Yamim Tovimימים טובים

Selichot Before Rosh Hashanah: Ashkenazi Practice

Sources outline the Ashkenazi custom of reciting Selichot in preparation for Rosh Hashanah, establishing that at least four days of Selichot must precede the holiday. The practice begins on the Sunday before Rosh Hashanah, or earlier if necessary to ensure the minimum four-day period.

ד' ימים קודם ר״ה

5 sources · all verified

Opens as a working sheet — explore, annotate, and export.

What the sources say

The foundational ruling for the Ashkenazic practice appears in the Rema (Shulchan Arukh, Orach Chayim 581:1), who states explicitly that when Rosh Hashanah falls on Monday or Tuesday, the Ashkenazic custom is to begin Selichos from the Sunday of the preceding week — ensuring a minimum of four days before Rosh Hashanah.

The Mishnah Berurah (581) explains the reasoning behind the four-day minimum: many have the custom to fast the ten days together with Yom Kippur, but four of those days (the two days of Rosh Hashanah, Shabbat Shuvah, and Erev Yom Kippur) cannot be fasting days, so those four days are compensated beforehand — and an additional reason given is that just as a korban requires four days of inspection before being offered, so too a person prepares himself for four days before Rosh Hashanah, when he is likened to one who offers himself.

The earlier background for the entire month-long Ashkenazic practice of shofar-blowing from Rosh Chodesh Elul onward is set out in the Tur (Orach Chayim 581), which cites the tradition that Moshe ascended Sinai on Rosh Chodesh Elul to receive the second tablets, and notes that some have the practice of reciting Selichos and supplications from Rosh Chodesh Elul onward as well.

Mateh Efrayim (581:10) addresses the broader spirit of the month of Elul as a time designated for repentance, urging a person to examine his deeds before meals and before sleep throughout this period.

Magen Avraham (565) addresses the question of when during the night Selichos may be recited, ruling that no Selichos or the Thirteen Attributes may be said before midnight under any circumstances, except on Yom Kippur itself.

Source 1 · Rishonim

Verified

Tur, Orach Chayim 581

טור, אורח חיים תקפ״א

Tur, Orach Chayim 581

The Tur describes the custom of Ashkenazim to begin Selichot on the Sunday before Rosh Hashanah, and to advance the start to the previous Sunday when necessary so that four days precede Rosh Hashanah.

הלכות ראש השנה תניא בפרקי ר"א בר"ח אלול אמר הקב"ה למשה עלה אלי ההרה שאז עלה לקבל לוחות אחרונות והעבירו שופר במחנה משה עלה להר שלא יטעו עוד אחר ע"ג והקב"ה נתעלה באותו שופר שנאמר (תהילים מ״ז:ו׳) עלה אלהים בתרועה וגו' לכן התקינו חז"ל שיהו תוקעין בר"ח אלול בכל שנה ושנה וכל החדש כדי להזהיר ישראל שיעשו תשובה שנאמר (עמוס ג׳:ו׳) אם יתקע שופר בעיר וגו' וכדי לערבב השטן וכן נוהגין באשכנז לתקוע בכל בוקר וערב אחר התפלה ויש מי שמרבין לומר סליחות ותחנונים מר"ח אלול ואילך לרב כהן צדק מנהג ב' ישיבות לומר סליחות ותחנונים בעשרת ימי תשובה וכן אמר רב עמרם בעשרת ימי תשובה משכימין לב"ה בכל יום ומתחיל ש"צ אשרי וקדיש ומתחיל תחנונים ומסיים ואנחנו לא נדע וקדיש ואמר רב האי מנהג לומר תחנונים בהנך עשרה ימים לחוד ושמענא דבמקצת אתרוותא קיימי מר"ח אלול ואמרי דביה סליק משה להר בפעם ג' ונחית בלוחות שניות בי"הכ וכל המוסיף לבקש רחמים זכות הוא לו ואינו מנהגינו כהנך דקיימי מר"ח אלול ומנהג אשכנז כשחל ר"ה ביום ה' או בשבת אז מתחיל ביום ראשון שלפניו לעמוד באשמורת הבקר ואומרי' סליחות ותחנונים ורוב צבור מתענין ומתפללין תפלת תענית וכשחל ר"ה בב"ג אז מתחילין ביום ראשון בשבוע שלפני השבוע שחל ר"ה להיות בתוכה. נוהגין באשכנז להתענות כולם בער"ה וסמוך לזה ממדרש ר' תנחומא ולקחתם לכם ביום הראשון וכי ראשון הוא והלא ט"ו הוא אלא ראשון לחשבון עונות משל למדינה שחייבת מס למלך ולא נתנו לו בא אליה בחיל לגבותו כשנתקרב אליה בעשרה פרסאות יצאו גדולי המדינה לקראתו ואמרו לו אין לנו מה ליתן לך הניח להם שליש כיון שנתקרב יותר יצאו בינוני העיר לקראתו הניח להם שליש השני כשנתקרב יותר יצאו כל בני העיר לקראתו והניח להם הכל כך המלך זה הקב"ה בני המדינה אלו ישראל שמסגלים עונות כל השנה ער"ה הגדולים מתענין ומוותר להם שליש עונותיהם בי' ימים בינונים מתענין ומוותר להם ב' שלישים בי"ה הכל מתענין ומוותר להם הכל במוצאי י"ה עוסקים במצות סוכה ולולב ואין עושין עונות לכך קורא י"ט ראשון ראשון לחשבון עונות ורוחצין ומסתפרין ע"פ המדרש א"ר סימון כתיב כי מי גוי גדול וגומר ר' חנינא ור' יהושע אומרין איזו אומה כאומה זו שיודעת אופיה של אלהיה פי' מנהגיו ודיניו שמנהגו של עולם אדם שיש לו דין לובש שחורים ומתעטף שחורים ומגדל זקנו ואין חותך צפרניו לפי שאינו יודע איך יצא דינו אבל ישראל אינן כן לובשים לבנים ומתעטפים לבנים ומגלחין זקנם ומחתכין צפרניהם ואוכלין ושותין ושמחים בר"ה לפי שיודעין שהקב"ה יעשה להם נס לפיכך נוהגין לספר ולכבס בער"ה ולהרבות מנות בר"ה ומכאן תשובה למתענין בר"ה ונוהגין באשכנז שאין נפילת אפים בער"ה כמו בשאר עי"ט אע"פ שנופלין על פניהם בבקר באשמורת:

