Halachaהלכה

Daily Halacha Study from Shulchan Aruch

Sources addressing practical halakhic rulings and observances from classical and modern halakhic compilations. These texts provide guidance on ritual requirements, blessings, and the proper conduct of Jewish practice according to established legal tradition.

כמו במוצאי שבת גם במוצאי יום טוב מצווה להיפרד מהחג בהבדלה

3 sources · 2 verified

Opens as a working sheet — explore, annotate, and export.

What the sources say

Peninei Halakhah, Festivals 2:11 discusses the mitzva of havdala at the end of Yom Tov and even when passing from Yom Tov into Chol Ha-mo'ed, detailing that it must be recited both in the Amida through Ata Ḥonantanu and over a cup of wine.

Separately, Peninei Halakhah, Days of Awe 3:9 addresses the status of the first versus second day of Rosh Hashanah and of Yom Tov generally, explaining that the first day carries Torah-level stringency while the second, being rabbinic, is treated leniently in cases of doubt.

On an entirely different topic, B'tzel HaChochma (בצל החכמה ח״ה סי׳ פ״ו) rules on the laws of a niddah and her husband eating together, holding that they may not eat from one shared bowl or bag even while keeping the food separate, but may eat from separate containers, or from one container if each first removes his or her own portion before eating together.

Source 1 · Acharonim

External

Rav Betzalel Stern (בצל החכמה ח"ה סי' פ"ו)

בצל החכמה, ח״ה סי׳ פ״ו

בצל החכמה ח"ה סי' פ"ו

The passage rules that a niddah and her husband may not eat from one shared bowl or bag, even while holding the food separately, but may eat together from separate containers when not seated at one table; if sharing one container, each may first remove all the food needed for that meal, one after the other, and then eat together, including at a table without an additional divider.

On this pageThe passage rules that a niddah and her husband may not eat from one shared bowl or bag, even while holding the food separately, but may eat together from separate containers when not seated at one table; if sharing one container, each may first remove all the food needed for that meal, one after the other, and then eat together, including at a table without an additional divider.

בצל החכמה ח"ה סי' פ"ו — page scan on HebrewBooks

Page 129

B'tzel HaChochma is not freely available in text. This PDF surfaced in our research. Please use the feedback buttons below to help us improve.

View on HebrewBooks — p. 129 ↗

Source 2 · Modern

Verified

Rav Eliezer Melamed (Peninei Halakhah, Festivals 2:11)

פניני הלכה, מועדים ב׳:י״א

Peninei Halakhah, Festivals 2:11

The passage states that havdala is required at the end of Yom Tov, including when transitioning to Hol Ḥa-mo’ed, and is recited both in the Ma’ariv prayer through Ata Ḥonantanu and over wine; until then, melakha and eating are prohibited, though reciting “barukh ha-mavdil bein kodesh le-ḥol” permits melakha.

כמו במוצאי שבת גם במוצאי יום טוב מצווה להיפרד מהחג בהבדלה, כלומר לציין בדיבור את ההבדל שבין קדושת החג לימי החול. וגם כאשר עוברים מיום טוב לחול המועד – מצווה להבדיל. דין ההבדלה כדין הקידוש, שכשם שצריך להזכיר את קדושת החג גם בתפילה וגם על הכוס, כך בצאת החג אומרים את נוסח ההבדלה גם בתפילה וגם על הכוס. בתפילה אומרים את נוסח ההבדלה באמירת 'אתה חוננתנו' בברכה הרביעית של תפילת ערבית. תקנו חכמים שלא לעשות מלאכה לפני אמירת 'אתה חוננתנו' ושלא לאכול לפני הבדלה על הכוס. מי ששכח לומר 'אתה חוננתנו' יוצא בהבדלה שאומרים על הכוס, שלאחריה מותר לו לעשות מלאכה ולאכול. וכן נשים שאינן נוהגות להתפלל ערבית, יוצאות בהבדלה שעל הכוס. אשה שרוצה לעשות מלאכה לפני הבדלה על הכוס, תאמר: "ברוך המבדיל בין קודש לחול" ובכך תקיים את ההבדלה בדיבור, ויהיה מותר לה לעשות מלאכה. וכן דינו של איש שמתאחר בתפילת ערבית ובינתיים רוצה לעשות מלאכה, או מי ששכח לומר בתפילה 'אתה חוננתנו' והוא רוצה לעשות מלאכה לפני ההבדלה על הכוס. שני הבדלים ישנם בין הבדלה של שבת להבדלה של חג:

