Mussarמוסר

Breslov Avoda of Repentance and Confession

Breslov teachings on Yom Kippur's spiritual work (avoda), particularly the role of viduy (confession) in achieving genuine repentance and liberation of the soul. Sources explore how verbal confession and sincere regret lead to freedom from the impulses of the evil inclination and allow a person to discover his true will.

על ידי התשובה האדם יוצא לחירות, מגלה את רצונו האמיתי

5 sources · 3 verified

Opens as a working sheet — explore, annotate, and export.

What the sources say

The foundation of teshuvah — abandoning sin in deed and thought, feeling remorse for the past, resolving never to return to that sin, and articulating all of this through verbal confession — is laid out by the Rambam (Mishneh Torah, Repentance 2:2), who grounds each element in a pasuk and insists that the inner resolution must be given voice through the lips.

Rav Gavriel Zinner (Nitei Gavriel, Yom Kippur, perek 33) rules that viduy is an essential component of teshuvah on Yom Kippur, obligatory for all Jews across all five services of the day, and must be accompanied by genuine resolve not to repeat one's sins, with specific attention to sins between a person and God as well as between a person and a fellow human.

Rav Eliezer Melamed (Peninei Halakhah, Days of Awe 6:11) frames teshuvah as an act of liberation: through it a person escapes the bondage of the evil inclination, reveals his true will, and allows his soul to illuminate his path — connecting this inner transformation to the teaching of the Sages in Avot that only one who is engaged in Torah is truly free.

The Pitchei Teshuva cites the practice that a groom recites the full order of viduy at Mincha — in the manner of Yom Kippur — before taking his three steps back, and rules that this applies even on Rosh Chodesh and other days when no fast is observed (Pitchei Teshuva, Even HaEzer 61:9), reflecting how deeply the Yom Kippur model of confession shaped broader liturgical life.

Tzitz Eliezer (20:75) teaches that on Yom Kippur God relates to Israel with the quality of a merciful father rather than a stern judge, and that the day's singular combination of divine judgment and exclusive divine mercy means that even one who cannot achieve complete teshuvah through his own efforts can be purified and atoned for when his return is accompanied by prayer and tears.

Source 1 · Rishonim· outside school

Verified

Mishneh Torah, Repentance 2:2

משנה תורה, תשובה פרק ב

Mishneh Torah, Repentance 2:2

Describes complete repentance and the distinctive role of verbal confession, regret, and resolution in returning to God.

וּמַה הִיא הַתְּשׁוּבָה. הוּא שֶׁיַּעֲזֹב הַחוֹטֵא חֶטְאוֹ וִיסִירוֹ מִמַּחֲשַׁבְתּוֹ וְיִגְמֹר בְּלִבּוֹ שֶׁלֹּא יַעֲשֵׂהוּ עוֹד שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה נה ז) "יַעֲזֹב רָשָׁע דַּרְכּוֹ" וְגוֹ'. וְכֵן יִתְנַחֵם עַל שֶׁעָבַר שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה לא יט) "כִּי אַחֲרֵי שׁוּבִי נִחַמְתִּי". וְיָעִיד עָלָיו יוֹדֵעַ תַּעֲלוּמוֹת שֶׁלֹּא יָשׁוּב לְזֶה הַחֵטְא לְעוֹלָם שֶׁנֶּאֱמַר (הושע יד ד) "וְלֹא נֹאמַר עוֹד אֱלֹהֵינוּ לְמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ" וְגוֹ'. וְצָרִיךְ לְהִתְוַדּוֹת בִּשְׂפָתָיו וְלוֹמַר עִנְיָנוֹת אֵלּוּ שֶׁגָּמַר בְּלִבּוֹ:

Full text on Sefaria ↗

Source 2 · Acharonim

Verified

Pithei Teshuva on Shulchan Arukh, Even HaEzer 61:9

פתחי תשובה על שולחן ערוך אבן העזר ס״א

Pitchei Teshuva on Shulchan Arukh, Even HaEzer 61:9

The groom and bride fast, and there are two reasons for this practice; one source discusses whether if the wedding is delayed by an hour or two on the night before, one may rely on the first reason and fast only until nightfall rather than the full day, since this fast is not mentioned in the Gemara and therefore was not accepted as a stringency beyond other fasts, though one should refrain from drinking intoxicating beverages before the wedding; another source notes that the groom recites the full viduy after the Mincha prayer on the day of the wedding, before moving from his place, in the manner of Yom Kippur, and the commentator holds this should be done even on Rosh Chodesh and other non-fasting days, and has ruled this way in practice.

