Jewish law distinguishes between permitted and prohibited uses of non-Jewish labor on Yom Tov, with specific rules governing requests related to food preparation. The sources address when asking a non-Jew to perform work—such as lighting a fire or operating an oven—is permitted for immediate Yom Tov needs versus prohibited for other purposes.
אסור להוציא בשביל אינו יהודי שום דבר
32 sources · 27 verified
Opens as a working sheet — explore, annotate, and export.
What the sources say
The fundamental question of whether fire may be kindled on Yom Tov at all is governed by Shulchan Arukh OC 502:1, which restricts producing fire from scratch, while Beitzah 21b establishes the separate concern that one may not invite a non-Jew to a Yom Tov meal lest one cook additional amounts on his behalf — a principle the Gemara roots in the prohibition against performing melachot for non-Jews on Yom Tov.
That prohibition against cooking for a non-Jew is codified by Arukh HaShulchan OC 518:9, which rules that just as it is forbidden to cook on Yom Tov for a non-Jew, so too it is forbidden to perform any melacha for his benefit — and Kaf HaChayim OC 518:18 similarly grounds this in the rule that one may not perform acts of ochel nefesh for the sake of a non-Jew.
The Rema's gloss noted in Mishnah Berurah 518:12 opens a significant avenue: asking a non-Jew to carry an item on Yom Tov for a Jewish purpose is permitted in a case of need because our courtyards have the status of a karmelit, making this a shevut d'shevut (a double rabbinic leniency) in a place of need — a framework built on the principle stated by Mishneh Torah, Shabbat 6:9 that whenever an action is forbidden only rabbinically, a non-Jew may be asked to do it where there is significant need or a mitzvah purpose.
Whether turning on an electric oven on Yom Tov carries a Torah-level or only rabbinic prohibition is itself debated: Ma'ayan Omer (Maayan Omer 2:9:62) notes that authorities dispute whether activating electricity on Yom Tov is a Torah or rabbinic prohibition, and this dispute directly controls whether the shevut d'shevut leniency can apply.
Har Tzvi (Har Tzvi OC 135) rules that operating an electric oven carries only a rabbinic prohibition, analogous to cases where the fire and the fuel come from separate sources — though he flags a distinct concern about placing a pot on an electric oven when the heating element will subsequently activate on its own.
Minchas Yitzchak (Minchas Yitzchak 4:99) explores at length whether producing fire on Yom Tov is permitted, surveying the positions of the Rambam, Ra'avad, Tur, and Shulchan Arukh, with the question of whether instructing a non-Jew to kindle or activate a heat source on Yom Tov falls within the permitted range.
Building on these foundations, B'Mareh HaBazak VII 56 rules that using a non-Jew to light a new fire on Yom Tov is permitted only for the purpose of a mitzvah, and that an item which is not essential to the Yom Tov meal — such as tea — does not ordinarily qualify as a mitzvah need, while B'Mareh HaBazak VII 55 adds that in pressing circumstances, such as preventing a safety hazard or significant financial loss, even extinguishing an oven through a non-Jew is permitted after the fact, indicating that the overall framework is one of carefully graduated leniency rather than blanket permission.
·
Source 1 · Chazal
Verified
Beitzah 21b:11
ביצה כ״א ב
Beitzah 21b:11
One view teaches that a nochri may be engaged (hired/instructed) on Shabbat but not on yom tov, due to concern that one may increase his work; Mareimar and Mar Zutra, when a nochri happened to come to them on yom tov, told him that if he is willing to work for them at his own initiative then fine, but they do not intentionally burden him with extra work on their own account.
Beit Shammai holds that just as carrying is permitted on yom tov only for a purpose, it is not permitted for no purpose, whereas Beit Hillel permits carrying both for and without a purpose; similarly, just as slaughtering is permitted on yom tov for a purpose, it is permitted even without a purpose.
An oven is impure when whole but becomes pure when broken into pieces; the Sages describe the purification process of a defiled oven by dividing it into three parts and dragging out the residue until it reaches the ground, while Rebbe Meir and Rebbe Shimon dispute whether dragging the residue or reducing its interior dimension is necessary.
[ב] "מנבלתם" – לא מן העצמות, לא מן השיניים, לא מן הצפרנים, ולא מן השיער שלהם. "תנור" – אם שלם – טמא, אם חתכו – טהור. מיכן אמרו תנור שנטמא כיצד מטהרין אותו? חולקו לשלשה וגורר את הטפילה עד שיהיה בארץ. ר' מאיר אומר אין צריך לגרר הטפילה ולא עד שיהיה בארץ, אלא ממעטו מבפנים ד' טפחים. ר' שמעון אומר צריך להסיעו.
The passage discusses when cooking by a non-Jew on yom tov is prohibited: it is forbidden only when the non-Jew intends to cook and completes the entire cooking process, but it is permitted if a Jew initiated or completed the cooking, or if the non-Jew did not intend to cook (such as when food was cooked incidentally while drying vessels or removing hair), and the passage further addresses cases where cooking reached the stage of ben-drusai (one-third cooked) and disputes whether a Jew's subsequent completion of such cooking permits the food.
