorb into the leather but remains as a removable layer (like plastic) are valid so long as the dye has not been peeled off, since the dye is considered subordinate to and absorbed into the strap and the strap is deemed black; however, ideally the strap should be dyed with black dye that is completely imperceptible and thoroughly absorbed into the leather.

רצועות תפלין שנצבעו בשחור והצבע לא נקלט בעור, באופן שלאחר שמתייבש הצבע, הוי כעין ניילון שחור הדבוק לרצועה וניתן לקלפו כך שהרצועה תישאר ללא צבע – אפילו הכי כל עוד לא קילפו את הצבע, הרצועה כשרה והצבע טפל לרצועה, ומתבטל אליה ונחשבת הרצועה כצבועה בשחור. ומ"מ לכתחילה יש לצבוע את הרצועה בצבע שחור שאין ניכר בו ממשות כלל אלא נבלע בעור.

View on harav.org ↗

Source 20 · Modern

Verified

Rav Mordechai Eliyahu (Maamar Mordechai Hilchot Stam 14:21)

מאמר מרדכי הלכות סת"ם, י״ד:כ״א — ד"ה יש בסוף הקיצור הערה של הרב

Maamar Mordechai Hilchot Stam 14:21

Since tefilin straps must form the letters of the divine name and require preparation for that purpose, all work on the straps must be done by a Jew; the straps in particular must be blackened for this purpose because writing of holiness occurs upon them, and the Halacha from Moshe at Sinai is that the straps are black, so one should not be lenient in this matter at all.

"כיון שהוא צריך לעשות צורת דלת ברצועה של ראש וצורת יו"ד ברצועה של יד להשלים שם שדי – צריך שיהיה הכל על ידי ישראל, כמו העור שבחוץ שעושה בו צורת שי"ן שצריך עיבוד לשמה, כן עור הרצועה צריך שיחור לשמה לפי שכותב בהם קדושה. וכ"ש בהצטרפות הטעם שכתב הרב ז"ל דקי"ל רצועות שחורות הלכה למשה מסיני. הלכך אין ראוי להקל בדבר כלל".

View on harav.org ↗

Source 21 · Modern

Verified

Rav Mordechai Eliyahu (Maamar Mordechai Hilchot Stam 14:3)

מאמר מרדכי הלכות סת"ם, י״ד:ג׳ — ד"ה צבע "מן המותר בפיך" מותר לצבוע

Maamar Mordechai Hilchot Stam 14:3

One may dye tefilin straps with any black material, provided it comes from something permissible to eat, but one may not use non-kosher material even for decoration alone or to add shine—therefore unclean fish fat or a substance called 'shellac' must not be applied to the straps or boxes.

מותר לצבוע את הרצועות בכל חומר שחור, ובלבד שיהא "מן המותר בפיך". צבע לנוי ומדברים טמאים אין להשתמש בחומר "שאינו מן המותר בפיך" אפילו לדבר שאינו מעיקר הצביעה אלא לנוי בעלמא. לפיכך אין למשוח את הרצועות בשומן דג טמא. וכן אין לערב בצבע חומר הנקרא 'שרלק' כדי להוסיף ברק לצבע התפילין, הן בצביעת הרצועות והן בצביעת הבתים [וגם המהדרים לצבוע את הצד הפנימי של הרצועות לא ישתמשו בחומר זה].

View on harav.org ↗

Source 22 · Modern

Verified

Rav Mordechai Eliyahu (Maamar Mordechai Limot HaChol 8:85)

מאמר מרדכי לימות החול, ח׳:פ״ה — ד"ה שחורות – בין בתפילין של יד

Maamar Mordechai Limot HaChol 8:85

The batim and straps of tefilin—whether of the hand or head—must be blackened by a Jew, and if a non-Jew blackened them they are disqualified; if the color changes and the batim or straps become whitened after blackening, they must be re-blackened, though there is a dissenting opinion on this matter.

