)ס׳ תרע״ז סעיף א׳(, או שידליק בחדרו. נראה שראוי יותר להדליק בחדר שישן בו, שזהו מיוחד לו והוא ביתו טפי, ואף שי״ל .דכל המלון חשיב כמקום דידתו ויכול להדליק בכל מקום מ״מ במקום המיוחד לו עדיף טפי, אבל אם אין לו חלון לרה״ר רק
רק הוא ככל בני בית וכמבואר במ״ב רס״ג ס״ק ל״ג עי״ש. ולענין נר חנוכה מהו מקום ההדלקה לבן ישיבה בחדר אוכל דישיבה או בחדר שישן נחלקו בזה גאוני דורינו, וכן בישיבות נחלקו לאגודות אגודות במנהגם בזה, ומסברא נראה שאף שלרמ״א דמקום
מעל עשרים אמה בפנים
הניח את הנרות בתוך הבית מעל עשרים אמה והדליק – צריך לכבותן ולחזור להדליקן, וכשחוזר ומדליק – לא מברך, משום שספק ברכות להקל.
מעל עשרים אמה בחוץ
המניח את הנרות בחוץ מעל עשרים אמה והדליק – צריך לכבותן ולחזור להדליקם, וכשחוזר ומדליק – מברך.
הוציא החוצה
המדליק את הנרות בבית והוציאן לחוץ, ואפילו אם רק הזיזן ממקום למקום – צריך לכבותן ולחזור ולהדליקן במקומן בלי ברכה.
[הערה 36] בגמרא שבת (כא ע"ב-כב ע"א): "אמר רב כהנא: דרש רב נתן בר מניומי משמיה דרבי תנחום: נר חנוכה שהניחה למעלה מעשרים אמה – פסולה כסוכה וכמבוי". והקשו התוס' (שם ד"ה "נר חנוכה"): "וא"ת הוה ליה למימר: ימעט, כמו גבי מבוי דאמר התם: מבוי דרבנן תני תקנתא. ואיכא למימר דנקט פסולה משום דבעי למימר כסוכה שהיא מן התורה. אי נמי לא רצה להאריך יכבנה וימעטנה ויחזור וידליקנה, דלמעטה ולהניחה כמו שהיא דולקת אי אפשר כדמוכח לקמן".
[הערה 37] כיון שלא יוצא ידי חובה לכו"ע, והסיח דעתו ממנה – צריך לברך.
[הערה 38] כתב הדרכי משה (סי' תרעה ס"ק א): "וכתב מהר"י ווייל (דינין והלכות סי' לב) דצריך להניחה שם חצי שעה במקום הדלקתה", הביאו המג"א (ס"ק ב'), וכה"ח (ס"ק י').
from our library copy — not yet checked against the original
אמנם אם ישנים באוהל מדליקים בברכה ועליהם להקפיד להניח את החנוכיה לפחות ג' טפחים מעל הרצפה.
אין למטייל להדליק נרות בברכה במשאית או באוטובוס אפילו אם ישן בהם, כי כיום כלי רכב גריע מאוהל עראי, ואין חיוב להדליק נר בברכה. הרוצים להדליק שם סתם משום פירסום הנס, תבוא עליהם הברכה.
הדלקה בפנימיה או בחדר אוכל
שאלה ז: תלמידים הנמצאים בישיבה או בפנימייה, היכן עליהם להדליק את הנרות, בחדר השינה או בחדר האוכל?
[הערה 16] כתב השו"ע (סי' תרע"א סעי' ו'): "מניחו למעלה מג' טפחים, ומצוה להניחו למטה מי' טפחים, ואם הניחו למעלה מעשרה טפחים – יצא", וכתב המשנ"ב שם (ס"ק כ"ו) "למעלה מג"ט – דכל למטה מג' כאלו הניח בקרקע ואין ניכר שבעה"ב הניחו שם, ומ"מ בדיעבד – יצא [פר"ח]" וראה במאמר מרדכי למועדים וימים (פרק נ"ח סעי' מ"ב-מ"ג) שבדיעבד אם הניח למטה משלושה טפחים – יצא.
[הערה 17] ראה בהערה י"ד.
[הערה 18] תשמ"ו-תשמ"ז סימן מ"ג.
from our library copy — not yet checked against the original
מקום הנחת החנוכייה
מי שיש לו מזוזה בפתחו – מדליק את החנוכייה מצד שמאל של הנכנס אל הבית כדי שתהיה מזוזה מימינו ונרות חנוכה משמאלו, וכך יהיה מוקף במצוות.
עמידת פני המדליק
המדליק עומד ופניו אל החנוכייה, בין אם הוא מדליק בבית הכנסת והחנוכיה עומדת בצד דרום, ובין אם הוא נמצא בבית והחנוכייה עומדת בפתח או על אדן החלון, ולא ידליק מצדה.
[הערה 23] ראה שו"ע (סי' תרע"א סעי' ז') וראה בהרחבה בפרק ו סעי' יח.