ולא אסרו אלא דבר שאינו נאכל כמו שהוא חי וגם עולה על שולחן של מלכים ללפת בו הפת או לפרפרת אבל דבר הנאכל כמו שהוא חי אפילו הוא חשוב להעלות על שלחן מלכים או דבר שאינו נאכל על שלחן מלכים אפילו אינו נאכל כמו שהוא חי אין בו משום בישולי עו"ג ולא אסרו אלא כשמכוין העו"ג לשם בישול אבל אם אינו מכוין לשם בישול כגון שהסיק התנור ליבש בו כלים והיה בו בשר ולא ידע בו ונצלה או שחרך ראש גדי להסיר שער ונצלו ראשי האזנים שהם רכין עד שראוין לאכילה מותר כיון שלא כיון לשם בישול אבל אם כיון לשם בישול כגון שהסיק התנור לבשל בו והיה בו בשר תחלה ונצלה אע"פ שלא כיון לזה הבשר שהרי לא ידע בו אפי' הכי אסור לפיכך אם ידע שהיה בשר בתנור אפילו חממו ליבש כלי אסור חיישינן שמא כיון גם לבישול כיון שידע בו ולא אסרו אלא כשכל הבישול ע"י עו"ג אבל היה תחלתו או סופו על ידי ישראל מותר כיצד הניח עו"ג התבשיל על הגחלים ובא ישראל וחתה בגחלים מותר אע"פ שהיה מתבשל בלא חתוי וכן אם הניח ישראל ובא עו"ג וחתה מותר בד"א שמצאה עו"ג על גבי הגחלים כשחתה אבל אם נתנו הישראל על האש וסלקו מיד ובא עו"ג והחזירו אסור אא"כ הגיע למאכל בן דרוסאי שהוא שליש בישולו כשסלקו שכל שנתבשל ע"י ישראל כמאכל בן דרוסאי אפילו אם סלקו הישראל מן האש אם בא עו"ג והחזירו וגמרו אין בו משום בישולי עו"ג וכתב הרשב"א דהוא הדין נמי אם בשלו עו"ג כמאכל בן דרוסאי אין לו היתר אח"כ ע"י גמר בישול ישראל ולא נהירא לא"א הרא"ש ז"ל דלהקל החשיבו כמאכל בן דרוסאי כמבושל ולא להחמיר הילכך אפילו אם בשלו כמאכל בן דרוסאי ובא ישראל וחתה בו וגמרו מותר.
An act that is not labor and is forbidden on Shabbat only due to shevut (rabbinic restriction) is permitted for a Jew to instruct a nochri to perform on Shabbat, provided there is some illness present, a great need for the matter, or it is for the sake of a mitzvah.
משנה תורה, שבת פרק א א והלאה פרק ו, וראה שם עוד ושאר הפרקים
Mishneh Torah, Sabbath 6:10
A Jew may ask a nochri on Shabbat to perform melachot for him in certain circumstances, such as climbing a tree or sailing on water to bring a shofar, bringing a circumcision knife, or carrying hot water between courtyards without an eruv to bathe a distressed child—and similarly for other comparable cases.
משנה תורה, שבת פרק א א והלאה פרק ו, וראה שם עוד ושאר הפרקים
Mishneh Torah, Sabbath 6:16
It is permitted to lend or rent vessels to a nochri even if he performs melacha with them on Shabbat, since we are not commanded to cease the work of vessels, but it is forbidden regarding his animal and slave because we are commanded to cease the work of an animal and a slave.
Mishneh Torah, Foreign Worship and Customs of the Nations 9:10
משנה תורה, עבודת כוכבים ט א והלאה, וראה שם עוד וערך ישראל-ועמים
Mishneh Torah, Foreign Worship and Customs of the Nations 9:10
Records the general rabbinic prohibition of instructing a non-Jew to perform prohibited labor on behalf of a Jew, providing the broader halakhic framework relevant to the Yom Tov question.
Rules the laws of asking a non-Jew to perform actions on Yom Tov, including distinctions between food preparation and other needs and the circumstances in which such assistance is permitted or prohibited.
דיני הוצאה מרשות לרשות בי"ט. ובו ט סעיפים: מתוך שהותרה הוצאה לצורך אכילה הותרה שלא לצורך כגון קטן ולולב וספר תורה וכלים: הגה הצריכים לו קצת או שמתיירא שלא יגנובו או שאר פסידא [הגהות סמ"ק ור' ירוחם] אבל אבנים וכיוצא בהן אסור: הגה ומותר לשחוק בכדור אפילו ברשות הרבים אף על גב שאינו אלא טיול בעלמא (תוס' ור' ירוחם) ואם הניח עירוב מותר לטלטל ולהוציא כל שיש לו תורת כלי אע"פ שאינן לצורך היום כלל [ר"ן פ"ב דביצה]:
Explains the practical boundaries of amirah leNochri on Yom Tov, including whether the requested act serves food preparation, whether the act itself is permitted for a Jew, and relevant distinctions involving cooking and fire.
