Source 3 · Acharonim
VerifiedShulchan Arukh, Even HaEzer 129
שולחן ערוך, אבן העזר קכ״ט — ד"ה דיני שם האיש והאשה וחתימת הגט
Shulchan Arukh, Even HaEzer 129:1
The governing chapter for the form and writing of names in a get, including how names, nicknames, and variant forms are recorded. The local custom and the established usage by which the person is known are central to determining the written form.
דיני שם האיש והאשה וחתימת הגט ודין מומר המגרש. ובו לד סעיפים: כותבין שם האיש והאשה בגט ואם יש לאחד מהם שני שמות כותבין שם שהם רגילים בו ויודעים בו ביותר וכותבין איש פלוני וכל שם שיש לו גירש אשה פלונית וכל שום שיש לה ואם כתב חניכתו וחניכתה כשר: הגה וכ"ש אם כתב עיקר השם לבד דכשר ולכן אין להקפיד על הכינויים כל כך וי"א דאין לכתוב כל שום שיש לו אלא אם יש לו ב' שמות יכתוב פלוני דמתקרי פלוני (ר"ת וב"י בשם הרמב"ן והרשב"א) וכן נוהגין ואין לשנות ואפילו נכתב הגט אין לגרש בו אע"פ שכתב כל שם עד שיכתוב שני השמות (בקונטריס) לא כתב אלא שם האחד אפי' הוא שם הטפל וגירש בו כשר (טור): כתב השם שאינם ידועים בו ביותר וכתב כל שם שיש לו הרי זה פסול אבל אם השני שמות כתובים בפירוש בגט אין הפרש בין שכותב זה ראשון או זה:
They write the name of the man and the woman on the get (that is, the divorce document). If one of them has two names, then they write the name by which they are usually called and is most well known, and they write: man so-and-so, and all names that he has, divorced woman so-and-so and all names that she has. And, if [the scribe] wrote his or her surname, then [the get] is valid. Rem"a: And all the more so if he only wrote the main name, it is valid, and therefore one need not be precise for all the nicknames. And there are those that say not to write all the names that a person is called. Rather, if he has two names, then a person should write: so-and-so that is called such-and-such (Rabbeinu Tam, and the Beit Yosef in the name of the Ramba"n and the Rashb"a), and such is the practice and one should not change this. And even if [such] a get was written [i.e., without indicating the names], one should not divorce with it, even though it says: "every name [that this person has]" until [the scribe] writes both names (Kuntres). If [the scribe] only wrote one name, even if it is a secondary name, and [the husband] divorced with it, it is valid (Tur). If [the scribe] wrote the name that is not most well known, and he wrote: "[and] any other name that he has," [the get] is invalid. However, if both names are written explicitly in the get, there is no difference if one is written before the other.
Source 4 · Acharonim
VerifiedShulchan Arukh, Even HaEzer 129:14
שולחן ערוך, אבן העזר קכ״ט:י״ד
Shulchan Arukh, Even HaEzer 129:14
Addresses cases involving a person’s known name and an additional or alternate name, directly relevant when two forms are used for the same woman and the sofer must determine which form belongs in the get.
מי שיש לו שני שמות כותבין ראובן דמתקרי שמעון ואם כתב ראובן שמעון יש מי שאומר שהוא פסול: הגה אבל אם נקרא בשני השמות ביחד או שעולה כך לס"ת כשר אם נקרא בפי ישראל בשם א' ובפי כותים בשם אחר כותבין שם ישראל דמתקרי על שם כותים (המ"מ בשם הרמב"ן פרק ג') אבל אם עניינם כמעט אחד אין כותבין רק שם ישראל כמו שנתבאר לעיל סי' קכ"ח סעיף ג' לענין הנהרות:
Source 5 · Acharonim
VerifiedArukh HaShulchan, Even HaEzer 129:1-10
ערוך השולחן, אבן העזר קכ״ט:א׳-י׳
Arukh HaShulchan, Even HaEzer 129:1-10
Explains the principles behind writing names in gittin, including the importance of the name by which a person is actually known and the distinction between a substantive alternate name and a spelling or pronunciation variant.
