This topic examines whether a mourner observing aveilus for a parent may listen to recorded music during the year-long mourning period. The sources address the halakhic prohibitions on musical instruments and song during mourning, their scriptural and Talmudic bases, and the distinctions authorities draw between different forms of music.
אָסוּר בִּין בְּכֵלִי בִּין בַּפֶּה
Opens as a working sheet — explore, annotate, and export.
What the sources say
The question of whether a mourner may listen to recorded music during the year of aveilus for a parent touches several distinct halachic issues.
The Gemara in Gittin 7a establishes that song is forbidden following the destruction of the Temple, deriving this from the pasuk 'Rejoice not, O Israel, to exultation, like the peoples' (Hoshea 9:1), and further clarifies that the prohibition extends to both instrumental music and vocal song, since if only a verse about instrumental music were cited one might think that vocal music remains permitted.
The Rambam (Mishneh Torah, Fasts 5:14) codifies this as a rabbinic decree, ruling that all types of song and all instruments that produce musical sound are forbidden as a rejoicing activity, and that even vocal song accompanied by wine is prohibited, as derived from the pasuk in Yeshayahu — though he notes that all of Israel has adopted the custom of singing words of praise and thanksgiving to God over wine.
The Mishnah Berurah (560) similarly distinguishes between instrumental music, which is forbidden even apart from a drinking setting, and vocal music, which is forbidden by all opinions specifically when accompanied by wine.
רמב"ן, תורת האדם לפני שער הגמול cites a gaon's qualification that the prohibition on vocal song applies specifically to love songs and songs of human praise — music of the sort known among the Ishmaelites as 'ashar' — whereas songs of praise and remembrance of God's kindnesses are not something any Jew refrained from, and it was the established custom to sing them at weddings and feasts with a musical voice without anyone objecting.
The Shelah (Shenei Luchot HaBerit, Aseret HaDibrot, Taanit, Ner Mitzva:19) likewise rules that music is forbidden whether by instrument or by voice, with the only permitted exception being rejoicing a bride and groom on their wedding day, when even instrumental music is allowed.
The Gemara (Moed Katan 26b) records from Evel Rabbati that a mourner must not hold a young child in his lap because the child will bring him to laughter, and he will appear disgraceful in the eyes of others for having laughed while in mourning — reflecting the broader principle that a mourner must actively avoid occasions of levity and joy.
The Rambam (Mishneh Torah, Mourning 5:1–5) enumerates the eleven categories of activity forbidden to a mourner without explicitly listing music among them, an omission that is itself relevant to assessing whether the music prohibition during aveilus derives from the general mourning framework or from the separate post-Churban decree.
The Rambam (Mishneh Torah, Fasts 5:14) frames the prohibition broadly as covering 'all types of song and all instruments that produce the sound of music' (כָּל מַשְׁמִיעֵי קוֹל שֶׁל שִׁיר), language that later authorities have analyzed in determining whether mechanically reproduced sound falls within the scope of the decree.
Gittin 7a distinguishes between זִמְרָא דְמָנָא (instrumental music) and זִמְרָא דְפוּמָּא (vocal music), a textual distinction that forms the analytical framework within which decisors consider whether recorded music — which reproduces the sound of either — is categorically equivalent to live performance or constitutes a separate question.
משנה מועד קטן ג׳:ז׳
Mishnah Moed Katan 3:7
One may not bring tabula, scutula, or canon instruments to a house of mourning, but may bring baskets.
אֵין מוֹלִיכִין לְבֵית הָאֵבֶל לֹא בְּטַבְלָא וְלֹא בְאִסְקוּטְלָא וְלֹא בְקָנוֹן, אֶלָּא בְסַלִּים.
מועד קטן כ״ו ב — ד"ה וְאָמַר רַב פָּפָּא
Moed Katan 26b:22
Discusses the prohibition of engaging in celebratory activities during mourning and the boundaries of mourning conduct, forming part of the Talmudic basis for later restrictions on music.
וְאָמַר רַב פָּפָּא, תָּנָא בְּאֵבֶל רַבָּתִי: אָבֵל לֹא יַנִּיחַ תִּינוֹק בְּתוֹךְ חֵיקוֹ, מִפְּנֵי שֶׁמְּבִיאוֹ לִידֵי שְׂחוֹק, וְנִמְצָא מִתְגַּנֶּה עַל הַבְּרִיּוֹת.