{יב} שום דבר וכו' - ר"ל אפילו של אוכל נפש דלא עדיפא מבישול דאסור גם כן לצורך עכו"ם כדאיתא לעיל בסימן תקי"ב: {יג} לשלוח לו וכו' - אף דאמירה לעכו"ם שבות במקום צורך כהאי גוונא סמכינן אפוסקים דר"ה שלנו כרמלית הוא והוי שבות דשבות במקום צורך ושרי וכמבואר בסימן שכ"ה ס"ב: {יד} לנכרי אלם - ואפילו לית ביה חשש סכנה:
בית יוסף, אורח חיים תקי״ח — ד"ה כל הוצאה שיש בה קצת צורך
Beit Yosef, Orach Chayim 518:1
Analyzes the Talmudic and Geonic sources underlying the laws of amirah leNochri on Yom Tov and clarifies the scope of permitted requests connected with Yom Tov food preparation.
כל הוצאה שיש בה קצת צורך אפי' אינה לצרכו אלא לצורך מצוה וכו' בפ"ק דביצה (יב.) תנן בש"א אין מוציאין לא את הקטן ולא את הלולב ולא את ס"ת לר"ה וב"ה מתירין וכתב הרא"ש פירש ר"ח קטן למולו לולב לצאת בו ס"ת לקרות בו דטעמא דב"ה דשרו מפרש בגמרא דמתוך שהותרה הוצאה לצורך הותרה נמי שלא לצורך ולא שרי במתוך אלא דבר שהוא לצורך קצת כגון הנך שהם לצורך מצוה ור"ת פירש דלאו דוקא למולו אלא ה"ה נמי אם צריך לילך לב"ה או לטייל בשמחת י"ט וא"א להניח את הקטן יחיד בבית יכול הוא להוציאו עמו וכן להוליך עמהם ספרים לב"ה ואף להחזירן דהתירו סופן משום תחלתן. גרסינן בירושלמי בש"א ולא את המפתח וב"ה מתירין א"ר אושעיא בר רב יצחק הדא דתימא במפתח של אוכלין אבל במפתח של כלים לא והא רבי אבהו יתיב ומתני ומפתחא דפלטרין בידיה פלפלין הו"ל בהדיה. בתשובת הגאונים כל הוצאה גבי צורך י"ט שמותרת משום אכילה דכוותיה מותר משום תכשיט משום כבוד י"ט אבל הוצאה שלא לצורך אכילה ושלא לצורך תכשיט כגון אותן שיוצאין עם המפתחות קשורות באיזוריהן שלא כדין הם עושים ואסור לעשות כן וכן פסק הלכה בשתי ישיבות עכ"ל הרא"ש וגם הר"ן כתב על הירושלמי דקאמר הדא דתימא במפתח של אוכלין אבל של כלים לא משמע דלאו דוקא אוכלין אלא ה"ה לכלים שיש בהם צורך ליום דמפתח של כלים דקאמר דלא היינו כלים שאין ליום צורך בהם עכ"ל וכך הם דברי רבינו וכתבו התוספות בשם ר"ח דלאו דוקא קטן למולו דה"ה שלא למולו דשרי גם טיול דהא אשכחן נמי דמשחקין בכדור שקורין פלוט"א בי"ט בר"ה אע"ג דליכא אלא טיול וכתב רבינו ירוחם וז"ל ור"ת כתב כי אפילו לטייל מותר להוציא כגון כדור שמשחקין בו וכיוצא בו וכן אם אדם צריך לילך לב"ה או לטייל ואינו יכול להניח הקטן יחידי שיכול להוציאו עמו וגם המרדכי כתב בפ"ק דביצה בשם ר"ת ור"ת שמותר להוציא הקטן לטייל שיש שם שמחת יום טוב:
ערוך השולחן, אורח חיים תקי״ח — ד"ה אבנים וצרורות וכיוצא בהן – אסור
Arukh HaShulchan, Orach Chaim 518:9
It is prohibited for a Jew to remove any object on yom tov for the sake of a nochri, and this violates Torah law with lashes; however, one may send an object to a nochri through another nochri (such as returning a pledge), though the Levush holds this means through a different nochri rather than the nochri doing it himself, whereas others permit it for the nochri's own use as well so long as it is not done hand-to-hand in a manner that appears like barter.
