Ben Ish Hai gives the practical order of the Rosh Hashanah simanim and their accompanying petitions, presenting the custom as a structured act of prayer and spiritual preparation.
יהיה רגיל לאכול בראש השנה בשתי הלילות על שלחנו בסדר זה, תחלה תמרים ויברך 'בורא פרי העץ' ויאכל תמרה אחת, ואח"כ יאמר 'יהי רצון שיתמו אויבנו' וכו', ויאכל תמרה השניה, ויכוין בבקשה זו על אויבים התחתונים, ואח"כ יאכל רובי"א והוא מה שקורין בלשון ערבי לובי"א ויאמר 'יהי רצון שירבו זכיותנו', ולפי מה שכתב הגאון מגן אברהם ז"ל שיבקש גם לפי המשמעות הנראה מלשון המדינה, על כן אנחנו אנשי בגדא"ד שקורין אותה לובי"א צריך לומר 'שירבו זכיותו ותלבבנו', וכאשר נוהגים לומר בקרא שתי בקשות 'שתקרע רוע גזר דיננו' 'ויקראו לפניך זכיותינו' שהוא משמעות קריעה על שם קר"ע, וכן הענין ברובי"א לפי לשון מדינתינו, ואחר רובי"א יאכל כרתי ויאמר 'שיכרתו אויבנו ושונאינו', ויכוין בזה על כוחות הרעות שנבראו מהעוונות של אדם ומנצוצי קרי אשר עליהם מכוונים בקריאת שמע שעל המיטה ועליהם נאמר "אויבי איש אנשי ביתו", ואחר כרתי יאכל סלקא ויאמר 'שיסתלקו אויבינו' וכו' ויכוין בזה על המקטרגים וכוחות הדין המשטינים למעלה, ואח"כ יאכל "קרא" ויאמר 'שתקרע רוע גזר דיננו' (ויכוין בשם קר"ע) 'ויקראו לפניך זכיותנו', ואח"כ יאכל רמון מתוק ויאמר 'שנהיה מלאים מצות כרמון', ואח"כ יאכל תפוח מבושל בסוכר ויאמר 'יהי רצון שתתחדש עלינו שנה טובה ומתוקה', ואין אומרים כדבש, וכתבו האחרונים ז"ל הטעם שמביאין תפוח רמז לחקל תפוחין קדישין בסוד "ראה ריח בני כריח שדה", ונראה לי בסיעתא דשמיא טעם לתפוח בליל ראש השנה כי התפוח יש בו שלשה הנאות טעם ומראה וריח, והוא לסימן טוב לבקשתינו שפע הכללי שהוא 'בני חיי מזוני' לכל השנה כולה, ועוד נראה לי בסיעתא דשמיא טעם אחר ע"פ מה שכתב בזוהר הקדוש פרשת שמיני דף מ' בפסוק "רפדוני בתפוחים", תפוח אפיק חמרא ומכוין רעותא דלא יזיק חמרא, והיינו דאוכלין תפוח אחר יין כדי שלא יזיק להם היין, ולכן מנהג בני אדם לתת תפוח לתוך כוס היין וכמו שכתוב בספרים, וידוע שהיין הם גבורות ונמצא התפוח הוא מבסם הגבורות, ועתה בראש השנה כל מגמתינו הוא לבסם ולמתק הגבורות לכך אוכלין תפוח, ועוד נראה לי בס"ד טעם אחר, דאיתא בזוהר הקדוש כל הפירות שורשם במלכות ורק התפוח שורשו בדוכרא שהוא סוד תפארת וכמו שכתבתי הקדמה זו במקום אחר, וידוע מה שכתב רבינו האר"י ז"ל דחדשי הקיץ הם בנוקבא שהיא סוד המלכות מניסן ועד תשרי, וחודשי החורף מתשרי ועד ניסן הם בדוכרא שהיא סוד התפארת, ולכן בליל ראש השנה שהוא התחלת חודשי הדוכרא אוכלין תפוח ששורשו בדוכרא:
One should make it a practice on both nights of Rosh Hashanah to eating according to this order at his table: Dates are first. He should recite the blessing, "who has created the fruit of the tree," and eat a date [tamrah]. And afterward, he should say, "May it be His will that our enemies come to an end [yitamu]." Then one should eat a second date. And his intention should be for the lower enemies with this petition. And then he should eat beans [rubiya] — and that is what we call lubia in Arabic — and he should say, "May it be His will that our merits increase [yirbu]!" And according to that which the brilliant Magen Avraham wrote, that one should also make petitions according to the apparent meaning [of the sound of the Hebrew and Aramaic words] in the language of the country, we people of Baghdad who call it lubia should accordingly say, "May it be His will that our merits increase and You take us to heart [telabevenu]!" And it is like that which we are accustomed to saying two petitions with pumpkin [kra, "May it be His will that You rip up [tikraa] the bad decree of our punishment, and may our merits be read out [yikreu] before You," [the latter] being the meaning of the tearing, which is based on kraa. And likewise is it with the matter of beans in our country's language [Arabic]. And then one eats leeks [karti] and says, "that our enemies and haters be cut off [yekaretu)!" And with this, his intention should be for the evil forces created by the inequities of a person and the drops of seminal emissions that we have in mind with the recital of Shema at bedtime. And about them, it is said, those that inhabit a man's house are his enemies (alluding to Micah 7:6). And after the leeks, one eats the beets [selek] and says, "that our enemies be removed [yistalku], etc." And with this, his intention should be for the prosecutors and the forces of judgment that accuse [us] above. And afterward, he should eat the pumpkin and say, "that You rip up the bad decree of our punishment (and his intention should be for the name, Karaa [which refers to God's judgment]) and may our merits be read out before You!" And then one eats a sweet pomegranate and says, "that we should be as full of commandments as the pomegranate!" And then one should eat an apple cooked in sugar and say, "May it be His will that a sweet and good year be renewed upon us!" But we do not say, "like honey." And the later scholars, may their memory be blessed, wrote [that] the reason that we bring an apple [to the table] is as a hint about the field of holy apples from the secret of See, the smell of my son is like the smell of a field (Genesis 27:27). And, with the help of the Heavens, it appears to me that the reason for the apple on Rosh Hashanah night is because the apple has three types of enjoyment, taste, appearance, and smell. And that is a good omen for our request for general bounty — which is 'life, children, and sustenance' — for the whole year. And, with the help of the Heavens, it also appears to me that there is another reason, according to that which is written in the Zohar, Parashat Shemini 40, about the verse: refresh me with apples (Song of Songs 2:5): The apple removes the wine, and directs [God's] will, such that the wine not cause damage. And that is [why] we eat an apple after the wine, so that the wine does not cause damage. Hence, people's custom is to dunk the apple into a cup of wine, as is written in the books. And it is known that wine is [considered indicative of the] restrictive powers [gevurot]. Yet now on Rosh Hashanah, our entire goal is to flavor and sweeten the restrictive powers. That is why we eat an apple. And, with the help of the Heavens, there is another reason that appears to me: It is found in the holy Zohar that the root of all the fruits is in Kingship [Malkhut], whereas only the root of the apple is in the Male, which is the secret of Splendor [Tiferet]. And this is as I have written in a preface [about this] in another place. And that which Ari, may his memory be blessed, wrote is well known: That the months of summer, from Nissan to Tishrei, are in the Female, which is the secret of Kingship, whereas the months of winter are in the Male, which is the secret of Splendor. And that is why on Rosh Hashanah, which is the beginning of the months of the Male, we eat an apple, the root of which is in the Male.