The Mitzta'er Exemption in Sukkah

חוֹלִים וּמְשַׁמְּשֵׁיהֶם. תָּנוּ רַבָּנַן: חוֹלֶה שֶׁאָמְרוּ, לֹא חוֹלֶה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ סַכָּנָה, אֶלָּא אֲפִילּוּ חוֹלֶה שֶׁאֵין בּוֹ סַכָּנָה. אֲפִילּוּ חָשׁ בְּעֵינָיו, וַאֲפִילּוּ חָשׁ בְּרֹאשׁוֹ. אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל: פַּעַם אַחַת חַשְׁתִּי בְּעֵינֵי בְּקֵיסָרִי, וְהִתִּיר רַבִּי יוֹסֵי בְּרִיבִּי לִישַׁן אֲנִי וּמְשַׁמְּשַׁי חוּץ לַסּוּכָּה. רַב שְׁרָא לְרַב אַחָא בַּרְדְּלָא לְמִגְנֵא בְּכִילְּתָא בַּסּוּכָּה — מִשּׁוּם בָּקֵי. רָבָא שְׁרָא לֵיהּ לְרַבִּי אַחָא בַּר אַדָּא לְמִגְנֵא בַּר מִמְּטַלַּלְתָּא — מִשּׁוּם סִירְחָא דְגַרְגִּישְׁתָּא. רָבָא לְטַעְמֵיהּ, דְּאָמַר רָבָא: מִצְטַעֵר — פָּטוּר מִן הַסּוּכָּה. וְהָא אֲנַן תְּנַן: חוֹלִין וּמְשַׁמְּשֵׁיהֶם פְּטוּרִים מִן הַסּוּכָּה. חוֹלֶה אִין, מִצְטַעַר לָא! אָמְרִי: חוֹלֶה — הוּא וּמְשַׁמְּשָׁיו פְּטוּרִים, מִצְטַעֵר — הוּא פָּטוּר, מְשַׁמְּשָׁיו לָא.

§ It is stated in the mishna: The ill and their caretakers are exempt from the mitzva of sukka. The Sages taught in a baraita: The ill person that they said is exempt from sukka is not only an ill person whose condition is critical, but even an ill person whose condition is not critical, and even one who feels pain in his eyes, and even one who feels pain in his head. Rabban Shimon ben Gamliel said: One time I felt pain in my eyes in Caesarea, and the esteemed Rabbi Yosei ben Ḥalafta permitted me and my attendant to sleep outside the sukka. The Gemara relates a similar tale: Rav permitted Rav Aḥa Bardela to sleep beneath a canopy in the sukka due to the biting flies [baki]. He permitted this although the canopy was more than ten handbreadths high and in sleeping beneath it he did not fulfill his obligation. Rava permitted Rabbi Aḥa bar Adda to sleep outside the sukka due to the foul odor of the earth [gargishta] floor of the sukka. The Gemara comments: Rava conforms to his line of reasoning, as Rava said: One who suffers in the sukka is exempt from the mitzva of sukka. The Gemara asks: But didn’t we learn in the mishna that the ill and their caretakers are exempt from the mitzva of sukka? By inference, with regard to an ill person, yes, he is exempt; with regard to one who suffers, no, he is not exempt. The Sages say: With regard to an ill person, he and his caretakers are exempt; however, with regard to one who merely suffers in the sukka, he is exempt but his caretakers are not.

יָרְדוּ גְּשָׁמִים. תָּנָא: מִשֶּׁתִּסְרַח הַמִּקְפָּה שֶׁל גְּרִיסִין. אַבָּיֵי הֲוָה קָא יָתֵיב קַמֵּיהּ דְּרַב יוֹסֵף בִּמְטַלַּלְתָּא, נְשַׁב זִיקָא וְקָא מַיְיתֵי צִיבְוָתָא. אֲמַר לְהוּ רַב יוֹסֵף: פַּנּוּ לִי מָאנַי מֵהָכָא. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי, וְהָא תְּנַן: מִשֶּׁתִּסְרַח הַמִּקְפָּה! אֲמַר לֵיהּ: לְדִידִי, כֵּיוָן דַּאֲנִינָא דַּעְתַּאי — כְּמִי שֶׁתִּסְרַח הַמִּקְפָּה דָּמֵי לִי. תָּנוּ רַבָּנַן: הָיָה אוֹכֵל בַּסּוּכָּה וְיָרְדוּ גְּשָׁמִים וְיָרַד — אֵין מַטְרִיחִין אוֹתוֹ לַעֲלוֹת עַד שֶׁיִּגְמוֹר סְעוּדָּתוֹ. הָיָה יָשֵׁן תַּחַת הַסּוּכָּה וְיָרְדוּ גְּשָׁמִים וְיָרַד — אֵין מַטְרִיחִין אוֹתוֹ לַעֲלוֹת עַד שֶׁיֵּאוֹר.

§ The mishna stated: If rain fell, it is permitted to leave the sukka from the point that it is raining so hard that the congealed dish will spoil. It was taught in the Tosefta: The measure is from when a congealed dish of pounded grain, a dish ruined by even slight rainfall, will spoil. Abaye was sitting before Rav Yosef in the sukka. The wind blew and brought with it splinters from the roofing, and they fell onto the food. Rav Yosef said to him: Vacate my vessels from here, and I will eat in the house. Abaye said to him: Didn’t we learn in the mishna that one remains in the sukka until the congealed dish will spoil? That is not yet the case. He said to him: For me, since I am delicate, this situation is as if the congealed dish will spoil. The Sages taught: If one was eating in the sukka, and rain fell, and he descended from the sukka on the roof to eat in his house, one does not burden him to ascend back to the sukka once the rain ceases until after he finishes his meal. Similarly, if one was sleeping under the roofing of the sukka, and rain fell, and he descended to sleep in the house, one does not burden him to ascend back to the sukka once the rain ceases; rather, he may sleep in the house until it becomes light.

וְאָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר זַבְדָּא אָמַר רַב: אָבֵל חַיָּיב בַּסּוּכָּה. פְּשִׁיטָא? מַהוּ דְּתֵימָא: הוֹאִיל וְאָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר זַבְדָּא אָמַר רַב: מִצְטַעֵר פָּטוּר מִן הַסּוּכָּה — הַאי נָמֵי מִצְטַעֵר הוּא, קָמַשְׁמַע לַן: הָנֵי מִילֵּי צַעֲרָא דְמִמֵּילָא, אֲבָל הָכָא, אִיהוּ הוּא דְּקָא מְצַעַר נַפְשֵׁיהּ, אִיבְּעִי לֵיהּ לְיַתּוֹבֵי דַּעְתֵּיהּ.

On a similar note, Rabbi Abba bar Zavda said that Rav said: A mourner is obligated in the mitzva of sukka. The Gemara asks: That is obvious; why would he be exempt? The Gemara answers: Lest you say that since Rabbi Abba bar Zavda said that Rav said that one who is suffering due to his presence in the sukka is exempt from the mitzva of sukka, one could have said that this mourner too is one who is suffering and should be exempt as well. Therefore, he teaches us that the mourner is obligated in the mitzva of sukka. These cases are not similar, since this exemption from sukka applies only with regard to suffering that is caused by the sukka itself, e.g., when one is cold or hot or when the roofing has a foul odor. However, here, in the case of a mourner, where he is causing himself to suffer unrelated to his presence in the sukka, he is required to settle himself and fulfill the mitzva.

