Soul-Roots and Spiritual Repair Through Reincarnation

הֶן־כׇּל־אֵ֭לֶּה יִפְעַל־אֵ֑ל פַּעֲמַ֖יִם שָׁל֣וֹשׁ עִם־גָּֽבֶר׃ לְהָשִׁ֣יב נַ֭פְשׁוֹ מִנִּי־שָׁ֑חַת לֵ֝א֗וֹר בְּא֣וֹר הַחַיִּֽים׃

Truly, God does all these things Two or three times to a man, To bring him back from the Pit, That he may bask in the light of life.

רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: בָּאִים הֵם לָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר: ״שֹׁמֵר פְּתָאִים ה׳״, שֶׁכֵּן קוֹרִין בִּכְרַכֵּי הַיָּם לְיָנוֹקָא פַּתְיָא. וְאוֹמֵר: ״גֹּדּוּ אִילָנָא וְחַבְּלוּהִי בְּרַם עִקַּר שׇׁרְשׁוֹהִי בְּאַרְעָא שְׁבֻקוּ״. וְאֶלָּא מָה אֲנִי מְקַיֵּים ״לֹא יַעֲזֹב לָהֶם שֹׁרֶשׁ וְעָנָף״? שֶׁלֹּא יַנִּיחַ לָהֶם לֹא מִצְוָה וְלֹא שִׁיּוּרֵי מִצְוָה. דָּבָר אַחֵר: ״שֹׁרֶשׁ״ – זוֹ נְשָׁמָה, ״וְעָנָף״ – זֶה הַגּוּף.

Rabbi Akiva says: They come into the World-to-Come, as it is stated: “The Lord preserves the simple [peta’im]” (Psalms 116:6), as in the cities overseas the residents call a child patya. And the verse states with regard to Nebuchadnezzar: “Hew down the tree and destroy it; yet leave the stump of its roots in the earth” (Daniel 4:20). If that is the case with regard to Nebuchadnezzar, all the more so it is the case with regard to the wicked people of Israel. But how do I realize the meaning of the phrase: “So that it will leave them neither root nor branch”? It means that God will not leave for the wicked a mitzva nor the remnants of a mitzva for which they will be rewarded. Rabbi Akiva dug deep to find a way into the World-to-Come for these children. Alternatively, “root”; this is referring to the soul. “Nor branch”; this is referring to the body.

והנה מי שלא תקן רק מלכות של עשיה, אין בו רק נפש מן הנפש שבעשיה. ומי שתקן גם ז"א דעשיה, יהיו בו נפש רוח מן העשיה. ואם תקן גם אימא דעשיה, יהיו בו נר"ן מן העשיה. וכן עד"ז, עד שנמצא, כי מי שתקן כל חמשה פרצופים דעשיה, יש לו נרנח"י, וכל חמשה בחינות אלו, כל בחינה מחמשתן, שלימה בשלשה חלקיה, שהם עבור, ויניקה, ומוחין כנזכר בפסוק ומעיל קטן תעשה לו אמו וגו', נקראת נפש שלימה דעשיה, ואז יזכה אל הרוח מן היצירה. וגם בחלק זה הנקרא רוח, יש בו כל חמשה מדרגות הנז', וכלם נקראים רוח שלם דיצירה.

[Rough Translation] And know, that after an Adam (a person) merits to take his Nefesh, Ruach, and Neshama, and then he damages (blemishes) them though a sin ('chet' meaning, something missing), [he blemished his Nefesh, his Ruach, and his Neshama], he must then return in a gilgul (in a reincarnation) to rectify what he blemished. When he comes back in a gilgul, he gets only his Nefesh [in the new body]. However, because he blemished his Nefesh, his Ruach is unable to enter his new body and to come with it. Even if he rectified the sin which blemished the Nefesh, it is not possible for a blemished Ruach to join him in this lifetime, because the Ruach also was damaged from his sin, so how can a blemished Ruach rest on a rectified Nefesh?

ר' שמעון היה הולך בדרך, והיה עמו ר' אלעזר בנו, ורבי אבא, ורבי יהודה, בעוד שהיו הולכים, אמר ר' שמעון, תמיהני איך בני העולם אינם מסתכלים להבין דברי תורה. ולדעת על מה הם עומדים בעולם.

