Chassidusחסידות

Megalleh Amukos on Parashat Vaetchanan

The Megalleh Amukos offers 252 mystical interpretations of Moshe's prayer in Vaetchanan, drawing on kabbalistic concepts, divine names, gematria, and the spiritual dimensions of Moshe's plea to enter Eretz Yisrael. These teachings explore the hidden meanings woven throughout the parashah using numerology, sefirot, and profound connections to Moshe's soul-root and spiritual biography.

משה הוא משיח בן דוד

9 sources · all verified

Opens as a working sheet — explore, annotate, and export.

Source 1 · Acharonim
Verified

Megaleh Amukos — VaEtchanan, Ofen 3

מגלה עמוקות על פרשת ואתחנן ג׳

Megalleh Amukkot on Parashat VaEtchanan 3

A third approach to Moshe's prayer, connecting it to specific divine names and sefirot, revealing deeper layers of the spiritual dynamic between Moshe and the Divine decree.

בשעה שגילה הקב"ה למשה פרשת נדרים שהוא סוד נ' דרים, כי היתר נדרים פורחין באויר (כמ"ש במשנה בפרק קמא דחגיגה דף י'.). ור"ל בסוד מגדל הפורח באויר (שאמרו במשנה פרק ד' דאהלות (אהלות פ"ד מ"א), ומייתי לה בגמרה דמסכת חגיגה דף ט"ו (ע"ב) וסנהדרין דף ק"ו (ע"ב), שהכוונה שהוא סוד בי"נה שהוא מגדל עוז, ולכן מתירין את הנדרים ביום הכפורים כדאיתא בנדרים פרק ג' דף נדרים כ"ג:), ובסוד בינה שם הוא היתר נדרים. והנה באותו עת שגילה הקב"ה סוד נדרים למשה, וז"ש בעת ההיא לאמר, ר"ל באותו פרשה שהיא משונה מכל הפרשיות שבתורה דאתמר וידבר ה' אל משה לאמר, ובפרשת נדרים משנה הסדר דמתחיל וידבר משה אל ראשי המטות לאמר (במדבר ל ב), ומלת לאמר שבכאן רמז על אותו פרשה של נדרים שמשונה מכל פרשיות. ר"ל הצדיק שנקרא מי מושל בי, והטעם שנקרא צדיק מי, לפי שהוא הולך מדרגי לדרגי, המלאך נקרא עומד והצדיק נקרא מהלך, כמ"ש ונתתי לך מהלכים בין העומדים האלה (זכריה ג ז), שהוא הולך מדרגי לדרגי ושואלין אותו מי הוא זה לפי שאין מכירין אותו, אבל סוד נסתר יש דמדת בינה נקראת מ"י, דתמן נ' שערי בינה שהם סוד נדרים נ' דרים, אם כן יפה אמר משה דמיתי שמא הותר הנדר, ואם תאמר מי הוא המתיר, לזה אמר אשר מי אל

Source 2 · Acharonim
Verified

Megaleh Amukos — VaEtchanan, Ofen 1

מגלה עמוקות על פרשת ואתחנן א׳

Megalleh Amukkot on Parashat VaEtchanan 1

The first of the famous 252 interpretations (ofanim) on the word 'VaEtchanan,' exploring the deep kabbalistic and gematria-based meaning of Moshe's prayer and its connection to the 252 worlds.

אופן א ואתחנן אל ה' בעת ההיא לאמר: הנה מלת לאמר דרשו בו רבותינו ז"ל במדרש רבה בכמה דרשות, וגם פליגי באיזה עת היתה התפלה, על דרך הפשט באותו הפרק כשאמר לו הקב"ה עלה אל הר העברים (במדבר כז יב), מיד באותו פרק כתיב (במדבר כז טו) וידבר משה אל ה' לאמר, שמשונה אותה פרשה מכל פרשיות שבתורה דאתמר בהו וידבר ה' אל משה לאמר, ובכאן להיפך משה אמר אל ה' לאמר. לכן נראה פירוש הפסוק הכי, ואתחנן אל ה' באותו עת שאמרתי אל הקב"ה מלת לאמר, ובאותו עת התפלל על ענין ביאת הארץ, כשאמר בפרשת פנחס (במדבר כז טז) יפקוד ה' אלהי הרוחות וגו' איש על העדה וגו', שיש להקשות שם איך עלה על דעת משה שירשו בניו את כתרו, והלא כמה רמזים רמז לו הקב"ה למשה שיהושע יאכל פריו לפי שהוא נוצר תאנה (משלי כז יח, עיין תנחומא פנחס סי' י"א)

Source 3 · Acharonim
Verified

Megaleh Amukos — VaEtchanan, Ofen 40

מגלה עמוקות על פרשת ואתחנן מ׳

Megalleh Amukkot on Parashat VaEtchanan 40

Connects Moshe's 40 days on Sinai and the 40-year sojourn in the desert to this prayer, offering a mystical explanation of why 'forty' is a recurring motif in Moshe's spiritual biography and why it is embedded in VaEtchanan.

