רמב"ן — ולא ידע ואשם ונשא עונו / אשם הוא אשם אשם לה'

Q — A person who definitely sinned through error brings a chatat — possibly as small as a goat or lamb. A person who only might have sinned brings an asham talui — an ayil 'בערכך' (two silver shekels). Why is the doubtful sin's korban heavier than the certain sin's?

A — Ramban: doubt breeds complacency. Someone who knows he sinned takes teshuva seriously; someone whose sin is uncertain may dismiss it entirely — 'סבור שאין עליו עונש כי לא נודע שחטא.' The Torah deliberately makes the doubt-korban heavier to prevent that dismissal — 'אם יהיה נקל בעיניו ולא יביא כפרתו שמם יהיה בעונו.' The very name 'אשם' (which Ramban distinguishes from 'חטאת' as the heavier-stake category, 'דבר גדול אשר העושו יתחייב להיות שמם') signals severity. Pasuk יט decodes itself: 'אשם הוא — אשׁם אשם לה'' means though it comes for doubt, it is an asham, because if you did sin, 'אשׁם אשם לה' היודע תעלומות' — He knows what you don't.