שינה שמו או שמה כגון ששמו אברהם וכתב יצחק ואפילו כתב אברם או אברם שכתב אברהם (ג"פ) וכן באשה ששמה נפאתא וכתב תפאתא (גיטין ס"ג:) וכן כל כיוצא בזה אע"פ שכתב וכל שם שיש לו ולה אפ"ה פסול הגט מן התורה וכן הוא דעת כל הפוסקים ואפילו נמסר בע"מ (ב"ש סק"ה) דמה מועיל ע"מ כשהגט נכתב על שם אחר ויש מי שרוצה לומר דלדעת התוס' אין הפסול רק מדרבנן (שם) ולא נהירא לי (זהו התוס' שהבאנו בסעי' א' ולפמ"ש שם אין הכוונה לר"מ דווקא ודו"ק):
Source 6 · Acharonim
VerifiedBeit Yitzchak, Even HaEzer 2 56
בית יצחק, אבן העזר חלק ב׳ נ״ו — ד"ה ב"ה תרנ"ז לפ"ק להרב החריף ובקי
Beit Yitzchak, Even HaEzer 2 56
When a woman is known by two spellings of the same name, the sofer should write the get using the spelling by which she is commonly called (the prevailing pronunciation), and sources including Dvar Chaim and Teshuvat Arie advise that if she signs with one spelling but is known to be called by another, the get written according to the common pronunciation is valid, while writing according to her signature when it differs from common usage is invalid; however, some authorities recommend writing two separate gittin to avoid dispute, with one written according to each spelling.
תשובה הנה כפי הנראה יש לכתוב פיגא בחד יוד ואלף כמ"ש בט"ג אע"ז אות ב' ס"ק ז' בש"נ דאין להשגיח בחתימת שום דנשי לאו דינא גמירי. ואף דבב"ש בש"א אות מ' מבואר דכשיש שינוי במבטא אין משנין החתימה מ"מ בשם נשים נ"ל דמודה הב"ש ועוד דאם יש שינוי במבטא כגון בנ"ד אם נאמר דב' יודין היא פתח חריף אם כן הקריאה בפי כל בחד יוד שהיא ציירי והחתימה בפתח חריף א"כ הקריאה בפי כל מכריע דזה עיקר שמה. ועוד מייתי בספר דברי חיים להגאון מסאנדעץ בשער הנקודות אות פתח חריף בשם ספר עדות ביהוסף דאם הי' קורין בשני יודין וכ' ביוד אחת כשר ואם הי' קורין ביוד אחת וכ' בשני יודין פסול ע"כ פשוט דיש לכתוב בחד יוד וכ"כ בתשו' ארי' דבי עילאי סי' ל"ב בשם שיינדל שחותמת בשני יודין מ"מ כיון שבנו"ב תנינא סי' קכ"ד מקפיד מאוד בשם טאלצא שאין לשנות מחתימתה ומה"ט מסיק בספר דברי חיים בסוף אות פתח חריף בשער הנקודות שיש לכתוב ב' גיטין בשם שינדל וכ"כ בתשובה סי' קי"ח ח"ב וע' באהלי שם כלל י' אות כ"א שמבואר בשם שינדל כשחותמת בשני יודין יש לכתוב כן וכן מביאים מתשו' מהר"ם מינץ ומכנה"ג אות פ"א וכ"ת כ' שגם בתשו' בית שלמה סי' קי"ג חושש לדברי הנוב"י וכיון שבלא"ה יש כמה שינוים ע"כ יכתוב ב' גיטין אבל לא יודיע להמגרש מגט שני עד לאחר נתינה מגט ראשון ויכתוב בגט ראשון פיגא גיטל היינו פיגא בחד יוד ולבסוף באלף וגיטל בלא יוד בין ט' לל'.