אופן מ רצה משה להעביר הקליפות של עשו וישמעאל בכניסתו לארץ, ועל זה אמר אתה החלות להראות להכניע ב' קליפות, קליפת ישמעאל שיניקתו מצד ימין הקדושה מצד אברהם, וזה שאמר א"ת גדלך, א"ת דייקא כמו שאמרו רז"ל וערלתם את פריו (ויקרא יט כג), את הטפול לפריו (ברכות דף ל"ו:), הכי נמי אמר את גדלך, שנתת לו כח וחסד בקדושה להכניע אותה וקליפת עשו משמאל, נתת לי גם כן כח וגבורה, ז"ש ידך החזקה. והנה מאחר שהתחלתי להכניע סיחון ועוג שהם לקביל תרין סטרין אלין, לכן כשאכנס לארץ ישראל יהיה כח בידי להכניע ב' סטרין אלין לגמרי, אעברה נ"א הוא בגימטריא אדו"ם, אעבר"ה בגימטריא עור"ב שהוא סוד עשו, כמבואר בזוהר (ח"א) בענין שליחות נח את העורב מן התיבה (בראשית ח ז), שהראה בזה שעשו הוא מולך לפני מלוך מלך בישראל (בראשית לו לא), כמ"ש יעקב יעבור נא אדני לפני עבדו (בראשית לג יד), שהוא נוטל מלכות בראשונה

Source 4 · Acharonim
Verified

Megaleh Amukos — VaEtchanan, Ofen 52

מגלה עמוקות על פרשת ואתחנן נ״ב

Megalleh Amukkot on Parashat VaEtchanan 52

Ties together the numerical value of 52 (BaN, one of the divine name spellings) with aspects of Moshe's soul-root and his plea, presenting a kabbalistic chiddush about why this particular name is relevant to VaEtchanan.

אופן נב אמרו רז"ל בזוהר פרשת תרומה עמוד רע"ח (זוהר ח"ב קנ"ו ע"א) שמשה מת בשבת. עליו קאמר בעת ההיא, על עת רצון שאמרו במנחה בשבת דמתגליא מצחא קדישא, ובכל ימות החול באותו פרק מדת הדין שורה, שאז ויצא יצחק לשוח בשדה (בראשית כד סג) שהוא מדת הדין. ורצה משה ליכנס לארץ ישראל ולתקן א"ל זוע"ם בכל יום (תהלים ז יב), לפי שג' סעודות של שבת הם ג' אבות (עיין שבת קי"ח ע"א), לכן הזכיר ג' אבות בפסוק ראשון, שהם כנגד ג' סעודות שאין למעלה מעונ"ג (ספר יצירה), שהוא סוד "עדן "נהר "גן, שבס"ת אלו נרמז "נשמה "רוח "נפש.

Source 5 · Acharonim
Verified

Megaleh Amukos — VaEtchanan, Ofen 2

מגלה עמוקות על פרשת ואתחנן ב׳

Megalleh Amukkot on Parashat VaEtchanan 2

Explores a second dimension of Moshe's plea to enter Eretz Yisrael, drawing on hidden Torah connections and mystical interpretations of the roots of the word VaEtchanan.

אופן השני יש לישב דבר תמוה איך עלה על דעת משה שהותר לו הנדר, ה' צבאות יעץ ומי יפר (ישעיה יד כז). אבל הענין דקיימא לן נדר שהותר מקצתו הותר כולו כדאיתא בנדרים (דף כ"ה ע"ב), ולפי שהקב"ה נשבע לכן לא תביאו את הקהל הזה (במדבר כ יב), על משה ועל אהרן שניהם יחד עלתה הגזירה. ולכן אמר ואתחנן אל ה' בעת ההיא, באותו עת שמת אהרן באותו עת התפלל אעברה נא, מאחר שאהרן כבר מת, אם כן דמיתי שהותר הנדר, כי על שנים יחד עלתה הגזירה לא תביאו משמע ביחד. והשיב לו הקב"ה רב לך, הלא החטא שלך של מי מריבה הוא יותר גדול מן חטא של אהרן אחיך, כי אהרן לא חטא באותו פרק, כדאיתא במדרש רבה פרשת חקת (במ"ר פי"ט ט') משל לבעל חוב שהלך למוד את גרנו וכו'.

