Modern Ovens and Stoves in Shabbat Cooking

שְׁמַע מִינָּה מִצְטַמֵּק וְיָפֶה לוֹ מוּתָּר! שָׁאנֵי הָכָא דְּקַטְמַהּ. אִי הָכִי מַאי לְמֵימְרָא?! הוּבְעֲרָה אִיצְטְרִיכָא לֵיהּ, מַהוּ דְּתֵימָא כֵּיוָן דְּהוּבְעֲרָה הָדְרָא לָהּ לְמִילְּתָא קַמַּיְיתָא, קָמַשְׁמַע לַן.

מַתְנֵי׳ תַּנּוּר שֶׁהִסִּיקוּהוּ בְּקַשׁ וּבִגְבָבָא לֹא יִתֵּן בֵּין מִתּוֹכוֹ בֵּין מֵעַל גַּבָּיו. כּוּפָּח שֶׁהִסִּיקוּהוּ בְּקַשׁ וּבִגְבָבָא — הֲרֵי זֶה כְּכִירַיִים, בְּגֶפֶת וּבְעֵצִים — הֲרֵי הוּא כְּתַנּוּר. אָמַר רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה: הָכָא בְּכוּפָּח גָּרוּף וְקָטוּם, וְתַנּוּר גְּרוּפָה וּקְטוּמָה עָסְקִינַן. הֲרֵי הוּא כְּתַנּוּר — דְּאַף עַל גַּב דְּגָרוּף וְקָטוּם — עַל גַּבָּיו אָסוּר, דְּאִי כְּכִירָה כִּי גְּרוּפָה וּקְטוּמָה — שַׁפִּיר דָּמֵי. תַּנְיָא כְּווֹתֵיהּ דְּאַבָּיֵי: תַּנּוּר שֶׁהִסִּיקוּהוּ בְּקַשׁ וּבִגְבָבָא אֵין סוֹמְכִין לוֹ, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר עַל גַּבָּיו, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר לְתוֹכוֹ, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר בְּגֶפֶת וּבְעָצִים. כּוּפָּח שֶׁהִסִּיקוּהוּ בְּקַשׁ וּבִגְבָבָא סוֹמְכִין לוֹ, וְאֵין נוֹתְנִין עַל גַּבָּיו. בְּגֶפֶת וּבְעֵצִים אֵין סוֹמְכִין לוֹ. אֲמַר לֵיהּ רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרָבָא לְרַב אָשֵׁי: הַאי כּוּפָּח הֵיכִי דָמֵי? אִי כְּכִירָה דָּמֵי, אֲפִילּוּ בְּגֶפֶת וּבְעֵצִים נָמֵי! אִי כְּתַנּוּר דָּמֵי, אֲפִילּוּ בְּקַשׁ וּבִגְבָבָא נָמֵי לָא! אֲמַר לֵיהּ: נְפִישׁ הַבְלֵיהּ מִדְּכִירָה וְזוּטַר הַבְלֵיהּ מִדְּתַנּוּר.

MISHNA: The halakhot that were stated with regard to a stove were specific to a stove’s unique structure and the manner in which it retains heat. However, with regard to other baking apparatuses, i.e., an oven or a kupaḥ, there are different rules. The mishna delineates: An oven that they lit even with straw or rakings, one may neither place a pot inside it nor atop it on Shabbat. Whereas a kupaḥ that was lit with straw or rakings, its legal status is like that of a stove, and one is permitted to place a pot atop it on Shabbat. If it were lit with pomace or with wood, its legal status is like that of an oven and it is prohibited to place a pot atop it on Shabbat. Rav Adda bar Ahava said: Here we are dealing with the cases of a kupaḥ that is swept and covered with ashes and an oven that is swept and covered with ashes, and the mishna is to be understood as follows: It is like an oven in the sense that, although it is swept and covered with ashes, it is prohibited to place a pot atop it; as, if its legal status were like that of a stove, when it is swept and covered it may well be done. The Gemara comments that there is a baraita that taught in accordance with the opinion of Abaye: An oven that one lit with straw and with rakings, one may not lean a pot against it, and needless to say one may not place a pot atop it, and needless to say one may not place a pot inside it, and, needless to say if it was lit with pomace or with wood it is prohibited. While with regard to a kupaḥ that was lit with straw or with rakings, one may lean a pot against it, but he may not place a pot atop it. If it was lit with pomace or with wood, one may not lean a pot against it. Rav Aha, son of Rava, said to Rav Ashi: This kupaḥ, what are its circumstances? If it is considered like a stove, even if it was lit with pomace or with wood, it should also be permitted. And if it is considered like an oven, even with straw or with rakings, it should also not be permitted. Rav Ashi said to him: From a halakhic perspective, a kupaḥ has intermediate status. Its heat is greater than that of a stove; however, its heat is less than that of an oven.