שחורות – בין בתפילין של יד ובין בתפילין של ראש הבתים והרצועות צריכים להיות שחורים שהושחרו ע"י יהודי, ואם השחירם גוי – פסולים. נשתנה צבעם – אם התלבנו הבתים או הרצועות לאחר שהשחירן, צריך לחזור ולהשחירם, ואעפ"י שיש חולק על כך. השחרת שני הצדדים – יש מי שנוהג להשחיר את הרצועות משני הצדדים ואין צריך להקפיד בזה. [הערה 222] שו"ע סי' ל"ב סעי' מ' וקול יעקב שם ס"ק קפ"ג, וסי' ל"ג סעי' ג' וקול יעקב שם ס"ק י'. בא"ח פרשת חיי שרה סעי' ד'. [הערה 223] עוד יוסף חי פרשת חיי שרה סעי' י'. קול יעקב סי' ל"ב ס"ק קפ"ד. [הערה 224] בא"ח פרשת חיי שרה סעי' ד'. קול יעקב סי' ל"ג ס"ק י"ג.

View on harav.org ↗

Related sources· 9 found, not yet verifiedSign in to verify

Shulchan Arukh, Orach Chayim 33:4unverified
טוב שישחירם ישראל לשמן ולא עכו"ם: הגה ומיהו בדיעבד כשר אם השחיר עור הבתים אבל הרצועות אפי' בדיעבד פסול [מצא כתוב]:
Same passage as Shulchan Arukh, Orach Chayim 33:3
Menachot 35aunverified
ואמר רב חננאל אמר רב תיתורא דתפילין הלכה למשה מסיני, אמר אביי מעברתא דתפילין הלכה למשה מסיני. ואמר אביי שי"ן של תפילין הלכה למשה מסיני... א"ר יצחק רצועות שחורות הלכה למשה מסיני... תנא תפילין מרובעות הלכה למשה מסיני
from our library copy — not yet checked against the original
Mekhilta DeRabbi Shimon Ben Yochai 13:8unverified
והיה לך ולא לאחרים: מכלל שנאמר על ידך ובין עיניך יכול יתן על בית יד אונקלוס שלו מבחוץ ת"ל והיה לך ולא לאחרים: על ידך ובין עיניך. [יכול] מה בין עיניך ארבע אף על ידך ארבע ת"ל לאות ולא ארבע לאות ולא שלוש לאות ולא שתים: ר' יהודה אומר כשם שאות אחת מבפנים כך אות אחת מבחוץ: אמר ר' יוסי חזר בו יהודה: ומודה ר' יהודה במי שיש לו שתי תפילין של ראש ואין לו של יד שמביא את העור וחופה את אחת מהן ועושה אותה של יד: יכול יתן על פס ידו ת"ל על ידך ובין עיניך מה בין עיניך ממה שבראש אף על ידך בגבוה שביד אבל אי אתה יודע באיזה מקום הוא נותן אם בימין אם בשמאל ת"ל (דברים ו' ח'-ט') וקשרתם וכתבתם מה כתיבה בימין אף קשירה בימין ומכלל שקשירה בימין ניתנה בשמאל וכן הוא אומר (תהלים קל"ט י') נם שם ידך תנחני ותאחזני ימינך: ואומר (שופטים ה' כ"ו) ידה ליתר תשלחנה וימינה להלמות עמלים ואומר (תהלים ע"ט י"א) למה תשיב ידך וימינך הא כל מקום שנאמר יד אתה תופש את השמאל עד שיפרוט לך הכתוב ימין: מכלל שנאמר על ידך ובין עיניך מה על ידך אות אחת אף בין עיניך אות אחת ת"ל טוטפת טטפת טוטפות הרי ארבע טוטפות אמורות: יכול יתן בארבע מקומות ת"ל ולזכרון בין עיניך מלמד שנותנם במקום אחר: רבי אומר בשני מקומות כתיב טטפות ובמקום אחר כתיב טטפת מלמד שנותנם במקום אחד: יכול יתנם על גבי מצחו ת"ל על ידך ובין עיניך מה על ידך בגבוה שביד אף על הראש בגבוה שבראש: ר' אליעזר בן יעקב אומר מופנה להקיש ולדון גזרה שוה נאמר כאן בין עיניך ונאמר להלן (דברים י״ד א') לא תתגודדו ולא תשימו קרחה בין עיניכם למת מה בין עיניך האמור להלן מקום שיער אף בין עיניך האמור כאן מקום שיער: למען תהיה תורת ה' בפיך. לרבות גרים ועבדים משוחררים: ד"א למען