And Rav Pappa said: A Sage taught in Evel Rabbati: A mourner should not place a young child in his lap because the child will bring him to laughter, and he will be disgraced in the eyes of other people because he laughed while in mourning.
גיטין ז׳ א — ד"ה שְׁלַחוּ לֵיהּ לְמָר עוּקְבָא
Gittin 7a:8
Mar Ukva teaches that all types of song—both instrumental and vocal—are forbidden following the destruction of the Temple, deriving this from the verse "Rejoice not, O Israel, to exultation, like the peoples" rather than from Isaiah 24:9, which could be understood to permit vocal song.
שְׁלַחוּ לֵיהּ לְמָר עוּקְבָא: זִמְרָא מְנָא לַן דַּאֲסִיר? שִׂרְטֵט וּכְתַב לְהוּ: ״אַל תִּשְׂמַח יִשְׂרָאֵל אֶל גִּיל בְּעַמִּים״. וְלִישְׁלַח לְהוּ מֵהָכָא: ״בַּשִּׁיר לֹא יִשְׁתּוּ יָיִן יֵמַר שֵׁכָר לְשׁוֹתָיו״! אִי מֵהָהוּא, הֲוָה אָמֵינָא הָנֵי מִילֵּי זִמְרָא דְמָנָא, אֲבָל דְּפוּמָּא שְׁרֵי, קָא מַשְׁמַע לַן.
The Gemara further relates: They sent the following question to Mar Ukva: From where do we derive that song is forbidden in the present, following the destruction of the Temple? He scored parchment and wrote to them: “Rejoice not, O Israel, to exultation, like the peoples” (Hosea 9:1). The Gemara asks: And let him send them a response from here: “They do not drink wine with a song; strong drink is bitter to them who drink it” (Isaiah 24:9), indicating that song is no longer allowed. The Gemara answers: If he had answered by citing that verse, I would say that this matter applies only to instrumental music, in accordance with the previous verse: “The mirth of tabrets ceases, the noise of them who rejoice ends, the joy of the harp ceases” (Isaiah 24:8); however, vocal song is permitted. Therefore, Mar Ukva teaches us that all types of song are forbidden.
משנה תורה, הלכות אבל ה׳:א׳-ה׳
Mishneh Torah, Mourning 5:1-5
Defines the stages and duration of mourning, including the extended mourning period for a parent and the conduct expected during that year. It supplies the legal framework within which later authorities discuss music.
אֵלוּ דְּבָרִים שֶׁהָאָבֵל אָסוּר בָּהֶן בְּיוֹם רִאשׁוֹן מִן הַתּוֹרָה וּבִשְׁאָר יָמִים מִדִּבְרֵיהֶם. אָסוּר לְסַפֵּר. וּלְכַבֵּס. וְלִרְחֹץ. וְלָסוּךְ. וּלְשַׁמֵּשׁ מִטָּתוֹ. וְלִנְעל אֶת הַסַּנְדָּל. וְלַעֲשׂוֹת מְלָאכָה. וְלִקְרוֹת בְּדִבְרֵי תּוֹרָה. וְלִזְקֹף אֶת הַמִּטָּה. וְלִפְרֹעַ אֶת רֹאשׁוֹ. וְלִשְׁאל שָׁלוֹם. הַכּל אַחַד עָשָׂר דָּבָר:
These are the matters forbidden to a mourner on the first day according to Scriptural Law and on the remaining [six] days according to Rabbinic Law. He is forbidden to cut his hair, launder his clothes, wash, anoint himself, engage in sexual relations, wear shoes, perform work, study the Torah, stand his bed upright, leave his head uncovered, and greet others, eleven matters in total.
משנה תורה, תעניות ה יד
Mishneh Torah, Fasts 5:14
They decreed against playing musical instruments, and all kinds of melody and all sound-producers of song are forbidden to rejoice in them and forbidden to hear them because of the destruction; even singing by mouth over wine is prohibited, as it states "they do not drink wine with song," though the custom of all Israel has become to recite words of praise or a song of thanksgiving to God and the like over wine.