מַתְנִי׳ כׇּל שִׁבְעַת הַיָּמִים אָדָם עוֹשֶׂה סוּכָּתוֹ קֶבַע, וּבֵיתוֹ עֲרַאי. יָרְדוּ גְּשָׁמִים, מֵאֵימָתַי מוּתָּר לְפַנּוֹת — מִשֶּׁתִּסְרַח הַמִּקְפָּה. מָשְׁלוּ מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה — לְעֶבֶד שֶׁבָּא לִמְזוֹג כּוֹס לְרַבּוֹ, וְשָׁפַךְ לוֹ קִיתוֹן עַל פָּנָיו. גְּמָ׳ תָּנוּ רַבָּנַן: כׇּל שִׁבְעַת הַיָּמִים אָדָם עוֹשֶׂה סוּכָּתוֹ קֶבַע וּבֵיתוֹ עֲרַאי, כֵּיצַד? הָיוּ לוֹ כֵּלִים נָאִים מַעֲלָן לַסּוּכָּה, מַצָּעוֹת נָאוֹת — מַעֲלָן לַסּוּכָּה, אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה וּמְטַיֵּיל בַּסּוּכָּה. מְנָא הָנֵי מִילֵּי? דְּתָנוּ רַבָּנַן: ״תֵּשְׁבוּ״ — כְּעֵין תָּדוּרוּ, מִכָּאן אָמְרוּ: כׇּל שִׁבְעַת הַיָּמִים עוֹשֶׂה אָדָם סוּכָּתוֹ קֶבַע וּבֵיתוֹ עֲרַאי. כֵּיצַד? הָיוּ לוֹ כֵּלִים נָאִים — מַעֲלָן לַסּוּכָּה, מַצָּעוֹת נָאוֹת — מַעֲלָן לַסּוּכָּה, אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה וּמְטַיֵּיל בַּסּוּכָּה וּמְשַׁנֵּן בַּסּוּכָּה.

MISHNA: All seven days of Sukkot, a person renders his sukka his permanent residence and his house his temporary residence. If rain fell, from when is it permitted to vacate the sukka? It is permitted from the point that it is raining so hard that the congealed dish will spoil. The Sages told a parable: To what is this matter comparable? It is comparable to a servant who comes to pour wine for his master, and he pours a jug [kiton] of water in his face to show him that his presence is not desired. So too, in the sukka, rain is an indication that the Holy One, Blessed be He, does not want the person to fulfill the mitzva of sukka. GEMARA: The Sages taught: All seven days of Sukkot, a person renders his sukka his permanent residence and his house his temporary residence. How so? If he has beautiful vessels, he takes them up to the sukka, which was typically built on the roof. If he has beautiful bedding, he takes it up to the sukka. He eats and drinks and relaxes in the sukka. The Gemara asks: From where are these matters derived? The Gemara explains that it is as the Sages taught: “In sukkot shall you reside” (Leviticus 23:42), and they interpreted: Reside as you dwell in your permanent home. From here they said: All seven days, a person renders his sukka his permanent residence and his house his temporary residence. How so? If he has beautiful vessels, he takes them up to the sukka; if he has beautiful bedding, he takes it up to the sukka; he eats and drinks and relaxes in the sukka and studies Torah in the sukka.

מַתְנִי׳ מַעֲשֶׂה וְהֵבִיאוּ לוֹ לְרַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי לִטְעוֹם אֶת הַתַּבְשִׁיל, וּלְרַבָּן גַּמְלִיאֵל שְׁנֵי כּוֹתָבוֹת וּדְלִי שֶׁל מַיִם. וְאָמְרוּ: הַעֲלוּם לַסּוּכָּה. וּכְשֶׁנָּתְנוּ לוֹ לְרַבִּי צָדוֹק אוֹכֶל פָּחוֹת מִכְּבֵיצָה, נְטָלוֹ בַּמַּפָּה, וַאֲכָלוֹ חוּץ לַסּוּכָּה, וְלֹא בֵּירַךְ אַחֲרָיו. גְּמָ׳ מַעֲשֶׂה לִסְתּוֹר?! חַסּוֹרֵי מְחַסְּרָא וְהָכִי קָתָנֵי: אִם בָּא לְהַחְמִיר עַל עַצְמוֹ — מַחְמִיר, וְלֵית בֵּיהּ מִשּׁוּם יוּהֲרָא. וּמַעֲשֶׂה נָמֵי וְהֵבִיאוּ לוֹ לְרַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי לִטְעוֹם אֶת הַתַּבְשִׁיל, וּלְרַבָּן גַּמְלִיאֵל שְׁתֵּי כוֹתָבוֹת וּדְלִי שֶׁל מַיִם,

MISHNA: Apropos eating in the sukka, which is discussed in the previous mishna, this mishna relates: An incident occurred where they brought a cooked dish to Rabban Yoḥanan ben Zakkai for him to taste, and to Rabban Gamliel they brought two dates and a bucket of water. And they each said: Take them up to the sukka and we will eat them there. In contrast, the mishna relates: And when they gave Rabbi Tzadok less than an egg-bulk of food, he took the food in a cloth for cleanliness; he did not wash his hands because in his opinion, one is not required to wash his hands before eating less than an egg-bulk. And he ate it outside the sukka and did not recite a blessing after eating it. He holds that one is not required to recite a blessing after eating less than an egg-bulk, as it is not satisfying, and it is written: “And you shall eat and be satisfied and bless the Lord your God” (Deuteronomy 8:10). The Gemara will explain the halakhic rationale for each of these actions described. GEMARA: The Gemara wonders: Is the mishna citing an incident to contradict the halakha cited in the previous mishna that one may eat or drink in the context of a casual meal outside the sukka? The incident involving Rabban Yoḥanan ben Zakkai and Rabban Gamliel indicates that one may eat nothing outside the sukka. The Gemara answers: The mishna is incomplete, as it is lacking a significant element, and it teaches the following: If one seeks to impose a stringency upon himself and eat nothing outside the sukka, he may be stringent, and there is no element of presumptuousness in adopting that stringency. And there was also an incident supporting that ruling: They brought a cooked dish to Rabban Yoḥanan ben Zakkai for him to taste, and to Rabban Gamliel they brought two dates and a bucket of water,