תהיה תורת ה' בפיך להוציא את הנשים מה תפילין מיוחדות מצות עשה שהזמן גרמה נשים פטורות כך כל מצות עשה שהזמן גרמה נשים פטורות: תורת ה' בפיך. ממה שאתה אוכל בפיך מיכאן אמרו אין כותבין תפילין אלא על עור בהמה טהורה: ושמרת את החקה הזאת למועדה מכלל שנאמר והיה לך לאות על ידך שומע אני אף קטנים במשמע ת"ל ושמרת לא אמרתי אלא למי שיש בו דעת לשמר מיכאן אמרו תינוק שיודע לשמר את תפליו חייב בתפלין: ד"א ושמרת את החקה הזאת למועדה ר' אליעזר אומר זו חוקת הפסח: ר' עקיבה אומר זו חוקת תפלין: יכול יהו תפלין נוהגת בלילות כימים: דין הוא ומה מזוזה שאין נוהגת בהולכי ימים והולכי מדברות הרי היא נוהגת בלילות כימים תפלין שנוהגת בהולכי ימים והולכי מדברות אינו דין שיהוא נוהגת בלילות כימים ת"ל מימים. פרט לילות: יכול יהו תפלין נוהגת בימים טובים ובשבתות דין הוא ומה מזוזה שאין נוהגת בהולכי ימים והולכי מדברות הרי היא נוהגת בימים טובים ובשבתות תפלין שנוהגת בהולכי ימים והולכי מדברות אינו דין שיהו נוהגת בימים טובים ובשבתות ת"ל מימים ולא כל ימים: ר' עקיבה אומר [יכול] יהוא תפלין נוהגת בימים טובים ובשבתות דין הוא ומה מזוזה שאין נוהגת בהולכי ימים והולכי מדברות הרי היא נוהגת בימים טובים ובשבתות תפלין שנוהגת בהולכי ימים והולכי מדברות אינו דין שיהו נוהגות בימים טובים ובשבתות ת"ל לאות על ידך יצאו שבתות וימים טובים שכולן אות: יכול לא יבדוק את התפלין של מימים ימימה מכאן אמרו צריך אדם לבדוק את התפלין אחת לשנים עשר חדש נאמר כאן מימים ונאמר להלן (ויקרא כ"ה כ"ט) ימים תהיה גאולתו מה להלן שנים עשר חדש אף כאן שנים עשר חדש דברי בית הלל בית שמאי אומרין אינו צריך לבדקן עולמית וכן היה שמאי אומר אלו תפלין של בית אימא: למועדה. מלמד שאין מעברין את השנה אלא בפרק הסמוך למועד: ומנין שאין מעברין את החדש אלא ביום ואין מקדשין את החדש אלא ביום ת"ל מימים ימימה: ומנין שאין קובעין חדשים ואין מעברין שנים אלא בארץ ישראל ת"ל ושמרת את החקה הזאת למועדה וסמיך ליה והיה כי יביאך מיכאן שאין מעברין שנים ואין קובעין חדשים בחוצה לארץ אלא בארץ ישראל ובערי יהודה שהשכינה בתוכה שנאמר (דברים י״ב ה') לשכנו תדרשו. (ואם יצא בית דין סמוך לחוצה לארץ ולא הניח כמותו בארץ ישראל הרי זה מותר לקבוע חדשים ולעבר שנים בחוצה לארץ, ואם נודע לו שעלה חכם כמותו בארץ ישראל ואין צריך לומר גדול ממנו הרי זה אסור לעבר ולקבוע בחוצה לארץ):
from our library copy — not yet checked against the original
Tanna DeBei Eliyahu Rabbah:43unverified
דבר אחר וידבר אלקים את כל הדברים האלה לאמר אנכי ה' אלקיך ברוך המקום ברוך הוא שבחר בהן בישראל יותר מבכל העכו"ם וקנה אותם קנין גמור וקרא אותם בנים ועבדים לשמו ולפעמים הוא מדבר עמהם בלשון רבים ולפעמים מדבר עמהם בלשון יחיד וכל כך למה בשביל האהבה שהוא אוהב את ישראל ומשמחה שהוא משמח בהם וכך אמר הקב"ה לישראל בני אני הוא שישבתי תתקע"ד דורות קודם שנברא העולם עד שדרשתי וחקרתי וצרפתי ובחנתי את כל דברי התורה הזאת ומיום שנברא העולם עד אותה שעה אני יושב על כסא הכבוד שלי שליש היום אני קורא ושונה ושליש היום אני דן את כל העולם