Source 7 · Acharonim
VerifiedBeit Yitzchak, Even HaEzer 2 23
בית יצחק, אבן העזר חלק ב׳ כ״ג — ד"ה ב"ה פרעמישלא תרל"ח לפ"ק
Beit Yitzchak, Even HaEzer 2 23
A person called by one name in common usage and in contracts but by a different name in Torah must write the name used in Torah; since the vowelization differs (Moshe with a cholam versus Mashel with a kametz), one must write Mashel with a kametz, as the alternative spelling Yasel with a kametz lacks this vowel distinction.
דבר אחד שנקרא בפי כל מאשל וחותם כן בשטרות ולתורה נקרא משה מאשל אם צריך לכתוב שם מאשל. (א) תשובה הנה הדבר פשוט דצריך לכתוב שם מאשל כיון דהנקודות נפרדות דמשה הוא בחולם ומאשל בקמץ. וע"כ נצמח מזה שם יאסל בקמץ ואין הפרש בין הנקודות משא"כ שם משה קורין בחולם ומאשל בקמץ ע"כ צריך לכתוב.
Source 8 · Acharonim
VerifiedShulchan Arukh, Even HaEzer 129:16
שולחן ערוך, אבן העזר קכ״ט:ט״ז
Shulchan Arukh, Even HaEzer 129:16
Deals with names and kinnuyim in the get and the manner in which alternate identifying names are incorporated, helping distinguish a true alternate name from merely variant spelling.
אם השם השני יוצא משם העברי כגון יהודה ליאון כותבין יהודה דמתקרי ליאון ואם אינו דומה קצת לשם העברי יכתוב המכונה: הגה פירוש דבריו כי ליאון הוא פירוש אריה ויהודה נקרא כך על שם גור אריה יהודה ולפ"ז יש לכתוב יהודה דמתקרי ליב אבל י"א דכל ששני השמות הם בל' הקודש כותבין דמתקרי ואם האחד בלשון לעז כותבין המכונה (הגהת מיי' פ"ג וסמ"ק וכל בו) ואין חילוק בין אם הוא יוצא מן השם או לא ולכן כותבין יהודה המכונה ליב וכל כיוצא בזה וכן נוהגין במדינות אלו וכל כינוי משפחה אין לכתבן כלל בין שהוא לשון עברי או לעז (סדר גיטין) והכי נהוג מי שיש לו שם עברי שעולה בו לקרוא לתורה ויש לו נמי שם בלשון לעז עושין שם העברי עיקר ועל השני כותבין דמתקרי וה"ה באשה עושין שם העברי עיקר י"א דמי שיש לו שני שמות אם רגיל בשניהם ומ"מ האחד הוא יותר עיקר כותבין פלוני דאתקרי פלוני ואם אינו רגיל בשני כותבין דמתקרי (סדר גיטין) כל כינוי שהוא גנאי למגרש אין כותבין אותו בגט (ד"ע) ולכן מומר שעשה תשובה אין כותבין לו וכל שום וחניכה דאית ליה מ"כ בתיקון כל שם כינוי שאינו נקרא בכינוי ההוא לבד אלא קורין אותו עם עיקר השם א"צ לכתוב הכינוי (ת"ה סי' רל"ה) אבל אם הכותים קורין אותו בכינוי לחוד אע"פ שאין ישראל קורין אותו כך י"א דכותבין וכל שום וחניכה אע"פ שבשאר גיטין אין כותבין כך וכן בכינוי משפחה (שם) ול"נ דאין לכתוב לכינוי כלל כמו שנוהגין בכינוי משפחה:
Source 9 · Acharonim
VerifiedBeit Yosef, Even HaEzer 129
בית יוסף, אבן העזר קכ״ט
Beit Yosef, Even HaEzer 129
Collects and analyzes the earlier authorities on names in gittin, including questions of pronunciation, writing, and recognized usage; it is an important source for deciding between variant spellings.