Just as there is a mitzva to make havdala at the end of Shabbat, so too there is a mitzva to do so at the end of Yom Tov, giving verbal expression to the difference between the sanctity of Yom Tov and weekdays. Even when passing from Yom Tov to Hol Ḥa-mo’ed, there is a mitzva to make havdala. The laws pertaining to havdala are similar in some ways to those pertaining to kiddush. Just as one must mention the sanctity of Yom Tov both during prayer and over a cup of wine, so too, at the conclusion of the Yom Tov, one must recite havdala both in prayer and over a cup of wine. During Ma’ariv, the paragraph of Ata Ḥonantanu is inserted into the fourth berakha of the Amida. The Sages ordained that melakha not be performed before the recitation of Ata Ḥonantanu, and that food not be eaten until after the recitation of havdala over wine. If one forgets to add Ata Ḥonantanu, he fulfills his havdala obligation when he recites havdala over wine, after which he may do melakha and eat. Similarly, women who do not generally pray Ma’ariv fulfill their havdala obligation with the havdala recited over the cup of wine. A woman wishing to do melakha before havdala should recite the phrase “barukh ha-mavdil bein kodesh le-ḥol” (“Blessed is the One Who distinguishes between the sacred and the mundane”). In this way she gives verbal expression to havdala and is permitted to do melakha. This also applies to a man who misses Ma’ariv and wants to do melakha before praying, as well as one who forgot to add Ata Ḥonantanu in the Amida and wants to do melakha before making havdala over wine. There are two differences between havdala of Shabbat and havdala of Yom Tov:

Full text on Sefaria ↗

Source 3 · Modern

Verified

Rav Eliezer Melamed (Peninei Halakhah, Days of Awe 3:9)

פניני הלכה, ימים נוראים ג׳:ט׳

Peninei Halakhah, Days of Awe 3:9

The passage states that because the calendar determines Rosh Chodesh Tishrei, the first day of Rosh Ha-shana is Torah-mandated and the second is rabbinic, so doubts about Yom Tov and shofar are treated stringently on the first day and leniently on the second, including permitting burial on the second day for the dignity of the dead.

ראש השנה / דין היום הראשון והשני וברכת שהחיינו בשני כיוון שכיום אנו יודעים על פי הלוח אימתי הוא ראש חודש תשרי, היום הראשון של ראש השנה מצוותו מהתורה והשני מדברי חכמים. וכן הדין בכל החגים בחוץ לארץ, שהיום הראשון הוא מהתורה והשני מדברי חכמים. לפיכך, בכל ספק בהלכות יום טוב ובדיני תקיעת שופר, ביום הראשון מחמירים, כפי הכלל: "ספיקא דאורייתא לחומרא", וביום השני מקילים, כפי הכלל: "ספיקא דרבנן לקולא". וכן התירו חכמים לעסוק בקבורת מת ביום טוב שני של גלויות וביום שני של ראש השנה, משום כבודו של המת (שו"ע או"ח תקכו, ד; פנה"ל מועדים ז, ה).

Rosh Ha-shana / The Status of the First Day and Reciting She-heḥeyanu on the Second Nowadays we have a calendar and know when Rosh Ha-shana is. Thus, the first day of Rosh Ha-shana is Torah-mandated, while the second day is rabbinic. This is true for all the holidays in the diaspora as well – the first day is Torah-mandated and the second is rabbinic. Therefore, if doubts arise concerning the laws of Yom Tov or shofar, on the first day we are stringent, following the principle, “When there is uncertainty about Torah law, we are stringent.” In contrast, on the second day we are lenient, following the principle, “When there is uncertainty about rabbinic law, we are lenient.” Thus, the Sages permitted performing burials on the second day of Yom Tov and Rosh Ha-shana, for the sake of the dignity of the dead (SA 526:4; Peninei Halakha: Festivals 7:5).