כולו ושליש היום אני עושה צדקה וזן ומפרנס ומכלכל את כל העולם ואת כל מעשי ידי אני הוא שהנחתי כל ע' לשונות שבארץ ובאתי ונדבקתי בכם וקראתי אתכם אלקים והשויתי את שמכם לשמי הגדול וקראתי אתכם אחי ורעי אני הוא עד שלא נברא העולם ואני הוא משנברא העולם אני הוא בעולם הזה ואני הוא בעולם הבא (דברים ל״ב:ל״ט) אני אמית ואחיה מחצתי ואני ארפא שנאמר (ישעיהו מ״ג:י׳) למען תדעו ותאמינו לי ותבינו כי אני הוא לפני לא נוצר אל ואחרי לא יהיה אנכי אנכי ה' ואין מבלעדי מושיע ונאמר (ישעיהו מ״ה:כ״א) הלא אני ה' ואין עוד אלקים מבלעדי אל צדיק ומושיע אין זולתי ונאמר (ישעיהו מ״ו:ט׳) כי אנכי אל ואין עוד אלקים ואפס כמוני. ד"א אנכי ה' אלקיך מלמד שנסתכל הקב"ה בעולם כולו מתחלת העולם ועד סוף העולם וצפה בעשרה אנשים שבעטו בו ואלו הן א' מיכה ב' ירבעם ג' בן הישראלית ד' מקושש ה' אבשלום ו' יואב ז' שמשון ח' עכן ט' עדי נבות י' אחאב אנכי ה' אלקיך בעט מיכה לא יהיה לך אלקים אחרים בעט ירבעם לא תשא את שם ה' אלקיך לשוא בעט בן הישראלית זכור את יום השבת לקדשו בעט מקושש כבד את אביך ואת אמך בעט אבשלום לא תרצח בעט יואב לא תנאף בעט שמשון לא תגנוב בעט עכן לא תענה בעטו עדי נבות לא תחמוד בעט אחאב. ד"א אנכי ה' אלקיך אמר הקב"ה לישראל אם קיימתם אתם אותו נתקיים בכם אני אמרתי אלקים אתם וגו' (תהלים פב) עכשיו שעברתם עליו נתקיים בכם אכן כאדם תמותון (תהלים פב) לא יהיה לך אם קיימתם אתם אותו נתקיים בכם (ויקרא כ״ו:ט׳) ופניתי אליכם והפריתי אתכם והרביתי אתכם והקימותי את בריתי אתכם עכשיו שעברתם עליו נתקיים בכם ונתתי פני בכם ונגפתם לפני אויביכם (ויקרא כ״ו:י״ז) לא תשא אם קיימתם אתם אותו נתקיים בכם (ישעיהו ס״ב:ח׳) נשבע ה' בימינו ובזרוע עזו אם אתן את דגנך עוד מאכל לאויביך וגו' עכשיו שעברתם עליו נתקיים בכם וחרה אף ה' בכם (דברים י״א:י״ז) זכור את יום השבת לקדשו אם קיימתם אתם אותו נתקיים בכם (ישעיהו נ״ח:י״ד) אז תתענג על ה' וגו' עכשיו שעברתם עליו נתקיים בכם (ויקרא כ״ו:ל״ד) אז תרצה הארץ את שבתותיה וגו'. כבד את אביך ואת אמך וגו' אם קיימתם אתם אותו נתקיים בכם (ישעיהו ס״ב:ב׳) וראו גוים צדקך עכשיו שעברתם עליו נתקיים בכם (יחזקאל ה׳:י׳) לכן אבות יאכלו בנים וגו'. לא תרצח אם קיימתם אתם אותו נתקיים בכם וחרב לא תעבור בארצכם (ויקרא כ״ו:ו׳) עכשיו שעברתם עליו נתקיים בכם (ויקרא כ״ו:ל״ג) והריקותי אחריכם חרב וגו'. לא תנאף אם קיימתם אתם אותו נתקיים בכם (ירמיהו ל״א:י״ג) אז תשמח בתולה במחול ובחורים וזקנים יחדו עכשיו שעברתם עליו נתקיים בכם (הושע ד׳:י״ד) לא אפקוד על בנותיכם כי תזנינה ועל כלותיכם כי תנאפנה וגו'. לא תגנוב אם קיימתם אתם אותו נתקיים בכם (דברים ז׳:ט״ז) ואכלת את כל העמים עכשיו שעברתם עליו נתקיים בכם (ירמיהו נ״א:ל״ד) אכלני הממני נבוכדנאצר מלך בבל וגו'. לא תענה אם קיימתם אתם אותו נתקיים בכם ואתם עדי נאם ה' (ישעיהו מ״ג:י״ב) עכשיו שעברתם עליו נתקיים בכם (איכה ב׳:י״ג) מה אעידך מה אדמה לך הבת ירושלים מה אשוה לך ואנחמך וגו'. לא תחמוד בית רעך וגו' אם קיימתם אתם אותו נתקיים בכם ולא יחמוד איש את ארצך וגו' (שמות ל״ד:כ״ד) עכשיו שעברתם