ואם יש לאחד מהם שני שמות וכו' בהשולח (דף לד:) ההוא דהוו קרו לה רובא מרים ופורתא שרה אמרי נהרדעי מרים וכל שום שיש לה ולא שרה וכל שום שיש לה. ופירש"י ופורתא שרה. מיעוט בני עירה היו קוראים את שמה שרה: מרים. צריך לכתוב בגט שהיא עיקר והדר וכל שום דאית לה:
Source 10 · Acharonim
VerifiedBach, Even HaEzer 129
ב"ח, אבן העזר קכ״ט
Bach, Even HaEzer 129
Analyzes the Tur’s laws of names in gittin and the underlying distinctions among a primary name, a kinnui, and variant usage, offering a major early-Acharon framework for the sofer’s decision.
ואם יש לאחד מהם שני שמות וכו' בפרק השולח (סוף גיטין דף לד) ההיא דהוה קרי לה רובה מרים ופורתא שרה אמרי נהרדעא מרים וכל שום שיש לה ולא שרה וכל שום שיש לה וכתבו התוספות דמשמע דבחד מקום קרו לה הכי והכי וצריך לכתוב שניהם וכותב שם העיקר וכולל הטפל בוכל שום ולא ההיפך. ומ"ש בד"א לכתחילה וכו' כ"כ התוספות והרא"ש דה"א בירושלמי להדיא ולפ"ז הך דמרים דצריך לכתוב שניהם היינו לכתחילה אבל בדיעבד אפילו לא נכתב אלא אחד מהם כלומר אפילו לא כתב אלא שרה לחוד נמי כשר:
Source 11 · Acharonim
VerifiedBeit Yitzchak, Even HaEzer 2 51
בית יצחק, אבן העזר חלק ב׳ נ״א — ד"ה ב"ה פרעמישלא תרנ"ד לפ"ק
Beit Yitzchak, Even HaEzer 2 51
When a woman is known by two spellings of the same name, the sofer should write the spelling by which she is called in the place of the get's writing and delivery; if that place uses one spelling but she is also known by another spelling elsewhere, the alternative spelling may be written parenthetically, though if the woman is not known by any particular spelling in the place of writing and delivery and states her own name, that stated name should be written without concern for other spellings.
ע"ד הגט סדרנו ב' גיטין הא' טשיזיא דמתקריא ציזיא והב' ציזיא לבד והטעם דבעירנו מקום כתיבה ונתינה טשיזיא אך כיון דבמדינתם מפי השמיעה קורין בנ' וכן אמרו המגרש והמתגרשת שקורין בצ' והבעל קורא לה כן ע"כ הקדמנו שם מקום כתיבה ונתינה ושם שיש לה במקום אחר כתבנו בדמתקריא בשגם כי בעירנו נמצאים איזה אנשים ממדינתכם שקורין בצ' ובלקוטי שמות שנשתנו מחמת חולי סעיף ז' סוף סקי"ד חשש לכתוב שני גיטין ובהגט השני צוה לכתוב מקום דירתה לעיקר ועל מקום הנתינה דמתקרי בשביל חשש לעז של מקום הדירה כדעת הבעל מג"ש בתשובה. ובאמת אין חשש לעז כיון דבדיעבד כשר בכתב שם טפל לעיקר כמבואר בב"ש סי' קכ"ט ל"ש לעז בכה"ג ע"כ הגט הראשון כשר מ"מ כיון דבעירנו לא נודע שם האשה כלל כי באתה לכאן על ימים אחדים י"ל דדוקא בנודע שם האשה במקום כתיבה ונתינה יש לכתוב שם זה אבל אם באתה אשה לפנינו ואומרת ששמה ציזיא מה לנו לחשוש על שם אחר ע"כ כתבנו ליתר שאת שם זה בצד"י.