שהחתן והכלה מתענין. עבה"ט שכ' יש בזה ב' טעמים כו' ועיין בס' המקנה בק"א מ"ש בזה. ועיין בס' חכמת אדם כלל קט"ו דין ב' שכ' דאם אחרו החופה שעה או ב' בליל' יש לסמוך על טעם ראשון וא"צ להתענות רק עד צה"כ כי מאחר שהתענית הזה אינו מוזכר כלל בגמ' יש לו' מעיקר' לא קיבלו עליהם להחמיר יותר משארי תעניתים והיינו עד צה"כ מיהו אעפ"כ יש ליזהר שלא לשתות משקה המשכר קודם החופה: (וכ' בס' כרם שלמה נוהגין שהחתן מתפלל במנחה אחר תפלת י"ח קודם שעקר את רגליו כל סדר הוידוי כדרך שמתפללין ביוה"כ ונ"ל דאף בר"ח ושאר ימים שאין מתענין יתפלל כן וכן הוריתי למעשה עכ"ד):

Full text on Sefaria ↗

Source 3 · Modern

External

Rav Gavriel Zinner (מצות תשובה - וידוי)

נטעי גבריאל, יום הכפורים פרק ל״ג

Nitei Gavriel, Yom Kippur, perek 33

The passage teaches that confession (viduy) is an essential component of teshuvah on Yom Kippur, required for all Jews, and must be recited during all five services of the day; it also outlines the proper order and conditions of confession, including the requirement for genuine resolve not to repeat sins and the obligation to confess sins between person and God as well as between person and fellow, with specific rulings on when to recite the confession prayers in relation to other liturgical elements.

On this pageThe passage teaches that confession (viduy) is an essential component of teshuvah on Yom Kippur, required for all Jews, and must be recited during all five services of the day; it also outlines the proper order and conditions of confession, including the requirement for genuine resolve not to repeat sins and the obligation to confess sins between person and God as well as between person and fellow, with specific rulings on when to recite the confession prayers in relation to other liturgical elements.

Nitei Gavriel, Yom Kippur, perek 33 — page scan on HebrewBooks

Page 222

Nitei Gavriel is not freely available in text. This PDF surfaced in our research. Please use the feedback buttons below to help us improve.

View on HebrewBooks — p. 222 ↗

Source 4 · Modern

External

Tzitz Eliezer 20:75

ציץ אליעזר, ח״כ סי׳ ע״ה

Tzitz Eliezer 20:75

The passage discusses the power of repentance and confession on Yom Kippur, teaching that God acts toward us on this holy day with the quality of a merciful father rather than as a stern judge, and that the day's unique character—combining the aspect of divine judgment from Rosh Hashanah with exclusive divine mercy and forgiveness—allows even those who cannot achieve complete repentance through their own efforts to be purified and atoned for when accompanied by prayer, tears, and genuine return to God.

On this pageThe passage discusses the power of repentance and confession on Yom Kippur, teaching that God acts toward us on this holy day with the quality of a merciful father rather than as a stern judge, and that the day's unique character—combining the aspect of divine judgment from Rosh Hashanah with exclusive divine mercy and forgiveness—allows even those who cannot achieve complete repentance through their own efforts to be purified and atoned for when accompanied by prayer, tears, and genuine return to God.

Tzitz Eliezer 20:75 — page scan on HebrewBooks

Page 170

Tzitz Eliezer is not freely available in text. This PDF surfaced in our research. Please use the feedback buttons below to help us improve.

View on HebrewBooks — p. 170 ↗

Source 5 · Modern

Verified

Rav Eliezer Melamed (Peninei Halakhah, Days of Awe 6:11)

פניני הלכה, ימים נוראים ו׳:י״א

Peninei Halakhah, Days of Awe 6:11

Through repentance, a person attains freedom and discovers his true will; his soul is liberated from the constraints of the impulse to evil and begins to illuminate his path, and the life within him grows stronger, as the sages said in Avot: "there is no free person except one who engages in Torah," for Torah guides a person on the path of truth and good, through which he can fulfill all his good aspirations and the divine ideals his soul longs for.