אם בהיותו מלומד מאבותיו שאחז בידו במעשיהם בהיותו מצוי אצלם ולא מיחו בו ולא הוכיחוהו, ואם בהיות הבן ירך האב החוטא ומחומרו הרע קורץ גם הוא, והיה טבעו מוכן ונוטה יותר אל הרע ולא אל הטוב כטבע האב ומנהגו הרע, ובזה היה מן הראוי שיסבול האב ויענש גם הוא על עון בנו, ולא הבן על עון אביו כנזכר:

והטעם אשר ידוע לנבונים ולחכמים בחטא הזה המיוחד, דהיינו המינות וחטא עריות, מפני שהמינות דבק בו לגמרי, ונחשב כאילו היה איש אחר. דומה לאדם שסר מן הדרך ונופל לבור עמוק, עד שהוא נבדל לגמרי מבני אדם, עד שאי אפשר לשוב ולהיות חוזר אל מקומו הראשון. ואי אפשר לצאת משם בחייו, אלא אם נסתלק מן עולם הזה.

והאור העליון היה נכנס בתוכם ר"ל בתוך הכלי ואור הא"ס מקיף לכתר [ומתפשט עד סיום מקום כל הי' ספירות] ומאו"פ שבכתר נעשה פנימי ומקיף אל החכמה והקיף שבכתר נעשה מקיף עליון אל מקיף החכמה וכן כולם.

When it arose in His blessed will to create the world — so that He might bestow goodness upon His creatures, that they might come to know His greatness, and that they might merit becoming a chariot for the higher realms and cleaving to Him — He emanated a single primordial point that contained within it ten.

(אמר שמואל) הפך סברת כל הפוסקים ז"ל וע"ש) (*ב) וענין נתינת המטה בין צפון לדרום הוא יהיה דוגמת אדה"ר כשנברא וכדוגמא שיעור קומה העליונה ראשו למזרח כנגד הדעת הנק' מזרח ממזרח אביא זרעך ורגליו למערב יסוד ומ' כנז' אצלנו בענין נטילת הלולב וידו (*ג) הימנית בדרום שהוא החסד ויד השמאלית בצפון שהיא הגבו' וענין המשמש מיטתו לאור הנר אמרו חז"ל שבניו נכפי' אינו בדיוק בזווג הא' אשר ממנו נוצר טיפת הולד ההוא אלא אף גם אם שמש מטתו לאור הנר בתוך ימי העיבור גם בזה הויין בניו נכפים וצריך ליזהר גם אינו מספיק בנתינת מחיצות סדינים של בגד פשתן סביב המטה אלא צריך שלא יהיה אור הנר מאיר בתוך המטה כלל ועיקר ומי שלא יעשה כך ודאי יהיו בניו נכפים בקטנותם ואם לא יהיו נכפים בקטנותם ודאי שבזקנותם יבאו לידי כפייה אם יאריכו ימים ויגיעו עד הזקנה ורוב הילדים שמתים בקטנותם מחולי הכפייה הוא לסיבה הנז"ל וא"ל מורי ז"ל כי ראה בהקיץ לחכם גדול קדמון מימים ראשונים שהיה מגולגל בבהמה א' ואותה הבהמה היתה עז א' על עון הנז' לפי שגרם כפייה ומיתה לבניו.

ידבר מכללות התורה כי גם כל התורה תכונה מצוה ויחזור לשאמר, שבאחרית הימים יעבדו את ה' על דרך נפלא וגם שלא יחטאו עוד, שלא יתפלאו, האם יעשה ה' את מין האנושי לבריה חדשה, לכן יבאר שאין להתפלאות ע"ז כלל, כי מצד הנפש שהיא חלק אלוה ממעל הלא מטבעה תשתוקק למקור מחצבתה, ואם מצד הגוף הלא כל בעלי חיים מטבעם להמשך אחר הדברים שהם חייהם, ובורחים מהגורמים להם המות, וכ"ש האדם שהוא מבחר היצורים שישתדל לזה ונהפוך הדבר כי הפלא הגדול הוא למה באמת האדם שונה בזה מכל החי אשר על פני האדמה. שיודע תכליתו ועכ"ז לא יעשהו וגם יעשה הפך תכליתו.