Source 12 · Acharonim
VerifiedArukh HaShulchan, Even HaEzer 129:30-40
ערוך השולחן, אבן העזר קכ״ט:ל׳-מ׳
Arukh HaShulchan, Even HaEzer 129:30-40
Surveys practical cases of divergent names and local usage, clarifying when the name in common use governs and when additional forms must be recorded to prevent doubt.
והרמב"ם ז"ל בפ"ד לא הזכיר מכל זה דבר ורק כתב מי שהיו לו שני שמות וכן אשה שיש לה שני שמות כשמגרש כותב שמו ושמה שהן רגילין בו וידועין בו ביותר ואומר איש פלוני וכל שם שיש לו גירש אשה פלונית וכל שם שיש לה ואם כתב חניכתו וחניכתה כשר כתב השם שאין ידועין בו ביותר וכתב כל שם שיש לו ה"ז פסול עכ"ל ולא הזכיר שום הפרש בין מקום כתיבה לנתינה ונראה דדעתו הוא דעיקר תקנת ר"ג היתה כן שמי שיש לו עוד איזה שם בין שהשם השני הוא בכאן ובין שהוא במקום אחר כלל גדול הוא לכתוב השם העיקרי ועל השני וכל שום ועל העדים מוטל שיבינו מהו העיקרי ומהו הטפל ולעניין מקום כתיבה ונתינה כיון דבש"ס משוה מקום הנתינה לעיקר ובתוספתא משוה מקום הכתיבה לעיקר ס"ל דלא פליגי ואין קפידא על איזה שם יכתוב וכל שום דשניהם עיקרים (ג"פ סוף סקט"ז) ולא הוצרך לבאר דבלא איתחזק א"צ לכתוב וכל שום כיון דס"ל דתקנת ר"ג היתה לכתוב בכל גט וכל שום מפני חשש זה א"כ גם בלא איתחזק כותבין והש"ס מפרש לפי עיקרא דדינא ומדכתב הרמב"ם בכתב השם שאין ידוע ביותר ועל העיקרי וכל שום פסול ש"מ דפסולו רק מדרבנן וכמ"ש בסוף סעי' ל"א ואינו דומה לשינוי שם גמור (כמ"ש הב"ש סק"ח):
Source 13 · Acharonim
VerifiedShulchan Arukh, Even HaEzer 129:27
שולחן ערוך, אבן העזר קכ״ט:כ״ז
Shulchan Arukh, Even HaEzer 129:27
Continues the rules for a person known by differing names, including when both forms must be written or otherwise clarified to ensure unambiguous identification in the get.
שם חזקיה יש לכתבו בלא יו"ד בתחילת התיבה ובלא וי"ו בסופה. אם לא שידוע ששמו חזקיהו ואפ"ה אם כתב חזקיה כשר אבל לא אפכא:
The name Chizkiyah should be written without a yud in the beginning of the word (between the chet and the zayin) and without a vav at the end (i.e. not Chizkiyahu). unless it is known that his name is Chizkiyahu. Despite this, even [if his name is actually Chizkiyahu and] he wrote Chizkiyah, it is kosher, but not vice versa.
Source 14 · Acharonim
VerifiedShulchan Arukh, Even HaEzer 129:26
שולחן ערוך, אבן העזר קכ״ט:כ״ו
Shulchan Arukh, Even HaEzer 129:26
Discusses a woman known by a name in one place or context and another form elsewhere, a central practical locus for deciding how a variant name should be written.
שם דוד כותבין בלא יו"ד (גדליהו אם לא שאומר בודאי ששמו גדליה) (מ"כ):
The name David is written without a yud (after the vav). Rama: Gedalyahu [is written Gedalyahu] unless he says that his name is definitely Gedalya ("found written").
Source 15 · Acharonim
VerifiedShulchan Arukh, Even HaEzer 129:30
שולחן ערוך, אבן העזר קכ״ט:ל׳
Shulchan Arukh, Even HaEzer 129:30
The name Binyamin should be written without the final yud (in the spelling בנימן rather than בנימין).