Full text on Sefaria ↗

Related sources· 8 found, not yet verifiedSign in to verify

Kitzur Shulchan Arukh Yalkut Yosef, Orach Chaim 50:2unverified
גם תלמידי חכמים ובני ישיבות צריכים לקרוא הנ"ל בכל יום, אף שלומדים כל היום גמרא. ותלמידי חכמים הנמנעים מלאומרו מפני ההתמדה שלהם בעסק התורה, יש להם על מי לסמוך, הא לאו הכי בודאי שגם הם צריכים לומר בכל יום פרשת הקרבנות ואיזהו מקומן. ומיהו בקריאת "חק לישראל" אינם חייבים, ויוצאים ידי חובת מה שאמרו שחייב אדם לשלש את לימודו בתורה במשנה ובתלמוד, בסדר התפלה. ומכל מקום טוב ונכון שכל בן תורה ירגיל את עצמו ללמוד חק לישראל בזמני ההפסקות, בכל יום ויום. [וכן מנהג מרן אאמו"ר שליט"א לקרוא בכל יום "חק לישראל" דבר יום ביומו] . [ילקו"י מהדורת תשס"ד, ספר על הל' פסד"ז, סי' נ הערה ב, עמוד קצ. שאר"י ח"ב עמוד כו-כח] .
from our library copy — not yet checked against the original
Maamar Mordechai Hilchot Taaniyot U'Vein HaMetzarim 24:4unverified
אם חל תשעה באב ביום ראשון או שחל בשבת ונדחה ליום ראשון – מותר ללמוד תורה עד השקיעה, ויש מבני אשכנז שמחצות היום לא לומדים אלא בדברים המותרים בו. [הערה 4] – ראה בהרחבה בפרק ל'.
from our library copy — not yet checked against the original
Kitzur Shulchan Arukh Yalkut Yosef, Orach Chaim 664:3unverified
מי שמת לו מת בחג, הורו רבני ירושלים להתיר לו להשתתף בלימוד של הושענא רבא כדרכו. [ילקו"י מועדים עמ' קפג. יביע אומר ח"ד (חיו"ד סי' לא אות ו, עמ' שטז). וח"ה סי' ו'. יחוה דעת ח"ג סי' לג. וכ"כ במזבח אדמה בשם שלחן מלכים. מחב"ר (בקו"א סי' תרסד). אמנם בשו"ת לב חיים ח"ב (סי' קב), תמה, שמכיון שלימוד זה אינו חובה אלא רק מנהג ותיקים, הרי האבל אסור בד"ת אף ברגל, שדברים שבצינעא נוהג, ואפשר שבארץ הצבי נהגו בזה כהרמב"ם, שאף דברים שבצינעא אינו נוהג. אולם בטהרת המים (שיורי טהרה מע' א' אות קכז) כתב, שמכיון שלימוד זה הוקבע בתפוצות ישראל, נחשב כתיקוני התפלה שהוא חק הקבוע לצבור וכו'] .
from our library copy — not yet checked against the original
Kitzur Shulchan Arukh Yalkut Yosef, Orach Chaim 50:1unverified
קבעו לומר בכל יום פרשת התמיד ופרק איזהו מקומן וברייתא דרבי ישמעאל, כדי שיחשב ללימוד מקרא משנה וגמרא. [דברייתא דרבי ישמעאל הוי במקום גמרא, שהמדרש כגמרא] . והמנהג לומר פרק איזהו מקומן גם בשבת. [ילקו"י ספר על הל' פסד"ז, סי' נ הערה א. שאר"י ח"ב עמ' כד] .
from our library copy — not yet checked against the original
Avot DeRabbi Natan 10:2unverified
אל תעש עצמך כעורכי הדיינין כיצד מלמד שאם באת לבית המדרש ושמעת דבר או הלכה אל תבהל ברוחך להשיב אלא הוי יושב ושואל באיזה טעם אמרו [דבר זה ומאיזה ענין היה להם דין זה אומר הלכה שאל להם תחלה עיקר הדין והלכה בזמן] ששאלוני ובזמן ששני בעלי דינין באין לפניך לדין אחד עני וא׳ עשיר אל תאמר היאך אזכה את העני ואחייב את העשיר והיאך (אזכה את העשיר ואחייב את העני ואם אחייב את העני נמצא עני אויבי ואם אזכה את העני נמצא העשיר אויבי ואל תאמר היאך) אטול ממונו של זה ואתן לזה והתורה אמרה (דברים א) לא תכירו פנים במשפט (היה רבי מאיר אומר מה תלמוד לומר) כקטן כגדול תשמעון שלא יהא אדם אחד עומד ואחד יושב אחד מדבר כל צרכו ואחד אומר לו קצר דבריך. (א״ר יהודה שמעתי שאם רצו להושיב שניהם כאחד מושיבין ואין זה אסור. אי זה אסור שלא יהא אחד יושב ואחד עומד [אלא מה ת״ל כקטן כגדול] יהא עליך דיו קטן כדין גדול [דין] של פרוטה כדין של מאה מנה:
from our library copy — not yet checked against the original
Tractate Soferim 14:18unverified
במגילה הכל כשרין לקרות את המגילה חוץ מחרש שוטה וקטן ר׳ יהודה מכשיר בקטן. א"ר לוי מגלת אסתר צריך לקרותה בלילה ולשנותה ביום שנאמר (תהילים ל׳:י״ג) למען יזמרך כבוד בלילה ולא ידום ביום (לפיכך נהגו לקרותה במוצאי שבת שתים) ר"מ כי החליף בכנשתא שמע קליהון דסדרא אמר עד מתי אתם עושים את התורה קרויות קרויות אמרו ליה משום יזמרך כבוד ושבקון ונהגו העם לומר כן לאומרה במוצאי שבתות של אדר עד שיעברו חמשה עשר באדר ומקרי היכי קרי בשבת ראשונה של אדר קורין העם ביחד עד בלילה ההוא ובמוצאי שבת שניה קורין מבלילה ההוא עד ודובר שלום לכל זרעו: בשיר השירים קורין אותו בלילי ימים טובים של גליות האחרונים חציו בלילה אחד וחציו בלילה השני. רות במוצאי יום טוב ראשון של עצרת עד חציו ומשלים במוצאי יום טוב האחרון. ויש אומרים בכולן מתחילין במוצאי שבת שלפניהם ונהגו העם כך שאין הלכה נקבעת עד שיהא מנהג וזה שאמרו מנהג מבטל הלכה מנהג ותיקין אבל מנהג שאין לו ראיה מן התורה אינו אלא כטועה בשקול הדעת:
from our library copy — not yet checked against the original
Midrash Tanchuma, Bereshit 2:12unverified
דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה שֶׁאָמַר בְּשֵׁם רַבִּי עֲקִיבָא. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, מַעֲשֶׂה הָיָה וְהָיִינוּ יוֹשְׁבִין לִפְנֵי רַבִּי עֲקִיבָא בְּתִשְׁעָה בְּאָב שֶׁחָל לִהְיוֹת עֶרֶב שַׁבָּת, וְהֵבִיאוּ לוֹ בֵּיצָה מְגֻלְגֶּלֶת וּגְמָעָהּ בְּלֹא מֶלַח, וְלֹא מִפְּנֵי שֶׁתָּאַב לָהּ, אֶלָּא לְהַרְאוֹת בָּהּ הֲלָכָה לְתַלְמִידָיו.
from our library copy — not yet checked against the original
Rashbam on Exodus 21:1unverified
ואלה המשפטים - לא באתי לפרש הלכות אף על פי שהן עיקר, כי מיתור המקראות נשמעים ההלכות והאגדות... ואני לפרש פשוטן של מקראות באתי, ואפרש הדינין וההלכות ולפי דרך ארץ, ואף על פי כן ההלכות עיקר, כבחז"ל הלכה עוקרת משנה.
from our library copy — not yet checked against the original