אבנים וצרורות וכיוצא בהן – אסור להוציאן ביום טוב, ולוקין עליהן. ואסורין גם בטלטול משום מוקצה. וכן אסור להוציא בשביל אינו יהודי שום דבר, וכן אסור להוציא לצורך חול; כמו שאסור לבשל לצורך אינו יהודי ולצורך חול – כמו כן הוצאה. ואסור מן התורה, ולוקין עליהן, דאף על גב דבמבשל אין לוקין מטעם "הואיל", ואי מיקלע ליה אורחים בהוצאה לא שייך זה. וכן בשביל בהמה אסור להוציא, ולוקה אם הוציא לרשות הרבים. וכן לכרמלית ולחצר שאינה מעורבת – אסור להוציא בשביל כל אלו. וכן מיום טוב ראשון לחבירו אפילו בראש השנה, דלקולא לא אמרינן קדושה אחת הן, כמו שכתבתי סימן תקג. אבל מיום טוב לשבת, כשהניח עירובי תבשילין – מותר להוציא, כמו שמותר לבשל ולאפות. וכתב רבינו הרמ"א בסעיף ב דאף על גב דאסור לישראל להוציא שום דבר לצורך אינו יהודי, מכל מקום מותר לשלוח לו על ידי אינו יהודי, כגון שצריך להחזיר משכון לאינו יהודי אלם וכדומה לזה. עד כאן לשונו. והלבוש פירש דדווקא על ידי אינו יהודי אחר ולא לעצמו, עיין שם. ויש מי שחולק עליו, דהכוונה שלא על ידי ישראל, אבל לעצמו מותר כמו על ידי אינו יהודי אחר (אליה רבה סעיף קטן י). ולי נראה עיקר כדברי הלבוש. דהנה לעניין שבת בסימן שכה כתבו דמותר ליתן דבר לאינו יהודי אלם, או מפני דרכי שלום, אף על פי שיוציאנו מביתו, רק שלא יתן מיד ליד, עיין שם. ולהחליף משכון מותר דרך מלבוש, עיין שם. ומשמע דאפילו אינו אלם. אבל שלא דרך מלבוש – אסור, עיין שם. ונראה דאפילו באלם אסור שלא דרך מלבוש, מפני שנראה כמשא ומתן, כמו שכתבתי שם. ולזה אומר דביום טוב התירו אפילו במשכון באלם, רק שלעצמו לא יתן, מפני שנראה כמשא ומתן. אבל ישלח לו על ידי אינו יהודי אחר, דבזה לא נראה כל כך כמשא ומתן, ולכן הקילו ביום טוב. (וגם השגתו על העולת שבת אינו נכון, עיין שם.)
It is forbidden to kindle a fire to warm the house unless the cold is severe such that food freezes and it becomes a matter of sustenance, but if the cold is not severe it is forbidden; however, it is permitted through a non-Jew.
One may not produce fire from wood, stones, earth, or water on yom tov, nor make charcoal or blow with a bellows, except through a pipe; however, there developed a leniency permitting householders to use a bellows if they invert it (reversing its normal operation).
אין מוציאין האש לא מן העצים ולא מן האבנים ולא מן העפר ולא מן המים ואין עושים פחמים ואין נופחין במפוח אלא בשפופרת ונהגו היתר במפוח של בעלי בתים ע"י שינוי להפכו מלמעלה למטה:
Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Orach Chayim 518:18
Collects Sephardic and earlier authorities on amirah leNochri on Yom Tov and addresses food preparation, fire, and the conditions affecting whether a request may be made.
חי) [סעיף ב'] אסור לישראל להוציא וכו' לצורך עכו"ם. דהוי כמו אפייה ובישול דאסור לעשות בשביל עכו"ם כמ"ש לעיל רסי' תקי"ב. ב"י בשם המרדכי. לבוש. עו"ש או' ג': יט) שם הגה. אבל מותר לשלוח לו ע"י עכו"ם וכו' ואע"ג דאמירה לעכו"ם שבות בכה"ג התירו וכמ"ש לעיל סי' שכ"ה סעי' ב' ובדברינו לשם בס"ד יעו"ש. ומ"ש העו"ש או' ג' דאין היתר להוציא כ"א דרך מלבוש אבל משכון דלא אפשר ללובשו אסור כמ"ש לעיל סי' שכ"ה סעי' ג' וכ"פ רש"ל פ"ג דביצה סי' ל"ו כבר השיגו עליו א"ר או ט' ומאמ"ר או' ז' דלא דמי להתם דהתם לא מיירי באלם וגם שם מיירי להחליף משכון דנראה כמקח וממכר יעו"ש: ך) שם בהגה. מותר לשלוח לו ע"י עכו"ם וכו' וה"ה דמותר לתת לו כמ"ש לעיל סי' שכ"ה סעי' ב' ומ"ש הלבוש כבר השיגו א"ר או' יו"ד. יעו"ש:
משנה ברורה תק״ז — ד"ה {לד} אבל בתנורים שלנו וכו' -
Mishnah Berurah 507:34
Baking in a communal oven on yom tov is prohibited even through a nochri, though some poskim permit it in one's own oven if genuinely needed for at least one loaf that day; however, if one is merely pretexting to eat a small amount in order to permit the baking, it remains forbidden even in cases of need, and those who deliberately arrange for a nochri to bake on yom tov so bread will be ready after yom tov while eating only a token amount violate a prohibition according to all opinions.