Source 6 · Acharonim
Verified

Megaleh Amukos — VaEtchanan, Ofen 26

מגלה עמוקות על פרשת ואתחנן כ״ו

Megalleh Amukkot on Parashat VaEtchanan 26

Uses gematria of the divine name (Yud-Heh-Vav-Heh = 26) to illuminate a central teaching about Moshe's prayer and his unique relationship with that name, explaining why he was nonetheless not granted entry to the Land.

אופן כו איתא במדרש רבה (דב"ר פי"א י') שביקש משה שיכנס לארץ ישראל, ויהיה יהושע הרב והוא יהיה התלמיד, עיין בארוכה בילקוט (דף רס"ג ע"ב וג' ילקו"ש רמז ורמז תתכ"א) שביקש משה אחר כך בעצמו שימות. והנה לפי זה המדרש יהיה פירוש הפסוק שביקש משה אעברה נא אני בעצמי, ואין אני מבקש שום גדולה, רק ואראה את הארץ ויהיה יהושע הרב. והשיב לו הקב"ה רב לך, אתה רוצה שיהיה לך רב ומנו יהושע (עיין סוטה י"ג ע"ב), יודע אני שאתה בעצמך לא תתאוה לדבר זה רק תבקש המיתה בעצמך. ז"ש אל תוסף דבר אלי עוד לבקש החיים, וצו את יהושע שצוה הקב"ה שיהושע ידרש בחייו, כדאיתא בתנחומא פרשה זו (תנחומא ואתחנן סי' ו') שלא הבין משה מה שדרש יהושע, ועל זה אמר מאה מיתות ולא קנאה אחת, נמצא שהוא בעצמו לא ביקש לחיות עוד:

Source 7 · Acharonim
Verified

Megaleh Amukos — VaEtchanan, Ofen 100

מגלה עמוקות על פרשת ואתחנן ק׳

Megalleh Amukkot on Parashat VaEtchanan 100

The hundredth interpretation offers a milestone teaching, likely connecting Moshe's 100-faceted prayer to the 100 blessings one must recite daily (as derived by the Baal HaTurim from VaEtchanan), a major chiddush of the parashah.

אופן ק יש להקשות והלא מתחלת שליחותו בסנה הראה הקב"ה למשה הסנ"ה, שהוא בגימטריא ק"ך שיחיה משה ק"ך שנה, אף על פי שגזירה היא שאין הקב"ה מודיע לאדם קיצו (כדאיתא בשבת דף ל'.), אפילו הכי גילה לו למשה שיהיו ימיו ק"ך, אם כן איך עלה על דעת משה שיחיה יותר, ומתחלת התורה גילה הקב"ה למשה שיהיו ימיו מאה ועשרים שנה, שעל זה אמרו רז"ל (חולין דף קל"ט:) שמשה מן התורה מנין, שהקב"ה קצץ לו מאה ועשרים שנה השיב בשג"ם זה משה והיו ימיו ק"ך שנה (בראשית ו ג), ועליו אמר משה מחני מספרך (שמות לב לב), על ספר בראשית קא מתכוין. והנה יש אומרים שלא בקש משה רק ליכנס לארץ ישראל ולראות ולמות מיד, כמ"ש אעברה נא ואראה (כדאיתא במדרש רבה פרשה זו).

Source 8 · Acharonim
Verified

Megaleh Amukos — VaEtchanan, Ofen 252 (Final)

מגלה עמוקות על פרשת ואתחנן רנ״ב

Megalleh Amukkot on Parashat VaEtchanan 252

The concluding and climactic interpretation — the 252nd ofen — summarizing the entire mystical edifice of the work, likely tying the gematria of VaEtchanan itself (515) and related values back to Moshe's ultimate spiritual elevation beyond physical entry into the Land.