על ידי התשובה האדם יוצא לחירות, מגלה את רצונו האמיתי. נשמתו משתחררת מכבלי היצר ומתחילה להאיר את דרכו, והחיים שבו מתעצמים. זהו שאמרו חכמים (אבות ו, ב): "אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתורה". כי התורה מדריכה את האדם בדרך האמת והטוב, שעל ידה יוכל להגשים את כל השאיפות הטובות שלו, את האידאליים האלוקיים שאליהם נשמתו נכספת.

Full text on Sefaria ↗

Related sources· 8 found, not yet verifiedSign in to verify

Sha'arei Teshuvah 1:41unverified
העקר החמשה עשר, התפלה, יתפלל אל השם ויבקש רחמים לכפר את כל עונותיו, שנאמר (הושע י"ד) "קחו עמכם דברים ושובו אל ה', אמרו אליו כל תשא עון וקח טוב ונשלמה פרים שפתינו". קחו עמכם דברים, זה ענין הוידוי, אמרו אליו כל תשא עון וקח טוב, זה ענין התפלה. וקח טוב, מעשה הטוב שעשינו, כי אמרו רז"ל (סוטה כ"א א') עבירה מכבה מצוה, ובעת התשובה יתכפרו העונות ותתעורר זכות המצוה ויאיר נרה אחרי אשר לא הגיה אורו לפני התשובה...
from our library copy — not yet checked against the original
Rabbeinu Bahya, Vayikra 16:30unverified
כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם. הכתוב הזה הבטחה לדורות כי יום הכפורים הוא יום מיוחד לסליחה וכפרה, ובו יטהרו ישראל מכל חטאתם שעשו לפני ה', והוא שדרשו רבותינו ז"ל עבירות שבין אדם למקום יום הכיפורים מכפר, ושבינו לבין חברו אין יום הכפורים מכפר עד שירצה את חברו. וכשהיה כהן גדול מתודה ביום הכפורים היה אומר הכתוב הזה בתפלתו, והשם שהיה מזכיר בכתוב הזה הוא שם בן מ"ב, ולכך אנו אומרים בתפלתנו ביום הכפורים לפני ה' תטהרו, כלומר לפני שם בן מ"ב, וכן דעת מורי הר"ש, וכן עקר, כי יום הכפורים יום רחמים בדין, והשם הזה שבע תיבות, כל תיבה ותיבה בת ששה אותיות, הששה תיבות מדת רחמים והשביעית מדת הדין, וכהן גדול היה צריך להתחנן אל הדיין. כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם. הכתוב הזה הבטחה לדורות כי יום הכפורים הוא יום מיוחד לסליחה וכפרה, ובו יטהרו ישראל מכל חטאתם שעשו לפני ה', והוא שדרשו רבותינו ז"ל עבירות שבין אדם למקום יום הכיפורים מכפר, ושבינו לבין חברו אין יום הכפורים מכפר עד שירצה את חברו. וכשהיה כהן גדול מתודה ביום הכפורים היה אומר הכתוב הזה בתפלתו, והשם שהיה מזכיר בכתוב הזה הוא שם בן מ"ב, ולכך אנו אומרים בתפלתנו ביום הכפורים לפני ה' תטהרו, כלומר לפני שם בן מ"ב, וכן דעת מורי הר"ש, וכן עקר, כי יום הכפורים יום רחמים בדין, והשם הזה שבע תיבות, כל תיבה ותיבה בת ששה אותיות, הששה תיבות מדת רחמים והשביעית מדת הדין, וכהן גדול היה צריך להתחנן אל הדיין. ויש מן הגדולים שדעתם כי השם המיוחד היה מזכיר, והגאון רבינו סעדיה ז"ל מכלל, והם אומרים כי מה שאנו קורין לפני ה' תטהרו, לפי שביום שאנו אומרים וכך היה אומר ואנו מעידים עליו ועל מה שהיה אומר, איך נוכל להעיד עליו שהיה אומר לפני ה' תטהרו, כלומר לפני השם שאין אנו רשאין להזכירו ככתבו, אבל הוא היה רשאי בכך שהיה מזכירו עשרה פעמים במקדש ביום הכפורים, וכן אמרו במסכת יומא פרק טרף בקלפי, תנו רבנן עשרה פעמים מזכיר כהן השם בו ביום, שלשה בודוי ראשון ושלשה בודוי שני ושלשה בשעיר המשתלח ואחד בגורלות, וכן תמצא בפרשה זו עשר פעמים השם המיוחד מן ויאמר ה' אל משה עד תשלום הפרשה. והדעה הראשונה היא העיקר אצלנו, כי השם של מ"ב היה מזכיר וכמו שהזכרתי למעלה. ומזה אנו אומרים בנוסח אותה תפלה וכשהיו שומעין את שם המפורש יוצא מפי כהן גדול בקדושה ובטהרה היו כורעים ומשתחוים ונופלים על פניהם ואומרים ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד, ולא היה נקרא בקדושה אלא מתוך המחשבה.