{לד} אבל בתנורים שלנו וכו' - הטעם משום שבכל ככר וככר איכא טרחא בעריכה ואפיה ולכן לא שרי לאפות יותר כל שאין הפת נאפה יותר יפה מצד מילוי התנור. ואפילו ע"י עכו"ם אסור: {לה} אין לאפות יותר וכו' - ויש פוסקים שמתירין אף בתנור שלנו ודוקא כשצריך באמת עכ"פ פת אחד ליו"ט אבל אם אינו צריך רק שמערים לאכול מעט ממנו כדי להתיר לו האפיה אסור. ובשעת הדחק כגון מי שלא הניח ערובי תבשילין וצריך לו פת לשבת יש לסמוך על דעה זו לאפות קודם אכילת שחרית אם צריך עכ"פ לפת אחד בו ביום עצמו אבל אם אינו צריך רק שמערים לאכול מעט כדי להתיר לו האפיה אסור אף שעושה זה בשביל שבת. והאופים שמכוונים לעשות מלאכתם ע"י עכו"ם ביו"ט כדי שיהיה מוכן להם הפת תיכף למוצאי יו"ט ומערימין לאכול מהם פת אחד בו ביום עושין איסור לכו"ע:
On the first day of yom tov in the morning, one may not cover a fire so that it will be ready for the evening, because it is forbidden to cause trouble to one yom tov by relying on another.
{יא} לצורך יו"ט שני - כגון ביו"ט ראשון בשחרית מכסה שיהא מוכן לערב בלילה אסור משום דאין להטריח מיו"ט א' לחבירו:
The passage discusses whether oil and wicks may be kindled on yom tov after being extinguished on Shabbat or on the first day of Rosh Hashanah, rejecting the view of certain poskim who forbid this and instead permitting it, though noting that it is preferable to be stringent initially and to light the wicks from the side.
{כט} ושיורי שמן ופתילה וכו' - ור"ל לאפוקי מדעת הפוסקים שס"ל דאם כבו בשבת אסור להדליקן אח"כ ביו"ט וכן אם כבו ביו"ט ראשון של ר"ה אסור להדליקן ביום שני קמ"ל דשרי ועיין לעיל בסוף סימן תק"א במ"ב מה שכתבנו בזה בשם האחרונים דלכתחלה טוב להחמיר. ועכ"פ יראה להדליק הפתילות מצד השני:
A woman who forgot to cut her nails before Shabbat and needs to immerse on Shabbat night may ask a non-Jew to cut them by hand as a suspended Shabbat labor when a mitzvah is at stake, or if that is impossible, even with an instrument; in a pressing circumstance without a non-Jew available, scraping underneath the nail is permitted provided she checks carefully that there is no dirt beneath it.
(ג) וחייב על שתי שערות - ושער אחד יש בו איסורא דאורייתא כמו כל חצי שיעור של כל האיסורים וכן הדין בכל מלאכות שבת לא בעינן בהו שיעור לענין איסור אלא לענין חיוב חטאת. ולענין נטילת צפרנים כתב הא"ר דאפילו על צפורן אחד חייב וכן מוכח לעיל בסימן שכ"ח סל"א. ואשה ששכחה ליטול הצפרנים מע"ש ואירע טבילתה בליל שבת מסיק המ"א שתאמר לעו"ג ליטול ביד דהוי שבות דשבות במקום מצוה ואם א"א ביד מותר על ידו אפילו בכלי ואם אין עו"ג נראה שיש לסמוך בשעת הדחק על הנקור שתנקר תחת הצפורן ובלבד שתעיין היטב שלא יהיה בו שום טינוף:
שולחן ערוך, אורח חיים תק״ז — ד"ה דין אפייה ביום טוב
Shulchan Arukh, Orach Chayim 507:1
Addresses Yom Tov food preparation and the prohibition of performing certain melakhot for a non-Jew, clarifying the permitted scope of cooking-related activity and its relevance to oven use.
דין אפייה ביום טוב. ובו ז סעיפים: אופין בפורנ"י דהיינו תנורים שלנו הגדולים ופיהם בצדם ובלבד שלא תהא חדש' דחיישי' שמא תפחת ויפסד הלחם וימנע משמח' י"ט ומחמין חמין באנטיכי [פי' יורה גדולה]:
Laws of baking on Yom Tov. Containing 7 pargraphs: One may bake in a forni which is our large ovens whose openings are on their side provided it is not new, for we are concerned that it might crack and the bread will be ruined and prevent the joy of Yom Tov. And one may heat water in an antiki [meaning: a large pot].
A nochri who kindles a heating oven or turns on an electric light for the sake of a sick person does so permissibly, and a healthy Jew may afterward benefit from that heat or light on Shabbat after it has been kindled with permission.
גוי שהדליק תנור חימום לצורך חולה, [אף בימים שאין הקור גדול מאד] מותר אף לישראל בריא ליהנות מחום התנור בשבת, אחר שהודלק בהיתר. והוא הדין אם הגוי הדליק את אור החשמל לצורך חולה [אף שאין בו סכנה] , שמותר לבריא ליהנות מאור זה בשבת. [ילקו"י שם עמ' קד] .