וְכֵן גָּזְרוּ שֶׁלֹּא לְנַגֵּן בִּכְלֵי שִׁיר. וְכָל מִינֵי זֶמֶר וְכָל מַשְׁמִיעֵי קוֹל שֶׁל שִׁיר אָסוּר לִשְׂמֹחַ בָּהֶן וְאָסוּר לְשָׁמְעָן מִפְּנֵי הַחֻרְבָּן. וַאֲפִלּוּ שִׁירָה בַּפֶּה עַל הַיַּיִן אֲסוּרָה שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה כד ט) "בַּשִּׁיר לֹא יִשְׁתּוּ יָיִן". וּכְבָר נָהֲגוּ כָּל יִשְׂרָאֵל לוֹמַר דִּבְרֵי תֻּשְׁבָּחוֹת אוֹ שִׁיר שֶׁל הוֹדָאוֹת לָאֵל וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן עַל הַיַּיִן:
See also
רמב"ן, תורת האדם לפני שער הגמול
The Gaon explained that the prohibition against mouth-singing (zamera d'puma) applies to musical pieces expressing human affection and praise of physical beauty such as those called ashe'r by Ishmaelites, but songs and praises and commemorations of God's mercies are not avoided by Jewish people, and the custom of all Israel is to recite them at weddings and banquets with musical accompaniment, with no record of objection to this practice.
פירש גאון ז"ל הא דאמרינן זמרא דפומא אסור, הני מילי כגון נגינות של אהבת אדם לחברו ולשבח יפה ביפיו, כגון מה שישמעאלים קורין אשע"ר, אבל שירות ותשבחות וזכרון חסדיו של הקב"ה אין אדם מישראל נמנע מזאת, ומנהג כל ישראל לאמרן בבית חתונה ובבית משתאות בקול נגינות, ולא מצינו מי שמיחה בזאת.
של"ה, מסכת תענית
Shenei Luchot HaBerit, Aseret HaDibrot, Taanit, Ner Mitzva:19
A mourner is forbidden to listen to music whether by instrument or by voice, unless singing words of song and praise by mouth; the only exception is rejoicing a bride and groom on their wedding day, when even instrumental music is permitted.
ואסור בין בכלי בין בפה, אם לא שמשורר בפה דברי שירות ותשבחות. ואין היתר אלא לשמח חתן וכלה ביום חתונתם, אז מותר אף כלי שיר.
recovered from “Mishnah Berurah 560:13”
משנה ברורה תק״ס
Mishnah Berurah 560
Discusses the prohibition against musical instruments as part of mourning over Jerusalem, an important analogue for the broader halakhic treatment of instrumental music; it is not itself the governing aveilut siman.
(יא) שלא לנגן בכלי שיר - היינו דבכלי אסור אפילו שלא על היין לדעה זו: (יב) או בבית המשתה - ר"ל לפי שהוא על היין אסרו בזה ואפילו למי שאינו רגיל בזה ודע דאפילו בפה אסור על היין לכו"ע.
מעין אומר בשם הרב עובדיה יוסף, ח״ד פ״ו סי׳ ק״א
Maayan Omer 4:6:101
When a parent is within twelve months of their parents' death, household members may listen to songs when the parents are not present; regarding mourners for other relatives, they should change their clothes before the afternoon prayer on the eve of Shabbat.
סימן קג שאלה: כאשר האב או האם נמצאים בתוך י״ב חודש לפטירת הוריהם. האם מותר לבני הבית לשמוע שירים? תשובה: ישמעו מתי שההורים לא נמצאים. קב זכורני ששמעתי ממו״ר נר״ו שאבלים על שאר קרובים יחליפו בגדיהם לפני מנחה של ערב שבת,
On this pageWhen a parent is within twelve months of their parents' death, household members may listen to songs when the parents are not present; regarding mourners for other relatives, they should change their clothes before the afternoon prayer on the eve of Shabbat.
Ma'ayan Omer carries the oral rulings of Rav Ovadia Yosef, recorded in his name by R. Yehuda Naki. Ma'ayan Omer is not freely available in text. This PDF surfaced in our research. Please use the feedback buttons below to help us improve.