שם בנימן יש לכתבו חסר יו"ד בתרא:
The name Binyamin should be written without the last yud [between the mem and the nun sofi].
Source 16 · Acharonim
VerifiedBeit Yitzchak, Even HaEzer 2 27
בית יצחק, אבן העזר חלק ב׳ כ״ז — ד"ה ב"ה פרעמישלא תרמ"ז לפ"ק
Beit Yitzchak, Even HaEzer 2 27
The passage states that the wife's name should be written as Shifrah, and it is permissible to write that she is also called Shifrah Leah, since although she is called only by the name Shifrah in the place where the get is written and given, the name Shifrah Leah has not been abandoned—she is still called Shifrah Leah in her birthplace—and writing her name as she is called in another place with the phrase "and she is called" (demetakarya) is certainly valid.
(ב) וע"ד האשה נ"ל שיכתוב שפרה דמתקרי שפרה לאה דכיון דבמקום הכתיבה והנתינה לא נקראת רק בשם שפרה. אך שם שפרה לאה לא נשתקע שהרי קורין אותה גם היום שפרה לאה במקום מולדתה. ובשם שיש לה במקום אחר יש לכתוב דמתקריא וזה ודאי כשר.
Source 17 · Acharonim
Verifiedrecovered from “Chelkat Mechokek, Even HaEzer 129”
Chelkat Mechokek, Even HaEzer 129
חלקת מחוקק קכ״ט
Chelkat Mechokek 129
Clarifies the rules of names and kinnuyim in a get, including how the woman’s established identity and variant forms affect the wording chosen by the sofer.
על השאלה אשר שאל ממנו שלום למר ולתורתו בכל עת ועונה הוא אהו' הגאון תפארת ישראל מחותני כמהר"ר יונה יצ"ו וכתבו קבלתי ואשר כתב מכ"ת ואומר וז"ל באתי בשאלה קטנה שהיה בגליל שלי בש"מ ונשתנה שמו בחולי כנהוג בו ביום נתן גט לאשתו לפוטרה מחליצה ומת והנה המסדר הגט כתב השתי שמות והקדים שם השני ואח"כ השם הראשון ולא כתב על שם הראשון דמתקרי והנה יש מקום לומר שלא היה ראוי לכתוב השם השני כלל כי לא הוחזק בו שלא קראו לס"ת וגם לא חתם בשטר רק שמת בו ביום וכך כתב מהרמ"י וגם דלא כת' דמתקרי ויש דעות בזה לפסול הנה האריך הב"י בא"ה סי' קכ"ט ומביא כל הדעות בענין זה וגם הביא קצת מזה בתשובת ר"מ מטראני וכן יוריני לי מכ"ת דעתו הנכונה בזה למעשה אם לפוטרה מחליצה אם לאו יש מקום לומר שהיא דיעבד שיכול האי גברא לומר לא אתסר עלי אחות החליצה ודי בזה עכ"ל והנה מ"ש מכ"ת בשם מהר"מ יפה והן הנה דברי הש"ע ודאי דעת מכ"ת שכתב כ"ת בשם מהרמ"י לפי שרמ"י ז"ל השמיט מ"ש בש"ע דיש מי שמצריך וכו' ובסמוך אכתוב מזה אם כדין השמיטו או דאף לש"ע שכתבו אפ"ה לענין דינא הלכה כסתמא ולא כיש מי שמצריך אך עכשיו אני אומר דאין למכ"ת ראיה לנ"ד דהתם לא במת ביומו מיירי אלא אדרבה בנשאר בחיים ואין קורין אותו בשם שני כלל הרי נעקר ונשתקע לכך אין לכותבו כלל משא"כ בנ"ד אעפ"י שעדיין לא הוחזק לא זהו מקרי