An oven containing burning coals is forbidden for a Jew to open in order to remove chamin, but it is permitted to have a non-Jew open the oven to remove the chamin.
ותנור שיש בו גחלים בוערות, אסור לישראל לפתוח התנור כדי להוציא את החמין. [מפני הרוח שמנשבת ומבעירה את הגחלים, ואף שאינו מתכוין לכך, פסיק רישיה הוא בהבערת הגחלים] . ועל ידי גוי מותר לפתוח התנור להוציא החמין.
In a hierarchy of solutions for extinguishing an oven or stovetop on yom tov, as a last resort (bediavad) one may ask a non-Jew to turn off a gas or electric stovetop or electric oven to prevent danger from leaving them burning unattended, avoid discomfort from heat, save substantial losses from wasted electricity or gas costs, or to ensure people will not refrain from cooking on yom tov in the first place, thereby compromising the holiday or Shabbat meals.
שאלה: האם מותר לומר לגוי לכבות כיריים או תנור ביום טוב, כדי לא להשאירם דולקים במשך יומיים או אפילו שלושה (כששני ימי יום טוב חלים בימי חמישי ושישי)? תשובה: להלן סדרי העדיפות בכיבוי התנור או הכיריים ביום טוב. אין להשתמש בפתרון המאוחר ברשימה אם ניתן להשתמש בפתרון המופיע בה קודם. ג. בדיעבד, מותר גם לכבות את כירי הגז או החשמל או את התנור החשמלי על-ידי גוי, כדי למנוע את הסכנה שבהשארתם דולקים ללא השגחה או את אי הנעימות הנגרמת מהחום , וכן כדי לחסוך הפסד מרובה בעלויות החשמל או הגז שיתבזבזו, או כדי שלא יימנעו מלכתחילה להדליק ולבשל ביום טוב (מהסיבות הנ"ל), והדבר יפגע בסעודות החג או השבת שאחריו.
One who permits asking a non-Jew to light the oven on yom tov (based on the view that this is permitted as a shvut deshvut for the sake of a mitzvah) may not similarly ask the non-Jew to light a stovetop for tea once the oven is already burning, since tea is a supplement rather than an essential part of the meal and therefore does not qualify as a need for the sake of a mitzvah.
שאלה: מי שנוהג לומר לגוי להדליק את התנור ביום טוב (משום שנוהג כדעות המתירות זאת מטעם שבות דשבות במקום מצווה), האם מותר לומר לגוי להדליק גם כיריים בשביל תה למשל, כשהתנור כבר דולק, או שכיוון שיהיה אוכל חם בלי זה, זה לא נחשב "במקום מצווה"? תשובה: מותר להשתמש בגוי להדלקת אש חדשה רק לצורך מצווה, ונראה שדבר שאינו מעיקר הסעודה אלא תוספת, כגון תה – איננו נחשב בדרך-כלל כצורך מצווה.
If a non-Jewish person or non-Jewish maidservant comes to light a lamp in a Jewish person's house for the Jew's benefit, one must protest and prevent them from doing so; however, if they come to light it for their own benefit, one need not protest, though one may do so if one wishes.
נכרי או עוזרת בית נכריה, הבאים להדליק את האור בבית הישראל לצורך הישראל, צריך למחות בידם שלא יעשו כן. אבל אם באו להדליק את האור לצורך עצמם, אין צריך למחות בידם. ואם רוצה למחות בידם, רשאי. [ילקוט יוסף, שבת כרך ב עמוד רנח] .
One may ask a nochri to wash dishes even though the kitchen light is off and she will need to turn it on herself, since one did not instruct her to light it and she acts of her own volition; similarly, one may ask a nochri to bring an item from an adjacent room even though there is no light there.
וכן מותר לומר לה לשטוף את הכלים, אף שיודעים שהאור במטבח כבוי, והיא תצטרך להדליק את האור, מאחר שלא ציוו עליה להדליק, ואדעתא דנפשה קעבדה. והוא הדין שמותר לומר לנכרי שיביא לו איזה דבר מהחדר הסמוך, אף שאין שם אור דלוק. [ילקו"י שם, עמוד כט] .
מאמר מרדכי הלכות שבת, Chelek 5 ק״כ:פ״ד — ד"ה ומכל מקום לכתחילה יש לחוש לדברי
Maamar Mordechai Hilchot Shabbat, Chelek 5 120:84
One should initially avoid relying on the Gra and Tz regarding asking a non-Jew to perform work, and therefore should instead ask a non-Jew indirectly by framing it as providing for themselves (e.g., "if you want fruit/water/food, take it from the refrigerator"), citing the Shulchan Aruch that permits benefiting from a non-Jew's action if it is primarily for the non-Jew's own need or is demonstrably performed for their own purpose rather than for a Jew.
