Learning on Tikkun Leil Shavuot

וְכִוַּנְתִּי בּוֹ לְהִתְחַכֵּם וּלְהָעִיר הַפְּתָאִים וְהַמְּקַצְּרִים מֵאַנְשֵׁי תּוֹרָתֵנוּ וְנוֹחֲלֵי חֻקֵּי דָּתֵנוּ בְּמָה שֶׁיַּסְפִּיק לָהֶם מִן הָרְאָיוֹת אֲשֶׁר יָעִיד הַשֵּׂכֶל בְּבֵרוּרָן וַאֲמִתָּתָן וְלֹא יְכַחֶשׁ בָּהֶן כִּי אִם אַנְשֵׁי הַחֹנֶף וְהַשֶּׁקֶר מִפְּנֵי שֶׁהָאֱמֶת כָּבֵד עֲלֵיהֶם וְשֶׁהֵם מְבַקְשִׁים לְהָקֵל עַל עַצְמָם וְלֹא אֶטְרַח לְהָשִׁיב עֲלֵיהֶם מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הָיְתָה כַּוָּנָתִי בְּזֶה הַסֵּפֶר לְהָשִׁיב עַל הַחוֹלְקִים עַל עִקַּר תּוֹרָתֵנוּ אַךְ כַּוָּנָתִי לְגַלּוֹת מָה שֶׁהוּא תָּקוּעַ בַּשֵּׂכֶל הַצָּלוּל מִשָּׁרְשֵׁי דָּתֵנוּ וְטָמוּן בְּנַפְשׁוֹתֵינוּ מִקָּטְבֵי תּוֹרָתֵנוּ. וְכַאֲשֶׁר נְעוֹרֵר מַחְשְׁבוֹתֵינוּ לַחְשֹׁב בָּהֶם תִּתְבָּרֵר אֲמִתָּתָם בְּמַצְפּוּנֵינוּ וְיֵרָאוּ מְאוֹרֵיהֶם עַל אֵבָרֵינוּ.

The first aims at the knowledge of the duties of the limbs (practical duties) and is the science of external conducts. The second deals with the duties of the heart, namely, its sentiments and thoughts, and is the science of the inner life.

איתא בזוהר שחסידים הראשונים היו נעורים כל הלילה ועוסקים בתור' וכבר נהגו רוב הלומדים לעשות כן ואפשר לתת טעם ע"פ פשוטו לפי שישראל היו ישנים כל הלילה והוצרך הקדוש ברוך הוא להעיר אותם כדאיתא במדרש לכן אנו צריכים לתקן זה:

After all, we do conclude that separation from sexual intercourse [of man and wife, in regard to certain laws of Tumah] requires six half-days, as is written in Yore Deah 196. [R.

ובענין הטבילה של אשמורת יום השבועות כנ"ל, אמר לי רבי י

Know - that anyone who doesn't sleep at all on this night, and engages in Torah - it's guaranteed that he will live out the year and no damage will befall him...

וְאוּלָם תּוֹלְדוֹת הַמִּנְהָג הַזֶּה רָעוֹת מְאֹד לַחֲכָמִים וּלְבִלְתִּי חֲכָמִים, כִּי גּוֹרֵם שֶׁמֵּאֵלֶּה וּמֵאֵלֶּה יֶחְסַר הַחֲסִידוּת הָאֲמִתִּי וְיִהְיֶה יָקָר מְאֹד לִמְצוֹא אוֹתוֹ בָּעוֹלָם. כִּי יֶחְסַר מִן הַחֲכָמִים לְמִעוּט עִיּוּנָם בּוֹ, וְיֶחְסַר מִן הַבִּלְתִּי חֲכָמִים לְמִעוּט הַשָּׂגָתָם אוֹתוֹ. עַד שֶׁיְּדַמּוּ רֹב בְּנֵי הָאָדָם שֶׁהַחֲסִידוּת תָּלוּי בַּאֲמִירַת מִזְמוֹרִים הַרְבֵּה וּוִדּוּיִים אֲרֻכִּים מְאֹד, צוֹמוֹת קָשִׁים, וּטְבִילוֹת קֶרַח וְשֶׁלֶג, כֻּלָּם דְּבָרִים אֲשֶׁר אֵין הַשֵּׂכֶל נָח בָּהֶם וְאֵין הַדַּעַת שׁוֹקְטָה. וְהַחֲסִידוּת הָאֲמִתִּי הַנִּרְצֶה וְהַנֶּחְמָד, רָחוֹק מִצִּיּוּר שִׂכְלֵנוּ. כִּי זֶה דָּבָר פָּשׁוּט, מִלְּתָא דְּלָא רַמְיָא עֲלֵהּ דְּאֱינַשׁ, לָאו אַדַּעְתֵּהּ וְאַף עַל פִּי שֶׁכְּבָר קְבוּעִים בְּלֵב כָּל הָאָדָם הַיָּשָׁר הַתְחָלוֹתָיו וִיסוֹדוֹתָיו, אִם לֹא יַעֲסֹק בָּהֶם, יִרְאֶה פְּרָטָיו וְלֹא יַכִּירֵם, יַעֲבֹר עֲלֵיהֶם וְלֹא יַרְגִּישׁ בָּם

But few are those which devote thought and study to the matter of perfection of [divine] service: on love, fear, clinging, and the other branches of piety. This is not because they do not consider these things as fundamental. For if you ask them, each one will answer you that this is of utmost importance and that it is unimaginable for one to be considered truly wise if he has not fully comprehended these matters. Rather their lack of devoting more attention to it stems from its being so familiar and so evident to them that they see no need for spending much time on it.