עקירתו ושקועו וי"ל דמ"מ הואיל ועכשיו היום ההוא נשתנה בשמו זה בב"ה וגם המסדר הגט ושהיו שם לפחות מנין עשרה ידעו מזה אם מיתתו פוטרתו לחיי העה"ב לא זו היא עקירה כלל אבל מטעם אחר נראה לי לפסול וכמ"ש מהר"מ טראני בחלק ראשון בסי' קכ"ה בסופו (בשם סברת הפוסלים הגט) בנדון דמהר"ם טראני דהואיל ומת אין כאן שני שמות אלא שם השינוי והראשון נעקר לגמרי ע"כ סברת הפוסלים (והרב מטראני השיג על סברת הפוסלים כי אדרבא כיון שמת ע"י שינוי השם נשתנה שם חיים למיתה וחזר לשם הראשון והוי מפורסם וידוע כי כשמשני' שם א' בחולי ולא הועיל לו שינוי השם ולא נקרע גזר דינו שהוא א' מד' דברי' המקרעין גזר דינו של אדם ומת שאין מזכירין אותו עוד בשום דבר כי אם בשם הראשון כי לא נשתנה שמו אלא אם יחיה עכ"ל מהר"מ מטראני) ואף שסברת הפוסלי' הוא מפני שכך דרכן באותן הארצות שבשעת השינוי אומר ולא יקרא עוד וכן נראה מדבריה' מ"מ יפה תמה מהר"מ מטראני וס"ל דאדרבה שם הראשון עיקר שהרי אעפ"י שאומרי' כן אפ"ה נקראי' בשם הראשון ואף ברוב הפעמי' ושם יעקב יוכיח שנאמר ולא יקרא עוד וגו' ואעפ"כ הכתובי' מלאי אח"כ בשם יעקב וא"כ תמיהתו קיימת וחזר הדין שכשמת אין כאן שינוי שם כלל ומשמע ודאי דהגט פסול (אם כתבו שם השינוי) דהוי כשינה שמו ואף שכתב לעיל מהר"מ מטראני בתחלת הפיסקא וז"ל הרי הרמב"ם כתב בענין גט שלא ידעו המסדרין שנשתנה שמו וכתבו הראשון לבד שאם היו כותבין שם השינוי לבד הואיל ועדיין לא הורגל שמו ולא נודע בו אפילו במיעוט היה קרוב שלא להיות גט כלל ומותרת ליבם שם עכ"ל וא"כ אפשר לומר שכוונתו שבנכתבו שניה' דהוי גט (ולא ממעטינן אלא בכותב שם השינוי לבד) וא"כ יש לפרש ג"כ כדבריו של הרב מהר"מ מטראני שבסוף התשובה שהעתקתי' לעיל מ"מ הואיל ואפשר לפרש דבריו דאף בכתב שניה' לא הוי גט א"כ לא יצאנו מידי ספק ע"כ ובסוף דבריו סיים שאין להתיר האשה בלא חליצה והנה הרב בעל ת"י האריך עוד בתשובה זו במה שאינו נוגע עוד לדין הנ"ל וכוונתו בהעתקת התשובה הנ"ל שיובנו דברי א"א מ"ו הרב המחבר ז"ל מה שהשיג על דין הנ"ל ע"כ לא העתקתי: והא לך מה שכתב א"א מ"ו הרב המחבר ז"ל, מ"ש הרב בעל ת"י דנראה לו לפסול הגט ממ"ש הרב מטראני בס"ס קכ"ה ותמה על סברת הפוסלי' דס"ל דכיון שמת אין כאן שני שמות אלא שם השינוי והראשון נעקר לגמרי והרב מטראני תמה עליה' דאדרב' שכשמת אין כאן שם שינוי כלל ומשמע ודאי דהגט פסול כשכתב שם השינוי דהוי כשינה שמו
Source 18 · Acharonim
VerifiedResponsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:11
שו"ת חתם סופר, אבן העזר ב׳:י״א
Responsa Chatam Sofer, Even HaEzer 2:11
Addresses a practical question in gittin involving the accurate form of a personal name, demonstrating the responsa-based method for resolving competing usages and avoiding an invalidating uncertainty.