ומכל מקום לכתחילה יש לחוש לדברי הגר"א והט"ז וע"כ יש לומר לגוי אם אתה רוצה פרי/מים/מאכל וכדו' – קח מן המקרר, ראה בשו"ע (סי' רע"ו סעי' ב') שכתב, וז"ל: "ישראל ואינו יהודי שהסיבו יחד והדליק אינו יהודי נר – אם רוב אינו יהודי – מותר להשתמש לאורו, ואם רוב ישראל או אפי' מחצה על מחצה – אסור. ואם יש הוכחה שלצורך אינו יהודי מדליקה, כגון שאנו רואים שהוא משתמש לאורה – אף על פי שרוב ישראל מותר". וראה במשנ"ב (שם ס"ק כ"ז).
The passage discusses whether a non-Jew may place food into an oven before a Shabbat timer activates it, analyzing the permissibility of such an action in relation to rabbinic prohibitions concerning heating food on Shabbat.
הסברת לי שהתנור מופעל על ידי שעון שבת, ולפני שעת ההדלקה של השעון שבת, גוי מכניס את האוכל לתוך התנור. ושאלת אם מותר לעשות כן.
On this pageIn Siman 48, the author addresses several Shabbat-related questions from a hotel kashrut supervisor. In the first section, he analyzes whether a non-Jew may place cold food inside an oven before the Shabbat timer turns on, citing the Rama's ruling regarding a non-Jew placing food on a heating furnace before it is lit. The passage discusses whether a non-Jew is permitted to place cold food into an oven to be heated on Shabbat. It specifically analyzes the scenario where the food is inserted when the oven is already hot, exploring the rabbinic prohibitions of 'chazarah' (returning food to a heat source) and the boundaries of instructing a non-Jew to perform such actions. In Siman 48 (branches 3 and 4), the author discusses laws regarding a non-Jew warming food on Shabbat. He rules that a non-Jew may warm fully cooked wet food in a bain-marie (double boiler). Furthermore, he addresses placing fully cooked dry food on an electric hotplate before the Shabbat timer turns it on, concluding that this is permissible since the food is dry and completely cooked.
Page 156
Rav Yisrael Pesach Feinhandler (Jerusalem, 1945-2011) Avnei Yashfeh is not freely available in text. This PDF surfaced in our research. Please use the feedback buttons below to help us improve.
The passage discusses whether one may benefit on the second day of Rosh Hashanah from fire that was accidentally kindled on the first day (which fell on Shabbat), questioning whether this is forbidden under the rule against preparation (hachana) from Shabbat to Yom Tov, since the fire was not prepared for use on Shabbat itself.
אשר שאלת בענין אדם שהדליק בשוגג אש ביום ראשון של ראש השנה שחל בשבת, אם מותר להנות מן האש ביום השני, דשמא הוי אסור מדין הכנה שהרי לא הוכן לשמוש בשבת, ואין שבת מכינה ליום טוב
On this pageThe passage discusses whether one may benefit on the second day of Rosh Hashanah from fire that was accidentally lit on the first day, which coincided with Shabbat. The author explores whether using this fire is forbidden under the concepts of preparation (hachana) from Shabbat to Yom Tov or because the fire is considered a newly created entity (nolad).
Page 222
Rav Yisrael Pesach Feinhandler (Jerusalem, 1945-2011) Avnei Yashfeh is not freely available in text. This PDF surfaced in our research. Please use the feedback buttons below to help us improve.
The passage states that there is a dispute regarding whether turning on electricity on yom tov is permitted or forbidden.
On this pageThe passage states that there is a dispute regarding whether turning on electricity on yom tov is permitted or forbidden.
Page 446
Ma'ayan Omer carries the oral rulings of Rav Ovadia Yosef, recorded in his name by R. Yehuda Naki. Ma'ayan Omer is not freely available in text. This PDF surfaced in our research. Please use the feedback buttons below to help us improve.
Regarding an electric oven, the prohibition is only rabbinical (not from Torah), similar to cases where one person supplies water and another supplies fire (which is permitted but forbidden); however, there is a question about placing a pot on an electric oven on Shabbat, since it will certainly ignite by itself afterward without requiring an action.
On this pageRegarding an electric oven, the prohibition is only rabbinical (not from Torah), similar to cases where one person supplies water and another supplies fire (which is permitted but forbidden); however, there is a question about placing a pot on an electric oven on Shabbat, since it will certainly ignite by itself afterward without requiring an action.
Page 150
Har Tzvi is not freely available in text. This PDF surfaced in our research. Please use the feedback buttons below to help us improve.
The passage discusses whether it is permitted to produce fire on yom tov, exploring the reasoning of early authorities for why removing fire is forbidden, whether the distinction between objects that cannot be prepared beforehand applies, various positions (Rambam, Raavad, Tur, Shulchan Aruch) on the matter, and related questions about melachot on yom tov; it also addresses several other halakhic queries including placing herbs in hot water on Shabbat, currency exchange and interest laws, and advance payment for books at a discount.