תָּנוּ רַבָּנַן: מַעֲשֶׂה בְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר שֶׁשָּׁבַת בַּגָּלִיל הָעֶלְיוֹן בְּסוּכָּתוֹ שֶׁל יוֹחָנָן בְּרַבִּי אִלְעַאי בְּקֵיסָרִי, וְאָמְרִי לַהּ בְּקֵיסָרְיוֹן, וְהִגִּיעַ חַמָּה לַסּוּכָּה. אָמַר לוֹ: מַהוּ שֶׁאֶפְרוֹשׂ עָלֶיהָ סָדִין? אָמַר לוֹ: אֵין לְךָ כׇּל שֵׁבֶט וְשֵׁבֶט מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא הֶעֱמִיד מִמֶּנּוּ שׁוֹפֵט. הִגִּיעַ חַמָּה לַחֲצִי הַסּוּכָּה, אָמַר לוֹ: מַהוּ שֶׁאֶפְרוֹשׂ עָלֶיהָ סָדִין? אָמַר לוֹ: אֵין לְךָ כׇּל שֵׁבֶט וְשֵׁבֶט מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא יָצְאוּ מִמֶּנּוּ נְבִיאִים. שֵׁבֶט יְהוּדָה וּבִנְיָמִין הֶעֱמִידוּ מְלָכִים עַל פִּי נְבִיאִים. הִגִּיעַ חַמָּה לְמַרְגְּלוֹתָיו שֶׁל רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, נָטַל יוֹחָנָן סָדִין וּפֵירַשׂ עָלֶיהָ, הִפְשִׁיל רַבִּי אֱלִיעֶזֶר טַלִּיתוֹ לַאֲחוֹרָיו וְיָצָא. לֹא מִפְּנֵי שֶׁהִפְלִיגוֹ בִּדְבָרִים, אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁלֹּא אָמַר דָּבָר שֶׁלֹּא שָׁמַע מִפִּי רַבּוֹ לְעוֹלָם. הֵיכִי עָבֵיד הָכִי? וְהָאָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: אֵין יוֹצְאִין מִסּוּכָּה לְסוּכָּה! רֶגֶל אַחֵר הֲוַאי.

§ The Sages taught: There was an incident involving Rabbi Eliezer, who stayed in the Upper Galilee in the sukka of Yoḥanan, son of Rabbi Elai, in Caesarea; and some say that it did not occur in Caesarea but in Caesarion. And the sun reached a point over the roofing of the sukka, rendering it uncomfortable to remain in the sukka. Rabbi Yoḥanan said to him: What is the halakha; may I spread a sheet over the roofing? Is it permitted, since it is only adding to a temporary tent or is it prohibited? Rabbi Eliezer evaded the question and said to him: There is no tribe of Israel from which a judge did not emerge. In the meantime, the sun reached directly over the midpoint of the roofing of the sukka. Once again, Rabbi Yoḥanan said to him: What is the halakha; may I spread a sheet over it? Rabbi Eliezer again evaded the question and said to him: There is no tribe of Israel from which prophets did not emerge. And the tribes of Judah and Benjamin were unique because they established kings according to prophets, as Saul and David were anointed by the prophet Samuel. At that point, the light of the sun reached the feet of Rabbi Eliezer. Yoḥanan took a sheet and spread it over the sukka. Rabbi Eliezer slung his cloak over his shoulder behind him and emerged from the sukka because he did not want to permit doing so. The Gemara comments: Rabbi Eliezer conducted himself in that manner not because he was seeking to avoid answering by diverting his attention with his words, but because Rabbi Eliezer never said a matter that he did not hear from his teacher. The Gemara asks: How did Rabbi Eliezer do so? How did he stay in a sukka in the Upper Galilee on the festival of Sukkot? Didn’t Rabbi Eliezer himself say: One may not depart from one sukka to another sukka? The Gemara answers: The incident was on a different Festival and not the festival of Sukkot, and they were in the sukka merely for the fresh air.

רבי דוסא בן הרכינס אומר שינה של שחרית ויין של צהרים ושיחת הילדים וישיבת בתי כנסיות של עמי הארץ טורפין את האדם מחיי העולם הזה ומחיי העולם הבא:

מַתְנִי׳ שְׁלוּחֵי מִצְוָה — פְּטוּרִין מִן הַסּוּכָּה. חוֹלִין וּמְשַׁמְּשֵׁיהֶן — פְּטוּרִין מִן הַסּוּכָּה. אוֹכְלִין וְשׁוֹתִין עֲרַאי חוּץ לַסּוּכָּה. גְּמָ׳ מְנָא הָנֵי מִילֵּי? תָּנוּ רַבָּנַן: ״בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ״ — פְּרָט לְעוֹסֵק בְּמִצְוָה, ״וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ״ — פְּרָט לְחָתָן. מִכָּאן אָמְרוּ: הַכּוֹנֵס אֶת הַבְּתוּלָה — פָּטוּר, וְאֶת הָאַלְמָנָה — חַיָּיב. מַאי מַשְׁמַע? אָמַר רַב הוּנָא: כְּדֶרֶךְ. מָה דֶּרֶךְ רְשׁוּת, אַף כֹּל רְשׁוּת, לְאַפּוֹקֵי הַאי דִּבְמִצְוָה עָסוּק.

MISHNA: Those on the path to perform a mitzva are exempt from the mitzva of sukka. The ill and their caretakers are exempt from the mitzva of sukka. One may eat and drink in the framework of a casual meal outside the sukka. GEMARA: The Gemara asks: From where are these matters derived that one who is performing a mitzva is exempt from the mitzva of sukka? The Sages taught in a baraita that it is written in the Torah that one recites Shema at the following times: “When you sit in your house, and when you walk by the way, and when you lie down, and when you rise up” (Deuteronomy 6:7). The Sages interpret: “When you sit in your house,” to the exclusion of one who is engaged in the performance of a mitzva, who is not sitting at home; “and when you walk by the way,” to the exclusion of a groom, who is preoccupied with his mitzva of consummating the marriage and is not walking along the way. The baraita adds that from here the Sages stated: One who marries a virgin is exempt from reciting Shema on his wedding night, and one who marries a widow is obligated. The Gemara asks: From where may it be inferred in this verse that a groom is exempt from the mitzva of Shema? Rav Huna said: The circumstances when one is obligated to recite Shema are like the circumstances when one walks along the way: Just as the walking by the way described in the verse is voluntary and involves no mitzva, so too, all those obligated to recite Shema are similarly engaged in voluntary activities, to the exclusion of this groom, who is engaged in the performance of a mitzva.

וְדָוִד בְּפַלְגָא דְלֵילְיָא הֲוָה קָאֵי? מֵאוּרְתָּא הֲוָה קָאֵי! דִּכְתִיב: ״קִדַּמְתִּי בַנֶּשֶׁף וָאֲשַׁוֵּעָה״, וּמִמַּאי דְּהַאי ״נֶשֶׁף״ אוּרְתָּא הוּא? — דִּכְתִיב: ״בְּנֶשֶׁף בְּעֶרֶב יוֹם בְּאִישׁוֹן לַיְלָה וַאֲפֵלָה״!

משום ר' שילא אמרו חתן פטור - מקריאת שמע דטריד ושאר בני חופה חייבין ולית להו להני תנאי העוסק במצוה פטור מן המצוה:

עוד שאלת: ליל ראשון של סוכות שירדו הגשמים, או המצטער, אם חייב על כל פנים לאכול כזית או כביצה בסוכה, כיון שאין כ"כ צער באכילת שיעור ביצה, או לא? תשובה: נראים לי הדברי': שאין המצטער, ואשר ירדו עליו גשמים, חייבים עד כדי שתסרח המקפה לאכול בסוכה. דמלת תשבו, כעין תדורו, אמרינן. ולעולם לא חייבה התורה לאכול בסוכה, אלא כדרך שעוש' אדם בביתו. דאם איתא, לא אפשר דלא לימרו הכי בגמ'. והא דילפי' רבנן: ט"ו ט"ו, מחג המצות, לאו למימרא: שיהא חייב על כל פנים לאכול בסוכה לילה הראשון, אפי' במקום צערא. דמצטער פטור הוא. אלא דהיכא דלא מצטער, חייב לאכול בלילה הראשון, ותו לא מיחייב. ודלא כרבי אליעזר. ותדע לך: דהא לר' אליעזר, חייב אדם לאכול י"ד סעודת בסוכה. ובין לדידיה ובין לרבנן, הולכי מדברות ביום פטורים ביום, ובלילה פטורים בלילה. ולא שמענו שחלקו בין לילה ראשון לשאר הימי' והלילות. ואם איתא, לא סגיא דלא לימרו: במה דברים אמורים בשאר הימי', אבל לילה ראשון חייב, שהכתוב קבעו חובה. אלא ודאי אינו חייב כלל. שהכתוב פטרו, מדכתיב תשבו, ומיניה דרשינן: תשבו כעין תדורו. ואפי' שומרי גנות ופרדסים בלילה, פטורים מן הסוכה בלילה. ומי שמחייב, עליו הראיה. ואנו לא שמענוה ולא ראינוה.