לְעוֹלָם אֵימָא לָךְ לְהַחֲזִיר תְּנַן, וְחַסּוֹרֵי מִיחַסְּרָא וְהָכִי קָתָנֵי: כִּירָה שֶׁהִסִּיקוּהָ בְּקַשׁ וּבִגְבָבָא — מַחֲזִירִין עָלֶיהָ תַּבְשִׁיל, בְּגֶפֶת וּבְעֵצִים — לֹא יַחֲזִיר עַד שֶׁיִּגְרוֹף אוֹ עַד שֶׁיִּתֵּן אֶת הָאֵפֶר. אֲבָל לְשַׁהוֹת — מְשַׁהִין אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ גָּרוּף וְאֵינוֹ קָטוּם. וּמָה הֵן מְשַׁהִין? — בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: חַמִּין, אֲבָל לֹא תַּבְשִׁיל. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: חַמִּין וְתַבְשִׁיל. וְהָךְ חֲזָרָה דַּאֲמַרִי לָךְ, לָאו דִּבְרֵי הַכֹּל הִיא, אֶלָּא מַחֲלוֹקֶת בֵּית שַׁמַּאי וּבֵית הִלֵּל, שֶׁבֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: נוֹטְלִין וְלֹא מַחֲזִירִין. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: אַף מַחֲזִירִין. אָמַר רַב שֵׁשֶׁת אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כִּירָה שֶׁהִסִּיקוּהָ בְּגֶפֶת וּבְעֵצִים מְשַׁהִין עָלֶיהָ חַמִּין שֶׁלֹּא הוּחַמּוּ כׇּל צוֹרְכָּן וְתַבְשִׁיל שֶׁלֹּא בִּישֵּׁל כׇּל צוֹרְכּוֹ. עָקַר — לֹא יַחֲזִיר עַד שֶׁיִּגְרוֹף אוֹ עַד שֶׁיִּתֵּן אֵפֶר. קָסָבַר: מַתְנִיתִין ״לְהַחֲזִיר״ תְּנַן, אֲבָל לְשַׁהוֹת — מְשַׁהִין אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ גָּרוּף וְאֵינוֹ קָטוּם.

The Gemara rejects this proof. Actually, you can say that in the first clause of the mishna we learned to return and the mishna is incomplete. A clause must be added to the mishna, and it teaches the following: With regard to a stove that was lit with straw or rakings, one may return a pot of cooked food to it. If it was lit with pomace or with wood, one may not return a pot to it until one sweeps the coals out while it is still day or until one covers the coals with ashes. However, to leave the pot on the flame on Shabbat, one may leave it, even though it is not swept and not covered with ashes. Through this addition, the continuation of the dispute can be understood as follows: And what may they leave? Beit Shammai say: Hot water but not cooked food. And Beit Hillel say: Both hot water and cooked food. Furthermore: And that return that I said to you at the start of the mishna is not according to everyone. Rather, it too is subject to a dispute between Beit Shammai and Beit Hillel, as Beit Shammai say: One may remove but not return. And Beit Hillel say: One may even return. The dilemma with regard to the interpretation of the mishna has not been resolved. Rav Sheshet said that Rabbi Yoḥanan said: With regard to a stove that was lit with pomace or with wood, one may leave hot water on it even if the water has not yet been completely heated, and the same is true for cooked food even if it was not yet completely cooked. However, if one removed the food from the stove, one may only return it if he sweeps the coals out of the stove while it is still day, or if he places ashes on the coals. The reason for mentioning this halakha is because he holds that in our mishna we learned with regard to returning the cooked food to the stove; however, with regard to leaving a pot on top of the stove, if it was placed there while it was still day, one may leave it on the stove even if it is not swept and not covered with ashes.

בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בְּכִירָה שֶׁהֶבְלָהּ מֻעָט. אֲבָל הַתַּנּוּר אַף עַל פִּי שֶׁגָּרַף הָאֵשׁ אוֹ כִּסָּה בְּאֵפֶר אוֹ שֶׁהִסִּיקוּהוּ בְּקַשׁ אוֹ בִגְבָבָא אֵין מַשְׁהִין בְּתוֹכוֹ וְלֹא עַל גַּבָּיו וְלֹא סוֹמְכִין לוֹ תַּבְשִׁיל שֶׁלֹּא בָּשֵׁל כָּל צָרְכּוֹ אוֹ שֶׁבָּשֵׁל כָּל צָרְכּוֹ וּמִצְטַמֵּק וְיָפֶה לוֹ. הוֹאִיל וְהֶבְלוֹ חַם בְּיוֹתֵר אֵינוֹ מַסִּיחַ דַּעְתּוֹ וְחוֹשְׁשִׁים שֶׁמָּא יַחְתֶּה בְּזוֹ הָאֵשׁ הַמְּעוּטָה אַף עַל פִּי שֶׁהוּא אֵשׁ קַשׁ וּגְבָבָא אוֹ מְכֻסָּה: וְלָמָּה אָסְרוּ לִשְׁהוֹת בַּתַּנּוּר אַף עַל פִּי שֶׁגָּרוּף. מִפְּנֵי שֶׁהַגּוֹרֵף אֵינוֹ גּוֹרֵף אֶלָּא רֹב הָאֵשׁ וְעַצְמָהּ. וְאִי אֶפְשָׁר לִגְרֹף כָּל הָאֵשׁ עַד שֶׁלֹּא תִּשָּׁאֵר נִיצוֹץ אַחַת מִפְּנֵי שֶׁהֶבְלוֹ חַם שֶׁמָּא יַחְתֶּה כְּדֵי לְבַעֵר הַנִּיצוֹצוֹת הַנִּשְׁאָרוֹת בַּתַּנּוּר:

When does the above apply? With regard to a range whose heat is minimal. With regard to an oven, in contrast, even if one removed the coals, covered them with ash, or used straw or stubble as fuel, we are not allowed to leave food in it or on it. Similarly, one should not put food close to it. [This applies to] food that was not cooked to completion or was completely cooked, but will benefit from continued cooking. Since [an oven] is very hot, a person will not divert his attention [from the fire]. Hence, we suspect that he will stir the small fire that remains, even if it is straw or stubble, or even if it is covered. Why did [the Sages] forbid leaving food in the oven even if the fire was removed? Because a person can remove only the majority of the coals and their most intense [heat]. It is impossible to remove the entire fire so that not even a spark remains. Since [an oven's] heat is very warm, we suspect that he will stir [the fire] so that the sparks that remain in the oven will burn more.

מַנִּיחִין קְדֵרָה עַל גַּבֵּי הָאֵשׁ אוֹ בָּשָׂר בַּתַּנּוּר אוֹ עַל גַּבֵּי גֶּחָלִים וְהֵן מִתְבַּשְּׁלִים וְהוֹלְכִין כָּל הַשַּׁבָּת וְאוֹכְלִין אוֹתָהּ בְּשַׁבָּת. וְיֵשׁ בְּדָבָר זֶה דְּבָרִים שֶׁהֵן אֲסוּרִין גְּזֵרָה שֶׁמָּא יַחְתֶּה בַּגֶּחָלִים בְּשַׁבָּת:

והנה התנורים שלנו, פסק רבינו הרמ"א בסעיף א' דדינם ככירה, מטעם שהם גדולים הרבה ופתחן מן הצד והרוח יוצא. ויש מי שמפקפק בזה, (תפארת שמואל בשם מהרש"ל ע"ש) ואנו אין לנו אלא דברי רבינו הרמ"א וכן כתב הכלבו ועוד ראשונים, והחוש מעיד כן, ואיך נדמהו לתנור שבזמן הגמרא שהחזיק רק קדרה אחת והוא צר מלמעלה, ובהעמדת הקדרה על פי התנור הסתום מכל הצדדים שלטה חוזק האש בכל הקדרה סביב סביב, ואיזה דמיון הוא לתנורים שלנו, ודיו שנדיננו ככירה. וכן הפליטע"ס שלנו - וודאי הם ככירה, שהקדרות עומדים מלמעלה ונעשה לכמה קדרות, והוא שוה מלמעלה ומלמטה, וזהו ממש ככירה ולא כתנור. והקאכלא"ך שלנו, והיינו שעושים חלל בדופני התנור עם דלת קטנה של ברזל - זהו ממש סמיכה שנתבאר, וכן על התנור - הוה גם כן סמיכה, וכן לפני התנור, וקורין קאמינא"ק והוא לפני פה התנור, ויש קורין לה יאמק"א - וזהו גם כן כסמיכה.