On this pageThe passage discusses whether it is permitted to produce fire on yom tov, exploring the reasoning of early authorities for why removing fire is forbidden, whether the distinction between objects that cannot be prepared beforehand applies, various positions (Rambam, Raavad, Tur, Shulchan Aruch) on the matter, and related questions about melachot on yom tov; it also addresses several other halakhic queries including placing herbs in hot water on Shabbat, currency exchange and interest laws, and advance payment for books at a discount.
Page 507
Minchas Yitzchak is not freely available in text. This PDF surfaced in our research. Please use the feedback buttons below to help us improve.
{יג} לשלוח לו וכו' - אף דאמירה לעכו"ם שבות במקום צורך כהאי גוונא סמכינן אפוסקים דר"ה שלנו כרמלית הוא והוי שבות דשבות במקום צורך ושרי וכמבואר בסימן שכ"ה ס"ב:
ג. בדיעבד, מותר גם לכבות את כירי הגז או החשמל או את התנור החשמלי על-ידי גוי, כדי למנוע את הסכנה שבהשארתם דולקים ללא השגחה או את אי הנעימות הנגרמת מהחום , וכן כדי לחסוך הפסד מרובה בעלויות החשמל או הגז שיתבזבזו, או כדי שלא יימנעו מלכתחילה להדליק ולבשל ביום טוב (מהסיבות הנ"ל), והדבר יפגע בסעודות החג או השבת שאחריו.
ולפי זה כאשר יש לי צורך ביום באש לצורך בישול, תאורה וכדומה ואני אומר לגוי להדליק את האש הוי ״שבות דשבות במקום מצוה״ ומותר. וראה ב״חזון עובדיה-יום טוב״ ]עמוד נג׳[ שכתב ״ועל ידי גוי מותר להדליק חשמל ביום טוב לכל הדעות״.
שי T מכין — המחבר( ולהכניס כלים במכונת הדחת כלים מותר אבל לא לסדרם על מקומם ומותר לפתוח דלת המכונה אלא שיעשר, סימן שלא יזיז הכפתור ואם גוי הדליק הכפתור מותר לישראל ליהנות בו ביום עכ״ל. ועיץ שמירת שבת )תשל״ט( ע׳ קכ״ו שכ׳
הצח מעיז פרה ז אומר סימז ו שאלה: מאפיה של גויים והתנור מופעל על ידי גז, בפעם הראשונה ושניה הדליק יהודי ובשלישית הדליק זאת גוי. האם דבר זה מותר, ואם אפשר כך לכתחילה? תשובה: לכתחילה ברור שאםור בתנור על ידי גז, ובדיעבד אפשר
ואם אי אפשר – מותר לשכור גוי בערב שבת להדליק אור תמורת תשלום בבית הכנסת בשבת, בכפוף לכמה תנאים:
חישוב שכרו יהיה בקבלנות דהיינו בתשלום כולל עבור שלושים פעם שיעשה פעולה הזאת ולא עבור כל פעולה בנפרד.
לא יזכירו שעליו לעבוד ביום השבת כלל.
טוב שישאירו אור אחד דולק מערב שבת.
ובאופן זה מותר לשכרו בערב שבת ללא חשש:
משום חשד – כיון שזה לצורך מצוה ובשל רבים.
from our library copy — not yet checked against the original
נכרי שהדליק את האור עבור מספר אנשים, שרובם הם נכריים, מותר לישראל להשתמש לאור חשמל זה, אפילו אם הגוי מכיר את הישראל. אבל אם קצב לו שכר עבור מה שידליק, אסור אפילו ברוב נכריים. ואם היו שם רוב ישראל, או אפילו מחצה על מחצה, אסור. ואם יש הוכחה שהגוי הדליק לצורך הנכריים בלבד, אפילו אם יש שם רוב ישראל, מותר לישראל להשתמש לאורה. והוא שלא ציוה אותו הישראל על כך. [ילקוט יוסף שבת כרך א' עמוד שלו] .
from our library copy — not yet checked against the original
אולם מי ששכח להדליק את האש בכיריים של הגז, או ששכח להכניס את תקע חוט החשמל של הפלאטה או של התנור בשקע החשמל, אין להקל לרמוז לגוי [אף בלשון סיפור דברים] שיחבר את התקע לשקע בשבת, שהרי אסור לו ליהנות ממלאכת גוי בשבת. ואפילו אם עשאו הנכרי מעצמו בשבת, אסור ליהנות ממנו בשבת. וגם במקומות שיש שם "גוי של שבת" המקבל שכר [אחר השבת] על כל פעולה שעושה עבור הישראל, אין להקל שיעשה מלאכה בבית ישראל. [ילקוט יוסף שבת ב' עמוד רלח, ושם דחינו מ"ש במנוחת אהבה להקל בזה, שהרי בש"ע לא התיר בכהאי גוונא שגוי יתפור חליפה ויכתוב ספר אלא בבית גוי, ולא בבית ישראל] .
from our library copy — not yet checked against the original
