parshaמפרשי הפרשה

הכתב והקבלה — ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים שני חיי שרה

Why does the verse repeat 'חיי שרה' — first 'ויהיו חיי שרה,' then closing 'שני חיי שרה'? Isn't the second occurrence pure redundancy?

ונראה לי שיודיענו בזה מעלה גדולה ונפלאה של שרה אמנו... האדם מיועד כל זמן היותו לחיות חיים כפולים, חיות גשמי וחיות רוחנית... ושני מיני החיים האלה המיועדים לכל אדם מצד היותו מובחר הבריאה צריכים להיות אגודים אחוזים ונצמדים יחד לא יתפרדו לעולם... וזהו שהעידה התורה על שרה אמנו... 'שני חיי שרה', רוצה לומר שלא היתה חיותה חיות גופי לבד, אבל היתה מצורף אליו גם חיות הרוחני, ולפי זה מלת 'שני' שם למספר הזוגי.

1 source · all verified

Opens as a working sheet — explore, annotate, and export.

Source 1 · Acharonim
Verified

הכתב והקבלה

HaKtav VeHaKabalah, Genesis 23:1

Q — Why does the verse repeat 'חיי שרה' — first 'ויהיו חיי שרה,' then closing 'שני חיי שרה'? Isn't the second occurrence pure redundancy?

A — HaKtav VeHaKabbalah reads 'שני' here not as 'years of' (the construct of שנים) but as the *dual-number form*, like 'שני אנשים' — *two*. A human being is unique in creation in being designed for two simultaneous lives: gashmi (eating, drinking, sleeping, work, commerce) and ruchani (Torah, mitzvot, deveikut). These two must be 'אגודים אחוזים ונצמדים יחד לא יתפרדו לעולם' — fused, never separated. A person whose gashmi life runs on its own track without ruchani purpose is no different from a beast. The verse's testimony about Sarah is therefore: she lived 'שני חיי שרה' — TWO Sarah-lives at once, every gashmi moment serving the ruchani — the actual ideal of human existence. The closing phrase is the eulogy.

ונראה לי שיודיענו בזה מעלה גדולה ונפלאה של שרה אמנו... האדם מיועד כל זמן היותו לחיות חיים כפולים, חיות גשמי וחיות רוחנית... ושני מיני החיים האלה המיועדים לכל אדם מצד היותו מובחר הבריאה צריכים להיות אגודים אחוזים ונצמדים יחד לא יתפרדו לעולם... וזהו שהעידה התורה על שרה אמנו... 'שני חיי שרה', רוצה לומר שלא היתה חיותה חיות גופי לבד, אבל היתה מצורף אליו גם חיות הרוחני, ולפי זה מלת 'שני' שם למספר הזוגי.