החושד לאור נעשה מכל ההסתרות והחשכות — אור גדול. )חנוכה, תרפ׳׳ז( הב״ח בטור או״ח סי׳ תר׳׳ע )וע׳׳ש בט״ז ס״ק ג׳( הקשה למה לא תיקנו בחנופה משתה ושמחה כמו פפורים, וי׳׳ל דהנה יו׳׳ט של חנוכה הוא חידוש שהוא רק חינוך. ובכל מקום
ענין נר חנוכה, שהמצוה באור ובראיה והלל והודאה, שהם בהגדת פה, כי אחיזת היוונים היתה מחמת יפת, שהשתתף עם שם, כמו שכתוב, (בראשית ט') ויקח שם ויפת את השמלה, ובחם כתיב וירא ויגד, שפגם בראית עיניו והגדת פיו, ושם ויפת עשו להיפוך, ועל כן יפת שהיה מסייע בדבר זכה לחכמת יון, שהחכמה מתייחסת לעינים, וכענין שחכמי העדה נקראים עיני העדה, וזכו נמי שלשונו של יפת תהיה נאמרת באהלי שם. אך היונים השתמשו במתנה זו לרעה והרעו לישראל ביותר, וכשגברו ישראל ונצחום, לקחו מהם שתי מעלות אלו, הראיה וההגדה, ומזה זכו ישראל למצוות נר חנוכה והלל והודאה שהם בראיה והגדה...
from our library copy — not yet checked against the original
במד"ר הדא הוא דכתיב שלח חושך ויחשיך ולא מרו את דברו... ולי נראה לומר בלשון אחר, דהנה כ"ק זקיני האדמו"ר הגדול זצללה"ה מקאצק הגיד כי במכת חושך נפתח לישראל המאמר יהי אור. ונראה לפרש, דהנה האור שנברא ביום הראשון נגנז מפני הרשעים, ופירשנו כבר שזה האור הוא חסד ואהבה כידוע, והיו הרשעים משתמשים בו לאהבות חיצוניות, על כן ניטל מהם ונגנז לצדיקים. ויש לומר שמדה זו נוהגת לעולם, כשיש צורך להופיע אותו אור בעולם, ניטל מרשעים כח הראות ונזרק חושך בפניהם לבל יביטו ויהנו מאור הזה כי טוב. וזהו הפירוש שהיה מחושך של מעלן, היינו הופעת האור שנברא ביום הראשון שהוא מביא חושך לרשעים, ועל כן ישראל בסוף גלות מצרים שנגמר המירוק והיו בבחינת צדיקים שלעתיד לבא להם הופיע האור ההוא, וכמו בליל היציאה שהיה אותו הלילה מאיר להם כתקופת תמוז, ועל כן במכת חושך נמי כתיב ולכל בני ישראל היה אור במושבותם...
from our library copy — not yet checked against the original
...וכאשר מאיר ללב האדם הכרה זו איך השי"ת מלא כל הארץ כבודו זה נקרא הוציאנו מאפלה לאור גדול, כמ"ש בהגדה, דיציאת מצרים שהוא הוצאה מן ההעלם הכרת השי"ת אל הגילוי, והוא הארה לגבי האדם וגם לגבי השי"ת כמשאז"ל (ב"ר סוף פרשה ל'), משל למלך שהיה מהלך במבואות אפלות ובא אוהבו והדליק את הנר, שאברהם אבינו ע"ה האיר לפני השי"ת, כי זה נקרא שכינה בגלות כאשר שכינתו ית' בתחתונים בהעלם עצום ואינו בתהתגלות ובפרסום הרי זה כמהלך במבואות אפלות...
from our library copy — not yet checked against the original
...ואחר החורבן יש גם כן נר לכל אחד ואחד או לאיש וביתו על כל פנים להאיר בו לכל באי עולם, דעל כן עיקר מצותה להעמיד מחוץ להאיר לעולם, ורק משנתערבו בגוים אור זה נעלם, ועל כן אנו מדליקין בבית כבשעת הסכנה, דהוא גם כן זמן התעוררות העמים גזירת שמד שבא מצד התחברות ישראל להם, וכן אנו עתה תמיד בעונותינו הרבים בהתחברות ביותר ביניהם...
from our library copy — not yet checked against the original
במדרש קץ שם לחושך וכו', כי החושך יש לו זמן וקצבה ואין בו תוספות, אבל בחינת האור מתחדשת בכל יום ולא שייך בזה זמן, כי הברכה היא למעלה מהזמן, רק בעת שיש שליטת הסט"א ויצר הרע מתכסה האור. ובזוהר הקדש על פסוק ולא זכר שר המשקים את יוסף וישכחהו, מפרש כי החושך הוא השכחה, והאור הוא הזכירה... ולהבין הענין על פי מה שאמרו וירא אלקים וגו' ויבדל, אמרו חז"ל ראה שאין רשעים כדאי וגנזו לצדיקים, פירוש שזה עצמו קיום האור, על ידי שנסתר מן הרשעים. ואמרו חז"ל בנר מערבי עדות הוא לבאי עולם שהשכינה שורה בישראל, ויש להבין שנס זה היה מבפנים מה עדות הוא, והענין הוא כי זה העדות שעל ידי שנבדלו בני ישראל משאר אומות עכו"ם, זכו להמשיך אור עליון ביניהם, והקב"ה שורה בישראל, וממילא מאירין לכל העולם... ולכן איתא כי היונים עשו פרצות בבית המקדש, ואמרו שהם גם כן יכולין לכנוס, ועל ידי זה בא החושך, וביטלו גם מבני ישראל ההארה...
from our library copy — not yet checked against the original
וכאשר ניתנה תורה לישראל, אשר התורה אין לה צירוף וחבור כלל אל החומר, ולכך נקראה בשם אור, דכתיב כי נר מצוה ותורה אור, כי האור מתיחס בכל מקום אל המציאות והחושך אל ההעדר... שאין לך דבר יותר נמצא מן האור, כי הוא נותן מציאות לכל שאר דבר, כי בחושך אף על פי שהדבר נמצא, אינו נחשב נמצא...
from our library copy — not yet checked against the original
במדרש נר מצוה וכו'... פירוש נר ה' כי השגחתו ית' בתחתונים הוא על ידי נשמת בני ישראל, וכפי עבודת בני ישראל ממשיכין השגחת השי"ת והארת פניו בעולם. ויש ב' מיני חושך, א' חושך על ידי יצר הרע וסט"א שהוא חושך ממש, ועל ידי המצות מבטל זה החושך, וזה שאמר כאילו מדליק נר לפני הקב"ה, פירוש שמכין מקום לחול שם כבוד מלכותו ית', ועל ידי זה מחיה נפשו שנקראה נר ופירוש שגם אור העליון נקרא אצלינו חושך, כמו שכתוב בספרים שהוא גבוה מהשגתינו, ולכן נקרא חושך. וכפי מה שהאדם מאיר בחושך הגשמי על ידי נרות המצות, כמו כן זוכה להמשיך אור על נשמתו ונפשו מאור העליון כנ"ל...
from our library copy — not yet checked against the original