from our library copy — not yet checked against the original
Jerusalem Talmud Yoma 8:7unverified
תֵּנַּי. עֲבֵירוֹת שֶׁנִּתְוַדֶּה עֲלֵיהֵן בַּיּוֹם הַכִּיפּוּרִים שֶׁעָבַר אֵינוֹ צָרִיךְ לְהִתְוַדּוֹת עֲלֵיהֵן יוֹם הַכִּיפּוּרִים הַבָּא. אִם עָשָׂה כֵן עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר כְּכֶלֶב שָׁב עַל קֵיאוֹ כְּסִיל שׁוֹנֶה בְאִיוַּולְתּוֹ. תַּנֵּי. רִבִּי לִיעֶזֶר אוֹמֵר. הֲרֵי זֶה זָרִיז וְנִשְׂכָּר. מַה טַעֲמֵיהּ דְּרִבִּי לִיעֶזֶר. וְחַטָּאתִי נֶגְדִּי תָמִיד. מַה מְקַיֵּים רִבִּי לִיעֶזֶר טַעֲמוֹן דְּרַבַּנִן. כְּכֶלֶב שָׁב עַל קֵיאוֹ כְּסִיל שׁוֹנֶה בְאִיוַּולְתּוֹ. בְּשׁוֹנֶה בְאוֹתָהּ הָעֲבֵירָה. מַה מְקַיְּימִין רַבַּנִן טַעֲמֵיהּ דְּרִבִּי לִיעֶזֶר. וְחַטָּאתִי נֶגְדִּי תָמִיד. שֶׁלֹּא יְהוּ בְעֵינָיו כְּאִילּוּ לֹא עֲשָׂאָן. אֶלָּא כְּשֶׁעֲשָׂאָן וְנִמְחַל לוֹ.
from our library copy — not yet checked against the original
Mishneh Torah, Repentance 2:7-8unverified
יום הכפורים הוא זמן תשובה לכל... לפיכך חייבים הכל לעשות תשובה ולהתודות ביום הכפורים, ומצות וידוי יום הכפורים שיתחיל מערב היום קודם שיאכל... הוידוי שנהגו בו כל ישראל "אבל אנחנו חטאנו", והוא עיקר הוידוי. עבירות שהתודה עליהם ביום הכפורים זה חוזר ומתודה עליהן ביום הכפורים אחר, ואף על פי שעומד בתשובתו, שנאמר "כי פשעי אני אדע".
from our library copy — not yet checked against the original
Shenei Luchot HaBerit, Aseret HaDibrot, Rosh HaShanah, Ner Mitzva:32unverified
אח"כ מצאתי בכתבי הקודש דקונטרס תלמידי דהאר"י ז"ל וזה לשונו, בענין וידוי ראש השנה הנזכר בספר הזוהר דבעי בר נש לפרטא חטאוי, ובמקום אחר נראה להיפך. מורי ז"ל היה נוהג להתוודות בלחש בין שפתיו שלא ישמעו דבריו, ואמר כי מקום הזוהר האוסר אינו אוסר אלא בקול רם. והמקום המתיר הוא בלחש בין שפתיו שלא ישמעו דבריו אפי' בלחש לא היה מתיר אלא בעת תקיעת שופר מיושב, והטעם כי אז השטן מעורבב כבר והוידוי של אדם עולה למעלה ע"י קול ובאמצעיתו ולא יש קטרוג עליו. גם נהג לבכות בראש השנה ויום כפור, ואמר כי מי שאינו בוכה אין נשמתו טובה ושלימה, עד כאן לשונו: אח"כ מצאתי בכתבי הקודש דקונטרס תלמידי דהאר"י ז"ל וזה לשונו, בענין וידוי ראש השנה הנזכר בספר הזוהר דבעי בר נש לפרטא חטאוי, ובמקום אחר נראה להיפך. מורי ז"ל היה נוהג להתוודות בלחש בין שפתיו שלא ישמעו דבריו, ואמר כי מקום הזוהר האוסר אינו אוסר אלא בקול רם. והמקום המתיר הוא בלחש בין שפתיו שלא ישמעו דבריו אפי' בלחש לא היה מתיר אלא בעת תקיעת שופר מיושב, והטעם כי אז השטן מעורבב כבר והוידוי של אדם עולה למעלה ע"י קול ובאמצעיתו ולא יש קטרוג עליו. גם נהג לבכות בראש השנה ויום כפור, ואמר כי מי שאינו בוכה אין נשמתו טובה ושלימה, עד כאן לשונו: ונראה בעיני, שגם באותו פעם לא יתודה בסתם חטאתי עויתי פשעתי, רק יפרט חטאיו שעשה לקיים כל התירוצים הנ"ל. ויהיה זריז שלא יבטל ח"ו שמיעת הקולות. ונראה בעיני טוב, שיתודה ויפרט חטאיו בין תשר"ת לתש"ת, ובין תש"ת לתר"ת, שאז מפסיקין קצת בלאו הכי. ובשעה שמתודה יבכה ויתחרט במאוד ויבקש מחילה מהש"י ומודה ועוזב ירוחם:
from our library copy — not yet checked against the original
Minchat Chinukh 364:1unverified
Filed under: וידוי
Arukh HaShulchan, Orach Chaim 334:24unverified
Filed under: יום כיפור
Berakhot 5aunverified
Filed under: Repentance