שוב תמהתי על חכמים שכמותם היות שבהרשאה נכתב פעסט דמתקריא פעשט ולא הוזכר שם לאטי"ן פעסטה וכמ"ש בס' טיב גטין יע"ש א"כ מה הי' למעלתם לחתום בקיום באנפנא חתמו וכו' בק"ק פעסטה ויאמרו עיר אחרת היא ושם חתמו בפני הב"ד ולעיל כתי' שחתמו עצמם בפעסט וכל עצמי איניני מכיר מה לכם לחתום עצמכם אפי' בשטרי הדיוטות או בהכשרים בשם לטין אשר לא שערו אבותינו ורבני' קדמוני' שלפני פר"מ ולדעתי גם הקדמוני' הי' בקיאי' ללועזי' בלע"ז אך בכוונה שבשו הלשונות מפני גזירת י"ח דבר שבירושלמי פ"ק דשבת דפוס וויען דף וי"ו ע"א ועל לשונם יע"ש ואין להאריך בזה בעו"ה: ובפתחי הגט קראתי שם הלעז בעטי והעומדי' אומרי' שנקראת שמה בעטיל ורוב הנוצרי' נקראי' כן והבנתי כוונת מעל' שהלמ"ד הוא רק שם קטנות ותוספא בעלמא אך הרבה כרכורי' כרכרו האחרונים בזה יע"ש בשמות נשים דבית שמואל באות בי"ת ויעיי' היטב טיב גטין ובלא"ה אני מסופק בשם גיות שאינם נותנים מהעריסה רק להדמות להם אם שייך בזה לחלק בין עיקור שם לשם קטנו' ולכל הפחות הי' למעלתם לכתוב לנו אגרת בזה להודיענו כי כך הסכימו ומאיזה טעם וכמ"ש בסדר גטין שראוי לעשות ומ"מ לא הקפדנו כל כך דכאן במקום הנתינה לא נודעת אלא בשם יהדות בילא חיה ובפרט בית אבי' של זו המה צדיקי' ואינם משנים שמותם ע"כ אין קפידא כל כך:
Source 19 · Acharonim
VerifiedNoda BiYehudah I, Even HaEzer 83
נודע ביהודה מהדורא קמא, אבן העזר פ״ג
Noda BiYehudah I, Even HaEzer 83
A responsum on a practical get-related naming problem, illustrating how a posek weighs actual usage, pronunciation, and documentary identification when the name is not uniform.
ידע מעלתו שאין בזה שום ספק דודאי היש מחמירין הזה מחמיר ג"כ בעתים חלומה אפי' בדיעבד שהרי זה הוא דעת מהרי"ו ובפירוש כתב מהרי"ו בתשובה סימן נ"ב שאפילו בעתים חלומה ובדיעבד שכבר גירשה אינה מגורשת.
Source 20 · Acharonim
Verifiedrecovered from “Pitchei Teshuvah, Even HaEzer 129”
Pitchei Teshuva on Shulchan Arukh, Even HaEzer
פתחי תשובה על שולחן ערוך אבן העזר קכ״ט:נ״ד
Pitchei Teshuva on Shulchan Arukh, Even HaEzer 129:54
The passage discusses whether a get is invalid if the scribe writes both the woman's original name (which is no longer used) and her current name, with different opinions cited: some say writing only the current name is required, while others permit writing both names if it is publicly known that she had the original name, especially in cases of difficulty.
ועיין בג"פ ס"ק צ"ו דשקיל וטרי בדין זה ומסיק דאם כ' גם שם דנשתקע אין להתיר אפילו במקום עיגון ושעת הדחק אלא דאם נשאת לא תצא ומיהו אם הדבר מפורסם ידיע למקצת בני העיר דהי' לו שם זה שנשתקע בכה"ג אם כ' גם שם דנשתקע יש להתיר במקום עיגין ושעת הדחק ע"ש עמ"ש לעיל שע"ז סוף ס"ק ט"ז:
