parshaמפרשי הפרשה

הכתב והקבלה — לא תלך עמהם / קום לך אתם

Hashem first tells Bilam 'לא תלך עמהם' — don't go with them. Then later: 'קום לך אתם' — get up and go with them. Did Hashem change His mind? Or did Bilam break Hashem?

הנה בפעם הראשון לא הרשה לו ההליכה, ובפעם שני נתן לו רשות ללכת באמרו יתעלה 'קום לך אִתם', ונבוכו המפרשים בזה. ונראה לי שאין כאן שינוי בדעת עליון יתעלה, כי יש הפרש גדול בין לשון הליכה המחובר במלת 'עמהם', ובין המחובר במלת 'אתם'... לכן באמרו יתעלה אליו לשון 'לא תלך עמהם', הנה יורה מניעת הליכת הפועלת, שלא ישתתף עמהם לילך כדי למלאות כוונת משאלותם ולשמשם בקללת העם, ועדיין לא נכלל בלשון זה מניעת ההליכה מכל וכל. אמנם בפעם שנית אמר לו לשון 'לך אתם', ואין במשמעות לשון זה כי אם ההליכה בעלמא שאין בה תועלת... ולכן מנע ממנו בפירוש כל מיני השתדלות.

1 source · all verified

Opens as a working sheet — explore, annotate, and export.

Source 1 · Acharonim
Verified

הכתב והקבלה

HaKtav VeHaKabalah, Numbers 22:12

Q — Hashem first tells Bilam 'לא תלך עמהם' — don't go with them. Then later: 'קום לך אתם' — get up and go with them. Did Hashem change His mind? Or did Bilam break Hashem?

A — HaKtav VeHaKabbalah finds the resolution in the Hebrew distinction between two seeming synonyms. 'עם' (with) implies *partnership of purpose* — going with someone to share in their mission. 'את' (with) implies *mere physical accompaniment* — traveling alongside, for travel or honor, without joining the project. The first prohibition was therefore 'לא תלך *עמהם*' — don't go *as their partner* in cursing Yisrael. The second permission was 'קום לך *אתם*' — you may *physically accompany* them, but Hashem immediately clarifies the limitation: 'ואך את הדבר אשר אדבר אליך אותו תעשה.' No change of mind, no divine relenting. Two different prepositions, two different relationships — and Bilam's tragedy is that he never grasped the difference.

הנה בפעם הראשון לא הרשה לו ההליכה, ובפעם שני נתן לו רשות ללכת באמרו יתעלה 'קום לך אִתם', ונבוכו המפרשים בזה. ונראה לי שאין כאן שינוי בדעת עליון יתעלה, כי יש הפרש גדול בין לשון הליכה המחובר במלת 'עמהם', ובין המחובר במלת 'אתם'... לכן באמרו יתעלה אליו לשון 'לא תלך עמהם', הנה יורה מניעת הליכת הפועלת, שלא ישתתף עמהם לילך כדי למלאות כוונת משאלותם ולשמשם בקללת העם, ועדיין לא נכלל בלשון זה מניעת ההליכה מכל וכל. אמנם בפעם שנית אמר לו לשון 'לך אתם', ואין במשמעות לשון זה כי אם ההליכה בעלמא שאין בה תועלת... ולכן מנע ממנו בפירוש כל מיני השתדלות.