דיני כירה ותנור ליתן עליה קדירה בערב שבת. ובו ה סעיפים: כירה שהיא עשויה כקדירה ושופתין על פיה קדירה למעלה ויש בה מקום שפיתת שתי קדירות אם הוסקה בגפת שהיא פסולת של זתים או בעצים אסור ליתן עליה תבשיל מבע"י להשהותו עליה אלא א"כ נתבשל כל צרכו והוא מצטמק (פי' הולך וחסר) ורע לו דליכא למיחש שמא יחתה או שהוא חי שלא נתבשל כלל דכיון שהוא חי מסיח דעתו ממנו עד למחר ובכל הלילה יכול להתבשל בלא חיתוי אבל אם נתבשל קצת ולא נתבשל כל צרכו ואפי' נתבשל כל צרכו והוא מצטמק ויפה לו חיישינן שמא יחתה ואסור להשהותו עליה אא"כ גרף דהיינו שהוציא ממנה כל הגחלים או קטם דהיינו שכסה הגחלים באפר למעט חומם ואם נתן בה חתיכה חיה מותר כאלו היתה כולה חיה דע"י כך מסיח דעתו ממנה ואפי' אינה גרופ' (פי' שמשך הגחלים מהתנור) וקטומה (פי' שכסה הגחלים באפר) מותר לסמוך לה קדירה בסמוך חוצה לה ואם הוסקה בקש או בגבבא מותר לשהות עליה אפי' אינה לא גרופה ולא קטומה: הגה שני כירות המתאימות זו אצל זו ודופן של חרס ביניהם האחת גרופה וקטומה והשני' אינה גרופה וקטומה מותר לשהות על הגרופה וקטומ' אע"פ שמוסיף הבל משאינה גרופה וקטומה (גמ' פ' כירה) ותנור אפי' אם הוסק בקש או גבבא אסור אפילו לסמוך לו אפילו אם גרוף וקטום: הגה כ"ז שהיד סולדת בו [הגהות מרדכי] וכ"ש שאסו' לשהות בתוכו או על גבו וכופח שהו' מקו' שפיתת קדיר' אחת אם הוסק בקש או גבבא דינו ככירה בגפת או בעצים דינו כתנור [והתנורים שלנו דינם ככירה] [ר"ן ר"פ כירה וכל בו וכן משמע מפירש"י] ואם שכח ושהה אם הוא תבשיל שבשל כל צרכו מותר אפי' הוא מצטמק ויפה לו ואם הוא תבשיל שהתחיל להתבשל ולא בישל כל צרכו אסור עד מוצאי שבת ואם עבר ושיהה אסור בשניהם: הגה עד בכדי שיעשו (הגהות אשירי ורמב"ם פ"ג) ואם החזירם עכו"ם בשבת דינו כשכח ושיהה [הגהות אשירי] ואם החזירם ישראל דינו כעבר ושיהה [הגהות מרדכי] ואם מצטמק ורע לו מותר שהרי לא נהנה מן האיסור [ב"י וע"ל ריש סי' רכ"ז] וי"א שכל שנתבשל כמאכל בן דרוסאי (פי' שם אדם שהי' אוכל מאכלו שלא נתבשל כל צרכו) או שנתבשל כל צרכו ומצטמק ויפה לו מות' להשהותו על גבי כירה: הגה או אפי' על גבי תנור (המגיד פ"ג והגהות מרדכי ומיי' פ"ג וריש פ' כירה ב"י) אפי' הוסק בגפת ועצים ואפי' אינה גרופה וקטומה ולא הוזכרה גרופה וקטומה והיסק בקש ובגבבא אלא כשהתחיל להתבשל ולא הגיע למאכל בן דרוסאי וכן לענין אם נטל הקדירה מעליה ובא להחזירה עליה בשבת ואם שכח ושיהה תבשיל שהתחיל להתבשל ולא הגיע למאכל בן דרוסאי אסור ואין צריך לומר אם עבר ושיהה: הגה ונהגו להקל כסברא האחרונה. וכל זה בענין שהיה שהקדירה יושבת על כסא של ברזל או על גבי אבנים ואינה נוגעת בגחלים אבל הטמנה על גבי גחלים לדברי הכל אסור: הגה וי"א דאפילו אם הקדירה עומדת על גבי האש ממש כל זמן שהיא מגולה למעלה לא מקרי הטמנה ושרי וכן המנהג רק שנזהרים לנתקו קצת קודם השבת מן האש כדי שיוכל ישראל להסירו משם ואם לא נתקו מן האש ומצאו על גבי האש בשבת יש להסירו משם ע"י עכו"ם ואם ליכא עכו"ם מותר לישראל להסירו משם ויזהר שיקחהו משם בנחת ולא ינענע הגחלים ואז אף אם ינענען קצת דבר שאין מתכוין שרי. (מרדכי ריש פרק כירה והגהות מיי' פרק ז'): כירה שהיא גרופה וקטומה ונטל הקדירה מעליה אפילו בשבת מותר להחזירה כל זמן שהיא רותחת: הגה ועודה בידו (טור) ולא הניחה על גבי קרקע הגה ודעתו להחזירה (טור) ודוקא על גבה אבל לתוכה אסור ובתנור אסור להחזיר אפי' הוא גרוף וקטום והוא הדין לכופח אם הסיקו בגפת ועצים: הגה ודוקא שהתבשיל מבושל כל צרכו (ב"י) ואז מותר להחזירו אפילו לכירה אחרת אבל אם לא נתבשל כל צרכו אסור אפי' באותה כירה (מיי' פ"ג) וי"א דכל זה אינו אסור רק כשנטלו מן הכירה מבעוד יום ולא החזירו עד שחשכה אבל אם לקחו משם משחשיכה אפילו הניחו על גבי קרקע מותר (ר"ן פרק כירה וכל בו) וכן נוהגים להקל בתנורים שלנו שיש להם דין כירה וסומכים עצמם על דברי המקילין וטוב להחמיר מיהו אם נצטנן לכולי עלמא אסור [ב"י] וי"א דאם הוציא מאכל מן התנור בשבת אסור להניחו בכרים ובכסתות (הגה"מ פ"ז) י"א דכל שהוא סמוך לחשיכה או סמוך לברכו שהוא קבלת שבת לדידן (הגהות מרדכי) אם הוא סמוך כל כך שאם נצטנן הקדירה אי אפשר להרתיחה מבעוד יום דינו כמו בשבת עצמו ויש מקילין בזה והמנהג להקל אך טוב להחמיר במקום שאין צורך כל כך ודוקא על גבי כירה ממש אבל לסמוך אפי' סמוך לאש במקום שהיד סולדת בו שרי אפי' סמוך לחשיכה (הגהות מרדכי והגהות מיי') ובתנור אין חילוק בין להחזיר עליו או לסמוך אצלו ודוקא במקום שהיד סולדת אבל אין היד סולדת שם שרי אפי' בשבת כמו שיתבאר לקמן סי' שי"ח:

The Laws of Kirah and a Tanur, placing pots on them on Erev Shabbos. Containing 5 paragraphs: A Kirah is one which is constructed in the shape of a (large) kettle. Pots are placed on top of it, where it has its mouth, and there is room for placing two pots. If this Kirah was fired by means of Gefes [olive waste], or with wood, one may not place food on it to cook in the evening (on Erev Shabbos) with the intention of leaving it there (until after Shabbos arrives) – unless the food has already been fully cooked and is shrinking (i.e., continually getting bigger and smaller as a result from the cooking) to its detriment, in which case it need not be feared that the coals in the stove will be stirred. It is also permitted to place the pot on the stove if the food is raw, i.e. it has not been cooked at all. Since it is raw, one will not pay attention to it until the next morning, as it is can finish cook during the night without stoking the coals. However, if the food is cooked a little bit, or even if it is fully cooked but shrinking through cooking will benefit it, we are concerned that the coals might be stoked. Therefore, leaving it on the stove is forbidden unless the stove is raked, in other words, all the coals are removed from it or are covered with ashes, in other words the coals are covered with ashes to lessen the heat’s intensity. If a raw piece (of meat) is put into the pot, it is permitted just as if it would consist entirely of raw (meat), since now he will not pay attention to the entire pot. But even if the coals were not raked (meaning the coals were taken out of the oven) or covered with ashes (meaning the coals were covered with ashes) it is permitted to place a pot next to it, on the outside. If it was fired with straw or stubble, it is permitted to allow a pot to stay on it even if it was not Gerufa (raked from the stove) or Ketuma (the coals are covered with ashes). RAMA: If two Kirah stoves are joined one beside the other, with an earthenware partition between them: if one is Gerufa or Ketuma and the second is not Gerufa or Ketuma, it is permitted to allow a pot to stay on the one which is Gerufa or Ketuma, even though the one which is not Gerufa or Ketuma will add to its heat. However, as for a Tanur stove even if it was fueled by straw or stubble, it is forbidden to place (a pot) even adjacent to it – even if it is Garuf ve’katum RAMA as long as it is Yad soledes bo. (Haga'ot Mordechai) It goes without saying that it is forbidden to let a pot stay within it or on it. As for a Kupach-stove which has room for placing one pot on it, where it was fueled by straw or stubble, it has the status of a Kirah; where it was fueled by Gefes or wood, it has the status of a Tanur. (Our types of ovens have the status of a Kirah) (R"an). And if he forgot and left it (on the stove) if it is a Tavshil that is cooked all the way it is permitted even if it is food that improves as it condenses (called 'Mitztamech v'Yafeh Lo'). But if it is a dish that is beginning to cook and is not cooked all the way it is forbidden until Motzei Shabbos. Where one deliberately leaves a pot of food, it is forbidden in both cases RAMA: until a time period has elapsed (after Shabbos) during which the cooking done on Shabbos could be done (after Shabbos) (Ha'agahot Ashiri and Rambam). But if a Non-Jew puts it back on on Shabbos the law is the same as one who forgot and left it on (Ha'agahot Ashiri). And if a Jew puts it back on the law is the same as one who intentionally left it on. (Ha'agahot Mordechai). And if the food condensed through more cooking to its detriment it is permitted because he receives no benefit from the forbidden thing. (Beis Yosef, and see the beginning of Siman 237) There are those who say that where it has already been cooked to the degree of Ma’achal ben Derusa’i (i.e. the name of a thief who ate his food semi-cooked) or it is completely cooked and further cooking will improve it, it is permitted to leave it on a Kirah. RAMA: or even on a Tanur (HaMagid; Ha'agahot Mordechai; the beginning of the paragraph Kirah in the Beis Yosef) even one fired with Gefes (olive waste) or wood, and even if it was not Gerufa or Ketuma. In this opinion, Garuf ve’katum and firing with straw and stubble were mentioned only when the cooking process has begun but has not reached the stage of Ma’achal ben Derusa’i; or, where one has removed the pot from the stove and desires to return it on Shabbos. Where one forgets and leaves a pot of food, which has begun to cook, but has not reached the stage of Ma’achal ben Derusa’i , it is forbidden to eat it. It goes without saying where one intentionally leaves it there that it is forbidden to eat. RAMA: The people’s custom is to be lenient and follow this last opinion A Kirah that is Gerufa or Ketuma, if one removes a pot from it even on Shabbos, he may return it as long as it is boiling hot Rema: and it is still in his hand (Tur) and he has not placed it on the floor RAMA: and his intention is to return it (Tur). This is specifically to the top [of the stove] but to the inside it is forbidden. It is forbidden to return [a pot] to a Tanur even if it is raked and covered up. Similarly, a Kupach when fired with Gefes [olive waste] and wood. RAMA: This is specifically when the food is fully cooked (Beis Yosef). It is then permitted to return it, even to another Kirah. But if it is not fully cooked it is forbidden even to return it to the same Kirah. There are those who say that all is forbidden only where one removes it from the Kirah while it is still day and wishes to return it after dark. However, if he removes it after dark it is permitted [to return] even if in the meantime he places it on the floor. (R"an Perek Kirah). This is our custom to be lenient for our [type of] ovens, that have the status of a Kirah, because the lenient opinion is relied upon. And it is better to be more stringent. But in all opinions where it has cooled off it is forbidden [to return it] [Beis Yosef]. There are those who say that if one removes the food from the Tanur on Shabbos it is forbidden to wrap it up in pillows or blankets. There are those who say that close to dark or close to Barchu which for us constitutes an acceptance of Shabbos (Ha'agahot Mordechai), where it is so close to Shabbos that if the pot would be cool it would be impossible to boil it up while still day, the same law (of Chazora) applies as to Shabbos itself. Some are lenient in this, and such is the accepted practice. Nevertheless it would be preferable to be stringent where there is no real need. But this refers only (to returning) directly onto a Kirah, however placing it next to it (the stove) or even next to a fire where the heat is Yad soledes bo is permitted even close to dusk. For a Tanur there is no difference between returning a pot onto it or next to it when that area is at a temperature of Yad soledes bo, but if that area is not Yad soledes it is permitted even on Shabbos, as will be stated below in Siman 318.