האב או האם נמצאים בתוך י״ב חודש לפטירת הוריהם. האם מותר לבני הבית לשמוע שירים? תשובה: ישמעו מתי שההורים לא נמצאים. קב זכורני ששמעתי ממו״ר נר״ו שאבלים על שאר קרובים יחליפו בגדיהם לפני מנחה של ערב שבת, ואילו האבלים על אב
Same passage as Maayan Omer 4:6:101
פירש גאון ז"ל הא דאמרינן זמרא דפומא אסור, הני מילי כגון נגינות של אהבת אדם לחברו ולשבח יפה ביפיו, אבל שירות ותשבחות וזכרון חסדיו של הקב"ה אין אדם מישראל נמנע מזאת, ומנהג כל ישראל לאמרן בבית חתונה ובבית משתאות בקול נגינות, ולא מצינו מי שמיחה בזאת...
Same passage as רמב"ן, תורת האדם לפני שער הגמול
האב או האם נמצאים בתוך י״ב חודש לפטירת הוריהם. האם מותר לבני הבית לשמוע שירים? תשובה: ישמעו מתי שההורים לא נמצאים. קב זכורני ששמעתי ממו״ר נר״ו שאבלים על שאר קרובים יחליפו בגדיהם לפני מנחה של ערב שבת, ואילו האבלים על אב
מעיז פרק ו אומר סימן רלח שאלה: אדם עם בעיה נפשית, האם יכול לשמוע מוזיקה בתוך י״ב חודש לפטירת אביו? תשובה: יכול. וציינתי לרבנו: שהוא בתוך שלושים יום. ואמר מו״ר נר״ו: רק אחרי השלושים. סימן רלט שאלה: אשה שהוריה התגרשו
שכח מעיז פרק ו אומר סימן רלח שאלה: אדם עם בעיה נפשית, האם יכול לשמוע מוזיקה בתוך י״ב חודש לפטירת אביו? תשובה: יכול. וציינתי לרבנו: שהוא בתוך שלושים יום. ואמר מו״ר נר״ו: רק אחרי השלושים. סימן רלט שאלה: אשה שהוריה התגרשו
ח״ו מסי׳ ק״ו, ק״ז, ק״ח בענין שמיעת נגינה מתקליטים בזה״ז והארכתי שם קצת בהני עניני ועיין מאירי גיטין ז׳ ובשו״ת מהרש׳׳ג ח׳׳ב סי׳ קכ״ג. ו ה שי״ ת יחוס וירחם עלינו ועל פלטתינו אם בזמנו אמר רבינו הגדול הרמב״ם ז׳׳ל דאם יוסיפו
שכח מעיז פרק ו אומר סימן רלח שאלה: אדם עם בעיה נפשית, האם יכול לשמוע מוזיקה בתוך י״ב חודש לפטירת אביו? תשובה: יכול. וציינתי לרבנו: שהוא בתוך שלושים יום. ואמר מו״ר נר״ו: רק אחרי השלושים. סימן רלט שאלה: אשה שהוריה התגרשו
הלד מעיז פרה ד אומר סימז י שאלה: ביום צום עשרה בטבת האם מותר לשמוע ברדיו או בטייפ שירים בליווי כלי שיר ? תשובה: אסור. י ראה בשו״ת יחוה דעת ]חלק ו׳ סימן לד׳[ שכתב שכיום נהגו במשך ימות השנה לשמוע שירים וסמכו על הטור והרמ״א
Sources examine whether a person in shiva may serve as the chazzan (prayer leader) during the intermediate days of a festival. The discussion draws on Talmudic principles about mourning restrictions, the qualifications for a shaliach tzibbur, and how different occasions (festivals, Days of Awe, weekdays) affect these permissions.
These sources explore the mourning customs observed during the omer period between Pesach and Shavuot, tracing the prohibition on music and joyful celebrations from Talmudic sources through later halachic codifications. The restrictions derive both from the historical tragedy of Rabbi Akiva's students and broader laws of semi-mourning applied by analogy.
Sources address the halakhic status of a mourner's participation in festive meals and joyful gatherings during the year of aveilus, including the distinction between ordinary celebrations and those connected to mitzvot. The sources establish different time frames for various relatives and exceptions for obligatory communal or religious occasions.
Sources establish the duration of mourning obligations and kaddish recitation for parents, examining whether the period extends eleven or twelve months and the halakhic significance of each timeframe.
Sources address the halakhic basis for restraining live instrumental music and festive celebration during the Omer, tracing the custom of mourning for the students of Rabbi Akiva and examining exceptions for certain types of meals and celebrations.
Sources address the laws of mourning and eating when a funeral occurs on Tisha B'Av, examining how the obligations of an avel (mourner) interact with the restrictions and practices of the fast day itself.