עליו נתקיים בכם (מיכה ב) וחמדו שדות וגזלו וגו': ד"א אנכי ה' אלקיך קיימו יוסף שנאמר ויאמר אליהם יוסף אל תיראו כי התחת אלקים אני (בראשית נ׳:י״ט) לא יהיה לך וגו' קיימו יעקב שנאמר (בראשית ל״ה:ב׳) ויאמר יעקב אל ביתו וגו' הסירו את אלקי הנכר אשר בתוככם וגו'. לא תשא קיימו יוסף שנאמר (בראשית מ״ב:ט״ו) חי פרעה אם תצאו מזה והלא הדברים ק"ו ומה כשהיה נשבע במלך ב"ו קיים את שבועתו אם נשבע בממ"ה הקב"ה עאכ"ו. זכור את יום השבת לקדשו קיימו יוסף שנאמר (בראשית מ״ג:ט״ז) ויאמר לאשר על ביתו הבא את האנשים הביתה וטבוח טבח והכן וגו'. ואין הכן אלא לשבת שנאמר (שמות ט״ז:ה׳) והיה ביום הששי והכינו את אשר יביאו ומאי וטבוח טבח אלא מלמד שאמר יוסף לטבח פרע לפניהם את בית השחיטה והפרש לפניהם את גיד הנשה. ד"א זכור את יום השבת לקדשו קיימו חנניה מישאל ועזריה שנאמר (ישעיהו נ״ו:ד׳) כי כה אמר ה' לסריסים אשר ישמרו את שבתותי. כבד את אביך ואת אמך קיימו יוסף שנאמר (בראשית ל״ז:י״ג) ויאמר ישראל אל יוסף הלא אחיך רועים בשכם לכה ואשלחך אליהם וגו'. ד"א כבד את אביך ואת אמך קיים יצחק שהיה מושלך לפני אביו כשה לטבח. לא תרצח קיימו יוסף שלא שמע לאשת פוטיפר להרוג את פוטיפר. לא תנאף קיימו יוסף שנאמר (בראשית לא) ואיך אעשה הרעה הגדולה הזאת וחטאתי לאלקים ומה ת"ל לאלקים אלא מלמד שנשבע לו ליצרו באלקים ואמר האלקים לא אעשה את הדבר הזה. ד"א לא תנאף קיימו בועז שנאמר (רות ג׳:י״ג) ליני הלילה וגו'. לא תגנוב קיימו יוסף שנאמר (בראשית מ״ז:י״ד) וילקט יוסף את כל הכסף הנמצא בארץ מצרים וגו'. ד"א לא תגנוב קיימו השבטים שנאמר (בראשית מ״ד:ח׳) הן כסף אשר מצאנו בפי אמתחותינו השיבונו אליך מארץ כנען ואיך נגנוב מבית אדוניך כסף או זהב לא תענה וגו' ולא תחמוד קיים אברהם שנאמר (בראשית י״ד:כ״ב) ויאמר אברם אל מלך סדום הרימותי ידי אל ה' אל עליון קונה שמים וארץ אם מחוט ועד שרוך נעל ואם אקח מכל אשר לך וגו' בלעדי רק אשר אכלו הנערים וגו'. ד"א אנכי ה' אלקיך ולא יהיה לך ולא תשא את שם ה' אלקיך לשוא מה ענין זה אצל זה אלא ללמדך שכל הרגיל בשבועות שוא ובשבועות שקר הרי זה כאילו עובד ע"ז ואינו עושה קורת רוח לפני מי שאמר והיה העולם ואינו מקבל עליו עול מלכות שמים שלימה. וכל מי שאינו רגיל בשבועת שוא ובשבועת שקר הרי זה עושה קורת רוח לפני הקב"ה ומקבל עליו עול מלכות שמים שלימה. אוי להם לרשעים שבשביל מעשיהם המקולקלים מביאין את עצמן לידי פסול והויין עניים עד יום מותן שנאמר (זכריה ה׳:ד׳) הוצאתיה נאם ה' צבאות ובאה אל בית הגנב ואל בית הנשבע בשמי לשקר ולנה בתוך ביתו וכלתו ואת עציו ואת אבניו הוצאתיה לאלתר ובאה אל בית הגנב זה הגונב דעת הבריות ואל הנשבע בשמי לשקר כמשמעו. כל העבירות שבתורה אם עבר עליהן נפרעין ממנו בגופו ועל שבועת שוא נפרעין ממנו בגופו ובממונו לכך נאמר וכלתו ואת עציו ואת אבניו ולא עוד אלא שהקב"ה מעיד עליו בעצמו שנאמר (מלאכי ג׳:ה׳) וקרבתי אליכם למשפט והייתי עד ממהר במכשפים ובמנאפים ובנשבעים לשקר ובעושקי שכר שכיר אלמנה ויתום וגו' ואומר (ירמיהו כ״ט:כ״ג) ואנכי היודע ועד נאם ה': ד"א לא תשא את שם ה' אלקיך לשוא וזכור את יום השבת לקדשו מה ענין