רמב"ן
רמב"ן על במדבר ט״ז:כ״א
Ramban on Numbers 16:21
Q — Hashem says 'הבדלו מתוך העדה הזאת ואכלה אותם כרגע' — but Moshe responds 'האיש אחד יחטא ועל כל העדה תקצוף.' Either Israel sinned (and the response is wrong) or didn't (and the threat was wrong).
A — Rabbeinu Chananel: Hashem meant only Korach's group; Moshe misread. Ramban rejects: three men aren't an 'eda'; 'כרגע' means many; Moshe doesn't misread nevua. The real picture: at first the people sided with Moshe, but Korach succeeded in seducing the eda rhetorically — 'בכבוד כולם הוא מקנא' — and they joined in to see whether the kehuna might revert to the bechorim. That made them all 'מהרהרים אחרי רבם' (= heretics in heart), deserving death. Moshe defended them via 'דרך מבקשי רחמים': shift the guilt to the primary instigator (Korach), who is guilty regardless and whose public punishment will make the point. Additionally, Ramban suggests Hashem's threats here function as goads to call Moshe to tefilla — 'הכוונה להודיע שהם צריכים בקשת רחמים וכפרה, ומשה הוא המזרז לעשות כן מיד.'
אבל הטעם, כי מתחלה היה לב העם אחרי משה ואהרן, וכאשר לקחו קרח ועדתו איש מחתתו וישימו עליהם קטרת ועמדו פתח אהל מועד עם משה ואהרן, אז קרא קרח לכל העדה ואמר להם כי בכבוד כולם הוא מקנא, וייטב הדבר בעיניהם ונקהלו כלם לראות אולי יישר בעיני האלהים ותשוב העבודה לבכוריהם... והנה נתחייבו כליה שהיו מהרהרים אחרי רבם, והם כמהרהרים אחרי השכינה ומוותרים על נבואת נביא בלבם וחייבין מיתה בידי שמים. ומשה ואהרן למדו עליהם זכות, שלא חטא במעשה אלא קרח, והוא הגורם והוא המפתה אותם, וראוי הוא שימות לבדו לפרסם ולהודיע ענשו לרבים. וזו דרך מבקשי רחמים שיקלו החטא מעל העם ונותנין אותו על היחיד הגורם.