אָסוּר לִתֵּן פְּרִי אוֹ מַיִם עַל הַתַּנּוּר לְאַחַר שֶׁהֻסַּק, מִשּׁוּם דְּאֶפְשָׁר שֶׁיַּרְתִּיחַ הַמַּיִם וְשֶׁיִּצָלֶה הַפְּרִי. וַאֲפִלּוּ אֵין דַּעְתּוֹ אֶלָּא לְחַמֵּם אוֹתָם קְצָת, מִכָּל מָקוֹם אִם בַּמָּקוֹם הַזֶּה אֶפְשָׁר שֶׁיִּתְבַּשְּׁלוּ אוֹ יִצָּלוּ, אָסוּר לְחַמְּמָן שָׁם. וְכֵן פַּשְׁטִידָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ שֻׁמָּן אֵין לְהַעֲמִידָהּ נֶגֶד הַמְּדוּרָה אוֹ עַל הַתַּנּוּר בְּמָקוֹם שֶׁתּוּכַל לְהַרְתִּיחַ, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין דַּעְתּוֹ אֶלָּא לְחַמְּמָהּ. אֲבָל בְּמָקוֹם שֶׁאִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּתְבַּשְּׁלוּ אֶלָּא יִתְחַמְּמוּ קְצָת שָׁם, מֻתָּר לִתְּנָם, וַאֲפִלּוּ נִקְרַשׁ הַשֻּׁמָּן אוֹ הַמַּיִם מֵחֲמַת הַקֹּר. אֲבָל לְתוֹךְ הַתַּנּוּר שֶׁהִטְמִינוּ בּוֹ, אָסוּר לָתֵת שׁוּם דָּבָר צוֹנֵן שֶׁיִּתְחַמֵּם, אַף עַל פִּי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַרְתִּיחַ שָׁם. וּלְצֹרֶךְ קְצָת חוֹלֶה, יַעֲשֶׂה שְׁאֵלַת חָכָם (עַיֵן נִשְׁמַת אָדָם) (רנ"ג רנ"ט שי"ח ש"כ). וּקְצָת נוֹהֲגִין לְהַחֲזִיר בַּשַׁבָּת הַמַּאֲכָלִים לְתוֹךְ הַתַּנּוּר שֶׁהִטְמִינוּ בּוֹ, כֵּיוָן שֶׁהֵם עֲדַיִן חַמִּים. אַךְ אִם נִצְטַנְּנוּ לְגַמְרֵי, אוֹסְרִים. וּבַעַל נֶפֶשׁ יֵשׁ לוֹ לְהַחְמִיר בְּכָל עִנְיָן.