זה אצל זה אלא ללמדך שכל הרגיל בשבועת שוא ושקר הרי הוא אינו מקבל עליו עול מלכות שמים שלימה ומי שאינו רגיל בשבועת שוא ושקר הרי הוא מקבל עליו עול מלכות שמים וכל הרגיל בשבועת שוא ושקר אינו נוחל את חיי עוה"ב וכל מי שאינו רגיל בשבועת שוא ושקר הרי הוא נוחל את חיי העוה"ב. לכן אל יאמר האדם בלבו לעצמו אני אהיה ירא שמים ואוהב את הקב"ה ע"מ שאעבור על אחת מכל המצות האמורות בתורה כי זהו סימן רע וחלק רע וגזירות קשות באות עליו. אלא כך יאמר אדם בלבו אני אהיה ירא שמים ואוהב את הקב"ה על מנת שלא אעבור אפי' על אחת מכל מצות האמורות בתורה וזהו סימן טוב וחלק טוב לו ואין חטא בא על ידו. תדע לך שכן הוא שהרי כשהיו ישראל במדבר מה נאמר בהם (במדבר ט״ו:ל״א-ל״ג) ויהיו בני ישראל במדבר וימצאו איש מקושש עצים ביום השבת אמר הקב"ה למשה מפני מה חלל זה את השבת אמר משה לפניו רבש"ע איני יודע א"ל הקב"ה למשה אני אומר לך כי בכל ששת ימי חול יש לו לישראל תפילין בראשו ובזרועו ורואה אותם וחוזר ממעשיו אבל עכשיו ביום השבת שאין לו תפילין בראשו ובזרועו לכן חלל זה את השבת. באותה שעה א"ל הקב"ה למשה משה צא וברור להם מצוה אחת שיהיו נוהגים בו בשבתות ובימים טובים זה מצות ציצית שנאמר (במדבר ט״ו:ל״ח) דבר אל בני ישראל וגו' ועשו להם ציצית על כנפי בגדיהם לדורותם וגו' וראיתם אותו וזכרתם את כל מצות ה' וגו' ואין לדורותם אלא לדור תם ואין תם אלא יעקב שנאמר (בראשית כ״ה:כ״ז) ויעקב איש תם תם מגזל תם מגלוי עריות תם משפיכות דמים לפיכך הביאוהו ונתנוהו אצל עול מלכות שמים שהיא חמורה שמתחילין שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד ומסיימין ועשו להם ציצית וגו' הא למדת שקלה שבמצות הרי היא כחמורה וחמורה הרי היא כקלה. ד"א זכור את יום השבת לקדשו במה אתה מקדשו במקרא ובמשנה במאכל במשתה וכסות נקיה ובמנוחה שכל המענג את השבת כאלו הוא מכבד להקב"ה שנאמר (ישעיהו נ״ח:י״ג) וקראת לשבת עונג לקדוש ה' מכובד ללמדך אם קראת לשבת עונג אז לקדוש ה' מכובד. ואעפ"י שאמר ר"ע עשה שבתך חול ואל תצטרך לבריות מכל מקום יטול אדם בשר מעט ויין מעט ואל ירבה בבשר ויין יותר מדאי ואם הרבה בבשר ויין יותר מדאי הרי מקרא מוכיח עליו (משלי כ״ג:כ׳-כ״א) אל תהי בסובאי יין בזוללי בשר למו כי סובא וזולל יורש ואם לא זכה אדם לבקש רחמים על ד"ת שיכנסו לתוך מעיו מכל מקום יבקש רחמים על אכילה ושתיה יתירה שלא יכנסו לתוך מעיו שנאמר (ישעיהו מ״ח:י׳) הנה צרפתיך ולא בכסף בחרתיך בכור עוני מה כור זה אפילו אתה נותן בו כל העצים שבעולם הרי זה שורפן ומפסידן כך גרונו של אדם אפילו אתה נותן בו כל אכילות יפות שבעולם הוא בולען ומפסידן. מעשה ברבי יהודה הנשיא שאמר בשעת מיתתו גלוי וידוע לפני הקב"ה שעמלתי בתורה בכל עשר אצבעותי ולא אכלתי ולא נהניתי בעוה"ז אפילו באחד מאצבעותי הקטנים ומעולם לא אמרתי אלך ואוכל ואשתה ואהנה מן עוה"ז ואלך אח"כ מתוך תענוגי עוה"ז ואפטר מן העוה"ז לעוה"ב אלא לא עשיתי לי אכילה ושתיה רק כדי חיותי ועסקתי בתורה כל ימי חיי לכן עכשיו תן לי מנוחה בבית עולמי מה היו משיבין לו יבא שלום ינוחו על משכבותם הולך נכחו (ישעיהו נ״ז:ב׳) וכל העושה כן עליו הכתוב אומר (תהילים קי״ב:ה׳) טוב איש חונן ומלוה יכלכל דבריו במשפט. מכאן שמעת שקדושת הקב"ה וקדושת שבת וקדושת ישראל שלשתן חשובות כאחד בקדושת הקב"ה מה כתיב (תהילים כ״ב:ד׳-ה׳) ואתה קדוש יושב תהלות ישראל בך בטחו אבותינו וגו' ובקדושת שבת מה כתיב (שמות ל״א:י״ד) ושמרתם את השבת כי קדוש היא לכם ובקדושת ישראל מה כתיב (ירמיהו ב׳:ג׳) קודש ישראל לה' ראשית תבואתה. מכאן אמרו שלעתיד לימות בן דוד שיהיו שיניהם של אוכלי ישראל נמשכין כ"ד אמות וחכ"א שלשים ושלש אמות ומה נשתנה ל"ג מן עשרים וארבע אלא כנגד תשעה חדשים למעוברת ועשרים וארבעה למניקות כנגד כל חדש וחדש אמה אחת ולמה דוקא כנגד המעוברת ומניקות אלא לומר לך מה התינוק הזה כחו שהוא יונק מאמו ט' חדשים של ימי עיבורה ואח"כ הוא יונק חלב משדי אמו כל אותן עשרים וארבעה חדשים ואפי' מתה אמו אינו חושש לה: ד"א זכור את יום השבת לקדשו וכבד את אביך ואת אמך למען יאריכון ימיך וכי מה ענין זה אצל זה אלא ללמדך שכל זמן שאדם מכבד את אביו ואת אמו אין חטא של חילול השבת ולא שאר שום כל חטא בא על ידו ואם חטא נמחל לו שנאמר (ישעיהו נ״ו:ב׳) אשרי אנוש יעשה זאת ובן אדם יחזיק בה שומר שבת מחללו אל תקרי מחללו אלא מחול לו ואומר (ישעיהו כ״ט:י״ג) ויאמר ה' יען כי נגש העם הזה בפיו ובשפתיו כבדוני ולבו רחק ממני ותהי יראתם אותי מצות אנשים מלומדה וגו'.
from our library copy — not yet checked against the original
Midrash Aggadah, Exodus 25:23unverified
ועשית שלחן. לא שצריך אכילה ושתיה, אלא מעשה בני אדם גלויים לפניו, כי יש בני אדם אינם חפצים בזה העום כי אם אכילה ושתייה, לפיכך אמר ועשית שלחן, הלא תראה כי השלחן הוא נתון בצון ויצר הרע הוא נתון בצפונו של אדם, שהיא שמאלו, ועל זה אמר החכם לב חכם לימינו ולב כסיל לשמאלו (קהלת י׳:ב׳ '), ועל כן המנורה נתונה בדרום שהוא לצד ימין, רמז על תלמידי חכמים שהם עוסקים בתורה בלילה לאור הנרות, כי כן אמרו רבותינו ז"ל אין רנה של תורה מתקיים אלא בלילה, שנאמר קומי רוני בלילה (איכה ב' י"ט), אבל השלחן הוא בצד שמאל, שנאמר והשלחן תתן על צלע צפון (שמואל כ"ו ל"ה), רמז על אותם שנמשכים אחר יצר הרע שהוא נתון בשמאלו של אדם, ומזה ציונו הקב"ה שיתן התפילין על צד שמאל, כדי לשבר את יצר הרע, וכן הבטיחנו לעתיד לבוא שירחיק היצר הרע מכל וכל, כמו שהבטיחנו ע"י הנביא ע"ה ואת הצפוני ארחיק מעליכם (יואל ב' כ'), והוא יצר הרע שהוא בצפונו של אדם, ומזבח באמצע טעם מפני מה, רצה לומר כי המזבח דומה לבית המדרש שלא יתכן כל היום וכל הלילה קריאה בלא אכילה, לפיכך צריך אדם שיאכל כדי קיום הגוף, כי הגוף לא מתקיים בלא אכילה, לפיכך נתון המזבח באמצע:
from our library copy — not yet checked against the original
Sha'arei Teshuvah 3:22unverified
ומצות תפילין ומצות מזוזה מצות עשה הן, והנן בכלל קבלת מלכות שמים,כי על כן נכתבו בפרשת שמע ישראל. ותוכל להתבונן מזה על עונש המבטל המצות האלה כי הוא שובר עול, מנתק מוסרות...
from our library copy — not yet checked against the original
Teshuvos V'hanhagos 4:9צביעת רצועות התפילין בזמננוscan
Shabbat 133bunverified
Filed under: תפילין

