אֶלָּא לְעוֹרָן. וְהָאָמַר אַבָּיֵי: שִׁין שֶׁל תְּפִילִּין הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי!
Same passage as Menachot 35a:3
שי״ן של תפילין, הלכה למשה מסיני שיעשה בעור הבתים של ראש כמין שי״ן בולטת מקמטי העור, א׳ מימינו וא׳ משמאלו. אותה שהיא לימין המניח, של שלשה ראשים, ושל שמאל המניח של ד' ראשים. ואם היפך, אינם נפסלים בכך.
Same passage as Shulchan Arukh, Orach Chayim 32:42
דף רס״ה. וראה בברוך שאמר עמוד נ״ב שכתב שיש ב׳ שיני״ן בקמטי העור בתפילין של הרא״ש, וכמו כן יש שני שיני״ן בפסוק ״בראשית ברא אלקים את השמים״״ לומר לך שכל המניח תפילין לשם שמים נעשה שותף למקום במעשה בראשית עכ״ד. נטעי פרה לג
ועוד דע, כי תפילין של ראש מפני שהם על התחלת כח התנועה והחיות, ובכל התורה בא לשון חיות בלשון רבים ולא יתפרדו לומר לשון יחיד, והטעם כי צריך שיתפשט החיות לכל האברים וכאלו היה החיות רבים, ומזה הטעם עצמו תפילין של ראש בתים מחולקים, כי מן המוח מתפשט החיות ומתהלך לכל הצדדין, והתפילין שמניח לשם גם כן בענין זה יש להם רבוי בתים, והם אחד כמו החיות שהוא אחד, ובכחו הרבוי לכל האברים, כמו שהתבאר, אבל התפילין המונחים על הזרוע והוא הכלי המקבל כח התנועה ואין זה דרך רבוי, לכך תפילין של יד בבית אחד, והבן זה היטב.
from our library copy — not yet checked against the original
לכן נראה כי שם שלום מורה על מעלת השלום, כי בשם שלום השי"ן בתחלה, והשי"ן יש לה שלשה ראשים, אחד בקצה זה ואחד בקצה השני והשלישי מחבר בין שניהם, והוא עצם השלום, כי צריך שלישי שיהיה מכריע בין החלוקים אשר האחד הוא לקצה האחד, והשני הוא לקצה השני וצריך מכריע בין שניהם.
from our library copy — not yet checked against the original
כיצד עושין תפילין של ראש? לוקחין עץ מרובע ארכו כרחבו וכגבהו ואם היה גבהו יותר על רחבו או פחות ממנו אין בכך כלום, ואין מקפידין אלא על ארכו שיהא כרחבו, וחופרין בו שלשה חריצין כדי שיעשה לו ארבע ראשים, כגון זה, ולוקחין עור ומרטיבין אותו במים ומשימין בו את העץ ומכניסין את העור בין כל חריץ וחריץ ומכמשים אותו והוא רטוב מכאן ומכאן עד שעושין בו דמות שי"ן שיש לה שלשה ראשין מימין המניח תפילין, ודמות שי"ן שיש לה ארבעה ראשים משמאל המניח.
from our library copy — not yet checked against the original
הש' של תפילין היא הלכה למשה מסיני, שכתוב, וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך, והעמידו, מהו שם הויה, הוא תפלין של ראש, והיינו ש' ש' של התפלין (הנראות עליהם מב' הצדדים מבחוץ), ב' שינין הן שש מאות, ש' ש' הן שש מדרגות (חג"ת נה"י שבז"א, ששי"ן הימנית היא חג"ת, ושי"ן השמאלית היא נה"י). ועם שבעת ענפים שבב' שינין, (כי שי"ן הימנית יש לה ג' ראשים, והשמאלית יש לה ד' ראשים, וביחד הם ז' ראשים ז' ענפים), הרי שלש עשרה, וביחד הם תרי"ג, (כי ז' ענפים ושש מדרגות הם י"ג, והגימטריא של ב' שינים הוא שש מאות). ואין לך מצוה שלא תהיה שקולה כנגד כל התורה, (ועל כן נאמר וראו כל עמי הארץ כי שם הוי"ה נקרא עליך)...
from our library copy — not yet checked against the original
והיינו דכתיב (דברים כח, י) "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך", ואמר רבי אליעזר, אלה תפילין שבראש (ברכות ו.). פירוש, כי תפילין מורים לך כי הם מיוחדים לשם המיוחד, שהרי בתפילין נזכר יציאת מצרים, שהוציא אותם על ידי נסים, והשם המיוחד דוקא פועל נוראות, ולפיכך "ויראו ממך", מפני גבורותיו ונוראותיו. ומה שאמר רבי אליעזר 'אלו תפילין שבראש', כי תפילין על הזרוע, שישראל דבקים בהקב"ה, ולפיכך כתיב בהם (דברים ו, ח) "וקשרתם". וזה החילוק שיש בין תפילין של יד ובין תפילין של ראש; כי תפילין של יד הוא החבור והדבוק שיש לישראל אל הקב"ה, ומזה הצד אין יראה, כי אם חבור ודבוק בו יתברך, שבמקום שיש חבור אין יראה. אבל תפילין של ראש, ששם אין קשור, רק שהשם יתברך נקרא עליהם, ובמה שהשם נקרא עליהם הוא יתברך נבדל מהם, שנקרא (שמות ה, א) "אלקי ישראל", ובמה שהוא אלקיהם הוא נבדל מהם, ובזה הצד יש יראה, שראוי להיות ירא מן אלקי ישראל, אשר לו הגבורה, והבן זה.
from our library copy — not yet checked against the original