It is forbidden to place fruit or water on a hot stove because the water might boil and the fruit might bake. Even if your intention is only to warm them a little, nevertheless, if on this place it is possible that they will boil or bake, it is forbidden to warm them there. Likewise, pudding (kugel) containing fat should not be placed near a fire or on an oven in a place where it may boil, even if you intend only to warm it. But in a place where it cannot be cooked but only warmed somewhat, you are permitted to place it, even if the fat is congealed or the water is frozen. But in an oven in which food is kept warm, it is forbidden to put anything cold for the purpose of warming, even if it cannot boil there. If it is needed for one who is slightly ill, a halachic authority should be consulted. There are some who are accustomed to replace foods into the oven on Shabbos where they had been kept warm, since they are still warm. But if they cooled off completely, it is forbidden to do so. A spiritually sensitive person should be stringent in all such cases.

(כח) ותנורים שלנו - שפיהם מן הצד ועוד שרחבים ביותר אין חומם רב כ"כ וע"כ דינו ככירה ובספר תפארת שמואל הביא בשם רש"ל שחולק ע"ז וסובר דשוים הם לדינא ע"ש ועכ"פ בתנור של נחתומין שמסיקין בו תדיר וחומו רב טוב להחמיר לדונו כתנור:

כתיב: "ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתיך, ויום השביעי שבת לד' אלקיך, לא תעשה כל מלאכה". כלומר שששת ימים תעשה מלאכתך בידיך, ויום השביעי לא תעשה בידיך. אבל אם בידיו עשה המלאכה קודם השבת והמלאכה נגמרה מאליה בשבת - מותר, (ירושלמי פרק א' הלכה ה') כגון שנותן פת לתנור מבעוד יום או בשר בקדירה לבשל, וגמר האפייה והבישול עד שיהא ראוי לאכול צריך לזה ג' שעות, ונמצא שהגמר יהיה בשבת - מכל מקום מותר, כיון שמעצמה נעשית והוא אינו עושה כלום. (וזהו פלוגתא דבית שמאי ובית הלל בפרק קמא בהרבה דינים, דלבית שמאי צריך שתתבשל מבעוד יום, ובית הלל מתירין, והלכה כבית הלל)

תנור וכירים - התנורים האמורים כאן היו כלי חרס מיטלטלים, כעין קדירות גדולות בלא שוליים, היו מחברים אותם לקרקע בטיט ומכסים את קירותיהם בטיט, כיסוי זה נקרא טפילה. אך חיבור התנור בקרקע היה רק דרך עראי, משום כך הזכיר כלים אלה ביחוד, ללמדנו שחיבורם העראי לקרקע לא הוציא אותם מכלל כלים מטלטלים, אלא דינם כדין כלי חרס והרי הם מקבלים טומאא.

דבר מוסכם מכל הפוסקים דחשש ריח אינו אלא בצלי על השפוד כשצולין האיסור סמוך להיתר והשפודין לא רחוקין זה מזה והתנור קטן בזה יש מחלוקת אבל כשצלו או בשלו בקדרה זה לעצמו וזה לעצמו אפילו הקדרות אינן מכוסות למעלה ואפילו בתנור קטן ופיו סתום מותר כן פסק רבינו בסעיף ב' וכתב על זה רבינו הרמ"א דדווקא שהתנור פתוח קצת אבל אם הוא סתום מכל הצדדים כדרך שמטמינים החמין לצורך שבת אסור ואפילו בדיעבד יש מחמירין ואוסרין אם האיסור וההיתר מגולה ובמקום הפ"מ יש להקל עכ"ל ביאור דבריו דאמת הוא דגם בפיו סתום מותר אך בתנאי שלא תהא סתימה כסתימת חמין לשבת שסותמין כל סדק קטן וגדול אלא היא סתומה ומ"מ יש נקבים קטנים מן הצד דאז מותר אפילו לכתחלה גם כשאין הקדרה מכוסה למעלה אבל בלא זה צריך כיסוי להקדרה ולכן יש ליזהר בשבת כשמטמינים הצאלינ"ט ושורקין פי התנור וגם ארובת העשן סתומה אם מעמידים בתנור חלב או מאכלי חמאה צריך לכסות אותם או לכסות פיות הקדרות של בשר [ומיהי בדיעבד אין לאסור ובפרט לכבוד שבת או בהפ"מ ועש"ך סקי"ח] וכשהמעלה עשן פתוח פשיטא דמותר אף לכתחלה:

וְלָמָה אָסְרוּ בְּתַנּוּר הַגָּרוּף? מִפְּנֵי שֶׁהַגּוֹרֵף אֵינוֹ גוֹרֵף אֶלָּא רֹב הָאֵשׁ (ו)עַצְמָהּ, וְאִי אֶפְשָׁר לִגְרוֹף כָּל הָאֵשׁ עַד שֶׁלֹּא תִשָּׁאֵר נִיצוֹץ אֶחָד, וּמִפְּנֵי שֶׁהַבְלוֹ חַם בְּיוֹתֵר — יֵשׁ לָחוּשׁ שֶׁמָּא יַחְתֶּה לְהַבְעִיר הַנִּיצוֹצוֹת הַנִּשְׁאָרוֹת בַּתַּנּוּר. וְאִם נִתְקָרֵר הַבְלוֹ עַד שֶׁאֵין הַיָּד סוֹלֶדֶת שָׁם — מֻתָּר לְהַשְׁהוֹת שָׁם בְּתוֹכוֹ. וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁמֻּתָּר לְהַשְׁהוֹת עַל גַּבָּיו אוֹ לִסְמוֹךְ חוּצָה לוֹ אִם אֵין הַיָּד סוֹלֶדֶת בְּמָקוֹם שֶׁמַּשְׁהֶה, וַאֲפִלּוּ בְּשַׁבָּת עַצְמָהּ מֻתָּר לְהַשְׁהוֹת שָׁם.

תבשיל שהיה בתוך תנור אפיה חם, והוציאו אותו כדי ליקח ממנו מאכלים, אסור להחזירו לתוכו מפני שני טעמים: הראשון, שהואיל ואין דבר שימעט את חומו של התנור, יש חשש שהמחזיר את התבשיל לתוכו ישכח את השבת ויבוא להגביר את החום. השני, שפעולה זו נראית כבישול. אבל אם יניחו בתוך התנור קופסא בעלת ארבע דפנות, יהיה מותר להחזיר את התבשיל, משום שבאופן זה אין לחשוש שיגבירו את החום, וגם החזרת התבשיל אינה נראית כבישול, שאין דרך לבשל בקופסא שכזו. ונראה שאפשר להקל גם על ידי הנחת תבנית או צלחת הפוכה על קרקעית התנור שעליה יחזירו את התבשיל, או שיכסו את הכפתורים של התנור. ואם התנור מופעל על ידי שעון שבת, מותר בשעה שהתנור קר להניח בו תבשילים שנתבשלו כל צרכם, כדי שיתחממו כאשר התנור יתחיל לפעול. והכנסה זו אינה נראית כבישול, משום שהיא נעשית בשעה שהתנור קר. וכדי להימנע מהחשש שמא יגביר את החום, צריך להסתיר את הכפתורים או להניח את התבשיל על תבנית הפוכה. ואמנם יש פוסקים שאוסרים זאת, מפני שלדעתם גם כשהתנור קר, הכנסת התבשיל לתוכו כדי שיתחמם נראית כפעולת בישול. אולם למעשה, כיוון שהדין דרבנן, אפשר לסמוך על דעת המקילים.

If a pot containing food was in a hot oven, and the pot was removed from the oven so that food could be removed from it, it may not be returned to the oven. There are two reasons for this. First, since there is nothing reducing the temperature of the oven, there is a concern that when one returns food to the oven, he will forget that it is Shabbat, and turn up the temperature. Second, this action resembles cooking. One possible solution to both these problems is to place the food within a four-sided metal box inside the oven. In such a situation we are not worried that one will raise the oven’s temperature, nor does it resemble cooking when he returns the food to it, since normally people do not cook food in a box. It would seem that one may also be lenient if one puts a pan or overturned plate on the bottom of the oven, and then inserts the food. Additionally, one should cover the oven knobs. If the oven is controlled by a timer, one may place fully cooked food in the cold oven, so that it will heat when the oven goes on. This does not resemble cooking, since the oven is off. In order to avoid the concern that one might raise the temperature, the knobs must be covered or the food must be placed on an upside-down pan. However, some poskim forbid this because they maintain that even though the oven is off, putting food in it to heat resembles cooking. However, in practice, since the law is rabbinic, one may rely on the lenient opinion.

יש לתנורי הגעז שכיסה בפח מתכות דין כירה קטומה

על התנור החשמלי אין׳ בה סרך איסור של תורה אלא איסור מדרבנן כמו באחד שנתן את המים ואחד נותן את האור שפטור אבל אסור, אבל יש לדון שהעמדת קדירה ע״ג התנור החשמלי בשבת, כיון שבודאי ידלק אח״כ מעצמו, מבלי שיהא צורך בפעולה —

כירה או תנור כ׳׳ז ארר שני תשי״א. ■ מע״ב ירירי הרב ר' בנימין זאב צוקער שליט״א מתלמירי הכולל רספרינג וואלי. בד ב ר תנורי הגעז שבמרינתנו בכסוי פח של מתכות שהעולם נוהגין היתר להשהות שנסתפקת אם יש להן רין כירה או תנור. הנה

שאלה: באיזה צורה אפשר לחמם אוכל יבש בתוך תנור חשמלי בשבת, ויהא הדבר מותר לעשות כן אף לכתחילה [שאלה משיבה]? תשובה: שיקנו פלטות, ולא יעשו כן.

המראה מקומות, וז״ל שם. טלטול תנור בשבת. בענין מה שנכתב שתנור הוא כלי שמלאכתו לאיסו^ אמר לי תלמיר חכם שתנור חמום אינו כלי שמלאכת לאיסור, שהרי מותר להתחמם בשבת אלא כלי שמלאכתו על ידי איסור, לכן היה צריך להיות מותר לטלטלו