לבתר בההוא יומא ליתי תורה שבכתב ויתחבר בהו וישתכחין כחדא בזיווגא חד לעילא. כדון מכריזי עליה ואמרי, (ישעיה נט, כא) ואני זאת בריתי אותם אמר ה' רוחי אשר עליך ודברי אשר שמתי בפיך וגו', ועל דא חסידי קדמאה לא הוו ניימי בהאי לילא, והוו לעאן באורייתא ואמרי ניתי לאחסנא ירותא קדישא לן ולבנן בתרין עלמין. וההוא לילא כנסת ישראל אתעטרא עלייהו ואתיא לאזדווגא ביה במלכא, ותרווייהו מתעטרין על רישייהו דאיננון דזכאין להכי. ר"ש הכי אמר בשעתא דמתכנשי חברייא בהאי ליליא לגביה, ניתי לתקנא תכשיטי כלה בגין דאשתכח למחר בתכשיטא ותקונהא לגבי מלכא כדקא יאות, זכאה חולקיהון דחברייא כד יתבע מלכא למטרוניתא, מאן תקין תכשיטהא ואנהיר עטרהא ושוי תקונה ולית לך בעלמא מאן דידע לתקנא תכשיטי כלה אלא חברייא. זכאה חולקיהון בעלמא דין ובעלמא דאתי: תא חזי חברייא מתקני בהאי ליליא תכשיטהא לכלה ומעטרי לה בעטרהא לגבי מלכא, ומאן מתקין ליה למלכא בהאי ליליא לאשתכחא בה בכלה לאזדווגא בה במטרוניתא. נהרא קדישא עמיקא דכל נהרין אימא עילאה, הדא הוא דכתיב (שה"ש ג, יא) צאנה וראנה בנות ציון במלך שלמה וגו'. לבתר דאתקינת ליה למלכא ואתעטרין ליה אתיית לדכאה לה למטרוניתא ולאינון דמשתכחי גבה. למלכא דהוה ליה בר יחידאי אתא לזווגא ליה במטרוניתא עלאה, מאי עבדת עמיה, כל ההוא ליליא עאלת לבי גניזהא אפיקת עטרה עלאה בשבעין אבני יקר סחרנהא ואתעטרית ליה אפיקת לבושין דמלכא ואלבישת ליה ואתקנת ליה בתקוני דמלכין. לבתר עאלת לבי כלה, חמאת עולמתהא דקא מתקני עטרהא ולבושהא ותכשיטהא לתקנא לה, אמרה לון הא אתקינת בי טבילה אתר דמיין נבעין וכל ריחין ובוסמין סוחרני אינון מיין לדכאה לכלתי, ליתי כלתי מטרוניתא דברי ועולימתהא, ויתדכון בההוא אתר דאתקינת בההוא בית טבילה דמיין נבעין דעמי.

Know - that the pious one (R. Yosef Karo) and I agreed to make a great effort on the night of Shavuot, and to keep sleep from our eyes. Praise to God, so it was. We didn't stop one moment - listen, and your soul will be revived... The moment that we began to learn the Mishnah, and we learned two tractates, our Creator graced us and we heard a voice speaking from the mouth of the pious one.

והנה הנשמה תתלהב תמיד לידבק בקונה, רק סיבב החומר מפסיק הדביקות, ומתאווה גם לחומריים משגל ואכילה, שהיא גם כן צורך גבוה, לברר ניצוצין וכיוצא בזה, כי אם לזמנים ידועים יכול לגבור הצורה על החומר לידבק בו יתברך, בסוד והחיות רצוא ושוב (יחזקאל א, יד), ונק' קטנות וגדלות, וכמו ששמעתי ממורי בזה, סוד הצימצום שהוא מני' ובי', וסוד ג' רישין (זח"ג רפח.), ודברי פי חכם חן. והנה על ידי אור החכמה תוכל הנשמה לידבק בקונה, אחר שנעשה דרך ומסלול האמור, אך כאשר חנו ברפידים (שמות יז, א) שריפו ידים מדברי תורה (עי' סנהדרין קו.), אז ויבא עמלק (שם יז, ח) שהוא היצר הרע, כמ"ש האלשיך (שמות יז, יד) טעם מלחמה מדור דור, שהוא היצר הרע שהוא הכרחי מצד הבחירה כמו היצר טוב יעו"ש.

איתא בזוהר שחסידים הראשונים היו נעורים כל הלילה ועוסקים בתורה וכבר נהגו רוב הלומדים לעשות כן ואיתא בשו"ע האר"י ז"ל דע שכל מי שבלילה לא ישן כלל ועיקר והיה עוסק בתורה מובטח לו שישלים שנתו ולא יארע לו שום נזק. והטעם כתב מ"א ע"פ פשוטו שישראל היו ישנים כל הלילה והוצרך הקב"ה להעיר אותם לקבל התורה [כדאיתא במדרש] לכך אנו צריכין לתקן זה.

It is already the custom of many (students) to do this (Stay up all night and learn). The Ari ZL brings down that One should know that anyone who doesn't sleep at all, and is engrossed in learning Torah, can be assured that his sleep will be made up and nothing wrong will occur to him. The reason (for this minhug) the Magen Avraham writes that because Israel Slept all night (the night of kabbalas haTorah) and Hashem need to awaken thenm in order to receive the torah (Brought through a Midrash) Therefore, we need to now stay up all night on shavous as a Tikkun.