Related sheets

Halachaהלכה

Intention and Vain Blessings in Hearing

This collection examines whether one may listen to a blessing without intention, whether such listening constitutes fulfillment of an obligation, and the halakhic status of hearing a vain blessing. The sources address the relationship between the speaker's intention, the listener's intention, and the validity of fulfilling obligations through hearing.

View Sources24 sources

Chassidusחסידות

Soul-Roots and Spiritual Repair Through Reincarnation

These sources explore the kabbalistic concept of soul-roots and how reincarnation serves as a mechanism for correcting specific spiritual blemishes from past lifetimes. Drawing on the Arizal's teachings about scattered soul-sparks and their return to cosmic wholeness, the sources present reincarnation as divine mercy enabling each soul to complete its unique spiritual mission across multiple lifetimes.

View Sources15 sources

Machshavaמחשבה

The Parts and Levels of the Soul

Jewish sources discuss the structure of the human soul, identifying multiple components—commonly named nefesh, ruach, neshamah, chayah, and yechidah—each with distinct functions and spiritual dimensions. These sources reflect varying approaches to understanding the soul's organization, from classical midrashic accounts to medieval philosophical analysis to later mystical systems.

View Sources33 sources

Tzedakahצדקה

Torah and Talmud on Poverty Relief

Jewish sources address the obligation to support those in poverty, establishing both individual and communal responsibility for providing food, clothing, and basic needs. The sources span biblical commandments, rabbinic precedent, and codified communal institutions for poverty administration.

View Sources31 sources

Chassidusחסידות

Rav Tzadok of Lublin's Teachings

A collection of Rav Tzadok's seminal works exploring the spiritual path, including his revolutionary teachings on teshuvah, the transformative power of Shabbat, the elevation of initially improper impulses, and the role of the Oral Torah in Jewish spiritual life. These sources represent some of his most influential and beloved teachings in Hasidic thought.

View Sources11 sources

Halachaהלכה

The Six-Hour Wait Between Meat and Milk

These sources trace the biblical prohibition against cooking meat in milk through rabbinic interpretation and codification, establishing the practical requirement to wait six hours between consuming meat and dairy products. The Shulchan Arukh's ruling synthesizes earlier talmudic testimony and medieval halakhic debate to establish the definitive standard for this fundamental kashrut law.

View Sources13 sources

Explore more

Intention and Vain Blessings in Hearing Soul-Roots and Spiritual Repair Through Reincarnation The Parts and Levels of the Soul

Find sources for your own idea