הולכי דרכים ביום. כל זה נפקא מתשבו כעין תדורו שכשם שאדם בביתו אינו נמנע מלצאת לדרך וכן מצטער דפטרו לעיל מן הסוכה היינו מתשבו כעין תדורו דאין אדם דר במקום שמצטער:

וְהִנֵּה צִוָּה בִּתְחִלַּת יְמוֹת הַחַמָּה בְּזִכְרוֹן יְצִיאַת מִצְרַיִם בְּחָדְשׁוֹ וּבְמוֹעֲדוֹ, וְצִוָּה בְּזִכְרוֹן הַנֵּס הַקַּיָּם הַנַּעֲשֶׂה לָהֶם כָּל יְמֵי עֲמִידָתָם בַּמִּדְבָּר בִּתְחִלַּת יְמוֹת הַגְּשָׁמִים. וְעַל דַּעַת הָאוֹמֵר סֻכּוֹת מַמָּשׁ עָשׂוּ לָהֶם (סוכה יא), הֵחֵלּוּ לַעֲשׂוֹתָן בִּתְחִלַּת הַחֹרֶף מִפְּנֵי הַקֹּר כְּמִנְהַג הַמַּחֲנוֹת, וְלָכֵן צִוָּה בָּהֶן בַּזְּמַן הַזֶּה.

שֶׁיִּהְיֶה אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה וְדָר בַּסֻּכָּה כָּל שִׁבְעַת הַיָּמִים בֵּין בַּיּוֹם וּבֵין בַּלַּיְלָה כְּדֶרֶךְ שֶׁהוּא דָּר בְּבֵיתוֹ בִּשְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה. וְכָל שִׁבְעַת הַיָּמִים עוֹשֶׂה אָדָם אֶת בֵּיתוֹ עַרְאַי וְאֶת סֻכָּתוֹ קֶבַע שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כג מב) "בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים".

ירדו גשמים הרי זה נכנס לתוך הבית מאימתי מותר לפנות משירדו לתוך הסוכה טפות שאם יפלו לתוך התבשיל יפסל אפילו תבשיל של פול: הגה ואפי' אין תבשיל לפניו [סמ"ג והגהות אשירי] ומי שאינו בקי בזה השיעור ישער אם ירדו כל כך גשמים לבית אם היה יוצא יצא מסוכתו ג"כ [א"ז והגהת אשירי פרק הישן ומרדכי פ"ב מיימוני פ"ו ומהרי"ל] וכל זה דוקא בשאר ימים או לילות של סוכות אבל לילה הראשונה צריך לאכול כזית בסוכה אף אם גשמים יורדין [טור ור"ן והרא"ש] ויקדש בסוכה [כדי] שיאמר זמן על הסוכה [ת"ה סימן צ"ה]: היה אוכל בסוכה וירדו גשמים והלך לביתו ופסקו הגשמים אין מחייבין אותו לחזור לסוכה עד שיגמור סעודתו: היה ישן וירדו גשמים בלילה ונכנס לתוך הבית ופסקו הגשמים אין מטריחין אותו לחזור לסוכה כל אותו הלילה אלא ישן בביתו עד שיעלה עמוד השחר: הגה וינעור משנתו (טור) מי שהוא ישן בסוכה וירדו גשמים אין צריך לשער בכדי שיתקלקל התבשיל דבגשמים מועטים הוי צער לישן שם ויוכל לצאת [מהרי"ו] וכל הפטור מן הסוכה ואינו יוצא משם אינו מקבל עליו שכר ואינו אלא הדיוטות [הגהות מיימוני פ"ו] וכשיוצא מן הסוכה מכח גשמים אל יבעט ויצא אלא יצא כנכנע כעבד שמוזג כוס לרבו ושופכו על פניו (מהרי"ל):

5. If it rains, one may go inside his house. From when is it permitted to go inside? From when so many drops of rain descend into the sukkah that, were they to fall into a cooked dish of beans which spoils quickly if only a small amount of water is added to it, that dish would spoil. RAMA: Even if he does not have a dish in front of him [Sma"g and Hagahos Ashiri]. A person who does not know how to calculate such a measure should reckon: If this same quantity of rain would come down into his house, he would leave his house, he may leave the sukkah. [Hagahos Ashiri; Mordechai; Mahari"l]. All of this applies specifically to the remaining days of the festival of Sukkot. But on the first night, one must eat an olive's worth in the sukkah even if it is raining [Tur; R"an; Rosh] and one must say Kiddush in the sukkah so he can pronounce the Zman regarding the sukkah 6. If one is eating in the Sukkah and it starts raining and he goes into his house and then the rain stops, he is not obligated to return to the sukkah until he finishes his meal. 7. If one is sleeping and it begins to rain at night, and one enters his house and the rain then stops, we do not bother him to return to the sukkah for the rest of that night. Rather, he should sleep in his house until dawn. RAMA: and then he wakes from his sleep (Tur). One who sleeps in the sukkah and it starts to rain does not have to wait the time that it takes for the dish to spoil, because even sleeping in light rain is unpleasant and he is allowed to leave. [Mahari"v] Whenever one is exempt from [the mitzvah] of sukkah, but does not leave the sukkah, he is not rewarded for dwelling there [at that time]. Instead, he is considered a commoner [Hagahos Maimoni]. When one leaves the sukkah because of rain, he should not leave brazenly, but submissively, like a servant who came to pour a drink for his master, and his master poured it out on his face, (as if to say, “I do not desire your service). (Mahari"l).

מצטער – פטור מן הסוכה (כה ב). כלומר: דאם על ידי הסוכה בא לו צער, ואם לא היה בסוכה לא היה לו הצער הזה. כגון: שאינו יכול לישן או לאכול בסוכה מפני הזבובים או הפרעושים וכיוצא בהם, או מפני הרוח שמנשב שם, או מפני ריח רע המגיע שם – פטור. ואף שלא יגיע לו מזה שום חולי, מכל מקום הוה זה גם כן בכלל "תשבו" – כעין תדורו. ואין דרכו של אדם לדור בדירה שמצערתו, ויוצא ממנה. והכא נמי יוצא מסוכתו. אבל בלילה הראשונה, אפילו מצטער – חייב לאכול כזית בסוכה. דכבר בארנו בסימן הקודם סעיף יז דבלילה ראשונה לא בעינן "תשבו" – כעין תדורו, עיין שם. ודבריו צריכין ביאור: דאם כן, במדינות החמות שמצויים שם זבובים בכל מקום, ולהיפך במדינות הקרות שהקור גדול, וכמעט מהנמנעות לישן שם – נפטור את עצמינו לגמרי מן הסוכה. אך העניין כן הוא: דהתורה אמרה "תשבו" – כעין תדורו, שתהיה הסוכה כביתו ודירתו. ודבר ידוע שהאדם שעושה לו דירה – יחפש אחר המקום היותר הגון. ואם יהיה מקום הגון ומקום שאינו הגון – יבחר במקום ההגון. אבל אם כל המקומות אינם הגונים – בהכרח לעשות לו דירה איך שהוא. וכמו כן בסוכה: אם כל המקומות אינם הגונים מפני החום, או מפני הקור – פשיטא שמחוייב לעשות סוכה איך שיכול. אמנם כשבידו לברור, כגון שבמקום זה שולט הרוח, או הריח רע, או זבובים ופרעושים, ובמקום אחר אינם נמצאים – מחוייב לעשות במקום שאין נמצאים. ואם עשה במקום שנמצאים – לא יצא ידי חובתו, דאין זה כעין תדורו. ולכן אין לעשות סוכה ברשות הרבים, דאין אדם עושה דירתו ברשות הרבים. אמנם בסימטא נראה דמותר, דאף על פי שיש לחוש לגנבים שיגנובו החפצים – מכל מקום הוי דירה, שיכול להכניסן לבית. והרי גם בחצרות מצויים גנבים. וזה שכתב רבינו הרמ"א, דבמקום דמתיירא מלסטים או מגנבים לא יצא ידי חובתו – זהו כשיש חשש שיפגועו בגופו, דמקום כזה וודאי אינו ראוי לישן כלל. אבל לא מפני גניבת חפצים.

כיון שישיבתו בסוכה חייב להיו כמו ישיבתו בביתו לכן אם ירדו גשמים כ"כ שמשער בעצמו שאילו היה יושב בביתו וירדו גשמים היה קם והולך לחדר אחר כן כשיושב בסוכה וירדו גשמים מותר לצאת ואם ירדו כ"כ שאם יפלו לתוך התבשיל יפסול אפילו אין תבשיל לפניו או שמחמת הקור יקרוש המאכלים השמנים מותר לאכול בביתו. ודוקא לענין אכילה אבל לענין שינה אפי' בגשמים מועטים הוי צער לישן שם ויכול לצאת:

היה ישן וירדו גשמים ונכנס לביתו ופסקו הגשמים אין מטריחין אותו לעלות לסוכה עד שיעלה עמוד השחר ואם היה ישן אין צריך להקיצו עד שיקיץ מאליו ונ"ל דה"ה בזה אע"פ שהיה ישן בביתו מחמת הגשמים. ודוקא ששכב כבר אבל אם עדיין לא שכב ופסקו הגשמים חייב לישן בסוכה מידי דהוי שלא שכב עד הלילה שצריך לעלות לסוכה:

(יג) מצטער פטור וכו' - דכעין תדורו בעינן ואף בכל השנה אין אדם דר במקום שהוא מצטער: (יד) הוא ולא משמשיו - דהיינו שאם הם רוצים לאכול או לישן חייבים לכנוס לתוך הסוכה. ולכאורה נראה דאם הוא שכיר אצלו לשמשו וגם בכל השנה אינו אוכל וישן בביתו כ"א אצלו רשאי גם היום לעשות כן והוא דומיא דשומרי גנות ופרדסים המבואר לקמן בסימן זה: (טו) אבל בלילה ראשונה וכו' - אזיל לשיטתו בסימן תרל"ט ס"ה בהג"ה דסתם שם להחמיר בירדו גשמים לענין לילה ראשונה וה"ה כאן אבל לדעת שארי פוסקים דפטרי שם ה"ה כאן וע"כ יש להתנהג למעשה במצטער כמו לענין ירדו גשמים וכמו שכתבנו שם במ"ב סקל"ה עיי"ש: (טז) זה שאינו יכול לישן וכו' - וה"ה דמצטער פטור בכולן אף מאכילה [אחרונים] ור"ל דאם הרוח וריח וכה"ג מצערים ליה באכילה פטור אף מאכילה אבל אם הצער רק בשינה חייב באכילה: (יח) או בשינה - פי' במקום דליכא צינה והצער הוא מחמת הרוח וכיו"ב וכנ"ל דאלו במקומות הקרים יוצא י"ח באכילה אע"ג דלא יוכל לישן שם דא"א בענין אחר וממילא מקרי שם כעין תדורו וגם מקרי ראוי לשינה אם היה לו כרים וכסתות כראוי:

אוכלים ושותים וישנים בסוכה כל שבעה בין ביום בין בלילה ואין ישנים חוץ לסוכה אפי' שינת עראי אבל מותר לאכול אכילת עראי חוץ לסוכה וכמה אכילת עראי כביצה מפת ומותר לשתות מים ויין ולאכול פירות [ואפי קבע עלייהו] [ד"ע] חוץ לסוכה ומי שיחמיר על עצמו ולא ישתה חוץ לסוכ' אפי' מים הרי זה משובח ותבשיל העשוי מחמשת מינים אם קובע עליו חשוב קבע וצריך סוכה: הגה ומה שנוהגין להקל עכשיו בשינה שאין ישנים בסוכה רק המדקדקין במצות יש אומרים משום צינה דיש צער לישן במקומות הקרים [מרדכי פ' הישן] ולי נראה משום דמצות סוכה איש וביתו איש ואשתו כדרך שהוא דר כל השנה ובמקום שלא יכול לישן עם אשתו שאין לו סוכה מיוחדת פטור וטוב להחמיר ולהיות שם עם אשתו כמו שהוא דר כל השנה אם אפשר להיות לו סוכה מיוחדת:

(יז) משום צינה - וא"כ מי שאין לו כרים וכסתות כראוי ויש צינה אין לו להחמיר לישן שם דנקרא הדיוט כמ"ש בס"ז בהג"ה [מ"א] ועיין לקמן סימן תר"מ ס"ד בהג"ה ובמה שכתבנו שם: (מד) וכל הפטור וכו' - כגון במצטער ופרטי דיני מצטער יבואר לקמן בסימן תר"מ ע"ש:

חולים ומשמשיהן פטורים מן הסוכה ולא חולה שיש בו סכנה אלא אפילו חש בראשו [או] חש בעיניו ויש מי שאומר שאין המשמשים פטורים אלא בשעה שהחולה צריך להם (ומי שמקיז דם חייב בסוכה) (א"ז והגהות אשירי פרק הישן): מצטער פטור מן הסוכה הוא ולא משמשיו [אבל בלילה ראשונה אפי' מצטער חייב לאכול שם כזית] [כל בו] איזהו מצטער זה שאינו יכול לישן בסוכה מפני הרוח או מפני הזבובים והפרעושים וכיוצא בהם או מפני הריח ודוקא שבא לו הצער במקרה אחר שעש' שם הסוכה אבל אין לו לעשות סוכתו לכתחלה במקום הריח או הרוח ולומר מצטער אני: הגה ואם עשאה מתחלה במקום שמצטער באכילה או בשתיה או בשינה או שא"א לו לעשות אחד מהם בסוכה מחמת דמתיירא מלסטים או גנבים כשהוא בסוכה אינו יוצא באותה סוכה כלל אפי' בדברים שלא מצטער בהם דלא הויא כעין דירה שיכול לעשות שם כל צרכיו [מרדכי פ' הישן] מי שכבו לו הנרות בסוכה בשבת ויש לו נר בביתו מותר לצאת מן הסוכה כדי לאכול במקום נר וא"צ לילך לסוכת חבירו שיש שם נר אם יש טורח גדול בדבר [ת"ה סי' נ"ג ופסקיו סי' קנ"ח] ואם בא רוח לכבות הנרות בסוכה מותר לפרוס סדין או בגד מן הצד אבל לא תחת הסכך [א"ז] מי שלא יוכל לישן בסוכה מחמת שצר לו בפישוט ידיו ורגליו לא מיקרי מצטער וחייב לישן שם אע"ג דצריך לכפוף ידיו ורגליו (ת"ה סי' צ"ב) ולא יוכל אדם לומר מצטער אני אלא בדבר שדרך בני אדם להצטער בו [טור] ואין המצטער פטור אלא אם ינצל עצמו מן הצער אבל בלאו הכי חייב לישב בסוכה אע"ג דמצטער [מרדכי פרק הישן]:

3. Sick people and those attending to them are exempt from the (Mitzvah of) Sukkah. And not just a sick person who is endangered; rather, even if he has head pain or eye pain. There is one who says that the attendants are exempt only at the time the sick person needs them. Parentheses (Rema): And one who is bloodletting is obligated in the (Mitzvah of) Sukkah [Ohr Zarua and the Haagos Ashiri Chapter HaYashan (2nd chapter of Tractate Sukkah)]. 4. One who is discomforted is exempt from the Sukkah, he, and not his attendants. But on the first night even the discomforted one must eat an olive-portion there (Kol Bo). Who is discomforted? He who cannot sleep in the Sukkah because of the wind; or because of the flies, fleas, and their ilk; or because of the smell. But this is only when the discomfort occurred by chance, after he built the Sukkah there, but he shouldn't build his Sukkah a priori in a smelly or windy place, and say, "I am discomforted ". Rem"a: And if he built it, at the beginning, in a place where he is discomforted while eating, or drinking, or sleeping, or he cannot do one of them in the Sukkah since he fears bandits or thieves while he is in the Sukkah, he does not fulfill his obligation in the Sukkah at all, even in the activities in which he is not discomforted , for it is not like a dwelling which one can do all his functions within (Mordekhai, chapter 'HaYashen'). He whose candles in the Sukkah were extinguished, on the Sabbath, and has a candle in his house, it is permitted for him to leave the Sukkah to eat where the candle is, and he does not need to go to his friend's Sukkah which has a candle, if there is great effort involved (Terumat HaDeshen, Part I 5, Terumat HaDeshen, Part II 158). And if the wind is threatening to extinguish the candle, it is permitted to hang a sheet or garment from the side, but not under the skhakh (Or Zarua). He who cannot sleep in the Sukkah, because it is too small for him to extend his hands and legs, is not considered discomforted, and must sleep there, even though he needs to curl up (Terumat HaDeshen, Part I 92), and he cannot say: "I am discomforted", unless it is something from which it is normal for one to be discomforted (Tur). And the discomforted is not exempt unless he will save himself from the discomfort, but otherwise, he must sleep in the Sukkah, even if he is discomforted (Mordekhai, chapter 'HaYashen').

אין ישנים חוץ לסוכה אפי' שינת ארעי דאין ארעי לשינה דפעמי' דסגי לאינש בזה וה"ל קבע אבל מותר לאכול אכילת ארעי חוץ לסוכה דהיינו אפי' כביצה פת וכן מותר לשתות מים ויין אם אינו קובע עצמו לשתות יין.

כו) שם. אפי' שינת עראי. דאמר רבא (סוכה כ"ו ע"א) אין קבע לשינה שפעמים שאינו מנמנם אלא מעט ודי לו הילכך זו היא שינתו. ט"ז סק"ה. מ"א סק"ד ואפי' אם מניח ראשו בין ברכיו דקים לי' שלא ירדם אסור. מט"מ סימן תתי"ג. מש"ז או' ה'. מ"ב בב"ה:

בְּעִנְיַן דָּפְנוֹת הַסֻּכָּה, יֵשׁ הַרְבֵּה חִלּוּקֵי דִינִים, וְאֵין הַכֹּל בְּקִיאִים. עַל כֵּן צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת דְּפָנוֹת שְׁלֵמוֹת וַחֲזָקוֹת, שֶׁלֹּא יְהֵא הָרוּחַ מֵנִיעַ אוֹתָן, וְגַם שֶׁלֹּא יְכַבֶּה הָרוּחַ אֶת הַנֵרוֹת. וּמִי שֶׁאֵין לוֹ דֵי צָרְכּוֹ לִדְפָנוֹת, מוּטָב שֶיַעֲשֶׂה שָׁלֹשׁ שְׁלֵמוֹת, מֵאַרְבַּע שֶׁאֵינָן שְׁלֵמוֹת. וּמִי שֶׁיָדוֹ מַשֶּׂגֶת, מִצְוָה לוֹ שֶׁתִּהְיֶה לוֹ סֻכָּה בְּנוּיָה עִם גַגּוֹת, שֶׁנִּפְתָּחִים וְנִסְגָּרִים עַל יְדֵי צִירִים, לְסָגְרָם בִּשְׁעַת הַגְּשָׁמִים, וּכְשֶׁפָּסְקוּ הַגְּשָׁמִים, נִפְתָּחִים הַגַּגּוֹת, וְהַסְּכָךְ הוּא נָגוּב, וְיָכוֹל לְקַיֵם מִצְוַת סֻכָּה כָּרָאוּי. צָרִיךְ לְהַנִיחַ סְכָךְ, עַד שֶׁתְּהֵא צִלָּתָהּ מְרֻבָּה מֵחַמָּתָה, שֶׁאִם הָיְתָה חַמָּתָהּ מְרֻבָּה מִצִלָּתָהּ, פְּסוּלָה מִן הַתּוֹרָה. וְלָכֵן צְרִיכִין לִזָּהֵר לְהַנִּיחַ כָּל כָּךְ, שֶׁאֲפִלּוּ כְּשֶׁיִתְיַבֵּשׁ, תְּהֵא צִלָּתָהּ מְרֻבָּה. גַּם צְרִיכִין לִזָּהֵר, שֶׁלֹּא יְהֵא בְּמָקוֹם אֶחָד אֲוִיר שְׁלשָׁה טְפָחִים. וּלְכַתְּחִלָּה צְרִיכָה שֶׁיְהֵא אֲוִיר קְצָת בֵּין הַסְּכָךְ, כְּדֵי שֶׁיֵרָאוּ הַכּוֹכָבִים. וּמִכָּל מָקוֹם, אִם הָיְתָה מְעֻבָּה, שֶׁאֵין הַכּוֹכָבִים נִרְאִים, כְּשֵׁרָה. אֲבָל אִם הָיְתָה מְעֻבָּה כָּל כָּךְ, שֶׁאֲפִלּוּ אִם יוֹרְדִים גְּשָׁמִים הַרְבֵּה, אֵינָם יוֹרְדִים לְתוֹכָהּ, אִם כֵּן הַוְיָא כְּעֵין בַּיִת, וּפְסוּלָה.

