The Menorah's Seven Branches and Divine Wisdom

אל מול פני המנורה. אֶל מוּל נֵר הָאֶמְצָעִי, שֶׁאֵינוֹ בַקָּנִים אֶלָּא בְּגוּף שֶׁל מְנוֹרָה (עי' מנחות צ"ח): יאירו שבעת הנרות. שִׁשָּׁה שֶׁעַל שֵׁשֶׁת הַקָּנִים, שְׁלֹשָׁה הַמִּזְרָחִיִּים פּוֹנִים לְמוּל הָאֶמְצָעִי — הַפְּתִילוֹת שֶׁבָּהֶן — וְכֵן שְׁלֹשָׁה הַמַּעֲרָבִיִּים רָאשֵׁי הַפְּתִילוֹת לְמוּל הָאֶמְצָעִי, וְלָמָּה? כְּדֵי שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ, לְאוֹרָהּ הוּא צָרִיךְ (עי' תנחומא):

אל מול פני המנורה OVER AGAINST THE CANDLESTICK — i.e. over against the central lamp which is not on one of the branches, like the others, but on the body (the central shaft) of the candelabrum itself (cf. Menachot 98b). יאירו שבעת הנרות SHALL THE SEVEN LAMPS GIVE LIGHT — the seven lamps: this central lamp itself which naturally gave light over against the shaft (the פני המנורה) and the six lamps which were on the six branches, viz., the three on the east side of the central shaft should have their wicks turned towards the central one, and similarly the three on the west should have the ends of their wicks turned towards the central one (cf. Sifrei Bamidbar 59). And why was this? In order that people should not say: He (God) is in need of its (the candlestick’s) light (cf. Midrash Tanchuma, Beha'alotcha 5).

וראוי לדעת במאי קא מפלגי הני לישני ומה עניינם אצל שבעה כוכבי לכת או אצל ימי בראשית או אל ז' גוים ואיך עקרם משה: אמנם אומר כי הנה כתבני כי דעת רז"ל במאמר הקודם הוא יותר מתקבל כי היתה הארה רוחניו' מושפעת במנורה שבמשכן אך לא ביאר גדר רוחניות ההוא עד היכן ידו מגעת אך שלש דעות איכא מנייהו לדעת גדרן אשר יבא בס"ד והוא במה שכתבנו פרשת תצוה כי באשר חקרנו כי לכל הפירו' או רובן טוב טוב היה העדר נרות לפניו ית' ממציאותן ועוד הוספנו לחקור על דבר השלחן בשתים מערכות לחם פנים לפניו יתברך אשר אין לפניו יתברך לא אכילה ולא שתיה חלילה אך כתבנו כי העולם מתקיים על ידי שני מיני שפע עד הדברים גשמיים שפע גשמיי ככר ולחם ומזון והצלחת עושר שנית על יד שפע קדוש' הנשפעת לעולם להשגת חכמה ובינה ויתרון אל נפשות בני האדם ושפע קדושה זו אל העולם נמשך מכשרון בני האדם והנה בהיות שכינה למעלה היו שני מיני השפע יורדים מלמעלה אך בהיות שכינה למטה במשכן או מקדש רצה הקב"ה להראות כי משם יוצא השפע אל כל הדברים כד"א והארץ האירה מכבודו ע"כ עשה שולחן ומנורה אשר שפע העושר יחול על השולחן כנודע כי הברכה צריכה דבר על מה שתחול וברכה הרוחנית על דעת קדושים להחכים בתורה תתול על המנורה כמדובר שם והוא מז"ל הרוצה להעשיר יצפין להחכים ידרים כו' והיא מאמרנו על פסוק אורך ימים בימינה וכו' כי התורה אומרת אורך ימים הנקנה על ידי התורה בימינה שהיתה מנורה בדרום לימין הארון שבמערב ובשמאלה השלחן שבצפון אשר שם עושר וכבוד שהיא לשמאל התורה שבמערב ובכלל הדבר היא שפע רוחני אל קיום העולם השפל להחיות קיומו כמקנה נפש בגוף כלל הדברים כי צורך המנורה הוא להשפיע קדושה באור הנר מאתו ית' כשיתפשט משם אל העולם ועל כן היטב אשר דבר באומרו למה ז' כלומר כי אחד היה מספיק והשיב כנגד שצ"ם חנכ"ל כלומר שבא שפע מהנרות אל עולם הגלגלים לתת חיות והנהגה וקיום אל העול' משתלשל מהנרות אל עול' הגלגלים כלומר שיהיה השפע מלמעלה מעולם הגלגלים שהוא מעין עולם המלאכים שעליו והיוצא מזה כי כל מיני אושר שפע רוחני והשכלה אל התורה לא יהיה יותר מהגדר הזה ד"א כנגד שבעת ימי בראשית לומר שהשפע בא להשפיע אורה על כל מעשה בראשית אשר בכלל הבריאה הם המלאכים כנודע מרז"ל כי עד כאן לא נחלקו אלא אם נבראו בשני או בחמישי אבל לדברי הכל לא נבראו בראשון ומה גם עתה קודם לראשון וא"כ יוכרח תהיה הארת שפע הבא אל הנרות למעלה מגדר עולם המלאכים שנבראו בקרב הימים וימשך מזה כי לפי גדר זה יהיה שפע אור תורה שהוא גדר השגת חכמה ורוח הקדש.

כך מאותם המושכלות יכנסו אל לבינו מה שהוא קלוש וטוב לקבל, לא עיקר הדבר.

They compare themselves to the ancients and say that they too have insight, and the former days are no better than these, because the wisdom that the Creator implanted comes from one source, as the individuals of the species are one.