Related sheets

Chassidusחסידות

Vidui as Removing Barriers to Divine Connection

Sources explore confession and repentance as a process of clearing away character traits, false self-perceptions, and separation from God that obstruct one's direct relationship with the Divine, rather than merely addressing past wrongs.

View Sources21 sources

Tefillahתפילה

Sephardic Daily Priestly Blessing in the Diaspora

Sources examine the mitzvah of Birkat Kohanim (the priestly blessing) and explain the divergent customs between the Land of Israel and the Diaspora. While the underlying obligation applies daily, communal practice in many Diaspora communities limits the blessing to festivals, whereas Sephardic tradition maintains daily performance outside the Temple.

View Sources10 sources

Halachaהלכה

Ramban on the Purpose of Sacrifices

These sources explore Ramban's theological and halachic understanding of korbanot, examining how sacrifices function as mechanisms of atonement, devotion, and spiritual transformation. The passages address the symbolic meaning of sacrificial elements, the relationship between the offerer and the animal, and the role of korbanot in maintaining Israel's covenant with God.

View Sources8 sources

Talmudתלמוד

The World to Come Without Physical Sustenance

This sugya explores the nature of Olam HaBa as fundamentally different from the physical world, depicting a realm where the righteous experience purely spiritual reward through connection with the Divine Presence rather than physical pleasures like eating and drinking. Medieval and Hasidic authorities elaborate on this teaching, emphasizing the transcendent joy of souls basking in divine radiance.

View Sources12 sources

Machshavaמחשבה

Rav Kook's Theology of Israel's Holiness

Sources tracing the development of Rav Kook's thought on the spiritual sanctity of the Land of Israel and the Jewish people. The collection includes classical rabbinic and medieval foundations—from Tanakh and Chazal through the Rishonim—alongside selections from Rav Kook's own writings that articulate his distinctive vision of Israel's role as a vessel for divine consciousness and national redemption.

View Sources25 sources

Tanakhתנ״ך

The Forty-Two Journeys of Israel

Masei

Sources explore the spiritual and theological significance of the forty-two journeys recorded in Parashat Masei, examining them as stages of divine guidance, spiritual ascent, and rectification rather than mere geographical movements through the wilderness.

View Sources6 sources

Explore more

Vidui as Removing Barriers to Divine Connection Sephardic Daily Priestly Blessing in the Diaspora Ramban on the Purpose of Sacrifices

Find sources for your own idea