אופן רנב מן הידוע שמשה הוא משיח בן דוד, עד כי יבא שיל"ה (בראשית מט י) בגימטריא משה כדאיתא בזוהר (ח"א כ"ה ע"ב). ומשה גם כן סוד יוסף, בסוד ויקח משה את עצמות יוסף (שמות יג יט). נמצא שמשה הוא כלל ב' משיחים משיח בן דוד משיח בן יוסף, לכן רצה משה שיהיו ב' משיחים בזמנו, וידוע כשיבא משיח אז יהיה מרכב"ה שלמ"ה, שהוא בגימטריא אברה"ם יצח"ק יעק"ב דו"ד, ובגלות גברה הטומאה המרכב"ה טמא"ה, שהיא בע"ל צפ"ן (שמות יד ב) חושבן דדין כחושבן דדין, שהיא חקוקה עליה דמות כל"ב ר"ע, שעולה גם כן כחשבון בע"ל צפ"ן בסוד לא יחרץ כלב לשונו (שמות יא ז) ועל זה התפלל משה ואתחנן מורה על חנינא, שביקש משה על משיח שנקרא חנינא, בעת ההיא ביום שבת היה (זוהר ח"ב קנ"ו ע"א), כי סוד שבת הוא סוד תרין מושיעים, מאן אינון מושיעים אליהו משיח בן דוד שהם עולים בחושבן מושיעי"ם, וכן נעלם מן שבת שהוא י"ן י"ת ו' עולה אליה"ו משי"ח ב"ן דו"ד, וביקש משה בעת ההוא כתיב, מה שיהיה בעת ההיא, הרי לעתיד אתה החלות להראות את עבדך גאולת מצרים, וגם להראות את עבדך

Source 9 · Acharonim
Verified

Megaleh Amukos — VaEtchanan, Ofen 10

מגלה עמוקות על פרשת ואתחנן י׳

Megalleh Amukkot on Parashat VaEtchanan 10

Develops a chiddush regarding Moshe's connection to the Ten Commandments (Aseres HaDibros) and how his prayer was bound up with his role as the conduit for Torah — the tenth interpretation reflects on the number ten and its spiritual significance.

אופן עשירי בא משה להודיע ענין התפלה לדורות שהקב"ה עושה עם האדם, שאי אפשר לו לאדם לשלם להקב"ה מה שנתן לאדם כבר, וכדאיתא במדרש (ויק"ר פכ"ז ב') מי הקדמני ואשלם (איוב מא ג), כלום עושה אדם מצות צצית עד שלא נתן לו הקב"ה טלית, וכן מזוזה שנתן לו הקב"ה בית וכו'. ועל זה אמר משה אתה החלות להראות, כי בשביל זה אני מבקש מתנת חנם ולא בשביל מעשים טובים שלי, לפי שאתה החלות מקודם לעשות עם האדם טובות קודם שעשה האדם המצוה. והשיב לו הקב"ה רב לך שיש לך הרבה מצות ומעשים טובים, ואפילו הכי אל תוסף דבר אלי.

Related sheets

Chassidusחסידות

Megaleh Amukos on Parashat Vaetchanan

Vaetchanan

A collection of mystical teachings and chiddushim on the weekly portion of Vaetchanan, exploring esoteric dimensions of Moshe's prayer, the Ten Commandments, the Shema prayer, and their connections to divine unity, Jewish history, and spiritual rectification.

View Sources10 sources
Chassidusחסידות

Chassidic Teachings on Parashat Matot

Matot

Chassidic sources explore Parashat Matot through the lens of inner spiritual transformation, examining how vows and speech reflect the soul's struggle between divine service and material desire. These teachings emphasize the refinement of speech, disciplined self-command, and the spiritual significance of binding commitments.

View Sources7 sources
Chassidusחסידות

Chassidic Teachings on Matot and Masei

Matot

These sources from the Sefat Emet and Ben Ish Hai explore the spiritual dimensions of the portions Matot and Masei, including the rectification of dangerous spiritual places through the Israelites' wilderness journeys, the revelation of hidden holiness upon entering the Land of Israel, the sanctification of speech through vows and oaths, and the mystical correspondence between the fifty journeys and the fifty gates of understanding.

View Sources6 sources
Chassidusחסידות

Shem MiShmuel on Teshuvah and the Churban

These teachings explore how rebuke rooted in love awakens the soul to repentance, and how the destruction of the Temple represents a concealment of God's presence that calls for genuine return. The sources emphasize Shabbat's role in opening the heart to divine light and enabling one to recognize the chain of transgressions leading to exile.

View Sources5 sources
Chassidusחסידות

Chiddushim of the Esh Kodesh

Hasidic interpretations from the Esh Kodesh exploring themes of inner spiritual work, divine providence, suffering, and faith. The sources address how personal and communal challenges serve as opportunities for deepening commitment to Torah and reconnection with the divine.

View Sources10 sources
Chassidusחסידות

Chassidic Interpretations of Matot and Masei

Matot

Chassidic sources read the Torah portions of Matot and Masei as spiritual allegories. Matot explores the holiness of speech, vows, and tribal identity as expressions of inner truth and divine order, while Masei presents the wilderness journeys as stages of the soul's refinement and ascent toward God.

View Sources9 sources

Explore more