[הערה 24] ראה בסעי' כ' ובהערה.
from our library copy — not yet checked against the original
בחור שמתארח
בחור ישיבה ספרדי שלא מדליקים עליו בביתו, וישן באכסניה [שבעל הבית גר שם] – צריך להשתתף, ואם הוא סמוך על שולחן אכסניה – יוצא בהדלקתו.
בחור ישיבה אשכנזי
תלמיד ישיבה אשכנזי שנמצא בפנימייה בחנוכה – ידליק נרות בברכה בחדר בו הוא ישן, ואינו יכול להדליק בחדר האוכל.
תלמידת פנימיה
תלמידה הנמצאת בפנימיה וסמוכה על שולחן אביה – יוצאת בהדלקתו, ומכל מקום מפני החשד תדליק שם בלי ברכה, ואם היא גרה בדירה שבה גרים עוד תלמידות, אמנם תלמידה אשכנזיה טוב שתכוון שאינה רוצה לצאת בברכת אביה, ואז יכולה להדליק בברכה (ואם גרים שם עוד תלמידות ראה בסעי' כז).
[הערה 6] כתב הסמ"ק (מצוה רפ): "ובחורים שהם בביתם של רבם או בבית של אחרים משתתפין עם בעל הבית בפרוטות ואם יש להם אשה המדלקת בתוך ביתם אינם צריכים", הביאו בספר המנהגים (קלויזנר) (סימן סח), וכן כתב ספר התרומה (סי' רכ"ח).
[הערה 7] לא מבעי לדעת הרא"ש שצריך להדליק במקום שישן, אלא אף לדעת הרשב"א שהעיקר הוא מקום אכילה, בנידון דידן יודה, שהט"ז (סי' תרע"ז ס"ק ב') הביא ראיה מהל' ערוב חצירות [הובא לעיל בהערה ד], כלומר שהלכות עירובין שווים להלכות חנוכה. [ועיין בחסד לאברהם (אלקלעי) או"ח סי' כד].
[הערה 8] שהרי לדעת הרא"ש היא צריכה להדליק מפני החשד, ולדעת הרמ"א יכולה לכוון לא לצאת ידי חובה בהדלקת אביה, ועוד שיש הסוברים שבת יכולה להדליק כמהדרין, ולכן אף שהמשנ"ב כתב שלכתחילה יש להדליק לפני אביה מכל מקום הכא אינה צריכה לשנות בזמן ההדלקה וכמו שמבואר במג"א הובא בהערה יג.
from our library copy — not yet checked against the original
בית מלון
בית מלון – יש להדליק בכניסה לבית המלון, ואם יש לחדר שלו יציאה נפרדת – ידליק שם.
פרסום הנס
ידליק במקום שבו יש פרסום הנס הגדול ביותר, גם לבני הבית וגם לבני רשות הרבים. ופרסום הנס לבני רשות הרבים – עדיף.
פתח הבית או חלון
יש מסתפקים אם עדיף להדליק נרות בחלון הבית, שם יש פרסום הנס גדול, או בפתח הבית כדי שהנכנס יהיה מוקף במצוות, ומחמת חיבוב מצוה – מדליקים בפתח הבית ומברכים שם, ואחר כך מדליקים נרות גם בחלון הבית בלי ברכה, ותבוא עליהם ברכה.
[הערה 18] כיון שכל הבית מלון עומד לשם שימוש מגורים, לכן ידליק בכניסה למלון. ולגבי מי חייב בהדלקה ואם מברך – ראה בהרחבה בפרק יא.
[הערה 19] ראה בהערה הבאה.
[הערה 20] כתוב בגמ' שבת (כא ע"ב): "תנו רבנן: נר חנוכה – מצוה להניחה על פתח ביתו מבחוץ. אם היה דר בעלייה – מניחה בחלון הסמוכה לרשות הרבים", ופרש"י ד"ה "ואם היה דר בעלייה – שאין לו מקום בחצרו להניחה שם", והנה משמע שהדלקה בחלון זה רק למי שאינו יכול להדליק בפתח ביתו [הערת העורך: כתב בליקוטי מהרי"ח (סדר דיני חנוכה): "אך ראיתי לגאונים וקדושים שאף שהיה להם חלון לרשות הרבים – מכל מקום הדליקו בטפח הסמוך לפתח"].
from our library copy — not yet checked against the original
וכתב הרמ"א: "ומיהו בזמן הזה, שכולנו מדליקין בפנים ואין היכר לבני ר"ה כלל – אין לחוש כל כך אם אין מדליקין בטפח הסמוך לפתח; ומ"מ המנהג להדליק בטפח הסמוך לפתח כמו בימיהם, ואין לשנות אא"כ רבים בני הבית שעדיף יותר להדליק כל אחד במקום מיוחד מלערב הנרות ביחד ואין היכר כמה נרות מדליקין", וכתב בבה"ל (ד"ה ומכל מקום) שכוונת הרמ"א שכן נכון להתנהג להדליק בפתח כדי שיהיה מוקף במצוות.
from our library copy — not yet checked against the original