Related sheets

Mitzvotמצוות

Tefillin Obligations in Unusual Circumstances

Sources examine the core obligation to wear tefillin during daytime hours, the required mental focus and bodily cleanliness, and exemptions or limitations that apply when circumstances prevent proper observance. These principles establish the framework for evaluating whether specific travel conditions—such as those in a hot air balloon—permit or preclude wearing tefillin.

View Sources28 sources

Mitzvotמצוות

The Construction and Care of Tefillin

These sources address the physical construction of tefillin, the requirements for maintaining them throughout daily wear, and the halakhic details that preserve their validity and sanctity. They span from biblical command through rabbinic elaboration to medieval and early modern codification.

View Sources8 sources

Tefillahתפילה

Women and the Mitzvah of Tefillin

Jewish legal sources address the exemption of women from tefillin as a time-bound positive commandment, and discuss the permissibility and status of voluntary observance. The sources span from tannaitic law through medieval and early-modern rabbinic codes.

View Sources27 sources

Mitzvotמצוות

Tefillin as a Source of Spiritual Resilience

These sources explore how tefillin embody resilience through their connection to divine light, mercy, and Torah. They examine how the practice of wearing tefillin cultivates inner strength by transforming deliberate thought and feeling into natural inclination, establishing a permanent spiritual foundation that sustains the afflicted and strengthens Israel.

View Sources3 sources

Halachaהלכה

Wearing Tefillin on Chol HaMoed

SukkotPesach

Sources explore the halachic status of wearing tefillin during the intermediate days of Pesach and Sukkot. The sources present a foundational principle that tefillin are not worn on days that are themselves signs (Shabbat and Festivals), along with divergent customs between Sephardic and Ashkenazi communities regarding Chol HaMoed.

View Sources20 sources

Mitzvotמצוות

Tallit and Tefillin in Burial Practice

Sources address the custom of burying the dead wrapped in a tallit with tzitzit (though typically invalidated) while tefillin are removed. The practice reflects both halakhic principles regarding the exempt status of the dead and symbolic expressions of faith in resurrection.

View Sources7 sources

Explore more

Tefillin Obligations in Unusual Circumstances The Construction and Care of Tefillin Women and the Mitzvah of Tefillin

Find sources for your own idea