Full text on Sefaria ↗

Shulchan Arukh, Orach Chayim 581:1

שולחן ערוך, אורח חיים תקפ״א

Shulchan Arukh, Orach Chayim 581:1

The Shulchan Arukh records the Ashkenazi practice of rising early for Selichot beginning on the Sunday before Rosh Hashanah. It adds that if Rosh Hashanah begins on Monday or Tuesday, Selichot begin on the Sunday of the preceding week, so that there are at least four days of Selichot before Rosh Hashanah.

הגה ומנהג בני אשכנז אינו כן אלא מראש חודש ואילך מתחילין לתקוע אחר התפלה שחרית ויש מקומות שתוקעין ג"כ ערבית ועומדים באשמורת לומר סליחות ביום א' שלפני ר"ה ואם חל ר"ה ב' וג' אז מתחילין מיום א שבוע שלפניו (מנהגים) ואבל אסור לצאת מביתו כדי ליכנס לבהכ"נ לשמוע הסליחות מלבד בערב ר"ה שמרבים סליחות יכול האבל ליכנס לבהכ"נ (פסקי מהרי"א סי' קל"ג) וידקדקו לחזור אחר ש"ץ היותר הגון והיותר גדול בתורה ובמעשים שאפשר למצוא שיתפלל סליחות וימים נוראים ושיהא בן שלשים שנים גם שיהא נשוי (כל בו) מיהו כל ישראל כשרים הם רק שיהיה מרוצה לקהל אבל אם מתפלל בחזקה אין עונין אחריו אמן וכן צריך שיוציא כל אדם בתפלתו ואם יהיה לו שונא ומכוין שלא להוציאו גם אוהביו אינם יוצאים בתפלתו (הגהות מנהגים ישנים) ויש מקומות נוהגים שהמתפלל סליחות יתפלל כל היום:

Full text on Sefaria ↗

Mishnah Berurah

משנה ברורה תקפ״א

Mishnah Berurah 581

The Mishnah Berurah explains the practice of beginning Selichot before Rosh Hashanah and highlights the requirement of at least four days, connecting it to the precedent of offerings that were examined for four days before being offered.

(ו) מיום ראשון שבוע שלפניו - משום שהרבה נוהגים להתענות עשרה ימים עם יוה"כ ולעולם יחסרו ד' ימים מר"ה עד יוה"כ שלא יוכלו להתענות דהיינו ב' ימים ר"ה ושבת שובה ועיו"כ לכך צריך להשלים ד' ימים קודם ר"ה וכדי שיהיה יום מסויים להתחלה תקנו יום ראשון בכל פעם ועוד טעם שקבעו ד' ימים שכן מצינו בקרבנות שטעונים ביקור ממום ד' ימים קודם הקרבה ובכל הקרבנות בפ' פנחס כתיב והקרבתם עולה ובר"ה כתיב ועשיתם עולה ללמד שבר"ה יעשה אדם עצמו כאלו מקריב את עצמו ולכן קבעו ד' ימים לבקר כל מומי חטאתו ולשוב עליהם.

Full text on Sefaria ↗

Source 4 · Acharonim

Verified

Mateh Efrayim 581:10

מטה אפרים תקפ״א:י׳

Mateh Efrayim 581:10

Mateh Efrayim presents practical details of the Ashkenazi custom of reciting Selichot in the days before Rosh Hashanah, including the customary starting point and related preparation.

כבר ביארנו כי החודש אלול הוא מעותד לתשובה, והירא את דבר ה' יש לו לפשפש במעשיו, וישב קודם סעודתו וקודם שנתו ויחשב עם נפשו למצא עונו להתחרט ולהתודות עליו ושב ורפא לו. ויוסף אמץ בקיום המצות. ויהיה זריז ביותר בחודש הזה בקידוש הלבנה, שהיא מצוה עוברת.

Full text on Sefaria ↗

Source 5 · Acharonim

Verified

recovered from “Magen Avraham 565:5”

Magen Avraham

מגן אברהם תקס״ה

Magen Avraham 565

The passage states that selichos and the thirteen attributes of mercy may not be recited before midnight on any account, except in the Beit Knesset.

אין לומר קודם חצות לילה שום סליחו' ולא י"ג מדות בשום פנים לעולם חוץ מביה"כ (הכוונות דף ה'):

Full text on Sefaria ↗

Related sources· 6 found, not yet verifiedSign in to verify

Peri Tzadik, Ki Tavo 13:3unverified
וקודם ראש השנה שהוא זמן היראה והתשובה וכל התפלות בראש השנה ויום הכפורים מתחילין ובכן תן פחדך וכו' שהוא זמן הדין ומסוגל להביא יראה בלב, והוא מדת יוסף הצדיק, דכתיב ביה את האלקים אני ירא, וכן אומרים ויעשו כולם אגודה אחת לעשות רצונך בלבב שלם, דכל שיהיה המכוון לעשות רצונך ממילא יעשו כולם אגודה אחת כאיש אחד בלב אחד. לכן תיקן עזרא שיקראו הקללות שבמשנה תורה קודם ראש השנה, דאיתא בליקוטי תורה מהאריז"ל דקללות שבמשנה תורה הוא לתיקון פגם הברית, וכתב שמספר צ"ח מכוון לזה, ועל ידי קריאת הפרשה יתעורר כל אחד לתקן פגם שנאת חנם, שעל ידי שיזכו ליראה מדת יוסף כנ"ל יזכו למדת שלום...
from our library copy — not yet checked against the original
Shenei Luchot HaBerit, Aseret HaDibrot, Rosh HaShanah, Ner Mitzva:22unverified
שלשה ימים קודם ראש השנה וכן קודם יום כפורים צריך הש"ץ וכל מי שנברר מהקהל להתפלל או לתקוע צריכין להפריש עצמן מכל דבר המביאים לידי טומאה וצריכים טהרה ביותר, שכן כתב הזוהר בפרשת ויקרא...
from our library copy — not yet checked against the original
Mishnah Berurah 188:19unverified
Filed under: ראש השנה
Arukh HaShulchan, Orach Chaim 583:2unverified
Filed under: ליל ראש השנה
עמק התשובה רבבות אפרים ח"ג סי' רצ"ברבבות אפרים, ח״ג סי׳ רצ״בscan
Filed under: שאר זמני השנה
רבבות אפרים ח"א סי' ש"פ אות ד'רבבות אפרים, ח״א סי׳ ש״פscan
Filed under: זמני השנה

Related sheets

Machshavaמחשבה

The Spiritual Work of Elul

Sources explore the month of Elul as a season of repentance, character refinement, and renewed intimacy with God. The texts address the essential components of teshuvah—regret, abandonment of sin, confession, and moral transformation—alongside the communal practices and prayers through which individuals prepare for judgment.

View Sources28 sources

Yamim Tovimימים טובים

Shabbat Mevorchim Elul and Spiritual Preparation

These sources explore the customs, spiritual significance, and themes of repentance and divine closeness that characterize Shabbat Mevorchim Elul, the Sabbath before the new month of Elul. The sources address both the practical observances of Elul and its deeper purpose as a season of heightened readiness for teshuvah and communion with God.

View Sources20 sources

Chassidusחסידות

Chai Elul: Chabad Farbrengen and Teshuvah

Sources exploring the spiritual practices and theological foundations of Chai Elul in Chabad tradition, including the significance of farbrengen gatherings, themes of return and renewal, and the inner work of teshuvah during the month of Elul.

View Sources14 sources

Yamim Tovimימים טובים

Chai Elul: Spiritual Preparation and Customs

Chai Elul (the eighteenth of Elul) holds special significance in Jewish tradition as a day linked to spiritual leaders and the season of repentance. Sources explore the customs, halakhic foundations, and mystical meanings associated with this date and its role in preparation for the High Holidays.

View Sources8 sources

Yamim Tovimימים טובים

Rosh Hashana and Yom Kippur: Awakening and Return

Rosh HashanahYom Kippur

These sources explore how Rosh Hashana calls the soul to renewed awareness of God and divine kingship, while Yom Kippur represents the process of returning to that relationship by removing sin and its barriers. Together they form a spiritual arc from awakening to restoration.

View Sources23 sources

Chassidusחסידות

Chai Elul and the Baal Shem Tov's Legacy

Sources exploring the spiritual significance of Chai Elul (the 18th of Elul) as a day connected to Chassidic teaching and the transmission of Torah wisdom. The sources address themes of receiving teachings from spiritual masters, the enlivening power of wisdom, and the month of Elul as a period of spiritual preparation and divine closeness.

View Sources12 sources

Explore more

The Spiritual Work of Elul Shabbat Mevorchim Elul and Spiritual Preparation Chai Elul: Chabad Farbrengen and Teshuvah

Find sources for your own idea