עוד שורש אחר נמצא להנהגה בעניני העה״ז והוא שהחכמה העליונה סידרה להרבות עוד ההצלה כמ״ש שנשמה אח׳‎ תבא לעה״ז פעמים שונות בגופים שונים ועי״ז הנה תוכל לתקן בפעם א׳‎ את אשר קלקלה בפעם אחרת או להשלים מה שלא השלימה ואולם בסוף כל הגלגולים לדין שלע״ל הנה הדין יהיה עליה כפי כל מה שעבר עליה מן הגלגולים שנתגלגלה ומן המצבים שהיתה בם והנה אפשר שיגיעו ענינים לאדם שנשמתו מגולגלת כפי מה שיוגרם לה מצד מה שעשתה בגלגול קודם וינתן לאדם ההוא בעולם מצב כפי זה וכפי המצב שינתן לו יהיה המשא אשר יוטל עליו וכמש״ל וכבר דינו ית״ש מדוקדק על כל אדם לפי מה שהוא בכל בחינותיו.

But His judgement, may He be blessed, is exact upon each person according to what he is, in all of his aspects - meaning in all aspects of his [various] states. [This is] such that He will never burden a man in the world to come - which is the true good - with guilt that he does not really have.

אִלֵּין אִינּוּן סִדּוּרִין דְּגִלְגּוּלָא, דִּינִין דְּנִשְׁמָתִין, דְּאִתְדָּנוּ כָּל חַד וְחַד לָקֳבֵל עוֹנְשֵׁיהּ.

In other words, “These are the orders of the metempsychosis; the judgements of the souls, by which each of them receives its appropriate punishment.” Associates, the time is now arrived to reveal diverse hidden and secret mysteries in regard to the transmigration of souls.

אך אין זה עדיין סוף בירור היחוד; אלא שסוף דבר מכח שלמותו יעדר באמת החסרון, וישאר הכל מתוקן בכח ממשלת טובו השולט לבדו, אז נקרא שנגלה בפועל. ואמנם תראי מה יוצא מזה - כי הנה זה ודאי יגרום שאף על פי שהנבראים נבראו בחסרונם, אך לא יהיה החסרון מום קבוע בהם, אלא אדרבה מום עובר, מום שצריך לעבור על כל פנים, אלא שהרבה דרכים ימצאו להעביר אותו: ולא עוד, אלא בהיות הכוונה בהסתר פנים שזכרנו, רק כי יחזור ויגלה אותם וישוב ירחמנו, הנה אפילו הבחירה הזאת שהוא מניח לנו עתה, ותמיד הדבר תלוי ועומד אם להטיב ואם להרע ח"ו לפי רוב המעשה, אין סופה להתקיים כך, אלא הזמן ששיערה המחשבה העליונה היותו צריך ומספיק לכל הנשמות אשר עשה, שבו יתוקנו - מי בצדקתם, מי בתשובתם ומי בקבלת היסורין; וזה הוא המועד אשר שם שיתא אלפי שנה, כדברי רז"ל (ר"ה לא.; סנהדרין צז ע"א). ואחר יחדש עולמו להיות בני האדם כמלאכים ולא כחמורים, אבל יהיו נפשטים מן החומר הגס הזה, ומן התולדות הרעות שלו, הן הם יצר הרע וכל הנמשך ממנו. ואפילו לימות המשיח קרא כתיב (יחזקאל לו, כו - כז), "והסירותי לב האבן מבשרכם וגו' ועשיתי את אשר בחוקי תלכו". וחז"ל אמרו (שבת קנא,; מ"ר קהלת יב, ב), "שנים אשר תאמר אין לי בהם חפץ" (קהלת יב, יב) - אלו ימות המשיח, שאין בהם לא זכות ולא חובה" וזה פשוט, כי כאשר יטהר האדם מיצר הרע, הנה אין עבודתו אלא בכח מוכרח, ואין השבח מגיע אליו כלל:

But this is not yet the end of the explanation of the singularity; rather in the end from the power of his perfection the deficiency will in truth be absent, and everything will remain repaired through the power of the governance of his goodness which will rule alone, then it will occur that it will be actively revealed. And indeed see what emerges from this - for behold this will certainly cause that even though the creations were created with their deficiencies, nevertheless the deficiency will not be a set blemish in them, rather just the opposite, a temporary blemish, a blemish that must in all circumstances be removed, but that there are many ways to be found in which to cause it to be removed:... And not only this, rather the intention of the concealment of His countenance that we mentioned, is only so that He return and reveal it[his countenance] and they repent with his mercy, behold even this choice that he leaves us now, and the matter is dependent and stands either to the good or the bad G-d forbid according to the majority of action, its end is not to continue to exist like this, rather the time that the heavenly thought left is needed and adequate for all the souls which he made, that through this they shall be rectified - who through their righteousness, and who through their repentance, and who through the receipt of afflictions; and this is the time that he set of six thousand years, like the words of our Rabbis may their memory be blessed (Rosh haShanah 31a; Sanhedrin 97a). And afterwards he will renew his world for man to be like angels and not like asses, but they will be removed from this coarse material, and from the its negative consequences, which is the evil inclination and all that is derived from it. And even in the time of the Messiah the text is written (Ezekiel 36:26-27), "And I will remove the heart of stone from your flesh..." "...and I will cause you to follow my laws..." And the sages may their memory be blessed said (Shabbos 151b, Midrash Rabbah Ecclesiastes 12:2), "And the years will arrive where you will say I have no desire for them (Ecclesiastes 12:12) - these are the days of the Messiah, which have no merit and no obligation" and this is clear, for when man is purified from the evil inclination, behold his service is only through enforced impetus, and praise does not reach him at all:

ואע"פ שנודע, שיש מי שנפשו מן מלכות דעשיה, ויש מן יסוד דעשיה וכו', עכ"ז צריך שיתקן כל איש ואיש כל כללות עולם העשיה, ואח"כ יוכל לקבל רוחו אשר מן היצירה, לפי שהיצירה גדול מכל העשיה כלה. וכן עד"ז כדי להשיג נשמתו אשר מן הבריאה, צריך שיתקן האדם כל חלקי רוחו בכל היצירה, ואח"כ יוכל לקבל נשמתו אשר מן הבריאה, ולא יספיק לו כאשר יתקן מקום פרטי, שבו נאחז שרש נשמתו, רק צריך שיתקן כנזכר, עד שיהיה ראוי אל כל העשיה, ואז ישיג רוח היצירה. ועד"ז בשאר העולמות. פירוש הדברים, שיעסוק בתורה ובמצות, אשר היא כפי ערך העשיה כלה, ולא יספיק כפי פרטיות מקום אחיזת נפשו, והרי זה בבחי' קיום התורה והמצות: וכן אם חטא ופגם באיזה מקום של העשיה, אע"פ שאיננו מקום אחיזת נפשו, צריך לתקנו. האמנם אם איזה נפש אחרת חסר מלעשות איזו מצוה, אשר היא מעולם העשיה, או אם עשה שום עבירה ופגם בה, אין זה מחוייב לתקן חסרון מצוה, או פגם של עבירה זולתו, אא"כ היו שניהם ממקום אחד, כמו שיתבאר לקמן בע"ה. או אפשר, כי אין שם תקון נופל, אלא בתקון פגם עבירה בלבד, ולא בעשיית קיום כל רמ"ח מצות עשה. או אפשר, והוא הנכון, כי דרך משל, מי שהוא ממלכות דנוקבא דעשיה הנקראת נפש דעשיה, צריך שיתקן כל המלכיות דרוח, ונשמה, וחיה, יחידה של העשיה. והנה מי שלא תקן רק מלכות של עשיה, אין בו רק נפש מן הנפש שבעשיה. ומי שתקן גם ז"א דעשיה, יהיו בו נפש רוח מן העשיה. ואם תקן גם אימא דעשיה, יהיו בו נר"ן מן העשיה. וכן עד"ז, עד שנמצא, כי מי שתקן כל חמשה פרצופים דעשיה, יש לו נרנח"י, וכל חמשה בחינות אלו, כל בחינה מחמשתן, שלימה בשלשה חלקיה, שהם עבור, ויניקה, ומוחין כנזכר בפסוק ומעיל קטן תעשה לו אמו וגו', נקראת נפש שלימה דעשיה, ואז יזכה אל הרוח מן היצירה. וגם בחלק זה הנקרא רוח, יש בו כל חמשה מדרגות הנז', וכלם נקראים רוח שלם דיצירה. וכן עד"ז בנשמת הבריאה. וכן בחיה. וכן ביחידה. ואין להאריך בזה עתה:

And even if he might know that his soul is from "Malchut of Asiyah" or whether it is from "Yesod of Asiyah," etc, each of these [people] must fix/rectify all of the entire world of Asiyah [meaning, the whole Torah, Mitzvos, and Halachos are from the world of Asiyah. We need to master these first!]. Then, he can receive his Ruach which is from Yetzirah which is higher than the entire Asiyah. Also, even if he is able to reach his Neshama which is from Beriah, a person must fix all of the parts of his Ruach [first] within all of Yetzirah. Then, he will be able to receive his Neshama which is from Beriah, and it is not enough for him to fix only the specific place which is the source ("shoresh") of his Neshama. [In summary, a person has to first fix all of the parts of his Nefesh which is in the world of Asiyah] until he "graduates" from the entire world of Asiyah, and then he will receive the Ruach (which has its source in the world) of Yetzirah, etc. throughout all the other worlds. Here is the explanation: A person should toil in Torah and Mitzvot in their completion, and he shouldn't stop learning or fulfilling them regardless of where he is in the source of his Nefesh. He should learn Torah and do the Mitzvot (which have their source in the world of Asiyah). Similarly, if he sinned ("chet," referring to something missing) or damaged ("pagam") some part of Asiyah, even though this isn't the place that is relevant to his Nefesh['s purpose], he must fix it. However, if some other Nefesh (another person) is missing the performance of any mitzvah that is from the world of Asiyah, or if he did an aveira (sin) and he damaged it [the soul], you are not required to fix his missing mitzvah, nor the damage from his transgression, unless the two of you are from one place (you are both from the same soul-root) as we will explain soon be'ezrat Hashem [you must help him fix it]. Or it may be that rectification (tikkun) applies only to the repair of damage caused by transgression, and not to the fulfillment of all the 248 positive commandments. Or perhaps — and this is the correct view — by way of example: one who is from the Malkhut of Nukva of Asiyah, called the nefesh of Asiyah, must rectify all the Malkhuyot of the ruach, neshamah, chayah, and yechidah of Asiyah. In a way of an analogy -- one who is from "Malchut of Nukvah of Asiyah" which is called "Nefesh from Asiyah," he must fix all of the "Malchuts" of his Ruach, Neshama, Chaya, and Yechida OF ASIYAH. [Skipping for a future editor.] Once a perfects (completes) his Nefesh of Asiyah, then he merits a Ruach from Yetzirah. And within this Ruach, there are all five levels (as we described before), and each of them comprise a complete Ruach of Yetzirah. And also regarding the Neshama from Beriyah. And also with a Chaya. And also with a Yechida. But this is not something we will go into now.

ועל דרך זה אפשר להישראל להתגלגל בכהן או לוי לפי תגברות החלק שזכה להגביר במעשיו קודם גלגולו.

וְ״נוֹחַ לוֹ שֶׁלֹּא נִבְרָא״, כִּי עִיקַּר בְּרִיאַת הָאָדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה הוּא בִּשְׁבִיל לְנַסּוֹתוֹ בְּנִסְיוֹנוֹת אֵלּוּ, וְלָדַעַת אֶת אֲשֶׁר בִּלְבָבוֹ, אִם יִפְנֶה לְבָבוֹ אַחֲרֵי ״אֱלֹהִים אֲחֵרִים״, שֶׁהֵם תַּאֲווֹת הַגּוּף הַמִּשְׁתַּלְשְׁלִים מִ״סִּטְרָא אָחֳרָא״, וּבָהֶם הוּא חָפֵץ, אוֹ אִם חֶפְצוֹ וּרְצוֹנוֹ לִחְיוֹת חַיִּים אֲמִיתִּים הַמִּשְׁתַּלְשְׁלִים מֵ״אֱלֹקִים חַיִּים״.

It would have been better for him had he not been created. For the purpose of man’s creation in this world is to test him by these trials, to ascertain what is in his heart: whether he will turn his heart toward the other gods, namely the passions of the body which evolve from the sitra achara, and desire these, or whether his desire and wish is to live the true life which evolves from the living G–d.