Concerning the walls of the sukkah, there are many different halachos, and not everyone is familiar with them. Therefore, you must make the walls full-length (complete) and strong, so that the wind cannot shake them or blow out the candles. If you do not have enough [lumber] for [four] walls, it is better to make three complete walls than four incomplete ones. If you can afford it, it is a mitzvah to build a sukkah with a roof, that can open and close on hinges, so that you can close it when it rains; and when the rain is over, you can open it again. This way, the sechach is kept dry, and you can fulfill the mitzvah of sukkah properly. You must put enough sechach on the sukkah to provide more shade than sun, for if there is more sun than shade, the sukkah is invalid, according to Torah law. Care must be taken, therefore, to put on enough sechach; that, even if it dries out, there will still be more shade than sun. You must also be careful not to leave an open space of three tefachim in any one place. Initially, it is necessary to leave a slight space between the branches of the sukkah, so that the stars can be seen. Nevertheless, if the sechach is so thick that the stars cannot be seen, the sukkah is still valid. But if the sechach is so thick, that even a heavy rain cannot come through, then it is almost like a house, and the sukkah is invalid.

בלילה הראשונה של סוכות ירדו גשמי' והרבה מבני הקהילה לא אכלו בסוכה כל עיקר וברכו וקדשו בבתי החורף אם חייבי' לברך זמן ביום ראשון כשנכנסין בסוכה לישב בה אם לאו:

וכן מצוה זו דהיינו סוכה יש בה שני חלקי המצוה דהיינו בליל א' של סוכות מ"ע לאכול כזית בסוכה ומחויב לחזור אחר סוכה ואם אינו רוצה לאכול אינו מועיל כי הוא מחויב לאכול כמו מצה ותפילין ואם לא קיים המ"ע בלילה ראשונה עשה נגד רצונו ית"ש. ובשאר הלילות וימים אם רוצה אינו אוכל ואינו יושב בסוכה ואין שוב חיוב עליו כמו ציצית אך אם אוכל מ"ע לאכול בסוכה ומקיים רצונו ב"ה אבל אם אינו אוכל אין חיוב וגם בשני מצות הללו הוא בציור ג"כ שמבטל המצוה ועושה נגד רצונו כמו שאינו מניח תפילין כגון אם לובש בגד של ד' כנפות ואינו מטיל ציצית אז עובר על המצוה וכן אם אוכל אכילת קבע חוץ לסוכה עובר על המצוה.

(יא) ד"א - ומידת חסידות אפילו פחות מד"א ואפילו בעת השינה בלילה ויש שמצדדין לומר דאפילו ד"א אינו אסור מדינא רק להצנועין במעשיהן אבל כבר כתב הט"ז לקמן בסימן ח' דבזמנינו איסור גמור מדינא להיות בגילוי הראש ואפילו יושב בביתו עי"ש הטעם וכן כתב בתשובת מהר"י ברונא וכתב המ"א דאפילו קטנים נכון להרגילם בכיסוי הראש כי היכי דליהוי להו אימתא דשמיא כדאיתא (בשבת קנ"ו) כסי ראשך כי היכי דליהוי עלך אימתא דשמיא ודע עוד דלענין גילוי הראש די בכיסוי היד על הראש וה"ה אם מפלה ראשו שרי בגילוי הראש. ועיין בפמ"ג שכתב דלילך ד"א תחת אויר השמים לא מהני בזה כיסוי הראש ביד:

לֹא חִיְּבָה תּוֹרָה לֵישֵׁב בַּסֻּכָּה אֶלָּא כְּדֶרֶךְ שֶׁאָדָם דָּר בְּבֵיתוֹ כָּל הַשָּׁנָה, לְפִיכָךְ מִי שֶׁהוּא מִצְטַעֵר בִּישִׁיבַת הַסֻּכָּה וּכְשֶׁיֵּצֵא מִמֶּנָּה יִנָּצֵל מִן הַצַּעַר — פָּטוּר מִן הַסֻּכָּה, שֶׁאַף בְּכָל הַשָּׁנָה אֵין אָדָם דָּר בְּמָקוֹם שֶׁהוּא מִצְטַעֵר. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בִּשְׁאָר סְעוּדוֹת הֶחָג, אֲבָל בַּלַּיְלָה הָרִאשׁוֹנָה אַף הַמִּצְטַעֵר חַיָּב לֶאֱכֹל כְּזַיִת בַּסֻּכָּה כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן תרל"ט: אֵיזֶהוּ מִצְטַעֵר? זֶה שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לֶאֱכֹל אוֹ לִישֹׁן בַּסֻּכָּה מִפְּנֵי הָרוּחַ שֶׁמְּצַעֲרוֹ, אוֹ מִפְּנֵי הַזְּבוּבִים וְהַפַּרְעוֹשִׁים וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן, אוֹ מִפְּנֵי רֵיחַ רַע שֶׁמְּרִיחִין בְּתוֹךְ הַסֻּכָּה, וּכְשֶׁיֵּצֵא מִמֶּנָּה יִנָּצֵל מִכָּל אֵלּוּ. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? שֶׁנּוֹלַד לוֹ הַצַּעַר בְּמִקְרֶה אַחַר שֶׁעָשָׂה שָׁם הַסֻּכָּה, אֲבָל אִם עָשָׂה סֻכָּה בְּמָקוֹם שֶׁיָּדוּעַ לוֹ שֶׁיִּצְטַעֵר אַחַר כָּךְ בָּהּ, כְּגוֹן שֶׁעָשָׂה בְּמָקוֹם שֶׁהָרוּחַ מְצוּיָה וְשׁוֹלֶטֶת שָׁם, וַאֲפִלּוּ עָשָׂה בְּמָקוֹם שֶׁלֹּא יִהְיֶה לוֹ צַעַר בַּאֲכִילָה אֶלָּא שֶׁיִּהְיֶה לוֹ צַעַר בַּשֵּׁנָה, כְּגוֹן שֶׁעָשָׂה בָּרְחוֹב שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לִישֹׁן שָׁם בְּנַחַת מֵחֲמַת מוֹרָא הַגַּנָּבִים וְהַלִּסְטִים — הֲרֵי סֻכָּה זוֹ פְּסוּלָה, וְאֵינוֹ יוֹצֵא בָּהּ אֲפִלּוּ בַּאֲכִילָה אַף עַל פִּי שֶׁאֵין לוֹ צַעַר כְּלָל בָּהּ, לְפִי שֶׁכָּל סֻכָּה שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת וּלְטַיֵּל וְלִישֹׁן בָּהּ בְּנַחַת בְּלֹא שׁוּם צַעַר — אֵינָהּ נִקְרֵאת דִּירָה כְּלָל, לְפִי שֶׁאֵינוֹ דּוֹמֶה לְבֵיתוֹ שֶׁיָּכוֹל לַעֲשׂוֹת שָׁם כָּל צָרְכּוֹ בְּנַחַת. אֲבָל מִי שֶׁעָשָׂה סֻכָּה בָּרְחוֹב וְאֵינוֹ מִתְיָרֵא בְּנַפְשׁוֹ לִישֹׁן שָׁם בַּלַּיְלָה, אַף עַל פִּי שֶׁמִּתְיָרֵא שֶׁלֹּא יִגְנְבוּ כְּלֵי תַּשְׁמִישׁוֹ שֶׁבַּסֻּכָּה — הֲרֵי זוֹ כְּשֵׁרָה, שֶׁהֲרֵי הִיא רְאוּיָה לוֹ לְדִירָה כֵּיוָן שֶׁאֵינוֹ מִתְיָרֵא לִישֹׁן בָּהּ, וּכְלֵי תַּשְׁמִישׁוֹ יָכוֹל לְהַכְנִיסָן בַּלַּיְלָה לְתוֹךְ הַבַּיִת. וּמִכָּל מָקוֹם, לְכַתְּחִלָּה אֵין לַעֲשׂוֹת סֻכָּה בָּרְחוֹב כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן תרל"ז, עַיֵּן שָׁם: מִי שֶׁעָשָׂה סֻכָּה קְטַנָּה בְּעִנְיָן שֶׁמִּצְטַעֵר בָּהּ בַּשֵּׁנָה שֶׁלֹּא יוּכַל לִפְשֹׁט בָּהּ יָדָיו וְרַגְלָיו — הֲרֵי זוֹ כְּשֵׁרָה, וְחַיָּב לִישֹׁן בָּהּ וְלִכְפֹּף יָדָיו וְרַגְלָיו, לְפִי שֶׁאֵין חָשׁוּב צַעַר, שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ הָאָדָם שֶׁלִּפְעָמִים יָשֵׁן בִּכְפִיפַת גּוּפוֹ וְאֵיבָרָיו. הַמִּצְטַעֵר אֵין פָּטוּר מִן הַסֻּכָּה אֶלָּא הוּא בְּעַצְמוֹ, אֲבָל מְשַׁמְּשָׁיו חַיָּבִים בְּסֻכָּה, דְּהַיְנוּ שֶׁאִם הֵם רוֹצִים לֶאֱכֹל אוֹ לִישֹׁן — חַיָּבִים לִכְנֹס לְתוֹךְ הַסֻּכָּה. אֲבָל מִי שֶׁהוּא חוֹלֶה אֲפִלּוּ אֵין בּוֹ סַכָּנָה, אֲפִלּוּ אֵין לוֹ אֶלָּא מֵחוֹשׁ בְּרֹאשׁוֹ אוֹ בְּעֵינָיו וִישִׁיבַת הַסֻּכָּה קָשָׁה לוֹ — גַּם מְשַׁמְּשָׁיו פְּטוּרִין מִן הַסֻּכָּה, לְפִי שֶׁהֵן עוֹסְקִין בְּמִצְוָה, וְכָל הָעוֹסֵק בְּמִצְוָה — פָּטוּר מִמִּצְוָה אַחֶרֶת, לְפִיכָךְ אֵינָן פְּטוּרִין אֶלָּא בְּשָׁעָה שֶׁהֵם מְשַׁמְּשִׁים אוֹתָן, שֶׁאָז הֵן עוֹסְקִין בְּמִצְוָה:

במנהגו של כ"ק מורי וחמי אדמו"ר לגבי ישיבה בסוכה, ראו דבר והיפוכו: לגבי אכילה ושתיה בסוכה הוא היה מקפיד וזהיר באופן מיוחד. הוא החמיר שאף שתיית מים לא תהיה מחוץ לסוכה

יש ספק אי צי 7 להקיצו ו(• ו. במקומות הקרים שמצטער לישן בסוכה מחמת הקור ואין לו כרים וכסתות כפי הצורך א״צ לישן בסוכה, אפי׳ אם יש לו כרים וכסתות רק שא״א לו להכין להם מקום בסוכה לכל ז׳ ימי החג כי אם באופן ש^טרך לטרוח

אם באו זבובים או יתושים רבים לסוכתו, ואין לו דרך לסלקם, והם מצערים אותו, או שהתפשט ריח רע מאוד בסוכתו, או שבצהרים נעשה חם מאוד, או שבלילה נעשה קר מאוד או שהרוח נושבת שם בחוזקה, וגם כשהוא מתעטף במלבושיו החמים הוא מצטער. בכל המקרים הללו, אם הצער הוא כזה שאם היה קורה בביתו, היה מעדיף לעבור לדירה סמוכה שיש לו, למרות שהיא פחות נוחה באופן משמעותי, הרי הוא פטור מהסוכה. וכל זה בתנאי שעל ידי יציאתו מהסוכה הוא אכן יינצל מהדבר שמצער אותו, אבל אם גם בבית יסבול מהיתושים או הריח, עליו להישאר בסוכה (רמ"א ושו"ע או"ח תרמ, ד). במצב שבו אנשים רגישים מצטערים, ורוב האנשים אינם מצטערים, כגון כאשר נושבת רוח בסכך ומשירה מעט עלים על שולחן האוכל – רוב האנשים חייבים בסוכה, והרגישים פטורים. אבל אין אדם יכול לטעון שהוא מצטער מדבר שאפילו אנשים רגישים אינם רגילים להצטער ממנו, שכן בטלה דעתו אצל כל אדם, וחובה עליו לאכול ולישון בסוכה (רמ"א תרמ, ד; משנה ברורה תרמ, כח-כט). מי שנעשה פטור מהסוכה מפני שהישיבה בה כרוכה בצער, כגון בעת שיורד גשם, ובכל זאת התעקש ואכל בסוכה בעוד שהגשם יורד עליו, אין בידו מצווה אלא מעשה הדיוטות. ואף צד של איסור יש בזה, שכן אדם צריך לכבד את ימי החג, ואסור לו לצער את עצמו בהם. אבל אם הוא פטור מהסוכה מפני שקיומה כרוך בטורח רב, כגון שירד גשם בסוכה והתחיל לאכול בבית ופסק הגשם, שמצד הדין הוא אינו חייב לטרוח לשוב לסוכה, ובכל זאת טרח וחזר לסוכה, יש לו על כך שכר, הואיל ובפועל הישיבה בסוכה נעשתה שלא בצער (באו"ה תרלט, ז, 'הדיוטות').

If a large number of flies or mosquitoes are in one’s sukka, he has no way of getting rid of them, and they are causing him pain or discomfort; or if there is a bad smell in the sukka; or if it is extremely hot in the afternoon, cold at night, or windy, and clothes are not enough to alleviate the discomfort – if his discomfort is severe enough that if it were to happen in his home, he would move into a significantly less comfortable place he has nearby, he is exempt from sukka. This is on condition that his leaving the sukka will alleviate his discomfort. However, if he would suffer from the mosquitoes or the bad smell even in his home, then he must remain in the sukka (SA and Rema 640:4). In a situation where particularly sensitive people suffer discomfort, while most people do not – for example, when a wind blows some leaves from the sekhakh onto the table – the people in the majority must remain in the sukka, while those who are sensitive are exempt. However, one cannot maintain that he suffers from something that even sensitive people normally do not mind. When someone is at such an extreme, we say that his personal disposition is disregarded in light of the norm, and he must eat and sleep in the sukka (Rema 640:4; MB ad loc. 28-29). If one is exempt from sukka because of the discomfort entailed by eating there – for example when it is raining – but he nevertheless insists upon eating there while being rained on, he is not performing a mitzva. Rather, he is doing something foolish. There is even a sinful aspect to it, for one must honor the festival, and it is forbidden to cause oneself suffering on it. However, it is different if one began his meal in the house because it was raining, and then the rain stopped. While he is not required to return to the sukka, if he does so he is rewarded for it, since his sitting in the sukka does not entail discomfort (BHL 639:7 s.v. “hedyotot”).