רמב"ן — ויוציאו את המקלל / ובני ישראל עשו כאשר צוה ה'

Q — 'ויוציאו את המקלל אל מחוץ למחנה וירגמו אותו אבן, ובני ישראל עשו כאשר צוה ה' את משה.' The execution was just described. Why the redundant second clause? Rashi: it covers procedural additions (dechiya, tliyah) detailed elsewhere. Ibn Ezra: from that day forward, they followed this procedure.

A — Ramban: both clauses describe the same event, but the closing phrase serves a specific moral purpose. The mekalel was a 'בן איש מצרי' who had been in conflict with an Israelite. The execution might be rumored as ethnic — anti-foreigner retribution. The Torah's 'ובני ישראל עשו כאשר צוה ה' את משה' is a deliberate inscription against that rumor: they did it 'לשמור ולעשות כאשר צוה ה' את משה, ולא לשנאת בן המצרי שנצה עם הישראלי אלא לבער הפגום מתוכם.' The chiddush identifies a redundant pasuk as a defense-of-Israel against ethnic-bias suspicion.